‏הצגת רשומות עם תוויות כלכלת המשפחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כלכלת המשפחה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 12 בדצמבר 2025

סדרת הרצאות על כלכלת המשפחה




 עד היום ניסיתי להציע בדרך כלל הרצאות שונות בנפרד. 


היות שכבר הצטבר מספר רב של הרצאות על כלכלת המשפחה, החלטתי להציע למעוניינים סדרת הרצאות על הנושא.

סדרת הרצאות נותנת תמונה רחבה יותר מאשר הרצאה בודדת. 

בנוסף, סדרת ההרצאות על כלכלת המשפחה עשויה לתת כלים להתנהלות כלכלית טובה יותר. 

בפוסט קודם הצגתי סדרת הרצאות על בנקים. התנהלות מול בנקים היא חלק מהתנהלות כלכלית של יחידים ומשפחות. אשלב הרצאות מסדרת ההרצאות על בנקים במידת הצורך.


כלכלת המשפחה הוא תחום שאני עוסק בו כ-15 שנים (לצד תחומי עיסוק אחרים). במהלך השנים ליוויתי מאות משפחות ויחידים. 


אני גמיש בתכנים ובמבנה של סדרת הרצאות בתחום זה. 

רצוי להתאים אותה לקהל היעד.



הרצאה ראשונה: ממינוס לפלוס ניהול תקציב משפחתי או אישי


זוהי הרצאה בסיסית בנושא חשוב כמעט לכל משפחה או יחיד.



הרצאה שנייה: יעוץ בכלכלת המשפחה 


הרצאה  זו מתארת את מהות יעוץ בכלכלת המשפחה. תחומי הייעוץ, תהליך היעוץ, תפקיד היועץ, העבודה מול משפחה או יחיד וממשקים עם בעלי מקצוע אחרים. 



הרצאה שלישית: מזווית של אוכלוסייה ספציפית



ההתנהלות הכלכלית תלויה במצבה הספציפי של משפחה. 
אזרחים ותיקים שונים מצעירים. אנשי ההיטק שונים מעובדים חסרי מקצוע. 
סטודנטים שונים מאנשים באמצע חייהם. 
בעלי משפחה שונים מיחידים.
כל אלה הן דוגמאות לאוכלוסיות במצב מסוים עם צרכים כלכליים מסוימים. 

יש לי הרצאות ספציפיות לקבוצות אוכלוסיה מסוימות. למשל: האם לא מאוחר לתקן? - התנהלות כלכלית בגיל השלישי 


הרצאה רביעית: מדוע מקבלים החלטות כלכליות לא סבירות?



הרצאה זו נוגעת בתחום של כלכלה התנהגותית. היא כוללת תרגיל של התנסות באחת הבעיות. 
היא מתארת כמה הטיות קוגניטיביות והמשמעות שלהן בהחלטות כלכליות של יחיד או משפחה. 


הרצאה חמישית: כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך? 



הרצאה העוסקת בהיערכות כלכלית של משפחות בעיתות משבר.


הרצאה שישית: מי הצד החזק בגירושין?


הרצאה הבוחנת האם גברים או נשים הם הצד החזק בגירושין? 
הבחינה היא בהיבטים כלכליים אבל גם בהיבטים נוספים.


הרצאות נוספות



סדרת הרצאות על התנהלות כלכלית של משפחות במדינות עולם שלישי והקשר בינה לבין התרבות של אותן ארצות.

יש הרצאת על ארבע ארצות: אינדונזיה, אתיופיה, בהוטן ומדגסקר.



ראו גם


למידע עלי ועל ההרצאות שלי: אבי רוזנטל ההרצאות שלי








לפרטים ולהזמנת הרצאות: טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.


יום שני, 24 במרץ 2025

הרצאה: ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי

 


אתמול בערב (23.3.2025) הרציתי באשדוד על "ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי".  

הרציתי לקבוצה שמרוויחה מעט, אם בכלל, מעבודה. אנשים המתמודדים עם בעיות. 

שמחתי לקיים איתם דיאלוג בנושאים של התנהלות כלכלית ולתת להם ערך בשיפור התנהלותם הכלכלית.


קישור למצגת: ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי

יום חמישי, 21 במרץ 2024

מס בן-גביר סמוטריץ

 


אני מבין בכלכלת המשפחה ובניהול סיכונים. 

אני מבין מעט, אם בכלל, בנושאי ביטחון.

מעניין שב-12 ביולי 2023 פרסמתי פוסט בבלוג שלי על ניהול סיכונים שכותרתו: סיכוני מלחמה - חלק 1: מלחמה בין ישראל לאויבים במזרח התיכון. 

מרבית השרים בממשלת ישראל באותה תקופה לא הבינו פחות ממני בביטחון. כנראה שהם גם לא הבינו  יותר ממני. 

אז מדוע לי "נפל האסימון" והבנתי ואף לא אחד משרי הממשלה, למעט שר הביטחון יואב גלנט, לא הבין או לא רצה להבין את מה שאני הבנתי?


מדוע אני הבנתי?

1. אני מומחה לניהול סיכונים ולכן מודע לקיום סיכונים.

