במה תבחרו ב FAQ או What's(app) the fuck?

 

בשנת 1992 ניהלתי צוות שעסק במערכות הפעלה. בנסיעת עבודה לארה"ב בדקתי כמה מוצרי תוכנה רלבנטיים לארגון. 

אחד המוצרים היה מוצר של מפעיל אוטומטי. צוות הפיתוח של המוצר הדגים לי את יכולות המוצר. 

המשפט הראשון שנאמר לי היה: "הכלי הזה עובד עם AI". 

היות שבתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת השתתפתי בקורס בינה מלאכותית במסגרת לימודיי לתואר שני באוניברסיטה העברית, לא התרגשתי במיוחד.

לאלה שאינם יודעים, כבר ב-1957 היה מוצר AI מעניין שפותח במעבדות RAND בארה"ב. 

היכולות כמובן היו רחוקות מהיכולות היום. כך למשל, המעבדים היו הרבה יותר חלשים, לא היה אינטרנט ולכן גם לא הייתה גישה למאגרי מידע. 

לענינו של המוצר שהוצג לי בשנת 1992, הדבר הכי חשוב שלא היה באותה תקופה הן יכולות של Deep Learning. 

ללא יכולות לימוד כאלה, יש חשיבות גדולה ליכולות הנוכחיות של המוצר. 

הצגתי הרבה שאלות ביחס לפונקציונליות של המוצר. מסתבר שהפונקציונאליות שלו נחותה משמעותית משני מתחריו, שלא התיימרו להיות כלי AI. 

הסיפור של המוצר הזה מראה שלא רק היום יש Hype סביב AI. גם בשנת 1992 היה.

איך יוצרים Hype של AI באמצעות WhatsApp?

בשנת 2025 ארגונים רבים במדינת ישראל משתמשים ב-Bots לסיוע ללקוחות הפועלים תחת WhatsApp. 

כך למשל, כשפונים טלפונית לארגון, ההודעה הראשונה שתקבלו ממערכת הניווט הקולית היא: "תוכלו לחסוך זמן המתנה באמצעות נציג שירות וירטואלי ב-WhatsApp. שלחנו לכם קישור" 

החוויה האישית שלי

בכל הפעמים שניסיתי להשתמש ב-Bot תחת WhatsApp קרה מה שקרה בהדגמה של המפעיל האוטומטי בשנת 1992: BOT ה-AI לא סיפק את הסחורה, כלומר: לא רק שהוא לא חסך זמן הוא בזבז זמן.

בתהליך עניתי לתפריטים רבים עד שה-BOT הגיע למסקנה שהוא אינו יכול לסייע לי והציע לי לפנות למענה אנושי. 

הייתה רק פעם אחת, שהיה ספק האם הוא בזבז את זמני. 

באותה פעם ה-BOT הגיע מהר למסקנה שהוא איננו יכול לסייע ואמר לי שהוא יבקש מאיש תמיכה להתקשר אלי.

כמו במוצרי המפעיל האוטומטי הכלי של FAQ, שלא התיימר להיות AI, היה הרבה יותר מוצלח.

FAQ הן ראשי תיבות של Frequently Asked Questions. 

אם מוצגות השאלות הרלבנטיות השכיחות והתשובות ראויות, אפשר להפיק מהן תועלת.

Bot ה-WhatsApp כמשל

היכולות המוגבלות בעליל של Bot ה-WhatsApp הן משל, ליכולות מוגבלות של כלי בינה מלאכותית במצבם הנוכחי בהקשרים ארגוניים אחרים. 

על הסיכונים והבעיות של AI אתם מוזמנים לקרוא  בבלוג שלי Risk and Crisis ולשמוע בהרצאה שלי: בינה מלאכותית יותר מסוכן ממה שחשבתם.

 

שלוש נקודות בזמן קורונה: בלת"מ הלוואות וואטסאפ

פוסט זה נוגע בקצרה בשלוש נקודות לכל אחת אקדיש פסקה.

