האם אפשר להרוויח מסרטונים ב-Youtube?

 

בשנת 2017 פרסמתי פוסט שכותרתו זמן הבלוגרים. בפוסט עסקתי גם בשאלה האם ניתן להרוויח כסף מכתיבת בלוג ואפילו אולי להתפרנס מכתיבת בלוג? 

בפוסט התייחסתי לספר אינטרנטי חינמי של בלוגר אמריקאי שעבודתו היחידה היא כתיבת בלוג ועבודות מסביב לה, למשל: הדרכה בכתיבת בלוגים ובעיקר כיצד להרוויח מכתיבת בלוגים? 

המסקנות שלי 

1. אפשר להרוויח כסף מכתיבת בלוגים

2. קשה מאוד להתפרנס מזה. רק מעטים יצליחו להתפרנס מזה.

3. למי שכותב בלוגים בעברית הרבה יותר קשה משום שקהל היעד קטן בהרבה מקהל היעד של קוראי בלוגים באנגלית.  

4. עצם הנוכחות האינטרנטית של כתיבת בלוגים עשויה להביא להכנסות באופן עקיף באמצעות לקוחות המשתמשים בשירותים שמציע כותב הבלוג או רוכשים ממנו מוצרים. 

5. ההכנסות העקיפות המתוארות בסעיף 4 לעיל, עשויות להיות גבוהות בהרבה מהכנסות מפרסומות או מתשלום על מוצרים שנקנו באמצעות חשיפה שלהם בבלוג. 

זמן הקורונה

בזמן הקורונה קשה לרבים להתפרנס. עסקים נפגעו וממשיכים להיפגע. שכירים פוטרו או הוצאו לחל"ת. 
אני לא ממליץ למי שנפגע להתמקד בבכייה על מר גורלו.

אני כן ממליץ על חשיבה מחוץ לקופסה כיצד ניתן לייצר בכל זאת הכנסות.

יש כאלה שיכולים לייצר הכנסות גם מכתיבת בלוג. יש כאלה שיכולים לייצר הכנסות מסרטונים ב-Youtube. 

יש כאלה שישלבו בין שני הערוצים הללו. 

אתמול שמעתי הרצאה של עידו מאירון שכותרתה היא: איך להפוך את יוטיוב מערוץ של סרטונים לערוץ של הכנסה?

הסיבה לכך שהשתתפתי בהרצאת זום זו היא שלאחרונה התחלתי להעלות סרטונים לערוץ שלי ב-Youtube.

הסרטונים הנוכחיים הם שיעורי ברידג' שאני מעביר בזום. תהיתי האם וכיצד אני יכול ליצור הכנסות ישירות מהסרטונים?

בפוסט זה אתייחס לכמה דברים שעידו העלה בהרצאה ועשויים להיות רלוונטיים לי ולאנשים במצב דומה לשלי. 

אני מודה לעידו על המידע שהעביר בהרצאה.

"ריצה למרחקים ארוכים"

עידו הסביר הבדלים עקרוניים בין Facebook ו-Instegram לבין Youtube. 

זמן קצר או ארוך

פייסבוק ופלטפורמות דומות הן פלטפורמות לטווח קצר. מה שכתבתם שם היום ייעלם תוך מספר קטן של ימים. 

סרטון שהעלתם ל-Youtube יישמר לזמן ארוך. לא בהכרח רוב הצופים בו יעשו זאת בסמוך למועד העלאתו לאתר.  זוהי מעין ריצה למרחקים ארוכים. צריך להיות סבלניים ולחכות לאורך זמן עד שיצטברו גישות לסרטון.

אגב, מה שעידו אומר לגבי Youtube, ציינתי לגבי פוסטים בבלוג. 

גם לפוסטים יהיו כאלה שייגשו זמן רב לאחר שפורסמו

לא פלטפורמה חברתית

Youtube אינו פלטפורמה חברתית בניגוד לפייסבוק. המשמעות היא שכל אחד יכול לגשת לסרטון שלכם בעוד שלפוסט בפייסבוק יכולים לגשת רק חברים ברשת שיקבלו את הפוסט. לסרטון יכול לגשת כל אחד שיבצע חיפוש ברשת. 

מה שנכון לגבי Youtube נכון גם לפלטפורמות של בלוגים.

עוד משותף לסרטוני Youtube ולפוסטים בבלוג

גם הנקודות 4 ו-5 בהתייחסות שלי לבלוגים צוינו על ידי עידו בהקשר של סרטוני Youtube. 

הסרטון, בדומה לפוסט בבלוג, יכול להביא הכנסות עקיפות של כאלה המבקשים לקבל שירותים או לרכוש מוצרים מהמפרסם או מגורם אחר. 

הנקודה מספר 3, המתייחסת לשפה, לא רלוונטית לכל הסרטונים ב-Youtube. יש סרטונים שבהם אין משמעות רבה לטקסט הנאמר בהם. 

 

תנאי סף לפרסומות

עבור זמרים מסוימים או אתרי ספורט חדשותיים ייתכן שתנאי הסף אינם גבוהים.

עבורי, כמי שכרגע הסרטונים שלו עוסקים במשחק הברידג', וגם עבור רבים אחרים תנאי הסף לכניסה לתוכנית השותפים של Youtube הם גבוהים.

תנאי הסף הם 4,000 שעות צפייה ו-1,000 מנויים. 

