תחזית לשנת 2022: עולם עבודה אחר

 

יש בינינו כאלה שכבר אינם בעולם העבודה הקלאסי של פעם. עולם שבו עובדים כשכירים במשרה מלאה במשך שנים רבות. זה קורה יותר אצל בני דור ה-Y ובני דור ה-Z.

מגיפת הקורונה גרמה להאצת תהליכי שינוי קיימים ובנוסף הביאה גם לשינויים מהותיים, שחלקם בלתי הפיכים.

עולם העבודה בשנה הקרובה ובשנים הבאות יהיה שונה ממה שהכרנו עד לפני שנתיים. בפוסט זה אציג מספר תחזיות. מטיבן של תחזיות, שהן לא בהכרח מתגשמות בפועל. 

עבודה היברידית או עבודה מרחוק מזווית של העובד

כבר היו אנשים שעבדו מרחוק. גם אני כעצמאי בתחום המחשבים ומערכות המידע נתתי שירותים מרחוק כבר לפני מספר שנים. הקונספט היה פשוט. חברת ייעוץ בארצות הברית או באירופה הוסיפה יועצים עצמאיים מומחים בתחומם למאגר שלה. ארגונים שרצו ייעוץ טלפוני אסטרטגי ממני הודיעו לחברה. תיאמנו. דיברנו. הלקוח שילם לחברה. החברה העבירה לי את הסכום שקבענו. בקיצור Win-Win לכל הגורמים המעורבים. 

ההבדל בין העבר להווה הוא, שעכשיו עבודה מרחוק ועבודה היברידית הפכו ל-Mainstream. 

העבודה מרחוק והעבודה ההיברידית יישארו איתנו לא רק בשנת 2022 אלא גם הרבה שנים אחר כך.

ההשלכות של עבודה מרחוק או עבודה היברידית הן מרובות ומרחיקות לכת ולא כולן פשוטות להבחנה.

איזון עבודה-בית

הימצאות בבית במקום במקום העבודה יוצרת מצב שונה מהמצב של לפני העבודה מרחוק.

מצד אחד יש אפשרות להיות יותר עם ילדים ולטפל בהם במהלך יום העבודה. 

מצד שני יש כאלה שיתקשו לעבוד מהבית. גם כשאין ילדים קטנים ובמיוחד כאשר יש ילדים קטנים. 

השורה התחתונה: בהדרגה ירד מספר שעות העבודה ויווצר איזון טוב יותר בין בית לעבודה.

 

שעות עבודה

כשעובדים במקום עבודה פיזי יש מסגרת. המסגרת מגדירה איזשהו טווח של שעות עבודה. 

בבית זה הרבה פחות מוגדר. אין גבולות. יש כאלה שיסחפו לעבודה של הרבה יותר שעות מאשר במקום עבודה. יש כאלה שיעבדו הרבה פחות. 

התפיסה שלא מספר השעות הוא מה שחשוב, אלא התפוקה, הופכת ל-Mainstream גם במקומות בהם עובדים חתמו כרטיס בשעון נוכחות וקיבלו תשלום על פי שעות עבודה.

השורה התחתונה:  מודל התשלום לפי שעות יהפוך לפחות שכיח.

הטבות

הטבות שהתאימו לעידן העבודה ממקום העבודה הופכות לפחות רלוונטיות, אם בכלל. 

בראש וראשונה רכב חברה. כשנוסעים כל יום למקום עבודה רחוק מהבית זה משתלם. כשעובדים כל יום מהבית זה הרבה פחות משתלם כלכלית. יותר עובדים יוותרו על רכב חברה משום שזה לא יהיה כדאי להם כלכלית.

לא פחות חשוב, כשלא נוסעים לעבודה נחסכת עלות דלק, נחסך זמן נסיעה בפקקים, זמן חיפוש חניה ובחלק מהמקרים גם עלויות חניה.

גם הטבות אחרות של סביבת עבודה מפנקת במקום העבודה, שמכירים אותן במיוחד בחברות היי-טק, הופכות לחשובות פחות. 

השורה התחתונה: יווצר דפוס חדש של הטבות לעובדים.

 

לא רק מעביד אחד

קשה לעבוד עבור מעביד נוסף ממקום עבודה פיזי של מעביד. הרבה יותר קל לעבוד עבור מעביד נוסף כשעובדים מהבית. 

בינינו, אם לא מדובר במתחרה עסקי של המעביד, יכולה לצמוח מזה לא מעט תועלת.  העובד לומד דברים חדשים, מתנסה בסביבות עבודה קצת שונות ונפגש בשיטות, טכנולוגיות ורעיונות שייתכן שיהיו רלוונטיים גם למעביד הראשי שלו.  

לא מן הנמנע שיעלו גם רעיונות של שיתוף פעולה עסקי בין המעביד הקבוע למעביד הנוסף.

השורה התחתונה: המודל של עבודה במקביל מול מעסיקים שונים, לפעמים כעצמאי ולפעמים כשכיר ועצמאי יהפוך לשכיח יותר. 

 

לא מוכנים לעבוד כשאין אפשרות לעבודה מרחוק 

מעבידים שאינם מאפשרים עבודה מרחוק או עבודה היברידית אינם מצליחים לגייס עובדים.

השורה התחתונה: עבודה מרחוק או עבודה היברידית זה הסטנדרט.

עבודה מרחוק מזווית של המעסיק

שמירה על מחויבות העובד למעסיק

הרבה יותר קל לשמור על מחויבות של עובד למעביד כשהוא נמצא במקום העבודה. הוא נמצא באינטראקציה עם עובדים אחרים. אוכל ביחד איתם. מדבר איתם גם על נושאים אישיים וגם על נושאים כלליים ומקצועיים. 

המעסיקים צריכים למצוא דרך לשמור על מחויבות העובדים לארגון. זה יכול להיות במפגשים יומיים של עובדים אחת לתקופה עם פעילות פנאי. 

זה יכול להיות במפגשי העשרה מרחוק.

זה יותר קל במודל ההיברידי מאשר במודל של העבודה מרחוק.

בישראל התווסף לכך גם המודל הכושל של חל"ת. מודל הפוגע קשות במחויבות של עובדים למקום העבודה.

השורה התחתונה: עם הזמן יהיו מקומות עבודה שילמדו כיצד לשמר מחויבות עובדים.

היררכיה

בנוכחות פיזית במקום עבודה ההיררכיה ברורה. ליד החדר או עמדת העבודה כתוב שם העובד ותפקידו, מקום הישיבה עשוי לשקף את מעמדו בארגון. אם יש מזכירה צמודה לחדרו ברור שהוא מנהל. 

בארגונים שמרניים כמו בנקים היא ברורה יותר. ממקום הישיבה של העובד אפשר להסיק ביחס למקומו בהיררכיה הארגונית.

בעבודה מרחוק ההיררכיה פחות ברורה. יש מקום להיררכיה פורמלית פחות. 

כבר נתקלתי בהיררכיה מטריציונית משתנה בפרוייקט ייחודי ומצליח של Drezdner Bank בגרמניה בשנת 2002. בפרויקט הייתה שכבה ניהולית בכירה דקה במיוחד. עובד יכול לנהל עובד אחר במשימה שאותה הוא מוביל, ולהיות מנוהל על ידי העובד אותו ניהל, במשימה אותה מוביל העובד האחר. 

השורה התחתונה: עולם העבודה מרחוק צפוי להיות עולם עם פחות היררכיה פורמלית. 

יותר כח לעובדים

שימור עובדים הופך למשימה קשה יותר. קראו למשל על יוזמה יוצאת דופן של חברה קטנה בפריז: כדי להילחם בהתפטרויות, חברה בפריז נתנה לעובדים לקבוע בעצמם את שכרם. 

יותר עובדים מעוניינים לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל. 

כך למשל, בישראל רואים עובדים ועובדות, שאינם מעוניינים לחזור מחל"ת לעבודה.

