‏הצגת רשומות עם תוויות חקלאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חקלאות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 13 בנובמבר 2025

לא כל המשטרים הקומוניסטים נולדו שווים

 


פוסטים קודמים בבלוג זה התיחסו להיבטים כלכליים של קומוניזם. 

ההנחה שכל המשטרים הקומוניסטיים זהים או דומים  מבחינה מדינית ומבחינה כלכלית רחוקה מלהיות מדויקת. 


שני משטרים קומוניסטיים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות בוודאי שונים מהאחרים. 

מדובר בצ'ילה בה זכה בבחירות ד"ר איינדה ובאי היווני הקטן איקריה.


קובה וסין שונות לגמרי ממדינות הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה. 

נקודות המוצא של שתיהן הייתה גרועה מאוד ובצד הדיקטטורה הקומוניסטית היו גם הישגים: 
מזון מספיק לסינים, שהאירופאים הלעיטו אותם בסמים, בריאות וחינוך חינם בקובה. 

במזרח אירופה וכמובן גם בצפון קוריאה היו משטרים קוןמוניסטים אפלים ומזיקים. 

גם שם לא כל המשטרים היו גרועים באותה מידה. 

אולי הגרוע במשטרים הקומוניסטים היה במזרח גרמניה. 


פולין


בשבוע שעבר (2.11-7.11) הייתי במסע לפולין של "יד ושם". 

פיטר, איש צוות מקומי בגיל מתקדם, ליווה אותנו לכל אורך המסע. 

באחת הנסיעות הארוכות שלנו, ביקשה המדריכה הישראלית, שישתף אותנו בתובנות שלו ביחס למה שהיה בתקופת השלטון הקומוניסטי בפולין. 

לא רק על השואה ומלחמת העולם השנייה למדתי במהלך המסע. מסטפן למדתי כמה דברים שלא ידיעתי על הייחוד של הקומוניזם הפולני בהשוואה למדינות מזרח אירופה האחרות.


לדבריו, שלושה דברים בקומוניזם הפולני היו שונים ממדינות אחרות במזרח אירופה באותה תקופה:



הדת הקתולית


הקומוניזם בברית המועצות נלחם מלחמת חורמה בכנסייה הנוצרית בארצו. אפשר לומר שהוא עשה זאת בהצלחה. 

הסובייטים הציבו דרישה דומה גם לפולנים, אבל זה לא צלח. הפולנים שמרו אמונים לכנסייה הקתולית. לאחר כישלונות מתמשכם השלטון בברית המועצות ויתר על כפיית ויתור על דת בפולין.



איכרים עצמאיים



בשונה מהקולחוזים השיתופיים בברית המועצות, החקלאים הפולנים היו עצמאים וכל חקלאי ניהל את העסק שלו. 

זה הכריח את החקלאים לחשוב גם על שיווק התוצרת ולא רק על ייצור.



קשרים עם מדינות שלא בגוש הקומוניסטי


בפולין אישרו יותר לאזרחים לצאת למדינות מעבר למסך הברזל לצרכים עסקיים ומדעיים. 



התוצאה



לדעתו, לאחר קריסת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה, המיצוב של פולין היה טוב יותר מאשר במדינות אחרות בגלל שלושת הדברים הללו שהבחינו בינה לבין מדינות קומוניסטיות אחרות. 





יום ראשון, 10 במאי 2020

מה אנחנו לא יודעים על צ'ילה?


צ'ילה 2020
Copyrights Avi Rosenthal 2020




כשאני מבקר במדינה שאני יודע עליה מעט או כלום, אני מניח שגם רבים אחרים אינם יודעים עליה.
כאשר מדובר במדינה קטנה ומבודדת כמו בהוטן זה אולי טבעי שרבים אינם יודעים עליה.
כאשר מדובר במדינות ענקיות עם למעלה מ-100 מיליון תושבים כמו אינדונזיה או אתיופיה זו הזדמנות לשתף את הקוראים במידע בסיסי על אותן מדינות.

