תרומות: למי לתרום?

בהתנהלות כלכלית של משפחה צריך להתיחס לכל הוצאה. גם תרומה היא הוצאה. זו הסיבה שכתבתי את הפוסט: ניהול תרומות. בפוסט זה הצעתי דרך לניהול תרומות, כך שהתורם יוכל לשלוט בהוצאות שלו לתרומות. בפוסט זה אתמקד בשאלה: למי לתרום?

לפני כן תזכורת קצרה לגבי אופן התרומה: אל תתרמו באמצעות כרטיס אשראי כשמישהו מתקשר אליכם טלפונית. זוהי המלצה זהה להמלצה שלי ביחס לעסקאות של קניית מוצרים או שירותים. 

ריבוי מבקשי תרומה
בישראל של שנת 2017 אין הקצאה מספיקה של משאבים כספיים לטובת קבוצות אוכלוסייה חלשות. לחלל הזה נכנסות עמותות רבות, רובן של אנשים בעלי כוונות טובות, המתרימות לרוב למען אוכלוסיות חלשות ספציפיות.
מספר המתרימים הפונים הוא גדול ממספר התרומות שאנשים רוצים ומסוגלים לתת. לפיכך הם צריכים לבחור מבין העמותות הפונות מספר מצומצם של עמותות להן יתרמו. 

בפוסט זה אנסה לתת כמה קריטריונים שיעזרו לקוראים להחליט לאילו עמותות לתרום ויותר חשוב לאילו עמותות להימנע מלתרום.
כמובן שיש מרכיב אישי בהחלטה: לכל אחד יש סוגי אוכלוסיה הקרובים יותר לליבו שיעדיף לתרום להם. ההמלצות שלי אינן נוגעות למרכיב האישי.

שקיפות
ככל שהשקיפות גדולה יותר העמותה תיתן לכם מידע רב יותר על פעולותיה ועל העומדים בראשה, על המדיניות שלה ואולי גם על גורמים המבקרים את פעולותיה.

ההמלצה שלי: כשאין שקיפות הימנעו מתרומה.

למה משמשת התרומה שלכם?
יש עמותות שכל מה שתשלמו יופנה לטובת האוכלוסיות החלשות. יש עמותות, שאתם תפרנסו מנגנון שמן, ורק חלק מהתרומה יופנה למטרה המופיעה בכותרת המתארת את פעילות העמותה.
אחת העמותות שאני תורם לה היא לשובע. השקיפות רבה. כשאני תורם אני מקבל מכתב תודה ויחד איתו הרבה פרטים על העמותה ופעולותיה. אחד הפרטים המופיעים באותו מידע הוא שכל אלה העובדים בעמותה עושים זאת בהתנדבות, ו-100% מהתרומה שלכם מופנה לטובת האוכלוסיות החלשות בהן מטפלת העמותה.

ההמלצה שלי: העדיפו תרומה לעמותות שאחוז גבוה מהתרומה שלכם מופנה לאוכלוסיה החלשה ולא למי שהתרים אתכם או למנגנון. 

אל תתרמו לעמותות המרבות להתקשר אליכם טלפונית
כשעמותה פונה אליכם פעם או פעמיים בשנה זה בהחלט מספיק. כך גם לכם יהיה יותר קל לדעת כמה תרמתם לאותה עמותה. 
כשמעמותה מסוימת, למשל: "מתחברים לצדקה ולחסד", מתקשרים אליכם פעם אחר פעם ומבקשים תרומה טלפונית, תרמו לעמותה אחרת.
במקרה ספציפי שאני מכיר מעמותה זו התקשרו לקשישה שאינה במיטבה, בדיוק כמו חברות מסחריות המוכרות לקשישים שכבר אינם במיטבם שתיארתי בפוסט: קשישים: לכבד או לנצל חולשה? 
הקשישה חתמה על הוראת קבע ל-12 חודשים. טרם הסתימו התשלומים וכבר "מתחברים לצדקה ולחסד" פנו אליה שוב טלפונית. שתי הוראות קבע פועלות באותו זמן. ברור לגמרי שלא זו הייתה כוונת הקשישה והעמותה ניצלה את חולשתה ואת אי ידיעתה, שיש כבר הוראת קבע אחת פעילה.

