דינו של בנק שאינו מנהל סיכונים לקרוס: המקרה של SVB

 

בחודש מרץ 2023 התרחשה קריסת הבנק השני בגודלו בהיסטוריה של הבנקאות האמריקאית. כך כותב  Robert Charette בפרסום של Cutter Consortium. 

מדובר ב-Silicon Valley Bank. 

במאמר המעניין מנתח Charette את הגורמים לקריסת הבנק.

קוראי האנגלית שביניכם מוזמנים לקרוא את המאמר במלואו. הסבר נפלא על איך לא לנהל סיכונים?

הפוסט יכול להיכתב גם בבלוג שלי על ניהול סיכונים. היות שמדובר בבנק שקרס חשבתי שעדיף לכתוב אותו בבלוג זה.

אתיחס לכמה נקודות מרכזיות שעלו במאמר.

לא נבחרו קריטריונים להצלחה בניהול סיכונים

בכל תהליך של ניהול סיכונים צריך לבחון את ההצלחה מול קריטריון או קריטריונים. ב-SVB לא היו כאלה.

לא היה תהליך של ניהול  סיכונים

השלבים הראשונים של תהליך כזה מזהים סיכונים אפשריים. 

בשלבים הבאים מכמתים אותם ומעריכים את גודל הסיכון.

אחרי זה מנסים לטפל בחלק מהסיכונים.

אם זה נעשה ב-SVB, זה לא נעשה כראוי. 

אגב, זה לא אקט חד פעמי. צריך לחזור על תהליך זה אחת לתקופה ובהתרחש שינוי משמעותי בארגון.

לא היו הנחות ביחס לסיכונים בקונטקס העסקי

הנחות מאפשרות לבחון את התמונה של סיכונים בהקשר רחב. כמובן שגם אותן צריך לבדו תקופתית. הקשר כזה לא היה ב-SVB.

ה-CRO לא טעה

מנהל הסיכונים הראשי של SVB לא טעה. 

מדוע הוא לא טעה? הוא לא טעה כי הוא לא היה. המשרה הזאת לא אוישה במשך מספר חודשים לפני הקריסה.

הנחה סטטית ולא דינאמית

כל מי שמבין משהו בניהול סיכונים מבין שהוא דינאמי. 

בינינו, גם מי שלא מבין בניהול סיכונים מביא בחשבון שהוא דינאמי.

שום דבר אינו קבוע. כמובן שגם סיכונים משתנים.

לא ב-SVB. הם הניחו שחוסר אינפלציה ורמת ריבית נמוכה יימשכו.

לא למדו מהניסיון

יש כאלה הלומדים מהניסיון שלהם. זה בהחלט ראוי ומבורך, אבל החכם לומד גם מניסיונם של אחרים. 

Charette אומר שבמשבר הסאבפריים בשנת 2008 לא היה ניסיון קודם דומה. 

SVB היה יכול והיה צריך ללמוד מהניסיון של משבר הסאבפריים בהקשר של הלוואות ללווים שאולי יתקשו להחזיר אותן. 

הבנת המוטיבציה להצלחה

המוטיבציה במשבר הסאבפריים הייתה תאוות בצע לא מרוסנת. 

גורם משפיע חשוב נוסף היה פוליטיקה. 

ב-SVB לא בחנו מה קרה באותו משבר. גם לא זיהו את אותה מוטיבציה.

לא הבינו את ה-Root Cause של סיכונים

לדעת כותב המאמר יש שלושה כאלה: חוסר במידע, חוסר בשליטה וחוסר בזמן. 

שלושתם היו חסרים ב-SVB. 

אגב לדעתו, הם חסרים בעוד כ-200 בנקים בארה"ב.

כפי שראינו SVB לא היה הבנק האחרון שקרס.

השורה התחתונה

בנק שאינו מנהל סיכונים לאורך זמן, צפוי לקרוס.

קריסת בנקים - מדוע? מדוע עכשיו?

 

החודש (מרץ 2023) קרסו שני בנקים לא גדולים בארצות הברית (SVB (Silicon Valley Bank ו-Signature Bank. 

 

באופן טבעי בישראל שמו לב בעיקר ל-SVB .SVB הוא בנק המתמחה במתן הלוואות ל-Startups במגזר ההייטק. 

הייטק הוא ענף חשוב בכלכלה הישראלית. נהוג לכנות אותו בשם הקטר של הכלכלה הישראלית. 

