‏הצגת רשומות עם תוויות משבר הסאבפריים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משבר הסאבפריים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 6 בינואר 2025

ברני מיידוף לאחר הנפילה: לקחים להתנהלות כלכלית של משקי בית ולקחים נוספים

 



"רק מי שאתה נותן בו אמון מלא יכול לרמות אותך באופן קיצוני" (מתוך הפרק האחרון בסדרת על מיידוף ב-Netflix)

בפוסט הקודם בסדרת הפוסטים על מיידוף ציטטתי את אימרותו של נשיא ארה"ב אברהם לינקולן  המופיע להלן.

"יכול אתה לרמות כמה אנשים כל הזמן, או את כל האנשים כמה זמן, ואולם אינך יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן." 


ככל שעולים גבוה יותר הנפילה כואבת יותר. ברני מיידוף ביצע את הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה. 

הירידה בעסק החוקי שלו בשנים 1998-2008 רק החמירה את הנפילה. 

הרגולטור האמריקאי נהג ברשלנות מתמשכת במקום לסגור מידית את העסק הלא חוקי שלו. הרשלנות הזו הגדילה בהרבה את היקף ההונאה בעסק הלא חוקי.  


כשנתפס טען ברני מיידוף שביצע את כל ההונאה לבד ונידון ל-150 שנות מאסר. 

כמובן, שאי אפשר לבצע הונאת פונזי בסדר גודל כזה ללא שותפים ו/או אנשים וארגונים שידעו על כך ולא דיווחו. 


לא תמימים ו/או רשלנים באופן קיצוני


הרגולטור ורשויות הבורסה בניו יורק


הרשלנות הקיצונית ברורה. לא רק שלא גילו את התרמית בעצמם הם התעלמו מאזהרות חוזרות ונשנות של Harry Markopolos. החל משנת 2000 ועד שנת 2007.

לא הורשעו ולא החזירו כסף.

לקח: אל תסמכו יותר מדי על אכיפה של הרשויות. תביאו בחשבון, שבין אם מתום לב ובין אם זה נעשה על ידי אנשים אדישים או מושחתים במערכת, הרשויות לא תמיד יגנו עליכם באופן מלא.


בנק J.P Morgan




לאחר פנייה של כונס הנכסים שמונה למיידוף, הבנק הגדול והמפורסם הזה הודה ברשלנות והחזיר סכום כסף לא גדול במושגים שלו.

אף לא אחד מעובדי הבנק הועמד לדין. 


הבנק היה אמור לגלות שיש התנהלות חריגה בחשבון בסכומים של מיליארדים לאורך הרבה שנים, למשל: העברות כספים לאירופה. 


לקחים: 

1. אסור לסמוך יותר מדי על הבנקים. יש להם נטייה למצות את הדין עם לקוחות שהם משקי בית שלא עומדים בתשלום חובות. הם הרבה יותר גמישים עם לקוחות גדולים ועשירים. 

2. אל תסמכו יותר מדי על אבטחת המידע של הבנקים. נהגו בהם על פי האימרה "כבדהו וחשדהו". 

מוזמנים לצפות בסרטון המצורף בתחילת הפיסקה של הרצאה שלי שנושאה הוא: לסמוך או לא לסמוך על אבטחת מידע של בנקים?


ארבעת המשקיעים הגדולים ביותר של מיידוף

ארבעה משקיעים גדולים, אנשי עסקים עשירים במיוחד שהשקיעו אצל מיידוף, והרוויחו או לפחות סביר היה שיחשדו שיש הונאת פונזי. 

כולם החזירו סכומי כסף גדולים. 

בסדרה מועלה חשד נגד ג'פרי פיקוור, שהיה אחד מהארבעה, כאילו היה שותף להונאה של מיידוף. הוא הרוויח 7 מיליארד דולר מההשקעה שלו אצל מיידוף. לאחר שנמצא מת בבריכה בביתו בפאלם ביץ' אלמנתו החזירה 7 מיליארד דולר שהועברו לקורבנות ההונאה.  


עובדים בקומה ה-17 בעסק הלא חוקי של מיידוף

חלקם היו שותפים לא תמימים להונאה. כמה מהם נידונו למאסר. 

חלקם היו שותפים תמימים לעבירה שמילאו את ההוראות של המנהל האגדי שלהם בלי להבין את העבירה. 

אפשר לדבר על רצף בין שותפים מלאים, לשותפים חלקיים ועד לעובדים תמימים.

פרנק דיפיסקאלי, שניהל למעשה את הביצוע של העבירות בקומה ה-17, היה שותף לעבירה. אחרי שהבטיח לספר את הכל ועמד בהתחיבותו הובטח לו שהוא יישפט רק אחרי סיום הליכים שיפוטיים נגד יתר העובדים. 

ההליכים התארכו. הוא נפטר מסרטן לפני שהועמד לדין.


משקיעים תמימים שנפגעו שלא באשמתם


משקיעים תמימים הפסידו את כל או מרבית כספם. חלקם השתמשו בכספים שהיו ברשותם בהנחה שהכספים שהושקעו אצל מיידוף ישמשו להם לאחר הפרישה לפנסיה. 

חלקם איבדו את ביתם משום שנאלצו למכור אותו. 


הייתה גם תופעה של אנשים שהרוויחו. בעיקר משקיעים ותיקים. 

