‏הצגת רשומות עם תוויות חשבון בנק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חשבון בנק. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 ביולי 2018

מי רדום: חשבון הבנק או הבנק?

ציור של ילדה ישנה משנת 1871.
מקור התמונה: ויקיפדיה

חשבון בנק רדום או במונחי בנק ישראל חשבון עובר ושב ללא תנועה הוא חשבון בנק שבמשך 10 חודשים לא בוצעה בו פעילות ובמשך חודשיים נוספים הבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעלי החשבון.

הרגולטור קבע שבמקרה כזה על הבנק לשלוח מכתב לבעלי החשבון על מנת שיבצעו פעולה כגון: משיכת הכסף וסגירת החשבון או השקעת הכסף.
אם לא יעשו כך, הבנק יפקיד את הכסף לפיקדון.


הרציונל שמאחורי החלטת הרגולטור 

יש מספר רב של חשבונות בנק שבעליהם אינם מודעים לקיומם. בחשבונות יש סכומי כסף המצטברים ביחד למיליארדי שקלים. ההערכה היא שכיום נותרו כ-5 מיליארד שקלים בחשבונות כאלה, שב-40% מהם  יש יותר מאלף שקל. 
הבעלים אינם יודעים על קיומם או משום שהם שכחו על קיומו של חשבון שלהם או משום שירשו כספים ואינם מודעים לכך.

בעלי החשבונות אינם מקבלים תשואה כלשהי על הכספים וגם אינם משתמשים בהם. ייתכן שבמקום להשתמש בהם הם לוקחים הלוואות ומשלמים ריבית גבוהה.
בפיקדון אליו יופקד הכסף יקבל בעליו תשואה נמוכה אבל תשואה נמוכה עדיפה על חוסר תשואה.

הגורמים הממשלתיים המטפלים בתחום הזה בנו מערכת של כלים תומכים, המאפשרים לבעלי החשבונות לאתר אותם. כלי מרכזי כזה הוא אתר הר הכסף של משרד האוצר. לכניסה לאתר הר הכסף לחצו כאן.

גם מכתב התזכורת אותו הזכרתי ברישא של פוסט זה הוא כלי המביא למועדות לקיום חשבונות.

סיפור קשור על ביקורת מערכות מחשוב של רשות המיסים

לפני כ-30 שנה שמעתי הרצאה של אחד מרואי החשבון המובילים בארץ. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, זה היה גד סומך.
נושא ההרצאה היה ביקורת שמשרדו ערך על מערכות ממוחשבות של מערכת המיסים בישראל.

אחת האנקדוטות שהזכיר עוסקת במכתבי תביעה של מס הכנסה,  שנשלחו למישהו שהיה לו חוב מס.
באופן כללי, מכתבים כאלה הם צעד סביר ומתחייב. במקרה הספציפי שתואר מדובר באווילות: חובו של החייב היה מספר חד ספרתי של אגורות.
רואה החשבון הסביר שעלות מכתב התרעה ללקוח גבוהה מעלות החוב.
לדעתו, חובות בסדר גודל מינימלי שעלות הטיפול בהם גבוהה מעלות החוב יש לבטל.


המכתב שקיבלנו מבנק דיסקונט

אתמול קיבלנו רעייתי ואני מכתב מבנק דיסקונט העוסק בחשבון רדום שלנו. לידיעתכם יש לנו גם חשבון פעיל באותו סניף. לא ברור לי כיצד הבנק לא היה מסוגל ליצור איתנו קשר במשך חודשיים, על פי ההגדרה באתר בנק ישראל.

המכתב הזה דומה מאד לאנקדוטה מהרצאתו של רואה החשבון. הסכום בחשבון הבנק הזה הוא זניח (אם זיכרוני אינו מטעה אותי, סכום חד ספרתי בשקלים).
תסמכו עלי, שכיועץ בכלכלת המשפחה, הייתי כבר מזמן מושך אותו ללא היה זניח. 