התנאי של 4,000 שעות צפייה נראה לי פחות קשה מהתנאי של 1,000 מנויים. 

מסיבה זו אני מתעלם מכל הטיפים שעלו בהרצאה ביחס לאופן הפעולה של מי שכבר נמצא בתוכנית השותפים. 

כשנגיע לגשר נעבור אותו. 

טיפים

1. חשיפה ופרסום

אם אתם רוצים להרוויח כסף מערוץ  Youtube,  תחשפו אותו ותפרסמו אותו. אני לא מתכוון בהכרח לחשיפה באמצעות פרסומות ממומנות על ידכם.

באופן אישי אינני משתמש בפרסומות ממונות על השירותים שלי. אני מאמין שאמצעים אחרים יותר אפקטיביים.

2. וידאו טריילר לסרטונים

3. מסך סיום לסרטונים

במסך סיום עם קישורים לסרטונים אחרים ולאתרים.

4. מגדילי הכנסות לאחר תנאי סף

בהחלט דומה לבלוגים. זמן השהות של קורא בבלוג או צופה בסרטון ויחס ההקלקה על כותרת או תמונה  משפיעים על ההכנסות.

סיכום

ייתכן שעידו צודק ופלטפורמת ה-Youtube היא הפלטפורמה הטובה ביותר להגדלת ההכנסות. גם אם הוא צודק, רוב מעלי התכנים לא יוכלו להרוויח מספיק על מנת לחיות מזה.

למרות זאת, כדאי להיות אפקטיביים בשימוש בפלטפורמה זו. אני רחוק מלזלזל גם בהכנסות ישירות ובהכנסות עקיפות צנועות יותר.

בהצלחה!!!!

משבר כלכלי אישי: הכנסות משלימות

בפוסט הקודם בסדרה עסקתי בשאלה: האם תמיד תעסקו באותו תחום עיסוק? המלצתי להביא בחשבון את האפשרות שתאלצו או אולי אפילו תרצו להחליף תחומי עיסוק במהלך שנות עבודתכם בעתיד. 

נירית כהן עבדה במשרה בכירה בתחום ניהול כוח אדם באינטל. היום היא עצמאית וגם כותבת על שוק העבודה. אני מצרף קישור למאמר שפרסמה בעיתון גלובס: רכב חברה אאוט שירותי בריאות אין: איך יראה סל ההטבות לעובדים בעתיד? 

הכתבה מתייחסת לשינוי המהותי בדפוסי העבודה בעקבות משבר הקורונה. השינוי המהותי בדפוסי העבודה צריך להשפיע על סל ההטבות לעובדים, למשל: אין טעם לתת רכב חברה לעובדים העובדים מהבית. יש מקום לתת ציוד שיקל על עבודתם מהבית. 

הכותרת של אחד מתחומי ההטבות שהיא מדברת עליהם היא: "ביטחון פיננסי ותעסוקתי" הכותרת הזאת מתייחסת לניהול מאזן ההכנסות וההוצאות כשהוודאות התעסוקתית נמוכה יותר. היא מתייחסת באופן עקיף גם לנושא של חוסר הביטחון התעסוקתי, בו עסקתי בפוסט הקודם. 

היא מתייחסת גם לצורך בהגדלת החיסכון ובאופן מפתיע מתייחסת גם ל: "לבזר ואפילו לייצר מקורות פרנסה נוספים, אקטיביים ופסיביים. בהקשר הרחב יותר". 

זהו בדיוק הנושא אליו התכוונתי להתייחס בפוסט זה. ההתייחסות שלי היא דרך הפרספקטיבה האישית שלי ורק לאחר מכן הצגת המשמעויות מזווית הראייה של הקוראים.

בתקופה של מיעוט הכנסות

כפי שכתבתי בפוסט קודם, כעצמאי היו לי תנודות גדולות בגובה ההכנסות.  בתקופות שמרוויחים פחות יש בדרך כלל גם יותר זמן פנוי לעשות עבודות אחרות. פרט להוספת תחומי עבודה נוספים, כפי שכתבה נירית כהן וכפי שכתבתי בפוסט הקודם, יש דרך נוספת: לבצע עבודות נקודתיות, לא בהכרח בתחום המקצועי שלכם. 

במקום לא להרוויח בכלל מעבודה אפשר להרוויח מעט ואולי ליצור הזדמנויות להכנסה בעתיד. 

כמה יוזמות שלי להגדיל את ההכנסה

אתרי ייעוץ מקצועי 

מנעד האתרים מסוג זה גדול. החל מאתרי של חברות ייעוץ מקצועיות העובדות עם יועצים פרילנסרים וכלה בייעוץ לאנשים פרטיים.

ייעוץ לחברות 

חברות כאלה הפנו אלי חברות שהיו זקוקות לייעוץ. סכומי התשלום לשיחה של כשעה או שעה וחצי הם גבוהים.

יעצתי באתרים כאלה לארגונים שרצו לקבל החלטות אסטרטגיות בתחומים כמו:

Core Banking Applications, IBM Mainframe , 

Cloud Computing, חברות כרטיסי אשראי וכיו"ב. לפעמים שיחה עם אדם מנוסה עשויה לחסוך לחברות סכומי עתק שיוציאו על מימוש אסטרטגיה שאחרים כבר נכשלו בה והם לא יודעים על כך. לפעמים שיחה כזו עשויה לצמצם את רשימת הפתרונות הנבחנים ל-Short Lsit קצר וראוי.