כשהם ביקשו למשוך חלק מהכסף הוא שילם להם. המקור כמובן היה הכספים של משקיעים אחרים ולא הרווחים שדווחו להם. 

בשונה מארבעת המשקיעים הגדולים, הם לא צפו את ההונאה ולא היו שותפים לה. 

הבעיה הייתה שכונס הנכסים דרש מהם להחזיר את הכספים שכביכול הרוויחו. 

חלקם הוציאו את הכספים ש"הרוויחו" ונקלעו לבעיה כספית. 


הלקח: לעולם אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. פזרו את ההשקעות שלכם בין לפחות שני גורמים. 

במקרה של הונאה או קריסה של אחד מהם ישאר לכם הון במקום אחר.

באופן אישי פעלתי באופן כזה. באחד מהמקרים שאלתי את עצמי מדוע בדוח שנתי של קופות גמל התשואה של אלטשולר שחם בקופת גמל הייתה כ-10% יותר מהתשואה קופת גמל במסלול דומה במגדל? 

הסברתי חלק מההבדל בתשואה בהבנה טובה יותר של שווקי חו"ל, שהייתה לאלטשולר שחם. 

10% בשנה זה הרבה כסף. העברתי את קופת הגמל ממגדל לניהולו של מנהל קופות גמל אחר.


מרוויחים עקיפים


היות שמיידוף קרס ביחד עם המפולת של משבר הסאבפריים, חלק מהאנשים האשמים בקריסת הבנקים שלהם ניצלו מהעמדה לדין, ואולי ממאסר, משום שמיידוף הוצג כנוכל הראשי ונידון ל-150 שנים בכלא. 


מחיר אישי


הכוונה היא למחיר אישי שאינו כלכלי בלבד.

הרוזן הצרפתי שהביא משקיעים למיידוף באמצעות הבנקים האירופאים התאבד. 

הוא לא היה מודע להונאת הפונזי. 

היו אנשים נוספים שסיימו את חייהם מוקדם מהצפוי. 


בני משפחתו של מיידוף


מחיר כבד שילמו בני משפחתו של מיידוף. 

שני הבנים שלו, שעבדו בחברה החוקית ולא היו מודעים להונאת הפונזי, שמעו עליה ממיידוף אחרי הקריסה. עורך דין, שהיה חתנו של אחד מהם, יעץ להם להסגיר אותו לרשויות, שאם לא כן הם יהפכו לשותפים לעבירה. 

הם עשו זאת וניתקו איתו כל קשר. 

הם דרשו גם מאימם רות לנתק איתו את הקשר. כשסרבה, ניתקו את הקשר איתה. היא הייתה מנועה מלהיפגש עם ילדיה ונכדיה. 

הנפגעים לא פסקו להאשים גם את בניו של מיידוף בנזק העצום שנגרם להם. 

הבכור התאבד באחד מימי השנה ליום שבו נודע לו על הונאת הפונזי של אביו. הצעיר חלה בסרטן ונפטר בגיל 48. 

אחרי שחולט הבית היקר של בני הזוג מיידוף, בנוסף לבתי נופש שהחזיקו באירופה, רות מיידוף הייתה חסרת בית שהתגוררה במכונית שלה.


הלקח העיקרי


אחרי הרס של המשפחה של מיידוף נשאלת השאלה: האם כדאי לתת לתאוות הבצע לנהל את חייך? 

התשובה שלי היא שלילית. הילדים שלי יותר חשובים לי מעוד כסף כשיש לי מספיק כסף בשביל לחיות באופן סביר.

אני לא היחיד.

 John Bogle שהיה המייסד והמנכ"ל של קבוצת Vanguard. אחת מקבוצות ההשקעה הגדולות בעולם חשב כמוני. 

הוא קרא לספרו Enough על סמך סיפור העוסק אמיתי בסופר ג'וזף הלר, שהתארח במסיבה של אדם עשיר במיוחד.



יום חמישי, 12 בספטמבר 2024

מתי יתרחש משבר כלכלי חמור במדינת ישראל?



בפוסטים קודמים הצעתי למשפחות וליחידים להיערך למשבר כלכלי מתמשך ובמאי 2024 כתבתי פוסט שכותרתו: מדינת ישראל לקראת משבר כלכלי שלא ידענו כמותו ב-20 השנים האחרונות. 

זו כבר אינה שאלה של האם יתרחש משבר כזה? אלא שאלה של מתי יתרחש משבר כזה? 

על המשבר הזה ישלמו משקי הבית מחיר גבוה. 


זמן קצר לפני משבר הסאבפריים, החליט אחד מהמעטים שקראו נכון את תמונת המצב הכלכלי לקנות אופצית Put על מניית אחד מהבנקים שבדיעבד קרסו. בבנק צחקו ממנו והציעו לו להפסיד את כספו. מהר מאוד התברר שצוחק מי שצוחק אחרון. 

לטובת מי שאינו מבין מה זו אופציית Put, זהו מכשיר השקעה שמרוויחים בו כשהמניה יורדת. 

כפי שהקריסה במשבר הסאבפריים הייתה מהירה כך עלולה להיות קריסה מהירה בדרגת חומרה כזו או אחרת בכלכלת מדינת ישראל. 

