מעות חנוכה

מקור התמונה: ויקיפדיה

 

אולי זה יהפוך למסורת בעתיד. לקראת יום הכיפורים כתבתי פוסט אורח באתר של חברת ה-Startup להחזרי מס Finupp. לקראת יום כיפורים כתבתי באתר של החברה את הפוסט: חשבון נפש וחשבון כיס. הפוסט קישר בין יום כיפורים ולקחי מלמחמת יום הכיפורים לבין התנהלות בכלכלת המשפחה. 

לקראת חנוכה כתבתי פוסט נוסף. על איזה היבט בכלכלת המשפה אפשר לכתוב בחנוכה?

מיד חשבתי על מעות חנוכה (דמי חנוכה) וקישרתי בינהן לבין השפעת ילדים על כלכלת המשפחה.

לקריאת הפוסט באתר של Finupp לחצו על הקישור הבא: מעות (דמי) חנוכה מצביעות על שינוי במעמד הילדים בכלכלת המשפחה.

לקריאת הפוסט בפייסבוק של החברה לחצו על: מעות חנוכה ... ב-Facebook.

חג חנוכה שמח

חשבון נפש וחשבון כיס

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתיעצות בפיקוד צפון. מקור התמונה: ויקיפדיה

יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש. דתיים ומסורתיים מבקשים מבורא עולם סליחה על חטאים שבין אדם לחברו ועושים חשבון נפש באמצעותו הם בודקים את עצמם היכן טעו. 

החל משנת 1973, יום הכיפורים מזוהה בתודעה של רבים עם המלחמה שהתחילה בו. מלחמה קשה, שוועדת חקירה ממלכתית מצאה פגמים חמורים בהתנהלותם של אנשים בכירים במערכת.

בפוסט זה, אציע לכם גם לעשות חשבון נפש כלכלי או כפי שקראתי לו בכותרת חשבון כיס.

איני מציע לכם לבקש סליחה מילדים, בני/בנות זוג, הורים ואחרים, שההתנהלות הכלכלית שלכם פגעה בהם. במקום זאת אני מציע לכם החל מסיום חשבון הכיס להתנהג אחרת.

לא כל מה שכתוב בפסקאות הבאות נכון לגבי כל הקוראים. אני בטוח שכל חטא שיוזכר כאן מומש על ידי חלק מהקוראים.

איפה חטאנו כלכלית כלפי ילדינו?

יש הורים שחטאו בכך שלא עבדו מספיק על מנת שלילדיהם יהיה אוכל מספיק או אוכל בריא מספיק לצורך התפתחותם.

יש הורים שחטאו בכך שלא אפשרו לילדיהם ללמוד ולהתפתח ואולי העדיפו להוציא את כספם על מותרות שונות עבור עצמם.

החטא היותר שכיח דווקא הפוך: הורים שאינם שמים גבולות כלכליים לילדיהם ונותנים להם את כל מה שהם מבקשים. האבא הופך לכספומט והאימא לבנקומטית.  

הנזק בנתינת כספים ללא גבולות לילדים הוא רב ממדי:

1. הילד לומד שאין גבולות. הוא ידרוש יותר ויותר ולא רק מהוריו.

2. הילד לא זוכה לחינוך פיננסי ולחינוך לאחריות ולא זוכה בהתנסות הדורשת ממנו לנהל את משאביו הכלכליים. הוא כנראה יתנהל רע בתחילת דרכו הכלכלית העצמאית.

      

3. הכסף הוא "האליבי" של ההורים על כך, שהם אינם מקדישים זמן ותשומת לב לילדים. במקום להבין אותו או לעשות איתו פעילויות משותפות, ההורים קונים לו סמארטפון, מחשב וטלוויזיה שיעסיקו אותו.

      

4. הילד הופך לתוצר של תרבות הצריכה וקונה כל מה שאחרים בסביבתו קונים.  

איפה חטאנו כלכלית כלפי בני/בנות זוגנו?