ההמלצה שלי: תודיעו לעמותות לפנות אליכם פעם או פעמיים בשנה במועדים מסוימים. הפניה צריכה להיות באמצעות דואר או דוא"ל ולא בטלפון.

אל תתרמו לעמותות המציפות אתכם בהודעות SMS 
יש עמותות השולחות בקשות לתרומה באמצעות SMS. חלקן עושות זאת בתדירות גבוהה וממשיכות לשלוח אותן אליכם גם כשביקשתם להסיר אתכם מרשימת התפוצה.

ההמלצה שלי:תרמו לעמותות אחרות. מי שלא הסיר אתכם מרשינמת הדיוור שלו כשביקשתם, אתם תסירו את עצמכם מרשימת התורמים שלו.

היעזרו באתרי האינטרנט של העמותות על מנת לקבל החלטה
לצורך הדגמה אתיחס באופן ספציפי לשתי עמותות חרדיות: זכרון מנחם ומתחברים לחסד ולצדקה. ההשוואה ביניהן תיתן לכם קריטריונים כלליים מתי לחשוב לפחות עשר פעמים לפני שתורמים לעמותות מסוימות.

השורה התחתונה היא שאני תרמתי כבר לזכרון מנחם ומי שהנושא בו עוסקת העמותה קרוב לליבו יכול לתרום לעמותה הזו.
לעומת זאת ההמלצה שלי היא לתרום לעמותות אחרות ולא למתחברים לצדקה וחסד.

אם תיכנסו לאתרי האינטרנט של שתי העמותות תראו כמה הבדלים מהותיים.
כתובת האתר של זכרון מנחם בקישור הבא.
כתובת האתר של מתחברים לחסד ולצדקה בקישור הבא.

לשונית אודות
בשורה העליונה בעמוד הראשי באתר של זכרון מנחם יש  לשונית אודות. בלשונית האודות כתוב מי הם המקימים ומדוע הקימו את העמותה (לזכר בנם מנחם ז"ל שנפטר מסרטן). מי העניק להם פרסים על התנדבות, למשל: פרס ראש הממשלה "מגן לילד" ופרס מעיריית ירושלים. מירי ארנטל ממקימי העמותה הדליקה משואה.

בראש דף הבית של האתר של מתחברים לחסד ולצדקה אין לשונית אודות. אתם לא יודעים מי עומד בראשה. תוכלו למצוא במקום נסתר בתחתית הדף אודות. כשתיכנסו לדף אודות ותקראו אותו לא תמצאו את שמות העומדים בראשה.

ההמלצה שלי: סעיף אודות באתר האינטרנט של עמותה הוא קריטריון מרכזי לדעת לאילו עמותות לא לתרום.   

פעילויות ממוקדות לעומת מגוון רחב של פעולות
על פי האתר של זכרון מנחם וסרטונים אינטרנטיים, שנתקלתי בהם, העמותה מתמקדת בחולי סרטן ובמיוחד בילדים חולי סרטן.

על פי האתר של מתחברים לצדקה ולחסד, גם הם מתמקדים בילדים חולי סרטן, אבל הם גם עוסקים ב"סיוע לאלמנות, יתומים ומשפחות נזקקות שחיות בעוני". תמצאו באתר גם "חלוקת מזון לחילי צה"ל במבצע עמוד ענן".

בזכרון מנחם אני יודע לאן הולך הכסף: פעולות עזרה לחולי סרטן.
במתחברים לצדקה וחסד אני לא יודע לאן הולך הכסף. לא ראיתי מספרים או אחוזים מהכסף שהולכים למטרה כזו או למטרה אחרת (אולי זה כתוב ואני פספסתי).
"סיוע לאלמנות, יתומים ומשפחות נזקקות שחיות בעוני" הוא לא ממש מוגדר. האם אני תורם למשפחות של בחורי ישיבה צעירים ובריאים שלא רוצים לעבוד? יתכן שכן.
באופן אישי איני רוצה לתרום למטרה הזו, אבל גם מי שרוצה לתרום למטרה הזו צריך לדעת שהכסף אכן מגיע לשם. 