בלת"מ

יועצים לכלכלת המשפחה מייעצים למשפחות לחסוך. הם גם מייעצים להם לייעד חסכונות למטרות מסוימות. אחד החסכונות המיועדים למטרות מסוימות הוא חיסכון לבלת"מ. 
בלת"מ הן ראשי תיבות של הוצאה בלתי מתוכננת.
הוצאה בלתי מתוכננת אינה בלתי צפויה, רק איננו יודעים מתי היא תתרחש ולאיזה צורך: האם זה יהיה טיפול שיניים? תיקון תקלה במכונית? מקרר שהפסיק לעבוד? או כל דבר אחר שתעלו על דעתכם. 

ההמלצה הייתה לחסוך כל חודש סכום קטן ולנסות להגיע לסכום של כ-8,000 שקלים עד 10,000 שקלים שניתן להשתמש בהם כשקורה אירוע בלת"מי. 
כבר בתחילת מגפת הקורונה, הצעתי לחשוב על בלת"מ בסכום כפול לאחר סיומה.

על פי מה שאנחנו רואים היום גם סכום כפול נראה רחוק מלהספיק. כשחשבנו על בלת"מ לא חשבנו על אירוע בלת"מי בסדר גודל של הקורונה. נצטרך לחשוב על אירועים דומים בעתיד.

עכשיו שמספר המובטלים עלה דרסטית וצפוי מיתון כלכלי, ניתן לראות שמי שהקשיב להמלצה הכללית יותר של היועצים: להוציא פחות מההכנסות ולחסוך, ופעל לפיה, נמצא במצב פחות גרוע ממי שהוציא יותר מהכנסתו ונמצא בחובות.

ההמלצה שלי

עכשיו כשמקומות הבילוי והחנויות סגורים (פחות הוצאות על פנאי)  וכמות הנסיעות שלכם קטנה משמעותית (פחות הוצאות על דלק ועל תחבורה ציבורית) זהו בדיוק הזמן הקל והמתאים להקטין את ההוצאות ולהתחיל לחסוך.

הלוואות 

אחת התופעות בימי הקורונה, הלא עליזים, היא ההצפה בפניות של כאלה שמציעים לכם הלוואות. אני כבר לא מצליח לחסום אוטומטית את כל מציעי ההלוואות ששולחים לי הודעות SMS מפתות על קלות קבלת הלוואה. 

אנשים ששואלים לעצתי הכלכלית שואלים, בין השאר, האם כדאי לקחת הלוואה עם 10% ריבית או אפילו יותר מ-10%? 

את התשובה לשאלות האלה כבר נתתי הרבה לפני הקורונה, בשנת 2014, בפוסט: הלוואות, הלוואות יותר מדי הלוואות. 

נותני ההלוואות מבינים את המצוקה הכלכלית של חלק לא קטן ממשקי הבית ואת המצוקה הכלכלית של עסקים קטנים ועצמאים ולכן מציעים יותר הלוואות. הניחוש שלי, בלי שבדקתי שיטתית, הוא שההלוואות הן בריבית גבוהה יותר מאשר לפני הקורונה.

ההמלצות שלי

1. אם ניתן לא לקחת הלוואה, הימנעו מלקחת הלוואה. 
מקרה חריג הן הלוואות לצורך ייצור הכנסה שלוקחים אנשים, שברור לגמרי שהם יכולים להחזיר אותן.

2. אם לא ניתן, בדקו היטב את שוק ההלוואות והשוו בין ההצעות על מנת לבחור את ההלוואה הזולה ביותר.

3. היזהרו במיוחד מלקיחת משכנתאות לטווח ארוך עד שנבין את  משמעויות מגפת הקורונה.

Whatsapp

ה-Whatsapp היה כלי פופולרי לתקשורת בין אנשים עוד לפני תקופת הריחוק החברתי הנוכחית. חלק מהאנשים שהייתי בקשר איתם כבר לא משתמשים בדוא"ל, בעיקר צעירים וקשישים, ומתייחסים רק למה שאני כותב להם ב-Whatsapp.  

בתקופת הריחוק החברתי בגין מגיפת הקורונה גדל השימוש בכלי תקשורת זה. באופן אישי, יצרתי קבוצת Whatsapp חדשה של אחת מקבוצות תלמידי הברידג' שלי והצטרפתי לקבוצת Whatsapp  חדשה שמנסה לטפל במצוקות של אוכלוסייה מסוימת.  
אני מניח שמה שקורה אצלי קורה אצל רבים אחרים. 

