גירושים: מזונות לילדים: טיפול סביר בזמן הגירושים או בכייה לדור אחד?

 

חלק גדול ממה שאני כותב בבלוג זה, מבוסס על התנסות אישית שלי או על בסיס נושאים שאני חוקר מעט לעומק עבור משפחות או יחידים. 

בעקבות ההתנסות האישית שלי וגם בהקשרים אחרים כתבתי פוסטים על גירושים. 

כמעט שלא התייחסתי בפוסטים על הנושא של מזונות ותשלומים אחרים עבור ילדים קטינים. 

במקרה אחד כן התייחסתי לבנק הדואר שעבר על החוק כשלא איפשר לגרושה, שהיו תהליכי הוצאה לפועל על החשבון שלה, למשוך את כספי המזונות עבור ילדיה.

התחלתי ליווי כלכלי של אם גרושה עם ילדים קטינים.  בשיחה הראשונה אספתי פרטים. בין השאר שאלתי אותה על מזונות לילדים.

התברר לי שגובה המזונות נקבע בהסכמה בבית דין רבני. 

מאוד לא אהבתי לשמוע שדמי המזונות בהסכם הגירושים אינם צמודים למדד.

זה נראה לי לא הגיוני. המשמעות בתקופה הנוכחית עם עלייה גבוהה ומתמשכת במדד המחירים לצרכן, היא שחיקה בערך הריאלי של דמי המזונות. 

החלטתי לנסות לבדוק מעט את הנושא בעצמי כשבמוקד עמדה השאלה: האם אין חובה חוקית במדינת ישראל להצמיד מזונות למדד?

גילוי נאות, אינני עורך דין ואינני טוען רבני ולכן איני מוסמך ליעץ לזוגות במהלך תהליך גירושים. 

במהלך חיפוש המידע באינטרנט, למדתי כמה דברים שחשוב שזוגות שמתגרשים ויש להם ילדים הזכאים לדמי מזונות יהיו מודעים אליהם. מודעות אינה תחליף להתיעצות עם אנשי מקצוע מוסמכים.

כמה הבהקים על פי האינטרנט

1. אין חובת הצמדת דמי המזונות למדד המחירים לצרכן. בדרך כלל מקובל לעשות את זה.

דעתי האישית: עדיף להצמיד על מנת למנוע שחיקה בערך הריאלי של דמי המזונות.

2. אפשר לפנות בבקשה לערכאה שיפוטית מתאימה ולבקש שינוי דמי המזונות, אם יש שינויים במצב או אם ההסכם או פסק הדין לא התחשבו בצרכי הילדים.

כדאי לקרוא על נושא באתר "כל זכות": 

תביעה לשינוי סכום מזונות ילדים(הליך)

3. יש מחלוקת ביחס לסמכותו של בית הדין הרבני בנושא זה. 

בית המשפט העליון על  פי הלכת שרגאי בשנת 2019 קבע כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעה להשבת הוצאות בלבד, אך לא בתביעת מזונות ילדים לגופה.

4. ברוב המקרים מקבלים סכום מזונות נמוך יותר בבית הדין הרבני מאשר בבית המשפט לענייני משפחה.

בהרבה מקרים מדובר באישה המגדלת את הילדים המשותפים.

שיטות קביעת דמי המזונות בבית המשפט לענייני המשפחה ובבית הדין הרבני שונות.

5. יש גם הוצאות אחרות על ידים קטינים שאינן חלק מדמי המזונות.  

ההמלצה של מקורות שקראתי היא להגיע להסכם גם בנושא זה.

דעתי היא שההמלצה חשובה וכדאי לעשות זאת.

6. הסכם מזונות יכול להסתיים באחד משני מצבים: גיל 18 או סיום שירות צבאי.

לצד החלש יותר כלכלית, בדרך כלל אם המגדלת את הילדים לבדה, כדאי לנסות להגיע להסכם מזונות עד סיום השירות הצבאי. כשלוש שנים נוספות של מזונות של בן או מעט פחות של בת, שאיננו משתכר למחייתו בזמן שירות סדיר בצבא.

מקורות שנעזרתי בהם

1. אתר כל זכות

זהו אתר חשוב ואמין בנושאי זכויות. באתר זה לא מצאתי שום התייחסות לשאלת ההצמדה למדד המחירים לצרכן.