השכר לשעה היה גבוה. מספר השעות היה נמוך מאוד.

ייעוץ לאנשים פרטיים

מדובר בעיקר בחברת Kasamba שנרכשה בשלב מאוחר יותר על ידי חברת Live person. נתתי ייעוצים במגוון רחב של תחומים. בעיקר בתקופות שכמעט ולא הייתה לי עבודה. 

כמובן שנתתי ייעוצים בתחומי המחשוב. בלעדי הייעוץ שלי סטודנט עשיר מנסיכויות המפרץ או אולי ערב הסעודית היה מתקשה לסיים תואר ראשון בלימודיו באוניברסיטה בארצות הברית. הבעיה שלו הייתה שהוא היה חייב לסיים קורס במערכות הפעלה של מחשבים ולא היו לו כישורים לזה. 

היו גם סטודנטים בחו"ל שנעזרו בי בנושאים כמו SOA ו-Cloud Computing ERP.

הייעוץ הביזרי ביותר היה לאמריקאי שקנה מדפסת חדשה שלא עבדה. הצעתי לו לחבר אותה לחשמל, לפנות לחנות כי יש אחריות ולבדוק איתם האם צריך להחליף כבל? 

נתתי ייעוצים גם בסטטיסטיקה על אף שעברו כמה עשרות שנים מאז שסיימתי לימודי תואר ראשון בסטטיסטיקה וברוב הנושאים שלמדתי לא נגעתי. נזקקתי להרבה זמן על מנת לשחזר את הידע בעזרת ספרים. זמן היה לי כאמור בתקופות שעבדתי מעט.

 

הרצאות

הרציתי הרצאות העשרה במגוון רחב של תחומים. 

גם היום שאני מקבל גמלת פנסיה ראויה אני מוסיף נושאים חדשים להרצאות מקצועיות והרצאות העשרה שאני מעביר או מעוניין להעביר.

בלוגים

יש שתי דרכים להגדיל את ההכנסות מבלוגים: באמצעים ישירים ובאמצעים עקיפים.

האמצעים הישירים הם מפרסומות ומהזמנת מוצרים של אנשים שקוראים עליהם באתר. האמצעים העקיפים הם החשיפה ללקוחות פוטנציאליים.

נכון להיום אני כותב ארבעה בלוגים:

 

1. SOA Filling the Gaps

הוותיק והפחות פעיל היום. עוסק במחשבים ובטכנולוגיית המידע.

2. לכלכל בתבונה

על כלכלת המשפחה.

3. ברידג' שלא היכרתם

על משחק הברידג'.

4. Risks and Crisis 

הבלוג החדש שלי העוסק בניהול סיכונים ובנושא האקטואלי בעידן הקורונה והמשבר הכלכלי העוסק בניהול סיכונים ובניהול משברים. 

את הדרך הישירה ניסיתי באמצעים שונים על פי ספר חינמי של בלוגר אמריקאי, המתפרנס מעבודתו כבלוגר. 

מהר מאוד גיליתי שבבלוגים בעברית זה כמעט בלתי אפשרי להרוויח סכומים גדולים. הסיבה: גודל קהל הקוראים מוגבל. 

הבלוג היחיד שלי באנגלית הוא SOA Filling the Gaps. כאמור לעיל, זהו גם הבלוג הפחות פעיל ולכן קשה להשיג באמצעותו הכנסות. 

נותרתי רק עם פרסומות של חברת Google. אפשר להרוויח. עם מספר הקוראים לבלוגים שלי אפשר להרוויח אבל רק בסדר גודל של מאות שקלים לשנה. בעידן הקורונה אני מלמד באמצעות זום. המשמעות היא שיש שיעורים מוקלטים בסרטוני וידאו. אותם אני מעלה לערוץ שלי ב-YouTube. בעתיד אוכל קבל הכנסות נמוכות נוספות מפרסומות ב-YouTube. כרגע אינני עומד ברף המינימלי של מספר גישות לערוץ.

הדרך העקיפה כנראה מביאה יותר הכנסות, על אף שזה אינו מדיד באופן ישיר.

לפעמים מי שמגיע לייעוץ אומר שהוא הגיע דרך הבלוג. ברוב המקרים אינך יודע האם הנוכחות האינטרנטית שלי היא זו שגרמה לו להגיע דווקא אלי?

לך תדע אם נבחרתי לבצע ייעוץ במחשבים ולא מתחרה בגלל פוסט מעמיק שכתבתי על נושא הייעוץ. האדם שהיה צריך להחליט מי יבצע אותו קרא את הפוסט ושאל אותי שאלות עליו. האם הייתי מקבל את אותו הייעוץ גם ללא הפוסט? 

כתיבה אחרת

אני כותב גם ללא תשלום במקומות מסוימים. בעיקר באינטרנט. 

האם הכתיבה הזו מביאה אלי נועצים ותלמידים? לא אתפלא אם התשובה לשאלה הזו היא חיובית.

כתבתי בעבר הרחוק מאמרים מקצועיים בתחום המחשבים, חלקם ללא תשלום כלשהו. כתבתי אותם באתרי אינטרנט ובעיתונים מקצועיים.