דווקא בתקופה של עומס פעילות ב-Whatsapp חשוב להקפיד על כללי התנהגות בקבוצות Whatsapp, במיוחד בכאלה שמיועדות למטרה ספציפית ולא לשיחות חולין. 
כשיש יותר מדי צפצופי התראות על הודעות מתחילים להתעלם מהן ומשתיקים את ההודעות. קשה להוציא את המוץ מכל כך הרבה תבן.
כך עלולות ללכת לאיבוד הודעות חשובות הדורשות התייחסות מידית. 

כללי התנהגות בקבוצות Whatsapp המיועדות למטרה

1. התמקדו בנושא בו עוסקת הקבוצה.
הימנעו מהודעות לא רלוונטיות לנושא זה. במיוחד הימנעו ממשלוח אזהרות חסרות שחר ומכתבי שרשרת לא רלוונטיים.

2. שיחות אישיות בנושא בו עוסקת הקבוצה צריכות להתנהל באופן אישי ולא קבוצתי. 
ברגע שתגלו שנושא שהעליתם בקבוצה נוגע רק לכם ו/או מישהו ספציפי צריך לתת לכם מענה, עברו לשיחת Whatsapp פרטית איתו.

3. אימוג'י לא נועדו לקבוצה.
אין צורך לשלוח אחד כזה לכל חברי הקבוצה כתגובה למה שמישהו כותב בקבוצה. הם כן מתאימים לשיחת Whatsapp אישית. 
אגב, מספיק אימוג'י אחד המביע את הרגשתכם. אין צורך בעשרה העתקים שלו.

4. זכרו שאצל הרבה אנשים מצפצפים טלפונים כשאתם כותבים ולכן הימנעו ממשלוח הודעות לא הכרחיות בקבוצה.

המטבע החדש של :Facebook: עידן חדש בשירותים הפיננסיים?

מרק צוקרברג. מקור התמונה: ויקיפדיה

חברת Facebook הכריזה על השקת מטבע דיגיטלי משלה, שייקרא Libra, בשנת 2020. בפוסט זה אנסה לתת ניתוח ראשוני (First Take) של משמעות ההכרזה הזו.

מעמדן של חברות הייטק מובילות בעולם

חברות הייטק ענקיות כגון: Facebook, Google, Amazon ו-Apple הן בעלות עוצמה גדולה יותר מאשר מדינות רבות. הן אוספות מידע רב עלינו ומשתמשות בו, במקרה הטוב, לצורך פרסום. 
הן קובעות חוקים לעסקים קטנים התלויים בהן ובנוסף להיותן סוג של רשות מחוקקת הן גם רשות שופטת. 
ההכנסות שלהן והמחזורים שלהן גדולים מאלה של מדינות רבות. 

לא מדובר רק בחברות אמריקאיות. יש גם חברות ענק סיניות, למשל: עליבאבא, שגם להן שליטה וכוח. חלק מהחברות הסיניות הנ"ל שולטות בעיקר בשוק המקומי הענק בסין. עליבאבא היא דווקא דוגמה לחברה בעלת נוכחות גלובלית. 

לא מפתיע שאחת מהחברות האלו מחליטה להנפיק מטבע משלה. לא מפתיע שזו דווקא חברת Facebook.

Bitcoin ומטבעות דיגיטליות אחרות

השימוש ב-Bitcoin מבוסס על אלגוריתם שיתופי ועל טכנולוגיה המאפשרת את מימוש האלגוריתם הנ"ל ונקראת Blockchain. 

רבים מהמומחים הגדולים בעולם לשוק ההון רואים ב-Bitcoin  סוג של הימור ולא מטבע. הם גם חושבים שהוא צפוי להיעלם מהשוק בעתיד.
התנודות התכופות והקיצוניות בערכו תומכות בטענות אלו. 