השורה התחתונה: מעבידים צריכים להתאים את עצמם לעולם בו קשה לשמר עובדים.

 

לא תמיד יותר כח לעובדים

הסכם העבודה החדש של בנק דיסקונט הוא הסכם מהפכני. ההסכם כולל עבודה היברידית. הוא מהפכני בגלל שהוא מאפשר פיטורי עובדים.

בפוסט קודם הסברתי מה איפשר את המהפכה הזו. אין ספק שהסעיף הזה בהסכם, משקף היחלשות של ועד העובדים. לא בכל ענפי התעסוקה יש יותר כוח לעובדים.

השורה התחתונה: בענפים ובמקצועות מסוימים העובדים דווקא נחלשו. בנקאות היא אחד מאותם ענפים.

 

מקצועות מתיתרים

בפוסטים קודמים עסקתי במקצועות מתיתרים. הטכנולוגיה מחליפה מזכירות, קופאיות, נציגי שירות טלפוני ואפילו סוכני ביטוח ועורכי דין. 

בקורונה למדנו שיש דפוס נוסף של היעלמות הצורך באנשי מקצוע: מגפות מיתרות מקצועות מסוימים לתקופת זמן. ההקשר המידי שחושבים עליו הוא מקצועות הקשורים בתיירות. 

האם מקצועות אלה יתיתרו לחלוטין? להערכתי קרוב לודאי שלא, אבל העוסקים בהם צריכים להביא בחשבון כמה שנים רעות לפני חזרה לעסקים כרגיל, כפי שהיה לפני הקורונה.

אולי לא ממש לעסקים כרגיל כפי שהיה לפני הקורונה, אלא לעסקים סבירים. 

הלקח שצריכים להפיק אלה שעוסקים באותם מקצועות, וגם אלה שעוסקים במקצועות אחרים, הוא שבמהלך שנות העבודה יהיה צורך בהחלפות של מקצוע.  

לא רק שלא יעבדו כל תקופת החיים בהם עובדים במקום עבודה אחד, גם לא יעבדו במקצוע אחד. 

השורה התחתונה: צריך להיערך לאפשרות של החלפות מקצוע במהלך שנות העבודה. צריך להיערך גם להחלפות זמניות של מקצוע במהלך שנות העבודה.  

פחות עבודה

מטלות עבודה רבות של בני אנוש יוחלפו במהלך השנים הבאות בעבודת מחשבים ורובוטים. 

התוצאה עשויה להיות פחות עבודה. 

יעבדו פחות שעות ויהיו כאלה שלא יעבדו בכלל. במקומות שונים בעולם נעשים ניסויים של חלוקת כסף לאזרחים. הכסף אמור להספיק לצרכים בסיסיים. 

לא בכל המדינות זה אפשרי. לא בכל המדינות שבהן זה אפשרי זה יקרה. 

השורה התחתונה: יהיו מודלים חדשים של חלוקת כסף לאזרחים. לאו דווקא כקצבאות סוציאליות.

לסיכום

 

בשנת 2022, וגם בשנים שאחריה, צפויים שינויים בדפוסי העבודה שהיכרנו לפני הקורונה. 

השינויים העיקריים הצפויים:

1. עבודה מרחוק.

2. חוסר יציבות תעסוקתית.

החלפת מקומות עבודה. עבודה במקביל במספר מקומוצ עבודה. יותר עבודה כעצמאים או שילוב של עצמאי שהוא גם שכיר.

 

3. התיתרות מקצועות וצורך בהחלפת מקצוע במהלך הקריירה.

הן התיתרות קבועה והן התיתרות זמנית לאורך מספר שנים. 

4. הקטנת מספר שעות העבודה.

 

5. יותר אנשים שירצו לעבוד פחות, אם בכלל.

6. יותר אנשים שלא ימצאו עבודה.

 

7. מודלים חדשים של חלוקת העושר וחלוקת כספים של המדינה לאזרחים, שעשויים לפצות באופן חלקי על היעדר עבודה. 

אחת ההשלכות של המצב החדש היא הטלת יותר אחריות על האזרחים לטיפול במצבם הכלכלי. 

נדרש תכנון כלכלי ונדרשת היערכות אישית לטווחי זמן קצרים, בינוניים וארוכים. 

לטווח הארוך, אין ספק שגמלאות הפנסיה, יהיו באחוזים נמוכים יותר מההכנסות שלפני הפרישה בהשוואה לדור הנוכחי של הפנסיונרים.

פנסיה: לעצמאים קשה יותר

 

בפוסט קודם: איזון משאבים בגירושים: הממשק בין אקטואר ליועץ בכלכלת המשפחה, התייחסתי להרצאאה בזום של האקטואר ד"ר רון קדם, שניתנה במסגרת הרצאות שמארגן איגוד היועצים לכלכלת המשפחה. 

בפוסט זה אתיחס להרצאה טובה אחרת שניתנה באותה מסגרת. כשאני אומר "אתיחס", אני מתכוון לזה שאני מביא את עיקרי הדברים שנאמרו בהרצאה, אבל גם מוסיף פרספקטיבה משלי. 

פוסט זה מתייחס להרצאתו של נדב טסלר על תכנון פנסיה של עצמאים. 

טסלר הוא מומחה ידוע בתחום הפנסיה. הוא גם הכותב של אתר בעל ערך בתחום זה הנקרא: פנסיוני להבין את הפנסיה. 

פנסיה של שכירים

מאז הקמת מדינת ישראל ועד היום לשכירים הייתה פנסיה טובה יותר מאשר לעצמאים. 

הפנסיה של שכירים, שהגיעו בשנים האחרונות לגיל הפנסיה, עשויה להגיע לכ-70% משכרם. העולם השתנה ובני דור ה-Y ודור ה-Z צפויים כנראה לקבל פנסיה של כ-30%-50% משכרם.  

אחד הגורמים לכך היא העובדה, שמרבית בני הדורות הקודמים היו שכירים ומיעטו להחליף מקומות עבודה. הצעירים של היום עובדים במקומות יציבים פחות ובנוסף גם נוטים להחליף מקומות עבודה. הם צפויים לא לעבוד ברצף עד גיל הפרישה. הם גם עשויים למצוא את עצמם עובדים כעצמאים בחלק משנות עבודתם. 

 

פנסיה של עצמאים

 

מה שאני כותב כאן לא בהכרח נכון לכל סוגי העצמאים. כך למשל, עצמאי מסוג עצמכיר עשוי לחסוך סכום דומה לזה שחוסך שכיר.

ההבדל היסודי בין עצמאי לשכיר הוא שלשכיר יש מעביד המפקיד לו לפנסיה בכל חודש. עצמאי צריך להחליט לבד מתי להפקיד וכמה להפקיד.  

לפני שהייתה חובה חוקית להפקיד לפנסיה עצמאי שאל את עצמו: האם בכלל עליו להפקיד לפנסיה? ייתכן גם שלא שאל ולא הפקיד.

פנסיית חובה לעצמאים שיפרה את מצבם הפנסיוני של עצמאים שהם מספיק צעירים. זה מאוחר מדי עבור אלה שהיו בשנות ה-50 וה-60 של חייהם כאשר נכנסה לתוקף פנסיית חובה לעצמאים. 

למרות השיפור ביחס לעבר, מצבם, בדרך כלל, גרוע בהרבה ממצבם של שכירים. 

טסלר אומר שהם עשויים לבנות על האפשרות להמשיך לעבוד כעצמאים גם לאחר גיל הפנסיה. ייתכן שמצבם הבריאותי לא יאפשר להם לעשות זאת. הפנסיה לא תספיק והם יאלצו להתחיל לעבוד כשכירים. 

אני מוסיף, שגם אם מצבם יאפשר להם לעבוד, עלולים להיות שינויים בשוק. מתחרים חדשים ואפילו מתחרים וותיקים עלולים לדחוק אותם החוצה מהשוק. 