העובדה שנגיד בנק ישראל, אדם שמבין היטב בכלכלה ודואג לכלכלת ישראל, אומר לשני אנשים ,שכלכלת מדינת ישראל אינה בראש מעייניהם (ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ), שהצעת התקציב לשנת 2025 שהביאו לו אינה סבירה מעלה הרבה חששות ביחס לעתידה של כלכלת ישראל, ספינה ללא קברניט בדרג הפוליטי. 


בכתבה שכותרתה: הסערה המושלמת כבר בדלת: האם ישראל ערוכה למשבר פיננסי?  מביאה מירב ארלוזורוב תסריט כזה. 

לדעתה הבנקים וחברות הביטוח יציבים. בקופת בנק ישראל יש רזרבות גבוהות של דולרים. הבעיה העיקרית היא אובדן האמון של המשקיעים הזרים בממשלת ישראל. 

הביטוי של זה הוא בכך ששערי הריבית של אגרות החוב של מדינת ישראל הם גבוהים. עדות לכך שהן בקרוב יהיו אג"ח זבל, בעזרת נתניהו וסמוטריץ. ההשלכה של היווצרות מצב כזה עלולה להיות מפולת מהירה. זה דומה לפשיטת רגל של המדינה.

התנהלות לא מקצועית צפויה בתקציב 2025 ו/או החמרת המצב המלחמתי עלולים להביא לקריסה מהירה של כלכלת מדינת ישראל. 

הממשלה בונה על קרנות הפנסיה של המוסדיים שעדיין מחזיקות 50% מנכסיהן בשוק הישראלי. בבריטניה זה רק 6%. 

האם המוסדייים ישאירו את אגרות החוב בשוק ישראלי קורס ויפגעו קשות בחוסכים על מנת להציל ממשלה שעשתה כל שגיאה כלכלית אפשרית? 

סמוטריץ חושב שהם יעשו את זה. מי שמבין בניהול סיכונים חושב אחרת. כנראה שהגופים המוסדיים יפנו את כספי החוסכים לשווקים אחרים. 

 

 

 

יום שבת, 11 בפברואר 2017

עת לטעת: חשיבות העיתוי בכלכלת המשפחה

ילדי גן בתל אביב בנטיעות ט"ו בשבט
מקור התמונה: ויקיפדיה

בט"ו בשבט לפני שנה בדיוק כתבתי את הפוסט: נטיעות כלכליות - פוסט לטו בשבט.
בפוסט הקודם התיחסתי לצורך לטפל באופן עקבי בעצים ששותלים ובמקביל לצורך בהתנהלות כלכלית עקבית לטווח ארוך על מנת לקצור את הפירות.

גם היום ט"ו בשבט והפעם אתיחס להיבט כלכלי אחר שמזכיר טו בשבט. ט"ו בשבט הוא עת לנטוע.
בספר קוהלת תוכלו לקרוא על עת לכל דבר. כך למשל, יש עת לנטוע ויש עת לעקור.

באופן דומה בהחלטות כלכליות לא מספיק לקבל החלטה סבירה או נכונה ולבצע אותה. חשוב לקבל אותה ולבצע אותה בעיתוי הנכון. פוסט זה עוסק בחשיבות העיתוי בקבלת וביצוע החלטות כלכליות.

השקעות כספים
כמה חודשים לפני משבר הסאבפריים פגשתי מומחה לשוק ההון. בשיחה הוא אמר לי שהוא חושב שיש הסתברות גבוהה למפולת בשוק המניות בארץ ובעולם.
לא האמנתי. שאלתי אותו הרבה שאלות ובדקתי בעצמי. הגעתי למסקנה שהוא עשוי להיות צודק. מכרתי בעיתוי מצוין תיק השקעות של 50% מניות והשקעתי את הכסף באפיק סולידי.
מי שמכר תיק דומה כמה חודשים אחרי קיבל עשרות אחוזים פחות ממה שאני קיבלתי. 

לעומת זאת בפוסט: הסוסים ברחו עכשיו ננעל את האורווה תיארתי מצב הפוך.
יועץ השקעות בבנק הציע ללקוח שלי בייעוץ בכלכלת המשפחה למכור מניות של קבוצת אי.די.בי. אז היה נוחי דנקנר עדיין בעל השליטה בקבוצה. הייתה רק בעיה קטנה אחת: יועץ ההשקעות הציע את זה אחרי שאי.די.בי פירסמה הערת עסק חי. 
למי שאינו מצוי במשפטים ובכלכלה, משמעות הערה כזו היא שהחברה מעריכה שלא תוכל להחזיר את החובות שלה. 
מאוחר מדי למכור את המניות ללא הפסד משמעותי.

אלו הן רק שתי דוגמאות, מתוך מספר גדול של מקרים בשוק ההון, בהם עיתוי ההשקעה או עיתוי המכירה קובע את שיעור הרווח ולפעמים גם קובע האם יש הפסד או רווח?

רכישת דירה
אם רכשתם דירה כשמחירי הדירות היו זולים, כנראה הרווחתם.
אם רכשתם אותה לפני ירידת מחירים, כנראה הפסדתם.