בצ'ילה יש פחות מ-100 מיליון תושבים אבל היא אחת מהמדינות החשובות בדרום אמריקה. 
את המידע על סמך ביקורי שם ממש לפני ימי הקורונה החלטתי לחלק לשני פוסטים שונים.
אולי כבר קראתם את: מה אנחנו לא יודעים על צ'יליאנים מפורסמים? 
הפוסט הזה עוסק במדינה עצמה ולא באישים בולטים.


אוכלוסייה


ההערכה היא שיש בה יותר מ-18 מיליון תושבים. זוהי אחת המדינות הפחות צפופות בעולם.


צ'ילה היא מדינה צרה וארוכה  

היא משתרעת בין קווי רוחב 17° ו-56° דרום לאורך האוקיינוס השקט.  המשמעות היא שיש בה הרבה חופים. יש בה אזורים עשירים בגשמים ובשלגים, הרים גבוהים (האנדים) וקרקע פוריה. יש בה גם הרי געש. ההתפרצויות שלהם תורמות לפוריות הקרקע. לפעמים הן גם משמידות ישובים.
במו עיני ראיתי כפר שחציו הושמד בגלל התפרצות הר געש סמוך לפני מספר שנים. האזורים המסוכנים גודרו על ידי הצבא. 
האירוניה: דווקא הכנסייה הייתה בחלק שחרב. מסתבר שמאמינים אינם מוגנים מאסונות טבע ומקורונה. 


סנטיאגו דה צ'ילה


למעט נחיתה בנמל התעופה של העיר וטיסה פנימית ממנו לא ממש ביקרתי בה.
העיר הזאת היא המרכז התרבותי והכלכלי של המדינה. על פי הויקיפדיה, התגוררו בה בשנת 2017 קצת יותר משישה מיליון תושבים, כלומר: כשליש מתושבי המדינה. יש האומרים שבעיר ובמטרופולין סביבה מתגוררים כמחצית מאזרחי צ'ילה. האקלים בה הוא אקלים ים תיכוני. 

המגמה בצ'ילה ובמדינות אחרות, כמו ארגנטינה, היא גידול באחוז התושבים המתגוררים בעיר המרכזית.

מה הם ענפי הכלכלה העיקריים?


נחושת ממכרות נחושת במדינה. חקלאות ותיירות. 
כמו במדינות דרום אמריקה אחרות, למעט ברזיל, יש בה מעט תעשייה. תעשייה בולטת היא עיבוד נחושת. 


גודל הכלכלה


על פי הויקיפדיה, התמ"ג של צ'ילה לשנת 2017 היה 452,100 מיליון דולר. היא הייתה הכלכלה ה-44 בגודלה בעולם. 
בדרום אמריקה כלכלות גדולות בהרבה מזו של צ'ילה היו המעצמה האזורית ברזיל (מקום 8 בעולם), ארגנטינה עם תמ"ג של 922, 100 מיליון דולר (מקום 28) וקולומביה (מקום 31)  עם תמ"ג של 711, 600 מיליון דולר. במקומות ה-46 וה-47 בעולם דורגו אז פרו וונצואלה. 
גם ללא נתונים רשמיים, ברור שבשנת 2020 ונצואלה כבר לא קרובה אליה.  
הפוטנציאל של צ'ילה הוא הרבה יותר גדול ממה שממומש בפועל. 

חקלאות

צ'ילה היא יצואנית הסלמון השנייה בעולם אחרי נורווגיה. היא מייצאת פירות וירקות בעונה הפוכה לעונה בחצי הכדור הצפוני ולכן יש ביקוש רב לתוצרת החקלאית שלה במדינות כמו ארצות הברית. 
האקלים בחלק מהאזורים נוח ודומה לאקלים במרכז אירופה ובצפונה. לא מעט מהגרים הגיעו מאירופה.
ביניהם גרמנים חרוצים שהקימו כפרים בסגנון שהכירו בארץ מוצאם. 


צאן ובקר

 

יש בוקרים המגדלים צאן ובקר. כבשים יותר פופולריים באזורים הקרים בדרום. 