המצב הזה מחייב עצמאים לתכנון יצירתי של הפנסיה שלהם.

דילמה ראשונה: הפקדה חודשית לפנסיה או הפקדה שנתית

הפקדה חודשית עדיפה על אף הקושי במימושה בגלל חוסר היציבות בהכנסות של חלק מהעצמאים. היתרון הראשון הוא שהיא מאפשרת כיסויים ביטוחיים כמו אובדן כושר עבודה. 

היתרון השני הוא ביצירת מסגרת קבועה של צבירה. כשמפקידים הפקדה חד פעמית בסוף שנת מס, לא תמיד יש לעצמאי את סכום הכסף שתכנן להפקיד. הוא עלול להפקיד פחות ולצבור פחות ממה שתכנן. 

היתרון השלישי עשויים להיות רווחים על ההשקעה במהלך השנה. כמובן שזה אל וודאי שיהיו רווחים.

פיתרונות יצירתיים

 

חשוב להבין שהפיתרון צריך להיות מותאם באופן ספציפי לכל עצמאי.

במקרה של אובדן כושר עבודה

פתרונות יצירתיים כוללים שימוש באפיקי חיסכון נוספים ובביטוחים. 

כך למשל, כשמתרחש אירוע של אובדן כושר עבודה לשכיר יש ימי חופשה וימי מחלה. הם יכולים לעזור לו לעבור את התקופה עד לקבלת סכום חודשי בגין ביטוח אובדן כושר עבודה.

לעצמאי אין חופשות וימי מחלה. עליו למצוא מקורות מימון אחרים.

טסלר מציע למשל ביטוח מחלות קשות. זוהי גם אחת הסיבות לאובדן כושר עבודה. אם הפסקת עבודה, נובעת ממחלה קשה, הביטוח עשוי להיות מקור מימון. 

הצעה אחרת היא חיסכון בקרן השתלמות. בנוסף להטבת המס בחיסכון כזה, עמיתים בקרן השתלמות זכאים להלוואה בתנאים טובים במיוחד. 

גם הלוואה כזו עשויה להיות מקור מימון.

להשלמת הפנסיה

כפי שכבר ציינתי, גם שכירים צעירים צריכים לחשוב על מקורות פיננסיים שיהיו הרובד השלישי של הפנסיה שלהם בעתיד הרחוק. 

עצמאים צריכים לחשוב על זה יותר. 

 

מקור ראשון: קופת גמל להשקעה

בקופת גמל להשקעה אפשר להשקיע עד 70 אלף שקלים לשנה. אין הטבת מס על ההפקדה אבל הכסף נזיל בשיעורי מס רגילים על הרווחים. אפשר גם לשמור אותו עד לגיל הפנסיה ולהשתמש בו להגדלת קצבת הפנסיה.

 

מקור שני: קרן ההשתלמות

בהפקדה לקרן השתלמות יש הטבות מס. שמירה על כספים בקרן עד לגיל פרישה עשויה לספק השלמה לפנסיה. זאת על אף שקרן השתלמות אינה מכשיר לחיסכון פנסיוני.

מקור שלישי: קופת גמל

קופת גמל רגילה עשויה למלא שני תפקידים: חיסכון פנסיוני במקום קרן פנסיה והשלמה לחיסכון פנסיוני. בשני המקרים מקבלים הטבות מס אבל ניתן לקבל קצבה חודשית רק בגיל המתקרב לגיל הפרישה מעבודה. 

הקצבה היא רק באמצעות קופת גמל משלמת לקצבה. 

במקרה של חיסכון עיקרי לפנסיה עשוי להיות חשוב לדאוג לכיסוי הצד הביטוחי באמצעות ביטוח Risk מתאים.

 

 

יוצאים בשאלה: שכיר או עצמאי?

בפוסט הראשון בסדרה תיארתי את הרקע לסדרת פוסטים זו. בפוסט זה אתמקד בשאלה: האם להיות עצמאי?

חסרונות 

לפני שמחליטים להיות במעמד של עצמאי צריך להבין את החסרונות. החסרונות אינם מתייחסים בהכרח לכל העצמאים אבל הם רלוונטיים לרובם. 

אין הכנסה יציבה

שכיר מקבל משכורת בכל חודש. בדרך כלל גובה השכר יציב.

בגובה ההכנסות של עצמאי עלולות להיות תנודות קיצוניות. עלולים להיות חודשים רצופים ללא הכנסה כלשהי או עם הכנסה נמוכה במיוחד.

קל  להפסיק התקשרות

לא פשוט לפטר שכיר. נדרשת תקופת הודעה מראש. כמעט תמיד חייבים לשלם לו פיצויים. נדרש הליך שימוע שבו צריכים להסביר לעבוד מדוע מפטרים אותו ומדוע מפטרים דווקא אותו? 

נכון, שלמעט ארגונים במגזר הציבורי בהם כמעט בלתי אפשרי לפטר עובדים, ניתן לפטר עובד שרוצים לפטר אותו. 

אם יעלה חשש לפיטורים שלא קשורים בתפקודו בעבודה אלא קשורים במגזר, מגדר, גיל, מוצא אתני, מצב בריאות שאינו קשור ליכולת ביצוע העבודה ועוד, העובד יוכל לתבוע בבית משפט פיצוי או אפילו החזרה לעבודה.

התקשרות עם עצמאי אפשר להפסיק הרבה יותר בקלות. לא צריך לנמק את הסיבה להפסקת ההתקשרות. לא צריך להוכיח קשר לתפקוד לקוי של העובד. לא צריך לנמק מדוע לא הופסקה ההתקשרות עם מישהו אחר, אין עוררין על כך שהוא מתפקד פחות טוב מהעצמאי שעבודתו הופסקה.

יותר התעסקות עם רשויות המס ויותר ביורוקרטיה

1. נדרש דיווח למס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי. 

2. עצמאי במעמד של עוסק מורשה חייב לשלם מקדמות. 

מדובר ב: מקדמות למס הכנסה, מקדמות למוסד לביטוח לאומי ותשלום מע"מ חודשי או דו-חודשי. 

מהניסיון האישי שלי למדתי שגורמים אלה עלולים לטעות. הטעות שלהם. הטרטור הוא שלך. מי שעשה הרבה טעויות, בהקשר האישי שלי ובהקשר של נועצים או קרובי משפחה שלי, זה המוסד לביטוח לאומי.

3. חובה לעשות הנהלת חשבונות.

לא רק שצריך לנהל חשבונות, אלא נדרשת היצמדות לאופן פורמלי, הנדרש על ידי רשויות המס. סטייה מהאופן הפורמלי עלולה לגרום לתשלום קנס.

4. חובה לתת קבלות או חשבוניות. 

5. עשויים להידרש להגיש דוחות לרשויות המס.

למשל: דוח שנתי למס הכנסה, הצהרת הון וכיו"ב.

6. צריך להבין לאילו הוצאות ניתן להתייחס כהוצאות עסקיות.

המשמעות היא שעל הוצאות כאלה אפשר לקבל החזר מס או הפחתה מסכום המס שמשלמים. 

צריך להבין על אילו הוצאות מקבלים בכלל החזר? האם מקבלים החזר חלקי או מלא?  איזה מסמכים המאשרים את ההוצאה צריך לקבל ולשמור (למשל: חשבוניות מס על הוצאות).

מטלות נלוות שאינו חלק מהתפקיד המקצועי

שכיר עשוי להתרכז בעבודתו. עצמאי עלול או עשוי להידרש לשווק ולמכור את שירותיו, לתמחר אותם, להתמודד מול מתחרים ולנהל מו"מ עם לקוחות על גובה התשלום. 

בלא מעט מקרים עליו לחשוב על העבודות הבאות ו/או עבודות נוספות במקביל ולהתחיל לפעול על מנת שיזכה בביצוען.

אין הטבות סוציאליות

אין ימי חופשה.

אין ימי מחלה.

