יום שישי, 25 בספטמבר 2020

הפער בין שוק ההון לכלכלה



זוהי הכותרת המוצלחת של Webinar באמצעות זום ששמעתי לפני כמה ימים. אני רוצה להודות לחברת נטו, שהזמינה אותי להשתתף ב-Webinar  ולאמיר ארגמן, אסטרטג ההשקעות של כלל, על הרצאתו המרתקת. 

לפני שאתאר חלק מהדברים ואתייחס אליהם חשוב מאוד להזהיר מראש.

איני מציע לאף אחד כיצד להשקיע כסף. יש לזה שתי סיבות טובות במיוחד:
1. איני מוסמך לייעץ בשוק ההון.
2. גם לו הייתי מוסמך הייתי מציע באופן נחרץ לא להשקיע על סמך פוסט שכתבתי. דעתי היא שאי אפשר להשקיע רק על סמך מאמר או פוסט. כל החלטה היא ספציפית לאדם או למשפחה ומחייבת היכרות עמוקה של מצבו/מצבה הכלכלי. 

בהמשך אתאר חלק ממה שנאמר ואוסיף בצבע אדום דברים משלי.

הפער בין הכלכלה לבין שוק ההון


ברור לגמרי שכלכלת העולם היא במצב רע. אם תפתחו דפים של אתרים כלכליים באינטרנט או עיתונים כלכליים, תוכלו לקרוא על כלכלות מתכווצות של מדינות, על אבטלה, על סגירת עסקים ועל אינדיקטורים כלכליים שליליים וכיו"ב. 

זה לגמרי לא מפתיע משום שהעולם נמצא במשבר כלכלי חמור שגורם מרכזי לו הוא מגפת הקורונה.

מצד שני מחירי ניירות הערך בבורסאות גבוהים. כך למשל, מדד ה-S and P 500 בבורסה בניו יורק, היה בזמן ששמעתי את ההרצאה (14.9.2020) קרוב לשיא של כל הזמנים.  

לכאורה, שערי ניירות הערך, כולל שערי המניות אמורים לשקף את המצב הכלכלי, המציאות היא שיש פער גדול ביניהם בתקופה זו.

לעניות דעתי, וגם לדעת אנשים שמבינים הרבה יותר ממני בנושאים האלה, פער כזה קיים כבר במשך מספר שנים עוד לפני החיים בצל הקורונה. נכון, הקורונה העצימה את הפער באופן משמעותי. 

הפער נובע מזה ששערי שוק המניות בתקופה זו תלויים לא רק במצב כלכלי אלא גם בשני גורמים נוספים: המדיניות של ממשלות ובנקים מרכזיים ומגפת הקורונה. בהחלט יש קשר בין שני הגורמים הנ"ל.

ציר המדיניות


הבנקים המרכזיים פועלים באגרסיביות באמצעות הרחבות כמותיות והזרמות כספים אחרות. המדיניות שלהם גורמת לשמירת יציבות ולריביות נמוכות. כתוצאה מכך החלופות של פיקדונות שקליים ושל אגרות חוב, שאינו אגרות חוב ברמת סיכון גבוהה, מניבות תשואות נמוכות.
הכסף הפנוי של המשקיעים מגיע לשוק המניות. 
הבעיה היא שהגירעונות של המדינות גדלים בשיעור חסר תקדים. 
יום אחד זה עלול להביא לקריסה או לירידות גדולות ומהירות של מניות. 

זאת היא שאלת הטריליון דולר: האם זה יקרה ואם כן מתי זה יקרה?
לאף אחד אין תשובה לשאלה הזו. אמיר ארגמן חושב שאם תהיה עליה באינפלציה זה עלול לגרום לאיבוד היכולת של הבנקים המרכזיים להמשיך במדיניות ההרחבה הכמותית ולהביא להתאמה בין מצב המשק לשוק המניות.

במאמר במנועי הכסף של העיתון כלכליסט שכותרתו: השאלה היחידה שיו"ר הפד האמריקאי לא רצה לענות עליה, מסביר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של "פסגות", בשיחה עם העיתונאי, שי סלינס, את הסיכון שבמדיניות ההרחבה הכמותית. יו"ר הפד האדיב, ענה לכל השאלות למעט אחת: האם הזרמת הכסף של הבנק המרכזי שווקים יוצרת בועה אשר תתפוצץ ותפיל את הכלכלה?

משבר הקורונה


משבר הקורונה העמיק עוד יותר את הבעיות. הוא יצר הכרח בהזרמת כספים של המדינות לטובת אזרחים ועסקים שנפגעו קשה מהמשבר הכלכלי שבא ביחד עם מגפת הקורונה, למשל דמי אבטלה בחל"ת או דמי אבטלה למפוטרים.
ההבדל בין מדינות שונות אינו בשאלה האם לסייע לעסקים ולאזרחים? אלא בשאלה כיצד לעשות זאת?

קצת לפני הקורונה ציטטתי מומחים שחשבו, שבגלל העלייה הגדולה בגרעון של מדינת ישראל, לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים. דיברו על 1% של העלאה בסוגי מיסים שונים, כגון: מס הכנסה ומע"מ. היום כולם מבינים שכל עוד הקורונה איתנו זה לא ממש ריאלי. אי אפשר להעלות מיסים לכאלה שבקושי שורדים, אם הם  בכלל שורדים. 

האם שווקי המניות אחידים?

 

אמיר ארגמן אומר שיש שווקי מניות שעלו ויש כאלה שירדו. 
עלו בשיעור גבוה ה-NASDAQ, מניות הבורסה בשנחאי ומדד ה-S and P 500. מדד 35 המניות הגדולות בבורסה בישראל דווקא ירד. 
ההבדלים נובעים, בין השאר, מתמהיל המניות בכל מדד כזה: ככל שיש יותר מניות בסקטורים הנהנים מהמצב וצומחים, המדד עולה יותר. ככל שיש פחות משקל למניות כאלה המדד יטה דווקא לרדת. 

הירידה במדד הישראלי נובעת, בין השאר, מריבוי מניות מהעולם הישן, תמרוץ נמוך של הממשלה לעסקים ומרמת תחלואה גבוהה בקורונה.

תחומים צומחים בזמן הקורונה שיש בהם צפי להמשך צמיחה בעתיד

בעיקר תחומי טכנולוגיה כגון: טכנולוגיית טלפונים חכמים, מחשבים, תקשורת מהירה, דור 5 של סלולר, CYBER, לימוד מרחוק ועוד.
גם תחומי הבריאות ומציאות רבודה הם בצד הצומח.

תחומים שנפגעו


תיירות, תחבורה, נדל"ן מסחרי, תרבות וכיו"ב.

השורה התחתונה היא שתחומי החברות בהן משקיעים עשויים או עלולים להשפיע על רווחים וגם על שיעור הנפילה, אם וכאשר תהיה התאמה טובה יותר בין מצב הכלכלה לבין מצב שווקי המניות.

אז מה עושים?


לדעת אמיר ארגמן, אין ברירה אלא להשקיע גם בשוק המניות.
לדעתו, לא ניתן לתזמן את השוק, כלומר: לצפות מתי תהיה התאמה של מחירי המניות למצב הכלכלי.
אם העליות יימשכו כפי שהן נמשכות כבר זמן רב, חרף מצב כלכלי לא ממש טוב, אז מי שילך לאפיקים ללא סיכון אבל עם רווח מזערי או ללא רווח בכלל עלול להפסיד. 

כמובן, שצריך לעשות את זה בזהירת ובמקצועיות. כפי שראינו יש משמעות לתמהיל המניות שמשקיעים בהן. יש משמעות גם למעקב אחרי מה שקורה.