מיצר מגלן



לעיר פונטה ארנס, העיר השנייה הכי דרומית בעולם, הסמוכה למיצר מגלן, הגיעו מהגרים מבריטניה. היו שם אנשים עשירים ובניינים יפים, שנותרו עד היום.
הבסיס הכלכלי היה בעיקר ספינות שהגיעו לעיר דרך מיצר מגלן במעבר בין האוקיינוסים סביבה היו חוות לגידול כבשים. 
כשהוקמה תעלת פנמה התייתר הצורך לעבור מהאוקיינוס השקט לאטלנטי ולהיפך במסלול הארוך עד מיצר מגלן. העיר ירדה מגדולתה. גם הביקוש לצמר כבשים ירד.  
תנאי מזג האוויר הקשים במיוחד הם שהפכו לגורם שקבע שהעיר תהיה בנסיגה.

שבטי הילידים


הילידים האינדיאנים מהווים כ-7% מהאוכלוסייה. השבט העיקרי הוא המפוצ'ה. שבט חקלאים שהיו לוחמים עיקשים במיוחד בכובשים הספרדים.

אחד השבטים האחרים הושמד כמעט לגמרי. השפה והתרבות שלו נמחקו. סרטו של הדוקומנטרי של הבמאי הצ'יליאני פטריסיו גוזמן, "כפתור הפנינה" מדבר בשפתו של אותו שבט ומרואיינים בו השורדים האחרונים מאנשי השבט. 


הקדמה: מדוע לא ממש אוהבים מטיילים ישראלים?



Copyrights Avi Rosenthal 2020


את התמונה לעיל לא צילמתי בצ'ילה. היא צולמה בפארק לאומי ארגנטינאי.
השלט האומר שאין להשליך אשפה בפארק כתוב בשלוש שפות בלבד.

ספרדית  
השפה המקומית וגם השפה של הרבה מטיילים ממדינות אחרות בדרום אמריקה ופחות מטיילים דוברי ספרדית ממדינות אחרות.

אנגלית
השפה הבינלאומית המועדפת. תיירים מארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ועוד מדינות דוברות אנגלית יכולים לקרוא את השלט. גם תיירים רבים ממדינות אחרות יודעים אנגלית

עברית
מדוע דווקא עברית? לא סינית? לא יפנית? לא גרמנית? 
הסיבה לכך היא שיש יותר ישראלים שאינם שומרים על כללים בסיסיים כמו שמירה על הניקיון של שמורות טבע.



פוטנציאל תיירותי אדיר



הפוטנציאל לתיירות טבע בצ'ילי הוא אדיר. קרחונים, רכסי הרים, אגמים, נהרות, יערות וחופים. 
כמובן שיש בהם גם בעלי חיים, שחלקם ייחודיים לאזור.
הפוטנציאל אינו ממומש בגלל מחסור בתשתיות, תנאי מזג אוויר קשים וגם חוסר יוזמה של המקומיים.

כמי שביקר גם ברוקיס הקנדיים ובאי הדרומי של ניו זילנד ראיתי את ההבדל בין מקומות שבהם משקיעים במימוש הפוטנציאל לבין נקונות שבהם היוזמה הרבה פחותה.




מדוע לא ממש אוהבים מטיילים ישראלים? - טורוס דל פיינה  






אגם גריי בטורס דל פיינה   
Copyrights: Avi Rosenthal 2020


טורס דל פיינה ליד לודג' קבנה דל פיינה 
Copyrights: Avi Rosenthal 2020

התמונות למעלה הן תמונות שצילמתי בפארק הלאומי הצ'יליאני טורס דל פיינה. 
אם תביאו בחשבון את יכולתי הדלה בצילום ואת המצלמה הלא משוכללת של הטלפון החכם הישן שלי, אז תבינו שהמציאות הרבה יותר יפה מהתמונות שצילמתי. 

טורס דל פיינה נכללת ברשימת השמורות הביוספריות של אונס"קו.
בסוף שנת 2011 פרצה בפארק שריפה שכילתה 5,000 דונם של עצים. 
מטייל ישראלי הואשם בגרימת השריפה ושילם קנס גבוה. 
מבחינת הצ'יליאנים הישראלים הם האשמים בגרימת נזק אדיר לאתר הנפלא והחשוב להם. 