לאיזה פיקדון מתכוון הבנק להפקיד את הסכום הזה?


 כיצד נותר חשבון עם סכום כזה?

ראשית חשוב לי להבהיר, שאנחנו פטורים מעמלות בשני החשבונות הנ"ל, משום שאשתי הייתה עובדת מדינה (היום גמלאית). החל מ-1 ביולי חזרתי להשתייך לשירות המדינה, אחרי שהגעתי לגיל פנסיה ואני אתחיל לקבל את הפנסיה שהקפאתי על שנות עבודתי במשרד ממשלתי. לולא היינו פטורים מעמלות הייתי מזמן סוגר את החשבון.

החשבון הפעיל, המתנהל גם היום, הוא חשבון רגיל לכל דבר ועניין. החשבון השני היה חשבון בו ניהל בית ההשקעות פסגות תיק השקעות שלנו.
לאחר מספר רב של אירועים בהם למדתי שאני כלקוח לא מעניין את פסגות, בבעלות הנוכחית שלו, החלטתי לחפש בתי השקעות שמכבדים אותי כלקוח.
לא התקשיתי למצוא כאלה. ספק אם התשואות בפסגות יהיו גבוהות יותר, אבל אין ספק שבבתי השקעות אחרים לא אפסיד הטבות מס בגלל שלא ידעו האם קיבלו או לא צ'ק שנשלח שלושה שבועות קודם בדואר רשום להפקדה בקרן השתלמות. 

השורה התחתונה הייתה פנייה שלי לבנק דיסקונט לסגור את החשבון ולהעביר את כל הכסף לחשבון הפעיל. 

אחרי הפנייה שלי קרו שני דברים ביוזמת הבנק:

1. הבנק ביקש ממני להשאיר חשבון לא פעיל ללא כסף וללא תשלום עמלות.
נעתרתי לבקשתו. הרציונל לפנייה הזו היא הערכה של הבנק שאם יש חשבון פתוח יש יותר סיכוי שאשקיע באמצעותו והבנק ירוויח.

2. כנראה בגלל טעות של הבנק, נותר סכום כסף זניח בחשבון.

מי כאן רדום?

אי אפשר להגיד על ישות כמו בנק שהיא רדומה משום שזו לא ישות אנושית, אבל מישהו בבנק, כמו מישהו ברשויות המס בפסקה הקודמת, נרדם.
קביעת סף כספי מינימלי לטיפול בחשבון רדום וקידוד 2-3 שורות קוד מחשב פשוטות היו חוסכות טרחה גם לבנק וגם ללקוחות.

עיגול לטובה

אני רוצה גם להציע מנגנון חלופי לסגירת חשבונות בנק לא פעילים שבהם סכומים זניחים.
בכרטיסי אשראי ניתן לתת הוראה לעגל חיובים לשקלים שלמים באמצעות עיגול לטובה.

הלקוח נותן הוראה לאיזו מהעמותות החברתיות, הנכללות ברשימה להעביר את התוספת הקטנה.
ברמת לקוח בודד זה כסף זניח. ברמת העמותה זה מצטבר לסכומים שאפשר לעשות בהם שימוש מועיל.
המנגנון הוא פשוט ואינו מקשה על הלקוח.

על בסיס אותו רעיון, כשבנק צריך על פי הוראות הרגולטור לטפל בחשבון לא פעיל, הוא יאפשר ללקוח להחליט לסגור את החשבון ולבחור עמותה אליה יעבור הכסף אוטומטית. 
כשמדובר בסכומי כסף זניחים ברמת לקוח בודד, סביר שהלקוח יבחר במסלול כזה.
באופן אישי, זה בדיוק מה שאני הייתי עושה.