ההמלצה שלי: תרמו לעמותות שברור לאיזו מטרה ינוצל הכסף.

קריטריונים נוספים באתר האינטרנט

1. אפשרות לתרומה דרך אתר האינטרנט
תרומות דרך אתר אינטרנט בדרך כלל מאובטחות. עמותה שאין לה אפשרות לתרומה כזו באמצעות Paypal או כרטיס אשראי, כנראה מעדיפה תרומות באמצעות הטלפון.
דרך האתר לא לוחצים עליכם לתרום. מתרימים טלפוניים לא פעם ילחצו עליכם לתרום.
באתר של זכרון מנחם אפשר לתרום. באתר של מתחברים לצדקה ולחסד אין אפשרות כזו.

ההמלצה שלי: העדיפו עמותות שלהן אפשר לתרום דרך אתר האינטרנט.

2. פעילויות קונקרטיות
באתר של מתחברים לצדקה ולחסד תמצאו מעט פעולות קונקרטיות. שני מבצעי התרמה לחולי סרטן המצונים בשמם וחלוקת מזון לחיילי צה"ל במבצע עמוד ענן.
כידוע מבצע עמוד ענן היה בשנת 2012. זו אינה פעולה קונקרטית אליה מופנות התרומות היום.

באתר של זכרון מנחם תראו מגוון רחב של פעולות קונקרטיות למשל: הרשמה של ילדים חולי סרטן למחנה קייץ, מאגר מח עצם, מרכזי יום, מאגר מרכיבי דם ועוד.

ההמלצה שלי: העדיפו עמותות המצינות פעולות קונקרטיות ולא רק מטרות כלליות.

חיפוש ב-google
באינטרנט יש בלי סוף מידע על הכל: אנשים פרטיים, חברות וגם עמותות. בחיפוש בגוגל תגלו לפעמים מדיע על עמותות שהעמותות ישמחו שלא תדעו, למשל: פסקי דין נגדן.
לפני שאתם תורמים כדאי לדעת.
ההמלצה שלי: בצעו חיפוש בגוגל.

שש סיבות לא לקרוא כתבות שטחיות ולא מדויקות שיכולות להזיק

במקרה נתקלתי בכתבה של הילה חיימוביץ ב-Mako שכותרתה: 6 סיבות להפסיק לחסוך ולהתחיל לבזבז כסף. 

בין השורות תוכלו למצוא שם גם דברים נכונים וחשובים, אבל כתבות מסוג זה עלולות לגרום יותר נזק מאשר תועלת.

סיבה ראשונה: בתרבות הצריכה בישראל נוטים להוציא יותר ממה שיש 

יתכן שלכתבה כזו הכתובה ביפנית או בהולנדית הייתה יותר תועלת מאשר נזק. ביפן או בהולנד אנשים נוטים לחסוך והרבה, שלא לומר מקמצים בהוצאות. 

בישראל אנחנו נמצאים בקצה השני של הסקלה: אנחנו קוראים כל הזמן על עליה בחובות של משקי הבית, על משפחות הלוקחות משכנתאות באחוזים גבוהים מערך הדירה שקנו ועם החזרים חודשיים המהווים אחוז גבוה מההכנסה שלהן.

אחוז גבוה ממשקי הבית נמצא באוברדרפט קבוע. 

בישראל ממש לא צריכים עידוד להוציא עוד יותר כסף.

סיבה שנייה: הצדקה להוציא כסף

במקרים רבים אנשים מחפשים הצדקה להתנהלות שלהם. זה יותר קל מלשנות אותה. כשמשהו הנתפס כסמכות עשוי להתפרש כתומך מובהק בעמדתם, זה רק מחזק אותם להמשיך במה שהם עושים. עיתונות, מחקרים (המצוטטים באופן כללי בכתבה) ומומחים (במאמר מצוטט מומחה כזה) נתפסים כמקור סמכות.

כתבה כזו עלולה להוות הצדקה עבור אנשים שממילא מוציאים יותר ממה, שהם יכולים להרשות לעצמם. 

סיבה שלישית: שופינג=אושר?