2. מזונות ילדים - מידע מקיף להורים המתגרשים 

באתר: הורות משותפת טובת הילד. 

3. מלחמת סמכויות במזונות ילדים: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה

מאמר בעיתון כלכליסט שנכתב על ידי עו"ד מאיה רוטנברג, בשיתוף dun's 100. 

סיכום

 

1. חשוב לבחון היטב הסכמים על תשלומים עבור ילדים משותפים בזמן גירושים. 

2. אל תסתמכו עלי. רצוי להתייעץ עם גורם מקצועי מוסמך. 

3. מהות הגוף השיפוטי הקובע או המאשר את ההסכם בין ההורים חשובה: לרוב בבית המשפט לענייני משפחה הסכומים גבוהים יותר מאשר בבית הדין הרבני. 

4. בהסכם הצמידו את דמי המזונות למדד.

5. זכרו שיש מצבים בהם ניתן לשנות את ההסכם. 

6. זכרו שיש הוצאות שאינן נכללות בדמי מזונות.

טיפ קטן מניסיוני

גם בהקשר כלכלי, גירושים בהסכמה בעזרת מגשרת או מגשר עדיפים על התכתשויות בערכאות שיפוטיות. 

ההסכם יגיע לאישור של בית המשפט לענייני משפחה על מנת שיהיה לו תוקף.

הגירושים החדשים

 

לא מפתיע שבשבוע אחד נתקלתי בשתי התייחסויות מפורטות לגירושים. שתיהן מצד עורכות דין. 

ההתייחסויות למשבר הנוכחי הן בעיקר מזווית של הדבקה ומחלה ומזווית כלכלית אבל למשבר הזה יש הרבה השלכות אחרות שנמצאות פחות במוקד העניינים. 

המצב המתמשך גורם להרבה מתח להרבה אנשים. אחד הביטויים שלו היא עלייה בשיעור הגירושים. גם לפני הקורונה הוא כבר עבר את ה-30%. 

המשותף בין מפגש הזום המעניין עם עו"ד שגית ארגמן-הוט, שארגן איגוד היועצים לכלכלת המשפחה לחברים בו, לבין הכתבה של מירב מורן במוסף "הארץ" של יום שישי בה מרואיינת עו"ד מיכל פיין, הוא ששתיהן מצביעות על שינוי מהותי באופן בו מתבצעים גירושים בישראל.

עו"ד מיכל פיין סייעה לח"כ מירב מיכאלי בהכנת הצעת החוק שלה (ביחד עם ח"כ יריב לוין מהליכוד וח"כ לשעבר שולי מועלם מהבית היהודי). החוק הוחל כהוראת שעה לפני 4 שנים ואושר לאחרונה. החוק מחייב זוגות לקיים פגישות הידברות עם מטפל לפני שפונים להליך של גירושים. 

במקרים רבים חסך החוק תהליך משפטי שבו עורכי הדין של הבעל והאישה מכפישים את בן הזוג שאינם מיצגים כשלא תמיד יש בסיס עובדתי לטענותיהם. העיקר הניצחון במאבק המשפטי והרווח הכספי. 

צריך לזכור שיש גם מי שמפסיד מההליך הזה. אני לא מדבר רק על בני הזוג הנפרדים. אני מדבר בעיקר על הילדים המשותפים שלהם. 

בכתבה טוענת עו"ד פיין ששיעור הזוגות המתגרשים הפונים לבית משפט לענייני המשפחה או לבית דין רבני ירד לכ-50% מאז שמומש החוק בשטח. 

מה עושים הזוגות שלא פונים לערכאות שיפוטיות?

הם מגיעים להסכמה באמצעים לא משפטיים ובסוף פונים לערכאה משפטית שמאשרת אותן ונותנת להן תוקף פורמלי. 

אין ספק שהדרך הזו זולה יותר מאשר תשלום סכומי כסף גבוהים לעורכי דין.  

כמובן שלא כל זוג מתגרש מסוגל להגיע להבנות כאלה. אלה שלא מגיעים להבנות ממשיכים לפנות לעורכי דין. 

גישור

 

אחת הדרכים החלופיות היא תהליך של גישור. בגישור זה לא הכל או לא כלום: או שניצחת או שהפסדת. 

בתהליך של גישור מנסים, בשלב הראשון, להקשיב לצד השני ולנסות להבין אותו. 

לפעמים ללא גישור שני הצדדים נפגעים רגשית וכל צד מקשיב רק לעצמו. 