אי אפשר להגיד את אותו דבר על המטבע שתפיק חברת Facebook. יודעים מי עומדת מאחוריו וכפי שהבנתם מהפסקה הקודמת עוצמתן של חברות כמו Facebook עולה על עוצמתן של הרבה מדינות. 
Facebook לא לבד. מצטרפות ליוזמה שלה כשלושים חברות אחרות. אזכיר רק שלוש חברות בעלות מעמד בשוק הפיננסי: Visa, Master Card ו-PayPal.

הביטקויין הוא אולי הימור אבל Blockchain היא טכנולוגיה אמיתית ובעלת ערך. טכנולוגיה זו מאפשרת מנגנוני אבטחה מבוזרים בהעברת מידע ולכן עשויה לחסוך עלויות בהשוואה למודל אבטחה המשולב על שרת מרכזי. 

הצצה שטחית לשירות הפיננסי שעומדת Facebook להציע

על פי פרסומים בעיתונות, מדברים על העברה קלה ופשוטה של כספים באמצעות הודעות. למשל באמצעות Whatsapp. 
התיאור הזה הוא לא רק פשוט אלא פשטני. פשטני מדי. יידרש מרכיב של אבטחת מידע. תידרש רמה כלשהי רגולציה. 

אבטחת המידע עשויה להתבסס על טכנולוגיית Blockchain. אחת השותפות של Facebook, חברת Visa העולמית, השקיעה הרבה משאבים במחקר ולימוד של טכנולוגיה זו. סביר להניח שהיא אינה היחידה בין השותפות ליוזמת המטבע החדש.

כבר עסקתי בבלוג זה בעלויות הגבוהות של SWIFT, האופן בו מועברים כספים מבנק לבנק. 
המונח "עלויות גבוהות", מתייחס לעמלות שנגבות מהצרכנים. העברת כספים במטבע הדיגיטלי עשויה לא רק לפשט את ההעברה אלא גם להוזיל אותה משמעותית. 

המהפכה הטכנולוגית והבנקים

כפי שכתבתי במספר לא קטן של פוסטים בבלוג זה הבנקאות המסורתית מאוימת על ידי שחקנים חדשים המציעים שרותים פיננסיים חלופיים. 
המהפכה הטכנולוגית פותחת פתח לשרותים חלופיים מבוססי אינטרנט ודיגיטל הזולים בהרבה מהשרותים של הבנקים. 

הכניסה של חברת Facebook לתחום היא עוד נדבך בשרותים פיננסיים חלופיים. 

בהקשר זה חשוב לציין:

1. אם העברות הכספים והמטבע החלופי של Facebook יצליחו, היא תנצל את העוצמה שלה ואת המידע הרב שצברה על משתמשים על מנת להציע שרותים פיננסיים נוספים.

2. ההשתלטות של ענקיות ההייטק על שווקים אחרים צריכה להגיע גם לבנקאות. 
החברות האלו ינצלו את המידע שאספו על צרכנים ואת העלות הזולה יחסית של פלטפורמות הדיגיטל והאינטרנט על מנת להשיג יתרונות על פני שחקניות מסורתיות בשווקים.  
קחו לדוגמה את אמזון ועליבאבא בשוק של מוצרי צריכה. 

3. גם ענקיות טכנולוגיה אחרות יהיו שחקניות משמעותיות בשוק של השרותים הפיננסיים
בניתוחים בפוסטים קודמים שלי הצגתי את האיום הדיגיטלי/טכנולוגי על הבנקאות המסורתית. כמו רבים אחרים חשבתי דווקא על Apple ועל Google. 
הכניסה של Facebook לשוק הזה רק תעודד את החברות הנ"ל, שעושות כבר צעדים לבניית שרותים פיננסיים

 4. במדינות המתפתחות יש מספר רב של אנשים הזקוקים לשרותים כאלה
לרוב האנשים בישראל ובמדינות ה-OECD יש חשבונות בנק. זה אינו נכון לגבי חלק מהמדינות המתפתחות. בחלק ממדינות אלה לאחוז גבוה מהתושבים אין חשבון בנק. 
אנשים אלה זקוקים לשרותים פיננסיים חלופיים. הפלטפורמה של טלפון חכם אידיאלית עבורם. 
בחלק מהמדינות האלה אין תשתית טלפונית קווית ראויה. הטלפונים הראשונים של תושבים רבים בהן היו טלפונים סלולריים. בחלק מהמקרים מדובר בטלפונים סלולריים שאינם טלפונים חכמים אבל יש רבים המשתמשים בטלפונים חכמים.
היום ניתן להשיג טלפונים חכמים זולים. המגמה היא שלתושבי המדינות המפותחות יהיו יותר טלפונים חכמים בהם ניתן לממש שרותים פיננסיים המתחרים בשרותי הבנקים.

