מבחן אמיתי של מרצה: תקלות לא צפויות במהלך ההרצאה

 

כשהכל פועל כמתוכנן יחסית קל. 

אירועים חריגים לא צפויים הם מבחנו של מרצה וגם מבחנו של כל אחד אחר שמופיע לפני קהל או מתמודד עם אתגרים מקצועיים.

היום (25.1.26) ניצבתי בפני אתגר כזה בהרצאה שלי שכותרתה: "קיצור תולדות ההעתקה". 

מדובר בהרצאה חדשה שהעברתי אותה פעם אחת בלבד. אוסיף שהפעם הראשונה הייתה ממש לא מוצלחת.

הרצאה חדשה היא כמו תינוק. תינוק לומד מהניסיון ומשתפר. 

כך גם מרצה שבנה הרצאה חדשה. 

מרצה, כמו גם מורה לברידג', הוא כמו זיקית: עליו להתאים  את עצמו לקהל המאזינים. 

בפעמים הראשונות שמרצים הרצאה ההסתברות לטעות גדולה יותר. 

היום הייתה הפעם הראשונה ששכחתי לרשום הרצאת זום ביומן גוגל שלי. 

התוצאה הייתה שכשההרצאה הייתה צריכה להתחיל הייתי במרכז ירושלים לבצע קנייה של מוצר שאני צריך. מי שמוביל את המיזם, התקשר אלי טלפונית וסיפר לי שאני צריך להרצות.

התנצלתי מיד. הוא אמר שהמרצה שהיה אמור להרצות אחריי הסכים להקדים את ההרצאה שלו. 

כל מה שנותר לי זה לסיים את הקנייה, ללכת לרכבת הקלה ולקוות שאגיע הביתה 40 דקות אחרי המועד המקורי של ההרצאה שלי.  

בדרך תכננתי כיצד להעביר את ההרצאה. 

כשההרצאה הראשונה לא הייתה הכי מוצלחת ניסתי להבין מדוע ובראש כבר היה לי דגם משופר. 

לשקפים לא הגעתי משום שלא זכרתי שיש לי הרצאה היום. 

האתגרים שלי

1. להגיע בזמן או באיחור קל הביתה.

2. להתחבר מיד לזום

3. להעביר הרצאה במבנה שונה מהשקפים שהיו לי ועם תכנים שונים,

למשל לגעת מעט בנושאים של זכויות יוצרים וקניין רוחני בתוכנה, שלא נגעתי בהם בהרצאה הראשונה ואין לי שקפים עליהם. 

מבנה ההרצאה המתוכנן בראשי

החלטתי להתחיל בסיפור של תקלה טכנית שקרתה בהרצאה שהרציתי בשנת 2006 באולם של מכללת אפקה בתל אביב, שארגון משתמשי מחשב ישראלי קיבל לצורך ההרצאה שלי. 

התקלה: נורית הברקו נשרפה בדיוק שקף אחד לפני השקף החשוב ביותר בהרצאה.
לא מצאנו נורה להחלפה ולא מצאנו טכנאי. 

אז התמודדתי בכבוד עם המשך ההרצאה ללא שקפים. 

אחרי זה אספר את האמת על ההרצאה שלי ואגיד שאני ניצב בפני מצב דומה ואז אזרום עם ההרצאה לאו דוקא בצמידות לשקפים. 

המציאות: כל תכנון הוא בסיס לשינויים

כשהגעתי הביתה והתחברתי לזום. זה היה ב-6 דקות איחור, 

פעלתי על פי התכנון. 

רק לאחר הפתיח הארוך העלתי את המצגת. לא יכולתי לבחון בהתחלה את אופן העלאת המצגת, כפי שאני עושה בדרך כלל. 

על פי חוק מרפי משהו שלא השתבש מעולם בעבר עם מצגת שלי השתבש הפעם. 

בכל זאת הייתה הרצאה קולחת ומעניינת ומשתתפים התרשמו לחיוב ושאלו שאלות.