אני כותב על ברידג' באתר JOKOPOST. כתבתי מאמרים בירחון של ההתאגדות הישראלית לברידג' ואני כתבתי וממשיך לכתוב ערכים בויקיפדיה העברית ולהשלים ולהרחיב ערכים שכתבו אחרים.

סקרים

אפשר להשתתף בסקרים תמורת תשלום נמוך מאוד. גם סכומים קטנים חשובים למי שחסר לו כסף. גם סכומים קטנים מצטברים לאורך זמן. היו תקופות שהשתתפתי בסקרים. 

המשמעות לגבי קוראים העובדים כעצמאים

התנודות הגדולות בהכנסות חלק מהעצמאים, הופכות גם הכנסות נמוכות ושוליות מתחומי עיסוק אחרים לבעלות משמעות.  
לא בטוח שהיוזמות שלי להגדלת ההכנסות מתאימות לכל קורא אבל כדאי לחשוב על דרכים להגדלת ההכנסות כעצמאים. 

יש כאלה שיודעים לבצע תיקונים טכניים קטנים. יש כאלה שיודעים לבשל או לאפות. יש המצטיינים בעריכה או בעריכת סרטים. 

יש היודעים לספר סיפורים אישיים. לאחרים יש יכולת וידע בגישור בין אנשים. אחרים יכולים לתת שיעורי עזר לתלמידים. יש המצטיינים בספורט ויכולים להדריך אחרים.

יש המצטיינים בציור או במוזיקה. יש היכולים לעשות עבודות פסיפס או תכשיטים.

אלו הן רק כמה דוגמאות שחשבתי עליהן. כשאני יושב עם משפחות ויחידים הזקוקים להשלמת הכנסתם העיקרית בהכנסה נוספת עולים לא פעם רעיונות נוספים. 

אפשר גם לשבת ולחשוב לבד או ביחד עם חברים או בני משפחה. לא תמיד זה מצליח אבל אפשר לנסות.

לרוב לא מדובר בתוספת הכנסה קבועה או גדולה אבל בואו לא נזלזל גם בתוספת הכנסה קטנה לכאלה שנמצאים על הקצה או מתקשים לחסוך.

קישורים לפוסטים קודמים בסדרה

פוסט זה הוא האחרון בסדרת הפוסטים שמטרתם לסייע לאנשים ומשפחות הנמצאים בימים אלה במשבר כלכלי.

אולי הניסיון האישי שלי במצב כזה יעזור להם להתנהל טוב יותר.  אולי הייחוס של הניסיון הזה למצבים דומים במידה כזו או אחרת יעזור. 

כיצד להתנהל במשבר כלכלי? - רקע

כיצד התמודדתי עם משבר כלכלי אישי? - רקע והתמודדות

משבר כלכלי אישי: קשים חייו של עצמאי

משבר כלכלי אישי: שעות העבודה החבויות של עצמאים

משבר כלכלי אישי: הלנצח תעבדו באותו תחום עיסוק?

פוסט ליום הבלוגים: לכלכל בתבונה ולא רק ביום הבלוגים

היום 31 באוגוסט הוא יום חגם של הבלוגרים: Blog Day. לכבוד החג אציג את הבלוג הזה ואת תפיסת העולם שמאחוריו.

הבלוג נועד לספק מידע העוזר למשפחות וליחידים להתנהל יותר טוב מבחינה כלכלית. בכל תחום בו אני נוגע אני מנסה להוסיף גם את הסבר של ההיגיון שמאחורי הדברים. בפסקאות הבאות אסווג את המידע הרב המופיע בפוסטים בבלוג

מידע מעשי על תהליכי ליבה של התנהלות כלכלית


מידע על תהליכים כאלה מופיע בפוסטים שונים בבלוג. הכוונה היא לנושאים כמו:

1. מאזן הוצאות והכנסות

2. אשראי, אוברדרפט והלוואות

3. חיסכון כספי

4.  דיור ומשכנתאות

5. ניהול סיכונים
עקב התמחותי בנושא הנושא הורחב גם לניהול סיכונים מעבר להקשר של כלכלת המשפחה.
כמובן שביטוחים נכללים בתחום זה משום שתכליתם היא מענה לסיכונים.

6. פנסיה וחיסכון פנסיוני

7. דפוסי צריכה וצרכנות נבונה
בתחום זה התייחסתי גם לנושאים כמו כלכלת שיתוף ותרבות הצריכה. 

8. כלכלה התנהגותית וקבלת החלטות  
נושא קבלת ההחלטות הורחב גם לתחומים אחרים כמו קבלת החלטות של רופאים וקבלת החלטות של מנהלים.

מידע על זכויות

חוסר ידע גורם למשפחות ולאנשים לא לקבל הטבות וסכומי כסף המגיעים להם. בחלק מהפוסטים אני מציג מידע על זכויות  ספציפיות העשויות להגיע למשפחות ויחידים.
תוכלו למצוא מידע מקיף יותר באתר כל זכות.

דוגמאות לפוסטים כאלה: 

מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) - בדקו האם מגיע לכם? 
זכויות ניצולי שואה 

עבודה ולימודים

עבודה היא דרך לצבירת נכסים פיננסיים ו/או לרכישת שירותים ומוצרים. זוהי הסיבה שיש גם פוסטים בנושא זה למשל:
לעבוד פחות שעות יותר שנים   
תן וקח - מי מצליח בעבודה?
הכנסה ומקצוע 

לימודים עשויים להשפיע על גובה  הכנסה. פוסטים לדוגמה בנושא זה:
הכנסה ומקצוע: מה ללמוד והיכן? 