כנראה שיש איזשהו קשר בין האירוע לבין השלט בפסקה הקודמת: חלק מהישראלים לא מקפידים באופן מלא על ההוראות של התנהלות באתרים מסווג זה ומסוגים אחרים בעולם. 

את התוצאות של האירוע בסוף שנת 2011 ראיתי בתחילת שנת 2020.
התוצאה העגומה היא שטחים גדולים שבהם עצים שרופים שטרם צמחו בהם עצים חדשים גבוהים מספיק על מנת להסתיר את מה שקרה.

תוצאה נוספת היא החמרה בדרישות ממטיילים בשמורה בכלל וקשיים למטיילים ומדריכים ישראלים. 


מדוע לא ממשים את הפוטנציאל?


מהפסקאות הקודמות ברור לגמרי שהפוטנציאל הכלכלי גבוה. אז מדוע הוא אינו ממומש?

מדריך מקומי, יהודי שחי כמה שנים בישראל, הסביר את ההבדל בין צ'ילה לישראל: הצ'יליאנים אוהבים לחיות טוב ולא להיות כל כך רציניים. כשהבוס הולך הם מפסיקים לעבוד.

הכלכלה לא צומחת בקצב גבוה משום שלא עובדים קשה.

יום רביעי, 13 בפברואר 2019

הכלכלה האתיופית

ילדים על עגלה עם מיכלי מים

בפוסטים קודמים נגענו מעט גם בנושאים שיש להם השלכות כלכליות כגון: חינוך, תחבורה, כלכלת משפחות שבטי הדרום ועוני. פוסט זה יתמקד בכלכלה האתיופית.

שיירת גמלים למכירה

אתיופיה היא מדינה ענייה. על פי הויקיפדיה היא בין המדינות העניות באפריקה. 
הכלכלה של המתבססת בעיקר על חקלאות. כ-80% מהאתיופיים הם חקלאים. על פי הויקיפדיה, 80% מהיצוא הוא יצוא חקלאי. המוצר החשוב ביותר ליצוא הוא קפה. 
משק החי של אתיופיה אחראי ל-15% מהתל"ג והוא כנראה הגדול ביותר באפריקה. 

בפוסט זה אתמקד בהתרשמות מהמעט שראיתי וקצת ממה ששמעתי או קראתי כהכנה לטיול או במהלכו.


שוק מקומי



שוק

חקלאות
הולנד הקטנה היא היצואנית מספר 2 בעולם של תוצרת חקלאית (אחרי ארצות הברית). הנתון המפתיע הזה שנתקלתי בו בתערוכת עדות מקומית במוזיאון הארץ בתל אביב ממחיש עד כמה מצבן הכלכלי של מדינות חקלאיות לא מפותחות אינו מזהיר. 

היבולים הגבוהים בהולנד נובעים משימוש בטכנולוגיות מתקדמות
החקלאות האתיופית מבוססת על שיטות עבודה פשוטות ולא ממוכנות. כך למשל, בקושי רואים טרקטורים. 
החריג הן כמה חוות מתקדמות שהקימו ישראלים או הולנדים. קרוב לוודאי שהיבולים החקלאיים רחוקים מלמצות את הפוטנציאל האתיופי.

תוסיפו לזה את המחסור בתשתיות תחבורה, המקשה על העברת היבולים בתוך אתיופיה וליצוא. 
לא מפתיע שקיים באתיופיה גם סחר חליפין במוצרים חקלאיים במקום תשלום כספי. 


תעשייה

כמעט ואין תעשייה. אם כבר יש תעשייה, זהו לרוב עיבוד פשוט של מוצרים חקלאיים באמצעות מכונות פרימיטיביות. קצת מזכיר לי את מדגסקר, יצואנית הווניל המובילה בעולם.   

אחת הסיבות לחוסר בתעשייה הוא מחסור הכוח אדם מיומן. כפי שקראתם בפוסט קודם, מערכת החינוך אינה מפותחת מספיק ואינה מייצרת מספיק כוח אדם בעל כישורים מתאימים.

