לגירושין טובים צריך לגרש את עורך הדין

ברוב המקרים כשלזוגות שמתגרשים יש ילדים שלא הגיעו לגיל בגרות, האישה היא הצד שקשה לה יותר מבחינה כלכלית. 

במקרים רבים הילדים נשארים אצלה וברוב המקרים שכרה נמוך בהרבה משכרו של הבעל. 

תוסיפו לזה את העובדה שהבעל הוא בדרך כלל זה שמנהל את הכספים המשותפים והאישה צריכה ללמוד להתנהל כלכלית. 

בתהליך הגירושין יש עוד גורם שעלול להיות יקר במיוחד. אלה הם עורכי הדין. 

הסיפור בהמשך מבוסס על לקוחות בכלכלת המשפחה שליוויתי.
השמות והפרטים שונו על מנת שלא לפגוע בחובת הסודיות. 

בנוסף אני מערבב פרטים מכמה ייעוצים שונים, כך שהדמויות בפוסט אינן קיימות במציאות אבל הסוגיות המהותיות מוצגות בפוסט. 

לא קלה הדרך לגירושין

גילה ונדב (שמות בדויים לחלוטין) היו נשואים 15 שנים. יש להם בן ובת בתחילת שנות העשרה של חייהם. 

נדב עבד כמהנדס מחשבים. גילה עבדה במשרה חלקית כמורה בבית ספר. כשגדלו הילדים הגדילה בהדרגה את היקף המשרה. 

כמו בלא מעט מקרים, היה משבר בנישואים והם בחרו להתגרש. 

כל אחד מהם שכר עורך דין והחלו דיונים משפטיים ארוכים. 

בית המשפט פסק באופן עקבי לטובת נדב כמעט בכל סוגיה שעלתה. 

החיים  המשותפים בצל הגירושין לא היו הכי נעימים לגילה. 

היא הגיעה אלי ליעוץ כלכלי. 

בתהליך היעוץ הכלכלי

מה סיפרה גילה

היא סיפרה ששכרה עורך דין שהומלץ לה על ידי חברה. 

עורך הדין, דרש את התשלום המלא מראש וקיבל אותו. 

היא סיפרה שבכל פעם שביקשה להיפגש איתו במשרדו הוא אמר שהוא עסוק. 

הוא הסכים להיפגש איתה רק בבית קפה ורק במועדים מסוימים שלא היו נוחים לה. 

היא סיפרה שכל העול של הטיפול בבית ובילדים נפל עליה. 

נדב עבד, בילה ובא הביתה לישון בשעה מאוחרת. 

חברה שלה היא עורכת דין במקצועה המתמחה בגירושין. 

בשיחות שלה איתה גילה חלקה איתה סוגיות שהתבררו בבית המשפט וכיצד פעל עורך הדין שלה. 

כמעט תמיד אמרה החברה, שעורך הדין פעל לא נכון. היא גם הציעה לגילה שהיא תיפגש עם עורך הדין ללא תשלום ותיתן לו עצות כיצד לנהל טוב יותר את המשפט. 

גילה הציעה לעורך הדין, להיפגש עם חברתה עורכת הדין ולהיעזר בה. 

עורך הדין נפגע והגיב בכעס. 

התוצאה: היא תקועה מרגישה שבית המשפט מקפח אותה. אולי אפילו פוסק לרעת נשים באופן עקבי.

התובנות והעצות שלי

הסברתי לה שנוצר מצב שנוח לכולם חוץ ממנה (ואולי גם הילדים). 

עורכי הדין של שני הצדדים מרוויחים כסף. 

נדב ממשיך את חייו כרגיל. 

היא זו שנמצאת במצב גרוע מכל הבחינות: רגשית, דאגה לילדים שכמעט תמיד קשה להם בתהליך גירושין וקשה להם במצב של אי-ודאות ושבירת המסגרת, עומס של עבודה וטיפול בבית, הוצאות כספיות וזמן של ישיבות בבתי משפט והרגשה של הפסד מתמשך.

 

היא היחידה שיכולה וצריכה לעשות שינוי במצב. אם לא תעשה זאת, המצב הנוכחי ימשך עוד זמן רב. 

הצעתי לה לוותר בשלב זה על הסכום ששילמה מראש לעורך הדין ולהחליף אותו בחברתה עורכת הדין. 

לחברתה איכפת שהיא תצליח להיחלץ מהמצב. 