בעבר לא היו דמי אבטלה. היום אפשר לקבל אבל עצמאי מקבל פחות.

אין הפרשות פנסיוניות של המעביד. 

השורה התחתונה: 

יותר קשה להיות עצמאי מאשר להיות שכיר. 

יתרונות

היתרון המשמעותי העיקרי עשוי להיות הכנסה גבוהה יותר.

ההערכה המקובלת היא שאם ההכנסה אינה לפחות פי 1.5 בממוצע לא כדאי להיות עצמאי.  

יתרונות נוספים עשויים להיות היכולת לעסוק בתחום שרוצים לעסוק בו, גיוון ופרספקטיבה רחבה יותר (רק בחלק מהמקרים) ויש גם מקרים בהם העצמאי הוא זה שמקבל את ההחלטות ולא תלוי במנהלים, שלא תמיד מבינים את ההיבטים המקצועיים ואת ההיבטים השיווקיים.

שונה אבל לא בהכרח חיסרון

1. הכרח לתכנן את כלכלת המשפחה

כשתזרים המזומנים אינו וודאי ואינו ידוע הכרחי לתכנן את ההוצאות ואת ההכנסות ולשמור רזרבות למצבים של חוסר בהכנסות. 

היות שגם שכירים צריכים לתכנן אבל אחוז גבוה יותר מהם יבחר לא לתכנן, זה אינו רק חיסרון של השקעת זמן אלא עשוי גם להיות יתרון של ניהול טוב יותר של מאזן ההוצאות-הכנסות.  

ההמלצה שלי

אל תמהרו להיות עצמאים בלי לבדוק לעומק. 

אל תסתמכו על מיתוסים, המראים רק יתרונות, לכאורה, של עצמאים.

  
לקריאה נוספת

משבר כלכלי אישי: קשים חייו של עצמאי

חפשו בבלוג שלי "טיפולוגיה של עצמאים" או "עצמאי" ותגיעו למספר לא קטן של פוסטים שאולי יעזרו לכם. 

דוגמאות לפוסטים שאתם עשויים למצוא בחיפוש:

שכיר או עצמאי? לא שאלה אידיאולוגית 

טיפולוגיה של עצמאים: החופשי

הקדמה לסדרת הפוסטים: יוצאים בשאלה: שכיר או עצמאי או חברה?

 

סדרת פוסטים זו באה בעקבות ניסיון מצטבר שלי בליוויים כלכליים של יוצאים בשאלה מהעולם החרדי במסגרת עמותת הלל. נתקלתי במקרים רלוונטיים להקשר הנוכחי גם באוכלוסיות אחרות שקיבלו ממני ייעוץ בתשלום. 

בכל ייעוץ בכלכלת המשפחה ובכל ליווי כלכלי, אני מקפיד על סודיות של המידע, שאני מקבל ממשפחה או מיחיד. גם בסדרת הפוסטים הזו אקפיד על העקרון הזה. 

הסוגיות שבהן תעסוק סדרת הפוסטים הנוכחית הן:

1. האם כדאי להיות שכיר או להיות עצמאי?

2. כשאתה עצמאי, האם כדאי להישאר כעצמאי או לפתוח חברה?

כמובן שלשתי השאלות האלה אין תשובות נכונות. התשובה הנכונה, אם יש כזאת, היא תלויית הקשר: יהיו הקשרים שבהם התשובה היא חד-משמעית ויהיו הקשרים שהתשובה היא בתחום האפור. 

אינני מתכוון להיכנס לעומק למקרים של תחום אפור. סביר שכדאי להתייעץ במקרים כאלה גם עם אנשים שתחומי ההתמחות שלהם שונים משלי. 

לאחר קבלת ההחלטה אעסוק מעט גם באופן שבו צריך להיערך לביצוע ההחלטה שמקבלים.

מה מייחד יוצאים בשאלה?

יוצאים בשאלה מהעולם החרדי באים מתרבות אחרת מהתרבות של מרבית אזרחי ישראל ומרבית אוכלוסיית המדינות המפותחות. השוני בתפיסת העולם הכלכלית הוא מהותי. 

היטיב לתאר את השוני בתפיסת העולם השר יעקב ליצמן כשאמר: "מי אמר שגברים צריכים לעבוד?". 

חלק מהיוצאים בשאלה מהעולם החרדי, שימו לב אני לא מכליל זה אינו נכון לכולם, גדלו בעולם שבו אין קשר בין עבודה לכסף. 
בעולם הלא-חרדי הם צריכים להתמודד עם מציאות שונה.

במקרים רבים אין להם תמיכה כלכלית ולפעמים גם תמיכה אחרת מהמשפחה. 

במקרים רבים חסרים להם כישורי חיים, כולל בתחום האורינות הפיננסית, משום שבמסגרות הלימוד שלהם ובקהילות שלהם, לא נתנו להם ידע והכוונה בתחום זה. 

במקרים רבים אין להם השכלה מתאימה ואין להם תעודות לימודים רלוונטיות בחיפושי עבודה, כמו: תואר אקדמי או סיום בחינות בגרות. 

בפוסט הבא בסדרה אשאל את השאלה: שכיר או עצמאי?

הערת שוליים

למרות שהפוסטים בסדרה מיועדים ליוצאים מהשאלה מהעולם החרדי, הם רלוונטיים גם לאנשים רבים אחרים הנתקלים בסוגיות דומות.

האם כדאי להיות עוסק פטור?

אנשים שונים מתחילים לעבוד במעמד עוסק פטור מסיבות שונות. 
יש המתפרנסים היטב מעבודה כשכיר ומוסיפים בצידה גם עבודה כעוסק פטור. 
אחרים חיים על הקצה ומוכנים לבצע כמעט כל עבודה ומישהו הציע להם עבודה במעמד עוסק פטור. 
יש כאלה שהיו במעמד עוסק מורשה וההכנסות שלהם צנחו והחליטו לעבור למעמד של עוסק פטור.

לא משנה מדוע החלטתם להיות עוסק פטור במקום שכיר. בכל מקרה כדאי לכם להבין את המשמעויות של ההחלטה הזו. רצוי להבין אותן לפני קבלת ההחלטה. 

עוסק פטור נדרש לדווח לרשויות יותר מאשר עובד שכיר

כעובד שכיר נדיר שתדווחו לרשויות. מי שידווח זה המעסיק שלכם. כעוסק פטור תצטרכו לדווח בתחילת שנה למס ערך מוסף על גובה הכנסותיכם מעבודתכם כעוסק פטור במשך השנה הקודמת. 
נוח וכדאי לעשות את זה באופן מקוון. 
אם ההכנסות יעברו סכום מסוים, בסדר גודל של 100 אלף שקל לשנה (אני לא זוכר את הסכום המדויק אבל קל לברר אותו) תהפכו אוטומטית לעוסק מורשה. 

להיות עסוק מורשה זה יותר מורכב מאשר להיות עוסק פטור, כך למשל צריך לגבות מע"מ ולשלם מקדמות גם למע"מ.

עוסק פטור חייב להירשם במע"מ ולקבל תעודה

זוהי תחילת התהליך. אם רוצים להפסיק להיות עוסק פטור, צריך לדווח על הפסקת פעילות.

עוסק פטור חייב להגיש דוח שנתי למס הכנסה

עוסק פטור חייב לשלם מס הכנסה. אם הוא עובד רק כעוסק פטור סכומי המס בהם הוא חייב הם נמוכים ולכן הוא אינו משלם מס הכנסה כל חודש. עליו להגיש דוח שנתי למס הכנסה או באמצעות האינטרנט או באמצעות הגעה למשרדי מס הכנסה ולשלם את המס בהתאם לדוח.

עוסק פטור העובד גם כשכיר: נדרש תיאום מס

אם אתם עובדים גם כשכירים, אתם חייבים לעשות תיאום מס במס הכנסה. בדיוק כפי שאתם חייבים כשאתם עובדים כשכירים בשני מקומות עבודה. 