להתראות בהרצאה הבאה. בלי מרפי ועם רישום ביומן גוגל.

ההרצאה שלי: כלכלת המשפחה באתיופיה - מה אנחנו יכולים ללמוד מהם?

 

בקתת מגורים בשבט בעמק האומו בדרום אתיופיה

חצי השעה הראשונה בהרצאה שלי בזום: כלכלת המשפחה באתיופיה - מה אנחנו יכולים ללמוד מהם? הייתה מוצלחת. 

הגענו לעשר הדקות האחרונות, שבהן היו המשתתפים אמורים לשאול שאלות ולענות על השאלה: מה הם למדו מהאתיופים? 

כשניסיתי להעביר אותם ממצב השתקה למצב בו הם יכולים לדבר, השתקתי בטעות את עצמי. 

נוצרה תקלה טכנית שמנעה מהמשתתפים לשמוע אותי. 

עשר הדקות בוזבזו על ניסיונות לאתר את התקלה. 

מכיוון שאת הנעשה אין להשיב, החלטתי לכתוב כאן את מה שהתכוונתי להגיד בדיון, כלומר: מה אני למדתי על כלכלת המשפחה מהאתיופים שבאתיופיה? 

משתתפים בהרצאה המעוניינים לספר מה למדו מוזמנים להגיב לפוסט.

מה למדתי מהאתיופים על כלכלת המשפחה?

לא מוציאים יותר ממה שיש

העקרון הבסיסי בכלכלת המשפחה הוא לא להוציא באופן עקבי יותר מההכנסות.

נתקלתי בלא מעט יחידים ומשפחות בישראל, שהוציאו יותר ממה  שהרוויחו. את הפער בין ההכנסות וההוצאות סגרו באמצעות הלוואות. 

בהרבה מקרים זה הסתיים לא טוב.

העקרון הזה נכון גם ברמה של חברות ומדינות. כמו במשפחות, גם בהקשרים הרחבים יותר של חברות ומדינות, לפעמים מוציאים יותר מההכנסות על מנת לקדם יוזמות שעשויות להביא להכנסות גבוהות יותר בעתיד. 

אתיופיה אינה מוציאה יותר מטבע זר ממה שהיא יכולה להוציא משום שההכנסות שלה מיצוא אינן גדולות. היא מוציאה מטבע זר בעיקר למוצרים בסיסיים שאין מנוס מרכישתם. 

יש מדינות שמוציאות יותר ממה שמצבן הכלכלי מאפשר להן להוציא וקורסות כלכלית. הדוגמה הקלאסית היא ארגנטינה (לא כולל את ניהול הכלכלה על ידי הנשיא הנוכחי חאבייר מיליי). 

זה נכון גם לגבי מדינות אחרות. גם לגבי ישראל בתקופות שבהן היה שר אוצר פוליטי, שכלכלת מדינת ישראל לא עניינה אותו והתמקד באינטרסים פוליטיים. במקרה של ישראל מדובר בשלושה שרי אוצר כאלה: יורם ארידור, ישראל כץ ובצלאל סמוטריץ.

יוצאי אתיופיה בישראל

מניסיוני ביעוץ בכלכלת המשפחה ליוצאי אתיופיה ראיתי לרוב דפוסי התנהלות דומים להתנהלות של ממשלת אתיופיה ואזרחיה שפגשתי. 

גם יוצאי אתיופיה בישראל לרוב מנסים לא להוציא יותר מההכנסות שלהם.

השכלה היא מפתח להצלחה

כתייר באתיופיה ראיתי שמי שמסוגל לתקשר עם תיירים מתמודד טוב יותר עם האתגרים הכלכליים. 

ידיעת השפה האנגלית היא החשובה ביותר. 

השכלה של יוצאי אתיופיה בארץ

כמי שהתנדב כמה שנים ב"עולים ביחד" ליוויתי כמנטור יוצאי אתיופיה אקדמאים והייתי שותף לתהליכי בחירה של המתקבלים לקורסים שיעזרו להם להשתלב בתפקיד הולם. 

