רגולטור חלש בארה"ב: כיצד לא טיפלו נכון בהונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה?

 

אחד המקרים המעניינים בספר על "תורת ההונאה" הוא המקרה של ברנרד מיידוף. 

ברנרד מיידוף ביצע את הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה. 

תקציבי הרשות לניירות ערך בארה"ב צומצמו מתקופת הנשיא ריגן מטעמים אידיאולוגיים של כלכלה חופשית, שלא צריכה כל כך הרבה רגולציה.

מיידוף הציג תשואות חודשיות גבוהות וקבועות, שכמובן לא היו אמיתיות. 

הארי מקרופולוס, מומחה השקעות חשד בזיוף. הוא טען שהתשואות הללו בלתי אפשריות.

על פי הניתוח שלו, ההסבר של מיידוף שהוא מוכר אופציות כדי ליצר סדירות כזו, לא סביר כי הוא היה צריך לקנות יותר אופציות ממה שהוצעו בכל הבורסות בארה"ב. 

ברשות ניירות ערך "גררו רגליים" במשך חמש שנים. כשבדקו את הטענות עשו את זה באמצעות עורכות דין שעבדו ברשות ולא באמצעות מומחים כלכליים. 

עורכות הדין חשדו במניעיו של מקרופולוס ודחו את טענותיו. 

לדברי מחברי הספר (כאמור שני חתני פרס נובל לכלכלה) מומחה כלכלי שהיה בוחן לעומק את הטענות היה מגלה שהן נכונות. 

למשקיעים רבים היו נחסכים הפסדים אסטרונומיים. 

חלק מהמשקיעים היהודים העשירים נאלצו להקטין את תרומותיהם הנדיבות במדינת ישראל בגין ההפסדים הללו.

הערת שוליים

מה שעשו עורכות הדין ברשות לניירות ערך בארצות הברית, חשד בפונה במקום בדיקה מקצועית, מזכיר לי את האנורקסית לכאורה שבעצם סבלה מרגישות לגלוטן. 

הטיות בחשיבה של רופאים גרמו להם לייחס לה בעיות נפשיות ולהתעלם ממה שהיא אומרת. רק אחרי הרבה שנים, ביצע רופא בדיקה פשוטה שגילתה שאינה אנורקסית, אלא רגישה לגלוטן.

קופת גמל בניהול אישי: IRA

בסדרת הפוסטים על קופות גמל התחלתי בהגדרות ומושגי יסוד. אחרי זה עסקתי בהיבטים הרלוונטיים לכלל החוסכים בקופות גמל: קופת גמל קלאסית, שהייתה רלוונטית בעבר לכלל החוסכים והיום רלוונטית רק לחוסכים שהפקידו בה כספים לפני שנת 2006. בפוסט הבא שאלתי את השאלה: האם קופת גמל משלמת לקצבה היא בכלל קופת גמל? 

גם קופת גמל להשקעה היא מכשיר חיסכון הזמין לכלל החוסכים.
בפוסט הבא בסדרה התייחסתי לקופת גמל הרלוונטית רק לחלק מהחוסכים. הפוסט עסק בקופת גמל לפי תיקון 190 הרלוונטית רק לחוסכים בגיל מבוגר, לרוב מעל לגיל 60.
הפוסט הנוכחי עוסק בקופת גמל הרלוונטית רק לקבוצה קטנה יותר של חוסכים פנסיוניים: קופת גמל בניהול אישי.

מה זו קופת גמל בניהול אישי?

קופת גמל בניהול אישי כשמה כן היא. 
ראשית היא קופת גמל לכל דבר ועניין. 
המשמעויות הן:

1. ניתן לחסוך לפנסיה וניתן לפדות את הכספים בתנאים המקובלים בקופות גמל, כלומר: פידיון הוני או קצבה חודשית.

2. ניתן להנות מהטבות מס המגיעות לחוסכים בקופות גמל. 

שנית, הניהול אינו מתבצע באמצעות בחירת מסלול חיסכון. במקום זה החוסך עצמו מנהל את הכספים או שמישהו אחר מנהל אותם עבורו. המישהו האחר עשוי להיות מנהל תיקים, למשל: בית השקעות.

רקע

IRA הן ראשי תיבות של: Individual Retirement Account. המוצר "נולד" בארה"ב בשנת 1974 בעקבות חוק שעודד חיסכון פנסיוני. חוק נוסף בשנת 1981 הרחיב את מעגל החוסכים. המודעות בישראל לקופות גמל IRA וגם לקרנות השתלמות IRA עלתה לאחר משבר הסאבפריים בשנת 2008.

אופן ניהול ההשקעה ב-IRA

1. ניהול תיק על ידי החוסך
החוסך מבצע בעצמו קנייה ומכירה של ניירות ערך.

2. קניית קרן נאמנות או קרנות נאמנות צמודות למדד
ישנן קרנות נאמנות המחקות מדד כלשהו או צמודות אליו, למשל קרן נאמנות הצמודה למדד S and P 500 בבורסה בארה"ב.
גם כאן החוסך יכול לעשות את זה בעצמו. ההבדל הוא שהוא אינו צריך לבצע פעילות מתמשכת של ניהול.

3. ניהול על ידי מנהל תיקים
החוסך מסמיך מנהל תיקים לבצע את הניהול עבורו. 

הרגולטור מגביל את סוגי ההשקעות המותרים במסלול של IRA. ההגבלה היא בעיקר על ידי הימנעות משימוש במכשירים פיננסיים מסוכנים במיוחד.
גם גופים המנהלים חיסכון פנסיוני עשויים להגביל שימוש בקופת גמל כזו בנוסף לדרישות הרגולציה, למשל: הם עשויים לדרוש סכום מינימלי מסוים המופקד בקופת גמל כזו.

יתרונות

א. גמישות בהשקעה
לא חייבים להיצמד למסלול שנקבע מראש על ידי בית ההשקעות או חברת הביטוח.

ב. דמי ניהול נמוכים יחסית לקופת גמל רגילה
בית ההשקעות אינו מנהל את ההשקעה ולכן צריך לגבות דמי ניהול מופחתים. כך למשל, בנוסף לדמי ניהול מהפקדה ולדמי ניהול מהיתרה שנצברה, מנהלי קופות הגמל גובים עמלה על ייעוץ בהשקעות, בעיקר בחו"ל, שהם מקבלים מגורמים המומחים מהם באותם שווקים. ברור לגמרי שאין לגבות עמלה כזו במקרה של קופת גמל IRA.

ג. הטבות מס
אפשר לקבל את אותן הטבות מס שמקבלים בקופת גמל רגילה.
הטבת מס נוספת, הקיימת גם בקופות גמל רגילות, היא דחיית תשלום מס על רווחים מניירות ערך שנמכרו. 

חסרונות

א. רוב החוסכים הפנסיונים לא מסוגלים לנהל את ההשקעות באופן סביר בעצמם.
נדרשת הבנה בשוק ההון ובשוק הפנסיה ונדרש מעקב אחרי השווקים הפיננסיים.

ב. גם כשהחוסכים מסוגלים לנהל, בהחלט ייתכן שאנשי מקצוע בבתי השקעות ינהלו את ההשקעות טוב יותר.

