ויקימניה 2021: תקווה לאפריקה?

 

סמליל של הויקיפדיה העברית. מקור התמונה: ויקיפדיה

ויקימניה (Wikimania) היא כנס שנתי עולמי של ויקיפדים. 

מידת המעורבות שלי ככותב בויקיפדיה היא לא כזו שהביאה אותי לסוע למדינות רחוקות לכנס ולשלם סכומי כסף לא זניחים עבור: אובדן ימי עבודה,  ההשתתפות בכנס, כרטיסי טיסה, מלונות והוצאות נלוות. 

השתתפתי בכנסים של הויקיפדיה העברית בארץ ופעם אחת בויקימניה. הפעם שבה השתתפתי הייתה כשהכנס התקיים בחיפה. 

מגבלות מגפת הקורונה מנעו את קיום הכנס בתאילנד בשנה שעברה. אתמול התחיל הכנס של שנת 2021. כמו הרבה אירועים אחרים, הוא נעשה על פלטפורמה וירטואלית.

כמו הרבה כנסים וירטואליים לא נדרש תשלום על מנת להשתתף בו.

כך מצאתי את עצמי משתתף בכנס. 

היום (שבת 14.8.21) שמעתי הרצאה מרתקת ומרשימה של נציג ממדינה אפריקאית. 

אנסה לקשור את מה ששמעתי, למעט שאני יודע מביקוריי המעטים במדינות אפריקאיות. כמובן, היות שבלוג זה עוסק בכלכלת המשפחה, אנסה לקשור את זה לכלכלת המשפחה במדינות אפריקניות. ברור שכלכלת משפחות במדינה תלויה במידה רבה בכלכלת המדינה.

אפריקה שראיתי

מה שראיתי באפריקה, אינו מעיד בהכרח על כל היבשת. יכול להיות שיש מקומות שהמצב הכלכלי בהם טוב יותר אבל כנראה שלא ראיתי את הגרוע ביותר. 

אסכם את מה שראיתי באמצעות ההבהקים הבאים:

 

1. אין תשתיות

זה מה שכתבתי בבלוג זה על התשתיות במדגסקר בפוסט: מדגסקר ללא תשתיות וללא תכנון.

גם בפוסט תחבורה אפריקאית תיארתי חוסר בתשתיות באתיופיה.

בקניה ביקרתי הרבה לפני שהתחלתי לכתוב פוסטים בבלוג. לא כתבתי על התשתיות שם אבל גם שם המצב היה דומה לשתי המדינות שהזכרתי. 

 

2. עוני

בכל שלוש המדינות שביקרתי בהן ראיתי עוני, חמור וקשה ממה שראיתי במדינות מפותחות.

קראו למשל: מה אנחנו לא יודעים על אתיופיה?

 

3. אחוז גבוה של חקלאים

במדינות לא מפותחות אחוז גבוה מהאוכלוסייה (80% או 90%) עוסק בחקלאות. זהו גם ענף היצוא העיקרי. לא ראיתי כמעט תעשייה.

 

4. רמת השכלה נמוכה

לא כולם הולכים ללמוד בבתי ספר. חלק צריכים לעזור בפרנסת המשפחה. גם אם יש חינוך חובה רבים אינם מצייתים לחוק. 

אם תקראו את הפוסט: אתיופיה: חינוך חינם אבל... תבינו על מה אני מדבר.

הצצה קלה לכלכלת אתיופיה שמסכמת נקודות אלה ואחרות תוכלו למצוא בפוסט: הכלכלה האתיופית.

המפתח לשינוי: השכלה

השכלה היא המפתח להתקדמות. ראיתי באתיופיה כמה צעירים שלומדים. נקודת ההתחלה של אלה הדוברים אנגלית סבירה הרבה יותר טובה. 

בפוסט: אתיופיה: מינגי: לרצוח 200-300 תינוקות לשנה תוכלו לקרוא על אמונות חסרות שחר בעמק האומו הנחשל, הגורמות לבני שבטים לרצוח חלק מהתינוקות והילדים שלהם. 

תוכלו לקרוא גם כיצד טיפל בבעיה הזו ללה לבוקו, בן אחד השבטים, שרכש השכלה והיו לו חזון ונחישות. 