אחרי שמקשיבים גם לצד השני ומבינים את עמדתו המגשר או המגשרת  מנסה ביחד עם הצדדים להעלות רעיונות יצירתיים לפיתרון הסכסוך. 

לפעמים אפשר למצוא פיתרונות יצירתיים שיהיו לטובת שני הצדדים. 

דוגמה כזו הביאו בקורס גישור, שלמדתי בו לפני מספר רב של שנים (לא השלמתי הכשרה מעשית נדרשת). 

סכסוך חמור בין עיריית ירושלים לבין בעלי עסקים במרכז העיר בתקופה שבה הוקם קו הרכבת הקלה במרכז העיר הגיע לגישור. 

בעלי העסקים סבלו מפגיעה בעסקיהם בגלל העבודות. בין השאר בגלל חוסר חניה להם וללקוחות. העירייה חשבה שהם מעכבים את התהליך החיוני של הקמת הקו. 

בתהליך הגישור הציע נציג העירייה לתת להם למשך תקופת העבודות חניה בחינם בחניון בניין העירייה. באותה תקופה החניון עוד לא היה מלא, כך שלעירייה לא הייתה עלות ולבעלי העסקים הייתה תועלת מרובה. 

ללא תהליך הגישור, נציג העירייה לא היה מבין בכלל שיש בעיה כזו. כמובן שצעד כזה הביא גם לרצון טוב מהצד השני. 

אזהרה: לא כל תהליך גישור מצליח. כשניגשים לגישור צריך להביא בחשבון שזה גם עלול להיכשל.

על מה המחלוקות בין זוגות מתגרשים?

שני הנושאים המהותיים הם: ילדים וכסף ורכוש. 

מפגש הזום עם עו"ד שגית ארגמן-הוט

עו"ד ארגמן-הוט עובדת כמגשרת בענייני משפחה. בהרצאה שלה נגעה רק בנושא השכיח של גירושים. 

למדתי כמה דברים מהותיים שלא ידעתי קודם או ידעתי באופן מעומעם.

היא אומרת שהחוק שונה לחוק שיוויוני יותר בין נשים לבין גברים. זה כבר לא מצב שכמעט באופן אוטומטי האישה מקבלת מזונות.

כך למשל, אם לשניהם הכנסות דומות מעבודה ייתכן שלא ייפסקו מזונות. הנושא הכלכלי העיקרי שיידון יהיה חלוקת ההוצאות עבור ילדים משותפים. 

היא אומרת גם שמערבים בתהליך הגישור בעלי מקצוע נוספים, למשל: רואה חשבון וכמעט תמיד אקטואר. 

היא הזכירה גם את הצורך להגדיר מראש אלמנטים מסוימים מחלוקת הרכוש, אם חס וחלילה ייפרדו, למשל: ירושות ומתנות שקיבל אחד מבני הזוג לפני הנישואים ובמהלכם.

לפעמים בית משפט לא יחלק את זה על פי מה שאתם חושבים שזה הגיוני. כך למשל עשויה להיות הבחנה בין רכוש שירש אחד מבני הזוג (דירה למשל) לבין פירות הרכוש (תשלומים מהשכרת הדירה ועליית ערך הדירה). 

תפקיד יועצים לכלכלת המשפחה

להפתעתי, אמרה עו"ד ארגמן-הוט שיש לפעמים גם צורך ביועצים בכלכלת המשפחה במהלך תהליך הגישור. 

זה קורה כשלפחות אחד מהצדדים אינו מבין את ההשלכות הכלכליות של החלטות בתהליך הגירושים. 

דוגמאות שנתקלתי בהן בהקשר של גירושים, ללא קשר לדישור, הן למשל: החלטה על מכירת דירה. 

להחלטה כזו עשויה להיות השפעה גדולה על מצבם הכלכלי של בני הזוג בעתיד. 

מכירת דירה משותפת בגירושים?

1. מכירה מידית של הדירה

ברוב המקרים זה תהליך שגוי כלכלית. שני צדדים המסוכסכים ביניהם וזקוקים לכסף מבצעים תהליך מהיר של מכירת הדירה.

הם כנראה ימכרו אותה במחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק של הדירה.

2. אחד הצדדים נשאר בדירה ומוכר אותה

הכסף מהמכירה מתחלק בין שני בני הזוג. בן/בת הזוג שנשאר/ת בדירה משלם מעין שכירות על מחציתה לבן/בת הזוג שעזב/ה. 

