‏הצגת רשומות עם תוויות בנק פפר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בנק פפר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 18 בינואר 2018

מדוע אני שוקל לעזוב את בנק דיסקונט?

בסדרת פוסטים על הבנקים תיארתי היבטים שונים בהתנהלות הבנקים ובהתנהלות לקוחות מול הבנקים. באחת ההרצאות שלי "הבנק אויב או אוהב?", אני מתאר לקוחות שבויים שאינם שוקלים את עזיבת הבנק שלהם או את סניף הבנק שלהם, למרות שהם לקוחות שהבנק מעונין בהם. כפי שהבנתם, אני איני אחד מאותם לקוחות: כבר עזבתי סניפי בנק ובנקים ועברתי לעבוד עם בנק אחר או עם סניף אחר של אותו בנק. 

אני לקוח די ותיק של סניף הלאום של סנק דיסקונט. התחלתי כלקוח מרוצה ועם הזמן הפכתי ללקוח לא מרוצה. 

מדוע הייתי לקוח מרוצה?
הסיבה למעבר לבנק דיסקונט לא הייתה הערכה שהוא עובד טוב יותר ממתחריו. הסיבה הייתה זכיה שלו במכרז לעובדי מדינה. אשתי הייתה אז עובדת מדינה, היום פנסיונרית של שירות המדינה. בנק דיסקונט העניק הטבות לעובדי המדינה כגון פטור מתשלום רוב העמלות.

בחרנו בסניף חדש שבו מספר מועט של פקידים: סניף הלאום בירושלים. 
כידוע, "מטאטא חדש מטאטא היטב". סניפי בנק חדשים, שצריכים להוכיח את עצמם בדרך כלל עובדים טוב יותר.

הכלל הזה עבד גם במקרה של סניף הלאום. יצרתי קשר אישי עם חלק מהפקידים וידעתי למי מהם כדאי לפנות טלפונית כשיש בעיה. המנהלת כתבה מכתב אישי ללקוחות ובו עודדה אותם לפנות אליה בכל בעיה שיש להם. פעם או פעמיים ניצלתי גם את האפשרות הזו.

אם נוצר אצלכם הרושם, שאני לקוח שמבקר בתדירות גבוהה בסניף הבנק אז טעיתם. אני מנסה לבצע כל מה שאפשר באינטרנט ולמזער את האינטראקציה שלי עם פקידי הבנק למינימום ההכרחי.
יש פה מצב של Win-Win: גם הבנק מנסה לעודד את הלקוחות להשתמש יותר בערוצי שירות עצמי ופחות בסניפי הבנק. 

מדוע הפכתי למרוצה הרבה פחות?

1. במסגרת צמצום מספר הסניפים בבנקים צרפו לסניף זה את הסניף הראשי של הבנק בירושלים שנסגר.
מספר הפקידים ומספר הלקוחות גדל. לא נשמר יותר הקשר האישי עם הפקידים והמנהלת.

2. התורים התארכו והשירות נעשה הרבה פחות יעיל

3. החניה הסמוכה והחינמית הפכה לחניה בתשלום
לביקור בבנק התווספה עלות של חניה בתשלום.
לי זה פחות חשוב אבל לא בהכרח מוצאים חניה סמוכה.

כמה בעיות בביקורי היום (17.1) בסניף הבנק

1. האם היה צריך להטריח אותי לסניף הבנק?
הבנק הודיע שנעכשיו אפשר לפנות לפקידי הבנק דרך אתר האינטרנט. פניתי והודעתי שהפס המגנטי בכרטיס אשראי דיינרס קלאב שלי נקרע ויש צורך בהחלפתו.
קיבלתי הודעה שההודעה שלי הועברה לסניף ויחזרו אלי טלפונית. חיכיתי, חיכיתי, חיכיתי ומי לא חזר? פקידי הסניף.
בלית ברירה ניצלתי שהות במקום קרוב לסניף ונכנסתי.