אז מה אני אומר לאנשים שפונים אלי?


אנשים שאני מלווה אותם כלכלית, ולפעמים גם אחרים,  שואלים אותי שאלות כמו: האם למכור את המניות משום שתהיה כנראה מפולת בשעריהן? או האם זה נכון לקנות עכשיו מניות?

ראשית אני אומר להם שאיני מוסמך לייעץ להם ולכן איני מייעץ להם מה לעשות. גם מי שמייעץ צריך לעשות את זה באופן ספציפי לכל אדם או לכל משפחה.

הרוצים למכור


אני שואל אותם: מדוע אתם רוצים למכור דווקא עכשיו? 
כמובן שזה קרה יותר כשהיו ירידות גדולות בשערי המניות. 
במקרים רבים הם אומרים לי שחברים או בני משפחה ייעצו להם למכור משום שיש ירידות והמצב הכלכלי קשה.

אני מסביר להם שללא קשר לשאלה האם עליהם למכור או לא? פאניקה היא בדרך כלל היא מניע לא מוצלח לקביעת עיתוי מכירה. 

אני מפנה אותם למאמרים של אנשים שיש להם הסמכה ומומחיות בתחום על מנת שיקראו. 

כך למשל, הפניתי אותם לראיון עיתונאי עם עובד בכיר ברשות לניירות ערך שאומר שהציבור מכר בירידות חדות וטעה. לעומת זאת "המוסדיים" (חברות ביטוח למשל) דווקא קנו והרוויחו. 

בין השאר הפניתי אותם גם למאמר של הכלכלן הראשי של מיטב דש, שהראה נתונים ביחס לזמן החזרה לרווחיות של מדד מוביל בבורסה האמריקאית אחרי משברים קשים. המשבר היחיד שבו זה לא קרה היה המשבר הכלכלי בארה"ב בשנת 1929. 
השאלה שהוא שואל היא: האם אתם מעריכים שהמשבר הנוכחי דומה למשבר של 1929 או למשל למשבר הסאבפריים בשנת 2008?

אני לא שוכח לשאול אותם שאלה חשובה אחת: מתי אתם מעריכים שתרצו להשתמש בכסף?

יש הבדל מהותי בין מי שעונה לי שהוא מתכנן להחזיק את הכסף במשך עשר שנים או יותר לבין מי שמתכוון להשתמש בו בעוד שלושה חודשים או חצי שנה. 

במקרה השני כל המודלים הם חסרי משמעות: רמת הסיכון בהמשך החזקת הכסף במצב הלא יציב הנוכחי היא גבוהה.

יום שבת, 19 בספטמבר 2020

שנה טובה? הלוואי



כשאני מסתכל קדימה לשנה העברית, הבאה עלינו בימים הקרובים, אני נזכר ביום ההולדת של הבן הבכור שלי כשהיה בכיתה א'. 

במהלך יום ההולדת, שחגגנו לו בכיתתו בבית הספר, שאלה המורה האם מישהו מהילדים רוצה לברך אותו ליום הולדתו? 

כמובן שלא מעט ילדות וילדים רצו לברך. החלק הקשה היה הברכה השכיחה שבחרו לברך אותו: "שלא תהיה בפיגועים". 

זו הייתה תקופה שבה מחבלים פוצצו אוטובוסים בירושלים בשכיחות גבוהה.


שנת תשפ"א: תהיו ב"פיגוע" גדול


לצערי הרב, איני יכול לאחל לשנה הבאה את האיחול   "שלא תהיה בפיגועים".

כל מה שנשאר לי לאחל לכם שיתמזל מזלכם ולא תיפגעו כלל מהפיגוע או יותר ריאלי שהפגיעה בכם תהיה מינימלית.

המונח "פיגוע", בהקשר הנוכחי, אינו מתייחס דווקא לפיגוע טרורוסטי.

הוא מתייחס למשבר קשה, שהוא מעין מגה-פיגוע, במגוון רחב של הקשרים התלויים זה בזה. חלקם גם לא בהכרח תלויים במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי

לצערי הרב, חלק מהמפגעים הם ראשי מדינות, ששמים את האינטרס האישי שלהם לפני האינטרס של אזרחי המדינות שהם מנהיגים.

אתייחס בקצרה לכמה היבטים לא כלכליים וארחיב בתחום של תחזית כלכלית לשנה הקרובה.


מגפת הקורונה


הנחת עבודה סבירה היא כי נחיה בצל הקורונה גם במשך כל שנת תשפ"א. 

מומחים מעריכים שיהיה חיסון זמין בהיקף גדול רק בסדר גודל של שנה וחצי מהיום. עד אז צריך להתייחס ברצינות גדולה לאיום הזה

בינתיים אנחנו לומדים שאנחנו לא ממש מבינים את המחלה הזו. "אנחנו" זה לא רק הדיוטות כמוני. זה גם מומחים וחוקרים בתחום של פנדמיה ורופאים עם התמחויות אחרות. 


מתחילים לגלות שמי, שלכאורה, הבריא מהמחלה או שלא פיתח תסמינים עלול לסבול מנזקים מתמשכים למערכות בגוף כמו ריאות, לב ומוח. 

האם הנזק הוא לחצי שנה? האם הנזק הוא לשנה או אולי לכל החיים? אף אחד לא באמת יודע.

אף אחד אינו יודע האם יהיה גל שלישי, כמו שהיה בשפעת הספרדית. אולי גם גל רביעי או חמישי? 


הרמה האישית


ברמה האישית אנשים נפגעים ממגפת הקורונה. ברור,  שלפחות בחלק מהמקרים, יש לזה קשר גם עם הפגיעה הכלכלית ועם משבר הקורונה.


אנשים עריריים שהולכים לעולמם

באופן מקרי נתקלתי בידיעה במקומון "כל העיר ירושלים". הידיעה היא על קשיש ערירי תושב שכונת בקעה שנפטר בלי שאף אחד ידע. כשהגיעו לדירה כמה שבועות אחרי מותו הגופה כבר הייתה במצב נורא. 

בכתבה נכתב שזהו המקרה ה-120 מסוג זה בארץ מתחילת הקורונה.
גם אם יתברר שהנתון הזה לא מדויק זה עדיין נתון מזעזע.


גירושים ואלימות במשפחה

במדינות רבות יש עליה בשיעור הגירושים ובשיעור האלימות במשפחה. 


עלייה צפויה בשיעור ההתאבדויות

המחקר, שראיתי התייחסות אליו, נוגע לארצות הברית. אני מניח שיש מדינות נוספות, כולל ישראל, שזה עלול לקרות גם בהן.


קשיים של קשישים וילדים קטנים בגלל ריחוק חברתי

הצורך בחברה של בני גילם חשוב להתפתחותם של ילדים בגיל הרך. קרוב לוודאי שהכורח להימנע מחברה כזו גורם להם נזקים.

קשישים בעיקר בדיור מוגן, אבל לא רק שם, אינם יכולים להיות בקשר מלא או קשר קרוב עם בני משפחתם. יש לזה השפעות שליליות על מצב רוחם ומצבם הפיזי והנפשי.


תחזית כלכלית לשנת תשפ"א בעולם


מטיבן של תחזיות שלא תמיד הן מתממשות לכן צריך להתייחס בזהירות גם לתחזית שלי. בפסקאות הבאות אתייחס לכמה גורמים שכנראה יגרמו לכך שזו תהיה שנה כלכלית גרועה ברמה העולמית.