החטאים העיקריים הם:

1. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על קניות יקרות שמלות ופרטי ביגוד, טלפונים חכמים ומחשבים, ארוחות מפוארות ונסיעות לחו"ל, כרטיסי פיס, לוטו, טוטו והימורים אחרים וכיו"ב.

כנראה שהדוגמאות שנתתי הן חלקיות. כשאתם עושים את חשבון הכיס, תחשבו בעצמכם על הוצאות יקרות שהוצאתם בלי שבן-הזוג/ בת-הזוג יודע. 

 2. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על כרטיסי אשראי שיש לנו כשיש יותר כרטיסי אשראי, רוב האנשים מתקשים לשלוט בהוצאות שלהם.

 3. לא סיפרנו לבן/בת הזוג על חשבון בנק שלנו והוא אינו שותף בו.

אולי זה נראה לכם נדיר, אבל מחקרים הראו שבארצות הברית זה קורה בשכיחות גבוהה בהרבה ממה שאתם חושבים.

הסתרת מידע היא המכנה המשותף לחטאים העיקריים לעיל וחטאים דומים שלא הזכרתי. כשמסתירים מידע קשה לנהל את כלכלת המשפחה, משום שאיננו יודעים את מצבה הכלכלי של המשפחה.

איפה חטאנו כלכלית כמשפחה?

חשבון הנפש בסעיף זה מתמקד בטעויות שעשתה משפחה. כפי שבחשבון נפש הוא ייחודי לכל אדם, כך גם חשבון כיס הוא אישי ומשפחתי. כל אחד והטעויות שלו. הטעויות הנפוצות יוצגו בהמשך.

יש קשר בין הטעויות הנפוצות העיקריות: להוציא יותר מההכנסות,  לקחת יותר מדי הלוואות, להיות באוברדרפט ו"לגהץ" את כרטיסי האשראי בסכומים גבוהים מדי.

כשמתווספת ל"גיהוץ" חלוקת החיוב לתשלומים עם ריבית, הטעות גדולה יותר. אם משתמשים בכרטיס אשראי מתגלגל, המאפשר לנו לקבוע את גובה התשלום החודשי, במחיר של ריבית רצחנית, טעותנו גדולה אפילו יותר.

המשותף לכל הטעויות הנפוצות הוא הוצאה גדולה מדי בהשוואה להכנסות.

לטעות זו מצטרפת, בתדירות גבוהה, חוסר בקרה: לא רק שמוציאים יותר מדי, בנוסף לכך גם לא יודעים שמוציאים יותר מדי ולא יודעים על איזה סעיפי הוצאה מוציאים יותר מדי.

איזה לקחים נוכל להפיק ממלחמת יום הכיפורים?

הטעות המרכזית במלחמת יום הכיפורים הייתה בניהול סיכונים. העריכו את הסיכונים למלחמה כהרבה יותר קטנים ממה שהיו באמת.

ניקח לדוגמה את מפקד המודיעין בדרגת אלוף, שקיבל דיווח מדויק מקצין מודיעין בפיקוד הדרום. הדיווח פירט את היערכות הכוחות המצריים ואת ההערכה הברורה (והנכונה בדיעבד) שפניהם של המצרים למלחמה.

מפקד המודיעין העריך בהערכת חסר את הסיכון למלחמה ולא דרש היערכות מידית.

אינני היסטוריון צבאי ופני הם לעתיד הכלכלי של משפחות ולא לטעויות צבאיות ומדיניות, שנעשו לפני יותר מ-40 שנה.

מה שאני בא להגיד הוא, שגם משפחות רבות בישראל מעריכות את הסיכונים הכלכליים בהערכת חסר ולכן מנהלות אותם באופן לא נאות.

אני מתכוון לסיכונים העיקריים הבאים:

1. פנסיה – האם אנחנו חוסכים מספיק על מנת שיהיו לנו משאבים כלכליים מספיקים כאשר נפרוש לגמלאות?

