לא כל האפליות התעסוקתיות זהות: אפליה בגלל גיל שונה

בפוסט: אפליה תעסוקתית זה לא רק אי-קבלה לעבודה עסקתי בהרחבה בנושא של אפליה בתעסוקה ממגוון סיבות. אם נתעלם, לצורך פוסט זה בלבד, מאפליה בגין מוגבלות רפואית נמצא שלוש קטגוריות עיקריות של אפליה: מגדרית (אפלית נשים), אתנית וגילנות (Agism).

הבוקר קראתי פוסט שפרסמה ב-Linkedin עורכת מדור הכלכלה החדשה באתר. העורכת Caroline Fairchild, כתבה על ספרו החדש של Dan Lyons. כותב הספר הוא איש היי-טק, עיתונאי וכותב ספרים בן 52, ידוע בישירות שלו ובהבעת דעות לא ממש פופולאריות. כך למשל, כתב בלגלוג על סטיב ג'ובס בזמן שכמעט כל האחרים כתבו עליו בהערצה, שלא לומר הערצה עיוורת.

בפוסט: No one in tech will admit they're old הכותבת גם מראיינת את Lyons לגבי ספרו והשקפותיו. להלן כמה נקודות מעניינות מהראיון הארוך.

אף אחד לא מסתיר את מינו ואת צבע עורו

כמעט בלתי אפשרי להסתיר מין או צבע עור גם אם מפלים אותך בתעסוקה בגלל זה.

כתוצאה מכך גדלה המודעות לאפליה כזו ורשויות, ארגונים ואנשים פרטיים נלחמים בה.

"שני הסנט" שלי: למרות המלחמה באפליה כזו לא ניתן למנוע אותה לחלוטין. אם כל הצער שבדבר, מי שמופלה ומחפש עבודה או כבר עובד צריך להביא בחשבון אפשרות של אפליה נגדו.

גיל אפשר לנסות להסתיר באמצעים שונים המשפיעים על המראה החיצוני ובהסתרת חלק מקורות החיים, למשל: הצגת עבודות קודמות שנעשו לפני יותר מעשר השנים האחרונות או הימנעות מציון גיל בקורות החיים.

לאנשים קשה להודות שהם מזדקנים ולכן ניסיונות להסתרת הגיל קיימים גם בהקשרים אחרים. בהקשר של עבודה, אפשר גם להרוויח מזה, אם מצליחים להסתיר את הגיל.

Lyons טוען שהניסיון להסתיר גיל הוא תופעה שכיחה מאד.

ניסיונות ההסתרה גורמים לכך שהבעיה תוצף פחות מאפליה בגלל מגדר או צבע עור.

"שני הסנט" שלי: ההמלצה שלי היא להסתיר גיל רק במקרים קיצוניים. בדרך כלל לא נכון ולא כדאי להסתיר גיל. ברוב המקרים גם יגלו את גילך האמיתי.

מי שקרא את הפוסט: באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר? מבין שלמדינות המפותחות אין ברירה אחרת: הן ילכו למודלים שיאפשרו תעסוקת אנשים מבוגרים. כולל אנשים אחרי גיל הפרישה הרשמי.

בהיי-טק האפליה חמורה מהאפליה במקצועות אחרים

Lyons אומר, שהגיל החציוני של עובד בארה"ב הוא 42. הגיל החציוני של עובד היי-טק הוא 31. הגילנות (אפליה בגין גיל) בהיי-טק חמורה יותר. אם אתה מעל לגיל 50 חושבים באופן כמעט מוחלט, שאתה כבר לא מתאים לעבודה בהיי-טק. 