פוסטים כלכליים לקבוצות באוכלוסייה

הפוסטים מכוונים לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות. למשל: פרישה לפנסיה, ניצולי שואה, זוגות שמתגרשים, עובדים בגיל מבוגר, הורים לילדים וחרדים 

בנקים וחברות כרטיסי אשראי

שתי סדרות פוסטים על בנקים ועל חברות כרטיסי האשראי יעזרו לקוראים להבין כיצד פועלות חברות במגזרים אלה וכיצד לפעול כלקוחות שלהם?

הייטק ופינטק  

כמי שבא מעולם ההייטק כתבתי גם על העולם הזה בהקשרים כלכליים, למשל: האם ההייטק הישראלי הוא קטר 70414? 

פינטק הואעולם חדש ומרתק משלב בין הייטק לבין פיננסים. תוכלו למצוא פוסטים גם על פינטק.

סיפורים אישיים

היחיד שאני חושף אותו בשמו הוא אני עצמי. לטעמי מי שמנסה לייעץ בתחום כמו כלכלת המשפחה, חייב לחשוף את עצמו ולתרום מניסיונו האישי. כמו כן עליו להראות שאינו עוד סנדלר יחף. 

ביתר הסיפורים האישיים אני משנה ומעלים פרטים ומשתמש בשמות בדויים. בהחלט ייתכן שבסיפור אני לוקח כמה אלמנטים ממשפחה אחת או אדם אחד, כמה אלמנטים מאדם שני או משפחה שנייה ומערבב אותם עם אלמנטים בדויים ואלמנטים ממשפחה שלישית. בבסיס יש סיפורים כלכליים אמיתיים שאפשר ללמוד מהם. 

יש קוראים המפיקים יותר מסיפור אישי מאשר מניתוח תאורטי. 

דוגמאות:

אל המנוחה והנחלה 

הנפש הטובה מתל אביב או הפלא השמיני של העולם 

הפרשנית 

הקשר בין כלכלת המשפחה ותרבות 

התמזל מזלי וטיילתי בכמה ארצות שבהן יש תרבויות אחרות. בכל טיול כזה ניסיתי להבין את ההתנהלות הכלכלית של המקומיים והקשר בינה לבין התרבות המקומית.

התוצאה היא כמה פוסטים מרתקים ומלמדים שמי שלא טייל שם ספק אם נתקל בהתנהלות כזו.

דוגמאות:
כלכלת המשפחה בבהוטן: רקע 
שלושה מושגי יסוד בכלכלת המשפחה במדגסקר 
באלי: על שמות והתנהגות כלכלית   
כלכלת המשפחה בסין: הפריפריה  
סינגפור: מודל אחר של דיור 
להיות מאורי בניו זילנד

טיפולוגיות   

סדרת פוסטים על סוגי עצמאיים

סדרת פוסטים על סוגי יועצים

סדרת פוסטים על סוגי לקוחות

סדרת פוסטים על סוגי מנהלים  

ומה הלאה? 

אתם מוזמנים לקרוא וללמוד מהפוסטים. אתם גם מוזמנים להגיב ולהעיר על טעויות.
הפוסטים אינם תחליף לייעוץ מקצועי. המעוניינים בייעוץ בהתנהלות כלכלית של משפחות ויחידים מוזמנים לפנות אלי.
אפשר גם להזמין אותי להרצות על הנושאים האלה ולהעביר סדנאות.



 

בנק דיסקונט: תפנית בעלילה

בפוסט הקודם: מדוע אני שוקל לעזוב את בנק דיסקונט? תיארתי את התהליך בו הפכתי מלקוח מרוצה של סניף הלאום בירושלים ללקוח ששוקל עזיבה.

הביקור האחרון שלי בסניף היה הנקודה בה התהליך הגיע לשלב בו התחלתי לשקול עזיבה.

ביום חמישי, בערך בשעה 18:00, התקשרה אלי מנהלת הסניף, דנה מזור, ושוחחה איתי במשך יותר מרבע שעה, לאחר שקראה את הפוסט בבלוג שלי.

בשיחה דיברנו על הדברים שמפריעים לי ועל דברים נוספים הקשורים בסניף ובבנק.

אני מאד מעריך את הצעד שביצעה הגברת מזור. זה מאד לא שכיח במקומותינו שכך מתנהגים כלפי לקוחות.

בהמשך הפוסט אתיחס לכמה דברים כלליים ואחרי כן למענה שלה לטענות שלי ובסיומו למסקנות שלי.

נקודות כלליות

1. אני מאד ביקורתי כלפי ארגונים ואנשים, שאינם מתיחסים באופן ראוי ללקוחותיהם ואינם נותנים מענה צרכני סביר. אם תרפרפו בפוסטים בבלוג זה, תוכלו למצוא בקלות דוגמאות.

אבל באותה מידה אני גם יודע להעריך טיפול טוב וראוי בלקוחות. גם דוגמאות כאלה תוכלו למצוא בבלוג שלי.

אני יותר שמח לספר על שירות או תפקוד יוצאי דופן לטובה מאשר על עוולות צרכניות והתנהלות לא סבירה.

