בפוסט: הבנקים: ערוצים והלקוח במרכז - רבדים עמוקים יותר, עסקתי באיומים על הבנקים. התמקדתי באיומים הבאים: העולם הדיגיטלי, הטלפונים החכמים וכלכלת השיתוף.
האיומים מתייחסים למגוון של שירותים בנקאיים ולא רק להלוואות. הלוואות הוא אחד מהשירותים השכיחים ביותר.
בפוסט: שירותים פיננסיים חלופיים: מנישה שולית למרכז (Mainstream), הצגתי מחקר מקיף שנעשה באוניברסיטת קמברידג' באנגליה ועסק בשירותים פיננסיים חלופיים באירופה. השירותים התבססו על אתרי אינטרנט. המחקר מציג נתונים על גידול מתמשך בשיעור שנתי גבוה של שוק השירותים הפיננסיים באירופה. על פי המחקר, אחד השירותים הפיננסיים החלופיים, שבהם נעשה שימוש רב הוא הלוואות Peer to Peer.
אם תלחצו על הקישור הבא:
Digital Lenders have a 1 trillion USD Opportunity -this slidedeck has everything you need to know about them , תגיעו למצגת ופרשנות שלה. המצגת מתמצתת מחקר שנעשה על ידי חברת המחקר Autonomous Research ומסקנות שהסיקו האנליסטים מהמחקר.
Autonomous Research היא חברת מחקר עצמאית המתמקדת בסקטור הפיננסי בארה"ב, אירופה וסין.
המצגת מתמקדת בשוק ההלוואות הדיגיטליות בארה"ב ובאירופה.
המצגת והפרשנות מופיעים באתר Business Insider.
למצגת ולפרשנות התייחס Matt Turner, העורך הפיננסי של האתר.
מהמחקר ברור לגמרי כי היקפו של שוק ההלוואות הדיגיטליות בארה"ב ובאירופה הוא גדול מאד וצפוי להכפיל את גודלו לפני שנת 2020. Autonomous Research מעריכים שיגיע בשנת 2020 לכ-100 מיליארד דולר. בשנת 2020 הוא עשוי להיות כ-10% משוק ההלוואות.
במה שונה מלווה דיגיטלי מבנק?
1. אין לו סניפים
המשמעויות הן שכל תהליך מתן ההלוואה מתבצע באופן דיגיטלי ולכן עשוי לחסוך זמן ומאמץ ללווה ושהעלות של מתן השירותים זולה יותר למלווה דיגיטלי מאשר לבנק.
2. יותר נתונים להערכת הסיכון של לווה
כמו הבנקים בארה"ב גם המלווים הדיגיטליים מסתמכים על תוצאת FICO של לווים על מנת להחליט האם לתת להם הלוואה ובאיזו תנאים לתת להם הלוואה. קרוב לודאי שבנקים בארצות אחרות מסתמכים על מודלים דומים להערכת הסיכון של לווים.
המלווים הדיגיטליים ניגשים ליותר מקורות אינטרנטיים לצורך הערכת הסיכון של לווה בעוד הבנקים מסתמכים בעיקר על המידע שיש להם על הלווה, שבלא מעט מקרים הוא לקוח של הבנק.
1. אין לו סניפים
המשמעויות הן שכל תהליך מתן ההלוואה מתבצע באופן דיגיטלי ולכן עשוי לחסוך זמן ומאמץ ללווה ושהעלות של מתן השירותים זולה יותר למלווה דיגיטלי מאשר לבנק.
2. יותר נתונים להערכת הסיכון של לווה
כמו הבנקים בארה"ב גם המלווים הדיגיטליים מסתמכים על תוצאת FICO של לווים על מנת להחליט האם לתת להם הלוואה ובאיזו תנאים לתת להם הלוואה. קרוב לודאי שבנקים בארצות אחרות מסתמכים על מודלים דומים להערכת הסיכון של לווים.
המלווים הדיגיטליים ניגשים ליותר מקורות אינטרנטיים לצורך הערכת הסיכון של לווה בעוד הבנקים מסתמכים בעיקר על המידע שיש להם על הלווה, שבלא מעט מקרים הוא לקוח של הבנק.
3. המתווך החדש הוא האתר במקום הבנקאים
כמו כל מתווך הוא לוקח עמלות, שכאמור הן נמוכות מהעמלות שגובים בנקים.