ויקיפדיה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו

צעיר ממדינה זו הרצה בכנס על התפתחות הקהילה הויקיפדית במדינה זו. 

הויקיפדיה בשפות המקומיות משתלבת היטב עם  השכלה כמפתח להתקדמות וכבסיס לתקווה.

הויקיפדיה המקומית יוצרת מקורות ידע למקומיים המסוגלים להשתמש באינטרנט. במקביל היא גם מפתחת כותבי ערכים בויקיפדיה וקהילה של כותבים, המרחיבים את השכלתם ואת יכולותיהם.

המרצה דיבר באנגלית טובה ובאופן אינטליגנטי, מעניין ומסודר. אנגלית טובה אינה מובנת מאליה במדינה,  שהייתה תחת שלטון בלגי ולכן תמצאו בה יותר דוברי צרפתית מדוברי אנגלית. המרצה שולט בשתי שפות אלה.

 

כדאי להתעלם מכרכור התרנגולות ששמענו ברקע, מבכי ילדים ומניתוקים קלים בגלל איכות תשתית האינטרנט שלו ולהתמקד בתוכן.

הבהקים של ההרצאה

 

 

"לבד אתה הולך יותר מהר. ביחד מגיעים יותר רחוק". זהו פתגם אפריקאי, שתרגמתי באופן חופשי מאנגלית לעברית. זה בעצם המוטו של ההרצאה. 

 

המרצה ,Abel Mbulo, הרבה לדבר על קהילות ויקיפדיות: הקהילה הקטנה המתפתחת בארצו, בעתיד אולי קהילה משותפת ביחד עם רואנדה ובורונדי השכנות. 

בעתיד כנס ארצי של ויקיפדים ואולי גם כנס אזורי עם שתי המדינות השכנות.

הוא דיבר גם על תמיכה של קהילות ויקיפדיות בוגרות ומפותחות יותר.

 

הוא דיבר על התפתחות קהילת הויקיפדיה המקומית מיחידים בשנת 2015 ועד לקהילה הקטנה שקיימת היום. 

 

שבעת העקרונות שהציב

1. הקף את עצמך ב"אנשים טובים".

2. עבודה מתחילה באנשים בעלי ערך.

3. צור ושתף (Create and Share)

4. צור מוטיבציה ועודד אחרים.

5. תקשורת עם אנשים אחרים.

6. מצא אנשים שיהיו מנטורים שלך.

7. נדרשת סבלנות.

תהליכים כאלה הם ארוכי טווח. 

הוא מציע להימנע מהדברים הבאים:

1. עשייה של כל העבודה לבד.

עדיף לחלק את המטלות בין מספר אנשים.

2. חוסר אמון באחרים. 

אמון הוא הבסיס לשיתוף פעולה.

כמה מילים על הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו

אל תתנו לשם לבלבל אתכם. זו מדינה שידעה הרבה דיקטטורים ושחיתויות. מדינה עשירה באוצרות טבע, שתושביה עניים במיוחד. 

לפרטים קראו את הערך בויקיפדיה על הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. 

נדמה לי שאחרי שתקראו את הערך תגדל עוד יותר ההערכה שלכם לקהילה הויקיפדית המקומית, הפועלת בתנאים קשים במיוחד.

 

מלך השערים של הויקיפדיה

מסי חוגג שער שכבש נגד גרנדה ספטמבר 2014
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם ויקיפדיה - הקרחון כלו או קצה הקרחון? התייחסתי לכתבה במוסף הארץ על הויקיפדיה העברית. 
בפוסט זה אתייחס לאספקט נוסף. כאשר על כל אחד מהמרואיינים, שאין חולק על תרומתו הגדולה של כל אחד מהם לויקיפדיה העברית,  נכתב מספר הערכים שכתב. לפעמים גם נכתב שהוא הראשון במספר הערכים שכתב או אחד מעשרת המובילים במספר הערכים שכתב. הדיוט, שאינו מצוי בעולם הויקיפדי עלול להבין שבויקפדיה רק כותבים ערכים, מוחקים ערכים ומקיימים הצבעות מחיקה עתירות אמוציות ופוליטיקה. 
אנסה להסביר את המשמעויות באמצעות אנלוגיה לשני ענפי ספורט: כדורגל וכדורסל.

האם מלך השערים הוא השחקן החשוב ביותר בקבוצת כדורגל?