חרף כל המאמצים של רבים וטובים בנושא זה יש עדיין קשיים בקבלת עולי אתיופיה לתפקידים הההולמים את קישוריהם.

מי שיוזם ומתאמץ מקדם את סיכוייו להצליח

הדוגמה הבולטת ביותר באתיופיה בה נתקלתי היה צעיר מקומי באחד השבטים בדרום (לא בעמק האומו, אלא משבט במצב טוב יותר). 

כשהגענו לכפר רבים ניסו למכור לנו מוצרים. 

גם אותו צעיר שדובר אנגלית. בערב נסענו למלון מחוץ לכפר. 

היחיד שהגיע למלון על מנת למכור את המוצרים שלו היה אותו צעיר. 

אין ספק, שהנחישות והמאמץ מגדילים את סיכוייו לצאת מהעוני.

יוצאי אתיופיה מרשימים שזכיתי ללוות או לקבל לקורס 

לאחד מהם שראיינתי, במסגרת בקשה שלו להתקבל לקורס פסיכומטרי ייעודי ליוצאי אתיופיה, הקדשתי פוסט מיוחד: ממצוקה להצלחה. 

את השנייה, סטודנטית מצטיינת, שליוויתי כמנטור, הערכתי מאוד. גם היא הצליחה למרות נקודת התחלה קשה במיוחד.

כלכלת המשפחה בעולם השלישי - ההיבט התרבותי

 

 כיועץ לכלכלת המשפחה, שגם טייל במדינות עולם שלישי, התעניינתי באופן שבו מנהלים המקומיים את כלכלת המשפחה שלהם. 

ברור לגמרי שאופן ניהול כלכלת המשפחה במדינות אלה שונה מהאופן בו מנהלות משפחות במדינות מפותחות את כלכלת.

בנוסף, יש גם הבדלים בהתנהלות במדינות עולם  שלישי שונות כפועל יוצא של התרבות המקומית. 

את המסקנות וההתנסויות שלי ביטאתי בפוסטים בבלוג זה ובהרצאות. 

ההרצאות שלי במוטקה לגילאי 50 פלוס הועלו ל-VOD של האתר.

אני מצרף קישורים לשתי ההרצאות שלי.

חלק א' - בהוטן ואתיופיה 

חלק ב' - אינדונזיה ומדגסקר

מודל חדש: הפעלת אזרחים ותיקים למען אזרחים ותיקים

 

אחוז האזרחים הותיקים באוכלוסייה גדל בהתמדה בגלל עליית תוחלת החיים. 

כשתוחלת החיים עולה נדרשות אפשרויות חדשות וגמישות לתעסוקת אזרחים ותיקים. 

מדובר באפשרות להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה באופן המתאים לגיל האזרחים הותיקים ולצרכים שלהם. 

בבלוג זה הצגתי מחקר מקיף של חברת PWC על עבודת אזרחים ותיקים באירופה. 

המחקר ישן אבל הממצאים הבסיסיים חוזרים במחקרים דומים בשנים מאוחרות יותר.

בנוסף או כתחליף לעבודה, יש אזרחים ותיקים רבים שמתנדבים במסגרות שונות.

המודל הנוכחי

לא נתקלתי בעבר בעבודה שמוגדרת כעבודה של אזרחים ותיקים למען אזרחים ותיקים אחרים. 

בהחלט יכול להיות שהיו מצבים נקודתיים בהם אזרח ותיק או אזרחית ותיקה עבדו למען אזרחים ותיקים אחרים, אבל זה לא הוגדר באופן הזה.

נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם אזרח ותיק התנדב למען אזרחים ותיקים אחרים אבל זה לא הוגדר באופן הזה.

המקרה היחיד שאני מכיר והוגדר ככזה היה פרויקט התנדבותי של ביטוח לאומי שבו מקבלי קצבת זיקנה התבקשו לסייע לאחרים המקבלים אותה ומצבם גרוע.