העלות של החזקת סניפים עם פקידים הרבה יותר גבוהה מהעלות של תיווך דיגיטלי.
לא רק בנקים גם חברות כרטיסי אשראי
האיום של הלוואות דיגיטליות הוא גם איום על חברות כרטיסי האשראי. גם הריבית שהן גובות גבוהה משמעותית מהריבית שגובים בהלוואות דיגיטליות.
במחקר נמצא כי אחד השימושים של הלוואות דיגיטליות הוא סגירת אשראי שניתן על ידי חברות אשראי.
מגוון של סוגי הלוואות דיגיטליות
הלוואות דיגיטליות מוצעות לצרכים כמו: הלוואות אישיות, הלוואות סטודנטים, משכנתאות, הלוואות לעסקים קטנים, הלוואות לרכישת רכב ואפילו הלוואות סאב פריים.
היתרונות של הלוואות דיגיטליות על פי אתרי ההלוואות הדיגיטליות
"אין הנחתום מעיד על עיסתו" ולכן צריך לבדוק האם באמת היתרונות קיימים ומשמעותיים. כמובן שצריך להיות מודעים גם לחסרונות.
ארבעת היתרונות המוצגים במאמר:
1. מגוון מוצרים רחב יותר
המלווים הדיגיטליים טוענים שהלוואות לא השתנו מאז שנת 1400. לטעמי זה קצת מוגזם.
מה שנכון הוא שהבנקים שמרנים ולא בהכרח "תופרים" הלוואות מתאימות לכל מטרה. אחד התחומים בו הבנקים האמריקאיים לא נותנים מענה ייחודי סביר לצורך בהלוואות הוא הלוואות לסטודנטים.
איני מכיר את המצב בארץ בתחום זה משתי סיבות:
א. אני כמעט ולא לוקח הלוואות וגם כסטודנט לא לקחתי הלוואות (עבדתי במקביל משרה מלאה במחשבים, כך שלא ממש נזקקתי להלוואות).
ב. עברו כבר יותר מ-30 שנים מאז שהייתי סטודנט.
לא הופתע אם מישהו יטען, שהמצב בארץ בנושא הלוואות סטודנטים, אינו שונה מהותית מהמצב בארה"ב.
2. טכנולוגיה
Autonomous Research טוענים כי בנקים אינם מצטיינים ב-Innovation (השתמשתי במילה באנגלית ולא במילה חדשנות כי המילה חדשנות אינה מתארת בדיוק את מה שהמילה באנגלית מתארת).
ללא ספק, בנושא הטכנולוגי יש למלווים הדיגיטליים שני יתרונות עיקריים לעומת הבנקים: Innovation והוצאות קטנות יותר לניהול הטכנולוגיה.
כמי שנתן ייעוצים בטכנולוגיית המידע לכמה בנקים בישראל וגם בחו"ל, אני יכול להעיד שמרכזי המחשבים שלהם מעסיקים מספר גדול של עובדים באופן אבסלוטי ובהשוואה לארגונים גדולים בסקטורים אחרים בישראל.
כמות משאבי המחשוב שלהם גדולה.
ברור שלנותני הלוואות דיגיטליים, המשתמשים ב- Public Clouds , יש תקורה הרבה יותר נמוכה.
חלק לא קטן מהתקורה בבנקים מהוות מחלקות אבטחת מידע ואמצעי אבטחת מידע. השאלה שלא עלתה במצגת ביחס למלווים הדיגיטליים היא: עד כמה התהליך מאובטח?
3. Networking
בנקים אינם יכולים לתת הלוואות באמצעות Networking כשהם מתווך בין לווה ספציפי ומלווה ספציפי. מלווים דיגיטליים יכולים לאפשר שידוך דיגיטלי ישיר באמצעות Networking: לווה פוטנציאלי מוצא מלווה פוטנציאלי בתהליך כזה.
המלווה הדיגיטלי גובה את עמלת "השדכנות" שלו. הוא גם יכול כנראה להסיר מעצמו אחריות על "שידוך" לא מוצלח, באמצעות הודעה מראש באתר שההתקשרות היא באחריותם הבלעדית של הלווה והמלווה.
הסיכון (לא צוין במצגת) שהלווה והמלווה צריכים להיערך על מנת להימנע ממנו הוא מצב בו הלווה אינו משלם את ההלוואה.