פוסטים קודמים בנושא

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?  

מה תעשה כשתהייה גדול: בנקאי או איש Fintech? 

הלוואות דיגיטליות והבנקים: הווה ועתיד   

שירותים פיננסיים חלופיים: מנישה שולית למרכז (Mainstream)

הדיוג עובר לטלפונים החכמים

דיוג או באנגלית Phishing הוא השגת מידע אישי של משתמשים תמימים באמצעות תרמית אינטרנטית. הטכניקה דומה לטכניקות דייג. הדג חושב שיש מזון בקצה החכה ומנסה לזכות בו. הוא צודק, אכן יש מזון, אבל כך הוא גם נתפס על ידי הדייג. 

כבר פרסמתי פוסטים העוסקים ב-Phishing באינטרנט. אתם מקבלים הודעה בשם אחד הבנקים הגדולים שיש צורך מידי בשינוי הסיסמה שלכם. מצורף קישור לאתר הבנק, כביכול,.
הלוגו הוא אותו לוגו. המראה החיצוני כמעט זהה רק שהכתובת היא לא באתר של הבנק. אתם מזינים קוד משתמש, פרטים אישיים וסיסמה ישנה וסיסמה חדשה שתחליף אותה. מקבלים הודעה בשם הבנק שתהליך שינוי הסיסמה עבר בהצלחה. "הדייג" דג את הסיסמה הנוכחית שלכם, את קוד המשתמש ופרטים נוספים עליכם.

כל מה שנותר לו זה להיכנס לחשבון האמיתי שלכם בבנק ולהעביר כסף לחשבונות אחרים.
בעבר כתבתי מספר פוסטים על דיוג באינטרנט, למשל: כשלא אתם פרסמתם את המידע שפורסם בשמכם באינטרנט. 

שיטה פרימיטיבית יותר לדיוג היא הודעת דוא"ל שקיבלתם ממישהו מניגריה, סקוטלנד או מדינה כלשהי אחרת. "הדייג" מציע להעביר לחשבונכם כסף שלו אסור להוציא ממולדתו. אתם תתחלקו בו איתו. כל מה שאתם צריכים לשלוח לו בדוא"ל את פרטי חשבון הבנק שלכם. בלא מעט מקרים תקבלו הודעה בעברית עילגת, שמקורה בתרגום האוטומטי של Google. במקרים רבים אחרים האנגלית היא זו שתהיה עילגת.

הדיוג בעקבות הטכנולוגיה

העולם הממוחשב עבר בשנים אחרונות מהפכה של טלפונים חכמים. יש יותר טלפונים חכמים ממחשבים אישיים. אתם מקבלים יותר הודעות SMS והודעות Whatsapp מאשר הודעות דוא"ל. 
גם "הדייגים" "עלו כיתה" טכנולוגית: הם שולחים הודעות דיוג באמצעות SMS או Whatsapp. 
שוב אתם מתבקשים בשם גוף גדול ומכובד לתת את פרטי כרטיס האשראי שלכם או את פרטי חשבון הבנק שלכם. שוב הקישור אינו לאתר אותו גוף אלא לאתר המתחזה. 

בימים האחרונים רבו ניסיונות הדיוג בישראל. הדיוג נעשה בשם כללית שרותי בריאות ובשם חברות הסלולאר. תמיד יש אנשים תמימים הנופלים במלכודת. כנראה שגם הפעם.

מה צריך לעשות?

ראשית, צריך להבין שאף חברה המכבדת את עצמה לא תבקש מכם להזין את פרטי כרטיס האשראי לצורך שינוי סיסמה או לצורך שינוי תעריף תשלום או לצורך מבצע חדש.