ג.  כאשר מסמיכים מישהו מקצועי לנהל את קופת הגמל האישית, צריך לוודא שסומכים עליו ושהוא ינהל את ההשקעה לא פחות טוב מבית ההשקעות.
אל תשכחו שגם אותו מנהל לא עושה את זה בחינם והוא יגבה דמי ניהול.

ד. המאמץ הניהולי והזמן המושקע בו אינם כדאיים עבור קופות גמל עם סכומים שאינם גבוהים, משום שהרווח העודף הקטן, אם בכלל יהיה רווח כזה, בסכומים נמוכים לא בהכרח מצדיק את השקעת הזמן.

השורה התחתונה

קופת גמל בניהול אישי עשוי להיות מכשיר טוב כאשר מנהלים את ההשקעות באופן טוב במיוחד. זה אינו מכשיר שמתאים לכלל החוסכים.

הערה

בכוונה לא ירדתי בפוסט זה לעומק בתיאור המוצר. מי שמעוניין להשקיע בקופת גמל IRA צריך לרדת יותר לעומק. אם אינו מסוגל לעשות זאת, אולי לא כדאי שינהל קופת גמל בניהול אישי.

לקריאה נוספת

הערך בויקיפדיה: קופת גמל בניהול אישי

גלובס: קופת גמל אישית (IRA) - בעיקר יתרונות 

האם המטבע הקריפטוגרפי של פייסבוק מת בטרם נולד?

מקור התמונה: ויקיפדיה

כותרת הפוסט קודם שכותרתו: המטבע החדש של Facebook: עידן חדש בשירותים הפיננסיים? כללה סימן שאלה. 
רוח הדברים בתוכו ראתה בו איום על הבנקים. 
אופס טעיתי!!! היום השאלה שבכותרת פוסט זה הרבה יותר רלוונטית. 

כפי שאני מלמד את תלמידיי וגם אחרים: מותר לטעות וכולם טועים. לא פעם ולא פעמיים טעויות הן בסיס הכרחי להצלחות בהמשך. 

בפוסט זה אנסה להסביר מדוע שיניתי את דעתי ומה צפוי בעתיד בהקשר הספציפי של ה-Libra ויותר חשוב מה צפוי בהקשר רחב יותר.

מה התרחש בטווח הזמן הקצב בין שני הפוסטים?

גורם מרכזי שהביא אותי לחשוב שהמיזם עשוי להצליח הייתה רשימת השותפות המרשימה שהצטרפו ליוזמת Facebook. בפוסט הקודם הזכרתי רק אחת מהן: ענקית כרטיסי האשראי העולמית Visa. 

שבע מתוך החברות שהצטרפו למיזם הודיעו לפני מספר ימים על פרישתן ממנו. נומינלית מדובר במספר קטן מכלל החברות במיזם אבל מדובר דווקא בחברות המשמעותיות ביותר מבין השותפים: שתי החברות המובילות בשוק כרטיסי האשראי העולמי ויזה ומסטרקארד.  ענקית תשלומים Paypal  שתי חברות גדולות נוספות שאני מכיר eBay ו-Booking.com. אני לא מכיר שתי חברות נוספות שעל אחת מהן כותבים ב"כלכליסט" שהיא "שירות תשלומים דרום אמריקאי" ועל השנייה "שחקנית מובילה בתחום של סליקה לאתרי אשראי מקוונים".

המעמד של מסטרקארד וויזה בשווקים הפיננסיים הוא כזה, שלהערכתי פרישה שלהן מהמיזם מעמידה את קיומו בספק.
מדובר בחברות ענק שמרבית הבנקים בעולם עובדים איתן בשיתוף פעולה בהיקפי ענק.

לא אתפלא אם נשמע על חברות נוספות שיוותרו על השתתפות במיזם.

מדוע החליטו החברות לפרוש מהמיזם?

יש דברים שהיו ידועים מראש ויש דברים שלא. בפסקה זו אתמקד במה שלא היה ידוע מראש. חזקה על חברות רציניות שבתכנון שלהן הביאו בחשבון את הדברים שהיו ידועים מראש ובכל זאת החליטו להצטרף למיזם. 

רגולציה

בתחום הבנקאות קיימת רגולציה רחבה ותובענית. כך למשל, הבנקים בישראל כפופים לרגולציה של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. בנק שמכבד את עצמו מתאים את עצמו גם לרגולציה העולמית של תקן באזל.
הרגולציה הזו אינה סטטית. לתקן באזל הייתה מהדורה 1, מהדורה 2 והיום יש מהדורה 3. גם דרישות הפיקוח על הבנקים בארץ משתנות. 

התאמה לתקן מקומי או עולמי היא פרויקט. לרוב פרויקט גדול ויקר. זהו גם פרויקט מתמשך.

להמחשה בלבד אספר לכם שבתקופה שבה יעצתי לאגפי המחשוב של בנקים בארץ שמעתי לא מעט תלונות על כמות המשאבים שהם צריכים להקדיש לטיפול ברגולציה במקום למקד אותם בפיתוח עסקי. 

מישהו באחד הבנקים דיבר איתי על הוצאות בסדרי גודל של בין 10% ל-20% מתקציב מערכות המחשוב של הבנקים. גם אם הוא טעה או הגזים מדובר בהרבה משאבים. 

כאשר מדובר בביטקויין שמישהו כורה עבורה במכרות קריפטוגרפיות  בחלקים נידחים בסין לא כל כך מהר תהיה רגולציה.

כאשר מדובר בקבוצת חברות ענק כנראה שתהיה רגולציה. האסימון כנראה נפל כשהבינו שהיקף ועומק הרגולציה יהיה גדול ממה שציפו. 

כפי שתוכלו לקרוא בפסקה העוסקת בגורמים ידועים בהחלט ייתכן, ש-Facebook היא מעין "סדין אדום" לרגולטורים. כלומר: במקרה של חברה זו עשויה להיות רגולציה מקיפה יותר מאשר במקרה של חברה אחרת.

לחצים של בנקים?

אני תוהה האם בנקים וחברות כרטיסי אשראי לא הפעילו לחצים על חברות כמו ויזה או מסטרקארד שמרבית הכנסותיהן באות מעסקאות איתם. 
האם היו רמזים של הגדלת היקף העבודה עם מתחרים קטנים יותר בשוק שלהם?

גם לחלק מהחברות האחרות במיזם יש מה להפסיד מכך שבנקים יעבדו פחות איתם ויותר עם מתחריהם.

מה שהיה ידוע

Facebook היא חברה עם תדמית בעייתית בהקשר של שמירת פרטיות בכלל ושמירת פרטיות מידע בפרט. 
זוכרים את Cambridge Analytics? זוהי אחת הדוגמאות המוכרות של שימוש לא נאות במידע פרטי על ידי חברת Facebook.

אמינות, או לפחות תדמית של אמינות, חשובה בהקשרים פיננסיים. החשש הזה עשוי להרתיע חלק מהלקוחות. החשש הזה עלול גם להדק את הרגולציה.

Facebook היא חברת ענק. מעין מדינה גדולה ועצמאית. היא גם מרשה לעצמה להתנהג כמדינה גדולה וחזקה ולפעול לטובת עצמה. 
גם בהקשר זה התדמית שלה עלולה לפעול לרעת המיזם.
גם בהקשר הזה יש סיבה לרגולציה הדוקה במיוחד בהקשר שלה.  

