המשבר הכלכלי: תשובה לא לבד - איך צריך להתמודד?

יצחק תשובה מקור התמונה: ויקיפדיה

המשבר הכלכלי, שלאחר הקורונה או במקביל אליה, יהיה כנראה המשבר הכלכלי החמור ביותר שהיה במדינת ישראל.
הקשיים העצומים, שלא לומר סף של פשיטת רגל, של החברות של איש העסקים יצחק תשובה הם כנראה רק הסנונית הראשונה. הבעיה היא שזו אינה סנונית המבשרת את האביב, אלא סנונית המבשרת דברים הרבה פחות נעימים.

יש גם סיבות תלויות קורונה למשבר הזה: חברת דלק שבבעלותו של תשובה מפסידה משום שבהסגר קונים הרבה פחות דלק. זוהי גם סיבה לירידה גדולה במחירי הנפט בעולם. 
לא כל חברות הדלק נמצאות בקושי כל כך חמור. זה דומה למה שקורה למשפחות: מי שנקודות המוצא שלו הייתה פחות טובה סובל מיותר קשיים ממי שנקודות הפתיחה שלו הייתה טובה.

החברות של תשובה במשבר למרות מתנה גדולה, שקיבל ביחד עם החברה האמריקאית נובל אנרג'י, מבנימין נתניהו ומשטייניץ, על חשבון משלם המיסים הישראלי. 
מדובר בהסכם ארוך טווח שעל פיו ממשלת ישראל קונה מהם גז במחיר, שהיום כבר ברור שהוא גבוה בהרבה ממחיר הגז בשוק החופשי. 
אפרופו הסיפא של כותרת פוסט זה, זה בדיוק הזמן לברר האם יש סעיפים בהסכם המאפשרים לממשלת ישראל לבטל אותו, למשל בגלל כוח עליון כמו מגפה?

אם יש סעיף כזה, צריך לנצל אותו. 
אם אין סעיף כזה, כדאי לברר מדוע אין. כדאי גם לחשוב מה קורה אם תשובה כבר לא יהיה הבעלים של החלק שלו בשותפות. 

נתניהו וכחלון בתפקיד הנער שבבדיחה

בבדיחה ישנה פונה נער אל אביו ומבקש ממנו: "תן לי 100 שקל אבל תיתן לי רק 50 שקל".
האב אינו מבין מה רוצה הבן. 
לשאלתו מסביר הבן: "אחרי שתיתן לי 50 שקלים במקום 100 שקלים, אני אהיה חייב לך 50 שקלים. אתה תהיה חייב לי 50 שקלים משום שקיבלתי ממך 50 שקלים במקום 100 שקלים אז אף אחד לא חייב לשני".

זהו בדיוק המענק של 500 שקלים שנתניהו וכחלון נתנו להורים לילדים, לאזרחים ותיקים ולקבוצות אוכלוסייה נוספות. 
אותם אזרחים הם כמו האב שבבדיחה: אנחנו נשלם את ה-500 שקל יותר וגם נשלם יותר.

ערבות להלוואות לעסקים קטנים

עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים נפגעים יותר מאחרים. 
כמו הרבה מדינות מפותחות, גם מדינת ישראל נותנת ערבות להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים.
ההבדל הוא שהבנקים במדינות אחרות מוכנים להעמיד את ההלוואה לעסקים והבנקים בישראל לא נותנים הלוואה במקרים רבים. 

האם שוב הבנקים הם אויבי העם?
התשובה היא שלילית. החשש הגדול של כל נותן הלוואה הוא שלא יחזירו לו אותה. בעיתות משבר החשש הזה גדול יותר. זו הסיבה לכך שהריביות על הלוואות עולות במשבר הקורונה. 

כשהמדינה נותנת ערבות להלוואה החשש מאי-החזר ההלוואה הרבה יותר קטן: אם הלווה לא יוכל להחזיר, המדינה תחזיר במקומו. 
הבעיה היא שערבות המדינה בישראל היא רק ל-15% מההלוואה. במדינות מפותחות אחרות הערבות מגיע ל-60% ולפעמים אפילו ל-80%. 