שנית, צריך להתעלם באופן שיטתי מהודעות כאלה ולא להזין פרטים. הימנעו מלחיצה על קישור כלשהו בהודעה כזו. לפעמים זה לא דיוג אלא סתם תולעת או ווירוס שיפגעו במחשב שלכם. 

קווים לדמותו של עידן ה-Collaboration

גלובלזיציה. מורכבות גדולה של משימות. רשתות חברתיות מקוונות. דואר אלקטרוני. 

כל הדברים המצוינים לעיל קשורים בהגדלת הצורך בשיתוף פעולה (Collaboration) בעבודה.

מאמר מעניין של שלושה פרופסורים מאוניברסיטאות בארצות הברית מנתח את דפוסי ה-Collaboration בעבודה.

Reb Rebele ,Rob Cross  ו-Adam Grant כתבו את המאמר: Collaborative Overload, שפורסם ב Harvard Business Review, בראשי תיבות HBR, בגיליון ינואר-פברואר 2016.

על פי המאמר, הנתונים שאספו מראים כי יותר מ-50% מזמנם של מנהלים ומזמנם של עובדים מוקדש לפעולות Collaboration.
רובנו מכירים את זה מניסיוננו המקצועי והאישי. 

נתן זלדס, מכר ותיק שלי ועובד לשעבר באינטל, מתמחה בנושא של הקטנת בזבוז הזמן הנובע מעומס יתר של הודעות דוא"ל. חלק מההודעות האלה רחוקות מלהיות חשובות או משמעותיות ובכל זאת רובנו קוראים אותן , לפחות ברפרוף וגם משקיעים זמן במחיקתן.
צריך לזכור שהגבולות בין הזמן הפרטי וזמן העבודה ובין המידע הקשור לעבודה לבין המידע הפרטי משטטשים. עוד סיבה לביטול זמן הקשור ב-Collaboration לא יעיל.

החוויה האישית שלי היא שהצורך בסינון הודעות דוא"ל הולך וקטן. אל תטעו, זו אינה בשורה טובה.
אני אמנם מקבל פחות הודעות דוא"ל אבל מקבל יותר הודעות SMS והודעות Whatsapp.
ההודעות החדשות מפריעות יותר מהודעות דוא"ל: הן מידיות, רועשות ומקבלים אותן בכל מקום.

מצרפים אותי ללא מעט קבוצות Whatsapp. ה-Collaboration בחלקן הוא יעיל ועניני, אבל יש קבוצות שאני מפסיק את חברותי בהן זמן קצר אחרי שצרפו אותי אליהן או אחרי שהצטרפתי אליהן מרצוני הטוב. הסיבה היא גודש הודעות, שרובן חסרות חשיבות כלשהי.

יש גם Collaboration מסורתי יותר: ישיבות במקומות עבודה. אחד ממנהליי בעבר הרחוק תיאר זאת במילים: "פעם עבדתי עכשיו אני משתתף בישיבות".
ישיבות יכולות להיות לא יעילות במיוחד. כרבע שעה אחרי שעת ההתחלה המיועדת מגלים שאחד מהמשתתפים המשמעותיים (או יותר מאחד מהם) לא הגיע. המנהל שזימן את הישיבה מבקש מהמזכירה שלו לאתר אותו בדחיפות. אחרי 20-30 דקות מגיע הנעדר. 
מחלקים כיבוד ושתיה ומדברים קצת Small Talk ואז מתחילה ישיבה עם הרבה דיבורים והרבה ויכוחים ובלי סיכום ברור ועניני.

זה לא חיב להיות כך. יש מקומות בהם ישיבת עבודה מתחילה בזמן ונגמרת בזמן. הדיון הוא עניני ויש סיכום ישיבה פשוט וקצר הכולל משימות, מי אחראי על כל משימה ועד מתי הוא צריך לסיים את ביצועה.
כל ישיבה מתחילה בסיכום הישיבה הקודמת כשבוחנים מה בוצע בזמן שהיה אמור להתבצע ומה לא בוצע. 

מכל האמור בפסקאות לעיל קל להבין שיש שני סוגי Collaboration:  הראשון יעיל, תורם וחשוב והשני לא יעיל, בזבזני במשאבים ובזמן ולא פעם גם מזיק.