מגפת הקורונה

המגפה גרמה למוות ומחלות של אנשים רבים בעולם. למוות ולמחלה יש גם משמעויות כלכליות, למשל: הוצאות רבות יותר על טיפול רפואי, מגבלות המשתקות או לפחות מצמצמות תחומי עיסוק רבים. 

התוצאה היא התכווצות משמעותית של כלכלות מרבית המדינות בעולם. התאוששות? קרוב לוודאי שלא במהלך השנה העברית הבאה.


גלובליזציה

צריך לזכור שיש גלובליזציה. כלכלת מדינה אחת משפיעה על כלכלות מדינות אחרות. 

באותו הקשר, נדמה לי שחלק מאיתנו לא ממש קוראים את התמונה הגלובלית של הקורונה. 

הם יודעים, בקירוב גס, מה קורה במדינות מפותחות הנוהגות לדווח נתונים אמיתיים ככל האפשר. 

הם אינם יודעים כלל מה קורה במדינות הנוהגות לדווח מה שנוח לשלטונות, לאו דווקא עם שאיפה להיצמד לנתונים אמיתיים ככל שניתן.

בוודאי שהם אינם יודעים מה קורה במדינות עולם שלישי. שם זו לא שאלה האם רוצים לדווח דיווחי אמת? זו שאלה האם מסוגלים לדווח דיווחי אמת? התשובה בחלק גדול מהמדינות האלה היא שלילית. אין להם יכולת לדעת את מספר החולים ואת מספר המתים. בוודאי שאין להם יכולת לדעת סדר גודל של מספר הנדבקים. 

הסיבה שאני קושר את הדיווח והגלובליזציה היא שבמדינות עולם שלישי שבהן יש צפיפות אוכלוסייה גבוהה ואין יכולות רפואיות טובות, המגפה צפויה להתגבר.

התלות בין הכלכלות שלהן לכלכלות מדינות אחרות עלולה להשפיע לרעה גם על מדינות אחרות. 


התכווצות היא לא ערטילאית

"התכווצות" הכלכלה היא לא מילה ערטילאית. יש לה משמעויות מעשיות על כלכלת המשפחה של משפחות רבות. 

"התכווצות" פירושה עבורם ירידה בהכנסות.
"התכווצות" פירושה עשוי להיות עבורם אובדן מקומות עבודה. 
"התכווצות" פירושה פחות שירותים לאזרחים, שלא מכיסם הפרטי.
"התכווצות" פירושה יותר מיסים. 
"התכווצות" עלולה להיות דחיית תחילת לימודים אקדמיים או הפסקת לימודים אקדמיים.

זה לא רק כלכלת המשפחה: עבור עסקים רבים פירושה סגירה או ירידה דרמטית בהכנסות ופיטורי עובדים. 


עבור מדינות "התכווצות" היא ירידה בהכנסות ממיסוי.
עבור מדינות "התכווצות" היא ההכרח להוציא כספים לטובת אזרחים שנפגעו מהמשבר.
עבור מדינות "התכווצות" היא ההכרח להוציא כספים לטובת עסקים שנפגעו מהמשבר.
זה לא חוסך את הצורך להוציא יותר על שירותים רפואיים.
המשמעות של הצירוף הזה במקרים רבים היא הגדלת גרעון תקציבי. 


תחזית כלכלית לשנת תשפ"א בישראל


התחזית העולמית כמובן רלוונטית גם למדינת ישראל. גם הכלכלה בישראל "מתכווצת" ו"תתכווץ". גם בישראל יש ויהיו השלכות אישיות כלכליות ואחרות כפי שתואר לעיל. 

בפסקה זו אתייחס לכמה דברים בהם שונה מדינת ישראל מהרבה מדינות החברות ב-OECD. 

השורה התחתונה שלי היא שההסתברות שיטפלו כראוי במשבר במדינת ישראל היא נמוכה.


אין הנהגה המסוגלת לטפל באופן עקבי בבעיות


בפוסט ניהול משברים: מנהיגות ומחויבות התייחסתי בהרחבה למחקר שנערך על ידי ה-OECD לפני מספר שנים. 

הטענה המרכזית הייתה שלממשלות קשה יותר לנהל את המשברים החדשים, החוצים גבולות ומשלבים בין אירועי משבר שונים.

אזרחים מצפים ממנהיגים המטפלים במשבר לשלושה דברים: שקיפות, אחריות וסטנדרט אתי גבוה.

אף אחת משלוש הציפיות הללו לא התרחשה במדינת ישראל במשבר הקורונה.

הניסוח שלי הוא ניסוח עדין, למעשה התרחשו בדיוק ההיפך משלוש הציפיות הללו. 

הממשלה הנוכחית ניהלה את משבר הקורונה ואת המשבר הכלכלי שנוצר באופן גרוע במיוחד.

זו לא שאלה של ימין או שמאל. אני מניח שיש אנשים משני צדדי המפה הפוליטית שהיו מסוגלים לטפל במשבר הנוכחי הרבה יותר טוב מההנהגה הנוכחית. 


מי שקורא את הפוסטים שכתבתי בבלוג זה יכול לראות התייחסות למספר רב של אספקטים של ניהול כושל במיוחד, למשל: חוליה חלשה במאבק בקורונה במדינת ישראל, קורונה: חל"ת או בבל"ת?, המשבר הכלכלי: תשובה לא לבד- איך צריך להתמודד?, קורונה: אין ערבות מדינה ממשית להלוואות,


מי שקרא את הכתבה שלי ב-JOKOPOST, שפורסמה ב-26 באפריל שכותרתה: יום כיפורים רפואי? - נקודות דמיון בין מלחמת יום כיפור ומלחמת הקורונה, נחשף למחדלים מתמשכים של הזנחת מערכת הרפואה הציבורית לאורך שנים לפני משבר הקורונה. התקציבים הנמוכים למערכת הבריאות בוודאי לא שיפרו את היכולת להתמודד עם משבר רפואי חמור.  

 

מאפייני ההתמודדות עם משבר הקורונה בישראל


1. אין עקביות 

חוסר קונסיסטנטיות ושינוי עמדות בתדירות גבוהה. עקביות היא הכרח בפתרון בעיות, קל וחומר בהתמודדות עם משברים חמורים.


2. חוסר הסברה

כמעט לכל אורך המשבר לא היה מי שיסביר לציבור ולשוטרים במשטרת ישראל: מה קורה ומדוע ננקטים צעדים מסוימים? 

היה צורך באדם אמין בעל יכולות בתחום ההסברה,  שיופיע באופן עקבי בכלי התקשורת. לא פוליטיקאים שאין אמון רב בדבריהם. 

שוטרים שתפקידם לאכוף את תקנות הקורונה צריכים להבין מדוע נקבעו התקנות?

לו זה היה קורה, באופן ישיר או באמצעות מסביר ראוי, לא היינו רואים בכלי התקשורת ניידות משטרה רודפות אחרי רוכב אופניים בודד בפארק או גולש בים ללא אנשים אחרים סביבו.

יכול להיות שלו זה היה קורה, אני הייתי פוגש בסופרמרקט, שוטר ללא מדים, שהיה מטיל קנס גבוה על הבעלים על כך שהעובדים לא חבשו מסיכות ולא עשו מאמץ מינימלי לשמירה על ריחוק מקונים. 


השילוב של חוסר עקביות וחוסר הסברה יצר חוסר אמון עמוק של הציבור

את  התוצאות רואים בימים אלה (אמצע חודש ספטמבר): מדברים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות על סירוב לציית לדרישות הסגר החדש. על פי כלי התקשורת, נערכים להתמודדות עם מרי אזרחי כנגד התקנות החדשות.