חברות Startup זקוקות למימון. עובר זמן רב, שבו יש הוצאות ואין הכנסות או אין מספיק הכנסות, עד שמגיעים לשלב שבו מרוויחים, אם בכלל מגיעים לשלב הזה.

לא מעט חברות Startup ישראליות לקחו הלוואות מהבנק הזה.  

מדוע קורסים בנקים?

איום גדול על יציבותם של בנקים הוא תיק אשראי לא טוב. 

המשמעות של מושג זה היא לקוחות שלקחו אשראי (הלוואות, אוברדרפט, תשלומים נדחים בכרטיסי אשראי וכיו"ב) אינם יכולים לעמוד בהחזר האשראי. 

תמיד יש לקוחות כאלה. השאלה היא בכמה לקוחות מדובר ובאילו סכומים מדובר? 

כשמדובר בסכומים משמעותיים לבנק יש בעיה. 

מתי הסיכון גדול יותר?

 

 הסיכון גדול יותר כאשר יותר נוטלי אשראי לוקחים יותר אשראי שקשה להם לעמוד בהחזר החודשי שלו.

כך למשל, בתקופה שבה יש הרבה פיטורים מעבודה גדל אחוז הלקוחות שמתקשים להחזיר את ההלוואות שלקחו. 

ירידה במחירי דירות עלולה אף היא ליצור קושי בהחזר משכנתאות והלוואות. 

אנחנו זוכרים את זה ממשבר הסאבפריים בשנת 2008.

אינפלציה היא גורם נוסף לקושי בהחזר אשראי. כהאינפלציה עולה בדרך כלל גם הריבית עולה. התוצאה היא תשלומים חודשיים גבוהים יותר להחזר האשראי.לא תמיד ההכנסות גדלות בהתאם.

מקרה ספציפי הוא סטגפלציה. שילוב של אינפלציה והאטה כלכלית. בתקופה כזו גדלה ההסתברות לפיטורים.

אין ספק, שהעולם נמצא בתקופה של אינפלציה ועליית ריביות. יש כאלה שיגידו שאנחנו בדרך לסטגפלציה. 

זו לא סתם עלייה, אלא עלייה משמעותית אחרי תקופה ארוכה ללא אינפלציה. 

יש כאלה שלא ניהלו נכון את הסיכונים והניחו שמה שהיה הוא שיהיה, כלומר: אינפלציה נמוכה תישאר עד תום החזר ההלוואה או המשכנתא.

כמובן, שהקושי בהחזר אשראי מתחיל אצל אלה שלא ניהלו נכון את הסיכונים שלהם בזמן שלקחו את האשראי.

 

ההתנהגות בזמן משבר

 

הבעיה במשבר היא שיש גם השפעות פסיכולוגיות. יש לקוחות שמאבדים את הביטחון בבנק או במלווה אחר. בדיוק כמו שיש כאלה, שהפחד מדריך אותם למשוך את ההשקעות שלהם בשוק ההון דווק בזמן ירידות שערים. 

משיכת כספים מבנק בגלל אובדן הביטחון היא זו המביאה לקריסה גם במקרים שמבחינה כלכלית ניתן להתמודד עם ההפסדים.

שלוש הערות חשובות

1. המערכת הממשלתית בארצות הברית למדה מהניסיון של משבר הסאבפריים. 

הממשל האמריקאי הגיב מהר ופתר חלק מהבעיות.

2. בנק נוסף ששמו עולה בהקשר של קשיים הוא Credit Swiss.

בניגוד לשני הבנקים שקרסו, מדובר בבנק גדול. זהו אחד  משני הבנקים הגדולים בשוויץ, שיש לו נוכחות גם בהרבה ארצות אחרות.

סביר להניח שלאינפלציה יש חלק בקשיים שלו. בנק בסדר גודל כזה לא קורס כל כך מהר.

3. כשמדברים על השלכות ההפיכה המשטרית בישראל, אם תתרחש, אז מה שעלול לקרות להייטק הישראלי, שכבר הזוכר בפוסט זה בהקשר של SVB, הוא אובדן הביטחון או אובדן האמון של משקיעים זרים בו. 

במקרה כזה הדרך לחזרה של המשק הישראלי למצב שהיה הרבה שנים אחורה עלולה להיות יותר קצרה ממה שחושבים.