מלך השערים הוא השחקן שכבש את מספר השערים הרב ביותר בליגה, באליפות כמו המונדיאל או אליפות אירופה. בעיתוני ספורט מפרסמים את דירוג המועמדים לתואר הזה במהלך הליגה או במהלך הטורניר.

כך למשל, ליאונל מסי, השחקן המופיע בתמונה בראש פוסט זה זכה כמה פעמים בתואר מלך השערים בספרד ובאירופה. 
בעיני רבים מסי נחשב לשחקן הכדורגל הטוב בעולם. האם זה רק משום שהוא כובש מספר רב של שערים?
מי שמבין בכדורגל מבין שלא. כך למשל, הוא "מבשל" מספר רב של שערים, כלומר: מוצא שחקן חופשי ומוסר לו כדור והשחקן האחר מבקיע.
לפעמים הוא גורם למספר שחקני הגנה של הקבוצה היריבה להתרכז סביבו. זה מותיר שחקן אחר פנוי ושחקן שלישי מוסר את הכדור לשחקן הפנוי שכובש שער. באופן עקיף יש לו חלק גם בשער הזה.
כמובן שתרומתו של מסי גדולה בהרבה ממלך שערים, שכל מה שהוא עושה זה לחכות לכדורים ליד השער.  

ראינו כבר שיש חשיבות רבה לשחקן  המבשל שערים, אבל יש לפעמים חשיבות לא פחותה לשחקנים המונעים מהקבוצה היריבה לכבוש. 
כך למשל, שוער שהציל שני שערים בטוחים עשוי לתרום לקבוצתו יותר משחקן שכבש שער אחד. 

האם שחקן הכדורסל שקלע הכי הרבה נקודות הוא המצטיין בקבוצה?

כפי שבכדורגל יש מלך השערים, בכדורסל יש מלך הסלים. בכדורסל יותר קל להבין שקליעת סלים אינה הדבר היחיד ויש אספקטים נוספים חשובים לא פחות: אסיסטים, ריבואנדים, חטיפות ושמירה. 
כשמלך הסלים של הקבוצה שלך קולע בממוצע 20 נקודות במשחק אבל השחקן שהוא שומר עליו קולע 25 נקודות בממוצע לא בטוח שהוא ממש אפקטיבי.

האנלוגיה לויקיפדיה

כמו בכדורגל וכמו בכדורסל גם בויקיפדיה יש לא מעט משימות נוספות פרט לכתיבת ומחיקת ערכים. 
אחד מעלה תמונות שהוא צילם. שנייה מתקנת טעויות הגהה וטעויות קטנות אחרות. שלישי מקשר בין ערכים שונים ורביעית משלימה תכנים של ערכים.  חמישי פעיל בקהילה ומגייס כותבים חדשים ושישי מטפל באספקטים מחשוביים. שביעית מדריכה כותבים פוטנציאליים ושמיני יוזם שיתופי פעולה עם גופים אחרים שעשויים לשפר את איכות וכמות הערכים, למשל: שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות. 

האם ערך בויקיפדיה דומה לשער בכדורגל?

כל שער בכדורגל הוא שווה ערך לשער אחר אבל האם גם כל ערך בויקיפדיה שווה ערך לערך אחר?

האם הערך שאני כתבתי על ברידג' או מחשבים או כלכלת המשפחה בעל ערך שונה מערך שכתב מישהו על אתר מורשת עולמי או על פילוסופיה, היסטוריה או פיזיקה? 
אין תשובה ברורה לשאלה הזו. כנראה שלא יכולה להיות תשובה לשאלה כזו.

גם כאשר מדובר באותו  תחום עשויים להיות ערכים מפורטים ומעמיקים וערכים קצרים ושטחיים יותר.

האם יש הקבלה כלשהי בין סל בכדורסל לבין ערך בויקיפדיה?

יותר מאשר בכדורגל. סל יכול להיות ממרחק גדול ולכן שווה 3 נקודות. סל יכול להיות סל רגיל ששווה 2 נקודות ויכול להיות סל מקליעת עונשין ששווה נקודה אחת.

ערכים בויקיפדיה יכולים להיות משני סוגים: ערך רגיל וקצרמר. 
הערך הרגיל "שווה" יותר מהקצרמר. לא ניתן לכמת את היחס ביניהם באופן כל כך מדויק כמו כימות סוגי סלים בכדורסל.