3. אין העברת סמכויות לצוותים מקצועיים 

צריך היה להקים צוות מקצועי שתפקידו לטפל במשבר כולו: גם קורונה וגם כלכלה ולהעביר אליו את הסמכויות. ולתת לו את מלוא הסמכויות לטפל במשבר. 

נעשה מעט מדי ומאוחר מדי. לקח זמן רב מדי עד שמונה פרופ' גמזו לתפקיד "הממונה על הקורונה" ובנה סביבו צוות מקצועי. 

"הממונה על הקורונה" אינו מקבל את מלוא הסמכויות מהדרג המדיני.

הסיבה שמספר מועמדים ראויים, שהוצעו לפני פרופ' גמזו, סרבו לקחת על עצמם את התפקיד הייתה הסירוב לתת להם מספיק סמכויות.


4. אין ניצול יתרונות יחסיים

במשבר חמור שמים את הכבוד בצד ונותנים למי שיש לו יתרון יחסי לטפל בנושא. 

בישראל זה לא קרה: לגורמים כמו צה"ל בכלל, ופיקוד העורף בפרט, לא ניתן לממש יכולות שנבנו במיוחד למשברים מסוג דומה. 

בנוסף לאי ניצול היתרונות היחסיים של צה"ל, לא נוצלו היתרונות היחסיים של גורמים אחרים: הרשויות המקומיות, קופות החולים, מנהל הרכש של משרד הביטחון, חוקרים ומומחים באקדמיה ובבתי החולים ועוד.

האם זה היה קורה לו גורם מקצועי היה מתכלל את המשבר כולו ומקבל את מלוא הסמכויות? אני מניח שלא. 


5. שיקולים פוליטיים

שיקולים פוליטיים קיימים תמיד. המשקל שלהם בהשוואה לשיקולים הענייניים הוא בלתי נסבל

ראש ממשלה שנגדו הוגשו כתבי אישום מתקשה לבנות "חומה סינית" בין ההתייחסות שלו לבעיה האישית שלו לבין טובת אזרחי המדינה. 

ראש ממשלה במצב כזה לחיץ יותר. 

חלק מההחלטות בנושא המשבר החמור מוטות פוליטית. חלק משינוי ההחלטות בתדירות גבוהה נובע מלחצים פוליטיים. עוד סיבה לחוסר אמון של הציבור בהנהגה. 


6. הנהגת המגזר החרדי

לא במקרה כתבתי כאן: "הנהגת המגזר החרדי" ולא "המגזר החרדי". 

דפוסי ההתנהלות של המגזר החרדי בהם יש העדפה בולטת של מה שהוגדר על ידי המנהיגים כחשוב לציבור החרדי, על פני האינטרס של כלל הציבור, מקשים על ההתמודדות עם המשבר הבריאותי והמשבר הכלכלי. 


מקורם של הדפוסים האלה הוא בציות לסמכות. חלק מבעלי הסמכות בקהילות שלהם מכתיבים להם את דפוסי ההתנהגות.  

בהיבט של תחלואת הקורונה, זה מקשה על ההתמודדות עם המגפה. 

זה כמובן לא אומר, שלא צריך להתחשב בכלל בצרכים הדתיים שלהם. צריך למצוא את הדרך הנכונה לפיתרון ששם את "פיקוח הנפש" לפני הצרכים הללו, אבל דפוסי ההתמודדות צריכים להיות מותאמים לקהילות שלהם. 


בהיבט הכלכלי אין מנוס מקיצוץ בסכומי הכסף המיועדים לתלמידי ישיבות צעירים. לא קיצוץ דרסטי מהיום להיום. כן קיצוץ היום והקטנה הדרגתית של מספר הלומדים על חשבון תקציב המדינה. 
פרופ' דן בן-דוד כבר כתב על זה לפני משבר הקורונה. הוא לא היחיד. קראו למשל את הפוסט, שכתבתי על הרצאה של פרופ' יוג'ין קנדל על הצורך בהגדלת מספר החרדים העובדים בהיי-טק.  

השילוב של העדפת הצרכים, לכאורה, הסקטוריאליים על פני טובת כלל הציבור ביחד עם הכוח הפוליטי של העסקנים החרדים וביחד עם היכולת ללחוץ על ראש הממשלה מביאים להחלטות חסרות היגיון. 

שתי דוגמאות קטנות: הנסיעה של חסידי ברסלב לאומן בניגוד לדעתו של הממונה על הקורונה והפיכת תוקע בשופר לעובד חיוני הרשאי, ביחד עם משפחתו, לנוע באופן חופשי במהלך הסגר

מדוע כתבתי "צרכים, לכאורה"? צורך האמיתי של הציבור החרדי הוא יכולת לעבוד, כפי שעושים יהודים חרדים בכל מקום אחר בעולם. 
אי אפשר יהיה לכלכל לאורך זמן מהמיסים שמשלמים אנשים עובדים במדינה מספר הולך וגדל של צעירים בריאים שמעדיפים לא לעבוד. 

האם מאפייני ההתמודדות צפויים להשתנות במהלך השנה?


זאת שאלת מיליארדי השקלים. ללא שינוי מהותי זו תהיה שנה כלכלית גרועה בישראל אפילו בהשוואה לשנה הכלכלית הגרועה הצפויה במדינות מפותחות.
 
אם יתרחש שינוי מהותי, ככל שיקדם כך יגדל הסיכוי לשנה כלכלית פחות גרועה.

ההסתברות לשינוי מהותי בתחילת השנה נראית נמוכה מאוד. 
המשמעות היא שעלינו להיערך לשנה כלכלית גרועה במיוחד.   

משבר טומן בחובו גם סיכוי לשינויים מהותיים לטובה. 
יש שינויים מהותיים בתקופת המשבר שהם בלתי הפיכים. יש גם פוטנציאל לנצל את המשבר לשינויים מהותיים נוספים.
קראו למשל: עקרונות ניהול משברים: לחשוב מחוץ לקופסה. בפוסט זה אני מצטט כמה רעיונות של מומחה לחינוך לשינויים במערכת החינוך בישראל. 

הסיכוי לשינויים כאלה נמוכה כל עוד ההתייחסות מוטית על ידי שיקולים לא ענייניים.
ההשפעה אינה רק בטווח הזמן הקצר של השנה הקרובה היא עלולה להשפיע לטווח זמן ארוך.


לא להתייאש


נכון, יש דברים רבים שאינם תלויים בנו, אבל יש גם דברים רבים שתלויים בנו. 
במצב קודר כמו עידן הקורונה וביחד עם תחזית פסימית לעתיד בשנה הקרובה צריך להתנהל כלכלית טוב יותר מאשר במצב רגיל

מעבר לצדדים הטכניים של התנהלות, שאין להמעיט בחשיבותם, חשוב לחשוב גם מחוץ לקופסה. חשוב לחשוב ולפעול גם באופן לא שיגרתי לשמירה על מצב כלכלי נאות ואפילו על שיפורים במצב. 

מי שהניסיון שלי במשבר כלכלי אישי שחוויתי, יכול להועיל לו, מוזמן לקרוא סדרת פוסטים שכתבתי על ההתמודדות שלי עם המשבר במטרה לעזור לאחרים.

שתהיה לנו שנה טובה יותר מקודמתה.





יום חמישי, 17 בספטמבר 2020

משבר כלכלי אישי: הכנסות משלימות



בפוסט הקודם בסדרה עסקתי בשאלה: האם תמיד תעסקו באותו תחום עיסוק? המלצתי להביא בחשבון את האפשרות שתאלצו או אולי אפילו תרצו להחליף תחומי עיסוק במהלך שנות עבודתכם בעתיד. 