הצד השני של הכוח הרב של החברה הוא היכולת שלה לקדם דברים שהיא מעוניינת בהם והגישה למספר עצום של אנשים המשתמשים בשירותיה.

העתיד

בפוסטים קודמים ובפסקה האחרונה של הפוסט הקודם על המיזם הקריפטוגרפי של Facebook תיארתי השפעות דרמטיות של המפכה הטכנולוגית על שווקי השירותים הפיננסיים בכלל והבנקאות בפרט. 

חברת Facebook ממשיכה במיזם שלה למרות פרישת שותפים כבדי משקל.
גם אם המיזם הנוכחי של Facebook ייכשל זה לא ימנע את המהפכה המהותית בעולם הבנקאות. חברות אחרות, שכבר עובדות על מיזמים משלהן, יצאו איתם.
זה גם לא ימנע יוזמות נוספות של Facebook. 

טעויות הן חלק מתהליכי שינוי. גם Facebook וגם מתחרותיה ילמדו מהטעויות במיזם הנוכחי ומיזמים אחרים יהיו בשלים יותר.

רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון: כשהרגולטור לא מבחין בין סכום זניח לסכום משמעותי

לפני כ-40 שנה הייתי מומחה מחשבים צעיר עם שיער ארוך. באותה תקופה שמעתי את רואה החשבון גד סומך מרצה בכנס על ביקורת של מערכות מידע ממוחשבות, שהחברה שלו ביצעה בשעם (יחידת המחשוב של רשות המיסים במשרד האוצר).

אחד הממצאים שהציג התייחס לחוסר הבחנה בין חובות זניחים של נישומים למס הכנסה לבין חובות משמעותיים. 

כשנישום היה חייב כסף הייתה נשלחת אליו הודעה בדואר.
כשהנישום לא שילם הייתה נשלחת הודעה נוספת.
אחרי זה הודעה על איום בתביעה משפטית וכו'. 

כשהנישום חייב 100 אלף שקל זהו תהליך סביר.
כשהנישום חייב 10 אלפים שקל זהו תהליך סביר.
גם כשהוא חייב 1,000 שקלים זה סביר.

כשהנישום חייב שקל ומחיר מכתב בדואר גבוה משקל זה תהליך בלתי סביר. 

מאז הפכתי לפנסיונר שעדיין עובד. את הבלורית החליפה קרחת והעולם השתנה. 
דבר אחד לא השתנה: במשרד האוצר וברשות שוק ההון הביטוח והחיסכון לא מבינים עדיין שתהליך הטיפול בסכומי כסף קטנים שונה מתהליך הטיפול בסכומי כסף גדולים.

קופות גמל עם צבירה של סכומים קטנים

מסתבר שאחוז גבוה מקופות הגמל במדינת ישראל הן קופות גמל שבהן סכומים קטנים. התפעול שלהן עולה לגופים שמנהלים אותם יותר מאשר דמי הניהול שהם גובים.

לחוסכים אין סיבה למשוך את הכספים משום שהם צריכים לשלם 35% מס הכנסה במקור.

כדי לגרום להקטנת היקף הבעיה בא הרגולטור ועשה שני דברים:

1. העניק פטור ממס הכנסה על משיכת קופות גמל לא פעילות שנצברו בהם עד 8,000 שקל.

2. העלה באופן דרסטי את דמי הניהול שרשאים הגופים המנהלים את קופות הגמל הנ"ל לקחת. 

השילוב של שני הצעדים האלה אמור לעודד חוסכים פנסיוניים, שלהם קופות גמל קטנות, למשוך את הכסף ולסגור אותן.

אז מדוע לא הצלחנו למשוך קופת גמל קטנה במיוחד?

לפני כשש שנים פרשה אשתי לפנסיה מוקדמת משרות המדינה. 
במהלך שנות עבודתה הגיעו משרד האוצר וההסתדרות לסיכום שבו על רכיבי שכר לא פנסיוניים תהיה פנסיה צוברת. 

היא בחרה לעשות זאת באחד הרכיבים הנ"ל בקופת גמל של מגדל. הבחירה במגדל נבעה מהמלצת יועץ ההשקעות שלנו. 
חברת מגדל רכשה בית השקעות קטן של אחד מהמומחים הגדולים בארץ. יועץ ההשקעות וגם אנחנו, חשבנו שאותו מומחה ינהל את ההשקעות בקופות הגמל של מגדל. 

לאחר שנה השוויתי תשואות בין קופת הגמל במגדל לבין קופה אחרת באלטשולר-שחם. שתי הקופות היו במסלול דומה וברמת סיכון דומה. 
ההסבר שלי לחלק מהפער הענקי בתשואות היה שבאלטשולר-שחם מבינים יותר בשווקי המניות של חו"ל. 
המסקנה המתבקשת הייתה להעביר את קופת הגמל ממגדל לניוהלו של מישהו אחר. 

בגלל טעות של המשרד הממשלתי בו עבדה אשתי. הופקדו כספים במגדל במשך חודש-חודשיים אחרי שהכסף עבר לניהולו של גורם אחר. נשארו שם כמה מאות שקלים. 

במאמר מוסגר, אם חשבתם שהמומחה הכזיב אז טעיתם. לא הוא היה זה שניהל את הכספים. כנראה שגם הוא ציפה להיות זה ינהל את ההשקעות ולכן הדרכים שלו ושל מגדל נפרדו.

לאחר פרישתה של אשתי, כשנוצרה ההזדמנות לפדות קופות גמל קטנות ללא מס ניסינו לפדות את הכספים. לא הצלחנו. 
הפעם החלטתי ללכת עד הסוף ואם צריך גם להתלונן על חברת מגדל לרשות שוק ההון הביטוח והחיסכון.

התשובה שקיבלנו: לא ניתן לפדות את הכספים בלי לשלם 35% מס.

מדוע לא ניתן דווקא בקופה כזאת לפדות את הכספים ללא תשלום מס? 

הסיבה היא שהמעביד הפריש לקופה גם מרכיב של פיצויים. 

הרגולציה מאפשרת למשוך קופת גמל קטנה ללא מרכיב פיצויים בלי לשלם מס הכנסה.

על פי אותה רגולציה, כשיש מרכיב של פיצויים צריכים לשלם 35% מס במקור. 

בדיוק כפי שיש היגיון לשלוח התראה לנישומי מס הכנסה שאינם משלמים את חובם, כך יש היגיון לעודד חוסכים פנסיוניים שלא למשוך פיצויים.  

חוסכים פנסיוניים שמושכים את כספי הפיצויים עם סיום העבודה במקום עבודה מקטינים משמעותית את קצבת הפנסיה שהם צפויים לקבל. זה עלול להגיע אפילו לסדר גדול של 30% מהקצבה.

אבל האם כמה מאות שקלים שרק חלקם הופרשו לפיצויים משפיעים על גבוה הקצבה החודשית בגיל הפנסיה? אם יש השפעה, זו השפעה זניחה לגמרי. 