הקצרמר הוא מעין שלד מינימלי לערך. מישהו זיהה את הצורך בערך כזה וכתב עליו משהו מאוד בסיסי ותמציתי. הוא לא כתב ערך מפורט, אולי משום שאין לו את הידע והמומחיות באותו תחום. אולי משום, שאין לו זמן או אין לו רצון לכתוב. 
במשך הזמן עשוי מישהו אחר להשלים מידע ולהפוך את הקצרמר לערך.

כשסופרים מספר ערכים שכתב מישהו חשוב להבחין בין קצרמר לערך רגיל, כפי שאנחנו מבחינים בין סל מטווח השלוש בכדורסל לבין קליעת עונשין.

מנגנון השיתוף

השיתוף בויקיפדיה אינו רק השלמה של ערכים מתחום אחד על ידי ערכים מתחומים שונים: השיתוף מגיע גם לרמה של ערך בודד. טכנולוגיית המחשוב של ויקיפדיה מאפשרת עריכות של אותו ערך על ידי מספר רב של משתמשים. כשבכל גרסה יש מידע ביחס למי כתב את הגרסה? מה השינויים בהשוואה לגרסה הקודמת ומתי זה קרה? יש גם מנגנונים לשחזור פשוט של גרסה קודמת במקרה שהתיקון גרם נזק שלא במכוון או במכוון.

המטרה היא שגם אדם שיש לו ידע מעט ויכולת לא גבוהה יוכל לכתוב ערך. אנשים אחרים בעלי ידע רב יותר ו/או בעלי יכולת כתיבה וגישה למקורות טובים יותר יוסיפו מידע לערך. 
גם כשזה שכתב עשה עבודה טובה עדיין יכול להיות חבר קהילה אחר שיוכל להעשיר את הערך.

נחזור להקשר של ספירת מספר הערכים שכתב אדם. 
בהקשר זה עשויים להיות מספר תסריטים, שכמה מהם אציג כאן:

1. הכותב הוא זה שכתב למעשה את הערך בעצמו.
אחרים אולי עשו תיקונים מינוריים כמו תיקון שגיאות כתיב. ברור שצריך לספור אותו במניין הלא הכי חשוב של מספר הערכים שאותו אדם כתב.

2. הכותב כתב חלק נכבד מהערך ואחרים העשירו אותו
 ברור שצריך לספור אותו במניין הלא הכי חשוב של מספר הערכים שאותו אדם כתב.

3. הכותב כתב ערך חסר, מוגבל ו/או לא מדויק מישהו אחר שיפר משמעותית את הערך. 
יש שתי שאלות בהקשר למניין הערכים:

א. האם לספור ערך כזה כערך או כחצי ערך? אולי כרבע ערך או שלושת רבעי ערך?

ב. האם לא ראוי לספור את הערך במניין הערכים שכתב זה שהשלים את הערך?
מניסיוני האישי אני יכול לספר, שהיו כמה ערכים בוסריים ודלים במיוחד בתחומי מומחיותי, שאת מרבית התוכן שלהם אני הוא זה שכתבתי.
אינני היחיד. זה קורה גם לאחרים.

4. הקצרמר הפך למובחר
יש מדי פעם תחרות כותבים רשמית כזו בויקיפדיה. מישהו לקח את השלד הבסיסי ועיבה אותו לערך מכובד.
לי אין ספק שצריך לספור את הערך כערך שכתב זה שהפך אותו מקצרמר לערך.

לא עסקתי כאן בספירת ערכים במצבים מורכבים יותר, כגון: א' כתב משהו בסיסי. ב', ג' ו-ד' כל אחד בנפרד הפכו אותו לערך עשיר ואיכותי.

סיכום  

תרומתו של משתמש בויקיפדיה אינה נמדדת רק על פי מספר הערכים שכתב. 
זו אינה תחרות של כתיבת כמה שיותר ערכים. 
מדידת מספר הערכים אינה מדויקת משום שיש ערכים בעלי משקל שונה (קצרמרים למשל) ובעיקר משום שמעצם טיבה הויקיפדיה היא שיתופית ויש ערכים להם תרמו משתנים שונים חלקים מהותיים.