הטעות שהיא עשתה במתן כל התשלום מראש לעורך הדין, גרמה לכך שהוא איבד עניין במשפט הזה ובחר להתמקד בתיקים אחרים.

הצעתי לה לשלם לחברתה עבור עבודתה.

הסברתי לה שאני מבין שהתשלום ששילמה לעורך הדין הוא סכום כסף גבוה עבורה, אבל אין לה את המשאבים הנפשיים והכלכליים לתבוע אותו עכשיו. 

עליה לסיים את תהליך הגירושין לצור יציבות בחייה ובחיי הילדים ואז לשקול האם היא רוצה לתבוע את עורך הדין או לוותר על הכסף?

גילה קיבלה את עצתי ושכרה את חברתה כעורכת דין (אגב, במחיר הרבה יותר נמוך ממה שגבה ערך הדין הקודם).

אחרי החלפת עורך הדין

גילה סיפרה שבית המשפט כבר לא פוסק תמיד לרעתה. 

בחלק מהעניינים פסקו לטובתה. בחלק מהעניינים לרעתה ובאחרים פתרון ביניים. 

תהליך הגירושין התקדם. נדרשתי להתיחס בפגישות היעוץ לסוגיות כלכליות קונקרטיות סביב הסכם הגירושין. 

כעבור כחודשיים התגרשו בני הזוג. עכשיו גילה בנתה את חייה לבד עם שני ילדיה.

לא חסרו אתגרים כלכליים ואחרים, אבל המצוקה הנוראה כבר נעלמה.

הערת שוליים

העצה שלי לוותר על שירותי עורך הדין גם במחיר אובדן ההוצאה הכספית היא הימנעות מהטיה קוגניטיבית הנקראת אפקט ההוצאה האבודה או אפקט הקונקורד.

האם לקחת עורך דין תמורת תשלום או למצוא סיוע משפטי בחינם או במחיר סמלי?

 

זאת אינה שאלה שצריכים לשאול את עצמם אנשים שמצבם הכלכלי סביר או טוב. קרוב לוודאי שהם לא יעמדו בקריטריונים לסיוע משפטי חינמי.  

ליוויתי כלכלית לא מעט אנשים שמצבם הכלכלי עגום, ברוב המקרים בהתנדבות, ולצערם הזדקקו לסיוע של עורך דין. 

חלק מהם שילמו סכומי כסף גבוהים, שאין להם, לעורכי דין והעמיקו את "הבור הכלכלי" שבו הם לכודים. 

לא תמיד היה מדובר בעורכי דין שעשו את מלאכתם נאמנה.

מטרת הפוסט הזה היא להציג לטובת אותם אנשים חלופות חינמיות או במחיר סמלי של שירותי עורכי דין. לא בכל נושא יטפלו בפונים, אבל זה בהחלט שווה בדיקה. 

ההמלצה שלי לאותם אנשים היא לפנות קודם לגורמים כאלה ורק בלית ברירה לעורך דין בתשלום.

תוכלו למצוא מידע על הגופים המעניקים סיוע  בחינם או בתשלום סמלי באתר "כל זכות".

קישור:סיוע משפטי חינם או בתשלום סמלי

הדף מתייחס גם  לחלוקה לפי תחומי טיפול וטיפול באוכלוסיות ספציפיות.

 

 

הפטר מתשלום חובות בהוצאה לפועל

לוגו של רשות האכיפה והגבייה של מדינת ישראל
הזכויות על הסמל הן של מדינת ישראל

         
במשך שנים יעצתי בכלכלת המשפחה ולא פגשתי לקוחות שהיו בתהליך של החזר חובות באמצעות ההוצאה לפועל. שמעתי על מקרים כאלה מכמה מחבריי למקצוע.
בזמן האחרון נתקלתי ביותר ממקרה אחד כזה. האם זה מקרי או אולי הגידול במספר החייבים שיש נגדם תהליכי הוצאה לפועל הביא גם לפתחי כמה מהם?
אין לי תשובה לשאלה הזאת אבל נראה לי שחשוב להעביר מידע שיכול להועיל לאנשים הנמצאים במצב העגום הזה.