2. אני מקשיב לאנשים שמבינים.

במקרה ספציפי זה שמעתי בתקשורת ביום אחד שני אנשים שמבינים, שאמרו שהם מאוד מודאגים. 

האחד הא הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט והשני הוא האלוף (במיל.) טל רוסו.

3. אני מסוגל להבין את מה שהם אומרים ולהסיק מסקנות.


מדוע שרי הממשלה לא הבינו או לא רצו להבין?


1. הם חיו בתרבות שקר, שבה כל מה שלא מתאים לאינטרסים שלהם לא קיים.
זה בא לידי ביטוי כאשר רק שני שרים הגיעו לפגישה עם שני אלופים בצה"ל שבאו להזהיר מפני הסיכונים הביטחוניים.

2. חלקם מוטים על ידי אידיאולוגיות קיצוניות מנותקות מהמציאות.

3. חלקם מוטים על ידי אינטרסים אישיים. 

ההקדמה הזו מביאה אותי למשבר של ענף הבנייה ושל ענף השיפוצים.

המציאות המרה


הדרג הביטחוני (צה"ל ושב"כ) המליץ לאפשר כניסת פועלים פלשתינאים מיהודה ושומרון עם רישיון עבודה בישראל למדינת ישראל באופן מבוקר. 
הרציונל הביטחוני הוא שכאשר האנשים הללו מפרנסים את משפחותיהם יש פחות תסיסה ופחות פיגועים. 

כאמור בפיסקה הקודמת, אני נוטה להאמין לדרג המקצועי ולקבל את דעתו בנושאים שאינני מבין בהם והדרג המקצועי מבין בהם.

השרים בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן-גביר לא מבינים גדולים בנושאי ביטחון.
בנוסף לכך הם מונעים על ידי אידיאולוגיה קיצונית. 
בניגוד לדעת הדרג המקצועי הביטחוני הם עמדו בתוקף על כך שפועלים ערבים מיהודה ושומרון לא יעבדו בישראל. 

הם התבססו על פיגוע קשה שנעשה ברעננה על ידי פלשתינאי מיהודה ושומרון שעובד בישראל. 
רק עובדה אחת לא עניינה אותם: מדובר בשוהה בלתי חוקי (שב"ח) ולא בפועל עם רישיון עבודה בישראל. 

כהרגלו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נכנע ללחצים של בן-גביר וסמוטריץ. 

התוצאה הפועלים בעלי רישיון עבודה חוקי אינם נכנסים מיהודה ושומרון לישראל.
יש מחסור חמור בפועלים בענפי הבנייה והשיפוצים. 
קרוב לודאי ששבכ"ים ממשיכים להיכנס לתוך מדינת ישראל.  


כיצד משפיע המחסור בפועלים על משקי הבית?


בניית דירות מתעכבת. משפחות שרכשו דירה כנראה יעברו לגור בה במועד מאוחר מהמתוכנן. 
הם ישלמו יותר שכר דירה יותר זמן. 
השכר לשעה של הפועלים שעובדים עלה כי כשיש ביקוש וכמעט אין היצע המחירים עולים. 

גם שיפוצים ותיקונים נדחים בגלל מחסור בפועלים. 
המחירים של שיפוצים ותיקונים התייקרו. גם הפועלים המבצעים אותם מבינים שההיצע קטן והביקוש לשירותים שלהם גדול וגובים שכר גבוה יותר. 

את תוספת המחיר שמשלמים משקי הבית עבור שיפוצים, תיקונים ודירות אני מכנה "מס בן-גביר סמוטריץ". 
זה אינו מס באופן טכני, אבל כולנו משלמים יותר בגלל בן-גביר וסמוטריץ.



יום ראשון, 21 בינואר 2024

לא כל בני האדם שווים: מה שנכון כלכלית לאחד לא בטוח שהוא נכון לאחר

 


מדי פעם אני משתף את קוראי הבלוג בהתנהלויות כלכליות שלי. 

אני מאמין בשקיפות ולא מאמין בסנדלרים יחפים. 

שיתפתי את הקוראים בנושא קניית ספרים במבצע. הפעם אשתף את הקוראים בנושא של מרכז בריאות וכושר. משהו שיכול להזכיר גם קאונטרי קלאב. 

במטרה להרחיב את פעילויות הפנאי שלי ניצלתי ביקור שלי בספרייה הלאומית על מנת לברר מה יכול להציע לי מרכז קוסל באוניברסיטה העברית.


קרוב לודאי שהמחיר של חבילה שנתית (בין 3,000 שקלים ל-4,000 שקלים לשנה, למי שסיים לימודים באוניברסיטה) הוא זול יחסית. 

יש כאלה שרק משווים מחירים וקונים את הזול. לא לכל אחד ולא בכל מקרה זה נכון.


אז מדוע לא רכשתי אותה?


הסיבה היא שלי באופן אישי זו תהיה עלות יקרה מאוד ביחס לתועלת. 

בחבילה נכללים תמיד שני שירותים: בריכת שחייה וחדר כושר. 