האם שופינג באמת מביא אושר? זו שאלה שאין לה תשובה זהה לכולם. אני מוכרח להתוודות שאת אושרי חיפשתי, ולפעמים גם מצאתי , במחוזות אחרים. בשבילי שופינג זה סבל. אני כן נהנה מקניות בשוק מחנה יהודה בירושלים.

אני מכיר אנשים שנהנים משופינג ואיני פוסל שופינג. כמו שאני נהנה לרוץ, לקרוא או לראות סרט טוב, יש אחרים שנהנים משופינג. אם הם יכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית, מדוע שלא יעשו שופינג? 

בכל זאת לתפיסתי אושר הוא לא רק הנאה ספציפית מסוג פעילות מסוים. את האושר הייתי מציע להם לחפש במקומות עמוקים יותר. זה מה שראיתי למשל בטיולים לא מעטים בארצות עם תרבויות לא מערביות.

קראו למשל: כלכלת המשפחה בבהוטן: אל"ג תל"ג או באלי: על שמות והתנהלות כלכלית. 

אושר אינו יכול להתבסס על גורם בודד של צריכה. 

סיבה רביעית: השאירו לקברניטים את ניווט הספינה

הסיבה הלא רלוונטית ביותר לבזבוז כספים היא: "כשאנחנו משאירים את הכסף להתיבש בבנק, אנו פוגעים בצמיחה הכלכלית". זה גם מה שאומר המומחה המרואין בכתבה.

גם אם זה נכון ברמת המאקרו, ולהערכתי זה לא נכון באופן כל כך גורף, זה לא רלוונטי למשפחה או ליחיד הצריכים לנהל את כלכלת משפחתם. 

תנו לשר האוצר, לנגידת בנק ישראל ולבכירים אחרים לנהל את כלכלת המדינה. אתם תסתפקו בזה שתנהלו נכון את כלכלת המשפחה שלכם ולא תוציאו מעבר ליכולת שלכם. בין אם תוציאו יותר מדי על מנת לגרום לצמיחה כלכלית ובין אם תוציאו יותר מדי מסיבות אחרות.

סיבה חמישית: מי יודע מה יקרה מחר?

גם ככה רובנו מקבלים החלטות לא סבירות בגלל כשל העתיד. כך למשל, בגלל זה איננו חוסכים מספיק לפנסיה.

מאסון, מחלה קשה הוא מות קרובים או חברים לא צריך להסיק שצריך לבזבז את כל כספנו. 

אינני רוצה להיות homeless רק משום שמישהו קרוב לי הלך לעולמו בלי לנצל את הכסף שחסך כל ימיו.

בזבוז כזה עלול להמיט עלינו אסון כלכלי. 

סיבה שישית: המאמר מציג למעשה רק ארבע סיבות להוצאה ולא שש

שתיים מהסיבות לבזבז כסף, אינם ממש המלצות לבזבז, אלא דווקא המלצות נבונות ביחס לאופן הוצאת הכסף. הבעיה העיקרית היא בכותרות שלהן. מי שיקרא רק את הכותרת (ובימינו יש רבים כאלה) יבין את הסעיפים לגמרי אחרת ממה שכתוב בהם.

הכותרת "הוציאו כסף ככל יכולתכם" מטעה. בסעיף זה ממליצים דווקא להוציא לפי יכולתכם.

בסעיף "לחוות את הכסף", ממליצים להוציא כסף על חוויות ולא על חפצים. האמירה של עמיתתי למקצוע איה תמרי, המופיעה בסעיף זה היא בהחלט ראויה: "היכולת שלנו להיות מאושרים מושפעת משלושה דברים: עשיה משמעותית - כזו שיש לנו רצון לקום בבוקר בזכותה, קשרים חברתיים ואהבה, משפחה או זוגיות וחוויות והנאה".

נשמע יותר דומה לסיבה השלישית בפוסט שלי מאשר לתוכן של הכתבה. 

ההמלצות הפשוטות שלי

1. אל תוציאו באופן עקבי יותר מההכנסות שלכם.

2. חסכו כסף.

3. שמרו על איזון.

אל תלכו לקיצוניות של לחסוך יותר מדי. גם כשמצבכם הכלכלי רע אפשר להוציא כסף על דברים שחשובים לכם ויתנו לכם תחושה טובה ותועלות, שחלקן מוזכרות בכתבה.