התהליך של הגעה להוצאה לפועל

התהליך האופייני הוא שאדם (או משפחה) לוקח אשראי ואינו מסוגל לעמוד בהחזרים החודשיים. נוצר פיגור בתשלומים. המלווה (לרוב בנק) שולח מכתבי אזהרה. אזהרה, אזהרה אבל הלווה אינו מסוגל להחזיר. בנוסף לפיגור מצטברים ריביות וקנסות. 
אם מדובר בבנק, הוא גם מחייב את הלקוח על מכתבי האזהרה. כשמכתבי האזהרה לא עוזרים מתקשר פקיד מהבנק. כשגם זה לא עוזר עורך דין מטעם הבנק מתחיל לשלוח מכתבי אזהרה. 

אגב, הלווה מחויב גם בעלות עבודתו של עורך הדין, שהיא בדרך כלל גבוהה. 
כשגם זה לא עוזר, הלקוח נתבע בבית משפט. התסריט בו אין לו יותר מדי רכוש ואין לו  משכורת גבוהה הוא תסריט שכיח. בתסריט זה אין לו יכולת להחזיר את חובו. הנושא מגיע לבית המשפט ועובר לטיפול של ההוצאה לפועל. 

חשבונו של הלקוח בבנק הופך לחשבון מוגבל או שחשבונו נסגר לגמרי. אין לו פנקסי צ'קים ואין לו כרטיסי אשראי. אם יש לו כרטיסי חיוב, אלה הם כרטיסי Direct. כל רכישה באמצעות הכרטיס מחויבת מידית. כמובן בתנאי שיש יתרה המאפשרת את החיוב בחשבון. 

בית המשפט עשוי לפסוק שעליו לשלם תשלום בסכום נמוך בכל חודש. לפעמים למשך כל ימי חייו. משאירים לו סכום כסף לקיום בסיסי.  נושא התשלומים מתבצע באמצעות ההוצאה לפועל. 

החייב לא יחזיר כנראה לעולם את מלוא חובו אבל מוטב מעט מלא כלום.

בתהליך שתיארתי התייחסתי לחוב לבנק. זה יכול להיות גם חוב לגורם אחר למשל לחברת סלולר.

התהליך של הפטר

לתקופת זמן מוגבלת עד 5 בספטמבר 2019 יש תהליך של הפטר מהחוב להוצאה לפועל. 
המשמעות היא שמי שעומד בתנאים מסוימים עשוי להיות משוחרר מחובו להוצאה לפועל. אחד התנאים הוא עמידה בתשלומים החודשיים להוצאה לפועל במשך תקופה משמעותית ומוגדרת.
כל התנאים מופיעים בקישור הבא באתר כל זכות: 
אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים 

שלבי התהליך 

1. החייב מגיש להוצאה לפועל בקשה להפטר
נדרש מילוי טופס.

2. אם לנושים יש התנגדות הם יכולים להגיש אותה.
אם לא יגישו אותה, הנושא יועבד לשלב הבא.
הנימוק להתנגדות הוא שהחייב אינו עומד בכל התנאים הנדרשים. צריך להסביר מדוע הוא אינו עומד בהם.

3. דיון בהוצאה לפועל בבקשה למתן הפטר

4. קבלת הפטר ומחיקת חובות
בשלב זה יכולים בהוצאה לפועל להגיע למסקנה שמגיע לחייב הפטר. במקרה זה נמחקים כל חובותיו למעט חובות מסוימים. כך למשל, אם יש לו חובות על תשלום מזונות הם אינם נמחקים.

המלצות כלליות

1. אתם לא המתנהלים המופתיים בהיבט הכלכלי, כפי שמוכיחה המציאות. הכירו בזה והיעזרו באחרים.

2. הגורם הטוב ביותר להיעזר בו הם עורכי דין.
המלכוד: עורכי דין ידרשו מכם תשלום לא נמוך. אם כבר הגעתם לתהליכי הוצאה לפועל כנראה שאין לכם כסף לשלם לו. 

3. חפשו עמותות שיתנו לכם סיוע משפטי ללא תשלום או בתשלום סמלי. נסו גם את הסנגוריה הציבורית.

4. מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא
בכל שלב בו אתם נמצאים סביר שיוכלו לעזור לכם להקטין את החוב או לבטל אותו.
אל תצאו מהנחה שזה אבוד מראש.

5. מוטב מוקדם ממאוחר.
ככל שתקדימו לפנות לגורם מקצועי שיעזור לכם כן ייטב.