מקדמות לביטוח לאומי

עובד שכיר מקבל שכר פחות או יותר קבוע. באופן אוטומטי מנוכים ממנו מיסים. זה כולל ביטוח לאומי ומס בריאות. 
ההכנסות של עצמאי עלולות להשתנות באופן קיצוני ולכן הוא אינו משלם ביטוח לאומי מהסכום שהרוויח בחודש מסוים. 
הוא משלם מקדמות חודשיות שקובע המוסד לביטוח לאומי על פי ההכנסות שלו בשנה קודמת. 

לא כל עוסק פטור מוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כעצמאי. רק מי שעובר רף שכר ששווה או עולה מחצית מהשכר הממוצע מוגדר כעצמאי.

מחצית מהשכר הממוצע בשנת 2020 היא 5,276 שקלים. 

עצמאי צריך להיות ער לעליות משמעותיות בשכרו. כשהן מתרחשות עליו לדווח למוסד לביטוח לאומי על מנת שהמוסד יגדיל את המקדמות. אם לא יעשה זאת גם ייקנס וגם ישלם יותר.

הצהרת הון

עוסק פטור חייב להגיש הצהרת הון כשמס הכנסה מבקש את זה ממנו. זה יכול להיות אחת לכמה שנים וזה יכול להיות גם בכל שנה. 

קבלות

עוסק פטור חייב לתת קבלות. הקבלות צריכות להיות במספרים עוקבים לפי הסדר שנתתם אותם. אסור לדלג על קבלות. אסור לקרוע קבלה אם לא קיבלתם תשלום. לפעמים קורה שבגלל אי-הבנה הסכום לא מדויק או התאריך משתנה בדיעבד. 
הטיפול במצב כזה הוא לקבל בחזרה את הקבלה מהלקוח ולכתוב עליה מבוטל. 

כדאי להחזיק פנקס קבלות שבו לכל קבלה יש העתק נוסף. אחד נשאר בפנקס ואחד ניתן ללקוח. 
תנו ללקוח קבלה גם אם הוא אומר לכם שהוא לא צריך והוא יזרוק אותה.

רישום הכנסות והוצאות

חייבים לרשום הכנסות ובאופן מסודר ובפורמט מסוים. חייבים לרשום גם הוצאות אבל לא בטוח שאם תשכחו לרשום הוצאה הרשויות יטילו עליכם קנס כלשהו. 
כשאתם לא רושמים הכנסות אתם מעלימים הכנסות מרשויות המס. 
כשאתם לא רושמים הוצאות אתם אולי מגדילים את גובה המס שאתם משלמים. 
קבלת החזרי מס על הוצאות היא חלק אינטגרלי מעבודה כעצמאי חייבים לרשום הוצאות לשמור קבלות ולדווח. אחרת ההכנסות נטו שלכם יהיו יותר נמוכות.

ההיבט הטכני של הרישום

מבחינה טכנית חייבים להקפיד על רישום נכון או שמשתמשים בתוכנה שאושרה על ידי רשויות המס כתוכנה לניהול חשבונות או שקונים ספרון שנקרא "פנקס תקבולים ותשלומים" ובו רושמים בסדר כרונולוגי את ההוצאות ואת ההכנסות. 
אסור למחוק כי מחיקה חשודה כהעלמת הכנסות.
אסור לתקן סכום שנרשם כי תיקון חשוד כהעלמת הכנסות.

צריך מסמך המאשר את ההוצאה או ההכנסה, כלומר: חשבונית או קבלה. את מספרה יש לציין ברישום ההוצאה או ההכנסה. 

המשמעות היא שצריך לאסוף קבלות ולשמור עליהן באופן מסודר. 

לא כל הוצאה ניתנת לרישום על מלוא הסכום, אם בכלל. גם לזה יש כללים שצריך להכיר אותם.

תוכנות עשויות להיות כרוכות בתשלום שנתי. מחירו של ספר תקבולים ותשלומים בחנות הוא זול.  

אני פותר את הבעיה באמצעות גיליון EXCEL שבו אני רושם הכנסות והוצאות ומבצע חישובים כשזה נדרש. הנוסחאות בנויות בתוך הגיליון. המבנה דומה לספר תקבולים ותשלומים. כמובן שהוא אינו קביל מבחינת רשויות המס ולכן בסוף כל חודש אני מעביר את הרישומים באופן ידני לספר תקבולים ותשלומים.

מי רושם את ההוצאות ואת ההכנסות? 

או שתשלמו למנהל חשבונות או רואה חשבון או שתעשו את זה לבד. אני עשיתי את זה לבד כעוסק מורשה (הרישום של עוסק מורשה מורכב יותר) וממשיך לעשות את זה בעצמי גם היום כעוסק פטור. 
 

הדילמה העקרונית

מי שצריך לבחור בין עבודה כשכיר לבין עבודה כעצמאי בוחר בין יציבות וחוסר התעסקות ביורוקרטית עם הרשויות (שכיר) לבין חוסר יציבות והרבה יגיעה בביורוקרטיה עם פוטנציאל להכנסות גבוהות יותר (עצמאי). 

משבר הקורונה הבליט באופן ברור את היתרון של יציבות. 

כאשר מישהו הוא עוסק פטור בלבד הוא לא נהנה מפוטנציאל של הכנסות גבוהות. תקרת ההשתכרות שלו היא כ-100,000 שקלים. מעליה הוא כבר אינו עוסק פטור. 

עוסקים פטורים הם או אנשים המשתכרים מעט מעבודתם או אנשים המשתכרים לא מעט ואפילו הרבה מעבודתם אבל מעבודתם כעוסק פטור הם משתכרים מעט. 

הקבוצה הראשונה לרוב אינה נהנית מהיתרון העיקרי של עצמאים:  פוטנציאל להכנסות גבוהות מהכנסות של שכיר. 
האם זה שווה את ההתעסקות הביורוקרטית? לכל אחד תשובה משלו. לפעמים זה נעשה מחוסר ברירה: אין אפשרות לעבודה כשכיר או כשכירה.

הקבוצה השנייה כוללת כאלה המצרפים הכנסות נמוכות מעבודה כשכיר עם הכנסות נמוכות מעבודה כעוסק פטור.
זוהי גם קבוצה של חוסר ברירה. 

לאלה שמרוויחים יפה ממקורות אחרים ומוסיפים גם עבודה כעוסק פטור נמצאים במצב בו קיבלו החלטה מושכלת להגדיל את הכנסתם גם במחיר של התעסקות ביורוקרטית. 
זהו אולי מצב קבוע או שלב ביניים בדרך לעבודה כעצמאי שהוא עוסק מורשה.

ללא קשר לשאלה מה הניע אתכם להיות עוסק פטור? חשוב שתיערכו נכון על מנת שתעמדו במה שנדרש מכם ולא תסתבכו עם הרשויות.

טיפולוגיה של עצמאים: הנהנה מכל העולמות

בפוסט הראשון בסדרה: מבוא לטיפולוגיה של עצמאים, הצגתי בעיות מהותיות בהן נתקלים עצמאים. בין הבעיות: חוסר יציבות בהכנסות, חוסר יציבות בתעסוקה, היערכות לפנסיה, האם ומתי לפרוש מעבודה?  והתעסקות מרובה עם רשויות. 

בפוסט: טיפולוגיה של עצמאים: הקלאסי תיארתי עצמאיים מסוג שצפוי להיתקל בבעיות אלה. גם העצמאי החופשי ייתקל בבעיות אלה, לפעמים באופן פחות חד מעמיתו הקלאסי. העצמאי החופשי ייתקל בקושי אחר: תחרות מול חברות גדולות או בינוניות. העצמכיר, עצמאי שהוא גם שכיר, עשוי לחוות את הקשיים בעוצמה פחותה בגלל עבודתו החלקית כשכיר. 