הם יתנו לכם את המניע להתאמץ ולשפר את התנהלותכם הכלכלית על מנת שבעתיד תוכלו לחוות יותר את הדברים שהופכים את חייכם לטובים יותר.   

מדוע לא מגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה? - "אין לי מספיק כסף"

הפוסט הקודם: מדוע לא מגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה? תיאר את הרקע לפוסט זה ולבאים אחריו. פוסט זה יתמקד באחת הסיבות השכיחות להימנעות מייעוץ כזה. זו אולי הסיבה השכיחה ביותר. 

הטענה היא שמי שממילא מצבו הכלכלי גרוע או שהוצאותיו עולות על הכנסותיו, לא יכול להרשות לעצמו הוצאה נוספת על ייעוץ בכלכלת המשפחה.

בהמשך הפוסט אסביר מדוע, כמעט תמיד, זו טענה מופרכת חסרת היגיון. 
מדוע "כמעט תמיד" ולא תמיד? אם הגעתם לפת לחם, קרוב לוודאי שהטענה מוצדקת במקרה שלכם. אם מצבכם קצת יותר טוב זו כבר טענה מופרכת.

האם מישהו שמצבו הכלכלי רעוע אינו מוציא כסף?
התשובה לשאלה זו היא שלילית. גם משפחות שמצבן הכלכלי רע במיוחד מוציאות כסף. 

השאלה היא לא האם להוציא כסף אלא על מה להוציא כסף?
שאלה שנייה חשובה, שאפשר לשאול היא: כמה כסף אפשר להוציא?

השאלה הראשונה הרבה יותר חשובה מהשנייה. השאלה הראשונה היא בעצם קביעת סדרי עדיפויות: על מה להוציא כסף ועל מה להימנע מהוצאת כסף?

אנלוגיה: חברה בקשיים
נשווה את המשפחה שמצבה הכלכלי רעוע לחברה עסקית הסובלת מהפסדים מתמשכים. לחברה אין ברירה אלא לקצץ בהוצאותיה.

האם לקצץ בהוצאות הבאות?

1. נופשונים - לדעתי כן. מדוע להמשיך לחגוג כשמפסידים?

2. בונוסים למנהלים בכירים - בהחלט לקצץ. למנהלים הבכירים יש חלק בכישלון. לא תמיד הם אשמים, אבל כפי שלא תמיד ההצלחה היא בגללם ולמרות זאת הם מקבלים בונוס מוגדל, כך כשמפסידים, המנהלים הבכירים צריכים להיות הראשונים שישלמו מכיסם על כך.

3. הוצאות משרד, כוח אדם במטה, משרדים מפוארים וכיו"ב - לקצץ. מדובר בתקורה, שבמצב לא טוב החברה לא יכולה להרשות לעצמה לשלם עליה.

4. המשך פיתוח של מוצר חדש שכמעט והסתיים פיתוחו - בשום פנים ואופן לא לקצץ. פיתוח המוצר החדש הוא השקעה ולא הוצאה. ייתכן שהוא יהיה מנוע צמיחה שיוציא את החברה ממשבר. ייתכן שהוא יעשה את ההבדל בינה לבין המתחרים.

5. הוצאות פרסום - לא יודע. צריך לבחון. אם זה מנוהל נכון ועשוי להגדיל את רווחי החברה, אולי זה לא הזמן הנכון לקצץ.

הצגתי מספר סעיפי עלות לדוגמה, חלקם הם הוצאה, שאין לה זיקה ישירה או קרובה להכנסה וחלקן הן השקעה או הוצאה שעשויה להגדיל את המכירות והרווחים.

משפחה בקשיים
בדומה לחברה בקשיים, למשפחה בקשיים כלכליים יש סעיפי הוצאה (למשל: קניית מותגים, נסיעות לחו"ל וכיו"ב). יש לה גם סעיפים שהם השקעה, למשל: הוצאה על לימודים מקצועיים, שאולי יגדילו בעתיד את ההכנסות. אפשר לראות גם הוצאה על חינוך לילדים כהשקעה. אולי בזכות ההוצאה הזו, עוד עשר-עשרים שנים הילדים יזדקקו לפחות תמיכה כספית מההורים. אולי בעוד ארבעים-חמישים הילדים יוכלו לתמוך כספית בהורים, אם יזדקקו לכך. 