שוק הדירות בארץ ובודאי בעולם אינו המוגני. לפעמים מחירי דירות בעיר אחת עולים ובעיר אחרת יורדים.
יש כאלה שרכשו בתים או דירות במחיר זול ומאוחר יותר המחירים באותו אזור עלו בעשרות או מאות אחוזים.
דוגמה: יש אנשים שרכשו בתים בכפר שמריהו כשהוא עדיין היה כפר חקלאי. היום זהו אחד האזורים בארץ בהם מחירי הבתים הם הגבוהים ביותר.

עיתוי רכישת דירה תלוי גם בכמות הנכסים הפיננסיים שצברה משפחה, ברמת ההכנסה ובצפי לרמת ההכנסה בעתיד.
מי שיבחר בעיתוי לא מתאים, מגדיל את הסיכון שלו להיקלע למצב בו לא יוכל להחזיר את ההלוואות שלקח לצורך רכישת דירה.

משכנתה
בצעירותי קניתי דירה ולקחתי משכנתה להשלמת הכסף הנדרש לרכישת דירה (ההורים הציעו לתת לי את הכסף החסר ואמרתי "לא"). באותה תקופה היו משכנתאות עם ריבית ללא הצמדה.

כמה שנים אחרי זה, מונה יורם ארידור לשר האוצר של מדינת ישראל. על פי הויקיפדיה, ניהל ארידור כלכלת בחירות.
אולי אפשר להתווכח על הטענה הזו, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדות: האינפלציה במדינת ישראל, בכל אחת מהשנים 1979-1985 הייתה תלת ספרתית. בשנת 1984, אחרי סיום תפקידו של ארידור באוקטובר 1983, היא הגיעה לשיא של 444.88%.
יורם ארידור מונה לשר אוצר בשנת 1983 כך שהאינפלציה התלת ספרתית התחילה עוד בימי קודמיו בתפקיד.

הסקירה הכלכלית השטחית הזו, פחות רלוונטית לעניננו. העיתוי בו לקחתי את המשכנתה היה עיתוי מוצלח. המשכנתה שלי ושל רבים אחרים כמעט ונעלמה בגלל האינפלציה.

מי שלקח משכנתה בעיתוי מאוחר יותר בכמה שנים נאלץ לקחת משכנתה צמודה למדד ושילם גם הצמדה וגם ריבית.

חיסכון פנסיוני
אם העיתוי בו מתחילים בחיסכון פניסיוני הוא בגיל מבוגר, תתקשו לצבור סכום מספיק להבטחת קצבת פנסיה חודשית ראויה.
אם העיתוי יהיה גיל צעיר, למשל הורים החוסכים לילדיהם בני ה-18 או ה-22, תוכלו לצבור חיסכון פנסיוני גבוה יותר.
בנוסף לכך, קרוב לודאי שסכומים שתפקידו בגיל 25 יניבו תשואה מצטברת גבוהה יותר מסכומים זהים שתפקידו בגיל 55.

הגשמת חלומות
להגשמת חלומות כמו טיול למדינות אקזוטיות, רכישת מכונית חדשה וכיו"ב יש מחיר כספי.

אפשר לתכנן ולחסוך סכום העונה לפחות על חלק מהותי מהסכום הנדרש. אפשר גם להוציא את הסכום הנדרש בעיתוי מוצלח פחות: ללא תכנון ולפני צבירת חסכונות.
במקרה השני זה עלול להיות מעין מפולת שלגים: את האשראי שנלקח לצורך הגשמת החלום קשה להחזיר. לוקחים אשראי נוסף. משלמים יותר ריבית ושוב מתקשים להחזיר את הכספים. לוקחים אשראי בריבית גבוהה וכן הלאה.

השורה התחתונה
בדוגמאות המועטות לעיל ראינו עד כמה חשוב העיתוי. ט"ו בשבט הוא עת לטעת שתילים. קל לבחור את העיתוי משום שזה עיתוי שנקבע מראש. 

גם הפוסט שכתבתי לפני שנה מתיחס למשהו שאין בו צורך בבחירת עיתוי. מדובר בתהליך שיטתי מתמשך. 

כשבוחרים עיתוי לפעולה כלכלית, לא תמיד זה פשוט וקל. לפעמים הבחירה מורכבת ויש בה גורם של אי-ודאות. 
עדיין יש צורך לבחון את העיתוי בהחלטות כלכליות מהותיות. כפי שאתם רואים בחלק מהדוגמאות לעיל יש גם גורמים לא צפויים ולא נשלטים על ידי מבצע ההחלטה, העשויים לקבוע האם העיתוי הוא מוצלח.
לקיחת משכנתה לפני האינפלציה הגבוהה בתחילת שנות ה-80 היא דוגמה לעיתוי מוצלח שלאו דוקא נבע מתכנון נכון של העיתוי.






יום שני, 11 בינואר 2016

האם צפויה נפילה קשה בבורסות בארץ ובעולם?

 ג'ורג' סורוס בועידה במינכן 2011
 מקור התמונה: ויקיפדיה
 
אינני מומחה לשוק ההון, אני בסך הכל יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה עם מומחיות מסוימת בניהול סיכונים, אבל למרות זאת אתן לכם את התשובה הנכונה לשאלה שבכותרת.
התשובה הנכונה היא שאף אחד לא באמת יודע.