חל"ת ואבטלה

בהרצאת זום העריך, מתן חודרוב, הכתב הכלכלי של ערוץ 13, שעל פי ניסיון העבר, 20% מאלו שהוצאו לחל"ת יפוטרו. 
גם 20% מבטאים משבר כלכלי עמוק. 
איני יודע האם חודרוב צודק בהערכתו או לא. נדמה לי שאם הוא טועה הוא טועה לכיוון של הערכת חסר.

ענפים שלמים, כמו תעופה ותיירות, לא יחזרו לפעול בהיקף המתקרב  להיקף שלפני הקורונה, למשך הרבה זמן. 
עובדים שהוצאו לחל"ת יפוטרו. 
זה נכון גם לגבי תרבות הפנאי והספורט. לא נראה לי שמסעדות ובתי קפה יהיו מלאים, למעט הזמנות למשלוחים או לאיסוף עצמי. קשה לראות את התחבורה הציבורית מתקרבת להיקף של אותה תחבורה טרום הקורונה.
על חברות דלק ותחנות דלק כבר דיברנו בתחילת הפוסט. 
כבר אמרנו שהעסקים הקטנים והבינוניים בצרות. לא כל העובדים בחל"ת בעסקים כאלה יחזרו לעבוד ואם יחזרו לא בהכרח באותו היקף. 
גם במגזרים אחרים לא הגיוני לצפות שכל החלת"ניקים יחזרו לעבוד. 

צפויה העלאת מיסים

עוד לפני הקורונה דובר על גרעון גדול בישראל שיש צורך לטפל בו. בין המומחים שקראתי הייתה תמימות דעים: אין ברירה אלא להעלות מיסים כמו: מס הכנסה, מע"מ ומס רכוש. 
הקורונה רק החריפה את המצב: למדינה יש פחות הכנסות ויותר הוצאות. 
עסקים וחברות שלא פועלים או פועלים חלקית משלמים פחות מיסים. 

כשיעלו את המיסים יהיה קשה יותר לעסקים קטנים ובינוניים ולעצמאים, שממילא קשה להם. 
גם לשכירים המשלמים הלוואות ומשכנתאות עלול להיות קושי רב יותר. 

איך מתמודדים?

כמו בכל משבר, מדינות שמתנהלות בשקיפות ודואגות לטובת אזרחיהן מתמודדות טוב יותר.  
ראינו את זה בהתמודדות עם הקורונה. מדינות כמו ניו זילנד ומדינות סקנדינביה התמודדו טוב יותר ממדינות מערביות המתנהלות טוב פחות. 
הדוגמה הבולטת היא השוואה בין גברת מרקל בגרמניה, המתנהלת באופן שקוף וענייני ומשתפת מומחים בתהליך ההחלטה, לבין ארצות הברית בה מנוהל המשבר לפי גחמות אישיות של דונלד טראמפ. עיקר דאגתו היא לאינטרסים אישיים ופוליטיים שלו. 
למזלה של ארצות הברית, למדינות ארצות הברית יש עצמאות מסוימת והנשיא אינו יכול לכפות על השלטונות המקומיים את כל רצונותיו. 

שחיתות היא מתכון בדוק לחוסר הצלחה בהתמודדות.  
דוגמה אישית של המנהיגים היא מסר לאזרחים הפשוטים.

חלק מהאתגרים של מדינת ישראל

1. פחות שחיתות

רמת השחיתות בישראל היא גבוהה יחסית. הביטוי החיצוני לשחיתות הוא בדוגמה האישית. 
במדינות מושחתות פחות קורים הדברים הבאים במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי:

א. נבחרי ציבור מוותרים על חלק משכרם. בישראל מעלים את שכרם. 

ב. מספר השרים קטן יחסית.
בישראל הגדילו את מספר השרים ואף הוסיפו סגני שרים משיקולים פוליטיים ולא משיקולים ענייניים.

