יום שני, 24 בדצמבר 2012

קשירת הצרכן (Binding)

בפוסט קודם הסברתי מדוע לא הייתי צריך להחליף מיד ספק סלולרי, כאשר הספקים החדשים גולן טלקום והוט מובייל נכנסו לשוק והציעו מחירים זולים יותר מהספקים הוותיקים.

עכשיו, השתנו דפוסי הפעילות הסלולרית שלי (העלויות בחבילה הישנה  שלי עלו משמעותית בגלל השינוי בדפוסי הפעילות וגם הספקים החדשים הוזילו את מחירי שירותיהם וייצבו את תהליכי העבודה ורמת השרות מול לקוחותיהם) והגיע הזמן להחליף ספק.
החלטתי לעבור מאורנג' לגולן טלקום. תהליך המעבר התחיל להתבצע אתמול בערב. תהליך המעבר היה חלק למעט כ 18 שעות, בהן הייתי מנותק מטלפון סלולרי.

18 שעות אלה הביאו אותי לכתוב פוסט זה. הבוקר בוטלה פגישת עבודה שלי בעיר אחרת. מי שארגן את הפגישה הודיע באמצעות הודעת SMS על ביטולה. כמובן שלא קיבלתי אותה.
היות שהודעתי באמצעות דוא"ל שלא אהיה זמין טלפונית, נשלחה אלי גם הודעת דוא"ל. הודעת הדוא"ל הגיע אלי דקות ספורות,לאחר שכבר יצאתי מהבית.  

מדוע הייתי מנותק?
 הספקים הוותיקים הגדירו את המכשירים הסלולריים, כך שלא ניתן להפעילם באמצעות כרטיס SIM של ספק אחר. החוק אינו מאפשר להם לעשות זאת. החל משנת 2011 במרבית הטלפונים (או בכולם) אין הגדרה כזו. טלפונים משנות ייצור קודמות ננעלו כך, בטרם נאסר לעשות זאת.
חובה עליהם לשחרר נעילה זו, כמענה לפנייה טלפונית של לקוח, מבלי שהלקוח ייאלץ לבוא למרכז שרות של הספק.

אין לי טענות כלפי הטיפול האדיב של חברת אורנג' בפנייתי הטלפונית. החברה גם ביצעה את שחרור הנעילה מפני כרטיסי SIM זרים, תוך פחות מ 24 שעות (פרק הזמן המקסימלי בו היא חייבת לעשות זאת).  לטענתם פרק הזמן הנדרש נובע מהצורך לייצור קשר עם ייצרן הטלפון על מנת שיבצע פעולה המהווה חלק משחרור הנעילה. 

שורש הבעיה הוא בעצם הנעילה במקרה זה או בפעולות אחרות של ספקים שונים בתחומי עיסוק שונים הנקראות Binding או Vendor Lock In. 

מה זה Binding או Vendor Lock In?    
כמי שעסק שנים ארוכות בטכנולוגיית המידע נתקלתי פעמים רבות בניסיונות לכבול את הצרכן הארגוני ליצרן או ספק. כבילת הספק נעשתה באמצעות תלויות בין מוצרים.

התלויות עשויות להיות עסקיות: למשל: מכירת דפדפן של מיקרוסופט כחלק מובנה במערכת ההפעלה ללא תוספת עלות כספית.  במקרה זה הנחת היצרן היא, שמשתמשים רבים יתרגלו למוצר שמגיע עם חבילת מוצרים גדולה יותר ולא יבחנו חלופות אחרות. 

במקרה של הדפדפן ומערכת ההפעלה האיחוד האירופי התנגד נמרצות לפעולת Binding זו. 

תלות חמורה יותר היא תלות טכנולוגית ביו מוצרים במטרה לנעול לקוח המעוניין במוצר אחד של חברה לרכוש מוצר אחר של אותה חברה ולמנוע תחרות אמיתית של יצרנים אחרים.

דוגמאות בולטת היא שוב חברת מיקרוסופט שיצרה סינרגיה טכנולוגית בין מערכת ההפעלה חלונות לבין החבילה היישומית שלה Office.
עניין זה התגלגל לפתחו של בית משפט בארה"ב, כשאחת החלופות שהועלו לחייב את החברה להתפצל לשתי חברות: אחת של מערכות הפעלה והאחרת של מערכות יישומיות.
בסופו של דבר בית המשפט לא קיבל את הבקשה לפיצול החברה.