אין למנוי אפשרות לותר עליהם.


מדוע מנוי לבריכה לא כדאי לי?

אני ירושלמי שבגלל סיבות היסטוריות בילדותי, שלא כאן המקום לפרט אותן, לא למד לשחות באופן שיטתי. 

התסריט הסביר הוא שאני אגיע לבריכה במשך שנה מספר פעמים שניתן למנות אותו על אצבעות יד אחת. 

התסריט הפחות סביר הוא, שבגילי המתקדם, אחליט ללמוד לשחות נכון ואתאמן פעם בשבוע או יותר.  

אם אראה שאני הולך לכיוון של התסריט הסביר פחות,  אף פעם לא מאוחר להירשם באותו מועד. 

בתחומים שונים, למשל: ניהול מלאי, קוראים לגישה הזו: JIT. ראשי תיבות של: Just in Time. 

השורה התחתונה היא שבהתחשב במי שאני לא כלכלי עבורי להיות מנוי לבריכה.


מה עם חדר כושר?


לו היה ניתן להפריד בין מנוי לבריכה ומנוי לחדר כושר יתכן שהייתי שוקל את זה.

גם ללא מנוי לחדר כושר יש לי פיתרון חינמי מקביל. ברור שהוא פחות טוב אבל לא בהכרח בהרבה. 

לפיתרון הזה קוראים פארק כושר. יש אחד כזה כמה דקות הליכה מביתי. 

אני מבקר בו לא מעט. 

הגורם הקריטי שבו עדיף מועדון כושר הוא לא איכות המכשירים. הוא מדריכים שיודעים להסביר איך נכון להתאמן.

בנערותו של אחד מבניי לקחנו לו מאמן כושר פרטי. המאמן המצויין היה ישר מספיק בשביל להגיד לי, שהוא מרוויח יותר מאימון בבית שלי ופחות מאימון בחדר כושר, אבל חדר כושר עדיף עבור הבן שלי.

היות שהסעתי את הבן שלי לחדר הכושר, בחרתי להתאמן באותו זמן ולא לחכות בבית קפה. 

לא היה לי מאמן אישי, אבל בעל מכון הכושר היה מאמן מצוין ולמדתי ממנו כיצד להתאמן באופן אפקטיבי. 


חבילת חוגים מעל החבילה הבסיסית


חבילת החוגים עולה בסדר גודל של 1,500 שקלים לשנה. דוגמאות: פילטיס, פלדנקרייז. 

המחיר נראה לי אטרקטיבי עבורי. הייתי מגיע מספיק פעמים למקום שהוא כרבע שעה הליכה מביתי בשביל לעשות פעילויות שכדאי לי להתנסות בהן.

הבעיה היא שאי אפשר לקחת אותה ללא החבילה הבסיסית.

חקרתי את הפקידה עוד קצת ואז היא אמרה לי שאפשר גם לקנות כרטיסייה של עשרה טיפולים במחיר 370 שקלים. 

מודל כזה עשוי להתאים לי אישית.  


השורה התחתונה


בכל החלטה כלכלית של יחידים ומשפחות יש גורמים אישיים וסובייקטיביים. חשוב לשים לב אליהם.


 





יום רביעי, 26 באפריל 2023

שלושה מיתוסים על עצמאות כלכלית

 



כולנו שואפים לעצמאות. גם עצמאות כלכלית. בפוסט זה אעסוק בשלושה מיתוסים העלולים למנוע או להפסיק עצמאות כלכלית.


הגדרת עצמאות כלכלית


לפני שאתיחס למיתוסים, אנסה להגדיר עצמאות כלכלית בהקשר של פוסט זה.

ההקשר בפוסט זה הוא הקשר של כלכלת משפחות או יחידים.

עצמאות כלכלית הוא מצב של מי שיש לו באופן  מתמשך הכנסות שאינן קטנות מההוצאות ו/או יש לו מספיק משאבים כספיים שאפשר לנצל אותם במקרה הצורך. 


מיתוס 1: ההכנסות נמוכות ולכן אי אפשר להוציא פחות מההכנסות


הרבה פעמים שמעתי את הטענה הזו. בחלק גדול מהמקרים היא אינה נכונה. יש מה לעשות כדי להקטין הוצאות ו/או להגדיל במעט את ההכנסות.


הקטנת הוצאות


תשלומים קבועים לספקים

לא פעם אני שואל אנשים, שאני מלווה כלכלית והכנסותיהם נמוכות, כמה הם משלמים כל חודש לספק הטלפון הסלולרי שלהם? 

ברוב המקרים אני שומע שהם מוציאים פי 2 או פי 3 ממני.

הם לא מקבלים חבילה טובה משמעותית או טובה בכלל ממה שאני מקבל.

הם לא מקבלים שירות טוב יותר.

הם פשוט בחרו ספק יקר יותר ללא שום סיבה מוצדקת.

ספק הטלפון הסלולרי זו רק דוגמה. לא פעם המצב דומה גם בתשלום עבור אינטרנט או טלוויזיה.


קניות במרכול

במקרים רבים הם משלמים בסופרמרקט יותר ממה שהם צריכים וגם יותר ממה שהם יכולים.