אפילו בפעם האחת והיחידה שפקיד במוסד לביטוח לאומי נתן לי שירות טוב במיוחד (הניסיון שלי עם המוסד הזה רצוף באינטראקציות עם פקידים ועובדים אחרים שלא עושים את מלאכתם, מתנשאים ונותנים מידע לא נכון ושירות מחפיר), טרחתי להגיד לו את זה במהלך השיחה. הפקיד אמר לי שהמנהלת שלו לידו וביקש שאגיד את זה גם לה. זה בדיוק מה שעשיתי.

במקרה הזה, מנהלת הסניף ראויה לכל השבחים המגיעים לה. זה לא מובן מאליו, שמנהלת הסניף תתקשר ביוזמתה ללקוח ותקדיש יותר מרבע שעה לשיחה איתו.

2. בעידן המודרני הנוכחי יש משמעות לנוכחות האינטרנטית 

כתיבת פוסטים בבלוג ודרכים אחרות לנוכחות אינטרנטית עשויות להיות אפקטיביות. לפעמים הנוכחות האינטרנטית והדיגיטלית יותר אפקטיבית משימוש באמצעים אחרים.

המענה לטענות שלי

1. רוב הלקוחות מגלים שביעות רצון מהסניף.

זהו המידע שמגיע למנהלת הסניף.

אני מניח שזה נכון. חשוב לשים לב, שחלק גדול מהלקוחות בסניף הם לקוחות שהגיעו עם צירוף הסניף הראשי שהיה במרכז העיר ונסגר. קל לי להבין מדוע הם יותר מרוצים בסניף הלאום.

2. מערכת התורים הממוחשבת בסניף

הגברת מזור הסבירה לי שהעובדים מחולקים לצוותים. כל צוות מטפל בחלק מהלקוחות. יתכן שאלה שלא טיפלו בי כשהגעתי לראש התור הקצר שייכים לצוות אחר.

התשובה שלי: לא השתכנעתי. גם בביקור הקודם שלי בסניף, לפני מספר חודשים, מערכת ניהול התורים עבדה בחוסר יעילות.

ניהול תורים ממוחשב אינו פשוט. יש דילמות של חקר ביצועים ושל תכנות. אולי הבעיה אינה בסניף אבל לכאורה נראה שבבנק דיסקונט צריכים לשפר את המערכת הזו.

  

3. החניה בתשלום

זה לא בשליטת הבנק.

התשובה שלי: מסכים אבל זה מצב פחות טוב מהמצב שהיה עד לפני מספר חודשים שאפשר היה לחנות ללא תשלום.

3. האם היה צריך להטריח אותי לסניף הבנק?

גם המנהלת מסכימה שאחרי הפניה האינטרנטית שלי, היו צריכים לחזור אלי טלפונית כפי שהודיעו לי. לטענתה זה לא קורה.

 היא הציעה לי גם דרך התקשרות נוספת באמצעות דוא"ל, כולל שליחת הדוא"ל האישי שלה.

התשובה שלי: אין ספק שהבנק טעה. כל אחד טועה. ניתנו אמצעים נוספים למניעת טעויות בעתיד. זה מספק אותי.

4. עמלה גבוהה על החלפת כרטיס אשראי שנפגם

זה מה שגובה חברת כ.א.ל. כך פועלת חברת כ.א.ל לגבי כל הלקוחות.יש הבדל בין מצב של הזמנת כרטיס אשראי ושחיקה של כרטיס ישן.

התשובה שלי: אני מאד לא מרוצה. בשנת 2019, כשייגמר תוקפו של כרטיס הדיינרס שלי לא אחדש אותו. אחליף אותו בכרטיס אשראי חוץ בנקאי של חברה אחרת.

כמה הבהקים בהקשר זה:

א. כרטיס האשראי העיקרי של כ.א.ל הוא כרטיס ויזה. ויזה היא חברה מובילה בארץ ובעולם והכרטיס שלה מכובד במרבית בתי העסקים.

אי אפשר להגיד את זה על דיינרס. העמלות שהיא גובה מעסקים הן הגבוהות בשוק ולכן הרבה בתי עסקים בארץ אינם מכבדים את הכרטיס. גם בחו"ל יש בתי עסק רבים שמכבדים רק את שני כרטיסי האשראי המובילים בשוק: ויזה ומסטר קארד.

אז לפחות ראוי לא לגבות על כרטיס דיינרס עמלה כל כך גבוהה של 30 שקל.

ב. ויזה לאומי אינה גובה תשלום כלשהו על כרטיס חדש. לאחר הפגישה וידאתי את זה עם לקוח של לאומי קארד שגם אצלו נשחק הפס המגנטי כמו בכרטיס הדיינרס שלי.

ג. ההמלצה שלי כיועץ לכלכלת המשפחה להחזיק מספר מינימאלי של כרטיסי אשראי. רצוי כרטיס אחד.

הייתה סיבה לזה שבנוסף לויזה יש לי גם דיינרס. כרטיס הויזה שלי חויב בתחילת החודש. החיוב בדיינרס שלי הוא ב-15 לחודש.

אני הרווחתי מזה כסף.

בתקופה שההכנסות שלי כיועץ מחשוב עצמאי היו גבוהות והריבית הייתה גבוהה. שילמתי באמצעות הדיינרס מקדמות מס הכנסה, מע"מ ומקדמות ביטוח לאומי.

צריך לשלם עד ה-15 לחודש. כששילמתי בדיינרס ב-15 לחודש חויבתי ב-15 לחודש הבא.