דוגמה בולטת עוד יותר היא חברת אפל. אם אתה רוצה להשתמש במכשיר שייצרה החברה, למשל: iPhone, אתה חייב גם להשתמש במערכת ההפעלה של החברה ובמוצרי תוכנה נוספים של החברה.

הגישה המנוגדת לגישת קשירת הלקוח היא קוד פתוח. בתיאור קצת פשטני, המודל העסקי מבוסס על הענקת מוצר התוכנה בחינם וגביית תשלום על שרותים סביבו. 

למה גורם Vendor Lock In?
במקרים רבים הוא כובל את הלקוח ליצרן או לספק ומונע תחרות חופשית. בהיעדר תחרות כזו המחירים שישלם הלקוח יהיו גבוהים יותר.

איזה ספקים מנסים לכבול את הלקוחות?
ספקים רבים בתחומים רבים מנסים לכבול את הלקוחות באמצעים, כגון:
  • תקופת התחייבות שאי-עמידה בה כרוכה בקנס גבוה  
  • קשירה בין מוצר או שרות אחד למוצר או שרות אחר, כך שלפחות לכאורה החבילה המשולבת זולה יותר. 
  • הטבה ברכישת מכשיר בתנאי שצורכים גם את השרות הנלווה אליו (רכישת טלפון מספק סלולרי מוזילה עלויות שרות, רכישת ביטוח למכונת כביסה או מקרר המוזיל מחיר רכישה וכיו"ב)


ספקי הסלולר אינם יוצאים מכלל זה. תקופת התחייבות ארוכה הייתה אמצעי בולט כזה בתחום הסלולר.

מה כדאי לצרכן לעשות?
1. ראשית, כדאי לזהות את המצבים בהם מנסים לכבול אתכם לספק או יצרן. 
2. לאחר הזיהוי להעריך האם בכל זאת כדאי להתקשר עם אותו ספק.
3. אם בכל זאת מתקשרים עם הספק, לבחון האם יש אפשרות להקטין את ה Binding ללא תוספת עלות משמעותית.
4. אם אפשר להקטין את התלות לעשות  זאת.

במקרה של נעילה מפני שימוש בכרטיס SIM זר יש פתרון פשוט וחינמי, שאני ממליץ להשתמש בו:
1. גם אם אינכם חושבים להחליף ספק או אינכם להחליף ספק בעתיד הקרוב, בדקו האם המכשיר שלכם חסום או לא.
2. טכניקת הבדיקה פשוטה: החליפו את כרטיס ה SIM שלכם בכרטיס SIM של לקוח של חברה אחרת. אם המכשיר פועל הוא אינו חסום. אם אינו פועל הוא חסום.
3. אם הוא חסום התקשרו לספק הסלולר שלכם ובקשו לשחרר את החסימה.
4. הספק מחויב לעשות זאת תוך 24 שעות.
5. הקטנתם את התלות בספק.

נ.ב.
הספק יתעניין מדוע אתם מבקשים זאת? הוא חושש מנטישה. ייתכן שגם יציע לכם תנאים משופרים.

  

יום שלישי, 11 בדצמבר 2012

ביטוח סיעודי קיבוצי - אנטומיה של כישלון ידוע מראש

על פי העיתון כלכליסט, הממונה על שוק ההון במשרד האוצר פרופ' עודד שריג, עומד לבצע רפורמה בנושא ביטוח סיעודי. הרפורמה תרע באופן משמעותי את התנאים של מבוטחים, שרכשו את הביטוח הסיעודי, באמצעות מקום עבודתם ושלמו עליו עשרות אלפי שקלים במשך שנים ארוכות. על פי העיתון חלופה זו היא הרע במיעוטו.  בחלופות אחרות הם עלולים לא לקבל תמורה כלשהי עבור הביטוח הנ"ל.

אם תשולם התמורה למבוטחים הסיעודיים על פי הפוליסה, קיים חשש להתמוטטות חברות ביטוח, בגלל ההפסדים הגבוהים שייגרמו להם.