המלצות בהקשר להפטר מחובות להוצאה לפועל

1. אל תדחו את הטיפול בהפטר. 
התחילו לטפל בזה מיד. טפלו בזה באינטנסיביות הזמן להפטר הוא עד 5 בספטמבר. אתם צריכים בדיקה האם זה בכלל מגיע לכם ואם כן להגיש בקשה. זה עשוי לקחת זמן.

2. הסתייעו בארגונים המסייעים ללא תשלום
באופן טבעי לאנשים הנמצאים במצב כזה אין כסף לשלם לעורך דין פרטי.
לרשימת הארגונים המסייעים ללא  תשלום לחצו כאן. הרשימה היא מאתר כל זכות. 

3. קראו מידע על הנושא באתר כל זכות.
קישור: מחיקת חובות (הפטר) לחייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל

4. קראו איגרת של רשות האכיפה והגבייה בנושא זה
קישור: מסלול הפטר "לחייב מוגבל באמצעים" במערכת ההוצאה לפועל.

טיפולוגיה של עצמאים: החופשי

"שיעור באנטומיה של ד"ר טולפ", ציור של רמברנדט
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט הראשון בסדרה, מבוא לטיפולוגיה של עצמאים, תיארתי את הבעיות המהותיות של עצמאים. בפוסט השני, טיפולוגיה של עצמאים: עצמכיר, התייחסתי לבעיות אלה בהקשר של עצמאי שהוא גם שכיר.
בפוסט הרביעי, טיפולוגיה של עצמאים: הקלאסי, תיארתי עצמאי העובד לבד, כגון: בעל קיוסק, אינסטלטור, נהג מונית, חקלאי. 
עצמאים כאלה מועדים להיתקל בכל הבעיות של עצמאים, שעסקתי בהן בפוסט הראשון בסדרה.

פוסט זה עוסק בעצמאים הדומים לעצמאים קלאסים ולכן עלולים לחוות את אותם קשיים. ההבדל העיקרי בינם לבין העצמאים הקלאסיים הוא שהם בעלי מקצועות חופשיים.
מדובר ברופאים, עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, כלכלנים עצמאים, אנשי הייטק וכיו"ב. 
אני כותב פוסט זה ממקום אחר ממה שכתבתי את הפוסט הקודם. יש לי לא מעט ניסיון אישי אחרי יותר מ-20 שנים של עבודה כמומחה מחשבים ומערכות מידע עצמאי.

מה מבחין בין העצמאי הקלאסי לעצמאי החופשי?

העצמאי החופשי הוא איש "צווארון לבן" בעוד העצמאי הקלאסי עשוי להיות איש "צווארון כחול".
החופשי לבוש בלבוש נקי ומהודר (אולי למעט חלק מאנשי ההיי-טק) - הקלאסי בבגדי עבודה.
החופשי עובד ממשרדו, מביתו או ממשרדו של הלקוח. הקלאסי מבצע עבודות שטח.

לא תמיד, אבל במקרים רבים, לעצמאי החופשי יש הכנסה לפחות סבירה בתקופות הרעות. 
כן אני יודע שיש בארץ מספר מופרז של עורכי דין וחלקם מתקשים להתפרנס, אבל לא זה המצב במקצועות חופשיים אחרים. 
חלקם מודעים יותר מהעצמאים הקלאסים לצורך לחסוך לפנסיה.
רובם צריכים לשכור לבד, או עם שותפים לדירה, משרד או קליניקה. זו הוצאה קבועה שצריך לשלם אותה גם כשאין הכנסות.

התחרות

זה קורה גם לעצמאים קלאסיים, למשל לבעל מכולת המתחרה בסופרמרקט, אבל זה קורה יותר לעצמאים חופשיים: הם מוצאים את עצמם מתחרים מול חברות העוסקות באותו תחום.
בעולם ובארץ יש מגמה של מיזוגים ורכישות. גם משרדי עורכי דין וגם פירמות רואי חשבון מתמזגות. בעולם של ראיית חשבון משרדים ישראליים הופכים לחלק מחברת רואי חשבון עולמית, למשל ברייטמן-אלמגור-זוהר הם חלק מ-Deloitte. גם ל-PWC יש נציגות ישראלית וזיו-האפט הם חלק מ-BDO.
לפי הויקיפדיה העברית זיו-האפט מעסיקה בארץ 1,200 עובדים. חשבו על רואה חשבון עצמאי שצריך להתחרות בה.