"שני הסנט" שלי: כמובן שלטענה שבגיל 50 ומעלה כבר אי אפשר לתפקד כראוי בהיי-טק, אין בהכרח קשר למציאות. אני בן 65 וכבר עוסק פחות בטכנולוגיית המידע ומחשבים. היום, ובוודאי לפני 3-4  שנים בהן הפעילות שלי הייתה גדולה יותר, היו כאלה שהיו מוכנים לשלם סכומים נאים עבור שעת עבודה שלי. מה שנכון לגבי, נכון גם לגבי חלק מהאנשים האחרים בגילי.

אני כבר לא יכול להתחרות בצעירים בפיתוח יישומים לטלפון חכם ואין סיכוי שאוכל לעשות זאת. ספק אם רוב הצעירים יכולים להתחרות איתי בנושאים מהותיים של מחשוב בארגונים גדולים, כולל בנושאים של Cloud Computing. קראו: 

Information Technology: Are you out of business if your age is above 50?

צעירי ההי-טק חוששים לעתידם

Lyons אומר שכשאנשים מחליפים מקום עבודה כל שנתיים או שלוש שנים, כפי שזה המצב בהיי-טק בארה"ב, אין ספק שצעירים חוששים להישאר ללא עבודה בעתיד. דעתו מבוססת על שיחות עם צעירים איתם עבד בהיי-טק.

"שני הסנט" שלי: כיועץ לכלכלת המשפחה הזמנתי יותר מפעם אחת צעירים העובדים בהיי-טק לבוא לייעוץ. גם בארץ אנשים מעל גיל 35 או גיל 40 העוסקים בהיי-טק עלולים למצוא את עצמם ללא עבודה. כדאי להיערך לאפשרות הזו מראש ולקוות שההיערכות מיותרת. עלות הייעוץ אינה גבוהה, בוודאי לא גבוהה בהשוואה לשכר בהיי-טק. 

הייעוץ הוא השקעה ולא הוצאה: כמעט כל משפחה או יחיד שבאו אלי לייעוץ החזירו את ההשקעה תוך זמן קצר.

"הר הכסף 2": איתור חשבונות בנק ופיקדונות לא פעילים

יד אחוזת בשטרות כסף.
מקור התמונה: ויקיפדיה

על פי אתר האינטרנט ביזפורטל, מונחים בחשבונות ובפיקדונות כאלה כ-9 מיליארד שקלים. קרוב לוודאי שבעלי החשבונות ובעלי הפיקדונות אינם מודעים לקיומם. כ-1.3 מיליארד שקלים מתוכם שייכים לנפטרים. קרוב לוודאי שהיורשים אינם יודעים עליהם.

בנק ישראל משיק מנוע חיפוש אינטרנטי לאיתור חשבונות כאלה. המנוע החדש מכונה "הר הכסף 2". "הר הכסף" הוא מנוע חיפוש של חסכונות פנסיונים אבודים, שהשיק משרד האוצר.

לפרטים ביחס לשירות החדש, שמומלץ לקוראים להשתמש בו אני מצרף קישור לדף המתאים באתר של בנק ישראל. לקריאת הדף לחצו על: הר הכסף 2. 

טיפולוגיה של עצמאים: הנהנה מכל העולמות

בפוסט הראשון בסדרה: מבוא לטיפולוגיה של עצמאים, הצגתי בעיות מהותיות בהן נתקלים עצמאים. בין הבעיות: חוסר יציבות בהכנסות, חוסר יציבות בתעסוקה, היערכות לפנסיה, האם ומתי לפרוש מעבודה?  והתעסקות מרובה עם רשויות. 

בפוסט: טיפולוגיה של עצמאים: הקלאסי תיארתי עצמאיים מסוג שצפוי להיתקל בבעיות אלה. גם העצמאי החופשי ייתקל בבעיות אלה, לפעמים באופן פחות חד מעמיתו הקלאסי. העצמאי החופשי ייתקל בקושי אחר: תחרות מול חברות גדולות או בינוניות. העצמכיר, עצמאי שהוא גם שכיר, עשוי לחוות את הקשיים בעוצמה פחותה בגלל עבודתו החלקית כשכיר. 

