האם לא הגיע הזמן לפעול לשיפור ההתנהלות הכלכלית שלכם?

פוסטים קודמים הכילו מידע וניתוחים בנושאים הנוגעים לכלכלת המשפחה: ניהול סיכונים, התנהלות מול בנקים, פרישה מוקדמת מעבודה, פנסיה, צרכנות, ביטוח, ייעוץ ואימון, דיור ומשכנתאות, מאזן, אשראי ועוד מספר רב של היבטים של ניהול כלכלת המשפחה.

האם לא הגיע הזמן לעשות שימוש בכל המידע ובמידע רב נוסף על מנת לשפר את התנהלות הכלכלית של משפחתכם?

אם כן, אתם מוזמנים לקרוא על השירותים שאני מציע בתחום כלכלת המשפחה. השירותים מיועדים לכל המשפחות, שרוצות ויכולות לשפר את התנהלותן: גם משפחות של יחיד ובוודאי גם משפחות שהכנסתן גבוהה אבל ניתן לשפר את התנהלותן באמצעות תכנון ארוך טווח וביצוע מה שתוכנן.

ייעוץ/אימון בכלכלת המשפחה

1. לכלכל בתבונה
תהליך ייעוץ/אימון מלא הכולל:

א. פגישה ראשונה ללא תשלום
בפגישה זו המשפחה לומדת על התהליך ועלי ואני מקבל פרטים בסיסיים על מצבה ותכניותיה הכלכליות.

ב. תהליך של עבודה משותפת של המשפחה ושלי על כל ההיבטים של ניהול כלכלת המשפחה: שוטף, דיור ומשכנתאות, התנהגות כלכלית, ניהול סיכונים, הגשמת יעדים כלכליים, היערכות נכונה לחיסכון וליצירת הכנסה פסיבית עתידית ועוד.

התהליך כולל איסוף מידע, ניתוח ובניית תיק המבוסס עליו (המשפחה מקבלת את תיק הניתוח) ובחירת חלופות לשיפור ההתנהלות (המשפחה היא זו שבוחרת). 
התהליך מבוסס על "ארגז כלים" טכניים ועל מודל כלכלי ואימוני.

ג. פגישת בקרה 
לאחר שהמשפחה התנסתה באופן התנהלות אחר מזה שהורגלה אליו, בוחנים את המתווה והתוצאות ומשפרים (אם צריך).

הערות:
הערה 1. כיועץ בכלכלת המשפחה אני רואה ביחד עם המשפחה את התמונה הכוללת ועוזר לה בתכנון שוטף ובתכנון לטווח ארוך. אינני מייעץ בתחומים שאין לי תעודה פורמלית המאפשרת לי לעשות זאת (למרות שלפעמים יש לי ידע והתנסות אישית משמעותית). אני כן מפנה את תשומת לב משפחות לסוגיות מהותיות באותם תחומים הנוגעות להן ומסייע להן באינטראקציה עם מי שזה עיסוקו. 

הערה 2. בהיבטים של התנהגות כלכלית, אני מביא את ההכשרה שלי כמי שסיים תואר M.A בפסיכולוגיה. 

2. טסט
ייעוץ קצר וזול בדומה לטסט למכונית או לבדיקות רפואיות תקופתיות.
פגישה אחת של כשעה וחצי.
אל תצפו לתוצאות מדויקות כמו בתהליך המלא. תצפו לכך שיתגלו בעיות מהותיות, עליהן תוכלו להמשיך לעבוד לבד או בסיועי. 
לא מבטיח, אבל זה כבר קרה, שגם בתהליך כזה עלינו על הוצאה משמעותית מיותרת שניתן לחסוך אותה במאמץ מזערי (למשל: ביטוח שלא יכול להתרחש אירוע בו מקבלים פיצוי מהחברה) או על בעיה עתידית שצריך לטפל בה מידית (למשל: שמירה על המשך חיסכון פנסיוני ותיק בתנאים טובים יותר מאשר אפשר לקבל היום) 

3. הנהלת חשבונות
אין הכוונה להנהלת חשבונות שאתם מכירים, המתייחסת לעצמאים ולחברות (אני מנהל לבד את הנהלת החשבונות שלי כעצמאי, אבל אינני מנהל חשבונות עם תעודות). אלא לתהליך פשוט בהרבה של ניהול מאזן הוצאות הכנסות של משפחה.
ההעדפה שלי היא שאני ארוויח פחות ומשפחה, שבאה אלי לייעוץ, תנהל לבד את המאזן שלה. אם יש משפחות שמתקשות בכך, אני יכול לעשות זאת במקומן, תמורת תשלום צנוע. 