בתחום בו עסקתי, ייעוץ במחשבים ובטכנולוגיית מידע, מצאתי לא פעם חברות המעסיקות אלפי עובדים מתחרות איתי הקטן על פרויקט ייעוץ.

איך יכול להתמודד "עצמאי חופשי" מול חברה גדולה?

בפיסקה זו אתייחס לטכנולוגיית המידע. תשפטו לבד האם זה ישים גם למקצועות אחרים?

קיימות אסטרטגיות בסיסיות שונות להתמודדות. לכל אחת מהן תיוחד פיסקה בפוסט זה. בפיסקה זו אציג את הגישה של החברות הגדולות בתחרות מול "עצמאי חופשי".
החברות מנסות למנף את היתרון לגודל, המוצג על ידם באופנים הבאים (רשימה חלקית ולא ממצה):

1. המיתוג (Brand) של החברה
את החברה מכירים כמעט כולם. איש מקצוע בודד מוכר פחות.

2. היתרון לגודל
בדרך כלל החברות מדגישות את זה שיש להם מספר גדול של עובדים, נוכחות בארגון ובארגונים אחרים, מגוון רחב של תחומים בהם יש לחברה ידע וניסיון.

3. חוסר התלות באדם יחיד
נציגי החברות הם בדרך כלל מנומסים. הם לא יגידו שאני (או עצמאי אחר) יכול לעבור את הכביש ולהידרס או לחלות במחלה קשה, אבל הם כן יגידו: "מה תעשו אם היועץ או המומחה העצמאי יעלה למטוס ויעזוב את הארץ באמצע העבודה?"
בהיבט של ניהול סיכונים זהו נימוק שמשכנע מנהלים.

אסטרטגיית נישה או הצ'ופצ'יק של הצ'ופצ'יק

העצמאי בוחר להתמחות לעומק בתחום מאד צר. הוא אינו מתחרה מול החברות הגדולות הוא רק משלים אותן ונשכר לפעמים גם על ידן באותו תחום צר.
זהו מודל התחרות של קיוסק בסופרמרקט. למידע נוסף קראו: Vendors Survival Guide: Supermarket, Grocery and Kiosk.  

האיסטרטגיית ההתמודדות החזיתית 

בגישה זו מוכן העצמאי החופשי להתמודד מול חברה גדולה. כמו שלחברה גדולה יש יתרונות גם לעצמאי הקטן יש יתרונות. 

1. גמישות וזריזות  
כבר ניהלתי מכרזים חטעם ארגונים בתחום החומרה והתוכנה בהם חברה בינלאומית גדולה הפסידה לחברה בינלאומית הרבה יותר קטנה. 
הסיבה העיקרית בחלק מהמקרים הייתה חוסר גמישות. מטה החברה בחו"ל לא הסכים לגמישות בתנאים ובמחירים. המטה של החברה הקטנה יותר היה הרבה יותר גמיש.

דוגמה נוספת לגמישות וזריזות: העצמאי החופשי יכול להתחיל את העבודה מהיום למחר. בחברה זקוקים לאישורים של דרגים ניהוליים וגורמים מינהליים של כוח אדם וכספים.

2. אוביקטיביות וניטרליות
כיועץ עצמאי כולם ידעו שאיני מוטה לטובת ספק, יצרן או מוצר מסוים. בראש מעיניי טובת הלקוח. אני יכול לטעות בתום לב, אבל לא אינטרסים זרים ידריכו אותי.

כך ניצחתי חברה שמעסיקה אלפי עובדים במעין מכרז על ייעוץ בבחירת חבילת מוצרי אינטגרציה וניהול תהליכים בחברת תקשורת גדולה.

הצלחתי לשכנע את הלקוח שלי אין שום ניגודי אינטרסים והייעוץ שלי הוא ייעוץ שרק טובת הלקוח לנגד עיניי.

לעומת זאת למתחרה העיקרי שלי, חברת הענק, יש לא מעט אינטרסים:

א. הם גם רוצים לבצע פרוייקט של יישום והטמעה של המוצר שייבחר.

ב. הם מפיץ משני של חלק מהמוצרים המתחרים ולכן עשוי להיות להם אינטרס שייבחר מוצר שהם מפיצים.

ג. המומחיות והניסיון שלהם בחלק מהמוצרים גבוהה יותר מהמומחיות שלהם במוצרים אחרים.
לא במפתיע מדובר במומחיות גדולה יותר במוצרים שהם מפיצים ולכן גם ביצעו בהם פרויקטים.