עצמאים "מאושרים"
תחשבו על מצב דימיוני, לכאורה, של עצמאי שאינו חווה את הקשיים שתיארתי בפוסטים הקודמים. מצד שני הוא נהנה מהיתרון שיש לעצמאים: אפשרות להרוויח יותר.  
נשמע לכם אוטופי? אגלה לכם שיש עצמאים כאלה. קראתי להם עצמאים הנהנים מכל העולמות.
לפני שאספר לכם עליהם אעסוק על קצה המזלג ביתרון של עצמאים: היכולת להרוויח יותר. 

מדוע (לפעמים) עצמאים מרוויחים יותר משכירים?

1. היציבות בהעסקה שווה כסף  
לפעמים נגזר מזה שכר נמוך יותר. אי אפשר לצפות ששכיר ממוצע בתחום המחשבים יקבל שכר לשעה המתקרב לשכר לשעה כמו שאני קיבלתי בשתי הדוגמאות האמיתיות לגמרי שאביא כאן.

דוגמה 1: חברה ניגשה למעין מכרז ואיכשהו היא מבינה שהיא פישלה באחד הנושאים הטכניים. הלקוח מאפשר לה לתקן את זה תוך יום יומיים. החברה פנתה אלי ומבקשת את שירותיי המידיים ליום עבודה אחד על מנת לסגור באופן סביר את הנושא. 
בוודאי לא תופתעו ששכר יום העבודה היחיד שלי היה גבוה בהרבה משכר יום עבודה של עובד בחברה שעבד על מענה לאותו מכרז.

דוגמה 2: חברה פנתה אלי בערב וביקשה שאתחיל לעבוד למחרת בבוקר במשך כחודש בהיקף כמעט בלתי מוגבל של שעות. תפקידי הוא לרכז את הנושא הטכנולוגי למענה למכרז גדול שאת המענה לו הובילה החברה ביחד עם חברות שותפות בארץ ובחו"ל. 
מה שנכון לדוגמה 1 נכון לדוגמה 2.

2. לעצמאי יש הוצאות מוכרות
מס הכנסה ומע"מ מכירים בהוצאות שנועדו לצרכים עסקיים. לא תמיד הגבולות בין הוצאות עסקיות לבין הוצאות פרטיות ברור. למשל נסעת  במכונית של העסק לפגישה עם לקוח בחיפה.
הוצאות הדלק הן הוצאות עסקיות לדיווח לרשויות המס.
נסעת באותה מכונית ליום כיף בחיפה. ההוצאות הן לא הוצאות עסקיות. 
מישהו ברשויות המס יכול לעקוב אחרי זה? 
התשובה חיובית אבל העלות של מעקב כזה כל כך גבוהה שלרשויות המס לא כדאי לעשות את זה.
במקום זה קבעו רשויות המס כלל לפיו אחוז מסוים מההוצאות על רכב נחשבות עסקיות ואחוז אחר פרטיות. הכלל נקבע על פי מעין ממוצע סביר של יחס בין נסיעות עסקיות לנסיעות פרטיות.
מי שמעוניין לדווח על אחוז גבוה יותר, חיב בדיווח מפורט.

רוב העצמאים בוחרים לדווח על פי הכלל של ברירת המחדל. חלקם נוסעים אחוז גבוה יותר של נסיעות פרטיות מכלל ברירת המחדל של רשויות המס ונהנים מהטבת מס על נסיעה פרטית ברכב שלהם.

להנות מכל העולמות
יש עצמאים הנהנים מכל העולמות: גם ביטחון כלכלי וגם שכר גבוה. המאפיין הבסיסי של עצמאי כזה הוא עבודה במשרה מלאה עבור לקוח אחד במשך שנים רבות. למעשה הוא כאילו שכיר של אותו ארגון. ייתכן שתיפגשו במסדרונות המשרדים או המפעלים של הארגון עובדי ארגון שבטוחים שהוא עובד שכיר באותו ארגון.