עצמאים "מאושרים"
תחשבו על מצב דימיוני, לכאורה, של עצמאי שאינו חווה את הקשיים שתיארתי בפוסטים הקודמים. מצד שני הוא נהנה מהיתרון שיש לעצמאים: אפשרות להרוויח יותר.  
נשמע לכם אוטופי? אגלה לכם שיש עצמאים כאלה. קראתי להם עצמאים הנהנים מכל העולמות.
לפני שאספר לכם עליהם אעסוק על קצה המזלג ביתרון של עצמאים: היכולת להרוויח יותר. 

מדוע (לפעמים) עצמאים מרוויחים יותר משכירים?

1. היציבות בהעסקה שווה כסף  
לפעמים נגזר מזה שכר נמוך יותר. אי אפשר לצפות ששכיר ממוצע בתחום המחשבים יקבל שכר לשעה המתקרב לשכר לשעה כמו שאני קיבלתי בשתי הדוגמאות האמיתיות לגמרי שאביא כאן.

דוגמה 1: חברה ניגשה למעין מכרז ואיכשהו היא מבינה שהיא פישלה באחד הנושאים הטכניים. הלקוח מאפשר לה לתקן את זה תוך יום יומיים. החברה פנתה אלי ומבקשת את שירותיי המידיים ליום עבודה אחד על מנת לסגור באופן סביר את הנושא. 
בוודאי לא תופתעו ששכר יום העבודה היחיד שלי היה גבוה בהרבה משכר יום עבודה של עובד בחברה שעבד על מענה לאותו מכרז.

דוגמה 2: חברה פנתה אלי בערב וביקשה שאתחיל לעבוד למחרת בבוקר במשך כחודש בהיקף כמעט בלתי מוגבל של שעות. תפקידי הוא לרכז את הנושא הטכנולוגי למענה למכרז גדול שאת המענה לו הובילה החברה ביחד עם חברות שותפות בארץ ובחו"ל. 
מה שנכון לדוגמה 1 נכון לדוגמה 2.

2. לעצמאי יש הוצאות מוכרות
מס הכנסה ומע"מ מכירים בהוצאות שנועדו לצרכים עסקיים. לא תמיד הגבולות בין הוצאות עסקיות לבין הוצאות פרטיות ברור. למשל נסעת  במכונית של העסק לפגישה עם לקוח בחיפה.
הוצאות הדלק הן הוצאות עסקיות לדיווח לרשויות המס.
נסעת באותה מכונית ליום כיף בחיפה. ההוצאות הן לא הוצאות עסקיות. 
מישהו ברשויות המס יכול לעקוב אחרי זה? 
התשובה חיובית אבל העלות של מעקב כזה כל כך גבוהה שלרשויות המס לא כדאי לעשות את זה.
במקום זה קבעו רשויות המס כלל לפיו אחוז מסוים מההוצאות על רכב נחשבות עסקיות ואחוז אחר פרטיות. הכלל נקבע על פי מעין ממוצע סביר של יחס בין נסיעות עסקיות לנסיעות פרטיות.
מי שמעוניין לדווח על אחוז גבוה יותר, חיב בדיווח מפורט.

רוב העצמאים בוחרים לדווח על פי הכלל של ברירת המחדל. חלקם נוסעים אחוז גבוה יותר של נסיעות פרטיות מכלל ברירת המחדל של רשויות המס ונהנים מהטבת מס על נסיעה פרטית ברכב שלהם.

להנות מכל העולמות
יש עצמאים הנהנים מכל העולמות: גם ביטחון כלכלי וגם שכר גבוה. המאפיין הבסיסי של עצמאי כזה הוא עבודה במשרה מלאה עבור לקוח אחד במשך שנים רבות. למעשה הוא כאילו שכיר של אותו ארגון. ייתכן שתיפגשו במסדרונות המשרדים או המפעלים של הארגון עובדי ארגון שבטוחים שהוא עובד שכיר באותו ארגון.

להלן היתרונות של אותו עובד:

1. אין בעיה של יציבות הכנסות  
הוא מקבל הכנסה כמעט קבועה בכל חודש.

2. אין בעיה של יציבות בתעסוקה
נכון, לכאורה, יותר קל לפטר אותו מאשר לפטר עובד שכיר, אבל בהרבה מקרים זהו עובד עם התמחות ספציפית ונסיון רב ידע רב ומעמיק. 
מי יעשה את העבודה הזו, אם בכלל, במקומו וברמה דומה? ברוב המקרים קשה למצוא אנשים כמוהו. בכל המקרים יש סיכון בהחלפת אדם מנוסה, המכיר היטב את המערכת על היבטיה המקצועיים, הארגוניים והתרבותיים ומכיר היטב את האנשים איתם הוא צריך לעבוד, במשהו לא נודע.

3. אין תחרות מול חברות גדולות
אם מדובר בעצמאי חופשי, אחרי הרבה שנים במערכת קשה להאמין שחברה גדולה תוכל לדחוק אותו החוצה ולהכניס במקומו עובד שלה.
מעבר לסיכון המקצועי, אנשים במערכת עשויים להרגיש כאילו החליפו עובד שכיר בארגון במישהו חיצוני.

4. עשוי להרוויח יותר משכיר במעמדו
בגופים ציבוריים ובמקומות אחרים עשויות להיות מגבלות על גובה השכר של העובדים. על מנת להרוויח יותר צריך לפעמים להתקדם לתפקיד בכיר יותר. יש גם ועד ויש גם הסתדרות, שישאלו: "מדוע עובד א' מקבל פתאום הרבה יותר שכר ועובדים אחרים לא?"
תקרת השכר של עצמאי באותו ארגון עשויה להיות גבוהה בהרבה.

בנוסף לכך הוא יכול לדווח לרשויות המס על הוצאות עסקיות מוכרות.

5. יכול לבצע עבודות פרטיות במקביל לעבודתו
בדרך כלל הסכם עבודה של שכיר מונע עבודות פרטיות ללא אישור. לפעמים עד שיקבל אישור, אם בכלל, כבר לא תהיה עבודה זמינה.

6. לא תמיד חייב לפרוש בגיל הפרישה
היכרתי כמה מקרים של אנשים שעסקו במערכות מידע והמשיכו לעבוד כעצמאים בשנות ה-70 המאוחרות של חייהם. 
פשוט היה להם ידע ייחודי על מערכת קריטית מבחינה עסקית לארגון.
למצוא מחליף ראוי מבלי לפגוע בעסק זו משימה כמעט בלתי אפשרית. זה היה נכון במיוחד כאשר המערכת פותחה בטכנולוגיות שעבר זמנן (Obsolete). נותרו מעט אנשים השולטים בטכנולוגיה וצעירים מסרבים ללמוד אותה.

יש רק שני נושאים שהנהנה מכל העולמות נמצא במצב פחות טוב משכיר:

1. התעסקות מרובה עם הרשויות
הוא נאלץ לשלם ולדווח לרשויות (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח)  לאומי). למשל: מקדמות ביטוח לאומי, מקדמות מס הכנסה ותשלומי מע"מ.
הוא צריך לדאוג להנהלת חשבונות שוטפת ולעיסוף חשבוניות ולרוב הוא מגיש דוח שנתי למס הכנסה. 

2. הוא צריך לדאוג לחיסכון פנסיוני סביר.

עצמאים, האם אתם הייתם מוכנים להתחלף עם הנהנה מכל העולמות? 
אודה ולא אבוש היו תקופות שהכנסותיי הלא יציבות כעצמאי היו נמוכות וכשבאתי ליום עבודה או חודש עבודה כיועץ עצמאי בארגון קינאתי בעצמאי הנהנה מכל העולמות שפגשתי במסדרון. 