האם הוצאה על ייעוץ בכלכלת המשפחה היא השקעה?
במקרים רבים התשובה היא חיובית.
כפי שכבר ראיתם בפסקה הקודמת, משפחה הבאה לייעוץ עשויה ללמוד כיצד להגדיר סדרי עדיפויות בהוצאות. היא גם עשויה ללמוד כיצד לכמת, לנהל, למדוד ולבקר את ההוצאות. היא עשויה גם ללמוד כיצד לנהל את ההכנסות ואת הנכסים הכלכליים שלה. 
זה יכול לשמש אותה כל החיים ולהביא תועלות מצטברות. 

במקרים רבים עשויות להיות גם תועלות קונקרטיות מדידות, שמחזירות מהר את ההשקעה הלא גדולה בייעוץ. בפסקאות הבאות אביא שלוש דוגמאות. ברמת העיקרון, התיאור שלהן מתאר את העובדות. נמנעתי מפרטים מזהים, בגלל חובת הסודיות שלי כלפי לקוחותיי ולכן לפעמים שונו והושמטו פרטים.

דוגמה 1: לשמור על הבית
בוודאי נתקלתם במשפחות אצלן ההוצאות השוטפות גדולות מההכנסות השוטפות והאוברדרפט שלהם, גדל ותופח.
אם יש להם מזל, מדי פעם, פדיון קרן ההשתלמות או תמיכה מההורים סוגרים את האוברדרפט לתקופה קצרה. 

אם אין להם מזל, ואין קרן השתלמות או הורים שיסגרו את האוברדרפט שלהם, הם נמצאים בגרף התרסקות. הם מחסלים חסכונות ולוקחים עוד הלוואות, עד שזה נגמר.
ומה עכשיו אחרי שנגמרו כל המשאבים?  אין ברירה מוכרים את הדירה, שרכשו בעמל רב.

לאנשים הנמצאים בתסריט הזה יש שלוש בעיות:

1. הם מוציאים יותר מההכנסות שלהם

2. הם לא יודעים שזה המצב או לא יודעים עד כמה גדול הפער בין ההוצאות להכנסות.  

3. הם לא מבינים שבעוד כמה שנים ועוד כמה חודשים זה עלול להיגמר במכירת הדירה. 

התוצאה הראשונה של תהליך ייעוץ היא, שהם יודעים מה המצב ומבינים שהם בתהליך התרסקות כלכלי. 
מעטים מבינים את זה ברגע שהיועץ בונה ביחד איתם מאזן הוצאות והכנסות. אחרים זקוקים לתהליך, קצר או ארוך, שיביא לאסימון שלהם לרדת.

זה בדיוק מה שקרה לכמה מלקוחותיי בעבר, לו היו ממשיכים בדפוס ההוצאות וההכנסות היו מהר מאד נותרים ללא דירה. זה לא קרה. המשפחות האלה גרות עדיין בדירה שלהן.

השלב הבא לאחר ההבנה הוא תכנית התמודדות: כיצד להוציא פחות? כיצד להוציא על פי סדרי עדיפויות וכיצד להגדיל את ההכנסות?

לאחר שהמשפחה, בעזרתי, בנתה תכנית התמודדות, מגיע שלב חשוב לא פחות: מימוש התכנית ובקרה על מימושה. אצל הלקוחות שלי בליווי שלי.

חיסכון של שכר דירה לאורך שנים רבות אינו בר השוואה לתשלום עבור ייעוץ, שלא לדבר על חסרונות נוספים של היוותרות ללא דירה.

דוגמה 2: ביטוח ללא סיכוי לאירוע המאפשר תביעה
מרבית המשפחות שפגשתי, שילמו פרמיה חודשית לביטוח. העסקה היא שבהתרחש אירוע שביטחתם, תוכלו לתבוע מהחברה תשלום. אבל מדוע לבטח משהו שלעולם לא תוכלו לתבוע את חברת הביטוח? אין שום היגיון בביטוח כזה. במהלך ייעוץ בכלכלת המשפחה מצאתי משפחות, ששילמו עשרות ואפילו מאות שקלים בחודש, שזו הייתה מתכונת הביטוח שלהם.
רק ביטול הביטוח מחזיר את עלות הייעוץ לאחר תקופה לא ארוכה. 