את הכסף סגרתי בפיקדון שקלי שהשתחרר אוטומטי ב-15 לחודש הבא.

היום המצב שונה. ההכנסות שלי מעבודה הרבה יותר נמוכות והרבית על פיקדונות זניחה.

4. הבנק מתעקש לגבות עמלות כשאין לכך הצדקה

מדובר בחשבון נוסף שרציתי לפתוח, שהוא חשבון ייעודי ספציפי.

המנהלת אומרת שהיום עובד מדינה אינו יכול להחזיק חשבון ללא עמלות בבנק דיסקונט, אם לא נכנסת אליו משכורת ולכן לא תהיה ברירה אלא לחיב אותי ב-5.90 ש"ח לחודש.

לגבי טאצ'ר, הבנק הדיגיטלי של דיסקונט, היא תדאג שיצרו איתי קשר ויספרו לי עליו.גם בטאצ'ר לא גובים עמלה

התשובה שלי: אני לא אשלם עמלה. אשתמש בשירותים של מישהו שאינו גבוה עמלה.

הבנק מתעקש לגבות ממני עמלה במשך מספר קטן של חודשים עד חודש יולי שבו אתחיל לקבל פנסיה שהקפאתי בשירות המדינה.

אבדוק את פפר ואת טאצ'ר. אהיה לקוח של מי שיתן לי תנאים טובים יותר.

מסקנות

1. בגלל השיחה עם מנהלת  הסניף, בשלב זה לא אשקול את עזיבת הסניף ו/או הבנק.

2. אמשיך לעקוב אחרי ההתנהלות של הבנק ושל הסניף ואני מקווה שהיא תשתפר.

3. יש לי למי לפנות במקרה של בעיות.

4. את החשבון הנוסף אפתח בבנק דיגיטלי

זמן הבלוגרים

בשנה האחרונה פנו אלי פעמיים מאתר בלוגרים ושאלו אותי האם אני מוכן לכתוב פוסט על נושא מסוים.

בשני המקרים הסכמתי.

התוצאות היו הפוסטים הבאים:

חיסכון: פוליסת חיסכון קשת של מגדל

ניהול סיכונים בדרך

גם חברת הסארטאפ Finupp הזמינה אותי לכתוב פוסטים בבלוג שלה.

לאחרונה נעשתה אלי פניה נוספת מחברת סטארטאפ, שקרוב לודאי תביא לפרסום תכנים שאכתוב בהקשר מסוים של כלכלת המשפחה.

Win-Win ואולי עוד Win

כמעט תמיד פניה אל בלוגר לפרסום פוסט על נושא מסוים עשויה להיות Win-Win, כלומר: שני הצדדים מרוויחים.
קחו לדוגמה את הפוסט שכתבתי על פוליסת חיסכון קשת של מגדל.
הפוסט לא היה פוסט שמוכר את המוצר של מגדל. הוא תיאר כלי השקעה שנקרא פוליסת חיסכון או פוליסה פיננסית. הוצגו חסרונות ויתרונות של כלי זה בהשוואה לכלים אחרים, תוך הסתייגות שאיני יועץ מוסמך לשוק ההון ולא בהכרח הצגתי תמונה מלאה.
הוצגו מאפיינים של המוצר הספציפי של מגדל. ציינתי שגם חברות ביטוח אחרות מוכרות מוצרים כאלה ולא ביצעתי השוואה בין המוצרים.

מה הרוויחה חברת מגדל?
היא הרוויחה חשיפה של המוצר שלה שחלק גדול מהציבור לא היה מודע לקיומו.
מי שלא יתעיף ויגיע לפסקה: "תוכן פרסומי או תוכן אוביקטיבי?" יבין את היתרון של פוסט לא מוטה שלי או של בלוגר אחר בהשוואה לפרסומת של חברת מגדל.
יש כאלה שיבינו את זה גם בלי להגיע לפסקה הנ"ל.

מה אני הרווחתי?
הרווחתי חשיפה גדולה יותר של הבלוג שלי ושל השירותים שלי. חברת מגדל צרפה קישורים לפוסטים של בלוגרים שכתבו על המוצר שלה. יש קוראים באתר של מגדל שלא היו מגיעים לפוסטים בבלוג שלי.
הרווחתי דבר נוסף. כשאני יועץ אני מעונין שלקוחות שלי ולקוחות פוטנציאליים שלי יפיקו תועלת מהייעוץ או לחילופין מהידע שלי.
משפחות נחשפו לא רק לידע המקצועי שלי, אלא גם למוצר השקעה שלא הכירו קודם.

אם הם יעשו את מה שהמלצתי ויבחנו את החלופה של רכישה של מוצר כזה מול מוצרי השקעה אחרים, ביחד עם מומחה בתחום, הם עשויים להיות בחלק מהמקרים ה"אולי עוד Win" בכותרת.

האם אפשר להתפרנס מכתיבת בלוג?
John Chow הוא בלוגר אמריקאי ממוצא סיני. Chow פרסם ספר אינטרנטי שכותרתו: 
Make Money Online With John Chow Dot Com.
Chow טוען שהוא מרוויח 27,000 דולר לחודש מבלוגינג ושכל אחד יכול לעשות את זה. לטענתו הוא מקדיש שעתיים ביום לעבודה כבלוגר. בספר הוא מלמד כיצד לעשות זאת.