אם מה שנאמר לי נכון, נדרש תיקון דחוף של הרגולציה כך שניתן יהיה למשוך כספים מקופות גמל קטנות גם אם הופרשו אליהן פיצויים.

סיווג סיכונים

כשאני מספר לאנשים שאני מרצה על ניהול סיכונים ויועץ בניהול סיכונים, הם מיד מתרגמים את זה לסוגי סיכונים קונקרטיים. 
משום מה הם מתמקדים בסיכונים פיננסיים. אולי משום שאני גם יועץ בכלכלת המשפחה והם מחברים בין שני העיסוקים שלי? אולי משום שסיכונים כספיים מבחינתם רלוונטיים יותר או אולי משום שהם מודעים יותר לסיכונים כאלה? במאמר מוסגר, ולא פעם מתעלמים מהם, על אף שהם מודעים להם.

בפוסט זה אנסה לסווג את הסיכונים. אתחיל בשני תחומים בהם עסקתי בניהול סיכונים: כלכלת המשפחה ומחשבים. אשלים באמצעות סיכונים מסוגים נוספים. חלק מאותם סיכונים נוספים עשויים להיות רלוונטיים גם לתחומים אותם פירטתי.

סיכונים בכלכלת המשפחה

סיכונים בכלכלת המשפחה הם בכמעט תמיד סיכונים כלכליים או פיננסיים. הם מתארים מצבים בהם יש הפסד כספי או מצבים בהם אין מספיק נכסים פיננסיים ו/או הכנסות על מנת להתמודד עם המצב. בלא מעט מקרים מדובר בסיכונים לטווח זמן ארוך הקשה יותר לניבוי או לתכנון.

סיכונים למצבים בהם עלול להיות מחסור במשאבים כספיים

להלן דוגמאות לסיכונים כאלה.

1. קצבת פנסיה שאינה מספיקה למחייה
פיתרון אפשרי הוא יותר חיסכון לפנסיה ו/או צבירת נכסים פיננסיים המניבים הכנסה פסיבית.

2. פיטורים מעבודה
פיתרון אפשרי חיסכון שאפשר לנצל אותו במצב כזה.

3. פטירה של אחד מהמפרנסים
פיתרון אפשרי הוא ביטוח חיים.  

4. הוצאות גבוהות בגין מצב בריאותי
למשל: תרופות מחוץ לסל או ניתוחים בחו"ל.
פיתרון אפשרי הוא ביטוח בריאות.  

5. אבדן כושר עבודה (א.כ.ע)
המעביד מחויב על פי חוק להפריש לביטוח מצב כזה.

6. נזק לרכוש
למשל תאונת דרכים שבה נגרם נזק למכונית. 
פיתרון אפשרי ביטוח רכוש.

7. חוסר יכולת להחזיר הלוואות או אשראי אחר
יכול להיות כשלוקחים יותר מדי הלוואות. יותר שכיח כשלוקחים משכנתה גבוהה ואחרי מספר שנים אין יכולת לשלם את ההחזר החודשי.
פיתרון חלקי: למעט בלקיחת הלוואות או אשראי.

8. חוסר יכולת לממן הוצאה בלתי צפויה 
הפיתרון הוא חיסכון ייעודי למימון הוצאה בלתי צפויה.   



סיכונים להפסד כספי

גם אם התנהלתם נכון וחסכתם, יש סיכון שתפסידו חלק מכספכם או את כל כספכם.

להלן כמה דוגמאות לסיכונים כאלה:

1. השקעה בבורסה
אפשר להפסיד בבורסה כשמשקיעים באופן לא נבון או באופן שאינו הולם את יכולתכם ואת הצרכים שלכם.
כך למשל, השקעה עצמאית בבורסה של אדם שאינו מבין בנושאים פיננסיים ואינו עוקב אחרי השווקים, היא מתכון המזמין הפסד. היה נכון לו היה נותן למומחים לנהל את ההשקעות שלו.


שוק ההון הוא מורכב. אפשר להפסיד גם כשמתנהלים באופן סביר.

2. השקעה מחוץ לבורסה
למשל רכישת דירה להשקעה במדינה אחרת ללא הבנת הדינמיקה של שוק הדיור באותה המדינה וללא הבנת היבטים נוספים כגון: מיסוי, משמעויות של מכירת הנכס או החלק בנכס שנרכש ביחד עם אחרים.

3. רכישה לא מוצלחת של נכסים 
למשל רכישת דירה למגורים שעלותה מעבר ליכולות הרוכש, רכישת יחידת דיור ב-Time Sharing, השקעה במיזם שבדיעבד מגלים שכשל. 

4. השקעה בעסק
כך למשל, פגשתי מישהו שפתח מסעדה ונאלץ לסגור אותה. המימון היקר של העסק עלה לו בהפסד כספי גדול. בנוסף הוא נותר עם ציוד יקר שקשה מאוד למכור אותו.

סיכונים במערכות מחשבים

ניהול הסיכונים במחשבים שעשיתי היה בארגונים גדולים. כמובן שגם במחשב ביתי יש סיכונים, למשל: השתלטות על המחשב באמצעות תוכנת כופרה (Ransomware).

בפוסט זה אתאר כמה סיכונים הקשורים במערכות ממוחשבות בארגונים.

1. סיכוני אבטחת מידע
זוהי קבוצה גדולה של סיכונים הכוללת מגוון רחב של סוגי סיכונים. 
בין הסיכונים עשויים להיות זליגת מידע (Data Breach), שינוי לא מורשה של מידע, שינוי קוד במערכות, פגיעה בזמינות של מערכות ועוד. 

המושג התמים לכאורה של שינוי לא מורשה של מידע כולל גם גניבת סכומי כסף גבוהים ואפילו פגיעה בחיי אדם, למשל: שינוי תרופות של חולה בבית חולים או מינון תרופות של חולה. 

2. פגיעה בהמשכיות עסקית
מדובר בעיקר אך לא רק במצבים בהם מערכות תשתית ו/או מערכות יישומיות קורסות, למשל: מרכז מחשבים שפעילותו מושבתת לזמן קצר או ארוך או רשת תקשורת שאינה פועלת.

3. סיכונים בפרויקטיי פיתוח מערכות מחשוב

א.  פיתוח מערכת שאינה עונה על הדרישות העסקיות של הארגון

ב. זמן ארוך מהמתוכנן בפיתוח מערכת והוצאות גדולות מהמתוכנן בפיתוח מערכת
לפעמים מדובר בזמן החורג בשנים מהזמן המתוכנן ובהוצאות כפולות או אפילו יותר מכפולות מהמתוכנן.
הנזק העיקרי הוא לאו דווקא בעלות הכספית הגדולה מהמתוכנן. לפעמים הנזק העיקרי הוא היעדר מערכת סבירה שתשרת את הארגון ואת לקוחותיו.

במקרים רבים ככל שהפרויקט גדול יותר כך גדול יותר גם הסיכון לכישלון.

4. סיכונים בפרויקטים אחרים 
אותם הסיכונים שצוינו ביחס לפרויקטים של פיתוח קיימים גם ביחס לפרויקטים אחרים, למשל פרויקטים של הסבת מערכות או יישום חבילות תוכנה קנויות בארגון.