3. רמה מקצועית גבוהה יותר
בפיסקה הקודמת לא נתתי לכם את כל ארסנל הנימוקים שלי. הנימוק הנוסף היה, שאני איש מקצוע עם יותר ידע, ניסיון והבנה באותו תחום מאשר עובד כלשהו של החברה הגדולה.

4.  האם איש מקצוע טוב של החברה יהיה זה שיעבוד אצלכם?
יש קצת הטיה בנימוק של: "מה תעשה אם הוא יעלה על מטוס ויעזוב את הארץ?"

בואו נניח שלחברה יש עובד אחד או שניים שהם ברמה דומה לרמתו של העצמאי החופשי. בטוח שהחברה תציג אותם במהלך תהליך המכירה. לא בטוח שהם יהיו אלה שיבצעו את העבודה.

נניח שאתם ארגון בגודל בינוני בישראל ובזמן שאתם מחפשים איש מקצוע כזה פונה אל החברה הגדולה בבקשה דומה גם יחידת מחשוב של צה"ל או יחידת המחשוב של בנק לאומי או בנק הפועלים.
קרוב לודאי שהמומחה יוצב בארגון הגדול יותר ולא אצלכם.

נניח שהוא כבר הוצב אצלכם אחרי שהחברה זכתה בייעוץ ועכשיו אותה יחידת מחשוב בארגון ענק רוצה ייעוץ באותו תחום ואומרת לחברה שהיא תזכה בייעוץ אם ורק אם אותו מומחה יבצע את העבודה.
במקרה הטוב הוא יישאר אצלכם בהיקף עבודה נמוך.

אני או עצמאי חופשי אחר יכול אולי לעלות על מטוס ולהיעלם (במקרה שלי זה בודאי לא היה קורה ללא הודעה מוקדמת של מספר חודשים) אבל גם המומחה היחיד של החברה יכול לא להיות זמין: מה קורה כשהוא עוזב את החברה ועובר לחברה אחרת או כשהוא מתפטר ועולה על מטוס ומהגר למדינה אחרת?
החברה אמנם תוכל להציב אדם אחר במקומו, אבל הפער במומחיות שלו בהשוואה לעצמאי חופשי עלול לפעמים לגרום לנזקים כבדים. 

5. "הסוס הטרויאני"
לא אחת ראיתי בארגונים חברה גדולה שזוכה בפרויקט קטן או ייעוץ המחייבים מומחיות. הם מציבים מומחה מהשורה הראשונה שמבצע עבודה איכותית ומרשימה בתחילת הפרויקט. 
העובד הזה הוא הסוס הטרויאני: הוא קובע את התעריף שיקבל עובד מטעם החברה. מהר מאד הוא מכשיר את מספר 2 או מספר 3 שרחוק מאד מרמתו. מי שממשיך בביצוע העבודה הוא מספר 2 או 3 או 4. המומחה מלווה אותו מרחוק בהיקף קטן, משום שהוא כבר עבר ללקוח הבא.

6. עלות
הלקוח אינו צריך לשלם על תקורה.

איסטרטגיית ה-CoPetition

בעברית זה נקרא שיתוף פעולה של מתחרים. לפעמים העצמאי החופשי מתחרה מול החברה הגדולה חזיתית ולפעמים הוא מתמודד ביחד איתה כקבלן משנה.

במגזר הציבורי בישראל לפעמים אין לעצמאי החופשי ברירה. המדינה הוציאה מכרזים וקבעה רשימת ספקים זוכים. העצמאי החופשי אינו יכול להיכלל ברשימה בגלל דרישות חובה להיקף מחזור עסקים ולמספר עובדים. 

יותר מפעם אחת פנו אלי ממשרדים ממשלתיים בבקשה שאבצע עבודת ייעוץ, שאני הייתי מסוגל לבצע אותה באופן סביר או יותר מסביר. קרוב לודאי שהספקים הזוכים במכרז לא היו מסוגלים להעמיד עובד שמסוגל לבצע את העבודה ברמה דומה.
האילוץ היה שאני אצטרך לבצע את העבודה כקבלן משנה של אחת החברות שזכתה במכרז.

יותר מפעם אחת פנו אלי חברות שנכללו ברשימת הזוכים במכרז ממשלתי והציעו לי לבצע את העבודה מטעמן כקבלן משנה.