טיפולוגיה של עצמאים: החופשי

"שיעור באנטומיה של ד"ר טולפ", ציור של רמברנדט
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט הראשון בסדרה, מבוא לטיפולוגיה של עצמאים, תיארתי את הבעיות המהותיות של עצמאים. בפוסט השני, טיפולוגיה של עצמאים: עצמכיר, התייחסתי לבעיות אלה בהקשר של עצמאי שהוא גם שכיר.
בפוסט הרביעי, טיפולוגיה של עצמאים: הקלאסי, תיארתי עצמאי העובד לבד, כגון: בעל קיוסק, אינסטלטור, נהג מונית, חקלאי. 
עצמאים כאלה מועדים להיתקל בכל הבעיות של עצמאים, שעסקתי בהן בפוסט הראשון בסדרה.

פוסט זה עוסק בעצמאים הדומים לעצמאים קלאסים ולכן עלולים לחוות את אותם קשיים. ההבדל העיקרי בינם לבין העצמאים הקלאסיים הוא שהם בעלי מקצועות חופשיים.
מדובר ברופאים, עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, כלכלנים עצמאים, אנשי הייטק וכיו"ב. 
אני כותב פוסט זה ממקום אחר ממה שכתבתי את הפוסט הקודם. יש לי לא מעט ניסיון אישי אחרי יותר מ-20 שנים של עבודה כמומחה מחשבים ומערכות מידע עצמאי.

מה מבחין בין העצמאי הקלאסי לעצמאי החופשי?

העצמאי החופשי הוא איש "צווארון לבן" בעוד העצמאי הקלאסי עשוי להיות איש "צווארון כחול".
החופשי לבוש בלבוש נקי ומהודר (אולי למעט חלק מאנשי ההיי-טק) - הקלאסי בבגדי עבודה.
החופשי עובד ממשרדו, מביתו או ממשרדו של הלקוח. הקלאסי מבצע עבודות שטח.

לא תמיד, אבל במקרים רבים, לעצמאי החופשי יש הכנסה לפחות סבירה בתקופות הרעות. 
כן אני יודע שיש בארץ מספר מופרז של עורכי דין וחלקם מתקשים להתפרנס, אבל לא זה המצב במקצועות חופשיים אחרים. 
חלקם מודעים יותר מהעצמאים הקלאסים לצורך לחסוך לפנסיה.
רובם צריכים לשכור לבד, או עם שותפים לדירה, משרד או קליניקה. זו הוצאה קבועה שצריך לשלם אותה גם כשאין הכנסות.

התחרות

זה קורה גם לעצמאים קלאסיים, למשל לבעל מכולת המתחרה בסופרמרקט, אבל זה קורה יותר לעצמאים חופשיים: הם מוצאים את עצמם מתחרים מול חברות העוסקות באותו תחום.
בעולם ובארץ יש מגמה של מיזוגים ורכישות. גם משרדי עורכי דין וגם פירמות רואי חשבון מתמזגות. בעולם של ראיית חשבון משרדים ישראליים הופכים לחלק מחברת רואי חשבון עולמית, למשל ברייטמן-אלמגור-זוהר הם חלק מ-Deloitte. גם ל-PWC יש נציגות ישראלית וזיו-האפט הם חלק מ-BDO.
לפי הויקיפדיה העברית זיו-האפט מעסיקה בארץ 1,200 עובדים. חשבו על רואה חשבון עצמאי שצריך להתחרות בה.

בתחום בו עסקתי, ייעוץ במחשבים ובטכנולוגיית מידע, מצאתי לא פעם חברות המעסיקות אלפי עובדים מתחרות איתי הקטן על פרויקט ייעוץ.

איך יכול להתמודד "עצמאי חופשי" מול חברה גדולה?

בפיסקה זו אתייחס לטכנולוגיית המידע. תשפטו לבד האם זה ישים גם למקצועות אחרים?

קיימות אסטרטגיות בסיסיות שונות להתמודדות. לכל אחת מהן תיוחד פיסקה בפוסט זה. בפיסקה זו אציג את הגישה של החברות הגדולות בתחרות מול "עצמאי חופשי".
החברות מנסות למנף את היתרון לגודל, המוצג על ידם באופנים הבאים (רשימה חלקית ולא ממצה):

1. המיתוג (Brand) של החברה
את החברה מכירים כמעט כולם. איש מקצוע בודד מוכר פחות.

2. היתרון לגודל
בדרך כלל החברות מדגישות את זה שיש להם מספר גדול של עובדים, נוכחות בארגון ובארגונים אחרים, מגוון רחב של תחומים בהם יש לחברה ידע וניסיון.

3. חוסר התלות באדם יחיד
נציגי החברות הם בדרך כלל מנומסים. הם לא יגידו שאני (או עצמאי אחר) יכול לעבור את הכביש ולהידרס או לחלות במחלה קשה, אבל הם כן יגידו: "מה תעשו אם היועץ או המומחה העצמאי יעלה למטוס ויעזוב את הארץ באמצע העבודה?"
בהיבט של ניהול סיכונים זהו נימוק שמשכנע מנהלים.

אסטרטגיית נישה או הצ'ופצ'יק של הצ'ופצ'יק

העצמאי בוחר להתמחות לעומק בתחום מאד צר. הוא אינו מתחרה מול החברות הגדולות הוא רק משלים אותן ונשכר לפעמים גם על ידן באותו תחום צר.
זהו מודל התחרות של קיוסק בסופרמרקט. למידע נוסף קראו: Vendors Survival Guide: Supermarket, Grocery and Kiosk.  

האיסטרטגיית ההתמודדות החזיתית 

בגישה זו מוכן העצמאי החופשי להתמודד מול חברה גדולה. כמו שלחברה גדולה יש יתרונות גם לעצמאי הקטן יש יתרונות. 

1. גמישות וזריזות  
כבר ניהלתי מכרזים חטעם ארגונים בתחום החומרה והתוכנה בהם חברה בינלאומית גדולה הפסידה לחברה בינלאומית הרבה יותר קטנה. 
הסיבה העיקרית בחלק מהמקרים הייתה חוסר גמישות. מטה החברה בחו"ל לא הסכים לגמישות בתנאים ובמחירים. המטה של החברה הקטנה יותר היה הרבה יותר גמיש.

דוגמה נוספת לגמישות וזריזות: העצמאי החופשי יכול להתחיל את העבודה מהיום למחר. בחברה זקוקים לאישורים של דרגים ניהוליים וגורמים מינהליים של כוח אדם וכספים.

2. אוביקטיביות וניטרליות
כיועץ עצמאי כולם ידעו שאיני מוטה לטובת ספק, יצרן או מוצר מסוים. בראש מעיניי טובת הלקוח. אני יכול לטעות בתום לב, אבל לא אינטרסים זרים ידריכו אותי.

כך ניצחתי חברה שמעסיקה אלפי עובדים במעין מכרז על ייעוץ בבחירת חבילת מוצרי אינטגרציה וניהול תהליכים בחברת תקשורת גדולה.

הצלחתי לשכנע את הלקוח שלי אין שום ניגודי אינטרסים והייעוץ שלי הוא ייעוץ שרק טובת הלקוח לנגד עיניי.

לעומת זאת למתחרה העיקרי שלי, חברת הענק, יש לא מעט אינטרסים:

א. הם גם רוצים לבצע פרוייקט של יישום והטמעה של המוצר שייבחר.

ב. הם מפיץ משני של חלק מהמוצרים המתחרים ולכן עשוי להיות להם אינטרס שייבחר מוצר שהם מפיצים.

ג. המומחיות והניסיון שלהם בחלק מהמוצרים גבוהה יותר מהמומחיות שלהם במוצרים אחרים.
לא במפתיע מדובר במומחיות גדולה יותר במוצרים שהם מפיצים ולכן גם ביצעו בהם פרויקטים.

3. רמה מקצועית גבוהה יותר
בפיסקה הקודמת לא נתתי לכם את כל ארסנל הנימוקים שלי. הנימוק הנוסף היה, שאני איש מקצוע עם יותר ידע, ניסיון והבנה באותו תחום מאשר עובד כלשהו של החברה הגדולה.