מה אפשר לעשות? קראו: איך לקנות במרכול?


תשלומים לבנקים

לפעמים אפשר להקטין תשלומים לבנקים. מדובר בעמלות, באוברדרפט ובריביות על הלוואות. 


כרטיסי אשראי

יותר מדי כרטיסי אשראי, שעל כל אחד מהם משלמים עמלה חודשית.

פריסת תשלומים בריביות גבוהות בכלל ובכרטיסים מתגלגלים בפרט.


ביטוח

כפילויות בביטוח. ביטוחים שהם Nice to have. 


מיצוי זכויות

בלא מעט מקרים הם אינם ממצים זכויות המגיעות להם, למשל: מענק עבודה.


הגדלת הכנסות


בחלק מהמקרים יותר קשה להגדיל הכנסות מאשר להקטין הוצאות.

יש כאלה העובדים ויכולים לעשות שעות נוספות. 

אפשר למצוא עבודות מזדמנות נקודתיות. 

אפשר למלא סקרים או להשתתף בניסויים תמרות תשלום 



מיתוס 2: יש הכנסות גבוהות ו/או נכסים כלכליים ולכן לא תהיה בעיה כלכלית בעתיד


אם ההוצאות הן בלתי מבוקרות, גם הכנסות גבוהות עלולות שלא להספיק. 

זו שאלה של התנהלות יותר מאשר של הכנסה. כשמאזן ההכנסות-הוצאות שלילי אפשר להיכנס בקלות למסלול של התרסקות כלכלית.

במשך השנים הרבות שאני נותן ייעוצים כלכליים למשפחות וליחידים ראיתי משפחות ויחידים עם הכנסות גבוהות שנמצאים בקשיים בגלל התנהלות לא נכונה.

ראיתי גם משפחות ויחידים שההכנסה שלהם נמוכה ומתנהלים נפלא במסגרת האפשרויות שלהם.


נכסים כלכליים צריך לנהל באופן סביר לפחות. אם זה לא נעשה, הם עלולים להתכלות מהר מהצפוי. 

צריך גם מזל. לא הכל תלוי בבעל הנכסים הכלכליים. עלולים להתרחש משברים ואירועים אחרים, שיקטינו משמעותית את ערך הנכסים. 

כמובן, שיש גם מקרים של עושר רב במיוחד שייקח לו כמה דורות עד שיתכלה גם במקרה שלא ינוהל באופן מיטבי.


מיתוס 3: עושר מדומה


בעוד שהמיתוס השני עוסק באנשים אמידים, שלא לומר עשירים, מיתוס זה עוסק בעשירים לכאורה: כאלה שחושבים שיש להם יותר ממה שיש להם.

בלא מעט מקרים מדובר באנשים הפורשים לגמלאות ומקבלים מענקים בסכום גבוה יחסית. 

הם מתנהלים כאילו יש להם יותר ממה שיש להם באמת. 

המענקים מתכלים ואחריהם גם החסכונות.

להסברים נוספים: 

תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי: עשירים לכאורה


הערת שוליים


מה שנכון למשפחות וליחידים נכון גם לחברות עסקיות ולמדינות.

פוסט זה נכתב ביום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל. 

צריך מאוד להיזהר שלא להיתפס למיתוס השני ו/או למיתוס השלישי. 

בהמשך מדיניות כלכלית של הממשלה הנוכחית, המדינה וכתוצאה מזה גם האזרחים עלולים למצוא את עצמם בתסריט לא טוב של אחד משני המיתוסים הנ"ל.










יום שני, 28 בנובמבר 2022

יום ראשון, 18 ביולי 2021

בריאות: היבטים כלכליים

 

היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה

 

רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חולים. בבלוג "הישורת האחרונה: לאו דזה וזקנים אחרים" תוכלו לראות התייחסויות, בעיקר עקיפות, להידרדרות מצב בריאות בגיל הפרישה מעבודה. 

יש הרבה התייחסויות לנושא הבריאות בימים כתיקונם. קל וחומר בימי קורונה. יש הרבה פחות התייחסויות לקשר בין כלכלת המשפחה לבין בריאות. 

השורה התחתונה: שמירה על מצב בריאות תקין היא אחת הדרכים היעילות לשיפור מצב כלכלי או למניעת הידרדרות כלכלית. 

 

בריאות

 

מידע מסוים על בריאות תוכלו לקרוא בערך בריאות בויקיפדיה העברית.

הערך מתייחס לשלושה תחומים המשפיעים על מצב הבריאות:

1. פעילות גופנית

2. תזונה

3. בריאות הנפש


אין ספק שלשלושת התחומים הללו יש השפעה על מצב הבריאות, אבל משהו חסר. 

קוראי בלוג זה אולי כבר קראו פוסט המתייחס למה שחסר בערך בויקיפדיה: שינה.


הכנסות נמוכות יותר


לא בהכרח כל הנקודות בהמשך מתייחסות לכל מצב בריאות לא טובה. בהחלט עשויים להיות מצבים שבהם אין קשר בין מצב בריאות לא תקין לבין תפקוד במקום עבודה.