יום רביעי, 14 בספטמבר 2016

"הר הכסף 2": איתור חשבונות בנק ופיקדונות לא פעילים

יד אחוזת בשטרות כסף.
מקור התמונה: ויקיפדיה

על פי אתר האינטרנט ביזפורטל, מונחים בחשבונות ובפיקדונות כאלה כ-9 מיליארד שקלים. קרוב לוודאי שבעלי החשבונות ובעלי הפיקדונות אינם מודעים לקיומם. כ-1.3 מיליארד שקלים מתוכם שייכים לנפטרים. קרוב לוודאי שהיורשים אינם יודעים עליהם.

בנק ישראל משיק מנוע חיפוש אינטרנטי לאיתור חשבונות כאלה. המנוע החדש מכונה "הר הכסף 2". "הר הכסף" הוא מנוע חיפוש של חסכונות פנסיונים אבודים, שהשיק משרד האוצר.

לפרטים ביחס לשירות החדש, שמומלץ לקוראים להשתמש בו אני מצרף קישור לדף המתאים באתר של בנק ישראל. לקריאת הדף לחצו על: הר הכסף 2. 

יום שישי, 6 במרץ 2015

לחסוך בלי לדעת

מקור התמונה: דף הבית של Digit
לפני כמה עשורים, כשהאינטרנט עוד לא היה נפוץ ואף לא אחד דיבר על Cyber ועל Cyber Crime, נולד המושג פשעי מחשב. כמומחה למחשבים, שפה ושם עסק גם באבטחת מידע, התחלתי להתעניין בנושא.

אחד העבריינים המורשעים הראשונים היה מתכנת מחשבים בבנק בארה"ב, שכשנתפס נשלח לכמה שנים בבית סוהר.

כיצד גנב אותו מתכנת כסף?
המתכנת פתח חשבון בנק שהוא בעליו, כשהוא מתחזה לאחר, בעל שם משפחה המתחיל באותיות ZY. הרעיון היה שבכל מיון החשבונות לפי שם בעל החשבון, חשבון זה יהיה החשבון האחרון ברשימה. 

במקביל שינה את תוכנת ניהול חשבונות העובר ושב של הבנק כך שתעביר אוטומטית מחשבונות לקוחות סנטים בודדים לחשבון האחרון הנ"ל. למשל: מחשבונו של לקוח בנק שבחשבונו הייתה יתרה של 5,042.71  דולר, הועברו 71 סנט לחשבון האחרון ברשימת חשבונות הבנק. 

לקוחות הבנק לא התלוננו על ההעברה של סכומים זעירים מחשבונם. רובם כנראה לא הבחינו בכך. מי שכן הבחין בכך, אם בכלל, לא טרח להתלונן. 

בחשבונו של הנוכל הצטברו סכומים ניכרים אותם משך. 

התקלה אירעה אחרי מספר שנים. לבנק הצטרף לקוח חדש. שמו האמיתי היה כזה שהפך אותו לחשבון האחרון (אולי התחיל שם משפחתו באותיות ZZ).

הסנטים הבודדים עברו לחשבונו של הלקוח החדש במקום לחשבונו של הנוכל. הלקוח החדש בחר להתלונן על הכספים שנכנסים לחשבונו. חקירת המשטרה מצאה את הנוכל ואת אופן פעולתו.

המנגנון של Digit דומה 
Digit היא תוכנה חדשנית העוסקת בניהול כספים. הרעיון דומה לרעיון של פושע המחשב, שתואר בפסקה הקודמת. 
כמו במקרה של המתכנת הנוכל, גם במקרה של Digit, הלקוחות אינם שמים לב לכסף הנלקח מחשבונם.

יש הבדל מהותי: הסכומים הקטנים שהיא מעבירה מחשבונם, אינם נגנבים מהלקוחות. הם מופקדים כחיסכון בבנק על שם הלקוח. הרעיון הכללי הוא חיסכון של סכומים קטנים שהלקוח יכול להרשות לעצמו בלי להיכנס לאוברדרפט.