4. תהליך אחר
טובת הלקוח קודמת לכל. אם סביר לחרוג מהתהליכים המובנים שאני מציע, אני גמיש.

5. ייעוץ פרישה לגמלאות
תהליך חדש בשיתוף עם יועצת פנסיונית מוסמכת. להחלטה על פרישה מוקדמת לגמלאות או על היערכות כלכלית לאחר פרישה לגמלאות בעיתה, יש מכלול של היבטים שחשוב להבין אותם בהקשר של כלכלת המשפחה (וגם בהקשרים אחרים, שאני יכול להפנות את הזרקור אליהם אבל לא לייעץ בהם). 

סדנאות
הסדנאות מיועדות למקומות עבודה, למתנ"סים ולכל מסגרת אחרת. חלקן נעשות בשיתוף עם בעלי מקצועות אחרים הקשורים למקצועות משיקים.

הסדנאות:

1. סדנה בכלכלת המשפחה

2. סדנה בניהול סיכונים בכלכלת המשפחה
לסדנה זו אני מביא את ההיכרות שלי עם מודלים של ניהול סיכונים וניסיון בייעוץ בניהול סיכונים בתחום המחשבים.

3. סדנת היבטים כלכליים בפרישה לגמלאות 

הרצאות
אני מרצה על כל נושא כלכלת המשפחה בכל מסגרת שתהיה מעונינת בכך. בחלק מהמקרים ההרצאה היא ללא תשלום.
אפשר להתאים את נושאי ההרצאות למאםייני קהל המשתתפים הספציפי. 
בין ההרצאות המצליחות במיוחד הרצאה על ניהול סיכונים והרצאה על הבנקים והתנהלות מול הבנקים.

כתיבה
במשך שנים ארוכות אני כותב על נושאים מקצועיים בתחומי עיסוקי בבלוגים, באתרי אינטרנט ובעיתונים מקצועיים. אני כותב גם עבור איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה.

 לייעוץ ניתן ליצור איתי קשר באמצעות טלפון: 054-4480616 או באמצעות דוא"ל avi.rosenthal@gmail.com

כל כך פשוט

עופר ואיילת הם זוג עורכי דין (השמות ופרטים נוספים שונו). בימים אלה, שהמספר היחסי של עורכי הדין בישראל הוא אולי הגבוה בעולם, יש לא מעט עורכי דין המתקשים למצוא עבודה במקצועם. לא עופר ואיילת. איילת עובדת במקצועה במשרד ממשלתי. עופר שכיר במשרד עורכי דין ידוע.

הכנסתם החודשית היא מעל ל 30,000 ש"ח (המונח הכנסה מתאר כאן הכנסה לאחר ניכוי תשלומי חובה, כגון: מס הכנסה או ביטוח לאומי). למרות זאת הגיעו לייעוץ/אימון בכלכלת המשפחה.
כפי שכבר הזכרתי בפוסט קודם, לא רק מי שמצבו הכלכלי רע, צריך ייעוץ: יש כאלה שמצבם הכלכלי טוב ורוצים לשפר את התנהלותם באמצעות תכנון לטווח בינוני או לטווח ארוך. 

לצערם של עופר ואיילת (וגם לצערי) הם לא הגיעו על מנת לתכנן מראש את הצבירה הפנסיונית שלהם או יצירת הכנסה פסיבית, שתאפשר להם בעתיד רחוק לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל. 
הם הגיעו בגלל בעיות בהתנהלות השוטפת, בהן רצו לטפל.

התרשמות
מאד התרשמתי מהרצינות שבה התייחסו בני הזוג לנושא ומנכונותם לפעול על מנת לשפר את מצבם. 
קיבלתי מהם מהר ובאופן מסודר את כל המסמכים הכלכליים שביקשתי (דפי חשבון בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי, ארנונה, חשמל, טלפון סלולרי, חשבונות ספק אינטרנט, דפים תקופתיים של דחות ביטוח וכיו"ב).