ג. מי שחשוד בפלילים או אפילו אחראי מיניסטריאלית ללא חשד אישי עזוב את תפקידו.
בישראל הימנעות מהעמדה לדין או דחייתה הם גורם חשוב בהתנהלות ראש הממשלה והממשלה כולה.
שיקולים פוליטיים ואישיים קודמים לדברים אחרים חשובים יותר. יש דימיון מסוים לארצות הברית של טראמפ. 

2. קיצוצים תקציביים

כשיש פחות הכנסות יהיה צורך לקצץ בהוצאות. השאלה היא האם יקצצו עניינית בהוצאות פחות הכרחיות או שהפוליטיקה תוביל לקיצוצים רוחביים או לקצוצים בנושאים חשובים אבל שפחות מקדמים פוליטיקאים? 

3. "תפוח האדמה הלוהט" שאי אפשר כבר לא לגעת בו

במשבר כזה אי אפשר המשיך לממן כל צעיר חרדי, שמעדיף לימוד בישיבה על פני עבודה. 
האם יגעו בנושא הזה שחיוני לגעת בו אבל מבחינה פוליטית לא נוח לגעת בו? 

כלכלת המשפחה בבהוטן: ללא שחיתות

ארמון המלוכה בבהוטן אינו דומה כלל לארמונות היפים באירופה. הוא אינו דומה גם לביתו של בנימין נתניהו בקיסריה או לדירתו של אהוד ברק בתל-אביב. אם מחפשים בתים דומים לו בפוליטיקה הישראלית, צריך ללכת זמן רב אחורה. הוא מזכיר את הצריף של הנשיא השני יצחק בן-צבי (יצחק בן-צבי סירב לעבור לבית הנשיא מטעמים של צניעות ודוגמה אישית) ואת הצריף של דוד בן-גוריון בשדה בוקר. 

במדינה שמשפחת המלוכה שלה חיה בארמון כזה אין שחיתות.

הבניין הבולט והיפה יותר בסביבת "ארמון" משפחת המלוכה הבהוטנית, הוא דווקא בניין ציבורי סמוך.   

מה הקשר בין שחיתות שלטונית לכלכלת המשפחה?

ניקח לדוגמה מדינת עולם שלישי אחרת, בה יש שחיתות שלטונית רבה. 

השליט חי חיי פאר, ובחשבון הבנק שלו במדינה אחרת, יש יותר כסף מאשר בקופת המדינה. המשאבים האלה שהשליט ניכס לעצמו באים על חשבון שירותים שהאזרחים היו צריכים לקבל.

אזרח שמצבו הכלכלי טוב ישלם מכיסו הפרטי ולכן הוצאות משפחתו יגדלו. אזרח שמצבו הכלכלי טוב פחות לא יקבל את אותם שרותים בסיסיים. אם ניקח למשל שרותים רפואיים, מחלת בן משפחה, שלא יכולה להרשות לעצמה לממן שרותים אלה, עלולה להחמיר. להחמרתה יש תוצאות כלכליות בנוסף לתוצאות האישיות השליליות. כך למשל אם מדובר באדם עובד, ייתכן שיוכל לעבוד פחות או ייתכן שלא יוכל לעבוד כלל והכנסת המשפחה תיפגע.

השחיתות במקרה כזה לא נגמרת בראש המדינה. בכירים אחרים (שרים למשל) פותחים חשבונות בנקים משלהם בחו"ל. 

גם הדרג הבא של בכירים פחות, מושחת אף הוא.

מקורבים זוכים בביצוע פרויקטים לאומיים ובמקום לבצע אותם כראוי, מבצעים אותם באיכות ירודה ובעלות פחותה. את היתרה משלשלים לכיסם.  לפעמים פשוט אינם מבצעים אותם כלל והכסף נשאר ברשותם. 

"מאכערים" מתווכים בין אזרחים לבין נותני אותם שרוצים שאכן ניתנים, שאם לא כן האזרחים לא יקבלו שרות המגיע להם. 