המודל החדש

אני מתחיל להיתקל באופן אישי במספר עבודות או פרוייקטי התנדבות בהם באופן מוגדר מראש אזרחים ותיקים מסייעים לאזרחים ותיקים אחרים.

אני מעריך שההיתקלות שלי במקרים כאלה לא מוטה. פשוט מתחיל להיווצר מודל חדש של קהילות אזרחים ותיקים ושל פעילות דווקא של אזרחים ותיקים למען אזרחים ותיקים אחרים. 

בהמשך פוסט זה אתאר כמה מקרים בהם נתקלתי באופן אישי.

המועצה לחוסן כלכלי לגילאי 60 פלוס 

חברי המועצה לחוסן כלכלי לגילאי 60 פלוס של עיריית ירושלים הם אזרחים ותיקים הפועלים בהתנדבות. רובם בעלי רקע של עיסוק במקצועות כלכליים. 

אני ורבים אחרים פעילים בפרויקט זה לטובת אזרחים גילאי 60 פלוס שניתן לשפר את מצבם הכלכלי. 

אנחנו עובדים בהתנדבות ביחד עם עיריית ירושלים וארגונים נוספים המעורבים בפרויקט.

JoinMe

זוהי פלטפורמה ליוזמות של אזרחים ותיקים. 

במקרים רבים גם קהל היעד הוא אזרחים ותיקים. דוגמה לכך הוא ה"גימלהזום". הרצאות בזום לאזרחים ותיקים של עיריית ירושלים.

תחילת המיזם הייתה בזמן סגרי הקורונה. לאחר הקורונה, משום מה הופסקו ההרצאות. 

עכשיו חוזרות ההרצאות של הגימלהזום בפלטפורמה של JoinMe.

 

הרצאות לקהילות של אזרחים ותיקים

יש קהילות של אזרחים ותיקים, למשל ברשתות של דיור מוגן, המקבלות הרצאות בנושאים שונים. 

בחלק מהמקרים מדובר בהרצאות העשרה. במקרים אחרים מדובר בהרצאות שיש להן משמעויות מעשיות, למשל ההרצאה שלי: "ליפול ברשת"? -אף לא אחד חסין ובכל זאת....

יש המבקשים מהמרצה או מעביר הסדנה להכשיר גם את השומעים על מנת שיוכלו להעביר את המידע לחברים אחרים בקהילה. 

אותם חברי קהילה ששמעו את ההרצאה משתמשים במצגת של המרצה באישורו בתהליך הכשרה של אחרים בקהילה.

המשותף לכל הדוגמאות שהבאתי

בכל הדוגמאות שהבאתי ובדוגמאות דומות זה לא רק מודל עסקי חדש. יש עוד מודל: המרצה או היזם או המתנדב ההוא מודל.

הוא דוגמה לכך שגם אזרח ותיק יכול לתפקד וליזום.

הרצאה חדשה שלי: עדיין לא מאוחר: התנהלות כלכלית בגיל השלישי

אתמול (27.11.22) הרציתי על התנהלות כלכלית בגיל השלישי. 

מצורף קישור למצגת. 

עדיין לא מאוחר: התנהלות כלכלית בגיל השלישי

המעוניינים בהרצאה מוזמנים לצור איתי קשר בטלפון:054-4480616.

ההרצאות שלי: ברידג' כראי החיים

 

 

בפוסט זה אתן יותר מידע על ההרצאה שלי "ברידג' כראי החיים".  

על יתר נושאי ההרצאות תוכלו לקרוא בפוסטים: 

נושאי ההרצאות שלי נכון לשנת 2020 

ההרצאה החדשה שלי: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים (שם זמני)?

 

להזמנת ההרצאה הזו או כל הרצאה אחרת: טלפון: 054-4480616. 

 

ברידג' כראי החיים

 

מה הם דפוסי הזוגיות שלכם בחיים? 

זוגיות מתמשכת? זוגיות מתחשבת? אין זוגיות? החלפה תדירה של בני/בנות זוג?

 

במי לתת אמון ובמי לא לתת אמון?