כיצד הגענו למצב כזה?
ביטוח קיבוצי או ביטוח קבוצתי הוא הרבה יותר זול מביטוח של יחיד. חברת הביטוח מעוניינת במספר רב של לקוחות, שמביא מקום עבודה גדול. מספר גדול של עובדים מבוטחים מגדיל את ההכנסות. בשנים הראשונות מספר המבוטחים הנזקקים לסיעוד קטן ולכן גם  סכום הכסף  שתובעים מחברת הביטוח הוא זניח. עם הזמן ועם הגיל העולה של המבוטחים, גדל היקף התביעות.
מראש ברור לגמרי שביטוח כזה בתעריפים כאלה אינו כדאי כלכלית לחברות הביטוח. לא לחינם הן גובות תעריפים גבוהים בהרבה ממבוטחים, שאינם חלק מקבוצה.  השאלה היא רק מי יממן בעתיד הרחוק את ההפסדים: חברת הביטוח, המדינה או המבוטחים האחרים, שאינם מבוטחים בביטוח קיבוצי.

נכון תוחלת החיים עלתה ואיתה גם מספר החולים הסיעודיים. חלקם חולים, שהיותם סיעודיים נובע ממחלות הגורמות למגבלות שכליות ולא ממחלות גופניות ולכן תוחלת החיים שלהם כחולים סיעודיים ארוכה יותר. אין די בגורם זה, שלא בהכרח ניתן היה לחזותו מראש, להסביר ולהצדיק תעריפים כל כך נמוכים. 

מי אשם?
במצב שנוצר יש שלושה אשמים שיתוארו להלן בסדר אחריות יורד (מהאחראי ביותר לאחראי פחות): 

1. הרגולטור, כלומר: הממונים על הביטוח במשרד האוצר בתקופה שבה אושרו ביטוחים כאלה ובתקופות הארוכות שנמכרו ביטוחים כאלה. זה הגורם שתפקידו הוא לא לאשר תוכניות כאלה, שהסיכון שיובילו להפסדים הוא גבוה. 

2. חברות הביטוח שהיו מוכנות לעשות הכל על מנת להגדיל את מספר לקוחותיהן ואת גובה התשלומים שלהם, גם במחיר של סיכונים גדולים בעתיד.

3. המבוטחים, שהתפתו לקבל ארוחות חינם. כבר למדנו: אין ארוחות חינם.

האם מדובר בתבנית חוזרת (Pattern)? 
בעולם טכנולוגית המידע שבו "ביליתי" שנים ארוכות מהקריירה המקצועית שלי, קיים מושג של Patterns. מדברים על:
Service Oriented Patterns וכדומה.  

הרעיון של Patterns הוא שמגדירים ומתארים בעיה ברמה מופשטת. ההגדרה והתיאור המופשט הם תבנית. לבעיה מוצאים ומציגים פתרון    כך שה Pattern או בעברית תבנית כולל: שם, תיאור מופשט של בעיה ותיאור של פתרון. 

כאשר מפתחים תוכנה ניתן לזהות צורך בתבנית כזו. ברגע שזיהינו תבנית כזו, הנדרשת להיות חלק מהתוכנה, ניתן  להגדיר אותה כחלק מהמערכת. יש לנו פתרון ברמה המופשטת. נשאר רק לצקת לתבנית את התכנים הספציפיים של המערכת העשויים להיות במגוון גדול של תחומים: מערכות ציבוריות, מערכות בנקאיות, מערכות טלקום, מערכות ביטוח וכיו"ב. 

העובדה שזיהינו Patterns  ידועים ופתורים, עשויה לחסוך לנו עבודה וזמן.

נדמה לי שגם הנושא של ביטוח סיעודי קיבוצי במדינת ישראל, הוא מקרה פרטי של Pattern.

תיאור ה Pattern:
  • בונים ומוכרים מוצר לטווח זמן ארוך שמחירו זול מדי 
  • הלקוחות מתפתים וקונים את המוצר
  • בהתחלה הגורם המוכר את המוצר מרוויח והקונים מרוויחים משום שהם משלמים פחות   
  • בשלב מסוים נוצר משבר, משום שהסיכונים לא נלקחו בחשבון או שבחרו להתעלם מהם
  • הפתרון למשבר הוא פגיעה בחלק או כל הגורמים (למשל: אי-עמידה בהבטחות חוזיות)
  • מישהו משלם את המחיר: המוכר או הקונה או גורם שלישי. אין הכרח שיהיה רק גורם אחד שמשלם את המחיר.