הערה: המשתמשים המרואיינים בימים אלה העיתון "הארץ" וברדיו והטלוויזיה הם אנשים מרכזיים בקהילת הויקיפדיה. הם אמנם כתבו הרבה ערכים אבל יש להם גם תרומות רבות אחרות.

  

ויקיפדיה - הקרחון כלו או רק קצה הקרחון?

קרחון בנורווגיה מקור התמונה: ויקיפדיה

על טיבה השטחי בדרך כלל של התקשורת למדתי באופן אישי. לפני מספר שנים רב הוזמנתי לדיון בערוץ טלוויזיה נידח יחסית. אני הייתי זה שהיה צריך להציג את העמדה התומכת בתפיסה של קוד פתוח בתוכנה. המשתתף השני הציג את העמדה התומכת בתוכנה בתשלום ושוללת קוד פתוח.

הכנתי את עצמי לדיון. המשתתף השני נשאל את השאלה הכי בסיסית וענה עליה בקצרה ואז נשאלתי שאלה אחרת. לא ניתנה לי הזדמנות לענות לשאלה הבסיסית ביותר. מהר מאוד הבנתי, שאם לא אציג את הדברים המהותיים ביותר בתפיסתי , גם מבלי שאשאל עליהם, לא אוכל להציג אותם. דחפתי אותם במשפט או שניים לשאלה השנייה שנשאלתי.
לא קופחתי. גם למשתתף השני בדיון הקצר לא ממש נתנו להביע את עמדתו.

לא מפליא שהמאמר העוסק בויקיפדיה במוסף הארץ של היום (28.12) נגע בעיקר בקצה המרתק של הקרחון והזכיר מעט מאוד את הקרחון כלו.
בפוסט זה אנסה לתת הקשר רחב יותר ובנוסף לכך גם מעט מההקשר אישי שלי ככותב בויקיפדיה. 

מוצרים או מתנות חינם?

אם נחזור לקוד הפתוח שהזכרתי, העולם האינטרנטי והדיגיטלי הוא עולם שבו ניתן לקבל דברים בעלי ערך ללא תשלום, למשל: תוכנה של קוד פתוח או תכנים בויקיפדיה.
הוא גם עולם שניתן לקבל בו דברים חינמיים לכאורה, שיש להם מחיר משום שאין ארוחות חינם, למשל: Facebook או מוצרים של Google. 
המחיר שמשלמים במקרה זה הוא ויתור על פרטיות. במקרה הטוב הספק משתמש בנתונים שאסף עלינו בהצגת פרסומות מותאמות אישית. במקרה הפחות טוב הוא מעביר את הנתונים שלנו לצד שלישי לשימוש מסחרי או לשימוש אחר.
אל תשכחו גם צדדים שלישיים האוספים את המידע עלינו מהאינטרנט. באינטרנט ישן פרטיות מוגבלת: פרסמתם משהו כבר אי אפשר להחזיר אותו.

שיתוף

העולם החדש הוא עולם גם עולם של כלכלת שיתוף מבוססת אינטרנט ודיגיטל. 
בעולם של כלכלת שיתוף יש גם מנגנוני השתתפות והבעת דעה המגיעים לסוג כזה או אחר של קונצנזוס. למשל דירוג שנותנים למוצרים, לבעלי מקצוע, מלונות ומסעדות. 
גם הצבעות בויקיפדיה הם סוג של קונצנזוס. 
כמו למנגנוני הקונצנזוס של דירוג מוצרים ושירותים גם למנגנוני הקונצנזוס של ויקיפדיה יש חסרונות. כשאין קונצנזוס וצריך לקבל החלטה יש חסרונות להחלטה על פי הצבעת רוב, במיוחד כשסך המצביעים קטן.
המאמר דן בהרחבה בחסרונות של מנגנון ההחלטה בויקיפדיה העברית. 

במה עסק המאמר ב"הארץ" בצמצום רב?

המאמר כמעט ולא עסק בחלק הגדול והעיקרי של הקרחון מתחת למים: התרומה השקטה של מספר רב של משתמשים שכותבים ערכים בויקיפדיה, משפרים ערכים בויקיפדיה, מנטרים ערכים בויקיפדיה ומבצעים משימות אחרות לשיפור איכותה. כל אלה יוצרים מאגר ידע אנציקלופדי בעל ערך רב שהשימוש בו רב. 