4. לווים דיגיטליים אינם כפופים לרגולציה קשיחה לה כפופים הבנקים
עמידה ברגולציה המקומית והעולמית (Basel) מקטינה את הזמישות של הבנקים.
המענה על הרגולציה דורש משאבים רבים: רזרבות כספיות שהבנקים צריכים לשמור, מערכות מחשוב ייעודיות למענה על הרגולציה, התאמות במערכות מחשוב, רכישת מומחיות בכללי הרגולציה, עמידה בבדיקות כמענה לרגולציה וחוסר גמישות בתהליכים כפועל יוצא של דרישות רגולטוריות.
הצד השני של המטבע: לפחות חלק מהרגולציה נועדה להתמודד עם סיכוני הון וסיכונים תפעוליים אמיתיים.
מי שלא מתמודד איתם (לווים דיגיטליים ובמידה מסוימת גם חברות ביטוח הנותנות הלוואות) עלול להיות חשוף לסיכונים. אם יתרחש אירוע סיכון חמור, גם הלווים עלולים להיפגע.
"השחקנים" בשוק ההלוואות הדיגיטלי העתידי
Autonomous Research חושבים שהשוק ישתנה. יש יותר מדי חברות המציעות שירותים כאלה. לדעתם השוק יעבור קונסולידציה. ניבוי מסוג זה הוא בדרך כלל נכון כשמדובר בטכנולוגיות לא בשלות (Immature Technologies).
כשהן מבשילות, הפערים בין המוצרים קטנים והשוק עובר קונסולידציה.
הם טוענים טענה מהותית נוספת: הבנקים ייכנסו באופן ישיר או באופן עקיף כשחקנים בשוק הזה.
כבר היום ניתן לראות בנקים שמשקיעים בחברות הנותנות שירותים פיננסיים דיגיטליים חלופיים לבנקים, כולל כמובן הלוואות דיגיטליות.
בישראל נכנס בנק לאומי לשוק הזה באמצעות השקעה בחברות הנותנות שירותים פיננסיים דיגיטליים.
השקעה במתחרים מקטינה רווחים בטווח הזמן הקצר, אבל בהחלט יכולה להיות השקעה טובה לטווח ארוך.
כמו כל מתווך הוא לוקח עמלות, שכאמור הן נמוכות מהעמלות שגובים בנקים.
העלות של החזקת סניפים עם פקידים הרבה יותר גבוהה מהעלות של תיווך דיגיטלי.
לא רק בנקים גם חברות כרטיסי אשראי
האיום של הלוואות דיגיטליות הוא גם איום על חברות כרטיסי האשראי. גם הריבית שהן גובות גבוהה משמעותית מהריבית שגובים בהלוואות דיגיטליות.
במחקר נמצא כי אחד השימושים של הלוואות דיגיטליות הוא סגירת אשראי שניתן על ידי חברות אשראי.
מגוון של סוגי הלוואות דיגיטליות
הלוואות דיגיטליות מוצעות לצרכים כמו: הלוואות אישיות, הלוואות סטודנטים, משכנתאות, הלוואות לעסקים קטנים, הלוואות לרכישת רכב ואפילו הלוואות סאב פריים.
היתרונות של הלוואות דיגיטליות על פי אתרי ההלוואות הדיגיטליות
"אין הנחתום מעיד על עיסתו" ולכן צריך לבדוק האם באמת היתרונות קיימים ומשמעותיים. כמובן שצריך להיות מודעים גם לחסרונות.
ארבעת היתרונות המוצגים במאמר:
1. מגוון מוצרים רחב יותר
המלווים הדיגיטליים טוענים שהלוואות לא השתנו מאז שנת 1400. לטעמי זה קצת מוגזם.
מה שנכון הוא שהבנקים שמרנים ולא בהכרח "תופרים" הלוואות מתאימות לכל מטרה. אחד התחומים בו הבנקים האמריקאיים לא נותנים מענה ייחודי סביר לצורך בהלוואות הוא הלוואות לסטודנטים.
איני מכיר את המצב בארץ בתחום זה משתי סיבות:
א. אני כמעט ולא לוקח הלוואות וגם כסטודנט לא לקחתי הלוואות (עבדתי במקביל משרה מלאה במחשבים, כך שלא ממש נזקקתי להלוואות).
ב. עברו כבר יותר מ-30 שנים מאז שהייתי סטודנט.
לא הופתע אם מישהו יטען, שהמצב בארץ בנושא הלוואות סטודנטים, אינו שונה מהותית מהמצב בארה"ב.