דוגמאות ל Pattern כזה
למבוטחים הוצעו תנאים טובים מדי. נוצר גרעון אקטוארי ענק. גובהו הושפע גם מעליית תוחלת החיים. בעקבות המשבר הולאמו קרנות הפנסיה והעובדים נאלצו לוותר על חלק מהזכויות שהגיעו להם. נסגרה הצטרפות של מבוטחים חדשים לתוכנית הטובה מדי.
הפוסט שאליו מקושרת כותרת Bullet זה, מסביר את העניין בפירוט. תמצית העניין היא הבטחה חוזית של יחס בין הצבירה הפנסיונית לגובה הפנסיה (מקדם ההמרה). ההבטחה היא לעשרות שנים קדימה. עלייה בתוחלת החיים מעבר למצופה גרמה לציפייה להפסדים של חברות הביטוח. על  מנת למנוע זאת או להקטין את הנזק, הממונה על שוק ההון לא יאפשר מצטרפים חדשים שאינם בגיל מבוגר להצטרף עם מקדם המרה מובטח מראש.
ראשי רוב הבנקים תיאמו ביניהם וויסות שערי המניות באמצעות הזרמת כספים לרכישת המניות של עצמם. המניות עלו והציבור רכש אותן ונהנה מהרווחים, עד המשבר. תוצאות המשבר (שלא במישור הפלילי נגד ראשי הבנקים שעברו על החוק) היו הלאמת הבנקים והקטנת הנזקים לציבור המשקיעים מקופת המדינה. 
  • "תספורות" אגח"ים של חברות בפירמידת חברות בישראל
ראו גם משחק פירמידה באלבניה בהמשך. משקיעים פרטיים ולפעמים גם גורמים מוסדיים רוכשים אגרות חוב של חברה השייכת לטייקון. הם מסתמכים על היציבות הכלכלית לכאורה של החברות השייכות לו ועל שמו הטוב. האג"ח עולה והמשקיעים מרוויחים. הבעלים ומקורביו מרוויחים (לא פעם המקורבים משובצים במשרות ניהוליות בשכר גבוה). כשיש משבר, מסתבר שאולי חברות אחרות באותה קבוצת חברות הן רווחיות ויציבות, אבל לא החברה הזו. מסתבר גם שחוקית לא בהכרח הבעלים מחויב להחזיר להם את הכסף מכיסו הפרטי ו/או מרווחי חברות אחרות שבבעלותו. 
  • תלמידי הישיבה החרדים בישראל
להסבר מפורט קראו את מיתוס 2 בפוסט קודם. מספר תלמידי הישיבה הצעירים והבריאים שאינם עובדים הולך וגדל. סך הקצבאות וההטבות (הישירות והעקיפות), שהם מקבלים הולך וגדל. יש רק שתי שאלות:

1. מתי יתרחש המשבר?

2. מי ישלם את המחיר? נדמה לי שהמשפחות החרדיות יהיו בין אלה שישלמו את המחיר. ספק אם גם העסקנים והרבנים שדוחפים אותם לא לעבוד, ישלמו מחיר משמעותי.   
לא רק בישראל (ובאלבניה) גם בארצות-הברית. אמנם אותם מקבלי משכנתאות, שאינם יכולים להחזירן, שילמו ריבית גבוהה יותר מאחרים על המשכנתאות, אבל אל תטעו: הם שילמו ריבית נמוכה מכפי שהיו צריכים לשלם. 

אם מתקיימת ההנחה, שמחירי הדירות יעלו כל הזמן, זה מודל כלכלי מצוין. אנשים שלא היו יכולים לקבל משכנתה בגלל חוסר יכולת החזר מקבלים משכנתה. הם מוכרים את הדירה ברווח ומעבירים את המשכנתה לדירה גדולה יותר.
המשבר נוצר כשמחירי הדירות ירדו. הלווים חסרי יכולת ההחזר החזיקו בדירות, שערכן ירד מתחת לגובה המשכנתה ששילמו.
את המחיר שילמו המשפחות שלקחו משכנתה, חלק מהבנקים וגם ממשלת ארצות-הברית שתמכה בהם כספית למניעת קריסתם.
כלכלת אלבניה לא הייתה רחוקה מקריסה בגלל הפירמידה. חברה מסחרית ביקשה מאנשים להצטרף באמצעות הזמנת חבריהם. כל מצטרף קיבל רשימה שלאנשים הראשונים היה אמור לשלם סכומי כסף באמצעות החברה. היה עליו למצוא מספר קטן של מצטרפים שהוא מביא. כשאלה שילמו, שמו התקדם בהיררכיה. לאחר שגם הם הביאו מספר קטן של מצטרפים עלה עוד מדרגה וכן הלאה עד שהגיע לראש הרשימה ואז הוא צפוי להחזיר את ההשקעה ולהכפיל אותה פי כמה.