הלקוח נותן הרשאה לתוכנת Digit לגשת לחשבון הבנק שלו ולבצע פעולות. התוכנה משתמשת בטכניקות של בינה עסקית על מנת לנתח את דפוסי ההתנהלות של חשבון הבנק ועל פיהם מחליטה מתי לחסוך.
האלגוריתם של Digit גמיש מספיק, על מנת לא לחסוך במצבים בהם יש חריגה מדפוסי ההתנהלות הקבועים.


המפתח להצלחה
המפתח להצלחה הוא ניתוח נכון של דפוסי ההתנהלות של חשבון הבנק של הלקוח. ניתוח לא טוב מספיק עלול לגרום לחיסכון במצבים בהם אין זה נכון לחסוך. 

למי זה מתאים?
Digit מתאים בעיקר לצעירים במצב כלכלי טוב, למשל: עובדי היי-טק  צעירים. מחקרים מראים באופן עקבי, שצעירים נוטים לחסוך פחות מהדורות הקודמים. Digit עוזרת להם להתמודד עם ההתנהלות הכלכלית השגויה הזו.

רווק בן 25 ששכרו מהיי-טק גבוה, עלול להצטער שלא חסך אם וכאשר יתחתן ויהיו לו ילדים וההוצאות שלו יהיו גבוהות יותר (למשל: ירכוש דירה וישלם משכנתה). הוא יצטער אפילו יותר, אם וכאשר יפוטר בגיל 40 או בגיל מאוחר יותר ויתקשה למצוא עבודה.

סיכונים ומגבלות

1. סיכון מהותי הוא הצורך לתת את פרטי חשבון הבנק ל-Digit. הפרטים האלה נכנסים לתוכנה באופן אוטומטי.
החברה מודעת לסיכון. באתר החברה כתוב שהיא משתמשת בטכניקות המתקדמות ביותר של אבטחת מידע על מנת להגן על הפרטים שמסרתם. 

Digit אינה האפליקציה היחידה המבקשת מכם את פרטי חשבון הבנק שלכם, כולל סיסמה. ברוב המקרים אין דליפת מידע כזה, משום שאבטחת המידע היא טובה. 

ההסתברות לדליפת הסיסמה שלכם נראית לי נמוכה, אבל אם חס וחלילה זה יקרה, מי שידע אותם עלול לגרום לכם נזק רב.

2. נכון לעכשיו, ניתן להשתמש בתוכנה רק בארצות הברית. התוכנה עובדת עם כמאה בנקים בארצות הברית.

3. להיכן הולך החיסכון?
לא בטוח שאפיק החיסכון שנבחר על ידי התוכנה הוא אופטימלי. התוכנה אינה מערכת מומחה להשקעות בשוק ההון. אנשי Digit מודעים למגבלה זו וממליצים לחוסכים ללא ידיעתם, לבדוק מדי פעם כמה הצטבר ולהעביר את זה למסלול חיסכון או השקעה מתאים לדעתם.

4. העלות
השימוש בתוכנה הוא ללא תשלום, אבל התוכנה מעבירה לחברת Digit חלק מרווחי החיסכון.

5. התוכנה אינה מתאימה לרוב משקי הבית בישראל. 
לו הייתה התוכנה זמינה בישראל, היא לא הייתה מתאימה לרוב משקי הבית:

א. אלה שנמצאים באוברדרפט או באוברדרפט כרוני
על פי כתבה שפורסמה לאחרונה בכלכליסט, כ-41% ממשקי הבית נמצאים באוברדרפט וכמעט 69% באוברדרפט כרוני.

ב. אלה שהבנקים אינם מוכנים לתת להם אוברדרפט
אם אני זוכר נכון, ראיתי נתונים לפיהם הבנקים אינם מוכנים לתת אישור למשיכת יתר, לכמה עשרות אחוזים ממשקי הבית. הסיבה היא: הכנסות נמוכות והיקף נמוך של נכסים פיננסיים.