2. עמלה גבוהה על החלפת כרטיס אשראי שנפגם
הפקידה הודיעה לי שהחלפת הכרטיס תעלה לי 30 שקלים. "זה לא אנחנו זה ויזה כ.א.ל" הוסיפה. זה ממש לא מענין אותי האם זה הבנק או חברה בבעלות חלקית של הבנק שלוקחת תעריף כזה.
ללקוח של לאומי קארד הוחלף כרטיס ללא עלות, על אף שללא שום ספק הלקוח היה זה שאשם בהפיכת הכרטיס ללא שמיש.

3. כשחצי מהפקידים אינם מטפלים בלקוחות
בדרך כלל התורים מתארכים משום שיש ממתינים רבים. מערכת תורים ממוחשבת המפיקה מספרים בתור לא בהכרח מקצרת אותו. הפעם, אולי תודות למזג האוויר הגשום, היה תור קצר. מה זה עוזר כשלוש או ארבע מתוך הפקידות לא מטפלות בלקוחות ואני מחכה זמן רב עד שיציגו את המספר שלי כשאני הראשון בתור?
אחרי זמן המתנה ארוך הואילה בטובה אחת הפקידות לקדם את המספר ולקבל אותי.

4. הבנק מתעקש לגבות עמלות כשאין לכך הצדקה
סיבה שנייה לביקורי בסניף הייתה רצון לפתוח חשבון נוסף עם ייעוד ספציפי. רציתי חשבון ללא עמלות. בעברי הייתי עובד מדינה במשך שנים רבות. הסברתי לפקידה שבתחילת המחצית השנייה של השנה אהיה פנסיונר של שירות המדינה משום שהקפאתי את זכויות הפנסיה.
הפקידה קראה לסגנית המנהלת, שהסבירה לי שאקבל הנחה אבל אשלם עמלות. להמשך הדיאלוג הקצר איתה דלגו לפיסקה הבאה.

אם תהיתם, אני לקוח מהסוג שהבנק מעונין בו. בכל חודש נכנסות לחשבון הכנסות קבועות בסכום שרחוק מלהיות זניח. בנוסף לכך נכנסות הכנסות משתנות בגין עבודתי כעצמאי. כאמור החל מחודש יולי תיכנס גם גימלת פנסיה קבועה.

אני לקוח שיש לו כסף ומבין מה הוא עושה ומדבר עם פקידי הבנק בגובה העיניים. 
יש לי חיסרון בולט אחד: מעולם לא היה לי אוברדרפט מתמשך. אם היה לי, הוא היה פעם או פעמיים, ליום יומיים בגלל טעות בחישוב הכסף הזמין. האוברדרפט כוסה כמעט מידית. 
זה חיסרון משום שהבנק לא מרוויח ממני את הריבית הגבוהה שהוא גובה על אוברדרפט. 
מצד שני סביר שלי לעולם לא יהיו לי חובות מסופקים.

5. כשסגנית המנהלת מוכרת סאשימי כדג מת
כשסגנית המנהלת אמרה לי, ללא נימוקים וללא הסברים, שאשלם עמלה עבור חשבון חדש, אמרתי לה שאין בעיה: אני אפתח חשבון בבנק פפר במקום פתיחת חשבון נוסף בבנק דיסקונט.
בבנק פפר, שבבעלות בנק לאומי, לא משלמים עמלות.

סגנית המנהלת ניסתה למכור לי ללא הצלחה את תאצ'ר, שלא שמעתי עליו.
אין הכוונה לראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר ז"ל, עליה שמעתי.
הכוונה היא לאפליקציה בנקאית של דיסקונט שלטענתה טובה מפפר. 

לא השתכנעתי. כשמוכרים סאשימי כ"דג מת נא" קשה למכור אותו. יש דרכים יצירתיות וטובות יותר לעשות זאת. 
סגנית המנהלת שלא יצרה איתי קשר כלשהו ולא נימקה את סירובה לחשבון ללא עמלות לא יכולה לצפות שאקבל את דעתה המשוחדת שהמוצר של דיסקונט עליו לא שמעתי מעולם, עולה על המוצר המדובר ומנותח של לאומי. 