כל אחד חושב שהוא יוכל להביא 5 או 10 מצטרפים חדשים. כל אחד חושב שגם המצטרפים שיביא יביאו מצטרפים משלהם, כך שלכאורה אין סיכון וההשקעה הקטנה תוחזר ברווח גדול. 
התרמית כאן היא שמהר מאד ייגמרו המצטרפים משום שכמויות המצטרפים הנדרשות גדלות בקצב מהיר.
למי שיש סיכון מזערי זו החברה הגובה עמלה על כל מצטרף.
כשהתברר שהרבה אנשים הפסידו את כספם נוצר משבר. 

האם כולם משלמים את המחיר במידה שווה?
התשובה כמובן שלילית. האזרח הקטן הוא זה שמשלם את המחיר הגבוה ביותר.

אם מדובר בטייקון, הוא עשוי למצוא מראש את הדרך החוקית להפרדתו מהחובות של החברות הבעייתיות בקבוצת החברות שלו.

אם מדובר בבנק או חברת ביטוח, שלטונות המדינה יחששו מההשלכות של איבוד יציבותו וישלמו חלקים מחובו.

הסיכוי, שהמדינה או הבנק או חברת הביטוח יישאו באחריות להפסדים של האזרח הקטן, אף הוא קטן.

המסקנה היא, שעל אף שמקומנו (האזרחים הפשוטים) בהיררכיית האחראים הוא הנמוך ביותר, אסור לנו להתפתות לעסקאות טובות מדי, שמאחוריהן מסתתר סיכון רב. 
ככל שמשך הזמן של העסקה ארוך יותר כך גם הסיכון גדול יותר.

יום שישי, 7 בדצמבר 2012

האם רק מי שמצבו הכספי רעוע זקוק לאימון וייעוץ בכלכלת המשפחה?

רבים חושבים שרק משפחות שמצבן הכלכלי גרוע עשויות להפיק תועלת אמיתית מאימון וייעוץ בכלכלת המשפחה. 
טענה זו רחוקה מהמציאות. לא מעט משפחות, שמצבן נתפס כטוב עשויות להפיק תועלת רבה מתהליך כזה. בפוסט זה אציג מספר דוגמאות למשפחות שמצבן הכלכלי טוב (אבל...) ויכולות להפיק תועלת רבה מייעוץ בכלכלת המשפחה.

1. אריאלה התקשרה אליך
או שסתם זכית בסכום גדול בהגרלה של הלוטו או של הטוטו. אין ספק שלאחר הזכייה, מצבה הכלכלי של משפחת הזוכה טוב. חכו שנה, שנתיים, כדי לראות שמשפחות רבות, שזכו בפרסים גבוהים מאבדות את כל או רוב רכושן ונקלעות למצב כלכלי קשה.

מה התרחש?
המשפחה שזכתה בהגרלה בסכום כספי גבוה העריכה את מצבה הכלכלי כטוב הרבה יותר ממה שהוא היה באמת, לפיכך הוציאה הוצאות כספיות מופרזות (מכוניות מפוארות, קניות, נסיעות לטיולים ונופשים, מתנות כספיות לקרובים וחברים וכיו"ב). לפעמים זה לווה גם בהקטנת הכנסות, משום שהזוכה החליט, שאפשר כבר להפסיק לעבוד.   
כמו בדור השני או השלישי של משפחות שהתעשרו, גם אצל הזוכים בהגרלה, מה שבא בקלות הולך בקלות.

כיצד היה עוזר תהליך ייעוץ ואימון?
הצגת התמונה הכוללת הייתה חוסכת אשליות למשפחה. שליטה בהוצאות והפניית חלק מכספי הזכייה לחיסכון או להשקעה הייתה מבטיחה שיפור במצבה הכלכלי של המשפחה.