הזווית שלי

היום נפרדנו מאחד מגדולי הסופרים של ישראל, עמוס עוז. עוז היה לא רק סופר נפלא. הוא היה גם אדם ערכי וחד מחשבה שלא הסתיר את עמדותיו. 

גם ימיי, כמו ימייו של כל אחד, ספורים. כמה מחבריי הטובים ביותר כבר הלכו לעולמם בגיל יותר צעיר מעמוס עוז. 
השאלה שאני שואל את עצמי היא: מה לעשות בעשור או פחות או יותר שנותרו לי כשאני צלול ומתפקד?  

יש לי תשובות שלי לשאלה הזו. בין הדברים שאני רוצה לעשות:

1. לעזור לאנשים שצריכים עזרה ואני יכול לעזור להם
זה מביא אותי לכמה סוגים של התנדבות בהם אני תורם את תרומתי הדלה.

2. ללמד ולהעביר ידע, אופן חשיבה וניסיון לאחרים
זה בא לידי ביטוי בייעוצים בכלכלת המשפחה, בהוראת ברידג' ובהרצאות על נושאים אחרים.
הידע שאני מעביר עשוי לענות גם על הסעיף הראשון שהזכרתי משום שהוא יכול לעזור לאחרים. 

3. לכתוב
אני כותב שלושה בלוגים:
לכלכל בתבונה, ברידג' שלא היכרתם ו-SOA Filling The Gaps
אני כותב גם באתר Jokopost ומדי פעם גם בירחון של ההתאגדות הישראלית לברידג'.
שימו לב שהכתיבה עשויה לתרום גם בשני הדברים שהזכרתי קודם: ללמד ולהעביר ידע ולעזור לאנשים.
הכתיבה שלי היא תוצר של ההתנסויות שלי. אני כל הזמן לומד דברים חדשים בכל תחום שבו אני עוסק או נוגע. 
ההתנסויות, הלמידה והזיכרונות הם חומרי הגלם של הכתיבה.

גם הכתיבה הויקיפדית שלי מעבירה ידע לאחרים.
גם הכתיבה הויקיפדית שלי עשויה לעזור לאנשים. 
הכתיבה הויקיפדית שלי אינה מרכז עולמי. כשאני מתנסה ולומד אני לפעמים גם מתרגם את זה לכתיבת ערכים בויקיפדיה. לפעמים אני גם נוגע במקורות שלא היכרתי קודם וגם מחדד את ההבנה והידע שלי.

מה שאני לא רוצה לעשות זה להיות שותף לדיונים אמוציונליים על ערכים בויקיפדיה. 
גם כשאני יכול להביע את דעתי ולהצביע אני עושה את זה רק במקרים קיצוניים. 

בכתיבה שלי אני מנסה לא להגיע לדיונים על חשיבותם של ערכים שאני כותב או לדיונים אמוציונליים על משפט זה או אחר בתכנים של ערכים שאני כותב. 

הדברים הראשונים שאני מלמד את תלמידי הברידג' שלי הם שהם פה בשביל להנות ולכל אחד מותר לטעות.

כיועץ מחשוב ראיתי כבר ארגונים שהתעקשו לא לקבל את עצתי. לא פעם ולא פעמיים זה הסתיים בנזק של מאות אלפי דולרים לארגון. זה לא שהייתי החכם היחיד. באותם מקרים היו לי שותפים לדעה, שחלקם מומחים גדולים ממני באותו נושא.

כיועץ לכלכלת המשפחה ראיתי משפחות ויחידים שפועלים בניגוד למסרים שהעברתי להם. שוב, לא אני המצאתי את הגלגל. גם אחרים שיודעים ומבינים היו אומרים להם בדיוק את מה שאני אמרתי. למותר לציין שלא אחת זה נגמר לא טוב.

לאחר כל המקרים שציינתי כאן אני ממש לא מתרגש מהחלטה כזו או אחרת בהצבעה בויקיפדיה שהיא לדעתי שגויה. 
בשונה מחלק מהייעוצים שלי, החלטה כזו היא הפיכה. גם טווח הנזק הוא יותר קטן.

הערת שוליים

מי שרוצה לדעת על מה אני כותב בויקיפדיה מוזמן לדף המשתמש שלי.  
























































+