נירית כהן עבדה במשרה בכירה בתחום ניהול כוח אדם באינטל. היום היא עצמאית וגם כותבת על שוק העבודה. אני מצרף קישור למאמר שפרסמה בעיתון גלובס: רכב חברה אאוט שירותי בריאות אין: איך יראה סל ההטבות לעובדים בעתיד? 

הכתבה מתייחסת לשינוי המהותי בדפוסי העבודה בעקבות משבר הקורונה. השינוי המהותי בדפוסי העבודה צריך להשפיע על סל ההטבות לעובדים, למשל: אין טעם לתת רכב חברה לעובדים העובדים מהבית. יש מקום לתת ציוד שיקל על עבודתם מהבית. 

הכותרת של אחד מתחומי ההטבות שהיא מדברת עליהם היא: "ביטחון פיננסי ותעסוקתי" הכותרת הזאת מתייחסת לניהול מאזן ההכנסות וההוצאות כשהוודאות התעסוקתית נמוכה יותר. היא מתייחסת באופן עקיף גם לנושא של חוסר הביטחון התעסוקתי, בו עסקתי בפוסט הקודם. 

היא מתייחסת גם לצורך בהגדלת החיסכון ובאופן מפתיע מתייחסת גם ל: "לבזר ואפילו לייצר מקורות פרנסה נוספים, אקטיביים ופסיביים. בהקשר הרחב יותר". 

זהו בדיוק הנושא אליו התכוונתי להתייחס בפוסט זה. ההתייחסות שלי היא דרך הפרספקטיבה האישית שלי ורק לאחר מכן הצגת המשמעויות מזווית הראייה של הקוראים.


בתקופה של מיעוט הכנסות


כפי שכתבתי בפוסט קודם, כעצמאי היו לי תנודות גדולות בגובה ההכנסות.  בתקופות שמרוויחים פחות יש בדרך כלל גם יותר זמן פנוי לעשות עבודות אחרות. פרט להוספת תחומי עבודה נוספים, כפי שכתבה נירית כהן וכפי שכתבתי בפוסט הקודם, יש דרך נוספת: לבצע עבודות נקודתיות, לא בהכרח בתחום המקצועי שלכם

במקום לא להרוויח בכלל מעבודה אפשר להרוויח מעט ואולי ליצור הזדמנויות להכנסה בעתיד. 


כמה יוזמות שלי להגדיל את ההכנסה


אתרי ייעוץ מקצועי 


מנעד האתרים מסוג זה גדול. החל מאתרי של חברות ייעוץ מקצועיות העובדות עם יועצים פרילנסרים וכלה בייעוץ לאנשים פרטיים.

ייעוץ לחברות 

חברות כאלה הפנו אלי חברות שהיו זקוקות לייעוץ. סכומי התשלום לשיחה של כשעה או שעה וחצי הם גבוהים.
יעצתי באתרים כאלה לארגונים שרצו לקבל החלטות אסטרטגיות בתחומים כמו:
Cloud Computingחברות כרטיסי אשראי וכיו"ב. לפעמים שיחה עם אדם מנוסה עשויה לחסוך לחברות סכומי עתק שיוציאו על מימוש אסטרטגיה שאחרים כבר נכשלו בה והם לא יודעים על כך. לפעמים שיחה כזו עשויה לצמצם את רשימת הפתרונות הנבחנים ל-Short Lsit קצר וראוי.
השכר לשעה היה גבוה. מספר השעות היה נמוך מאוד.

ייעוץ לאנשים פרטיים

מדובר בעיקר בחברת Kasamba שנרכשה בשלב מאוחר יותר על ידי חברת Live person. נתתי ייעוצים במגוון רחב של תחומים. בעיקר בתקופות שכמעט ולא הייתה לי עבודה. 

כמובן שנתתי ייעוצים בתחומי המחשוב. בלעדי הייעוץ שלי סטודנט עשיר מנסיכויות המפרץ או אולי ערב הסעודית היה מתקשה לסיים תואר ראשון בלימודיו באוניברסיטה בארצות הברית. הבעיה שלו הייתה שהוא היה חייב לסיים קורס במערכות הפעלה של מחשבים ולא היו לו כישורים לזה. 
היו גם סטודנטים בחו"ל שנעזרו בי בנושאים כמו SOA ו-Cloud Computing ERP.
הייעוץ הביזרי ביותר היה לאמריקאי שקנה מדפסת חדשה שלא עבדה. הצעתי לו לחבר אותה לחשמל, לפנות לחנות כי יש אחריות ולבדוק איתם האם צריך להחליף כבל? 

נתתי ייעוצים גם בסטטיסטיקה על אף שעברו כמה עשרות שנים מאז שסיימתי לימודי תואר ראשון בסטטיסטיקה וברוב הנושאים שלמדתי לא נגעתי. נזקקתי להרבה זמן על מנת לשחזר את הידע בעזרת ספרים. זמן היה לי כאמור בתקופות שעבדתי מעט.
 

הרצאות


הרציתי הרצאות העשרה במגוון רחב של תחומים
גם היום שאני מקבל גמלת פנסיה ראויה אני מוסיף נושאים חדשים להרצאות מקצועיות והרצאות העשרה שאני מעביר או מעוניין להעביר.


בלוגים


יש שתי דרכים להגדיל את ההכנסות מבלוגים: באמצעים ישירים ובאמצעים עקיפים.
האמצעים הישירים הם מפרסומות ומהזמנת מוצרים של אנשים שקוראים עליהם באתר. האמצעים העקיפים הם החשיפה ללקוחות פוטנציאליים.

נכון להיום אני כותב ארבעה בלוגים:
 
הוותיק והפחות פעיל היום. עוסק במחשבים ובטכנולוגיית המידע.

על כלכלת המשפחה.

על משחק הברידג'.

הבלוג החדש שלי העוסק בניהול סיכונים ובנושא האקטואלי בעידן הקורונה והמשבר הכלכלי העוסק בניהול סיכונים ובניהול משברים

את הדרך הישירה ניסיתי באמצעים שונים על פי ספר חינמי של בלוגר אמריקאי, המתפרנס מעבודתו כבלוגר. 
מהר מאוד גיליתי שבבלוגים בעברית זה כמעט בלתי אפשרי להרוויח סכומים גדולים. הסיבה: גודל קהל הקוראים מוגבל. 
הבלוג היחיד שלי באנגלית הוא SOA Filling the Gaps. כאמור לעיל, זהו גם הבלוג הפחות פעיל ולכן קשה להשיג באמצעותו הכנסות. 
נותרתי רק עם פרסומות של חברת Google. אפשר להרוויח. עם מספר הקוראים לבלוגים שלי אפשר להרוויח אבל רק בסדר גודל של מאות שקלים לשנה. בעידן הקורונה אני מלמד באמצעות זום. המשמעות היא שיש שיעורים מוקלטים בסרטוני וידאו. אותם אני מעלה לערוץ שלי ב-YouTube. בעתיד אוכל קבל הכנסות נמוכות נוספות מפרסומות ב-YouTube. כרגע אינני עומד ברף המינימלי של מספר גישות לערוץ.

הדרך העקיפה כנראה מביאה יותר הכנסות, על אף שזה אינו מדיד באופן ישיר.
לפעמים מי שמגיע לייעוץ אומר שהוא הגיע דרך הבלוג. ברוב המקרים אינך יודע האם הנוכחות האינטרנטית שלי היא זו שגרמה לו להגיע דווקא אלי?