2. הייטק 
רווק איש היי-טק המתקרב לגיל 30 והכנסתו מעבודה היא כ 25,000 ש"ח לחודש. אין אוברדרפט. אין הלוואות או חובות. אין גם חסכונות. את קרן ההשתלמות פדה לצורך מימון נסיעה בחו"ל.
החיים יפים: שוכר דירה יקרה, נוסע פעמיים-שלוש בשנה לחו"ל (לא כולל כמה גיחות נופש לחו"ל בסופי שבוע), יומיום ארוחות במסעדות טובות, בערבים גם ביקורים בפאבים ובמסיבות.  

מבט לתסריט עתידי אפשרי: שנתיים אחרי זה נישא לבחירת ליבו. נולדים ילדים. חמש שנים אחרי זה מפוטר מעבודתו כי החברה בקשיים.
לאחר חצי שנה של אבטלה מוצא עבודה חדשה. השכר נמוך יותר
כ 20,000 ש"ח. 
לאחר חמש שנים מפוטר שוב שלא באשמתו (בהיי-טק מקומות עבודה לא יציבים). הפעם כבר אינו מוצא עבודה כי הוא מעל לגיל 40

מדי פעם הוא מוצא עבודות מזדמנות בשכר נמוך, עד שלאחר כמה שנים מוצא עבודה פקידותית קבועה בשכר זעום. 

המשפחה נקלעת למצב כלכלי קשה והחובות תופחים והולכים. 

מה התרחש?
למרות שהמצב הכלכלי היה טוב, לא נצפו תסריטים עתידיים טובים פחות מבחינה כלכלית. כתוצאה מכך איש ההי-טק חי ברמת חיים גבוהה ולא נערך לתסריטים אלה. כשהם התרחשו כלכלת המשפחה קרסה. 

כיצד היה עוזר תהליך ייעוץ ואימון?
תסריט מעין זה אינו חריג אצל עובדי היי-טק. האפשרות של התרחשותו הייתה עולה לדיון. 
ללא הורדה משמעותית של רמת החיים, ניתן היה לחסוך כל חודש, למשל סכום פעוט (יחסית לגובה המשכורת) של 5,000 ש"ח. אחרי שנתיים היו מצטברים 120,000 ש"ח. בהשקעה נבונה היו גם מניבים תשואות. 

עם הנישואים ועד הולדת ילדים ניתן היה בקלות להעלות את רמת החיסכון: משק ביית אחד עם שתי משכורות. גם זה ללא ירידה משמעותית ברמת החיים. סכום חיסכון חודשי של כ 7,000 ש"ח לחודש היה מצטבר ביחד עם החיסכון הקודם ליותר מ 200,000 ש"ח.
תוסיפו לזה גם את קרן ההשתלמות, שלא הייתה מנוצלת לנסיעה לחו"ל והגעתם לסכום חיסכון נכבד, שהיה עומד לרשות המשפחה בעת צרה (ובהשקעה נבונה גם גדל). 

בחרתי במתכוון בתסריט של חיסכון צנוע. אפשר לבחון גם תסריט של חיסכון חודשי של 10,000 ש"ח במחיר ירידה מסוימת ברמת החיים.

עוד שאלה קטנה: מה היה קורה לו היה פונה לייעוץ ואימון כלכלי בגיל עשרים וחמש?  
תסריט אפשרי: החיסכון שהיה נצבר היה משמש לרכישת דירה בפריפריה (נניח באר-שבע או חדרה). דמי השכירות היו  מכסים את מרבית המשכנתה לעשר שנים. בגיל 35 הייתה עומדת לרשותו דירה ללא משכנתה, המניבה הכנסות. 

3. עבודה ושחיקה
לפני כמה  עשרות שנים הכרתי אדם שעבד בעבודה מרתקת בחזית הטכנולוגיה. הוא עזב אותה לטובת עבודה משעממת (לטעמו) במפעל משפחתי. כשנשאל איך העבודה החדשה? ענה: יש רגע אחד של סיפוק בכל חודש. הרגע בו אני מסתכל על תלוש המשכורת.
אותו אדם אינו היחידי, שעובד רק עבור הכסף שהוא מרוויח.

יש אנשים הממלאים את אותו תפקיד במשך שנים ארוכות עלולים לסבול  משחיקה. התוצאה זהה: העבודה כבר לא מעניינת.