יש מומחים ממני, שיסבירו לכם באופן מנומק ומקצועי איזה תסריט צפוי להתרחש בהסתברות גבוהה.
אתם סומכים עליהם? תחשבו פעמיים.
קראו את הכתבה של אביב לוי בגלובס העוסקת בתחזיות שלהם ביחס לשנת 2015: אופס טעינו: כישלון כמעט מוחלט בתחזיות האנליסטים ל-2015.

מי שטעה בתחזית לשנת 2015, וכנראה לא רק בשנת 2015, עלול לטעות גם בתחזית לשנת 2016.

בעיתונות הכלכלית תמצאו מגוון דעות רחב ביחס לשאלה בכותרת הפוסט. המשקיע האגדי, ג'ורג' סורוס מצוטט כמי שאמר שצפוי משבר בורסאי בסדר גודל של הנפילה בגלל משבר הסאבפריים בארה"ב בשנת 2008.

הטיעונים הקיצוניים המנוגדים לדעתו, מדברים על ירידות לא גדולות בבורסאות ואחרי זה התאוששות.

מה כן יודעים?
יש שלושה דברים בסיסיים שעליהם אין מחלוקת:

1. העולם הוא כלכלה גלובלית בו מדינות מושפעות באופן מהותי זו מזו.

2. כל הכלכלות המשמעותיות בעולם נמצאות בתקופה מתמשכת של כמה שנים שבה יש ריביות נמוכות. מעולם לא הייתה בעבר תקופה כזו.
אין ספק שמצב ייחודי זה, מקשה על תחזיות של מומחים.

3. סין הייתה קטר הצמיחה של הכלכלה העולמית בשנים האחרונות. 

סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, נמצאת במשבר כלכלי, שללא ספק ישפיע על העולם כלו.
המחלוקות העיקריות הן ביחס לשלושה נושאים: עוצמת המשבר בסין, יכולת הממשל הסיני להתמודד איתו ומידת ההשפעה על העולם. 

המשפחה הממוצעת שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה בישראל
ברוב המקרים, משפחה שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה מנסה להתגבר על מאזן של הוצאות גבוהות מהכנסות, שאחד הביטויים היותר פופלאריים שלו הוא אוברדרפט.

ביתר המקרים מדובר במשפחות שמנסות לייצר יותר נכסים פיננסיים לצורך הבטחת ההווה או העתיד שלהן.

לא משנה איזה משני התסריטים משקף את היעדים של משפחה שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה. בשני המקרים היא תחסוך כסף בדרך להגשמת היעדים.
ניהול לא נבון של החיסכון עלול להקטין את ערכו באופן דרסטי ולגרום לכך שהמאמץ הגדול יהיה כמעט לשווא. 
מדוע כמעט לשווא? כי הם הרויחו התנהלות כלכלית נכונה יותר, שתעזור להם בעתיד.

דרך העבודה שלי עם משפחות בהקשר של ניהול החיסכון
בשונה מחלק מהיועצים והמאמנים, אני מתייחס להיבט של אופן ההשקעה של החיסכון.
איני מוסמך לייעץ בשוק ההון ולכן איני עושה זאת. מה שאני כן עושה אני מציג להם את האפשרויות לחיסכון ואת המשמעות של ניהול עצמי או ניהול באמצעות מומחה. כשמדובר במומחים, אני מסביר להם את ההבדלים בהקשר של אחריות המומחה ביחס להשקעה, את הסיכונים של אפיקי השקעה שונים ומשמעויות אפשריות נוספות.

מרבית לקוחותיי אינם מבינים בהשקעות. אינם מתעניינים בהשקעות ואינם עוקבים אחרי ההתפתחויות הכלכליות בכלל ובשוק ההון בפרט.
לאחר ההסברים שלי, לקוחות מסוג זה, לרוב מבינים שלנהל בעצמם את ההשקעות בשוק ההון זה רעיון לא מוצלח.

אתשמש באנלוגיה. זה כמו לתת למישהו שאינו חשמלאי לתקן בכוחות עצמו תקלה מהותית במערכת החשמל בביתו. במקרה הטוב הוא יגרום למשפחתו נזק כלכלי. במקרה הפחות טוב הוא עלול להתחשמל.

השורה התחתונה היא שבסופו של דבר הם מגיעים למי שייעוץ בשוק ההון זו המומחיות שלו. הליווי שלי בתהליך הייעוץ בכלכלת המשפחה עוזר להם להיות יותר ממוקדים ולהבין יותר במהלך הדיאלוג איתו.   

מה אני ממליץ במצב הנוכחי של שוק ההון?
כמומחה לניהול סיכונים, ההמלצה שלי היא להיזהר במיוחד במצב הנוכחי ולא לקחת סיכונים גדולים מדי.
החלטה ביחס לאופן ההשקעה היא, כמעט תמיד, החלטה בתנאי אי-ודאות.
במצב הנוכחי אי-הודאות גדולה יותר, מאשר בתקופות אחרות. הסיכון לטעות גדול יותר ולכן צריך להיזהר יותר.

אולי יגידו לכם שבמצב כזה אפשר גם להרוויח כשלוקחים סיכונים. בנקאי אנגלי אנונימי בשם רוטשילד, לקח סיכון כזה בתקופה אחרת שהייתה שונה מהותית מתקופות שקדמו לה. 
כמה דורות של משפחתו יכולים לחיות ממה שהרוויח.

