בייעוצים בכלכלת המשפחה נתקלים לא פעם במשפחות, שלהן משיכת יתר או במונח השגור יותר: אוברדרפט בחשבון הבנק שלהן.למעשה לרוב המשפחות בישראל יש אוברדרפט.
המשמעות פשוטה: יש יתרה שלילית בחשבון הבנק עליה משלמים ריבית גבוהה יותר או גבוהה פחות לבנק.
ניתן לחלק את המשפחות שלהן אוברדרפט לשלוש קבוצות:
קבוצה ראשונה: אלה שיכולים להרשות לעצמם
לקבוצה זו משתייכים אנשים שלריבית שהם משלמים אין השפעה על כלכלת המשפחה שלהם משום שממילא יש להם הכנסות גבוהות מהוצאות ונכסים כלכליים משמעותיים.
קבוצה שנייה: אלה שלהם אוברדרפט קבוע
המשתייכים לקבוצה זו ייטיבו לעשות אם "יכסו" פעם אחת את האוברדרפט וישמרו על יתרה חיובית. ההוצאות שלהם אינן גדולות מההכנסות ולכן אין סיבה לשלם ריבית מיותרת לבנק. אגב, במקרים רבים משפחות אלה גם חוסכות בתכניות חיסכון או באפיקים אחרים בהם הם מקבלים ריבית נמוכה מהריבית שהם משלמים לבנק על משיכת היתר.
קבוצה שלישית: אלה שלהם אוברדרפט שגדל עם הזמן
הקבוצה השלישית מוציאה יותר מאשר הכנסותיה ולכן האוברדרפט שלה הולך וגדל. הפתרון במקרה זה הוא הגדלת ההכנסות ו/או הקטנת ההוצאות. את הפתרון ניתן לממש באמצעות יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה או באופן עצמאי.
בפוסט זה רציתי להתייחס בעיקר לטיעון המקובל של משפחות הנמצאות באוברדרפט: אנחנו עושים מה שכולם עושים: אנחנו נמצאים באוברדרפט כמו כולם.
טיעון זה, גם אם הוא נכון סטטיסטית, הוא סוג של הונאה עצמית. מדוע לעשות משהו לא רציונלי, גם אם "כולם" עושים אותו?
מסתבר שאנחנו פועלים לא פעם באופן לא רציונלי על פי אינטואיציות ובמקרים רבים על פי התנהגות של פרטים אחרים בקבוצת ההתייחסות החברתית שלנו.
ניסויים רבים בתחום של פסיכולוגיה חברתית מאששים טענה זו בהקשר של קבלת החלטות.
הפעם אפנה אתכם לווידאו מעניין באתר TED Talks , המרצה באותו וידאו הוא פרופסור דן אריאלי.
הנושא הוא: האם אנחנו מרמים באינטראקציות כלכליות (למשל: מסחר בבורסה)?
התשובה: רוב האנשים נוטים לרמות אבל מעט.
החלק היותר מעניין בניסויים המוצגים בווידאו הוא באיזה תנאים אנשים נוטים יותר לרמות ובאיזה תנאים אותם אנשים לא ירמו כלל או ימעטו לרמות.
אחד ההיבטים המעניינים הוא השפעה של התנהגות עמיתים בקבוצה: אם אחד האנשים בקבוצה מרמה באופן גלוי גם האחרים יטו לרמות.
לא תמיד.תלוי מה צבע החולצה שלו...
אתם מוזמנים לצפות בהרצאה של פרופסור אריאלי שכותרתה:
כן, גם בהקשר של רמאות כמו בהקשר של אוברדרפט אנשים נוטים להתנהג באופן לא רציונלי הנגזר מהתנהגות של אנשים אחרים בקבוצת ההתייחסות שלהם.
המשמעות פשוטה: יש יתרה שלילית בחשבון הבנק עליה משלמים ריבית גבוהה יותר או גבוהה פחות לבנק.
ניתן לחלק את המשפחות שלהן אוברדרפט לשלוש קבוצות:
קבוצה ראשונה: אלה שיכולים להרשות לעצמם
לקבוצה זו משתייכים אנשים שלריבית שהם משלמים אין השפעה על כלכלת המשפחה שלהם משום שממילא יש להם הכנסות גבוהות מהוצאות ונכסים כלכליים משמעותיים.
קבוצה שנייה: אלה שלהם אוברדרפט קבוע
המשתייכים לקבוצה זו ייטיבו לעשות אם "יכסו" פעם אחת את האוברדרפט וישמרו על יתרה חיובית. ההוצאות שלהם אינן גדולות מההכנסות ולכן אין סיבה לשלם ריבית מיותרת לבנק. אגב, במקרים רבים משפחות אלה גם חוסכות בתכניות חיסכון או באפיקים אחרים בהם הם מקבלים ריבית נמוכה מהריבית שהם משלמים לבנק על משיכת היתר.
קבוצה שלישית: אלה שלהם אוברדרפט שגדל עם הזמן
הקבוצה השלישית מוציאה יותר מאשר הכנסותיה ולכן האוברדרפט שלה הולך וגדל. הפתרון במקרה זה הוא הגדלת ההכנסות ו/או הקטנת ההוצאות. את הפתרון ניתן לממש באמצעות יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה או באופן עצמאי.
בפוסט זה רציתי להתייחס בעיקר לטיעון המקובל של משפחות הנמצאות באוברדרפט: אנחנו עושים מה שכולם עושים: אנחנו נמצאים באוברדרפט כמו כולם.
טיעון זה, גם אם הוא נכון סטטיסטית, הוא סוג של הונאה עצמית. מדוע לעשות משהו לא רציונלי, גם אם "כולם" עושים אותו?
מסתבר שאנחנו פועלים לא פעם באופן לא רציונלי על פי אינטואיציות ובמקרים רבים על פי התנהגות של פרטים אחרים בקבוצת ההתייחסות החברתית שלנו.
ניסויים רבים בתחום של פסיכולוגיה חברתית מאששים טענה זו בהקשר של קבלת החלטות.
הפעם אפנה אתכם לווידאו מעניין באתר TED Talks , המרצה באותו וידאו הוא פרופסור דן אריאלי.
הנושא הוא: האם אנחנו מרמים באינטראקציות כלכליות (למשל: מסחר בבורסה)?
התשובה: רוב האנשים נוטים לרמות אבל מעט.
החלק היותר מעניין בניסויים המוצגים בווידאו הוא באיזה תנאים אנשים נוטים יותר לרמות ובאיזה תנאים אותם אנשים לא ירמו כלל או ימעטו לרמות.
אחד ההיבטים המעניינים הוא השפעה של התנהגות עמיתים בקבוצה: אם אחד האנשים בקבוצה מרמה באופן גלוי גם האחרים יטו לרמות.
לא תמיד.תלוי מה צבע החולצה שלו...
אתם מוזמנים לצפות בהרצאה של פרופסור אריאלי שכותרתה:
כן, גם בהקשר של רמאות כמו בהקשר של אוברדרפט אנשים נוטים להתנהג באופן לא רציונלי הנגזר מהתנהגות של אנשים אחרים בקבוצת ההתייחסות שלהם.