לצורך הבהרה, לא זכור לי מקרה נוסף כזה. ברוב המקרים, חסרים מסמכים כלכליים מהותיים, שהמשפחה מתקשה לאתר אותם.
כבר קרה לי שעליתי במקרה על קיומו של חיסכון בשווי של מאות אלפי שקלים, שמשפחה שכחה לדווח לי על קיומו ולא שמרה מסמכים המתעדים את קיומו.

גם במקרים אחרים, דליית המידע והמסמכים היא תהליך כאוב וקשה, על אף הרצון הטוב ושיתוף הפעולה של משפחות. 

עופר היה יוצא דופן מבחינת בקיאותו בפרטי מצבה הכלכלי של המשפחה: איזה חסכונות יש? מהו התאריך בו ניתן יהיה לפדותם? מתי התחילו בחיסכון? מדוע בחרו בו? מה הם הביטוחים שעשתה המשפחה? מה הם המצבים בהם יקבלו כספים מהביטוח? מה הסכומים שיקבלו? כמה משלמים לספקי שירותי אינטרנט, טלפון וכיו"ב?

מאזן
גם לבנות את המאזן של המשפחה הייתה משימה קלה (ובוודאי קלה בהרבה מאשר ברוב המשפחות).
"טוב אז נצטרך להקטין את ההוצאות שלנו ב 10,000 ש"ח לחודש ולהחליט באילו סעיפים מקצצים או לחילופין להגדיל את ההכנסות החודשיות ולקצץ בהתאם ליתרת הפער בין ההכנסות להוצאות" אמר עופר. 
גם את הניתוח (או לפחות את החלקים הפשוטים והמתבקשים) היה עופר מסוגל לעשות ללא עזרתי.

היכן הסתתרה הבעיה?
הזוג, הכיר היטב את כל הנתונים הכלכליים הנוגעים לו, פרט לנתון אחד: הפער בין ההכנסות החודשיות להוצאות החודשיות.

ללא ריכוז הנתונים והצבה מסודרת שלהם במאזן לפי סעיפי הכנסה והוצאה, קשה לדעת מה הפער, אם קיים פער כזה.

ניסיוני מראה, שברוב המקרים  אנשים חושבים שהפער קטן מכפי שהוא באמת. משפחות המוציאות 5,000 ש"ח יותר מהכנסתם החודשית, עשויות לחשוב שהן מוציאות 1,000-1,500 ש"ח יותר מהכנסתן. משפחות המוציאות בחודש 7,000 ש"ח או 10,000 ש"ח מעבר להכנסתן, מדמות שהן מוציאות כ 2,000 ש"ח או 2,500 ש"ח יותר מהכנסתן.

נקודת המבט שלי
מי שאינו יודע שהוא חולה, אינו מטפל במחלתו בזמן. הוא עלול לטפל בה, כשיותר קשה לרפא אותה, אם בכלל.
באופן דומה מי שחושב, שהפער בין הכנסותיו להוצאותיו, קטן בהרבה מכפי שהוא באמת, לא יטפל בבעיה לפני שהבנק יינקט כלפיו בצעדים.
הרבה יותר קשה לטפל בבעיה בשלב זה, מאשר בשלב מוקדם יותר.

גם לדעת שיש בעיה לא תמיד מספיק. צריך להוסיף "את הגרוש ללירה", שייתן מישהו מנוסה שכבר נתקל בבעיות דומות בעבר.
במקרה זה היועץ, שהציג את הדרישות לבניית המאזן ואת הכלי הטכני לעריכתו.

אחרי זה לפעמים זה כל כך פשוט שאפשר לשאול: מדוע לא עשינו את זה לפני הרבה זמן?

שקיפות או מה צריך יועץ לכלכלת המשפחה לגלות ללקוחותיו על התנהלותו הכלכלית?