יש אנשים שראויים לאמון ויש כאלה שלא.

 

בדידות וחברה?

מי זקוק לפעילות שיש בה היבטים חברתיים? באיזה גיל זקוקים לזה יותר?

 

מהו אימון מוחי וכיצד הוא פועל? 

יש טכניקות לאימון מוחי. כיצד זה פועל?

מי היה יוהאן הויזינחה? כיצד הוא קשור למשחקים?

הויזינחה היה היסטוריון הולנדי חשוב. התנגד לשלטון הנאצי לאחר שכבשו את הולנד. היה במעצר בית במשך תקופה ארוכה במלחמת העולם השנייה.

האם אתם חוסכים מספיק לפנסיה? אם לא, מדוע?

רבים אינם חוסכים מספיק לפנסיה. הסיבה: "כשל העתיד".

דניאל כהנמן, עמוס טברסקי ז"ל, ריצ'רד ת'יילר כיצד הם קשורים, אם בכלל לברידג'?

שני חתני פרס נובל לכלכלה ואחד שלא קיבל אותו,  ביחד עם כהנמן, רק משום שנפטר לפני קבלת הפרס. 

מה גורם לנו להטיות בקבלת החלטות?

המונח "לנו" מתייחס למגוון רחב של מצבים ואנשים.

מהי תיאוריית גילוי האותות וכיצד היא קשורה לניהול סיכונים?

התיאוריה צמחה מניתוח קבלת החלטות בתנאי אי-וודאות של מפעילי מכ"ם במלחמת העולם השנייה. היא מיושמת במגוון רחב של תחומים אחרים.

כל השאלות האלה ושאלות רבות אחרות קשורות למשחק הברידג' והופכות אותו לסוג של ראי של החיים. על כל הנושאים האלה והקשר בינם לבין משחק הברידג' תוכלו לשמוע בהרצאה שלי.

 

 

על מה אני מרצה

כשפרסמתי בפוסט ב-Facebook את התמונה המצורפת לעיל מהרצאה שלי על הבנקים במתנ"ס גינות העיר בירושלים, הגיב אחד מחברי: "לא ידעתי שאתה מרצה. על איזה נושאים אתה מרצה?". חשבתי שהוא כנראה לא היחיד, שאינו יודע שאני מרצה והחלטתי בפוסט זה להציג את הנושאים עליהם אני מרצה ומסגרות ההרצאה. 

הרצאות על כלכלת המשפחה
אני מרצה על כל נושא שאתבקש בנושאים הקשורים בכלכלת המשפחה. נושאים לדוגמה:

1. הבנק ידיד או אויב? כיצד להתנהל מול הבנקים

2. מסע בזמן בעקבות הכסף

3. לחיות מההכנסות: כיצד להימנע מהוצאות גבוהות מהכנסות?

4. אין הלוואות שמחות: מדוע לא לקחת יותר מדי אשראי?
אוברדרפט, משכנתה, הלוואות, רכישות עם פריסת תשלומים בכרטיסי אשראי.

5. הכל סיכונים: ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה
ראו גם פסקה כללית המתייחסת לניהול סיכונים.

6. התנהלות כלכלית בגיל המבוגר

7. פרישה ואחרי הפרישה
הכנה לפרישה לפנסיה עם התמקדות בכלכלת המשפחה (יכול להשלים הרצאות וסדנאות העוסקות בהיבטים אחרים של הכנות לפרישה).

8. הרצאות ייעודיות למגזרים או קבוצות אוכלוסייה: אנשי היי-טק, מורים, עובדי מדינה, אנשים עם מוגבלויות, ניצולי שואה ועוד.
אתאים הרצאה ייעודית לכל קבוצה שתבקש זאת. 

9. טכנולוגיה וכלכלת המשפחה 
כיצד תשפיע הטכנולוגיה על האופן בו אנו מנהלים את כלכלת המשפחה? כלכלת שיתוף, אופן ההתנהלות מול גורמים פיננסיים, במה נשלם? וכיו"ב  

הרצאות מותאמות בנושאים אחרים יוכנו על ידי על פי בקשה.