יש לזה משמעות כלכלית: החברה גובה ממני או מעצמאי חופשי אחר אחוז מסוים מההכנסות, על אף שבחלק מהמקרים הערך המוסף היחיד שלה הוא עצם היותה ספק שנכלל ברשימת הספקים הזוכים.

המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים: מקרה אישי

פיל סוואנה אפריקאי.
מקור התמונה: ויקיפדיה

צפרדע. מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט: המזרח הפרוע של הביטוחים: ביטוח אחריות מקצועית, תיארתי כיצד המבוטחים נתונים לחסדיהם של חברות הביטוח וסוכני הביטוח, כאשר מדובר בביטוח לא סטנדרטי. בפוסט: המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים: מדוע איני מעונין בביטוח אחריות מקצועית?, הסברתי מדוע בראיה של ניהול סיכונים אינני מעונין בביטוח אחריות מקצועית על יעוצים בתחום טכנולוגיית המידע. 

בפוסט הזה, אספר לכם מה שקורה כששני הקוים האלה מצטלבים, כלומר: דורשים ממני לעשות ביטוח אחריות מקצועית כתנאי לקבל עבודת ייעוץ בתחום מערכות המידע, לאחר שזכיתי במכרז.

לאחר שזכיתי במכרז במשרד ממשלתי

השלב הבא היה חתימת חוזה. אני קורא חוזים במלואם לפני שאני חותם עליהם. גם לקוראים אני ממליץ לנקוט במדיניות דומה. ברור לי שקריאת חוזה במלואו זו מטלה קשה שרבים אינם מסוגלים לעמוד בה. 

לאלה שאינם מסוגלים לקרוא את כל החוזה, אני ממליץ לפחות לקרוא כותרות וחלקים שנראים לכם חשובים.

כבר היו כאלה שנזפו בי קשות על כך שחוזה שמתאים לכולם לא מתאים לי, אחרי שביקשתי לשנות סעיפים דרקוניים חד-צדדיים בחוזה.

היו גם כאלה ששינו את החוזה ונמנעתי מהפסד כספי לא קטן, לו היה החוזה נשאר כפי שהוא. 

היו גם כאלה שויתרתי על עבודה איתם, משום שלא היו מוכנים לשנות סעיפים לא הוגנים ולא הגיוניים בחוזה.

אחרי שקראתי את החוזה עם אותו משרד ממשלתי, ביקשתי בכתב לשנות שני סעיפים, שלדעתי אינם סבירים.

הסעיף הראשון: היועץ אשם תמיד

את האבסורד בסעיף הזה, המחשתי באמצעות תרחיש קיצוני: לו, חס וחלילה, השרה של אותו משרד הייתה נופלת במדרגות ונפגעת, המשרד היה יכול לדרוש ממני לפצות אותו על פי הסעיף הזה.

להזכירכם עיסוקי היה ייעוץ במערכות מידע, שאין שום קשר בינו לבין מצב המדרגות או מצבה הבריאותי של השרה.

לא שחשבתי שיתבעו אותי במקרה כזה, אבל כל תרחיש שהוא בתחום קרוב יותר לעיסוקי, שאין שום קשר בין עבודתי ובינו או שיש קשר אבל אין צל של ספק, שהאחריות היא של גורם אחר, עלול להוות עילא לתביעה נגדי.

מהלשכה המשפטית של המשרד ענו לי שאני צודק: הסעיף גורף מדי אבל... הם אינם יכולים לשנות אותו כי הלשכה המשפטית של משרד האוצר הכתיבה אותו לכל משרדי הממשלה. 

את הצפרדע הזו החלטתי לבלוע בלית ברירה. הנחתי שכפי שלא תבעו אותי במשך 30 שנה, לא יתבעו אותי גם במשרד ממשלתי זה. 

אם יתבעו אותי ותהיה לי אשמה כלשהי (תסריט בהסתברות אפסית), אחזיר חלק מכיר או את כל שכרי.

אבל אם יתבעו אותי ללא הצדקה, גם כן תסריט בהסתברות אפסית, אשכור את שירותיו של עורך דין ואלחם על שמי הטוב.

בתסריט הפחות גרוע לתביעה, יסירו אותה אחרי שעורך הדין יכתוב מכתב. לי זה יעלה סכום כסף לא גדול.