סנדלר שאי-אפשר לדעת האם הוא יחף

מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט הקודם, שכותרתו נאה דורש - נאה מקיים, הצעתי להעדיף רכישת מוצרים מאלה המשתמשים בהם בעצמם ולהעדיף להסתייע בשירותיהם של אלה המתנהלים נכון בתחום בו הם מייעצים. 

פוסט זה הוא פוסט יוצא דופן משום, שהוא יותר אישי ויותר חושפני מהפוסטים המקצועיים הרגילים שלי בבלוג הזה ובבלוג השני שלי. בפוסט זה אני עושה את מה שהבטחתי לעשות בפוסט הקודם. כיועץ ומאמן בכלכלת המשפחה אני חושף את ההיסטוריה של ההתנהלות הכלכלית האישית שלי, על מנת שמשפחות שיבואו לייעוץ, ידעו האם מייעץ להם או מאמן אותם סנדלר יחף או סנדלר עם נעליים.

הפרק הראשון: עבודה ולימודים

למדתי קורס קצר בתכנות מחשבים. התחלתי לעבוד במשרה מלאה במקצוע זה ובו זמנית למדתי לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

עבדתי במלם, שאז היה יחידת סמך ממשלתית במשרד האוצר. סיימתי את לימודי התואר הראשון תוך שלוש שנים. את לימודי ה M.A בפסיכולוגיה, התחלתי שלוש שנים מאוחר יותר. את הקורסים תכננתי לסיים במשך ארבע שנים במקום בשנתיים, גם משום שעבדתי בהיקף של משרה ורבע (במקביל למשרה המלאה במלם עבדתי כעוזר הוראה בקורס לתלמידי M.A בפסיכולוגיה). הסיפור הארוך והמרתק של עבודת המסטר שלי, שכתיבתה ערכה ארבע שנים נוספות, יסופר במקום אחר.

התנהלות כלכלית בפרק הראשון

1. מעולם לא הייתי באוברדרפט.

2. בלי לפגוע ברמת החיים שלי חסכתי כסף.

3. העדפתי ביטחון כלכלי על שכר גבוה ולכן דחיתי הצעות לעבודה בשוק הפרטי בשכר גבוה הרבה יותר משכרי בשירות המדינה. מדי פעם הרצאתי במכללות והגדלתי את הכנסתי.

לא נעים להגיד, אבל גם פחדתי לעזוב את מקום העבודה המוגן מפני פיטורים והמבטיח פנסיה תקציבית.

שינוי
כשהייתי כבן 35, הפכה יחידת הסמך הממשלתית, בה עבדתי, לחברה ממשלתית, בשם מלם. שום דבר לא רמז על העתיד לקרות כעבור מספר שנים.

כשהייתי בן 39, הייתי כבר מנהל בכיר (למעשה המנהל היחיד בדרג הבכיר, מתחת לגיל 40), החברה הממשלתית הנינוחה, הפכה לחברה ממשלתית המפטרת עובדים. בגל הראשון פוטרו כשליש מהעובדים. המטרה הייתה הפרטת החברה.  

הסכמי המעבר הבטיחו לעובדים, מעל לגיל 40, שיפוטרו מהחברה, פנסיה בתנאים מועדפים מיד לאחר פיטוריהם.
המנהלים הבכירים היו הקבוצה ברמת הסיכון הגבוהה ביותר להיות מפוטרים ולכן זכו בתנאים מועדפים עוד יותר (זה אכן קרה, תוך מספר שנים מועט, נשארו רק  2-3 מתוך כ 20 המנהלים).

כיחיד מתחת לגיל 40 בקבוצת המנהלים, הובטחו לי תנאים זהים לכל קבוצת המנהלים הבכירים.
אחד משני המבטיחים, חזר בו מהבטחתו ונאלצתי להסתפק בתנאים זהים, אבל רק מגיל 65. המשמעות הכספית, בפריסה על פני כ 20 שנה, הייתה אובדן סכומים של מאות אלפי שקלים או יותר.   

משבר

כשהייתי בן 43 פוטרתי מהחברה. ילדיי היו עדיין צעירים. יש אנשים שקורסים במשבר. לאחרים משבר הוא הזדמנות. עשיתי כמיטב יכולתי להשתייך לקבוצה השנייה.