היתרון: אפשר לנהל תהליך רגיל של מכירת דירה ולהשיג מחיר שוק של הדירה.

3. אחד הצדדים רוכש את מחצית הדירה מהצד השני.

זה עשוי לגרום לכך שרכוש משותף אחר עובר לבן הזוג השני. לפעמים זה גם כרוך בלקיחת הלוואה או בויתור על תשלום מזונות.

במצבים מסוימים עדיף לבת הזוג או לבן הזוג, הממשיך לגדל את הילדים, להשאיר אותם בסביבה המוכרת להם. לפעמים זה עשוי להיות נכון גם מבחינה כלכלית.

כשרק אחד מבני הזוג מנהל את העניינים הכספיים המשותפים

במצב הזה בן הזוג השני, כמעט תמיד זו בת הזוג, זקוק לצידו למישהו שמבין בנושאים כלכליים.

יועץ לכלכלת המשפחה הוא אכן אדם כזה.

מדוע נזקק בן הזוג הפסיבי כלכלית למומחה מהחוץ? 

1. אין לה (בפסקה זו אשתמש בלשון נקבה על אף שיש גם מעט יחסית מקרים שזה נכון לבן הזוג) ניסיון וידע בהתנהלות כלכלית.

במסגרת חלוקת התפקידים במשפחה זה הוגדר כתפקידו של הבעל ולכן הוא זה שצבר ניסיון וידע בהתנהלות הכלכלית של המשפחה.

2. אין לה היכרות עם מכלול הנכסים הפיננסיים של המשפחה.

יהיו מקרים בהם הבעל מסתיר ממנה חלק מהנכסים הפיננסיים המשותפים.

3. אין לה ביטחון

כל כך הרבה לקוחות שלי, בעיקר נשים, סבלו מחוסר ביטחון בנושאים כלכליים. אני לא מדבר דווקא על הקשר של גירושים.

אני מדבר למשל על הקשר של רווקה הנותנת ליועצי השקעות ולפקידים של הבנק לקבל עבורה את ההחלטות הפיננסיות.

ראיתי כבר לא אחת את ההבדל בתוצאות בין המצב שבו לקוחה, חסרת ביטחון בעניינים כספיים, שלי ושל הבנק מגיעה בגפה לבנק או שאני (או כל יועץ אחר לכלכלת המשפחה) מתלווה אליה לבנק.  

4. אלימות כלכלית 

ברוב המקרים יש גם רקע כלכלי לגירושים. במקרים קיצוניים יש נשים הסובלות מאלימות כלכלית מהבעל. היכולת שלה להתמודד איתו לבד דומה ליכולת של אישה מוכית פיזית.

לשם המחשה, אזכיר מקרה בו נתקלתי בו לאישה העובדת במקצוע חופשי, והייתה המפרנסת העיקרית של משפחתה, לא הייתה זכות חתימה בחשבון אליו נכנסה המשכורת שלה. 

עד לגירושים, היא הייתה צריכה לבקש כסף מבעלה כשהייתה צריכה. הוא כמובן גם חקר אותה עבור מה היא צריכה כסף. 

 

התגרשת: האם זה הזמן לרכוש דירה?

פוסט זה מיועד בעיקר לנשים. הוא עוסק במצב שכיח: זוג עם ילדים מתגרש. הם מוכרים את הדירה ומחלקים ביניהם את הכסף. הילדים נשארים עם האישה.
הדילמה של האישה היא: האם לשכור דירה או לקנות דירה? 
התשובה לדילמה אינה אחידה. היא תלויה בנסיבות אבל לרוב יש לחצים, פנימיים ואחרים, הדוחפים את האישה לקנות מיד דירה. 

ברוב המקרים, לקנות מיד דירה זו טעות. בפוסט זה אציג כמה מהגורמים הלוחצים על האישה לרכוש מיד דירה ובנוסף לכך אעלה שיקולים בעד ונגד. חלק מהשיקולים שאעלה, אינם עולים במקרים לא מעטים ולכן אינם משפיעים על ההחלטה.

מה לוחץ בכיוון של קניה מידית של דירה?