הטיפול בסיכון: חיסכון פנסיוני וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

2. דיור ומשכנתאות – האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לרכוש את הדירה שאנו רוצים לרכוש? האם נוכל להחזיר את המשכנתה גם בעוד עשר או עשרים שנה?

הטיפול בסיכון: הימנעות מרכישת דירה שהיא מעבר לאפשרותנו הכלכלית. לקיחת משכנתה שאינה גדולה יחסית להכנסתנו השוטפת ולשווי הדירה ובחירת משכנתאות הניתנות למיחזור ללא קנסות כבדים

3. פטירה – האם יהיו למשפחה משאבים מספיקים אם חו"ח אחד ממפרנסיה ילך לעולמו בטרם עת?

הטיפול בסיכון: ביטוח חיים וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

 4. בריאות – האם חו"ח יצטרך מישהו מבני המשפחה טיפולים רפואיים עתירי ממון, למשל: ניתוח בחו"ל או תרופות מחוץ לסל?

הטיפול בסיכון: ביטוח בריאות וצבירת נכסים פיננסיים נוספים

 5. פיטורים מעבודה -  האם ומתי נפוטר ממקום עבודה? כמעט כל עובד בסקטור הפרטי צפוי להיות מפוטר לפחות פעם אחת.

הטיפול בסיכון: צבירת נכסים פיננסיים נוספים, דמי אבטלה מביטוח לאומי, היערכות לעבודה אחרת, למשוך פיצויים מהחיסכון הפנסיוני רק אם אין ברירה (המשיכה תפגע בפנסיה בעתיד). 

ועוד לקח קטן ממלחמת יום הכיפורים שמתאים גם לחשבון הנפש וגם לחשבון הכיס: אל תזלזל בבני אדם אחרים, כפי שעשו כמה מהמנהיגים במלחמת יום הכיפורים.

בהיבט הכלכלי המשמעות היא לא לזלזל בבת הזוג (גם לא בבן הזוג אבל זה פחות נפוץ), אל תזלזל בילדים שיכולים להבין, ברמה המתאימה לגילם, סוגיות כלכליות ואף לתרום תרומה חיובית בהתנהלותם.

אל תזלזל בעמיתך לעבודה ובאנשי מקצוע בתחומם, שאולי תוכל לעשות שימוש מושכל בעצתם או במידע שיתנו לך.

לא לזלזל אין פירושו לקבל אוטומטית את דעתם. גם ייחוס משקל יתר לדעתם של אנשים עלול להתברר כבכייה לשנים ארוכות.  

מאחל לכם חשבון נפש מועיל וחשבון כיס אפקטיבי ביום כיפור.

קראו בבלוג של Finupp על 5 החטאים הכלכליים שאתם צריכים לבקש עליהם סליחה בכיפור הזה. 

פוסט אורח: דברים שלא ידעתם על קרן השתלמות

אינני היחיד הכותב על נושאים בכלכלת המשפחה. יש כאלה שחושבים ב"אותו ראש" כמוני. במקרה כזה, אני שמח לפרגן להם ולהמליץ לקרוא את מה שהם כותבים. 

לפעמים יש להם התמחות בתחומים מסוימים, בהם יש להם יתרון עלי. אז למה לא לתת להם את הבמה בפוסט אורח?

זה בדיוק מה שאני עושה בפוסט הזה. את הבמה קיבל ה-Startup הפיננסי Finupp, המתמחה בהחזרי מס לשכירים.

המשך הפוסט נכתב כולו על ידי Finupp.

הפוסט של Finupp

קרן השתלמות בהחלט יכולה להקל עליכם את נטל המס ולהרפות קצת את היד של רשות המיסים שאוחזת חזק בגרונכם. אך חשוב לעשות זאת בצורה הנכונה ביותר על מנת לנצל את הכלי הזה בצורה הטובה ביותר. כדי לעשות זאת בדרך הטובה ביותר, אתם צריכים עוד קצת ידע על מס. אל דאגה, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעשות סדר בבלגן. 