גם עלות התשלום למאכערים היא הוצאה נוספת מקופת המשפחות במדינה מושחתת.

לסיכום:  כאשר יש שחיתות שלטונית, משפחות מקבלות פחות שרותים במחיר גבוה יותר. גם התשתיות טובות פחות מה שעלול לפגוע ביכולת משפחות להשתכר.

בחזרה למשפחת המלוכה בבהוטן

 

כאמור בהוטן היא מדינה ללא שחיתות שלטונית. הבהוטנים מעריצים את משפחת המלוכה.
צריך לומר: משפחת המלוכה הרוויחה את ההערצה ביושר ולא רק בגלל חוסר שחיתות. 

את האופן בו טיפל המלך הקודם באתגרים הניצבים בפני בהוטן כבר הזכרתי בפוסט קודם. לא מדובר רק בו, אלא בפעילות חיובית למען אזרחי בהוטן מצד בני משפחת המלוכה.


בלא מעט מקומות נידחים אתה פוגש מישהו/מישהי מבני משפחת המלוכה, המגיע/עה לביקור. 
הביקורים קשורים לתוצאות מעשיות. כל אחד מבני משפחת המלוכה מנסה לקדם פרויקט זה או פרויקט אחר לטובת בני עמם:
אחת מנסה לקדם נשים, שנייה לפתח את אומנות האריגה ושלישית הייתה שותפה מרכזית להקמת מקדש בודהיסטי באזור בדרום בו לא היו מקדשים ראויים.
אלה הן רק דוגמאות בהן נתקלתי או עליהן שמעתי במהלך שהותי הקצרה במדינה.

פעילות משפחת המלוכה והמהאיאנה בודהיזם

יש קשר בין הפעילות המרשימה של משפחת המלוכה לבין אמונתם במהאיאנה בודהיזם.


כשאתה מאמין בגלגול נשמות אתה מבין שמעמדך הוא זמני: היום אתה מלך או בן משפחת מלוכה ובגלגול הבא אתה עשוי להיות מפשוטי העם. 
אמונה זו מעניקה ממד מסוים של צניעות או ענווה. 


על פי המהאיאנה בודהיזם למה תתגלגל זה תלוי גם בך: תנסה לעשות טוב לסובבים אותך, תשפר את "מעמדך" לקראת הגלגול הבא. תעשה רע מאד ייתכן, שלא רק שלא תתגלגל לבן משפחת מלוכה, אלא אתה עלול אפילו להתגלגל לחיה במקום לאדם. 

הצבת פקידים

 

היכן עובדים פקידי ממשל? משרדי הממשלה ממוקמים בדרך כלל במבצרים עתיקים ובעיר הבירה טימפו, יש  מספר מבני ממשל חדשים יחסית, המרוכזים זה ליד זה.


במבצר טרונגסה שוחחתי עם אחד הפקידים. הוא סיפר לי שמוצאו מהעיר פונקה בה יש מבצר דומה. העבודה בטרונגסה לא באה ביוזמה שלו. פקידי ממשלה נשלחים מדי מספר שנים לעיר אחרת או אזור אחר. משהו המזכיר עובדי משרד החוץ, המוצבים כל פעם בשגרירות אחרת. הוא עבר לטרונגסה ביחד עם משפחתו. הוא אינו יודע מתי יועבר למקום חדש ולאן יועבר. משך השהות בכל מקום הוא כארבע שנים. 


יש רק עיר אחת בה הוא אינו יכול לעבוד. 
ניחשתם איזו עיר?
אם ניחשתם שהוא אינו יכול לשרת בפונקה, העיר בה גדל, צדקתם.


המתכון של העברת פקידים מעיר לעיר כל מספר שנים ומניעת הצבתם בעיר בה גדלו, הוא אמצעי הגנה נוספת לא רק מפני שחיתות, אלא אפילו מפני העדפה לא מודעת של אזרחים המוכרים להם או הקרובים אליהם.