אנה פנינו מועדות?
את החשבון הנוסף אפתח בפפר. פפר מנסה להתחרות בפינטק במחיר של קניבליזציה של רווחי הבנק בראיה לטווח ארוך על פיה העתיד הוא בבנקאות הדיגיטלית.  

נדמה לי שכשיפקע תוקפו של כרטיס הדיינרס קלאב לא אחדש אותו. במקומות רבים לא מקבלים אותו והסיבה העיקרית לכך שיש לי כרטיס אשראי נוסף, פרט לכרטיס הויזה, היא שהחיוב הוא ב-15 לחודש. כשמשלמים מקדמות מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ ב-15 בחודש מחויבים אחרי חודש.

בתקופה שהכנסתי מעבודה כעצמאי הייתה גבוהה ושער הריבית היה גבוה. סגרתי את הכסף בפיקדון לחודש והרווחתי את הריבית. 
אם מישהו בבנק דיסקונט/ ויזה כ.א.ל רוצה שאחדש את הכרטיס, הצעד המידי המתחיב הוא להחזיר לי את 30 השקלים שהם מתכוונים לגבות ממני עבור החלפת הכרטיס.

האם אמשיך בעתיד הלא מידי להיות לקוח של בנק דיסקונט?
יתכן שלא ויתכן שכן.
אם הבנק מעונין בי כלקוח, יחידת שימור הלקוחות שלו צריכה להכניס אותי לרשימת הלקוחות שעשויים לנטוש לטובת בנק אחר.

יום רביעי, 11 באוקטובר 2017

בנק דיסקונט: האם הם סוף סוף יבינו מה זה ערוצים ישירים?

לפני כ-15 שנים נתתי במשך כמה שנים ייעוץ במחשבים לבנק לאומי. למזלי, זה היה בהקשר של ניסיון של הבנק לבצע שינוי אסטרטגי במערכות הליבה שלו, כך שבמהלך הייעוץ נחשפתי לדעתם של גדולי המומחים בעולם במחשוב בנקאי, למה שכתבו טובי האנליסטים הטכנולוגיים בעולם ולמה שביצעו בפועל בנקים מובילים בעולם כלו. לא פספסתי את ההזדמנות הזו ולמדתי לעומק את התחום של מערכות המחשוב הבנקאיות.

קצת אחרי זה שמעתי בכנס פאנל של מנמ"רים של כל הבנקים הגדולים בישראל (למעט מנמ"ר בנק הפועלים שאותו ייצג מישהו אחר). הם דיברו דברי טעם בהרבה נושאים של מחשוב בנקאי. כשהגיעו לנושא של אינטרנט במערכות בנקאיות בכלל והקשר בינו לבין תפיסת הלקוח ברמכז בפרט, הבנתי מהר מאד שהאנשים המכובדים האלה לא ממש מבינים בנושא של ערוצים במערכות בנקאיות. 
אולי לא סביר לצפות מהם שיבינו את זה בעצמם משום שעליהם לראות את התמונה הגדולה, אבל מישהו מהעובדים בכל בנק שהתמחה בתחום הזה הכין אותם בודאי לפנאל וקרה אחד משני דברים: או שגם ההבנה של אלו שהכינו בתחום הזה הייתה מוגבלת מאד או שהם לא ידעו כיצד מכינים את המנמ"ר לפנאל.

כמי שהכיר היטב את מערכות הבנקים באותה תקופה, הנטייה שלי היא לחשוב שההסבר הראשון הוא הנכון: גם מי שהכינו את המנמ"רים לדיון לא ממש הבינו מה זה ערוצים ובודאי שלא הבינו את הקשר בין ערוצים לבין תפיסת הלקוח במרכז.
אגב, בלא מעט בנקים בארצות הברית ובאירופה כן הבינו את הנושא הזה.

כששנת 2018 בפתח ומדברים על Fintech, מדברים על הערוץ הדיגיטלי ובנק לאומי אפילו השיק בנק דיגיטלי בשם פפר, בבנק דיסקונט ממשיכים לישון.
אתאר את מה שקורה בבנק דיסקונט באמצעות חווית הלקוח שלי ביומיים האחרונים. 