ג. אלה ש"חיים על הקצה"
כלומר: אינם באוברדרפט, אבל חיים בצמצום ואינם מסוגלים לחסוך.

השורה התחתונה
רעיון יפה וחדשני, המנסה לפתור חלק מההתנהלות הכלכלית הלא נכונה של משפחות, באופן אוטומטי, ללא צורך בתהליך הסברה ושינוי התנהגות.
מתאים רק למשפחות עם דפוסים מסוימים של התנהלות חשבון הבנק.

הערת שוליים
אם קראתם את הפוסט: בכל זאת אוברדרפט וחיסכון יש דרך טובה יותר, הבנתם שיש מצבים בהם אני מציע לחסוך למרות שנמצאים באוברדרפט. הבנתם שיש גם שיש דרך טובה יותר. Digit הוא אחד המימושים של דרך טובה יותר.  

מידע נוסף
בסרטון של החברה How it Works

יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

הייתי באוברדרפט של 70,000 ש"ח. האם עלי לבקש סליחה ביום הכיפורים?

האם אדם שהיה באוברדרפט של 70,000 ש"ח צריך לבקש סליחה ביום הכיפורים? התשובה איננה טריביאלית ואיננה בהכרח שלילית. ביום הכיפורים מבקשים סליחה על עבירות שבין אדם לחברו. אם כתוצאה מכך נפגעו אנשים אחרים (אישה, ילדים, הורים, בני משפחה אחרים, חברים) ואם הייתה לך אלטרנטיבה אחרת, קרוב לוודאי, שאם אתה מאמין שעליך לבקש סליחה על עבירות שבין אדם לחברו, עליך לעשות זאת גם בהקשר של האוברדרפט. 

אביא דוגמה קיצונית: אדם מכר את דירת משפחתו בשביל להשקיע בבורסה. השקיע את כספו באופן לא נבון ואיבד אותו. משפחתו נותרה ללא דירה. אולי גם ללא מספיק משאבים על מנת  להעניק לילדיו טיפול רפואי ראוי או חינוך ראוי. הוא עשה עוול גדול לילדיו ולאשתו. 

הערת אגב קצרה: אני כותב בפסקה הראשונה "ואם הייתה לך אלטרנטיבה אחרת". על סמך ניסיוני בחיים ועל סמך ניסיוני בייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה, אני מכיר מעט מאד מקרים בהם לא הייתה אלטרנטיבה טובה יותר מאשר להגיע לאוברדרפט של 70,000 ש"ח. 

האם אני צריך לבקש סליחה על זה שהיה לי אוברדרפט של 70,000 שקל?
בעבר הרחוק היה לי אוברדרפט של 70,000 שקל. לא רק שהיה לי אוברדרפט כזה, אני גם כותב פוסטים בבלוג, המסבירים לאחרים מדוע עליהם להימנע מאוברדרפט. אני כותב פוסט הנקרא שקיפות ומצהיר בריש גלי שמעולם לא הייתי באוברדרפט. אני כותב פוסט שכותרתו נאה דורש - נאה מקיים, אני מייעץ בכלכלת המשפחה ובכל זאת הייתי באוברדרפט של 70,000 שקל.
קרוב לוודאי שאני צריך לבקש סליחה. 
לא אני לא מרגיש שום צורך לבקש סליחה. קראו את הפסקה הבאה ותבינו.  

כיצד הגעתי לאוברדרפט של 70,000 שקל?
חשבתם על התהליך הטיפוסי של אוברדרפט תופח (יש הקוראים לו סחרור ויש הקוראים לו התרסקות), המתואר בגרף שבתחילת פוסט זה? תהליך בו בכל חודש הוצאתי יותר מהכנסותיי החודשיות ובהדרגה גדל האוברדרפט. הריביות הגדילו עוד יותר את הפער. אם חשבתם כך אז טעיתם. לא זה מה שקרה.