קראתי. ניסיתי ולא הצלחתי. ההכנסות הישירות שלי מהבלוג הן רק מפרסומות של google. כמה מאות שקלים בשנה שנתיים.
סיבה מהותית לחוסר ההצלחה שלי לכך היא שהבלוגים שלי כתובים בעברית.

מגבלה חשובה של עברית היא מספר הקוראים. מספר הקוראים בבלוג הכתוב באנגלית, בסינית או בספרדית יהיה גדול בהרבה ממספר קוראי העברית.
מספר גדול בהרבה של קוראים מתורגם בשורה התחתונה להרבה יותר הכנסות.

בבלוגים בעברית אי אפשר להשתמש בכלל או אי אפשר להשתמש באופן אפקטיבי בכלים לקבלת הכנסות מהבלוג.
כך למשל, Amazon משלמת סנטים בודדים על כל רוכש ספר שמגיע באמצעות קישור מבלוג של משתמש רשום. הספרים שניתן לרכוש הם ספרים באנגלית. אני עצמי רכשתי ספרי ברידג' באנגלית ב-Amazon ואני יכול להמליץ גם לאחרים לעשות זאת.
בכמה פוסטים בבלוג שלי ברידג' שלא היכרתם המלצתי על ספרים מעולים. הבעיה היא שקהל הקוראים שלי בעברית כמעט ואינו רוכש ספרי ברידג' באנגלית.

בהחלט יתכן שיש לי הכנסות, לאו דווקא ישירות, מהבלוג. בעידן של היום אם אתה לא באינטנט אתה לא קיים.

האם מה שהכריע את הכף לזכותי בבחירת יועץ בייעוץ נקודתי שביצעתי בטכנולוגיית המידע (מחשבים) היה הפוסט שפרסמתי בבלוג שלי ועסק בדיוק בטכנולוגיה נשוא הייעוץ?

האם משפחות שהגיעו אלי לייעוץ בכלכלת המשפחה הגיעו אלי ולא למישהו אחר בגלל פוסט או פוסטים בבלוג שלי?

האם היו תלמידי ברידג' שהגיעו דווקא אלי בגלל הבלוג שלי או בגלל היותי עורך מדור הברידג' באתר JOKOPOST?

אין לי תשובה לשאלות אלה ולשאלה: האם יגיעו אלי לקוחות בעתיד בגלל בלוגים שאני כותב?

תוכן פרסומי או תוכן אוביקטיבי?
ההצפה המוגזמת בפרסומות בכל הערוצים (אינטרנט, טלפונים חכמים, טלוויזיה, רדיו, עיתונות ועוד) הופכת את הפרסומות לפחות אפקטיביות.
לפני מספר חודשים קראתי כתבה על צמצום הפרסום של Procter and Gamble ברשת החברתית Facebook. על פי הכתבה, החברה זו היא בעלת תקציב הפרסום הגדול ביותר מבין החברות בעולם.
הצמצום נבע מכך שהחברה הגיעה למסקנה שפרסום זה אינו מספיק אפקטיבי.

המגמה היא לעבור מפרסום תכנים שיווקיים מוטים לפרסום תכנים לא מוטים בעלי ערך.
קראו למשל מאמר של ענת ביין-ליבוביץ בגלובס: התוכן הוא המלך - אז מהם המחסומים שעוצרים את השוק?.
הטענה המרכזית במאמר בגלובס ובמאמרים נוספים בנושא היא, שחברות הבינו שתכנים מקצועיים לא מוטים מקדמים את העסקים שלהם יותר מפרסומות.
חברות מפרסמות באתרים שלהן בלוגים מקצועיים הנכתבים על ידי עובדיהן.
חברות  מכובדות בארצות הברית מפרסמות באתרים שלהן מאמרים, המנסים להיות אוביקטיביים, על מוצרים או חידושים של מתחרים ישירים שלהן.

על פי המאמר בגלובס, גם בישראל הולכים לאותו כיוון. לדעת מומחים, המרואינים בכתבה, אנחנו מפגרים אחרי ארצות הברית בשנתיים או יותר.
בישראל עדיין תראו בעיקר מאמרים מוטים לטובת החברה הכותבת את המאמר. כמו אנשים בפורים הבא עלינו לטובה בתחילת שבוע הבא, גם המאמרים האלה מתחפשים. הם "מתחפשים" למאמרים מקצועיים לא מוטים.

שעתם היפה של הבלוגרים
הפניות אלי ואל בלוגרים אחרים הן תחילתה של מגמה לכיוון של תוכן לא מוטה במקום פרסומות.
ברור שאיש מקצוע הכותב בלוג חשוד פחות בהטיות מעובד מקצועי של חברה.

נראה כאילו נוצרת הזדמנות לנקודות מפגש בין בלוגרים לחברות עסקיות שיניבו שיתופי פעולה מסוג Win-Win.

מדוע נקרא הבלוג בשמו?

הבלוג החדש מצטרף לבלוג הוותיק שלי הכתוב באנגלית ועוסק בארכיטקטורות מוכוונות שירותים, בארכיטקטורות וטכנולוגיות מחשוב. הבלוג החדש יכלול תרגום לעברית של פוסטים מהבלוג הוותיק ופוסטים בנושאים אחרים בהם אני עוסק. יצאנו לדרך קריאה מהנה ומחכה לתגובותיכם 

.