1. יותר היעדרויות מהעבודה
מי שאינו בריא עלול להיעדר יותר ממקום העבודה מסיבות של מחלה נקודתית או הרגשה לא טובה. הוא עלול להיעדר מהעבודה גם מסיבות של ביצוע בדיקות או טיפולים רפואיים. הוא עלול להיעדר גם מסיבות של אשפוזים בבתי חולים.

התוצאה המידית היא שכר נמוך יותר. כאשר מדובר בשעות היעדרות זה יורד מהשכר. כאשר מדובר בימים אותם מדווחים כימי מחלה זה תלוי במקום העבודה:

א. בחלק מהמקומות משלמים על פי החוק, כלומר: לא תמיד משלמים  על כל ימי המחלה. בישרות הציבורי מקבלים פחות כסף על ימי מחלה כשפורשים.

 
2. פחות שעות עבודה
סעיף זה אינו זהה לסעיף הקודם. כך למשל, עשויים להיות מצבים שבהם עובד עובד יותר שעות משעות העבודה הנדרשות ממנו. התופעה הזו שכיחה במדינת ישראל. 

לא בהכרח מי שמצב בריאותו פחות טוב יוכל או ירצה לעשות זאת. 

כמו כן, יהיו כאלה שיעבדו במשרה חלקית במקום במשרה מלאה או שיקחו על עצמם פחות עבודות כעצמאיים משום שאינם מעריכים שיעמדו בעבודה בהיקף מלא.

לרוב עבודה חלקית פירושה שכר חלקי.


3. תפקוד בשעות העבודה
לפעמים מצב בריאות גרוע פוגע ביכולת לתפקד בזמן מסוים. גם אנשים בריאים בדרך כלל חווים את זה ביום ספציפי בו הם סובלים מכאבים או מעייפות או מחולשה.

4. התקדמות במקום העבודה או במקום אחר
אם הנקודות לעיל רלוונטיות לאדם פחות בריא, זה עשוי להתבטא בהערכה נמוכה יותר של תפקודו על ידי מנהליו. המשמעות עשויה להיות העדפת מישהו אחר לקידום לתפקיד בכיר יותר. 
 
גם מקום עבודה חדש עשוי להעדיף מישהו אחר. בעולם העבודה הדינאמי של היום בלא מעט מקרים מתקדמים בשכר ובתפקיד באמצעות החלפת מקום עבודה.


הוצאות גדולות יותר


1. תרופות
גם תרופות רגילות עולות כסף. כמובן שכאשר מדובר בתרופות מחוץ לסל התרופות זה עלול לעלות הרבה כסף. 

2. בדיקות וביקורים אצל רופאים
לבדיקות ולביקורים אצל רופאים יש עלות. העלות לביקור בודד או לבדיקה לחברי קפת חולים היא בדרך כלל נמוכה יחסית אבל הסכומים עלולים להצטבר לסכומים משמעותיים עבור אותו אדם. 
עלולות להיות גם בדיקות יקרות יותר שאינן נעשות בקופות החולים.

3. טיפולים רפואיים ואשפוזים
גם אלה כרוכים לכל הפחות בהשתתפות עצמית בעלות.
 
4. פרמיות גבוהות יותר בביטוחים 
הכוונה היא לביטוחי בריאות, ביטוחי חיים וביטוח נסיעות לחו"ל.

5. הוצאות עקיפות
למשל אדם שבחלק מהזמן אינו מסוגל לטפל בילדיו או שזקוק לעזרה בתשלום לביצוע מטלות הקשות לו בגלל מצבו הבריאותי.
עלולות להיות הוצאות גבוהות יותר למזון במקרים שבגלל מצב בריאות מנועים מאכילת מזונות מסוימים ונאלצים לרכוש מזונות ייחודיים ויקרים יותר.

6. עלות הזמן
"זמן הוא כסף" גם לזמן המוקדש לטיפולים רפואיים עלולה להיות עלות.


היבטים פסיכולוגיים


אדם שמתקשה לתפקד באופן רציף במקום עבודתו עלול לבנות ציפיות של חוסר מסוגלות לעבוד בכלל או לעבוד באופן אפקטיבי.

מטבען של ציפיות כאלה שהן מגשימות את עצמן.

 

 מה אנחנו יכולים לעשות?

 

בתחילת הפוסט כתבתי שרובנו לא יודעים להעריך בריאות  טובה לפני שמאבדים אותה. 

לא לכולם יש את המזל של בריאות טובה התלויה בהתנהלות שלהם. יש גם מחלות תורשתיות, מחלות סביבתיות, מחלות גריאטריות, אסונות טבע ותאונות שאינם בשליטתנו.

כשזה תלוי בנו, רצוי לפעול באופן שישמר את מצב בריאותנו הטוב לזמן ארוך ככל שאפשר. 

אין הכוונה להתנהלות קיצונית המוותרת על כל דבר אחר על מנת לשמור על בריאות. הכוונה היא למציאת איזון המתאים לאותו אדם. 