2. טכנולוגיה
Autonomous Research טוענים כי בנקים אינם מצטיינים ב-Innovation (השתמשתי במילה באנגלית ולא במילה חדשנות כי המילה חדשנות אינה מתארת בדיוק את מה שהמילה באנגלית מתארת).
ללא ספק, בנושא הטכנולוגי יש למלווים הדיגיטליים שני יתרונות עיקריים לעומת הבנקים: Innovation והוצאות קטנות יותר לניהול הטכנולוגיה.
כמי שנתן ייעוצים בטכנולוגיית המידע לכמה בנקים בישראל וגם בחו"ל, אני יכול להעיד שמרכזי המחשבים שלהם מעסיקים מספר גדול של עובדים באופן אבסלוטי ובהשוואה לארגונים גדולים בסקטורים אחרים בישראל.
כמות משאבי המחשוב שלהם גדולה.
ברור שלנותני הלוואות דיגיטליים, המשתמשים ב- Public Clouds , יש תקורה הרבה יותר נמוכה.
חלק לא קטן מהתקורה בבנקים מהוות מחלקות אבטחת מידע ואמצעי אבטחת מידע. השאלה שלא עלתה במצגת ביחס למלווים הדיגיטליים היא: עד כמה התהליך מאובטח?
3. Networking
בנקים אינם יכולים לתת הלוואות באמצעות Networking כשהם מתווך בין לווה ספציפי ומלווה ספציפי. מלווים דיגיטליים יכולים לאפשר שידוך דיגיטלי ישיר באמצעות Networking: לווה פוטנציאלי מוצא מלווה פוטנציאלי בתהליך כזה.
המלווה הדיגיטלי גובה את עמלת "השדכנות" שלו. הוא גם יכול כנראה להסיר מעצמו אחריות על "שידוך" לא מוצלח, באמצעות הודעה מראש באתר שההתקשרות היא באחריותם הבלעדית של הלווה והמלווה.
הסיכון (לא צוין במצגת) שהלווה והמלווה צריכים להיערך על מנת להימנע ממנו הוא מצב בו הלווה אינו משלם את ההלוואה.
4. לווים דיגיטליים אינם כפופים לרגולציה קשיחה לה כפופים הבנקים
עמידה ברגולציה המקומית והעולמית (Basel) מקטינה את הזמישות של הבנקים.
המענה על הרגולציה דורש משאבים רבים: רזרבות כספיות שהבנקים צריכים לשמור, מערכות מחשוב ייעודיות למענה על הרגולציה, התאמות במערכות מחשוב, רכישת מומחיות בכללי הרגולציה, עמידה בבדיקות כמענה לרגולציה וחוסר גמישות בתהליכים כפועל יוצא של דרישות רגולטוריות.
הצד השני של המטבע: לפחות חלק מהרגולציה נועדה להתמודד עם סיכוני הון וסיכונים תפעוליים אמיתיים.
מי שלא מתמודד איתם (לווים דיגיטליים ובמידה מסוימת גם חברות ביטוח הנותנות הלוואות) עלול להיות חשוף לסיכונים. אם יתרחש אירוע סיכון חמור, גם הלווים עלולים להיפגע.
"השחקנים" בשוק ההלוואות הדיגיטלי העתידי
Autonomous Research חושבים שהשוק ישתנה. יש יותר מדי חברות המציעות שירותים כאלה. לדעתם השוק יעבור קונסולידציה. ניבוי מסוג זה הוא בדרך כלל נכון כשמדובר בטכנולוגיות לא בשלות (Immature Technologies).
כשהן מבשילות, הפערים בין המוצרים קטנים והשוק עובר קונסולידציה.
הם טוענים טענה מהותית נוספת: הבנקים ייכנסו באופן ישיר או באופן עקיף כשחקנים בשוק הזה.
כבר היום ניתן לראות בנקים שמשקיעים בחברות הנותנות שירותים פיננסיים דיגיטליים חלופיים לבנקים, כולל כמובן הלוואות דיגיטליות.
בישראל נכנס בנק לאומי לשוק הזה באמצעות השקעה בחברות הנותנות שירותים פיננסיים דיגיטליים.
השקעה במתחרים מקטינה רווחים בטווח הזמן הקצר, אבל בהחלט יכולה להיות השקעה טובה לטווח ארוך.