לך תדע אם נבחרתי לבצע ייעוץ במחשבים ולא מתחרה בגלל פוסט מעמיק שכתבתי על נושא הייעוץ. האדם שהיה צריך להחליט מי יבצע אותו קרא את הפוסט ושאל אותי שאלות עליו. האם הייתי מקבל את אותו הייעוץ גם ללא הפוסט? 

כתיבה אחרת


אני כותב גם ללא תשלום במקומות מסוימים. בעיקר באינטרנט. 
האם הכתיבה הזו מביאה אלי נועצים ותלמידים? לא אתפלא אם התשובה לשאלה הזו היא חיובית.
כתבתי בעבר הרחוק מאמרים מקצועיים בתחום המחשבים, חלקם ללא תשלום כלשהו. כתבתי אותם באתרי אינטרנט ובעיתונים מקצועיים.
אני כותב על ברידג' באתר JOKOPOST. כתבתי מאמרים בירחון של ההתאגדות הישראלית לברידג' ואני כתבתי וממשיך לכתוב ערכים בויקיפדיה העברית ולהשלים ולהרחיב ערכים שכתבו אחרים.

סקרים


אפשר להשתתף בסקרים תמורת תשלום נמוך מאוד. גם סכומים קטנים חשובים למי שחסר לו כסף. גם סכומים קטנים מצטברים לאורך זמן. היו תקופות שהשתתפתי בסקרים. 


המשמעות לגבי קוראים העובדים כעצמאים


התנודות הגדולות בהכנסות חלק מהעצמאים, הופכות גם הכנסות נמוכות ושוליות מתחומי עיסוק אחרים לבעלות משמעות.  
לא בטוח שהיוזמות שלי להגדלת ההכנסות מתאימות לכל קורא אבל כדאי לחשוב על דרכים להגדלת ההכנסות כעצמאים. 

יש כאלה שיודעים לבצע תיקונים טכניים קטנים. יש כאלה שיודעים לבשל או לאפות. יש המצטיינים בעריכה או בעריכת סרטים. 
יש היודעים לספר סיפורים אישיים. לאחרים יש יכולת וידע בגישור בין אנשים. אחרים יכולים לתת שיעורי עזר לתלמידים. יש המצטיינים בספורט ויכולים להדריך אחרים.
יש המצטיינים בציור או במוזיקה. יש היכולים לעשות עבודות פסיפס או תכשיטים.

אלו הן רק כמה דוגמאות שחשבתי עליהן. כשאני יושב עם משפחות ויחידים הזקוקים להשלמת הכנסתם העיקרית בהכנסה נוספת עולים לא פעם רעיונות נוספים. 
אפשר גם לשבת ולחשוב לבד או ביחד עם חברים או בני משפחה. לא תמיד זה מצליח אבל אפשר לנסות.

לרוב לא מדובר בתוספת הכנסה קבועה או גדולה אבל בואו לא נזלזל גם בתוספת הכנסה קטנה לכאלה שנמצאים על הקצה או מתקשים לחסוך.

קישורים לפוסטים קודמים בסדרה


פוסט זה הוא האחרון בסדרת הפוסטים שמטרתם לסייע לאנשים ומשפחות הנמצאים בימים אלה במשבר כלכלי.
אולי הניסיון האישי שלי במצב כזה יעזור להם להתנהל טוב יותר.  אולי הייחוס של הניסיון הזה למצבים דומים במידה כזו או אחרת יעזור. 








יום שבת, 12 בספטמבר 2020

משבר כלכלי אישי: הלנצח תעבדו באותו תחום עיסוק?

 


סדרת הפוסטים העוסקת במשבר כלכלי אישי שעברתי באה על מנת לסייע לאלה שחווים משבר כלכלי אישי בימי הקורונה הנוכחיים. בעיקר לאלה שנאלצים להפוך לעצמאים עקב פיטורים או הוצאה לחל"ת כפוי

בפוסט הקודם עסקתי בשעות העבודה החבויות של עצמאי, שעליהן אינו מקבל תשלום.

בפוסט הקודם תוכלו למצוא קישור לפוסט שלפניו כך שתוכלו לחזור לכל סדרת הפוסטים, אם תרצו כמובן. 

בפוסט זה אעסוק בשאלה חשובה במיוחד. היא חשובה לעצמאים אבל גם לשכירים.

בפוסט השני בסדרה הצגתי את הנחות העבודה שלי כשבניתי תכנית להתמודדות עם המשבר

אחת ההנחות, הפסימיות בדיעבד, הייתה שאעבוד בתחום טכנולוגיית המידע במשך חמש שנים בלבד. כאמור ההנחה לא התממשה במציאות, אבל זו הייתה טעות חמורה להניח שלעולם חוסן ואוכל להתפרנס עד גיל היציאה לגמלאות ממחשבים וטכנולוגיית המידע. 

לשמחתי לא ביצעתי את הטעות החמורה הזו. 


שינוי בדפוסי העבודה כעצמאי לאורך זמן


מעבר לתנודות בתעסוקה כעצמאי: לפעמים מעט עבודה, לפעמים הרבה עבודה ולפעמים ללא עבודה בכלל, ראיתי בגיל מבוגר (אחרי גיל 55) מגמה של ירידה מסוימת בהיקף העבודה שלי בתחום מערכות המידע והמחשבים.

זהו תחום תובעני המשתנה כל הזמן. הצורך להתעדכן היה חשוב במיוחד עבורי כמי שניסה להיות כל הזמן בחזית הטכנולוגיה. בשלב מסוים זה הופך להיות קשה יותר. שלא תבינו לא נכון, המשכתי להתעדכן, אבל עם קצת פחות התלהבות. 

בנוסף לכך חלק מהמנהלים, שהעריכו אותי ובחרו בי כיועץ, כבר פרשו מתפקידם. 

תוסיפו לזה מכרזים ממשלתיים כלליים למתן שירותים בתחום המחשוב, שלטעמי היו מוטים לטובת חברות ולרעת יועצים עצמאיים. 

כך למשל, לא סביר שאותה חברה המוכרת מוצרים תיתן גם ייעוץ אסטרטגי, משום שהייעוץ יהיה מוטה לטובת מוצרים שהיא מוכרת.


ללמוד תחומים חדשים

השתתפתי בקורסים על מנת לרכוש ידע ותעודה פורמלית ברמה זו או אחרת. הכוונה הייתה לשלב עבודה כעצמאי בתחומים אחרים ביחד עם עבודה כעצמאי בתחום טכנולוגיית המידע. היות שבדרך כלל היקף התעסוקה שלי בתחום מחשבים ומערכות המידע היה פחות ממשרה שלמה, יכולתי להרשות לעצמאי עבודה במקביל גם בתחומים אחרים.

לא בכל התחומים שלמדתי הצלחתי גם לעבוד. בשלושה מהתחומים האלה הצלחתי יותר.


ייעוץ בכלכלת המשפחה

עוד לפני שעסקתי בתחום זה התייעצו איתי לא מעט אנשים בשאלות כלכליות. הסברתי להם שאין לי שום הסמכה פורמלית בתחום, אבל אם הם רוצים אני יכול להגיד להם מה הייתי עושה לו הייתי במקומם.

כשאנשים כאלה פנו אלי בפעם השנייה ובפעם השלישית, הבנתי שמשהו אני מבין.

הבנתי שיש גם כאלה שמבינים מעט מאוד בתחום חשוב זה.

כפי שהקוראים יודעים, אני עוסק בתחום זה. אחרי שסיימתי לפני כעשר שנים קורס בו למדתי מהטובים ביותר, יוסי אש ונחמן לידור, במכללת הי-טק, היה לי בסיס לא רע. הבסיס הזה הצטרף לידע וניסיון קודמים שצברתי במהלך חיי המקצועיים והאישיים. 