אני מחזיר אתכם הרבה שנים אחורה: השקל היה שווה הרבה יותר מאשר הוא שווה היום. לא היה ניתן לעבוד מול הבנקים באמצעות אינטרנט או באמצעות Contact center ובוודאי שלא היה ניתן להשתמש באפליקציה בטלפון חכם, שטרם הומצא, לצורך כזה.
הדרך היחידה לבצע פעולות או לקבל מידע על מצב חשבון הבנק הייתה לגשת לסניף הבנק ולדבר עם הפקיד.

ניגשתי לסניף הבנק. ביקשתי למכור ניירות ערך בשווי המתקרב ל 70,000 שקל. כעבור יומיים גיליתי, שאני באוברדרפט של 70,000 שקל. ניגשתי לבנק וניסיתי לברר מדוע אני באוברדרפט של 70,000 שקל במקום ביתרת זכות בגובה כזה.

לפקיד היה הסבר פשוט: חתמת על הוראת קניית מניות במקום הוראת מכירה. באדיבותו כי רבה הלך לארכיון לחפש את הטופס.

ההסבר נראה לי מעט תמוה. יש לי הרגל "מגונה" לקרוא את מה שאני חותם עליו. כך למשל, כשלא כולם ידעו, שחברות הסלולר מחתימות לקוחות על התחייבות לכמה שנים, רציתי לעבור למסלול עסקי של סלקום. נציג השירות הסביר לי באדיבות רבה, לפרטי פרטים את התכנית. ביקשתי העתק ריק של הטופס (באמצעות דוא"ל או פקס) שאחתום עליו, כשהשליח עם הטלפון המשודרג במסלול החדש יגיע למחרת. התשובה: איננו עושים זאת. כשהשליח הגיע, התחלתי לקרוא את הטופס לפני החתימה. הוא טען שהוא ממהר. הודעתי לו שאיני חותם בלי לקרוא והוא הלך לדרכו. 

כשקראתי מצאתי שני סעיפים, שלו היו מספרים לי עליהם, לא הייתי חותם (אחד מהם קנס יציאה בסך 500 ש"ח אם אעבור לספק אחר במהלך שלוש שנים). מיד התקשרתי לחברת סלקום וביטלתי את העסקה ומהר מאד החלפתי ספק (אם מישהו ממנהלי סלקום באותה תקופה, מאמין בחרטה ביום הכיפורים, עדיין לא מאוחר מדי לבקש מחילה על הנוהל העסקי הפסול של הסתרת מידע מלקוחות לפני חתימתם).

בחזרה לסניף הבנק. לא טעיתי. הטופס איתו חזר הפקיד ועליו חתמתי, היה טופס מכירת ניירות ערך ולא טופס קניית ניירות ערך. הבנק - טעה וכפי שקורה באחוז גבוה מהמקרים טעה לרעת הלקוח.

כיצד מתקנים את הטעות?
הובטח לי שהטעות תתוקן. לא קרה דבר במשך יומיים. חזרתי לבנק וביקשתי שהטעות תתוקן. הובטח לי שתתוקן. כשלא קרה דבר חזרתי ישירות למנהל הסניף. 

המנהל הרצה לי ארוכות על רמזור. האנלוגיה שלו הייתה, כפי שכשיש אור אדום ברמזור אתה לא נוסע, כך כשאתה במינוס אתה לא יכול למשוך כסף. במועד לא ידוע תתוקן הטעות.

לא ממש השתכנעתי. הוא שכח לציין מי אחראי לאוברדרפט הענק שלי. כשהבנתי שאין עם מי לדבר, עברתי לדרג הבא: שיחה עם מנהל בהנהלה האזורית של אותו בנק.
תתפלאו אבל כאן מצאתי אוזן קשבת. המנהל איתו דיברתי אמר שהטעות היא של הבנק ולכן או שהיא תתוקן תוך יום או שהוא יורה לסניף להפקיד 70,000 ש"ח בחשבוני וכאשר תתוקן הטעות נתחשבן.
כעבור יום תוקנה הטעות.  