נקודות בהקשר של יעילות Collaboration מתוך המאמר ב-HBR

1. ברוב המקרים 20%-30% מה Collaboration שתורם עסקית לארגון (Value Added) נעשה על ידי 3%-5% מהעובדים.
המשמעות היא שאותם 3%-5% מהעובדים עלולים להיות צוואר בקבוק שמעכב תהליכים עסקיים בגלל הצורך של אחרים להיעזר בהם.

2. יש שלושה סוגים של משאבי Collaboration: 
מידע (Informational), חברתיים (Social) ואישיים (Personal). שני הסוגים הראשונים ניתנים להעברה דיגיטלית או אלקטרונית. השלישי מחיב השקעת זמן ואנרגיה.
הממצאים מראים שהסוג השלישי אינו יעיל. כשמדובר באחוז קטן של עובדים המשפיעים על אחוז גבוה מהתהליכים העסקיים רצוי שהאינטראקציות יהיו יעילות.
הבעיה היא שבמקרים רבים ברירת המחדל היא Collaboration אישי. 

3. שיפור ה-Collaboration מתחיל בהבנת הצרכים והדרישות ונמשך בעידוד שינוי התנהגותי, למשל: החלפת דפוס לא יעיל של Collaboration אישי ב-Collaboration  מסוג אחר יעיל יותר.

4. צריך לתגמל Collaboration 
לא לגמרי פשוט משום שמי שמבצע זאת למעשה עוזר לעובד אחר לבצע משימה שלו.

ההיבט האישי של העובדים משתפי הפעולה
על אותם 3%-5% מהעובדים יש יותר מעומס אוביקטיבי. יש עליהם לחץ. הלחץ גורם להם לא פעם להחליף מקום עבודה, עם כל הנזק הנגרם לארגון כתוצאה מכך.

הנקודה הנשית
נשים מבצעות יותר Collaboration מגברים. הנטיה הטבעית או במקומות עבודה היא לדרוש מנשים יעזרו למי שיש עליו עומס גדול. 
נשים נוטות יותר מגברים ל-Collaboration אישי (לפי המחקר ב-66% יותר מגברים כאשר נדרשת השקעת זמן ואנרגיה).

המשמעות היא שעל נשים מוטל עומס גדול יותר בהקשר של Collaboration ושהן גם פחות יעילות בגלל היותו אישי.

מכל המצוין בתחילת פסקה זו ניתן להבין ששיפור ה-Collaboration של נשים באמצעות החלפתו מאישי לסוג אחר חשוב במיוחד.

גם חשוב לתת תגמול שווה לגברים ולנשים על Collaboration. 

בהקשר של כלכלת המשפחה
"OK, אז כתבת משהו תאורטי על מקומות עבודה. מה זה רלוונטי לכלכלת המשפחה שלי?" שואלים בוודאי חלק מהקוראים.

בפיסקה זו אנסה לענות, לפחות באופן חלקי על השאלה הזו.

ראשית, אם אתם אלה שתורמים ל-Collaboration, שיש לו ערך לארגון, בקשו תגמול.
זה לא מובן מאליו שיתנו לכם תגמול כי מה שעשיתם הוגדר כמשימה או כתפקיד של מישהו אחר.
תקבלו אולי תגמול וכמעט בטוח שיעריכו אתכם יותר. הערכה משודרגת עשויה להתבטא בקידום מקצועי ובתוספות שכר. 

אם אתן נשים התורמות ל-Collaboration, שיש לו ערך לארגון, אל תסתפקו בבקשת תגמול. בקשו תגמול שווה לתגמול של גבר שעושה את אותו הדבר.

שימו לב גם לעומס שמוטל עליכם בגלל התרומה שלכם לאחרים. הימנעו ממצב של עומס יתר שעלול לגרום לכם להחליף מקום עבודה כאשר אינכם מעונינים לעשות זאת.
אם אתם אלה שנעזרים בהם באופן קבוע ושיטתי, אז זכותכם להחליט על דפוס ה-Collaboration. בחרו בסוג יעיל, שאינו מעמיס עליכם יתר על המידה

הערת שוליים
השתמשתי במילה האנגלית Collaboration משום שלא מצאתי מילה עברית מתאימה ומדויקת.