5. סיכונים טכנולוגיים
לא תמיד מביאים בחשבון סיכונים כאלה. על מנת להביא אותם בחשבון נדרשת הבנה טכנולוגית והכרת השוק.
יש סיכון טכנולוגי בהמשך עבודה עם טכנולוגיות שזמנן עבר (Obsolete Technology) ויש סיכונים טכנולוגיים במוצרים שיתקשו להמשיך להתפתח ולהתחרות בשוק. 

סיווג סיכונים

בפוסט זה סווגתי את הסיכונים העומדים בפני חברות לחמש קבוצות של סיכונים. בכל אחת מקבוצות הסיכונים עשויים להיות מספר רב של סיכונים.
עשויה להיות חפיפה חלקית בין הסיכונים לחברות לבין הסיכונים למדינות, לארגונים שאינם חברות ולקבוצות קטנות יותר כמו משפחות או יחידים.

1. סיכונים אסטרטגיים (Strategic Risks)
אלו הם סיכונים העלולים להעמיד את קיומה של החברה בספק או לכל הפחות לפגוע קשות במימוש המטרות של החברה.

לא מעט רשתות מכירה וחנויות בישראל בתחום ההלבשה והאופנה עומדות עומדות בפני סיכון אסטרטגי. הסיכון הוא הופעת מתחרים גלובליים גדולים שהחליטו להיכנס לשוק הישראלי. 

ענקית התרופות, הישראלית במקורה, "טבע" עמדה בפני סיכון אסטרטגי שנבע מהתקרבות מועד תום תקופת הפטנט על תרופת הדגל שלה הקופקסון ומהחשש להירכש על ידי חברה אחרת. כמו שאנחנו יודעים בדיעבד אסטרטגיית ההתרחבות והגידול בכל מחיר בה נקטה הייתה שגויה. 

חברות המפתחות מוצר אסטרטגי עליו הן בונות את עתידן עומדות בפני סיכון של כישלון בפיתוח המוצר.

גם אובדן מוניטין עלול להוות סיכון אסטרטגי. יקנו מוצרים או שירותים ממישהו אחר.

הדוגמאות לעיל מתארות סיכונים אסטרטגיים. כמובן שהן אינן ממצות את כל מרחב הסיכונים האסטרטגיים.    

2. סיכונים פיננסיים (Financial Risks)
קיימים מספר רב של סיכונים פיננסיים.
דוגמאות:
א. סיכוני שוק המשפיעים על מחיר מוצרים ושירותים שחברה נותנת
ב. סיכוני נזילות
ג. סיכוני אינפלציה
ד. סיכוני אשראי
ה. סיכוני חריגות גדולות מתקציב

3. סיכוני רגולציה וחקיקה (Regulatiry Risks)
אי עמידה בדרישות רגולטוריות ו/או חוקיות היא סיכון. 
המשמעויות עלולות להיות קנסות כספיים כבדים ולפעמים גם סגירת פעילות חברה עד לעמידה בדרישות.
תופעה מוכרת בישראל היא אי עמידה בדרישות רגולטוריות בעבודה בבניית בתים. אי עמידה זו בדרישות רגולטוריות עלתה כבר בחיי עובדים.

4. סיכונים תפעוליים (Operational Risks)

סיכונים להפסדים כספיים הנובעים מכשלים במערכות ותהליכים בארגון. רוב הסיכונים שהזכרתי בפסקה העוסקת בסיכונים במערכות מחשבים הם סיכונים תפעוליים. 

יש גם סיכונים תפעוליים שאינם קשורים בהכרח במערכות מחשב. תהליכים ארגוניים כושלים, רמאות וגניבות של עובדים ו/או עובדי קבלן, הטיות מכרזים, מינויים לא הולמים של מקורבים וכיו"ב. 
יש גם אסונות טבע ומזג אוויר קשה במיוחד העלולים לפגוע בתפעול מערכות בארגון.

גם שינויים ארגוניים, רכישות או מיזוגים ועזיבת אנשי מפתח או אנשים בעלי כישורים מיוחדים (Talent Risk) עלולים להוות סיכונים תפעוליים.
מיקור חוץ (Outsourcing) עלול אף הוא להוות סיכון תפעולי. 

5. סיכוני בטיחות

בפיסקה קודמת עסקתי בסיכונים רגולטוריים. אי-עמידה בדרישות רגולטוריות עלולה גם לסכן חיי אדם או להביא לפגיעה פיזית בבני אדם, כפי שהדגמתי באותה פיסקה.

עלולים להיות סיכוני בטיחות גם כשעומדים בדרישות הרגולטוריות אבל אין הקפדה על בטיחות או במקרים נדירים יותר גם כשיש הקפדה ולמרות זאת יש תקלה. 
סיכונים כאלה הם סיכונים העלולים לפגוע בחיי אדם או להביא לפגיעה בבריאותם ובשלמותם.  

סיכונים מסוג זה מכונים לפעמים באנגלית Hazards ולא Risks.
סיכונים כאלה הם למשל סיכונים לעובדים המשתמשים בחומרים מסוכנים במסגרת עבודתם, תאונות עבודה ותאונות דרכים, פגיעה בסביבה בגלל תהליכי ייצור במפעלים ותרופות שאיכותן אינה ראויה. 

קורס ISO 31000 - Lead Risk Manager

לאחר שהעברתי את הקורס בפעם הראשונה בארץ בחודש יוני, אעביר קורס נוסף בתחילת חודש אוקטובר בתל אביב. 
הקורס הוא קורס של החברה הקנדית PECB המתמחה בהסמכה ובהדרכה לתקני ISO.
מארגנת אותו הנציגה שלה בארץ חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה. 

לפרטים והרשמה באתר חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה לחצו כאן. 

אפשר גם לפנות ישירות אלי.

מי זכאי לגשת למידע הפיננסי שלכם?

בפוסט קודם: רשימות שחורות רשימות לבנות התיחסתי לנושא של פרטיות מידע פיננסי אישי, בהקשר של פרויקט יעוץ בחו"ל שבוצע על ידי חברת יעוץ בינלאומית גדולה. אני הייתי שותף לפרויקט כיועץ Freelancer מטעם אותה חברה.
הפרויקט היה מחשוב של רשימה לבנה של אשראי שלקחו משקי בית וגורמים אחרים. 
אחד הנושאים המהותיים היה שמירה על פרטיות המידע של אותם אנשים. 
נושא זה הרבה פחות מהותי לגבי הרשימה השחורה שמוחשבה באותו ארגון. אלה שנכללו בה לא עמדו בהחזר האשראי שלקחו והחוק באותה המדינה התיר לפרסם את פרטיהם על מנת שיוכלו להימנע מלתת להם אשראי.

בעידן ה-Cyber גדל החשש משימוש לרעה במידע הפיננסי האישי מצד גורמים, שאינם מורשים וניצלו פרצות אבטחה, על מנת לגשת למידע הזה ולבצע פעולות.

ההגדרה של גורמים מורשים וגורמים לא מורשים להשתמש במידע היא הרבה פחות חדה ממה שנדמה לחלק מהקוראים.