קצת הגדרות כהקדמה

⦁ המושג הראשון שנגדיר הוא "תקרת שכר להטבת קרן השתלמות". התקרה מייצגת את השכר המקסימלי שמתוכו הפקדה לקרן השתלמות תזכה בהטבה והסכום שיופקד לקרן יהיה פטור ממס. נכון לשנת 2015 תקרת ההטבה לקרן השתלמות עומדת על 15,721ש"ח לחודש. אם נניח שהפקדה חודשית ממוצעת הינה 10% מהשכר אזי ההפקדה המקסימלית 1,572 ש"ח בחודש.

⦁ המושג השני שנגדיר הינו "שכר מבוטח לצורך קרן השתלמות"- שכר מבוטח לצורך קרן השתלמות הינו אחוז השכר אשר בגינו המעביד מפריש לקרן ההשתלמות. אני אתן דוגמא כבר בשלב זה: אם נניח שמשכורת הברוטו שלי הינה 16,000 ש"ח ומתוכה המעביד מבטח רק 60% (שזה המצב הנפוץ במשק) הרי שהמשכורת המבוטחת שלי היא 9,600 ש"ח (הערה: רוב השכירים אינם יודעים מה השכר המבוטח שלהם למרות שמדובר בעניין בסיסי שהוסכם בחוזה העבודה ומופיע בתלוש השכר. אם תרצו, תוכלו לשלוח אל finupp.com את טופס 106 שלכם והמנוע של המחשבון שלנו ייתן לכם את התשובה ללא עלות).

מכאן נובעים שלושה מצבים אפשריים:

⦁ הפקדות בחסר: תקרת שכר להטבת קרן השתלמות גדולה מהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות.

⦁ הפקדות מדויקות: תקרת השכר להטבת קרן השתלמות  שווה מהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות.

⦁ הפקדות בעודף: תקרת השכר להטבת קרן השתלמות קטנה מהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות.

נסו למצוא את המצב שרלוונטי עבורכם:

הפקדות בחסר

במצב זה שכיר מאבד כסף, שכן ההפרש שבין תקרת השכר לקרן ההשתלמות לבין השכר המבוטח לצורך קרן השתלמות נחשב שכר במקום להיספר כחיסכון, ושכר הינו רכיב החייב במס. מכיוון שהחלמ״ה כפול המס השולי (נניח 31%) כפול 10% הוא הפסד חודשי. נשמע משפט מפוצץ? טוב הוא כזה, אבל הנה הסבר ארוך וחישובי

עבור הדוגמא ונכון לשנת 2015 נניח שהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות (14 אלף ש"ח) נמוך מתקרת ההטבה על קרן ההשתלמות (15.7 אלף ש"ח) מה שגורם לכך שאינכם מנצלים את סך התקרה. סך החלמ״ה הינה 1,700, ולכן אי ניצול התקרה מביא לאובדן חודשי של יכולת הפקדה לקרן של 10% מההחלמ״ה! 

כלומר אם השכר שלכם נמוך ב-1,700 ש״ח מהתקרה להפקדה, אתם מפספסים הפקדה לקרן בפועל של 170 ש״ח (וברוב המקרים ההפקדה לקרן הינה 10% מהשכר) אז אתם  בעצם משלמים מס על עוד תוספת להכנסה של 170 ש"ח בחודש. המס הוא 31% ולכן יש לכם אובדן מטורף של 53 ש"ח בחודש מהנטו.

הפקדה כזו תביא לחיסכון משמעותי שישתלם לכם תוך 6 שנים. נניח שתפקידו 170 ש"ח בחודש בקרן הפרטית. בכל חודש הנטו שלכם יקטן רק ב-117 ש"ח. זאת אומרת שעל כל הפקדה בת 170 ש"ח לזכותכם תשלמו רק 117 ש"ח. נניח גם שהקרן תניב לכם תשואה של5% בשנה. תזכרו שתשואה זאת פטורה לחלוטין ממס.

