בפוסט: פנסיה: מה אפשר ללמוד מהעבר על העתיד? ובפוסט: לאן הולכת הפנסיה שלך?, הסברתי מדוע נקבל בעתיד פנסיה שהולכת וקטנה. כמו כולם, חשבתי בעיקר על מצבו העגום של הדור הצעיר בישראל, שיצטרך להסתפק בפנסיה של 30%-50% משכרו ולא בפנסיה של 70%, שמקבלים חלק גדול מהפנסיונרים היום. קרוב לוודאי שגם גימלת הזיקנה שיקבל דור זה מהמוסד לביטוח לאומי תהיה נמוכה יותר.
אפילו אני לא שיערתי שמשרד האוצר ימהר לפגוע גם בחוסכים פנסיונים, שאוטוטו יוצאים לגימלאות. ההחלטה של משרד האוצר להקטין פנסיה של גמלאים עתידיים אלה גם לאחר שיפרשו, אם וכאשר תעלה תוחלת החיים היא החלטה תקדימית.
בעיתון כלכליסט העריכו שהירידה בפנסיה, עלולה להגיע במהלך חייהם של פנסיונרים עד ל-35%.
הנסיבות הכלכליות הנוכחיות בעיתיות לחיסכון הפנסיוני. ההנחה הייתה שהתשואה השנתית תגיע ל-3%-4% בשנה. בתקופה מתמשכת של משברים כלכליים בעולם, ריביות נמוכות ואי-וודאות כלכלית משיגים תשואות הרבה יותר נמוכות. הבעיה אינה ייחודית למדינת ישראל. היא קיימת גם במדינות אחרות בעולם.
לקרנות הפנסיה יש גרעונות. כמובן שהפיתרון הקל הוא פגיעה בחוסכים הצעירים ועכשיו גם בפנסיונרים.
מה שברור לגמרי שצעירים, ולא רק צעירים, צריכים להיערך כך שיהיו להם מקורות כספיים עצמאיים משלהם מעבר לרובד הראשון של הפנסיה (ביטוח לאומי) והרובד השני (החיסכון הפנסיוני).
בפוסט זה אציג את מודל הפנסיה בכמה מדינות פחות מוכרות לרוב הקוראים. אולי זה ייתן לקוראים כמה רעיונות כיצד להיערך לפנסיה.
מדגסקר
במדגסקר יש פנסיה רק לחלק קטן מהעובדים: עובדי מדינה, צבא ומשטרה ועובדי חברות זרות גדולות. כל האחרים, רובם הגדול חקלאים, צריכים לדאוג לעצמם.
הם ממשיכים לעבוד אחרי גיל פנסיה או נסמכים על ילדיהם או על רכוש שצברו, למשל עדרי זבו.
בהוטן
לרוב האוכלוסייה אין פנסיה. רוב האנשים עובדים בחקלאות. אם אתה בריא אתה יכול להמשיך לעבוד. אם יש לך ילדים, הם יכולים לפרנס אותך, אם אינך מסוגל לעבוד.
ביתר המקרים (אין לך משפחה ואינך יכול לעבוד) יש פתרון פשוט: אתה יכול להצטרף למינזר.
תקבל קורת גג (תחליף לדיור מוגן) ומזון. בתמורה תצטרך לבצע אקטים דתיים פשוטים וקלים, שממילא מתאימים לאמונתך הבודהיסטית.
סינגפור
בסינגפור אין קצבאות למי שלא עובד. אין קצבת זיקנה. על פי חוק, עליך להפריש 20% משכרך לפנסיה. שלא כמו פיצויים וקופות גמל בישראל, רק במקרים נדירים ומוגדרים מראש מותר לך למשוך כסף מהחיסכון הפנסיוני.
ואם מה שצברת לא מספיק לך? תמשיך לעבוד. אפשר לראות בסינגפור קשישים עובדים בעבודות מזדמנות כמו ניקיון, רק על מנת להשלים את הכנסתם המועטת.
בסינגפור קשה לסמוך על ילדים, משום שאין מספיק ילדים.
אינדונזיה
אם שפר גורלך ואתה בצבא במשטרה או עובד מדינה, תזכה לשכר יציב וגם לפנסיה (בחלק מהתקופות השכר של שוטרים לא הספיק. חלק מהם פתרו את הבעיה באמצעות לקיחת שוחד). גם אם אתה עובד בחברה גדולה ומכובדת (לרוב בינלאומית), יפרישו עבורך לפנסיה. בדרך כלל, כשמפרישים לך לפנסיה יש לך גם סוג כלשהו של ביטוח רפואי וביטוח חיים.
אחרים צריכים להמשיך לעבוד או לסמוך על ילדיהם. הקשרים המשפחתיים הדוקים וילדים מכבדים את הוריהם.
הטוראג'ה
מה שנכון לאינדונזיה, נכון גם לטוראג'ה באי סולאווסי באינדונזיה, אבל יש להם תוספת למודל הכלכלי לגיל המבוגר. הדיור המוגן שלהם הם בתי המקור.
החיסכון הכי טוב, גם חיסכון פנסיוני, הם תאואים (בפאלו). רכשת זוג תאואים, זכר ונקבה, במחיר של כמה אלפי דולרים והם העמידו צאצאים - הרווחת.
גם בחיי היומיום התאו הוא בהמת עבודה, המבצעת עבורם עבודות חקלאיות ועבודות של סחיבת פריטים כבדים, כך שיש גם ערך כלכלי שוטף.
באלי
גאוותם של הבאלינזים היא על כך שאין קבצנים ואין חסרי דיור. אין גם גניבות וכל באלינזי יכול להיכנס לבית של באלינזי אחר באופן חופשי (הדלתות פתוחות).
הקהילה בכלל והמשפחה (הגרעינית והמורחבת) תומכת במי שזקוק לכך. המגורים במרחב דיור משפחתי בו גרים ביחד, מרבית או כל בני המשפחה המורחבת במודל של שיתוף כלכלי חלקי, מבטיחים את פרנסתם של קשישים ואת קורת הגג שלהם.
הכבוד לדור ההורים גם מבטיח להם את יחידית הדיור הטובה ביותר במתחם המשפחתי.
האיזורים הכפריים באינדונזיה
עד להופעת האופנועים באינדונזיה התפרנסו שם בעיקר מחקלאות. פה ושם היו שמאנים או בעלי מקצועות לא חקלאיים אחרים.
באינדונזיה רואים הרבה מאד אופנועים. לכפריים זה איפשר ניידות או במילים אחרות אפשרות לעבוד גם מחוץ לכפר.
היום יש משפחות בכפרים שמבינות שכדאי להשקיע בלימודים של בן משפחה מוכשר. הוא יכול ללמוד מקצוע מבוקש באוניברסיטה ואז להרוויח הרבה יותר מחקלאי ממוצע במשפחתו ולפרנס את כל המשפחה.
כשאכלנו ארוחה מסורתית בביתו של עוזר השמאן המקומי (לפני טקס מרתק של גירוש רוחות רעות בו נכנסו אנשים למצב של טרנס), פגשתי במטבח הקטן את נכדתו.
הנכדה דוברת אנגלית טובה. היא סטודנטית לרוקחות. כשתסיים כנראה שתסייע בפרנסת הוריה וסביה.
בחלק מהמקרים מתארגן הכפר כלו לתמוך בתלמיד מוכשר במיוחד ולממן את לימודיו האקדמיים. ההשקעה עשויה להניב בעתיד תמיכה כלכלית, שתרים את רמת החיים של הכפר כלו.