קווים לדמותו של אותו מנהל סניף בנק
ייתכן שמנהל סניף הבנק שלכם גורם לכם עוול, אבל המנהל של סניף הבנק שהביא אנלוגיה מופרכת לרמזור, אינו המנהל הטיפוסי של סניף בנק.
לימים פתחתי עיתון וראיתי את שמו, בציון תפקידו, במדור הפלילים. האיש הורשע בבית משפט בעוון גניבת כספים (לא במסגרת עבודתו בבנק).

אמי"ל (אני מה יוצא לי מזה)
בעברית קצת משובשת, אבל עם ראשי תיבות קלים לזכירה, אני מעלה את השאלה שבוודאי חלק מהקורים שואלים: מה יוצא לי מזה?

ובכן מה יוצא לכם מזה:

1. ברוב המקרים לא חייבים להיות באוברדרפט. יש המסוגלים לחסל אותו בכוחות עצמם ויש כאלה הנזקקים לייעוץ ולכלים (בדומה לכאלה שיכולים להוריד משקל לבד וכאלה, שזקוקים לדיאטנית או לשומרי משקל). אם אתם זקוקים לייעוץ, אימון והכוונה אשמח אם תפנו אלי. מעולם לא הייתי באוברדרפט (למעט המקרה עליו קראתם בפוסט זה).

2. אל תקבלו כמובן מאליו את מה שאומר לכם פקיד בנק או אפילו מנהל סניף בנק. עמדו על זכויותיכם. באופן דומה תהו האם מסלול ההשקעה, שהוא מציע לכם, הוא האופטימלי עבורכם.

3. קראו היטב את מה שאתם חותמים עליו לפני שאתם חותמים עליו.

4. אל תצפו מחברות עסקיות שיאתרו או יתקנו טעויות שלהן. בדקו אותן ואם לדעתכם טעו, פנו אליהם על מנת שיתקנו את הטעות.

יום רביעי, 29 במאי 2013

כל כך פשוט

עופר ואיילת הם זוג עורכי דין (השמות ופרטים נוספים שונו). בימים אלה, שהמספר היחסי של עורכי הדין בישראל הוא אולי הגבוה בעולם, יש לא מעט עורכי דין המתקשים למצוא עבודה במקצועם. לא עופר ואיילת. איילת עובדת במקצועה במשרד ממשלתי. עופר שכיר במשרד עורכי דין ידוע.

הכנסתם החודשית היא מעל ל 30,000 ש"ח (המונח הכנסה מתאר כאן הכנסה לאחר ניכוי תשלומי חובה, כגון: מס הכנסה או ביטוח לאומי). למרות זאת הגיעו לייעוץ/אימון בכלכלת המשפחה.
כפי שכבר הזכרתי בפוסט קודם, לא רק מי שמצבו הכלכלי רע, צריך ייעוץ: יש כאלה שמצבם הכלכלי טוב ורוצים לשפר את התנהלותם באמצעות תכנון לטווח בינוני או לטווח ארוך. 

לצערם של עופר ואיילת (וגם לצערי) הם לא הגיעו על מנת לתכנן מראש את הצבירה הפנסיונית שלהם או יצירת הכנסה פסיבית, שתאפשר להם בעתיד רחוק לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל. 
הם הגיעו בגלל בעיות בהתנהלות השוטפת, בהן רצו לטפל.

התרשמות
מאד התרשמתי מהרצינות שבה התייחסו בני הזוג לנושא ומנכונותם לפעול על מנת לשפר את מצבם. 
קיבלתי מהם מהר ובאופן מסודר את כל המסמכים הכלכליים שביקשתי (דפי חשבון בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי, ארנונה, חשמל, טלפון סלולרי, חשבונות ספק אינטרנט, דפים תקופתיים של דחות ביטוח וכיו"ב).