4.  האם איש מקצוע טוב של החברה יהיה זה שיעבוד אצלכם?
יש קצת הטיה בנימוק של: "מה תעשה אם הוא יעלה על מטוס ויעזוב את הארץ?"

בואו נניח שלחברה יש עובד אחד או שניים שהם ברמה דומה לרמתו של העצמאי החופשי. בטוח שהחברה תציג אותם במהלך תהליך המכירה. לא בטוח שהם יהיו אלה שיבצעו את העבודה.

נניח שאתם ארגון בגודל בינוני בישראל ובזמן שאתם מחפשים איש מקצוע כזה פונה אל החברה הגדולה בבקשה דומה גם יחידת מחשוב של צה"ל או יחידת המחשוב של בנק לאומי או בנק הפועלים.
קרוב לודאי שהמומחה יוצב בארגון הגדול יותר ולא אצלכם.

נניח שהוא כבר הוצב אצלכם אחרי שהחברה זכתה בייעוץ ועכשיו אותה יחידת מחשוב בארגון ענק רוצה ייעוץ באותו תחום ואומרת לחברה שהיא תזכה בייעוץ אם ורק אם אותו מומחה יבצע את העבודה.
במקרה הטוב הוא יישאר אצלכם בהיקף עבודה נמוך.

אני או עצמאי חופשי אחר יכול אולי לעלות על מטוס ולהיעלם (במקרה שלי זה בודאי לא היה קורה ללא הודעה מוקדמת של מספר חודשים) אבל גם המומחה היחיד של החברה יכול לא להיות זמין: מה קורה כשהוא עוזב את החברה ועובר לחברה אחרת או כשהוא מתפטר ועולה על מטוס ומהגר למדינה אחרת?
החברה אמנם תוכל להציב אדם אחר במקומו, אבל הפער במומחיות שלו בהשוואה לעצמאי חופשי עלול לפעמים לגרום לנזקים כבדים. 

5. "הסוס הטרויאני"
לא אחת ראיתי בארגונים חברה גדולה שזוכה בפרויקט קטן או ייעוץ המחייבים מומחיות. הם מציבים מומחה מהשורה הראשונה שמבצע עבודה איכותית ומרשימה בתחילת הפרויקט. 
העובד הזה הוא הסוס הטרויאני: הוא קובע את התעריף שיקבל עובד מטעם החברה. מהר מאד הוא מכשיר את מספר 2 או מספר 3 שרחוק מאד מרמתו. מי שממשיך בביצוע העבודה הוא מספר 2 או 3 או 4. המומחה מלווה אותו מרחוק בהיקף קטן, משום שהוא כבר עבר ללקוח הבא.

6. עלות
הלקוח אינו צריך לשלם על תקורה.

איסטרטגיית ה-CoPetition

בעברית זה נקרא שיתוף פעולה של מתחרים. לפעמים העצמאי החופשי מתחרה מול החברה הגדולה חזיתית ולפעמים הוא מתמודד ביחד איתה כקבלן משנה.

במגזר הציבורי בישראל לפעמים אין לעצמאי החופשי ברירה. המדינה הוציאה מכרזים וקבעה רשימת ספקים זוכים. העצמאי החופשי אינו יכול להיכלל ברשימה בגלל דרישות חובה להיקף מחזור עסקים ולמספר עובדים. 

יותר מפעם אחת פנו אלי ממשרדים ממשלתיים בבקשה שאבצע עבודת ייעוץ, שאני הייתי מסוגל לבצע אותה באופן סביר או יותר מסביר. קרוב לודאי שהספקים הזוכים במכרז לא היו מסוגלים להעמיד עובד שמסוגל לבצע את העבודה ברמה דומה.
האילוץ היה שאני אצטרך לבצע את העבודה כקבלן משנה של אחת החברות שזכתה במכרז.

יותר מפעם אחת פנו אלי חברות שנכללו ברשימת הזוכים במכרז ממשלתי והציעו לי לבצע את העבודה מטעמן כקבלן משנה.

יש לזה משמעות כלכלית: החברה גובה ממני או מעצמאי חופשי אחר אחוז מסוים מההכנסות, על אף שבחלק מהמקרים הערך המוסף היחיד שלה הוא עצם היותה ספק שנכלל ברשימת הספקים הזוכים.

טיפולוגיה של עצמאים: העצמכיר

חשמלאי מתקין חוטי חשמל בטנסי בשנת 1942
מקור התמונה: ויקיפדיה

עצמכיר היא מילה שהמצאתי ומתארת אדם שהוא גם עצמאי וגם שכיר.

בפוסט הקודם מבוא לטיפולוגיה של עצמאים הבאתי פרספקטיבה של התפתחות העבודה כעצמאים בפרספקטיבה של זמן. במסגרת זו הצגתי תחזית מקובלת לפיה בעתיד צפויה העסקה גמישה יותר ושכיחות גדולה יותר של שילוב עבודה כעצמכירים. 

שילוב של עבודה כשכיר וכעצמאי נותן מענה מסוים לבעיות שהוצגו בפוסט הקודם.
החלק של העבודה כשכיר נותן מידה מסוימת של יציבות בהעסקה, מבטיח הכנסה מסוימת קבועה, הפרשה פנסיונית ומענה חלקי למצב של פיטורים מעבודה כשכיר.

הוא אינו חוסך את הצורך של פעילות מתמשכת מול רשויות כמו מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. לפעמים הוא עלול אפילו להפוך אותה למורכבת יותר.

שאלה של מינון
עצמיכירם עשויים להיות שונים מבחינת החלק היחסי של העבודה כעצמאי והחלק היחסי של עבודה כשכיר. 
המינון עשוי לנוע מאדם שעיקר עבודתו היא כשכיר ועד לאדם שעיקר עבודתו כעצמאי. 
כך למשל, מרצה באוניברסיטה הנותן ייעוץ כעצמאי בתחום התמחותו הוא דומה יותר לשכיר. גם חשמלאי, העובד בארגון בהיקף של משרה מלאה, ובנוסף לכך מבצע עבודות חשמל כחשמלאי עצמאי, קרוב יותר לשכיר.

אותם עיסוקים יכולים להיות גם כשעיקר העבודה היא כעצמאי. כך למשל, מומחה מקצועי בעל תואר דוקטור, העובד כעצמאי וגם עובד כמרצה שכיר בהיקף נמוך במכללה הוא בעיקר עצמאי.
גם חשמלאי עצמאי שמועסק בהיקף קטן כחשמלאי שכיר של חברה קטנה הוא בעיקר עצמאי.

השלכת המינון על התנהלות כלכלית
ככל שהחלק השכיר של עבודת העצמכיר גדול יותר, הוא יכול להתנהל יותר דומה לשכיר. 
הוא יכול להניח שיש לו הפרשה סבירה של המעביד לחיסכון פנסיוני ולקרן השתלמות.
הוא יכול להסתמך על כך שאם יפוטר, יקבל דמי אבטלה ופיצויי פיטורין בסכום משמעותי. 
הוא יכול להסתמך על ימי חופשה ומחלה.
סוגיה כלכלית חשובה היא: מה עושים עם תוספת ההכנסה הלא יציבה כעצמאי? ברוב המקרים התשובה שלי תהיה שאפשר לחסוך לפחות את חלקה.

ככל שהחלק העצמאי בעבודתו של העצמשכיר גדול יותר עליו להתנהל יותר דומה להתנהלות של עצמאי.

כעצמשכיר, שעיקר עבודתו היא כעצמאי, יבוא אלי לייעוץ בכלכלת המשפחה, אתמקד בנושאים הבעיתיים לעצמאים, שצוינו בפוסט הקודם. 
נדון גם במה עושים עם ההכנסות הנוספות כשכיר וביתרונות שמעניק לו שילוב העבודה גם כשכיר. יכול להיות שנתמקד גם בחסרונות במקרים שבהם העבודה כשכיר מאטה את התפתחות העסק העצמאי.