גורמים בגוף הפיננסי הנותן שירותים פיננסיים

ברור שיש עובדים בגוף המנהל פעולות פיננסיות או נכסים פיננסיים החייבים לגשת למידע של לקוחות על מנת לבצע עבורם פעילויות פיננסיות ו/או דיווחים.
הבעיות בהקשר זה עלולות להיות:
1. גישה למידע וביצוע פעולות על ידי עובדים של אותו גוף פיננסי, שאינם מורשים לעשות זאת.
2. שימוש לרעה בהרשאות על ידי עובדים מורשים.

ההיקף של גישת עובדי בנקים לחשבונות ומשיכת כספי לקוחות שלא כדין, יותר גדול ממה שהקורא הממוצע משער.
בהרבה מקרים בנקים בעולם ובארץ מעדיפים לפצות את הלקוחות הנפגעים בשקט ולא לפרסם את מה שקרה.
פרסום עלול לגרום ללקוחות לנטוש אותם לטובת בנקים אחרים.

העברת מידע לגורמים אחרים שלא ברשות
העברת מידע פיננסי של לקוח על ידי גוף מנהל לגורמים עסקיים אחרים עלולה להיות בעיתית במקרה בו הלקוח לא מאשר את העברת המידע או לא מודע להעברת המידע.
לצערי העברות מידע כאלה מתרחשות. זה לא חיב להיות הארגון המנהל את המידע. זה יכול להיות גם עובד המבצע את זה על דעת עצמו.

בכתבה בחדשות ערוץ 2 התיחס עו"ד דן חי לשימוש בפרטי לקוח המופיעים על צ'ק שלו, שלא למטרות פדיון הצ'ק. במקרה הספציפי, ניסיון לשכנע את הלקוח הפוטנציאלי להעביר את החשבון שלו לבנק הפונה. אינני עורך דין, אבל עו"ד חי חושב שזו עבירה פלילית שהעונש עליה עלול להגיע למספר שנות מאסר.

העברת מידע ברשות הלקוח
סוג אחר של דילמה היא העברת מידע פיננסי או משיכת מידע פיננסי באישורו של הלקוח.
הלקוח אולי מעונין להעביר את המידע הבנקאי שלו לבנק אחר על מנת שיציע לו תנאים משופרים. 
מקרה אחר הוא רצונו של לקוח לרכז את כל המידע הבנקאי או הפיננסי שלו במקום אחד, למשל: מידע משני חשבונות בנקים ומחברת כרטיסי אשראי.
ריכוז המידע ולפעמים גם ניתוח שלו עשויים לעזור למשק הבית להתנהל טוב יותר.
פיננדה (Finanda) היא דוגמה פיתרון ממוחשב המרכז מידע פיננסי ומאפשר דיווח וניתוח שלו. הלקוח יכול לבחור סוגי דיווח מתוך סט הדיווחים הקיימים במוצר.

ברמה העקרונית אני לא רואה בעיה בזה שלקוח של גוף הנותן שירותים פיננסיים יאפשר, מרצונו הטוב, העברת מידע לגוף אחר הנותן לו שירותים או עשוי לתת לו שירותים.
באופן עקרוני הוא היה יכול לגשת לנתונים להדפיס אותם ולמסור אותם לאותו גורם.
הדפסה כזו היא ללא ספק הרבה פחות יעילה מהעברת מידע ממוחשבת סדירה.

הבעיה היא שהבנקים לא ממש אוהבים העברת מידע כזו. זה עלול לגרום ללקוח להעביר את הכספים שלו לניהולו של מתחרה זול יותר.
הם מערימים קשיים על העברת מידע כזה. לפעמים הרגולציה עוזרת להם להקשות על העברת מידע כזה.

כמעט לכל קושי יש פיתרון. גם לקושי בהעברת מידע. הפיתרון שבו בחרו בנקים וגופים אחרים בעבר נקרא Screen Scraping. נתוני הלקוח בבנק המסרב לשתף מידע נשלפים ממסך דיווח של הבנק. לטכניקה הזו יש בעיות טכניות אבל גם בעיה אחת מהותית.
על מנת לבצע דיווח כזה היישום הממוחשב זקוק לשם משתמש וסיסמה של הלקוח בבנק. 

הצירוף של שם משתמש וסיסמה אינו מוגבל רק לדיווחים: הוא מאפשר גם ביצוע פעולות. זוהי פירצה קשה באבטחת מידע של הנתונים.
  
מי שמספק את שם המשתמש והסיסמה מרצונו הטוב הוא הלקוח. זה יוצר בעיה נוספת. פחות חמורה מהבעיה המסומנת באדום לעיל. הבנק אוסר על הלקוח לתת את שם המשתמש והסיסמה שלו למישהו אחר.

כשהלקוח עושה זאת ומספק אותם ליישום, הבנק עלול להסיר מעצמו כל אחריות במקרה של פריצה לחשבון.

שיתוף נתונים במאגר חיצוני לבנקים
רגולטורים במדינות שונות, כולל ישראל, מחפשים פיתרון לבעיה של חשיפת נתונים, באישור הלקוח, לצורך תחרות. כשבו זמנית נחסך הצורך בשימוש בסיסמה ושם משתמש.
פיתרון אםשרי הוא מאגר ציבורי של נתונים בנקאים לקריאה בלבד. כמובן שהגוף שינהל אותו חיב למנוע גישה של אנשים לא מורשים למידע.
מאגר כזה ישמש את האנשים שהמידע מתיחס אליהם וגופים הרוצים להציע להם את שירותיהם.

הבעיה שנותרה היא אותה בעיה שהוצגה קודם: הבנקים יעשו כל שביכולתם שלא לתת את הנתונים משום שהלקוחות עשויים לגלות פיתרונות תחליפיים לשירותים שהם מציעים.
  

שיתוף מידע פיננסי

עולם השירותים הפיננסיים עובר בשנים האחרונות שינויים מהותיים. קראו למשל את הפוסטים הבאים:
שירותים פיננסיים חלופיים מנישה שולית למרכז (Mainstream) 
מה תעשה כשתהיה גדול: בנקאי או איש Fintech? 
התבגרות הפינטק 

שני הפוסטים האחרונים עוסקים בשחקנים חדשים בשוק השירותים הפיננסיים: חברות ה-Fintech.

לאחרונה נתקלתי במאמר העוסק ביוזמה של מספר גופי Fintech בארה"ב מנסה להגדיר API סטנדרטי, כלומר: ממשק סטנדרטי, להעברת מידע פיננסי בין גופים שונים. ארה"ב אינה הראשונה. בריטניה וסינגפור מקדימות אותה.

לפרטים על המיזם קראו: 

US Fintech firms join forces to push data sharing via APIs. 

מיזם זה ומיזמים דומים בארצות אחרות ובגופי תקינה יביאו בשלב כלשהו להגדרת סטנדרט להעברת פרטים פיננסיים אישיים ונתונים אחרים ביו נותני שירותים פיננסיים. 
מבחינה טכנולוגית הוא עשוי להקל על העברת מידע בין נותני שירותים כאלה.

בהקשר זה חשוב להביא בחשבון שני דברים:

1. איומי Cyber ואבטחת מידע.

2. העברה אפשרית של נתונים ללא הרשאה מבעל הנתונים, כלומר: הלקוח.
בהקשר של השני יש לזכור שהרגולציה ביחס ל-Fintech במקרה טוב היא בחיתוליה ובמקרה הפחות טוב אינה קיימת כלל. 