לצורך הבהרה, לא זכור לי מקרה נוסף כזה. ברוב המקרים, חסרים מסמכים כלכליים מהותיים, שהמשפחה מתקשה לאתר אותם.
כבר קרה לי שעליתי במקרה על קיומו של חיסכון בשווי של מאות אלפי שקלים, שמשפחה שכחה לדווח לי על קיומו ולא שמרה מסמכים המתעדים את קיומו.

גם במקרים אחרים, דליית המידע והמסמכים היא תהליך כאוב וקשה, על אף הרצון הטוב ושיתוף הפעולה של משפחות. 

עופר היה יוצא דופן מבחינת בקיאותו בפרטי מצבה הכלכלי של המשפחה: איזה חסכונות יש? מהו התאריך בו ניתן יהיה לפדותם? מתי התחילו בחיסכון? מדוע בחרו בו? מה הם הביטוחים שעשתה המשפחה? מה הם המצבים בהם יקבלו כספים מהביטוח? מה הסכומים שיקבלו? כמה משלמים לספקי שירותי אינטרנט, טלפון וכיו"ב?

מאזן
גם לבנות את המאזן של המשפחה הייתה משימה קלה (ובוודאי קלה בהרבה מאשר ברוב המשפחות).
"טוב אז נצטרך להקטין את ההוצאות שלנו ב 10,000 ש"ח לחודש ולהחליט באילו סעיפים מקצצים או לחילופין להגדיל את ההכנסות החודשיות ולקצץ בהתאם ליתרת הפער בין ההכנסות להוצאות" אמר עופר. 
גם את הניתוח (או לפחות את החלקים הפשוטים והמתבקשים) היה עופר מסוגל לעשות ללא עזרתי.

היכן הסתתרה הבעיה?
הזוג, הכיר היטב את כל הנתונים הכלכליים הנוגעים לו, פרט לנתון אחד: הפער בין ההכנסות החודשיות להוצאות החודשיות.

ללא ריכוז הנתונים והצבה מסודרת שלהם במאזן לפי סעיפי הכנסה והוצאה, קשה לדעת מה הפער, אם קיים פער כזה.

ניסיוני מראה, שברוב המקרים  אנשים חושבים שהפער קטן מכפי שהוא באמת. משפחות המוציאות 5,000 ש"ח יותר מהכנסתם החודשית, עשויות לחשוב שהן מוציאות 1,000-1,500 ש"ח יותר מהכנסתן. משפחות המוציאות בחודש 7,000 ש"ח או 10,000 ש"ח מעבר להכנסתן, מדמות שהן מוציאות כ 2,000 ש"ח או 2,500 ש"ח יותר מהכנסתן.

נקודת המבט שלי
מי שאינו יודע שהוא חולה, אינו מטפל במחלתו בזמן. הוא עלול לטפל בה, כשיותר קשה לרפא אותה, אם בכלל.
באופן דומה מי שחושב, שהפער בין הכנסותיו להוצאותיו, קטן בהרבה מכפי שהוא באמת, לא יטפל בבעיה לפני שהבנק יינקט כלפיו בצעדים.
הרבה יותר קשה לטפל בבעיה בשלב זה, מאשר בשלב מוקדם יותר.

גם לדעת שיש בעיה לא תמיד מספיק. צריך להוסיף "את הגרוש ללירה", שייתן מישהו מנוסה שכבר נתקל בבעיות דומות בעבר.
במקרה זה היועץ, שהציג את הדרישות לבניית המאזן ואת הכלי הטכני לעריכתו.

אחרי זה לפעמים זה כל כך פשוט שאפשר לשאול: מדוע לא עשינו את זה לפני הרבה זמן?






חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...