צריך לזכור כי לשמירה על מצב בריאות תקין ככל האפשר עשויות להיות גם השלכות חיוביות משמעותיות על התנהלות כלכלית.

 

 

 

יום שבת, 27 במרץ 2021

העושר המדומה: שימוש בטכניקת FUD



בפוסט קודם הסברתי מה זה FUD? בפוסט שאחריו הצגתי דוגמאות לשימוש בטכניקה הזו בנושאים הקשורים בכלכלת המשפחה. 

בפוסט זה אסביר מתי אני משתמש בטכניקה הזו במסגרת יעוצים בכלכלת המשפחה. 

לפני שאסביר זאת אעשה חזרה קצרה על מהות הטכניקה הזו.

זוהי טכניקה באמצעותה מעוררים פחדים, ספקות וחוסר ביטחון במישהו על מנת שלא יקבל ויבצע החלטות מסוימות. 

הדוגמה הקלאסית היא חברה חזקה בשוק, המעוררת ספקות בלקוח, המעוניין לרכוש מוצר של חברה מתחרה. 


השימוש שלי ב-FUD     


אני משתמש בטכניקה הזאת רק במקרים חריגים. אינני עושה זאת על מנת שיעדיפו לרכוש ממני שירותי כלכלת משפחה במקום ממישהו אחר. 

אני עושה זאת אך ורק במקרים בהם הימנעות מכך תביא את המשפחה או היחיד לגרום לעצמם נזק כלכלי קשה במיוחד, שהוא כנראה בלתי הפיך. 


רקע לדוגמה: מאזן הכנסות-הוצאות


משפחות או יחידים שמוציאים באופן עקבי יותר מההכנסות שלהם עלולים להגיע למצב של התרסקות כלכלית.


יועצים לכלכלת המשפחה בונים ביחד עם המשפחה מאזן הכנסות-הוצאות של המשפחה. 

המאזן מציג הוצאות לפי נושאים והכנסות לפי מקורות. השלב הבא הוא  בניית תוכנית לסגירת הפער בין ההוצאות להכנסות. 

לפעמים אפשר לעשות זאת גם באמצעות הגדלת ההכנסות. כמעט תמיד צריך גם לחסוך בהוצאות. 

השאלה היא במה לחסוך? 

היועץ נותן למשפחה להחליט במה לחסוך גם אם זה לא מסתדר עם תפיסת העולם שלו. 

הדבר היחיד שהיועץ מתעקש עליו זה שההוצאות לא יעלו על ההכנסות.

המשפחה והיועץ עוקבים אחר ההוצאות ומבצעים בקרה, כלומר: אם התוכנית לחסוך לא מומשה במלואה, מבצעים בה התאמות.

 

דוגמה: כשלא ניתן לתת בחירה של חיסכון בהוצאות


אני משתמש ב-FUD כאשר שימוש בתהליך שתואר לעיל בלתי אפשרי. ההתרסקות הכלכלית עלולה להביא לנזק בלתי הפיך. 

הדוגמה להלן מדגימה זאת.

מי שעבד במשפחה כבר יצא לגמלאות. כאשר יצא לגמלאות,  המשפחה התנהלה תחת אשליה של עושר מדומה. 

הפערים בין ההוצאות להכנסות היו גדולים במיוחד. מענקי הפרישה התכלו תוך זמן לא ארוך. כשהגיעו אלי גם מרבית החסכונות התכלו. 

המאזן הראה על הוצאות גדולות בהרבה מההכנסות. יצאנו לדרך כשהמשפחה מגדירה באילו סעיפי הוצאה לחסוך. מצאנו גם דרכים לתוספת הכנסה מזערית. 

זה לא עבד. הוצאות לא סבירות נמשכו. 

ראיתי כבר את סוף כל החסכונות כשנותרת רק דירת המגורים. המשמעות של המשך דפוסי ההוצאה ללא שינוי מהותי בגובה ההכנסות הייתה צורך עתידי במכירת הדירה. 

לא המשפחה ולא אני ראינו תסריט ריאלי של הגדלה משמעותית בגובה ההכנסות. 

למדתי גם שהמעבר מדירה בבעלות המשפחה לשכירת דירה מפחיד את המשפחה.


הדרך להימנע ממכירת הדירה


הדרך היחידה להימנע מקריסה כלכלית בלתי הפיכה המתחילה במכירת דירה בטווח זמן של שנה-שנתיים ואחרי זה  המשך "אכילת החסכונות" בקצב מהיר הייתה שימוש ב-FUD. 

ה-FUD התבסס על הצגה קיצונית יותר מהמציאות של איבוד הדירה והיעלמות כספי המכירה. התסריט הוא תסריט ריאלי. טווחי הזמנים קוצרו, אלא אם כן תהיה הימנעות מכל הוצאה שאינה חיונית. 

מצד שני חיפשתי ביחד עם המשפחה הזדמנויות להגדלת ההכנסות גם באמצעות עבודות מזדמנות עם שכר נמוך. 


לא סוכן ביטוח אבל....