הרצאות על מחשוב ומערכות מידע

הרצתי במשך שנים ארוכות במכללות, בכנסים, בהשתלמויות ובארגונים על מגוון רחב של נושאים טכניים, מגמות, וטכנולוגיות, למשל:

Service Oriented Architecture  

Business Process Management

Cloud Computing

חלק מההרצאות קשרו בין תפיסות וטכנולוגיות המחשוב לבין ההיבטים העסקיים בארגונים ובינם לבין משמעויות אישיות של צרכנים פרטיים. 

ישנן הרצאות המיועדות לאנשי מקצוע בתחום מערכות מידע וישנן הרצאות המיועדות לאנשים שזה אינו תחום עיסוקם.

יש הרצאות המתארות תסריטים עתידיים בעקבות מגמות טכנולוגיות בתחום של מחשוב, למשל: השלכות של מחשוב לביש.

הרצאות על ניהול סיכונים
נתתי ייעוצים בניהול סיכונים בתחומי מחשוב ומערכות מידע, זמן רב לפני שהתחלתי לתת ייעוצים בכלכלת המשפחה. למדתי את הנושא התאורטי והמתודולוגי של ניהול סיכונים באופן כללי, על מנת שאוכל לתת ייעוצים. 

ההרצאות על ניהול סיכונים, מתאימות גם להקשרים שאינם הקשרים של כלכלת המשפחה.

הרצאות על ברידג'
הרצתי על ברידג' רק במסגרת קורסי ברידג' שאני מלמד. כמובן שאשמח ללמד קורסים נוספים. אבל גם אשמח להרצות לקהל רחב שאינו עוסק בברידג'. הרצאות מסוג זה, יעסקו במהות המשחק ולא בצדדים טכניים. הן יתמקדו בקשר בין ברידג' לבין תחומי ידע אחרים ובין התנהגות בברידג' לבין התנהגות שלא ליד שולחן הברידג'.

כך למשל, אקשור בין קבלת החלטות בברידג' לבין קבלת החלטות בכלל (משהו למדתי בנושא זה במסגרת לימודיי לתואר ראשון ולתואר שני בפסיכולוגיה), שיתוף פעולה בברידג' ובכלל, תחרות, ניתוח מצבים והסקת מסקנות  ועוד.    

למי אני מרצה ובאיזו תמורה?
איני פוסל שום מסגרת להרצאה, כולל בתים פרטיים וכולל Webinars (הרצאה אינטרנטית). 
אני עשוי להרצות ולבקש תשלום כספי, אבל יהיו גם מצבים לא מעטים בהם אהיה מוכן להרצות ללא תשלום.

אני מפנה אתכם לפסקה של גילוי נאות, על מנת שתוכלו להבין מדוע אני מוכן לפעמים להרצות גם ללא תשלום.

הרצאות על מערכות מידע ומחשבים ללא תשלום יינתנו רק במקרים יוצאי דופן.

גילוי נאות

אני חשדן כאשר מציעים לי הנחה לא סבירה על מוצר או שירות. אני הרבה יותר חשדן כאשר מציעים לי משהו חינם. גדלתי על הפתגם: "אין ארוחות חינם" ובמסגרת לימודי בפסיכולוגיה ועיסוקי בכלכלת המשפחה, נתקלתי בהטיות וכשלים הגורמים לאנשים לקבל החלטות לא נכונות.

אחד מהכשלים הוא הכשל של מחיר אפס. אתם יכולים למשל לקרוא בספר של פרופ' דן אריאלי על מחקר שלו בנושא זה. 

השורה התחתונה: רוב האנשים יעדיפו לקבל משהו חינם גם כשזה לא כלכלי (למשל: כשהאלטרנטיבה היא הנחה כספית גדולה יותר על מוצר הרבה יותר טוב).