כשאין מספיק מטבע זר

כשאין יצוא המכניס כסף זר רב ואין תיירות מפותחת, אין הרבה מטבע זר. מדינות כאלה בוחרות בין להוציא יותר ממה שיש לבין להוציא רק את מה שיש.
בדיוק כמו בכלכלת המשפחה: יש משפחות ויחידים המוציאים יותר ממה שיש להם ומגיעים להתרסקות כלכלית.
יש כאלה שאינם מוציאים יותר מההכנסות וחיים בצמצום יחסי. 

בהיבט זה אתיופיה מתנהלת בתבונה: לא מוציאים את מה שאין לכן קונים בחו"ל רק את מה שהכרחי בעיקר: מזון ודלק. בשווקים, שצרפתי לפוסט כמה תמונות שלהם, רואים בעיקר מוצרים בסיסיים. סופרמרקטים לא ראיתי באתיופיה. פה ושם חנויות מכולת ושווקים.


טלפונים סלולריים

מקומיים רבים מסתובבים עם טלפונים כאלה. ראיתי גם אתיופים המסתובבים עם טלפונים סלולריים שאינם טלפונים חכמים. 
טלפונים רבים הם מתוצרת סין (ראו פסקה בהמשך הפוסט). בלא מעט מקומות יש גם WiFi. בדרום הוא איטי להחריד. הוא עובד רק כשיש חשמל מרשת החשמל ולא מגנרטור, אם בכלל.

הטלפונים החכמים ממלאים תפקיד חשוב במדינות מפותחות. הם ממלאים תפקיד לא פחות חשוב במדינות אפריקניות. אחד השימושים שלהם הוא תחליף לתקשורת טלפונית קווית. תשתיות טלפוניה קווית לא תמיד קיימות ולא תמיד נאותות.

שימוש אחר הוא תחליף לבנקים. נתקלתי פעם בנתון, שאיני יודע האם הוא עדכני, של-50% מהאפריקאים אין חשבון בנק. זה לא מפריע לסחר חליפין במוצרים חקלאיים אבל כשצריך לשלם או להעביר כסף עושים את זה באמצעות תשלומים סלולריים.


פנסיה?

במדינות מפותחות, כולל מדינת ישראל, לפנסיה יש שלושה רבדים: ביטוח לאומי, חיסכון פנסיוני בעבודה ורובד אישי.
בכל ביקור שלי בארצות מתרבויות השונות מהתרבות המערבית ובמדינות לא מפותחות בפרט, אני מנסה לברר האם יש שם בכלל מושג של פנסיה?

לרוב מגלים שלמרבית האוכלוסייה אין בכלל פנסיה. התחליף העיקרי לפנסיה זו המשפחה, בעיקר הילדים. בבהוטן יש אפשרות להצטרף למנזר. 
בכל המדינות האלה עובדים כל עוד יכולים. אין גיל פרישה.

יש מדינות שבהן לעובדי מדינה, חיילים ושוטרים יש פנסיה. גם לעובדי חברות בינלאומיות שדואגות לפנסיה לכל עובדיהן בעולם יש פנסיה. 

באתיופיה המצב מעט טוב יותר. מי שעובד כשכיר מפריש כסף ממשכורתו לחיסכון פנסיוני באמצעות הרובד הראשון של הביטוח הלאומי. גובה הפנסיה תלוי בסכומים שמפרישים. 
ברור לגמרי שכמעט כל החקלאים ורועי הבקר והצאן, משהו כמו 85% מהאוכלוסייה אינם מקבלים פנסיה. 

מדוע כמעט ולא כל החקלאים?
יש גם מעטים שהם שכירים בחוות חקלאיות מתקדמות של חברות הולנדיות וחברות ישראליות. אני מניח שעבורם מפרישים לפנסיה.


סינים

לסינים יש מעורבות אסטרטגית במדינות באפריקה. הסינים מסייעים להם לפעמים, לכאורה, ללא תמורה ולפעמים תמורת מחצבים וסחורות. 
האפריקאים זקוקים לכל עזרה שהיא והם לוקחים בשתי הידיים את הסיוע הסיני. סין משיגה השפעה גדולה באפריקה ובסופו של יום גם תגבה מחיר. אין לאפריקאים ברירות טובות יותר.