בתסריט האחר יבזבזו את זמני ואת כספי משלם המיסים הישראלי ובסוף יפצו אותי על זמני וגם על עוגמת הנפש והפגיעה בשמי הטוב.

את שכר הטרחה של עורך הדין ישלמו התובעים.

הסעיף השני: ביטוח אחריות מקצועית

גם את הסעיף הזה סרבו להוריד. ניחשתם, הנימוק היה אותו נימוק: הלשכה המשפטית של משרד האוצר חייבה את כל משרדי הממשלה להוסיף את הסעיף הזה לכל התקשרות עם יועץ או מבצע עבודה. מאוחר יותר סיפר לי סוכן ביטוח, שגם קבלן שזכה במכרז לתליית מודעות חויב לבטח את עצמו בביטוח אחריות מקצועית.

היות שמעולם לא ביטחתי את עצמי בביטוח אחריות מקצועית והיות שהייתי זקוק לשכר עבור עבודתי כיועץ עצמאי, החלטתי לבלוע גם את הצפרדע הזאת.

מייעוצים קודמים הכרתי היטב את הדינמיקה שבין אנשי האוצר לאנשי משרדי ממשלה אחרים בנושאים כאלה: אין לי שום סיכוי לשנות את הסעיף הזה, גם אם המשרד יחליט להילחם במשרד האוצר.

צפרדע או פיל?

כשפניתי לסוכני ביטוח על מנת לעשות ביטוח אחריות מקצועית, התברר לי שהעלות גבוהה באלפי שקלים מהעלות שהערכתי.

הסברתי לסוכני הביטוח שאני דומה לנהג שנוסע 30 שנה על הכביש ומעולם לא נתבע (אני במקצוע הזה יותר מ-30 שנה ומעולם לא תבעו אותי, כפי שקראתם בפוסט הקודם) ולכן אני צריך לשלם תעריף מופחת. 

הסיכון של חברת הביטוח במקרה שלי הרבה יותר קטן.

התשובות שקיבלתי:

1. אין דומה ביטוח אחריות לביטוח רכב

יש לנו ניסיון רב בביטוח רכב ולכן חברת הביטוח יודעת להעריך את הסיכונים ולכמת את הפרמיות בהתאם. ביטוח אחריות מקצועית פחות נפוץ ופחות מוכר ולכן הסיכון שלנו גדול יותר. אין לנו שמץ של מושג מה המשמעות של זה, שלא תבעו אותך במשך 30 שנים.

2. אנחנו לא יודעים מה זה יועצי מערכות מידע ולא ביטחנו אנשים כאלה

מבוטחי האחריות המקצועית שלנו היו רופאים או עורכי דין. לגבי מקצועות אלה יש לנו איזשהו קנה מידה.

אנחנו לא יודעים מה זה יועצי מערכות מידע, איזו הכשרה פורמאלית נדרשת לעסוק במקצוע כזה? האם יש התמחויות בתחום? מה המשמעות של ניסיון בתחום?

בגלל חוסר הידיעה, הסיכון שלנו גדול יותר ולכן התעריף גבוה יותר.

השורה התחתונה: אנחנו במזרח התיכון הפרוע. אתה נאלץ לבטח את עצמך. אנחנו נגבה סכום גבוה בגלל זה ובגלל, שלחברות הביטוח אין שמץ של מושג מה המשמעות של ביטוח אחריות מקצועית במקצוע, שאינו רפואה או עריכת דין.

מזל

"גרם מזל = קילו שכל". גם במקרה המתואר כאן הפתגם הזה עבד. אחד הסוכנים שפניתי אליו היה סוכן הגון ובעל השפעה בחברת הביטוח איתה עבד. היה לו כמובן אינטרס, שאמשיך לעבוד איתו במגוון רחב של ביטוחים, שעשיתי אצלו בתחומים אחרים.

שילמתי הרבה כסף לביטוח אחריות מקצועית, אבל בלעדיו זה היה עולה לי עוד כמה אלפי שקלים.

הערת שוליים

זו הייתה הפעם הראשונה והפעם האחרונה שעשיתי ביטוח אחריות מקצועית בתחום של ייעוץ במערכות מידע. חברות פרטיות גמישות יותר ממשרדי הממשלה. הן מצאו דרך לבטח אותי בסכום אפסי שספגו, אחרי שביקשתי למחוק את הסעיף הזה מחוזים שקראתי.