בפוסט שכותרתו "אתה לא סוכן ביטוח אבל" תיארתי דילמה מהייעוץ הראשון שלי בכלכלת המשפחה. נאלצתי להביע, באופן עקיף, עמדה בנושא ביטוח על אף שאיני סוכן ביטוח. 

גם בייעוץ בו השתמשתי בטכניקת FUD נאלצתי לעשות זאת. 

כשכל חיסכון המקטין את הפער בין ההוצאות להכנסות הוא חיוני, שאלתי את עצמי ואת המשפחה: האם יש מקום לשקול ביטול חלק מביטוח הדירה? הכוונה שלי הייתה אך ורק לביטוח תכולה ולא לביטוח מבנה. 

כשמכירת הדירה עלולה להיות על הפרק ובתכולה אין פריטים יקרי ערך זוהי שאלה רלוונטית.

במקרה זה קבענו פגישה של בני משפחה, סוכן הביטוח ושלי. 

בפגישה תיארתי לפני סוכן הביטוח את מצבה העגום של המשפחה והבעתי חשש ממכירת הדירה. דיברנו באופן גלוי והוגן על האפשרויות של חיסכון בביטוחים לא הכרחיים, כולל ביטוח התכולה.
אם וכאשר, מצבה הכלכלי של המשפחה יתייצב, נוכל לשקול החזרת ביטוחים כאלה.  

הסוכן הציע ביטול ביטוח תכולה וביטוחי מותרות נוספים. מיד בתחילת השיחה הבהרתי לסוכן שאיני מתכוון להציע לשקול ביטול ביטוחים חיוניים כמו: ביטוח מבנה של הדירה וביטוחי בריאות מהותיים.


השורה התחתונה


בטכניקת ה-FUD אפשר להשתמש גם למטרות חיוביות ולא רק למניעת תחרות. 

השורה התחתונה הייתה שמירת הדירה ללא צורך במכירתה.

אני בטוח שללא שימוש שלי ב-FUD קרוב לוודאי שהמשפחה הייתה נותרת ללא דירה.






יום שישי, 12 במרץ 2021

Covid-19 Risk Management: Economical Lessons

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

אחרי תחילת משבר הקורונה פנו אלי מחברת Startup. החברה ניסתה לפתח אפליקציה מורכבת ומקיפה המטפלת בניהול כלכלת המשפחה. שוק היעד היה השוק העולמי ולא רק השוק הישראלי. 

החברה זיהתה שאחד הכלים שחברה אמריקאית המובילה בתחום השתמשה בו הוא בלוג.  הבלוג של החברה האמריקאית כלל פוסטים בנושאי כלכלת המשפחה. 

הפרקטיקה של שימוש בבלוג באתר עסקי היא פרקטיקה מקובלת בעולם העסקים. 

החברה פנתה אלי וביקשה שאכתוב פוסט בשפה האנגלית.

זו לא הייתה הפעם הראשונה, שפנו אלי לכתוב באתר של חברה.

הפוסט שכתבתי לא פורסם. 

גם בימים כתיקונם חברות Startup עלולות להתקשות בהשגת מימון. קל וחומר, שבזמן קורונה, הכולל גם משבר כלכלי, קשה להשיג מימון. הפעילות של החברה הופסקה. 

לי זה עלה בשעתיים עבודה. הרבה יותר חבל לי על היזמים והמפתחים שהשקיעו הרבה יותר משאבים ממני.  

בכל מקרה הפוסט נמצא גם ברשותי. חשבתי שאפשר לנצל את העבודה שעשיתי על מנת לפנות לקהל יעד נוסף של קוראים: קוראים דוברי אנגלית. 

מתנצל אם ימצאו שגיאות באנגלית. אנגלית אינה שפת האם שלי.

הפסקאות הבאות הן תוכן הפוסט באנגלית.


Covid-19 Risk Management: Economical Lessons


Risks should be considered in any context. There are Personal Risks, Health Risks, Family Risks, Economical Risks, Risks to companies, Risks to countries etc.  

The Covid-19 pandemic is emphasizing Risks and Risk Management. The most obvious Risks are being infected by the virus and Economical Risks. However, there are many other risks related to the Covid-19 such as avoidance of Medical treatments and avoidance of Medical examinations due to the fear of being infected in the Corona disease. The results of this avoidance include deterioration in health condition and even death.

The Dynamic Principle is an important principle in Risk Management. Risk’s impact and probabilities may change. New Risks could emerge and Current Risks may disappear. Covid-19 Risks is not an exception to this principle.

It should be noted that Risks are related. Occurrence of Risk event may affect the probability and impacts of other events. For example, due to avoidance of Medical treatments there are Family Economic Risks. The medical treatment could be more expensive and more time consuming. The patient ability to work will be limited and is income will deteriorate as well. 

 This article is about Family Economics Risks. The lessons learned discussed will be Family Economics lessons.


Lesson 1: Be Prepared to extreme unpredictable changes


The world after Covid-19 will be different from the world before it. Some of the changes are irreversible.

Adaptation is a key for economical survival and/or economical success. There are Skills, Experience and Knowledge that may not be relevant anymore.

Other Skills, Experience and Knowledge will be more important in the After Covid-19 World than in the world before it.