באתיופיה ראיתי אוטוסטרדה אמיתית שהסינים בונים ושיכונים מודרניים בפרוורי אדיס אבבה שנבנים על ידי הסינים. הבנייה הזו הזכירה לי בנייה דומה וצפופה בסין עצמה.





יום שישי, 4 בנובמבר 2016

הדשא של השכן ירוק יותר: להיות חקלאי במחוז מקנזי בניו זילנד

הר קוק
פוסט זה אינו עוסק בחסרי בית או במאורים. הוא עוסק באנשים מהישוב. 
כשלננו בחוה חקלאית בדרך להר קוק והרים מושלגים הסמוכים לו זה נראה מקום נהדר לגור בו, אם מחפשים שקט ופרנסה טובה עם עבודה לא קשה. 
הפתגם: "הדשא של השכן ירוק יותר" באמת נכונה בהקשר של הדשא. עם כל כך הרבה מים לא צריך לטפל בכרי הדשא בהם מסתובבים כבשים.
"שכן" זה לא ממש, כשמרחק הטיסה נמדד בעשרות שעות.

מחלון החדר נשקפים ההרים המושלגים של הפארק הלאומי הר קוק. מזג האוויר נוח. האויר נקי וצלול, העצים מרובים והקרקע ירוקה מדשא וצמחים אחרים.נהרות זורמים ואגמים צלולים נקווים.  

כנראה שבעלי החווה, שגם עוסקים בשירותי הארחה, לא ממש צריכים להתאמץ בגידול צאן ובקר. הכבשים והפרות יכולים למצוא לבד מזון טבעי. גם גידול עשבים, תבלינים וכיו"ב נראה פשוט למדי.

גן עדן או גהינום?
התיאור לעיל נשמע כמו גן עדן לאנשים שאינם מחפשים את הכרך הגדול (ניו יורק, לונדון, פריז או אפילו תל-אביב) ושפע אירועי התרבות והחברה שהוא מציע.

החוואי החביב תיאר תמונה פחות אופטימית.

1. קשה להתפרנס
מגידול צאן ובקר קשה להתפרנס. הביורוקרטיה מכה אותך. האפשרויות הולכות ומצטמצמות.
אירוח תיירים הפך מהכנסה משנית קלה למקור ההכנסה העיקרי. 

2. רמ"י מקומי
את הקרקע חוכרים ל-99 שנה ומשלמים דמי חכירה. מזכיר לכם את רשות מקרקעי ישראל בארץ?

המכה הקשה באמת
גם אחרי הביורוקרטיה זה נשמע קרוב יותר לגן עדן מאשר לגהינום. גם אנחנו כישראלים חווים אותה לא פחות. 
את מזג האויר שהוא מתאר לא ממש חווים אצלנו. מזג האויר הנעים באביב (העונה הנוכחית) אינו דומה כלל לחורף ולקיץ. 

לא ממש לח בקיץ אבל הטמפרטורה מגיעה ל-40 מעלות. בחורף היא מגיעה למינוס 20 מעלות. הצינורות קופאים ומתפוצצים, אם לא מחממים אותם באופן קבוע. 
בחודשים הקרים ביותר בחורף כמעט ולא יוצאים מהבית. כמעט ולא עובדים בשונה מהעבודה הקשה ביתר חודשי השנה.

הערת שוליים
הכשל של הסקת מסקנות על פי תמונה חלקית, בו לקיתי, הוא כשל נפוץ. במקרה שלי ראיתי את תמונה חלקית של מזג האויר באביב והגעתי למסקנה שגויה בעליל.
זה קורה לנו גם בהחלטות כלכליות כמו למשל:

1. לקחת משכנתה בלי לראות כיצד מחזירים אותה במשך עשרים השנים הבאות.

2. עובדי היי-טק צעירים שאינם מבינים שלא בהכרח ימשיכו לעבוד בהיי-טק כמה עשרות שנים מאוחר יותר.







חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...