להלן היתרונות של אותו עובד:

1. אין בעיה של יציבות הכנסות  
הוא מקבל הכנסה כמעט קבועה בכל חודש.

2. אין בעיה של יציבות בתעסוקה
נכון, לכאורה, יותר קל לפטר אותו מאשר לפטר עובד שכיר, אבל בהרבה מקרים זהו עובד עם התמחות ספציפית ונסיון רב ידע רב ומעמיק. 
מי יעשה את העבודה הזו, אם בכלל, במקומו וברמה דומה? ברוב המקרים קשה למצוא אנשים כמוהו. בכל המקרים יש סיכון בהחלפת אדם מנוסה, המכיר היטב את המערכת על היבטיה המקצועיים, הארגוניים והתרבותיים ומכיר היטב את האנשים איתם הוא צריך לעבוד, במשהו לא נודע.

3. אין תחרות מול חברות גדולות
אם מדובר בעצמאי חופשי, אחרי הרבה שנים במערכת קשה להאמין שחברה גדולה תוכל לדחוק אותו החוצה ולהכניס במקומו עובד שלה.
מעבר לסיכון המקצועי, אנשים במערכת עשויים להרגיש כאילו החליפו עובד שכיר בארגון במישהו חיצוני.

4. עשוי להרוויח יותר משכיר במעמדו
בגופים ציבוריים ובמקומות אחרים עשויות להיות מגבלות על גובה השכר של העובדים. על מנת להרוויח יותר צריך לפעמים להתקדם לתפקיד בכיר יותר. יש גם ועד ויש גם הסתדרות, שישאלו: "מדוע עובד א' מקבל פתאום הרבה יותר שכר ועובדים אחרים לא?"
תקרת השכר של עצמאי באותו ארגון עשויה להיות גבוהה בהרבה.

בנוסף לכך הוא יכול לדווח לרשויות המס על הוצאות עסקיות מוכרות.

5. יכול לבצע עבודות פרטיות במקביל לעבודתו
בדרך כלל הסכם עבודה של שכיר מונע עבודות פרטיות ללא אישור. לפעמים עד שיקבל אישור, אם בכלל, כבר לא תהיה עבודה זמינה.

6. לא תמיד חייב לפרוש בגיל הפרישה
היכרתי כמה מקרים של אנשים שעסקו במערכות מידע והמשיכו לעבוד כעצמאים בשנות ה-70 המאוחרות של חייהם. 
פשוט היה להם ידע ייחודי על מערכת קריטית מבחינה עסקית לארגון.
למצוא מחליף ראוי מבלי לפגוע בעסק זו משימה כמעט בלתי אפשרית. זה היה נכון במיוחד כאשר המערכת פותחה בטכנולוגיות שעבר זמנן (Obsolete). נותרו מעט אנשים השולטים בטכנולוגיה וצעירים מסרבים ללמוד אותה.

יש רק שני נושאים שהנהנה מכל העולמות נמצא במצב פחות טוב משכיר:

1. התעסקות מרובה עם הרשויות
הוא נאלץ לשלם ולדווח לרשויות (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח)  לאומי). למשל: מקדמות ביטוח לאומי, מקדמות מס הכנסה ותשלומי מע"מ.
הוא צריך לדאוג להנהלת חשבונות שוטפת ולעיסוף חשבוניות ולרוב הוא מגיש דוח שנתי למס הכנסה. 

2. הוא צריך לדאוג לחיסכון פנסיוני סביר.

עצמאים, האם אתם הייתם מוכנים להתחלף עם הנהנה מכל העולמות? 
אודה ולא אבוש היו תקופות שהכנסותיי הלא יציבות כעצמאי היו נמוכות וכשבאתי ליום עבודה או חודש עבודה כיועץ עצמאי בארגון קינאתי בעצמאי הנהנה מכל העולמות שפגשתי במסדרון.