אבל ההמלצה שלי היא במצב כל כך חסר וודאות כלכלית, תשאירו את לקיחת הסיכונים למי שמבין היטב בתחום ו/או יש לו מספיק כסף, כך שהוא יכול להרשות לעצמו להפסיד כמה עשרות אחוזים מהונו מבלי להרגיש בזה.

  

יום שני, 28 בדצמבר 2015

"מכונת הכסף"


אתמול ראיתי בהקרנת טרום-בכורה את הסרט "מכונת הכסף". כמקובל במקומותינו, שמו המקורי של הסרט באנגלית שונה. במקרה זה שמו: The Big Short.

הסרט עוסק במשבר הסאבפריים בארצות הברית בשנים 2007 ו-2008 ומבוסס על דמויות אמיתיות.

גיבורי הסרט הם האנשים הלא סימפטיים שמוצאים מדוע אחרים טועים. הוא מתמקד בשלושה מומחים בשוק ההון, שחשבו שנוטלי הלוואות סאבפריים לקחו סיכונים שלא יעמדו בהם ולכן צפוי משבר בשוק הדיור האמריקאי ובעקבותיו גם בכלכלה האמריקאית.
הם לא רק חשבו, אלא גם הימרו בכספם ובכספי המשקיעים שלהם נגד השוק.

הם המרו נגד כמעט כל המומחים והבנקים הגדולים ובדיעבד אפשר להגיד שהם צדקו. 

אינני מבקר סרטים. אני יועץ בכלכלת המשפחה ולכן אתמקד בטעויות שעשו אחרים בארצות הברית, שאולי חלק מהמשפחות בישראל וחלק מהעסקים בישראל, עושים היום טעויות דומות.

לקחים ממשבר הסאבפריים

1. מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה
אחד הטיעונים של אלה שביטלו את דעתם של שלושת המומחים היה, שמעולם לא קרס בנק אמריקאי שנתן משכנתאות ולכן לא סביר שזה יקרה.
המציאות הייתה שמספר בנקים אמריקאים שנתנו משכנתאות קרסו.

שימו לב: גם הריבית האפסית בארץ לא בהכרח תישאר אפסית לעולם. מחירי הדירות הגבוהים בישראל לא בהכרח יהיו גבוהים בעוד כמה שנים.

2. הצלחה מובילה לביטחון מופרז בהמשך ההצלחה
גם זה סוג של "מה שהיה לא בהכרח מה שיהיה". הצלחה במכירת או ברכישת דירה אחת, שתיים או אפילו חמש באמצעות הלוואות סאבפריים לא בהכרח יובילו להצלחה הבאה.

זה מה שקרה במשבר הסאבפריים ללווים, למתווכי הדירות ולבנקים.

עם כל הצלחה גדל הביטחון וגדלה הנכונות לקחת סיכונים גדולים יותר. עד שבסוף מתממשים הסיכונים והכל קורס.

האם חלק ממשקי הבית לוקחי המשכנתאות, ההלוואות, האובדרפט או אשראי אחר בישראל אינם נמצאים על מסלול התרסקות כזה? התשובה לשאלה היא חיובית. כל מה שנותר לכם זה לשאול האם אתם לא נמצאים ברמת סיכון גבוהה להתרחשות אירוע כזה? 

3. השטן נמצא בפרטים הקטנים
במשבר הסאבפריים אגחו (יצרו אג"ח) המבוססים על הלוואות סאבפריים. אגרות החוב זכו לדירוגים טובים מחברות הדירוג. במקרים מסוימים אפילו AAA. המונח המתאר את מה שהן באמת היו שוות הוא: אג"ח זבל, כלומר: הן היו אג"ח שהסיכוי שהלווה יפרע אותן (הלווה במקרה של האג"ח הם הבנקים האמריקאים) נמוך. 

רבים התייחסו לאג"ח אלה על פי הדירוג. גיבורי הסרט, הלכו לבדוק את הפרטים של מה מצבם האמיתי של הלווים וההלוואות. למשל: כמה מהם מפגרים בהחזרי המשכנתה? עבודה קשה אבל עבודה הנותנת תמונה ריאלית של המצב.

לקורא הממוצע יהיה קשה עד בלתי אפשרי לבדוק את מצבן האמיתי של מניות או אגרות חוב. הוא יכול, באופן חלקי, להתמודד עם זה באמצעות שמיעת כמה דיעות של מומחים. אבל בנושאים אחרים, למשל: בניהול מאזן ההוצאות וההכנסות שלו, הוא יכול וצריך לרדת לפרטים על מנת לא להוציא יותר מהכנסותיו. 

4. אל תסמכו על אף אחד באופן עיוור
תשאלו את נפגעי ההונאה של מיידוף והם יגידו לכם שאני צודק. לא צריך להפסיד הרבה כסף, כמו שהם הפסידו, אל מנת להבין את זה.
בסרט וקרוב לוודאי במציאות, סמכו נוטלי משכנתאות באופן עיוור על המתווכים (אחרי התנסות בסיפור הצלחה אחד או שניים), המתווכים סמכו על הבנקים וכמעט כולם על חברות הדירוג.
גם כשאתם סומכים על מישהו בידקו אותו. גם מי שפועל נכון והוגן עלול לטעות.