אני צריך להבין מה עשוי להרוויח מי שמציע לי משהו חינם מהצעת החינם של מוצר או שירות. אם לא אבין זאת ולא אשתכנע שמדובר בפילנטרופיה, לא אקנה מוצר חינם. 

היות שחלק מההרצאות שלי הן בחינם וחלקן בתשלום, אסביר מה אני יכול להרוויח מהרצאות חינם.

יכולות להיות לי שתי סיבות להרצות חינם:

1. תועלת עסקית שאני עשויה להפיק באופן עקיף.

2. רצון כן לעזור לאוכלוסיות מסוימות.

הרצאות כתרומה ללא תשלום
כשהרצתי על כלכלת המשפחה לניצולי שואה ב"עמך" לא חשבתי על טובתי האישית. אני לא ארוויח כסף, גם אם הם יתרשמו כל כך מההרצאה שלי וכולם ירוצו לבקש ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה. הסיבה לכך היא שניצולי שואה מקבלים ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום (גם עולי אתיופיה מקבלים ממני ייעוץ ללא תשלום).

כשהרצתי במעון נכים של איל"ן על כלכלת המשפחה, עשיתי זאת בעקבות פנייה של חבר שלי, שמתנדב באופן קבוע בעבודה עם הנכים. 
אף אחד מהם לא יהיה לקוח שלי: מדובר באנשים עם נכויות קשות, הגרים במקום מוגן ואינם מסוגלים לעבוד או לנהל חיים עצמאיים. הם לא ינהלו את כלכלתם ולכן אין מצב בו יגיעו אלי לייעוץ בתשלום.

גם כשהרצתי במתנ"ס על מחשבים לקבוצה של אנשים עם מוגבלויות, לא חשבתי שתצמח לי תועלת עסקית כלשהי.

אלה הן רק דוגמאות להרצאות ללא תמורה וללא מחשבה על תמורה כספית עקיפה כלשהי.

הרצאות שאני עשוי להפיק מהן תועלת עסקית עקיפה
כשהתבקשתי להרצות על כלכלת המשפחה, ללא תשלום לקבוצת נשים בסביבות גיל 50, הערכתי שהסיכוי שהן יבואו לייעוץ אצלי נמוך. אבל זה שונה לגמרי מהקבוצות שתוארו בסעיף הקודם.

ראשית, אחת או יותר מהן היו עשויות להגיע לייעוץ - זה לא קרה בינתיים.

שנית, מי יודע האם ומתי יפנה אל אחת מהן בן, אח, בן דוד או שכן ויציג דילמות בכלכלת משפחתו והיא תזכור אותי לטובה ותשלח אותו אלי לייעוץ. 

המניע שלי להסכים להרצות בחינם הוא חשיפה. זה אחד התחליפים שלי למה שעושים אחרים ואני לא מאמין בו: פרסום בתשלום. 

עד שלא אגיע, אם בכלל אגיע, למחזור גבוה, אינני מתכוון לפרסם את עצמי בתשלום.

אני מפרסם את עצמי בעזרת בלוגים ותכנים ברשתות חברתיות. אני מפרסם את עצמי מפה לאוזן, באמצעות לקוחות מרוצים ואני מפרסם את עצמי גם באמצעות הרצאות. 

יש מצבים לא מעטים בהם אהיה מוכן לא לגבות תשלום על הרצאה. אם בעקבות ההרצאה, יגיעו אלי לייעוץ או לסדנה, ארוויח מהייעוץ או הסדנה. אם בעקבות ההרצאה, יבואו ללמוד אצלי ברידג' ארוויח מהשיעורים שאתן.

מההסבר צריך להיות ברור לקוראים גם מדוע דווקא על מחשבים ומערכות מידע, ברוב המקרים אגבה כסף על הרצאה: 
הלקוחות הפוטנציאליים שלי הם ארגונים ולא אנשים פרטיים ואחרי עיסוק של 40 שנה בתחום מכירים אותי מספיק. מי שמעוניין בייעוץ,  ידע לפנות אלי גם בלי הרצאה ללא תשלום.