הידע והניסיון כללו:

1. התנהלות כלכלית סבירה לאורך שנים.

2. ייעוץ בתחום המחשבים לארגונים בסקטור הפיננסי כמו בנקים וחברות ביטוח. 
במהלך הייעוצים נחשפתי ולמדתי את תחומי העיסוק שלהם, את התרבות הארגונית שלהם, את האסטרטגיה העסקית שלהם ואת האופן בו הם מתייחסים ללקוחות.

3. ייעוץ לארגונים רבים בסקטור הציבורי
מי שמנהל כלכלת המשפחה צריך לפעול מול גופים כמו משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך ועולים חדשים גם מול משרד הקליטה. 
מי שעובד כעצמאי כפי שהייתי מתנסה גם בתשלומים להם ובאינטראקציות איתם. 

4. עבודה כשכיר וכעצמאי

5. היכרות עם הנושא של פנסיה 
בעת הפרישה משירות המדינה הייתי צריך לקבל החלטה האם להקפיא את הפנסיה התקציבית שלי או לא? 
הייתי צריך לבחור מסלול לחיסכון פנסיוני בחברה הממשלתית בה עבדתי. למדתי את הנושא לעומק.

הוראת ברידג'


מי שקורא את הבלוג שלי ברידג' שלא היכרתם יודע שאני משחק ברידג'. 
מי שקרא פוסטים קודמים בבלוג זה יודע שהרציתי לא מעט על מחשבים. 
את שתי המיומנויות האלה ניסיתי לשלב כמורה לברידג'. סיימתי קורס מורים לברידג' מטעם ההתאגדות הישראלית לברידג' ומאז אני מלמד ברידג' קרוב לעשר שנים.  

ניהול סיכונים

בשלוש השנים האחרונות אני מרצה על ניהול סיכונים בקורסים של החברה הקנדית PECB, שמארגנת בארץ חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה בע"מ
זה קורה אחרי שעברתי תהליך של קבלת הסמכה, שכלל לימוד עצמי של קורס, בחינה, הרצאה באנגלית באינטרנט לאנשים בארצות שונות.  

ירידה הדרגתית בעבודה בתחום מערכות המידע

מגמת הירידה בהיקף העבודה במחשבים נמשכה. השנה סיימתי את הייעוץ האחרון שלי בתחום, לפחות לפי שעה. בגיל 69, אני כבר לא עוסק במחשבים ובמערכות מידע ועוסק בעיקר בשלושת התחומים שצוינו לעיל.

מי יודע? אולי אעסוק גם בתחומים נוספים בעתיד



מדוע הניסיון שלי רלוונטי לכם?


בין אם אתם עצמאים ובין אם אתם שכירים עולם העבודה של היום יציב פחות מבעבר. 
סביר שתחליפו כמה מקומות עבודה במהלך שנות עבודתכם.
מקצועות משתנים ונעלמים, כך שייתכן שתצטרכו להחליף גם תחום עיסוק או מקצוע.

שינוי צפוי נוסף הוא עבודה במשרות חלקיות בכמה מקומות במקביל. כשההסתברות שתעבדו מהבית ולא ממקום העבודה גדלה יש מקום גם לגמישות בהיקפי המשרה ולעבודה במקביל בכמה מקומות. 

שכירים, ועוד יותר משכירים עצמאיים, צריכים להיערך לאפשרות של עבודה בתחומים שונים ובמקצועות שונים לאורך הקריירה.

 

 

יום רביעי, 9 בספטמבר 2020

הרצאות בנושאים חדשים



בפוסט קודם שפרסמתי פירטתי את נושאי ההרצאות שאני מעביר
לאחרונה הרחבתי את תחומי ההרצאות שלי לשני תחומים חדשים. המעוניינים מוזמנים לפנות אלי.

הרצאות על ברידג'


כבר כעשר שנים אני מלמד ברידג'.
אבל רק לאחרונה הרציתי על ברידג'. יש הבדל בין ללמד כשמשחקים עם קלפים לבין הרצאה. נושא ההרצאה היה ברידג' כראי החיים
אפשר להזמין את ההרצאה המסוימת הזו ואפשר לבקש הרצאה על ברידג' מכל נקודת מבט שמעוניינים. 

הרצאות על ניהול משברים


בימים אלה אנחנו נמצאים במשבר או ליתר דיור ב-Crisis. משבר רפואי, משבר כלכלי וגם משברים אישיים מסוגים שונים.
מלכתחילה התייחסתי ברצינות למשבר ולא זלזלתי בו. בבלוג זה ובבלוג "Risk and Crisis" תוכלו לראות מספר רב של פוסטים על המשבר מזוויות ראייה שונות.  

אין שום ספק, שהזווית של ניהול סיכונים, תופסת בהם  מקום מרכזי. מסתבר שלא רק בהם: יש קשר הדוק בין ניהול סיכונים וניהול משברים.

אחד התוצרים של ההתייחסות הזו הן הרצאות על ניהול משברים. 
יש לי קורס או סדנה של כמה שעות שבניתי על הנושא, כולל תרגילים.
כמובן שבהסתמך על חלקים ממנו קל מאוד לבנות גם הרצאות העשרה על נושא זה.




יום רביעי, 2 בספטמבר 2020

מה אפשר ללמוד על כלכלת המשפחה מהניצחון של דנוור על יוטה ב-NBA?

 

סמל ליגת ה-NBA המקור התמונה: ויקיפדיה

הבוקר (2.9.2020) התעוררתי בשלוש וחצי בלילה וצפיתי במשחק השביעי מתוך שבעה בסדרת הפלייאוף בין דנוור ויוטה בליגת ה-NBA בכדורסל. 

המשחק המרתק הסתיים בניצחון דרמטי של דנוור בתוצאה 80:78. דנוור העפילה לשלב הבא. 


מעט רקע


ליגת ה-NBA בארצות הברית היא הליגה בה משחקים שחקי הכדורסל ברמה הגבוהה ביותר בעולם. לאחר הליגה הרגילה מעפילות שמונה קבוצות מהמזרח ושמונה קבוצות מהמערב למשחק פלייאוף. אלה סדרות בשיטת נוק-אאוט של שבעה משחקים. המנצחת בארבעה מעפילה לסדרה הבאה. המפסידה מודחת מהמשך המשחקים. הרבה כסף וכבוד מוטלים על כף המאזניים. כמו הרבה אנשים, הנמצאים בטופ של המקצוע שלהם, רבים מהשחקנים הם מאוד תחרותיים וחשוב להם לנצח.

משחק שביעי  בין דנוור ליוטה


במשחק שביעי יש יותר לחץ. אין הזדמנות נוספת לתקן טעויות. הלחץ התבטא ברמת המשחק. כך למשל, שני שחקנים, ג'אמל מארי מדנוור ודונובן מיטשל מיוטה, שנתנו תצוגות התקפיות ענקיות בקנה מידה היסטורי לאורך הסדרה (משחקים של מעל ל-50 נקודות) קלעו מעט נקודות (מיטשל קלע 20 נקודות. מארי פחות מ-20 נקודות).

לא רק עליהם השפיע הלחץ. גם האחרים קלעו פחות מדויק, מסרו פחות מדויק ואיבדו יותר כדורים. התוצאה הסופית 80:78 היא תוצאה הרבה יותר נמוכה מתוצאות של מעל ל-100 נקודות לכל קבוצה במשחקים קודמים בסדרה.