5. אל תקחו הלוואות או אשראי שאולי לא תצליחו לעמוד בהחזר
זה בדיוק מה שקרה ללווים רבים במשבר הסאבפריים בארצות הברית.
 הם חשבו שלהם זה לא יקרה. תחשבו שלכם זה יכול לקרות. הימנעו מלקיחת הלוואות לא חיוניות, מאוברדרפט, מכרטיסי אשראי מתגלגלים ומפריסה ארוכה של החזרי עסקאות בכרטיסי אשראי. 

השאלה האם תוכלו לעמוד בהחזר? אינה שאלה טריוויאלית, כשמדובר במשכנתה לעשרים שנה, באוברדרפט מתמשך וטופח או במספר גדול של הלוואות קטנות. 
רובנו לא ממש יודעים מה יהיה מצבנו הכלכלי בעוד עשר או עשרים שנה.

הזווית האישית שלי
כמו המוחים בסרט, אני לא סומך באופן עיוור על אף אחד ולכן כבר קרה לי שבנושאים מקצועיים פעלתי באופן שונה מאשר מרבית העמיתים שלי.
כיבדתי את המומחים ואת דעתם, אבל גם כאשר חשבתי שהם מגדולי המומחים בעולם בתחומם, בדקתי את מה שהם אמרו.

כמעט תמיד כשהלכתי נגד הזרם (לאחר בדיקה מעמיקה) בדיעבד התברר שצדקתי. כמה לקוחות, שנתתי להם ייעוץ, הרוויחו מזה הרבה כסף או לחילופין מנעו מעצמם הפסד כספי משמעותי.

לפעמים גם אני הרווחתי מזה כסף. כך למשל, במשבר הסאבפריים, בדקתי היטב טענה של מומחה, שחשב שמשבר כזה עלול להתרחש.
מכרתי תיק השקעות מוטה מניות לפני שהתרחש המשבר בארה"ב ולפני שגלש משם לעולם כלו, כולל ישראל.

כשזה התרחש, רבים ברחו בפאניקה לאפיקי השקעה הסולידיים ביותר כשמטרתם היא רק למזער את ההפסדים. אני כבר הייתי שם כמה חודשים קודם.  

יום שבת, 12 באוקטובר 2013

ממה עלולים הבנקים להפסיד?

בפוסט קודם שאלתי: ממה מרוויחים הבנקים? שלא תהיה לכם טעות הם גם עלולים להפסיד. 
על מנת להימנע מהפסדים הבנקים מנהלים סיכונים.
הבנקים מרוויחים מעמלות ומהפרשי שער, אבל עלולים להפסיד כאשר ילוו את כספם ללווים, שלא יצליחו להחזיר את החוב.

בראייה של הבנקים חוסר יכולת של לווים להחזיר הלוואות שלקחו, הוא הסיכון הגדול ביותר שלהם. 

עכשיו הבנתם בוודאי מדוע פקידי בנק חביבים, מפסיקים להיות חביבים אליכם כאשר אתם חורגים מהאוברדרפט (גם האוברדרפט הוא סוג של הלוואה). 

עכשיו הבנתם מדוע מתקשרים אליכם מהבנק בפעם הראשונה בנימוס ובידידות ובפעם השלישית או הרביעית עם איום לסגור לכם את החשבון, כשלא שילמתם כמה החזרים חודשיים של הלוואה או משכנתה.

עכשיו הבנתם מדוע פקידי חברות כרטיסי האשראי (השייכות בישראל לבנקים) לא מוכנים לתת לכם מסגרת אשראי גבוהה ולא יאשרו עסקאות החורגות ממנה.

איך זה עובד?
הבנק רוצה שתיקחו הלוואות, תהיו באוברדרפט ותקנו בתשלומים בכרטיס אשראי. 
הסיבה לכך היא, שהוא גובה ריבית גבוהה על אשראי (כל הדוגמאות הנ"ל הם סוגי אשראי). כפי שציננו כבר קודם, ריבית היא אחד ממקורות ההכנסה של הבנק.
בשלב זה של חייכם הכלכליים, הפקידים יהיו נחמדים ויציעו לכם אשראי בשפע. הביצוע יהיה קל, מהיר ואוטומטי.
כמה שנים הבנק יחגוג ובהדרגה יגדלו התשלומים החודשיים שלכם (טוב צריך גם להחזיר את הכסף וגם לשלם ריבית).

יום אחד תתקשו להחזיר תשלומים או תגלשו ממסגרת האשראי. לחילופין תוכנת ניהול הסיכונים הממוחשבת של הבנק, תתייג אתכם ככאלה העלולים להתקשות בהחזרת הלוואות או בסגירת הגלישה ממסגרת האשראי.
ביום הזה תתבקשו בנימוס לסגור את הגלישה מהאוברדרפט או להחזיר את תשלום ההלוואה שלא שילמתם. 

אם זה יימשך ואם אין לכם מספיק נכסים פיננסיים, שלבנק קל לשים את ידו עליהם, הטון ישתנה, כפי שציינתי בפתיח של הפוסט.
עכשיו אתם מהווים איום להפסד כספי של הבנק ולא מקור להכנסה. 

מה קרה בארה"ב בשנת 2008?
בשנת 2008 התרחש משבר הסאבפריים בארצות הברית. מדובר בעיקר בקריסה של בנקים, שנתנו משכנתאות. מהקריסה והצעדים שנקט הממשל לצורך מאבק בה, נגזרו תוצאות כלכליות קשות בעולם כלו.