1. תפיסת העולם בישראל לפיה חייבים לרכוש דירה
כשהייתה נשואה כבר רכשה עם בן זוגה לשעבר דירה, בעקבות הלחצים או ללא קשר אליהם. עכשיו השתנה הסטטוס שלה גם בהקשר של בעלות על דירה.

2. יציבות לעצמה במצב של אי-יציבות
מערבולת הגירושין שינתה מצב של יציבות למצב של שינוי והתערערות היציבות בתחומים שונים. דירה שנרכשת מעניקה יציבות לפחות בהיבט הדיור. שכירת דירה היא חוסר יציבות. מדי שנה או מדי כמה שנים עשוי להיווצר צורך לשכור דירה אחרת. 

3. יציבות לילדים
גם במקרה של גירושים בהסכמה, הילדים עלולים לסבול. כל שכן, בגירושים קשים יותר, כשלפעמים ההורים הניצים משתמשים בילדים במאבק ביניהם.

האם רוצה לפצות אותם ולהקטין את הקשיים שלהם. היציבות שלהם עשויה להיות חשובה יותר מהיציבות שלה.
רכישת דירה היא יציבות מבחינת הילדים: הם לא יצטרכו להחליף מקום מגורים כל שנה או מספר שנים. החלפה כזאת פירושה לפעמים גם החלפת בית ספר או גן והתרחקות מהחברים וצורך במציאת חברים חדשים במסגרת החדשה.  

4. העלייה במחירי הדירות
מחירי הדירות עולים בישראל בקצב מהיר. הנטייה היא לחשוב, שמה שהיה הוא שיהיה והמחירים ימשיכו לעלות. 
קיים חשש, שעם הכסף בו ניתן לקנות דירה היום, לא יהיה ניתן לרכוש דירה מחר או בעוד חודש או בעוד שנה. 

5. בעיות כלכליות בעולם משפיעות על התשואות באפיקי ההשקעה . איך משקיעים את הכסף ומרוויחים או לפחות לא מפסידים?
בגלל המצב הכלכלי הבעייתי ברוב הכלכלות בעולם, ביחד עם תקופה ארוכת שנים של עליות בבורסות, רבים מהמומחים צופים תקופה לא טובה בהשקעות כספים. 
חלק גדול מהנשים שהתגרשו, אינן עוקבות אחרי העיתונות הכלכלית ואחרי מה שכותבים ואומרים מומחים בשוק ההון ולכן אינן יודעות זאת. משהו בכל זאת מחלחל. 

עוד לא אמרתי כולם על הדילמה של כיצד להשקיע, את סכום מחצית מערך הדירה שנמכרה וכספים נוספים שחולקו, העומדות בפני אלה שאינן מצויות בשוק ההון ואולי מעולם לא טיפלו בהשקעת כספי המשפחה.

השורה התחתונה בנושא התשואה על הנכסים הפיננסיים היא חשש שלא רק מחירי הדירות יעלו, אלא בו זמנית ייגרמו הפסדים כספיים בגין השקעות לא מוצלחות והמרחק מהיכולת לרכוש דירה יגדל עוד יותר. 

נימוקים בעד השכרת דירה ודחיית ההחלטה על קניית דירה

1. החלטות תחת לחץ עלולות להיות שגויות
מקריאת הפסקה הקודמת כבר הבנתם, שקיימים לא מעט לחצים במצב שנוצר. תוסיפו לכך לחץ אפשרי מבחינת זמן במקרה, שצריך לפנות את הדירה שנמכרה בטווח זמן קצר יחסית.

חבל לקבל החלטה שגויה בנושא כל כך מהותי.
פתרון אפשרי בחלק מהמקרים הוא סיכום עם הקונה של הדירה, שהאישה והילדים ימשיכו להתגורר בשכירות בדירה שנמכרה במשך תקופה שסוכמה מראש.  

2. כיצד מתמודדים עם המצב החדש שנוצר בהקשר של התנהלות כלכלית שוטפת?
זו שאלה שהאישה חייבת להידרש אליה באופן מידי: ההכנסות לרוב קטנו (אין משכורת של הבעל. במקרה הטוב הוא משלם מזונות בסכום קטן יותר מהכנסותיו), ההוצאות לרוב לא קטנו או לא קטנו באופן משמעותי.

תוסיפו לכך שבחלק מהמקרים, הבעל היה זה שניהל את כלכלת המשפחה (בין אם הוא הבין בנושא ובין אם לא) והאישה צריכה ללמוד מה מצב הנוכחי וכיצד מתנהלים.