כלומר אם תבחרו שלא להפקיד השכר שלכם יהיה שכר הבסיס נטו+117.3 ש"ח (117 מייצג 170 ש"ח פנויים בניכוי מס על 170 אלף ש"ח בהנחה ששכרכם הוא 20 אלף ש"ח, אזי המס הינו 31% כלומר תשלמו מס על 52.7 ש"ח).

אם תבחרו להפקיד את התוספת אזי שכרכם יהיה שכר הבסיס נטו אבל לזה תוסיפו צבירה בקרן ההשתלמות של 170 ש"ח+תשואה

אז מה הפתרון?

מהדוגמה שנתנו אנו למדים כי ככל שהשכר המבוטח יותר נמוך כך האובדן גבוה יותר, ואת הכל יש להכפיל במקרה של שני בני–זוג. רוב העובדים יעדיפו להמנע מלפנות לבוס שלהם ולבקש להגדיל את האחוז המבוטח. אם כן, מה בכל זאת ניתן לעשות? 

ניתן להפקיד בצורה עצמאית לקרן השתלמות. כן, זה אומר שבסוף השנה תצטרכו לעבוד טיפה כדי לקבל את החזר המס (למרות שאתם יכולים לסגור את הפינה הזו בעזרת החזר המס האוטומטי של finupp.com). 

הפקדות מדויקות

רלוונטי רק אם יש לכם כסף פנוי לחסכון (ראו הפקדות יתר).

הפקדות יתר

כאשר תקרת ההפקדה לקרן נמוכה מההפקדה החודשית, אין אובדן של זכויות. האם משתלם לכם ניצול היתר של הזכות?

בגדול, העובד יכול להפריש יותר מהתקרה, אך הכספים שמעבר לתקרה יחויבו במס שולי כפי שמחויב שאר שכרו של העובד שאינו מופקד בקרן. האם כדאי או לא כדאי להפקיד כסף שעובר את תקרת קרן השתלמות זו שאלה של מספרים, בשלב מסוים זה כדאי ובאחר לא, כי זה תלוי במספר גורמים (למשל, האם עדיף לקחת רכב או לא– במקרה כזה עדיף להשתמש בייעוץ אישי).  

ישנן 2 סיבות לכך שהתשובה אינה מוחלטת. 

1. זה יעודד אתכם לחסוך

2. הסיבה שהיא אולי חשובה יותר, היא כאמור, מס הכנסה מעניק הטבות מס עד גובה מסוים. לגבי כל סכום שמעל לכך, אינו זוכה להטבות מס ולכן יש לבחון אותה מול אמצעי חיסכון אחרים. כאשר מדברים על חיסכון, מס הכנסה נפגש עם החוסך פעמיים: 

פעם אחת בעת ההפקדה - הסכום שמעבר לתקרת קרן ההשתלמות מחויב במס הכנסה(שזה מה שסקרנו לעיל), 

פעם שנייה בעת משיכת הכספים - קרן ההשתלמות, כמו כל אפיק חיסכון, מניבה רווחים. אם הייתם משקיעים לבד בבורסה כל רווח שלכם היה ממוסה בבערך 25%. לעומת זאת, על רווחים בקרן השתלמות יש פטור חלקי (על הרווחים עד החלק הפטור כלומר מול תקרת הפקדה של 15,721 ש"ח יש פטור מלא, מעבר לכך המס הינו 15%-20% בלבד, עדיין עדיף על אפיקי השקעה אחרים).

אם יש לכם אפיק השקעה אלטרנטיבי ללא מס (נניח נדל"ן אם אין בבעלותכם דירה), אין סיבה אמיתית לחסוך מעבר להפקדה. אם לא, רצוי להתייעץ בנושא, כדי שתוכלו לחסוך לעצמכם.

נכתב על ידי:

Finupp ,Finupp בפייסבוק, Finupp בלוג בנושא פיננסים