מדוע התרחש המשבר?
כמה בנקים בארצות הברית כשלו בניהול סיכונים. הם נתנו משכנתאות בריבית גבוהה לאנשים שהיה סיכון גבוה, שיתקשו להחזיר את המשכנתה. 
הבנקים סמכו על כך שבמקרה והלווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואה הם יקבלו את דירתם. 
כשהחל משבר כלכלי, חלק מהלווים בסיכון גבוה לא הצליחו להחזיר את תשלומי המשכנתאות. יותר מדי דירות עברו לרשות הבנקים. מחירי הדירות צנחו והתמורה, שבנק קיבל עבור דירה שקיבל לידו, הייתה נמוכה מהחוב של הלווה על המשכנתה.

איך תימנעו ממצב בו אינכם יכולים להחזיר אשראי והבנק מקשיח את יחסו אליכם?  
החכם לא עושה את הטעות, שהפיקח יודע להיחלץ ממנה. הדרך הטובה ביותר היא לא לקחת הלוואות, אוברדרפט או משכנתאות מעבר ליכולת ההחזר שלכם (עם טווח ביטחון).

אם כבר לקחתם אשראי ואינכם יכולים לעמוד בהחזר, נדרשת תכנית הבראה. ניתן  לבנות תכנית כזו לבד או בעזרת יועץ לכלכלת המשפחה.
עם תכנית ההבראה ניתן לגשת לבנק, על מנת שילך לקראת המשפחה וידחה תשלומי חובות.
בהקשר זה הבנק יטה יותר להשתכנע ברצינות כוונות המשפחה, כאשר יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה מתלווה אליה ומגיע ביחד איתה לשיחה בבנק. היועץ מודיע שהוא מלווה באופן סדיר את ביצוע תכנית ההבראה, ומציג אותה באופן מקצועי.

תכנית הבראה
תכנית כזו צריכה לכלול:

1. הכנת מאזן המראה את ההוצאות וההכנסות לפי סעיפים ולפי גובה ההכנסה או ההוצאה.

2. תכנית לצמצום הוצאות ו/או הגדלת ההכנסות על מנת, שניתן יהיה לשלם את החזרי ההלוואות.

3. אם צמצום הפער בין ההוצאות לבין ההכנסות, עדיין אינו מאפשר החזר חודשי, צריך לחשוב על שתי שיטות שיעלו למשפחה יותר כסף אבל יפרסו את התשלומים על טווח שנים גדול יותר.

שיטה א': מיחזור משכנתה - החלפת המשכנתה במשכנתה אחרת שבדרך כלל תתפרס על מספר שנים גדול יותר ותקטין את גובה ההחזר החודשי.

שיטה ב': מרכוז הלוואות - איחוד מספר הלוואות להלוואה אחת ופריסת ההחזר על מספר שנים גדול יותר.

4. מעקב אחרי ההתנהלות בפועל ושינוי התנהלות ושינוי סעיפי קיצוץ בהתאם לצורך (בדרך כלל סך הקיצוץ קבוע).

מדוע מוכנים הבנקים ללכת לקראת מי שאינו יכול לשלם את חובו?
הבנקים אינם פועלים באופן אמוציונלי. ברור להם שהם הפסידו כאשר מישהו אינו יכול להחזיר את מלוא חובו על פי לוח התשלומים שנקבע ואין לו מספיק נכסים פיננסיים או אחרים, שניתן לממשם לכיסוי החוב.

המטרה שלהם היא מזעור הנזק. אם יתנו הקלות מסוימות לבעל החוב, ייתכן שיוכל להחזיר חלק מחובו. גם החזרת חלק מחובו ואפילו באיחור, עדיפה על פני אי-החזרתו.

הסיכון באי נקיטת הצעדים החוקיים האפשריים הוא באי-החזרת החוב או חלקו גם בעתיד. 
סיכון חשוב נוסף הוא, שוויתור על חוב ללווה אחד עשוי להקטין את ההרתעה כלפי לווים דומים לו, שייקלעו למצב דומה (למשל במקרה בו בנק לאומי התכוון לוותר לנוחי דנקנר על חלק מחובו וחזר בו עקב לחץ ציבורי).

המשמעות של מה שנאמר בפסקה זו היא, שהבנק צריך לבצע הערכה של הסיכוי לקבל חלק מהחוב או חלק גדול יותר מהחוב או את אותו חלק במועד מוקדם יותר, אם יהיה גמיש כלפי הלווה.

בהקשר של משפחה, שאינה יכולה להחזיר את חובה, תכנית הבראה קונקרטית הממומשת בליווי יועץ לכלכלת המשפחה מגדילה את הסיכויים של הבנק לקבל את הכסף שהלווה (או לפחות את חלקו) ולכן הבנק ייטה להיות גמיש יותר כלפי הלווה. 


הערת שוליים
אם חשבתם, שמיצינו את הנושא של ממה עלולים הבנקים להפסיד, בוודאי שלא. ישנם לא מעט סיכונים אחרים המוגדרים, למשל בתקינה בנקאית בינלאומית של בזל2  ו Basel III. התייחסות אליהם היא מעבר לטווח של פוסט זה.


חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...