שיתוף תשתיות מחשוב בין בנקים להגדלת התחרות

בנייני ההנהלה של בנק לאומי
מקור התמונה: ויקיפדיה

מניית בנק הפועלים על שמו של ברל כצנלסון
מקור התמונה: ויקיפדיה

במאמר בעיתון "אנשים ומחשבים" שכותרתו: בנקים קונים ובינוניים יוכלו לשתף תשתיות מחשוב, מצטט יהודה קונפורטס את המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר. בר מתכוונת לאפשר לבנקים הקטנים והבינוניים לשתף תשתיות מחשוב על מנת להגדיל את התחרות בבנקאות הישראלית. 

על פי המאמר, משרד האוצר מתכוון לסייע כספית לבנקים חדשים בבניית תשתיות המחשוב על מנת שיבנו את תשתיות המחשוב שלהם על בסיס מערכת המחשוב הבנקאית של חברת טאטא ההודית, הנמצאת בשלבי יישום בבנק יהב. 

בפוסט זה אתן את הפרשנות שלי כמומחה מחשוב, שנתן ייעוצים למרבית הבנקים בישראל וגם לגופים בנקאיים בחו"ל, וכמומחה לכלכלת המשפחה, שהייעוץ שלו למשפחות וליחידים כולל גם את אופן התנהלותם מול בנקים. 

מערכות המחשוב והבנקים

עסקיו של בנק מודרני נשענים על מחשוב: ללא מערכות המידע הבנקאיות הוא אינו יכול לתפקד. 

להלן דוגמאות למערכות מידע משמעותיות בבנקים:

1. מערכות ליבה בנקאיות (Core Banking) 

מערכות אלה מנהלות את הטרנזקציות הבנקאיות והנתונים הבנקאיים הבסיסיים. הן מנהלות למשל חשבונות עובר ושב, חסכונות ופיקדונות, חשבונות מטבע זר, הלוואות, ניירות ערך, מוצרים בנקאיים וכיו"ב.

2. מערכות ניהול לקוחות (CRM)

בנקים מודרניים פועלים, לכאורה או באמת, בתפיסת Customer Centric (הלקוח במרכז). מערכות CRM מאפשרות לבנקים לנסות להבין טוב יותר את מאפייני לקוחות ומאפייני לקוחות פוטנציאליים ולהשתמש בהם. כך למשל, יוכלו להבין אילו מוצרים בנקאיים מתאימים ללקוח מסוים ולהציע לו לרכוש אותם.

הם גם יכולים לאתר לקוחות שהבנק מעוניין בהם וחושבים על נטישתו לטובת בנק אחר.

3. מערכות לטיפול ברגולציה

הבנקים בישראל מתלוננים באופן עקבי על המשאבים הרבים שהם נאלצים להקצות על מנת לבנות מערכות מחשוב העונות על דרישות בנק ישראל ועל דרישות הרגולציה הבנקאית העולמית (Basel). בכירים באגפי מחשוב של בנקים דיברו איתי על הקצאת משאבים של כ-10% ממשאבי אגף המחשוב לטיפול בדרישות רגולטוריות.

4. מערכות לטיפול בערוצים

לקוחות הבנקים יכולים לבצע פעולות באמצעות ערוצים שונים כגון: אינטרנט, סניף בנק, ATM והערוץ הדיגיטלי. לפרטים נוספים קראו את הפוסט: הבנקים: ערוצים והלקוח במרכז -רבדים עמוקים יותר. 
נדרשת תוכנה לטיפול בערוצים ובתיאום בין ערוצים.

5. מערכות Business Intelligence ומערכות מדידת ביצועים עסקיים
מערכות ניתוח ודיווח.

6. אבטחת מידע
בנקים משקיעים משאבים רבים בתוכנה, חומרה, מדיניות, נהלים ודיווח בנושא אבטחת מידע

7. גיבוי ורציפות עבודה
כאמור הבנקים תלויים במערכות מיחשוב. נדרש ניהול מרכזי מחשבים לגיבוי במקרה של נפילת מרכז מחשבים. נדרש גיבוי נתונים ויכולת שחזור.

זהו תיאור חלקי, לא ממצה, של מערכות מחשוב בנקאיות. גם מתיאור לא ממצה ברור שלמערכות מחשוב בנקאיות עלות כספית גבוהה. נדרשת העסקת מספר רב של עובדים ומנהלים. בבנקים הגדולים בישראל מדובר לפחות בכמה מאות עובדים. מדובר ברכישת ובתחזוקת מוצרי חומרה, תוכנה ותקשורת. מדובר במבנים בהם יושבים העובדים ועוד. 

עלות מחשוב בנק גדול בהשוואה לעלות מחשוב בנק קטן
בנק גדול ובנק קטן נדרשים לממש למעשה את אותה פונקציונאליות (בתנאי שיש להם את אותם קווי עסקים). שניהם צריכים להקים ולתפעל מערכות ליבה בנקאיות, מערכות CRM, מערכות לטיפול בדרישות רגולטוריות, גיבוי, שרידות התאוששות ועוד.

שניהם צריכים להחזיק כוח אדם מקצועי בתחום המחשבים שיטפל במערכות.

שניהם צריכים לרכוש מוצרי תוכנה וחומרה ולשלם עבור רכישתם ותחזוקם.

כמובן שיש הבדל משמעותי בנפח הנתונים, אבל המשמעויות הפיננסיות של הבדלי הנפח, זניחות בהשוואה למשמעות הפיננסיות של הקמת ותחזוקת מערכות והעסקת כוח אדם מקצועי.

השורה התחתונה היא שבנק קטן מוציא באופן יחסי הרבה יותר כסף מבנק גדול, מה שמקטין את היכולת שלו להתחרות בבנק גדול.

במאמר מוסגר, אציין שבפוסט זה התייחסתי למשמעויות הכלכליות של מערכות מידע ממוחשבות, אבל לבנקים גדולים יש יתרונות אחרים, חשובים לא פחות, לעומת בנקים קטנים. גם היתרונות שאינם קשורים במערכות מחשוב מקשים על בנקים קטנים להתחרות בבנקים גדולים. כך למשל, לבנק גדול קל יותר להשיג תיק אשראי טוב יותר. 
המשמעות של תיק אשראי טוב יותר היא אחוז קטן יותר של לקוחות שאינם מחזירים הלוואות או אשראי אחר. 
מי שקרא את הפוסט: ממה עלולים הבנקים להפסיד? (וגם לא מעט מאלה שלא קראו את הפוסט) יודע שהבנקים מפסידים כשלקוחות לא מחזירים הלוואות או אשראי אחר שלקחו.

עמדת המיקוח מול ספקי תוכנה וחומרה וספקי שירותי תוכנה
דמיינו לכם ספק בינלאומי שמנסה למכור מוצר לבנק הפועלים או לבנק לאומי ובמקביל מנסה למכור את המוצר לבנק מסד או לבנק איגוד. עמדת המיקוח של הדואופול (לאומי, פועלים) היא ללא ספק טובה יותר ולכן הם יורידו את המחיר.