ככל שמתקרבים לסיום והתוצאה בערך שקולה הלחץ גדל ויחד איתו גדלות הטעויות. 
ללחץ תורמת אי-הודאות: אתה לא יודע האם תזכה לתהילה ולכסף או שתהייה בצד שרק הגיע עד הסף.

תפקוד פחות טוב תחת לחץ מאפיין את מרבית בני האדם כמעט בכל תחום.

ימי הקורונה


אין ספק שבימי הקורונה העגומים יש עלינו הרבה לחץ. 
הלחץ נובע ממספר רב של גורמים (הקוראים יסלחו אם פספסתי גורם או כמה גורמים חשובים):

1. הלא ידוע
הקורונה הוא סוג של ברבור שחור.
אנחנו יותר לא יודעים עליה ממה שאנחנו יודעים עליה. המושג "אנחנו" מתייחס גם לחוקרים ולרופאים. מדי פעם שומעים על תוצאות לא צפויות חדשות: אדם שחלה פעמיים בקורונה, כלומר: פיתח חיסון לזמן קצר או בכלל לא פיתח חיסון, נזקים בריאותיים ארוכי טווח לחלק מהחולים ועוד.

המושג "לא יודעים" מתאר גם חוסר בחיסונים  ובתרופות מוכחים.

2. סגרים ומגבלות
אנשים נאלצו להישאר בבית. השהייה במשך כל היום במחיצת בני המשפחה עלולה להיות מקור לחץ.  
הימצאות בבידוד כתוצאה מאיכון מוצדק או מוטעה היא מקור נוסף ללחץ.

3. שינויים בדפוסי התנהלות

כל שינוי עלול להיות מקור ללחץ. הוא  מחייב הסתגלות והתאמת ההתנהלות לשינוי.
דפוסי החיים משתנים: יותר עבודה מהבית, יותר שירותים הניתנים מרחוק באמצעות אפליקציות או אינטרנט, פחות ביקורים במסעדות ובתי קפה ויותר משלוחים, פחות מפגשים חברתיים, פחות פעילויות פנאי באולמות ובחדרים (סרטים, הצגות, חוגים), יותר לימודים והרצאות מרחוק. 

קרוב לוודאי שחלק מאותם שינויים יישארו איתנו גם אחרי הקורונה.


4. פיטורים, חל"ת וצמצום הכנסות של עצמאים

פיטורים וחל"ת לוחצים. גם מי שאינו מפוטר ואינו בחל"ת ורואה סביבו אחרים שכן, עלול להיות בלחץ. לרבים תעבור המחשבה: אולי זה יקרה גם לי? 

מי שמרוויח פחות כעצמאי עלול להיות בלחץ. אי-הודאות ביחס לעתיד מגדילה את הלחץ. 


5. חשש מהידבקות

גם החשש הזה הוא מקור ללחץ. 


השפעת הלחץ


הלחץ גורם לעלייה בשיעור האלימות בכלל והאלימות  במשפחה בפרט, עלול להגדיל את שיעור הגירושים ולפגוע בהערכה העצמית של מפוטרים או מוצאים לחל"ת שלא ברצונם. 

על פי מחקר בארצות הברית הוא צפוי גם להעלות את שיעור ההתאבדויות. 

כל אלה החלטות פחות טובות בגלל לחץ. יש להן השפעה עקיפה על מצבם הכלכלי של אנשים ומשפחות אבל הם אינם החלטות כלכליות תחת לחץ.


ההשפעה של לחץ על התנהלות כלכלית


כפי שלחץ משפיע על התפקוד של שחקני NBA, כך הוא משפיע גם על אנשים ומשפחות הצריכים לקבל החלטות כלכליות.

התוצאה בשני המקרים קבלת החלטות לא טובה. במשחק שביעי בסדרה ב-NBA יש נתונים מידיים על קבלת החלטות הלא טובה ועל תוצאותיהן. 

בכלכלת המשפחה זה עלול לבוא לידי ביטוי הטווח זמן ארוך יותר. אולי בעוד שנה. אולי בעוד שנתיים. אולי בעוד חמש שנים. 


שוק ההון כדוגמה


גם אלי היו פניות של אנשים שבגלל לחץ רצו למכור ניירות ערך בתחילת משבר הקורונה. שערי ניירות ערך ירדו. חברים וקרובים הציעו להזדרז למכור לפני שזה ימשיך לרדת. 

הסברתי להם שאין לי הסמכה לייעץ בשוק ההון ולכן איני מייעץ להם האם למכור או לא אבל... 

שאלתי אותם: האם הם זקוקים לכסף הזה עכשיו או במועד קרוב? כשהתשובה הייתה שלילית, הצעתי להם לשקול שוב את ההחלטה. הפניתי אותם למאמרים של כמה אנשים בולטים בשוק ההון הישראלי, שהמליצו להימנע ממכירה בגלל פחד. 

על פי מבחן התוצאה, לא המאמרים של אותם מומחים ולא מה שאני אמרתי באמת השפיעו: הציבור מכר ניירות ערך בזול ולפעמים גם בהפסד. חברות הביטוח ובתי ההשקעות קנו בזול. 

 


הלוואות ואשראי


אפשר להבין את הרצון לקחת הלוואות או אשראי אחר בגלל המצב הכלכלי. הרצון לגיטימי. קבלת החלטות מתוך לחץ שגויה

צריך לבחון היטב כל מקרה לגופו. גם אם המסקנה היא שאין ברירה אלא לקחת הלוואה, רצוי לא לקחת הלוואה זריזה ונוחה המוצעת אלא לבחון חלופות להלוואה.


דחיית החזר הלוואות


גם הרצון לדחות החזרים מובן. גם כאן כל מקרה לגופו ובוודאי שצריך להימנע מקבלת החלטות בגלל לחץ

לדחיית תשלומי הלוואות ומשכנתאות יש מחיר: יותר ריבית בעתיד. 

לפני שדוחים בגלל לחץ צריך לשאול: 

האם אתם מסוגלים ללא קושי לשלם היום את החזרי ההלוואה?

צריך גם לשאול: האם את התשלומים הנדחים תוכלו להחזיר בעוד כמה חודשים או שנה או שנתיים? 


האם כולם לא מתפקדים פחות טוב בלחץ?


התשובה היא שלילית. יש כאלה שמתפקדים רגיל תחת לחץ. יש גם יחידי סגולה המתפקדים טוב יותר דווקא תחת לחץ. 

בליגת ה-NBA היו גם שחקנים שתפקדו טוב יותר תחת לחץ. דוגמאות: מייקל ג'ורדן, לארי בירד ומגי'ק ג'ונסון.


בהרצאה של ד"ר חיים שפירא על הפילוסופיה הסטואית שמעתי כי הסטואיקן והקיסר הרומי מרקוס אורליוס לא פעל בלחץ כאשר נודע לו, שאחד הגנרלים שלו החליט לרצוח אותו ואת משפחתו. הוא חשב שהוא צריך לדבר עם הגנרל ולהסביר לו מדוע הוא טועה. 

רובנו כאמור מושפעים מלחץ ומקבלים בגלל החלטות שגויות. 

הצעד הראשון בקבלת החלטות כלכליות במצב של לחץ הוא להיות מודעים ללחץ. המשמעות היא לא לקבל החלטות מהירות בגלל הלחץ. 

הצעד השני עשוי להיות התייעצות עם איש מקצוע המושפע פחות מהלחץ.

מס בן-גביר סמוטריץ

  אני מבין בכלכלת המשפחה ו בניהול סיכונים .  אני מבין מעט, אם בכלל, בנושאי ביטחון. מעניין שב-12 ביולי 2023 פרסמתי פוסט בבלוג שלי על ניהול ס...