For example, skills and knowledge of digital and Internet communication for daily tasks and Working tasks will be a must. 


Lesson 2: Save more money and expand less money


Your Job may not be as stable as you think it is. The huge number of unemployed due to the Covid-19 crisis is a proof that many positions are not as stable as assumed. Finding a new job is a lot more difficult than in the pre- Covid-19 days.

As already mentioned, Adaptation is a key but you should also save more money than before the Covid-19. Saving more money implies expanding less money.


Lesson 3: Save more money for unplanned  expenditure   

 
Saving more money is not enough.    The savings should be related to goals. For example, a family saving goal could be buying an apartment instead of the current rented  apartment.  One of the goals must be saving for unplanned expenditure, such as an emergency dentist treatment or replacement of a refrigerator. 

The rule of thumb in Israel was that saving 8,000 NIS (One USD is approximately 3.5 NIS) for unplanned expenditures is enough.

According to a new survey by the Midgam for the local economical paper “Calcalist” two thirds of Israelis families reported that spending unplanned expenditure of 8,000 NIS is Very Difficult or impossible for them.

The conclusion is that people should save more than 8,000 NIS. Due to extreme unpredictable curcumstances, they may require usage of higher sums of unplanned expenditure savings. 

Lesson 4: The Subprimcv Crisis Revisited: Avoid of unnecessary Loans


This lesson should have been learned after the Subprime crisis. The Covid-19 crisis should refine this lesson. 

Lesson 1 indicates that the possibility of no way of paying loans is higher than borrowers estimated when they decided to borrow money. Therefore borrowers should consider the Risk and reduce the sum of loans they ask for.


Summary 


·         Risk Management should be part of any decision making. The Covid-19 period emphasizes this conclusion.


·         Covid-19 lesson1: Adaptation is a key for economic survival


·         Covid-19 lesson2: Save more -Expand less


·         Covid-19 lesson3: Save more money for unplanned expenditures


·          Covid-19 lesson4: Avoid of loans which you are not sure you will be able to return.




   






 is a key but you should also save more money than before the Covid-19. Saving more money implies expanding less money. 
 
The savings should be related to goals. For example. A family saving goal could be acquiring an apartment instead of the current apartment.
 

יום שבת, 2 בינואר 2021

תשובה לשאלת היגיון פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות



בפוסט קודם שאלתי שאלה פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות. 

שאלתי גם את השאלה: האם יש קשר בין הדברים שהצגתי? התשובה היא כמובן שיש קשר בין הדברים. 


קשר 1: מתמטיקה וחשיבה מתמטית כבסיס כלכלי


בפסקאות השונות של הפוסט הקודם התייחסתי לנושא של לימוד מתמטיקה וחשיבה מתמטית בארבע מערכות חינוך: ישראל, סין, ארצות הברית ופולין. 

בשתי מדינות (סין ופולין) מבינים את החשיבות המעשית של חשיבה מתמטית ושל מתמטיקה לחיי היומיום בכלל ולהקשרים כלכליים ברמה של מדינה אבל גם ברמה של פרט בודד. 

נראה, לכאורה, שבשתי המדינות האחרות מבינים פחות את חשיבות החשיבה המתמטית והידע המתמטי לחיי יומיום והתנהלות כלכלית. 
גם אם מבינים לא פועלים בהתאם להבנה כזו. 

התוצאה משתקפת היטב במבחני הישגים בינלאומיים. 

קשר 2: חשיבה מחוץ לקופסה


חשיבה מחוץ לקופסה נדרשת לפעמים לפיתרון בעיות מתמטיות או בעיות לוגיות, כמו גם בעיות בחיי היומיום ובעיות כלכליות. 

זהו עשוי להתבטא באלגוריתמיקה (ראו סין וארצות הברית בפוסט הקודם). זה מתבטא גם בשינויים בתוכנית הלימודים במתמטיקה והתאמתה לדרישות החיים המודרניים (ראו פולין בפוסט הקודם). 

תוכנית הלימוד במתמטיקה בישראל משקפת את חוסר היכולת לחשוב מחוץ לקופסה במשרד החינוך בישראל. כמובן שלא רק תוכנית הלימוד במתמטיקה משקפת את חוסר היכולת הזו.
גם ההיצמדות למסגרות חינוך שעבר זמנן וגם חוסר היכולת לבצע התאמות למשבר הקורונה ולתקופות שאחריו. 


קשר 3: סדרי עדיפויות


בחלק מהמדינות שהזכרתי וגם במדינות מתקדמות אחרות מנסים לבנות סדרי עדיפויות מעשיים העשויים להשפיע לחיוב על מעמדה הכלכלי של המדינה. 

מדינת ישראל היא יוצאת דופן. מתקשים לבנות תקציב. תקציבים הם דרך לביטוי סדרי עדיפויות.

כשסוף כל סוף בונים "עוקף תקציב", סדרי העדיפויות הם לימודים תורניים חשובים יותר מלימודים מעשיים שיש להם זיקה ישירה וברורה לחיי היומיום ולהתנהלות כלכלית.


טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...