יצרנים בינלאומיים דוגמאת מיקרוסופט, IBM, Oracle או HP (וגם יצרנים מקומיים ובינלאומיים קטנים יותר) מעניקים יתרון לגודל. ככל שהלקוח גדול יותר הוא יכול לקבל מחיר נמוך יותר באופן יחסי.

חשבו גם על המשמעות של מכירה והתקנת מוצר בפועלים לעומת איגוד או בלאומי לעומת מסד.
הרבה ארגונים בארץ, כולל ארגונים גדולים, עוקבים אחרי מה שעושים לאומי והפועלים. איש המכירות של הספק יכול להשתמש בהתקנה בלאומי או פועלים כמנוע למכירה ללקוחות אחרים בארץ.

אם תגידו לביטוח לאומי או ליחידת מחשוב צה"לית שבנק מסד התקין את המוצר, זה לא ממש ישכנע אותם.

כשיעצתי, במשך תקופות ארוכות יחסית, לבנק לאומי ולבנק טפחות ביקשתי מספקים Case Studies של לקוחות בעולם שיישמו מוצר או מערכת וקראתי אותם בעיון. 
בכל Case Study  כזה בבנקאות מצוינים באופן בולט ה-Assets שלו, כלומר: אינדיקטור כמותי כספי להיקפי הפעילות שלו.
לאומי והפועלים הם בנקים מספיק מכובדים ומספיק גדולים גם בקנה מידה עולמי בשביל להציג אותם כ-Case Study של יצרן בינלאומי (והם אכן מופיעים לפעמים שם).

בנק מסד? בנק איגוד? ברגע שיקראו את גודל ה-Assets שלהם יעברו ל-Case Study הבא.
היצרנים והספקים יודעים את זה ונדיר שהם מציגים הצלחות בארגונים כל כך קטנים.
זהו עוד גורם המגדיל את יכולת המיקוח של בנק גדול מול ספק תשתיות, מערכות או שירותי מחשוב ומוזיל את הוצאותיו על מחשוב בהשוואה לבנקים קטנים.  

כיצד בנקים קטנים התמודדו עם הבעיה בעבר?

1. חבילה בנקאית
במקום לפתח ולתחזק אפיקציות בנקאיות, רוכשים חבילות תוכנה מוכנות.
אם לא מבצעים בהן הרבה שינויים, נהנים מפיתוחים שוטפים של יצרן החבילה עבור כלל הבנקים בעולם שרכשו את החבילה.

הבעיות: 
א. הבנק צריך להתאים את תהליכי העבודה והפונקציונאליות שלו לחבילה הסטנדרטית. זה עלול להיות תהליך לא פשוט ולא זול.

ב. ניגוד בין בניית תהליכים ומוצרים ייחודיים שעשויים להקנות לא יתרונות עסקיים לבין התפיסה של מינימום שינויים בחבילת התוכנה.

2. להישען על שירותי מערכות מידע של בנק גדול יותר
באירופה של לפני כעשר שנים, אפשר היה לראות שני מודלים כאלה:

א. הישענות על תשתיות מחשוב של בנק אחר ופיתוח המערכת הבנקאית במרכז המידע של הבנק הגדול יותר.
רוב הבנקים הגדולים בעולם משתמשים במחשבי Mainframe של IBM עבור מערכות הליבה שלהם. עלות התוכנה, החומרה והתחזוקה גבוהה יחסית. 

המחירים של מוצרי IBM לסביבת ה-Mainframe מוטים באופן מסורתי לטובת לקוחות גדולים.
הבנק הקטן יכול לרכוש זכות שימוש בחלק ממשאבי המחשב של הבנק הגדול וכך לחסוך את עלויות התחזוקה הגבוהות ואת העלויות של העסקת צוותי תשתיות תוכנה וחומרה וצוותי תפעול. 

הבנק הגדול יכול לקבל סכום כספי מהבנק הקטן שמכסה חלק מעלויות החומרה והתוכנה שלו.

הבעיה: קשה להתחרות עם מי שאתה תלוי בו.

3. שימוש במרכז מחשבים של בנק גדול, שגם מפתח את מערכות התוכנה עבור הבנק הקטן. 
בחלק מהמקרים הבנק הקטן מפתח רק ממשק משתמש ייחודי.
זה בהחלט כדאי לבנק הגדול כי הפיתוח הוא קל יחסית. פשוט משכפלים את המערכת שיצר עבור עצמו.
מבחינה טכנית בונים מערכות תוכנה המאפשרות שימוש במערכת על ידי יותר מבנק אחד ולכל אחד מהם בונים טבלאות נתונים משלו.
במידה מסוימת מאפשרים גם ביצוע התאמות ייחודיות לבנק הקטן.

הבעיות:

1. עוד יותר קשה להתחרות במי שאתה תלוי בו. 
התלות כאן גדולה מאשר בפיתרון הקודם.

2. אי אפשר לפתח רעיונות ייחודיים המקנים לך יתרון
אתם באמת חושבים שהמפתחים וראש צוות הפיתוח שהם עובדי הבנק הגדול לא יספרו למישהו ביחידה עסקית של הבנק, שהם מפתחים משהו ייחודי עבור הבנק הקטן?
הם יספרו ומהר מאד הבנק הקטן יאבד את היתרון התחרותי משום שרעיון דומה יממומש גם במערכת של הבנק הגדול.

יוזמת בנק ישראל ומשרד האוצר
יוזמת בנק ישראל ומשרד האוצר מעלה רעיון שונה. פיתוח תוכנה על בסיס חבילה בנקאית אחת משותפת לבנקים קטנים ובנקים עתידיים. הוצאות הפיתוח יתחלקו בין כמה בנקים ויהיו זולות יותר יחסית למצב הנוכחי.

בנוסף לכך יקבלו, על פי הפרסומים, תמיכה כספית ממשרד האוצר. אם מודל כזה יצליח תגדל היכולת שלהם להתחרות עם בנקים גדולים. 

השטן נמצא תמיד בפרטים הקטנים: 

1. עדיין יהיו שאלות מעשיות של האופן בו יריצו הבנקים הקטנים את העיבודים שלהם: האם ישתמשו במרכז מחשבים בבעלות משותפת או האם יתנו לספק צד שלישי, למשל חברת טאטא, לבצע את העיבודים השוטפים ולתחזק את תשתיות המחשוב?

2. האם יוכלו להגיע להסכמה ביחס למהות ולאופן בו תפותח החבילה הייעודית שלהם על בסיס הפיתרון הבנקאי הכולל של טאטא?

3. האם המודל יהיה מספיק גמיש על מנת לאפשר יצירתיות ותחרות בין הבנקים בלי לפגוע ביכולת התחזוקה של המערכות?

4. האם בנק קטן יוכל לממש רעיון יצירתי בלי שכל מתחריו ידעו עליו במהלך הפיתוח?

הערת שוליים
חברות גדולות כמו מיקרוסופט,Google ו-Amazon יספרו לכם שבנקים יכולים לבצע את מערכות הליבה הבנקאיות שלהם בענן הציבורי (Public Cloud) שלהם במרכז מחשבים.

אחרי שבדקתי את הנושא לעומק, דעתי היא שאין מדובר במשהו מעשי בטווח של 3-5 השנים הקרובות.