"החשבון שלך ייחסם לפעולות באינטרנט בימים הקרובים"
זה תוכנו של מסך שקפץ כמעט אחרי כל מסך כשנכנסתי לחשבון הבנק שלי באמצעות אתר האינטרנט של הבנק.
זה ממש הבהיל אותי. אני לקוח שמבצע לא מעט פעולות בחשבון ומבצע אותן באמצעות אתר האינטרנט (פה ושם גם באמצעות האפליקציה בטלפון החכם). 
הבנק, בטובו, עדיין יאפשר לי לצפות בתכנים הנוגעים אלי באמצעות האתר.

נזעקתי ופניתי מיד טלפונית לבנק לפי ההנחיות באותו דף קופצני. 
זה כמובן אומר המתנה ארוכה עד שקיבלתי את הצעתם להשאיר מספר טלפון ולחכות שיחזרו אלי.

מה אמרה הפקידה האדיבה שחזרה אלי?
אחרי שבדקה אמרה לי שכל לקוחות הבנק מקבלים את ההודעה הזו. לחלק מהלקוחות יש הרשאה מלאה לביצוע פעולות באינטרנט ולחלק יש הרשאה חלקית (יש כמובן כאלה שמורשים רק לצפות בתכנים ולא לבצע פעולות). 
ההודעה מיועדת בעצם רק ללקוחות שיש להם הרשאה חלקית לביצוע פעולות. לאחר שווידאה שלי יש הרשאה מלאה לביצוע פעולות ׁ(וגם לאשתי השותפה איתי בחשבון יש הרשאה מלאה) היא הציעה לי להתעלם מהמסך.

מדוע, לכל הרוחות, גם הבוקר חזר אותו מסך מאים?
היום שוב נכנסתי לאתר ושוב על כל מסך קפץ אותו מסך מאיים.

לטובת אנשי בנק דיסקונט: אלף בית של ניהול אתר אינטרנט ותפיסת הלקוח במרכז


1. כל בר דעת מבין שלא צריך לשלוח לכל הלקוחות הודעה המיועדת לקבוצה חלקית של לקוחות.
אני מניח שלא קשה למצוא מישהו בר דעת בין עובדי בנק דיסקונט. רק צריך לתת לו סמכות לא לאשר תכנים, שאנשים ברי דעת לא היו מעלים לאתר.

2. אם כבר העלתם מסך כזה (ישנן גם דרכים אחרות לידע לקוחות שזה נוגע אליהם), כתבו במפורש ובאופן הכי ברור למי זה מיועד. בשביל מה להטריח סתם לקוחות שזה לא נוגע להם ולהגדיל את העומס על השירותים הטלפוניים והסניפים?

3. האם אתם חושבים שכל מי שהוא לקוח של בנק דיסקונט הוא מטומטם?
כנראה שכן. אחרת הייתם מסתפקים בפעם או פעמיים שהמסך הזה יקפוץ ולא שיקפוץ כל כך הרבה פעמים.
זו אגב שיטה מקובלת באתר של בנק דיסקונט. היו מסכים אחרים שבעיתות אחרות קפצו לי מספר רב של פעמים, בדיוק באותו דפוס של המסך החלקי הזה. הם לא היו מאימים ולכן לא התקשרתי לבנק. הם סתם הפריעו לי ובזבזו את זמני. זה לא עניין אישי. אני בטוח שגם ליותר מ-50% מהלקוחות זה הפריע.  

4. אם אתם כבר מקפיצים מסך חלקי כזה כל כך הרבה פעמים למה בכל פעם באמצע המסך כך שהוא יכסה את התכנים שאני כן מעונין לראות?

מדוע ה-Fintech מנצח את הבנקים?
בפוסט אחר דנתי באיום של ה-Fintech על הבנקים והצבעתי על כמה יתרונות של ה-Fintech.
מה שתיארתי בפוסט זה לגבי בנק דיסקונט מסביר מדוע חלק מהבנקים אינם ערוכים להתמודד מול ה-Fintech: הם נשארו בעידן בו לא הייתה כמעט תחרות בשירותים פיננסיים.



טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...