כאשר אין תחושה של סיפוק, עשייה או תרומה, טבעי לרצות לצבור מספיק כסף ונכסים על מנת לפרוש מהעבודה מוקדם ככל האפשר. לאחר הפרישה יש זמן לעסוק בתחביבים המעניינים את אותו אדם. חישוב מהיר עשוי להראות למשפחה שלא ניתן לפרוש וצריך להמשיך לעבוד, משום שאין מספיק נכסים כספיים.

מה התרחש? 
בלא מעט מקרים לא חסכה המשפחה מספיק כסף או השקיעה את הכסף באופן רחוק מהאופטימלי. כתוצאה מכך חייבים להמשיך לעבוד על מנת שיהיה מספיק כסף לכסות את ההוצאות השוטפות.

כיצד היה עוזר תהליך ייעוץ ואימון?
במהלך התהליך היה מתברר כי אחת המטרות היא הפסקת עבודה. ניתוח וכימות המשמעויות הכלכליות של מטרה זו, היה עשוי להוביל לצבירת נכסים כספיים לתמיכה במימוש מטרה זו. הסכומים שהיו מצטברים היו עשויים לקצר את הסבל או השעמום שבעבודה.

אין להוציא מכלל אפשרות, שהייתה צצה חלופה לעבודה אחרת מעניינת יותר וגורמת לסיפוק, שגם מניבה הכנסה ראויה.

4. גמלאים או כמעט גמלאים
אנשים שנשחקו מעבודה (ראה 3 לעיל), כמו גם אנשים אחרים, ניצבים בשלב מסוים לפני פרישה לגמלאות או לפני החלטה האם להיענות לתוכנית פרישה מוקדמת לגמלאות. 
בפרישה הם מקבלים מענקי פרישה, מענקים נוספים, תשלום עבור ימי חופשה, ימי מחלה וכיו"ב. 

ההתחלה מעודדת: יש זמן לעשות את כל מה שחלמו. כל חודש נכנסת קצבת הגמלאות לחשבון ומתווספים כספים רבים כמענקי פרישה למיניהם. לאחר שנה, שנתיים, שלוש או ארבע מגלים כי ההוצאות לא קטנו (לפעמים גדלו) וההכנסות הצטמצמו, מענקי הפרישה "נאכלו" והגמלה אינה מספיקה לקיום השוטף. 
מה התרחש? 
ברור שהייתה הערכת יתר של המשאבים הכספיים העומדים לרשות המשפחה. פרטים נוספים אתם מוזמנים לקרוא בפוסטים: 
מוקדם מדי לפרישה מוקדמת מהעבודה 
הכל סיכונים: הסיכונים שמלווים אותנו וההתמודדות אתם 
שינוי ארגוני מהותי מזווית ראיה של העובד.

כיצד היה עוזר תהליך ייעוץ ואימון?
במהלך התהליך, ניתן לצפות את תבנית הקיטון בהכנסות ללא קיטון מקביל בהוצאות, האופיינית לגמלאים רבים. ידיעה מראש הייתה אולי פוסלת אפשרות לפרישה מוקדמת או לפחות מציגה את הקשיים שלאחריה. 
תכנון נבון של השקעת חלק ממענקי הפרישה, שליטה בהוצאות ואולי גם תוספת הכנסות, עשויים היו למנוע את המצב שנוצר. 

השורה התחתונה 
המשותף לכל הדוגמאות לעיל (כמו גם למצבים  אחרים, שלא תוארו בפוסט זה) הוא התנהלות כלכלית שגויה ולא גובה הכנסות נמוך. הפרמטר העיקרי הקובע את מצבה הכלכלי של משפחה הוא ההתנהלות ולא גובה ההכנסה. ישנן גם משפחות שהכנסתן נמוכה ומצבן הכלכלי סביר, משום שהן מתנהלות כיאות.

המסקנה היא שמאימון וייעוץ בכלכלת המשפחה עשויות להפיק תועלת משפחות שהתנהלותן אינה מיטבית ללא קשר לגובה הכנסתן.

מס בן-גביר סמוטריץ

  אני מבין בכלכלת המשפחה ו בניהול סיכונים .  אני מבין מעט, אם בכלל, בנושאי ביטחון. מעניין שב-12 ביולי 2023 פרסמתי פוסט בבלוג שלי על ניהול ס...