זהו מקרה קיצוני. במהלך הייעוץ מגלים ביטוחים בעייתיים: המקרה הנפוץ הוא כפל ביטוח. שילמתם לשני גורמים על מנת לבטח את אותו אירוע. אם האירוע יתרחש, חס וחלילה, לא תקבלו תשלום כפול: או שתקבלו תשלום רק מאחד הגורמים או שהם יתחלקו בתשלום. כנראה שאתם גם תתרוצצו יותר ותקבלו את התשלום במועד מאוחר יותר, בהשוואה למצב בו ביטלתם את אחד הביטוחים וגם חסכתם כסף בכל חודש. 

יש גם מקרים הרבה פחות נפוצים. אולי אינכם יודעים, אבל יש סוגי ביטוח בהם גברים משלמים יותר (ביטוח רכב) ויש סוגי ביטוח בהם נשים משלמות יותר (ביטוח סיעודי). הסיבה פשוטה: חברות הביטוח מעריכות שמגדר מסוים יעלה להם יותר ולכן הפרמיה החודשית שהוא משלם גבוהה יותר.
כך למשל, תוחלת החיים של נשים גבוהה מתוחלת החיים של גברים. בממוצע, חברת הביטוח תשלם לאישה יותר מאשר לגבר עבור טיפול סיעודי.

המקרה הספציפי שגיליתי לאחד הלקוחות קשור בביטוח בו מגדר מסוים משלם יותר. מה לעשות והיום נותנים שמות פרטיים דו-מיניים. הטעות שגיליתי בפוליסה הייתה במין המבוטח, בעל שם שיכול להינתן לגבר או לאישה. לא סכום גדול בחיסכון החודשי, אבל תחשבו אותו על כמה עשרות שנים.

דוגמה 3: חיסכון פנסיוני
כבר כתבתי פוסטים על הכיוון הכללי של החיסכון הפנסיוני בישראל, למשל: פנסיה: מה אפשר ללמד מהעבר על העתיד?. הכיוון הוא הרעת תנאי החיסכון: תשלמו יותר תקבלו פחות. ברור לגמרי, שמעבר של חוסך פנסיוני מתכנית ותיקה וטובה לתכנית עכשווית, יעלה לו לא מעט בגובה קצבת הפנסיה החודשית שיקבל. זה יכול להגיע לפעמים להפרש של אלפי שקלים לחודש.

הימנעות ממעבר לתכנית חיסכון פנסיוני לתכנית חיסכון פנסיוני הרבה פחות טובה, זה מה שהרוויח מישהו שקיבל ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה. כשגיליתי שהפסיק לשלם סדיר לחיסכון הפנסיוני לאחר פיטורים, הסברתי שעליו לחדש מידית את התשלום, שאם לא כן תהפוך פוליסת ביטוח המנהלים שלו למסולקת. בשפה פושטה ומובנת יותר: הוא לא יוכל להמשיך לחסוך בה במקום העבודה החדש שימצא וייאלץ לפתוח חיסכון פנסיוני חדש.

השורה התחתונה
מקווה שהדוגמאות עזרו לכם להבין מדוע תשלום לייעוץ בכלכלת המשפחה עשוי להיות החלטה כלכלית נבונה, שמחזירה בקלות את ההשקעה. 

אלה רק דוגמאות, פשוטות יחסית. הייעוץ עשי להניב רווחים וחסכונות רבים אחרים, בהתאם למאפייני המשפחה.
לא תמיד יהיו תוצאות כאלה. זה תלוי גם במה שתעשה המשפחה, עם המידע והכלים שתקבל. 

יש גם מקרים נדירים, שבהם אין סיכוי שתצמח תועלת כלשהי למשפחה. כשאני מעריך שזה המצב, בפגישה הראשונה (ללא תשלום) או בשיחה טלפונית, אני מודיע למשפחה שלא כדאי לה לבצע ייעוץ. אני גם מסביר לה מדוע.