חבל לקנות דירה, שאחר כך יהיה צורך למכור אותה, משום שהיא לא תהיה מסוגלת להחזיר את המשכנתה.
לאחר שבכוחות עצמה או בעזרת יועץ לכלכלת המשפחה, תבין מה המצב הכלכלי הנוכחי, תוכל להיערך לרכישת דירה במסגרת האפשרויות הכלכליות שלה במצב החדש שנוצר.

3. לרכישת דירה יש הוצאות נלוות העשויות להגיע ל-5% או 10% מערך הדירה.
כבר נתקלתי במשפחות שקיבלו ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה, שלא הביאו גורם זה בחשבון. צריך לשלם מיסים, צריך לשלם לעורך דין, צריך לשלם לפעמים למתווך, לתאגידי מים, לחברות תשתית אחרות, עבור שיפוץ קטן או גדול, עבור הובלה וכיו"ב.

חבל מאד לשלם פעמיים במקרה שרוכשים דירה לא מתאימה תחת לחץ וכעבור מספר שנים קטן מחליפים אותה.

4. היכן צפויה האישה להתגורר בעתיד הלא-קרוב?
זו שאלה שאני שואל לקוחות בכלכלת המשפחה שהגיעו אלי בסמוך לגירושים. אצלי אין אפליה בין המינים ואני שואל את אותה שאלה גם גברים.


לא מעט נשים שהתגרשו לא שואלות את עצמן את השאלה הזו.
אם התשובה לשאלה היא, שכנראה לא באותה עיר, אותו כפר או אותו אזור, כנראה שצריך לשקול היטב לפני שקונים דירה.

גם אם התשובה היא לא ברורה, צריך לשקול היטב.

אם התשובה היא שקרוב לוודאי שכן, אז זה אינו הגורם שבגללו יש להימנע מרכישת דירה מידית. כמובן שקיימים שיקולים אחרים נגד הרכישה, שלפחות חלקם הוצגו בפוסט זה.

יכולות להיות מגוון רחב של סיבות, שבמצב הלא-יציב שנוצר, יביאו את האישה לשקול מעבר לאזור מגורים אחר בטווח זמן קצר או בינוני. להלן מספר דוגמאות:

א. המשפחה שלה (הורים, אחים, אחיות וכיו"ב) מתגוררת במקום אחר.
במצב שנוצר היא עשויה להיעזר בתמיכת המשפחה בהיבטים רגשיים ובהיבטים מעשיים, כמו עזרה עם הילדים (אם הם בגיל צעיר).

ב. רצון לשנות על מנת להתגבר על טראומת הגירושים.

ג. חיפוש אחרי עבודה מכניסה יותר, שאולי קל למצוא אותה במקום אחר, למשל: במרכז הארץ במקום בפריפריה.

ד. היכן יגורו בעתיד הילדים?
כאשר מדובר בילדים גדולים יותר, בעוד מספר שנים לא גדול הם ילמדו באוניברסיטה או מכללה ו/או ימצאו עבודה ואולי יקימו את המשפחה שלהם. בלא מעט מקרים, ההסתברות שהם יעשו זאת במקום אחר, עשויה להיות גבוהה.  

אם היא חושבת, שתרצה במקרה זה לגור קרוב אליהם, אולי כדאי להימנע מרכישת דירה בישוב בו היא מתגוררת.
רבים מחברי עוזבים את ירושלים, עיר מגוריי, למרכז הארץ משיקולי עבודה וההורים עוברים אחריהם.
לפרטים נוספים קראו את הפוסט: מדוע במוקדם או במאוחר אני עשוי לעזוב את ירושלים?

רכישת דירה במקום בו ההסתברות למעבר אליו בעתיד גבוהה, עשויה להיות פתרון יצירתי. הדירה שתירכש תושכר ובמקביל האישה וילדיה ישכרו דירה במקום מגוריה הנוכחי. 

השורה התחתונה
אין לי ספק שלא מיציתי בפוסט זה את כל השיקולים בעד ונגד רכישת דירה מיד לאחר גירושים.

ההחלטה האם לרכוש או לשכור היא ספציפית ועשויה להשתנות ממקרה למקרה.

אני מקווה שבכל זאת הצגתי לנשים הנמצאות במצב כזה או שוקלות להתגרש, כמה שיקולים שאולי לא היו מביאות בחשבון.