הקשיים העיקריים שהיו לי, בנוסף לעובדה שזו הייתה הפעם הראשונה בה נאלצתי להתמודד עם חיפוש עבודה:

1. המומחיות העיקרית שלי הייתה בסביבת מחשבי Mainframe. הדעה הרווחת בשנות ה 90 של המאה הקודמת הייתה, שזמנם עבר ולכן חיפשו התמחויות אחרות. במאמר מוסגר: עד היום יש אנשים, שמתפרנסים היטב מעבודתם במחשוב מבוסס Mainframe. 

2. הייתי Overqualified

3. הייתי מבוגר מעל גיל 40.
זו מגבלה קשה בשוק העבודה הישראלי בכלל ובעולם המחשבים התזזיתי, בו תדירות השינויים בטכנולוגיות גבוהה, בפרט. 

בתקופה הראשונה נאלצתי לקבל דמי אבטלה, עד שמצאתי עבודה כיועץ עצמאי. הלקוח הראשון שלי היה חברת הביטוח הפניקס. 
היות שהחברה השתמשה בטכנולוגיות מחשוב, שלא הכרתי, למדתי אותן "תוך כדי תנועה".

צרות באות בצרורות. בתקופה בה הייתי מובטל, הפכה אימי ז"ל לחולה סיעודית. לא אלאה אתכם בתיאור צרות כלכליות נוספות קלות יותר שהתווספו.

גם בתקופה הקשה לא הייתה משפחתי באוברדרפט.  

תכנית התמודדות עם המשבר
לקראת פיטורי נערכתי להתמודדות עם המשבר. 
השלב הראשון היה למכסם את תנאי הפרישה ולנהל נכון את הכספים, שאקבל.

אחת השאלות העיקריות הייתה: כיצד לא לשלם מס הכנסה על הפיצויים או לשלם מס מינימלי עליהם? 
החברה בה עבדתי העמידה לרשות המפוטרים את האפשרות להיפגש עם נציג סוכנות הביטוח, שטיפלה בביטוחי המנהלים של העובדים ביחס לכספים שמקבלים.  
תחקרתי את הנציג לעומק ודליתי כל מידע אפשרי. גיליתי כי במידה ואסגור את כספי הפיצויים לשנים ארוכות במסלול הנקרא: רצף זכויות לקצבה לא אשלם מס. בחרתי במסלול זה.

בשלב זה עשיתי, באופן לא פורמלי, ייעוץ נקודתי בכלכלת המשפחה. אחת המפוטרות, שלא טרחה כמוני ללמוד את הנושא, לא הייתה מודעת לאפשרות של רצף זכויות לקצבה. סיפרתי לה על  האפשרות ובמקרה הספציפי שלה, חסכתי לה תשלום מס של כמה עשרות אלפי שקלים.

תכנית ההתמודדות התבססה על ההנחות המחמירות הבאות:
1. אצליח לעבוד מכסימום חמש שנים בתחום המחשוב. אחרי זה יהיו לי הכנסות זניחות
2. על החסכונות שלנו לא נרוויח ולא נפסיד.
3. הפנסיה שלנו תספיק לקיום לאחר הפרישה

המטרה הייתה לחסוך במשך חמש שנים סכום מוגדר שיספיק לקיום סביר של משפחתי. החיסכון יבוא על חשבון צמצום הוצאות שלי (אם יידרש) אבל לא על חשבון ילדיי.

לאחר חמש שנים

כמקובל אצל עצמאיים, במהלך חמש השנים היו תקופות טובות בהן הכנסתי הייתה סבירה או יותר והיו גם תקופות פחות טובות, בהן הכנסותיי היו מזעריות. 

בתום חמש השנים הושגה המטרה. 
הנחה סבירה יותר ביחס לחסכונות הייתה תשואה שנתית של כ 3% או 4%. השגנו על החסכונות תשואה גבוהה יותר גם מההנחה הסבירה. 

ההנחה השנייה, שהתבררה כפסימית, הייתה ההנחה, שאעבוד רק חמש שנים בטכנולוגיית המידע. לאחר חמש שנים מצאתי את עצמי עובד בייעוץ במחשוב במשרה מלאה (ואפילו יותר) בבנק לאומי. היה לי המזל להמשיך לעבוד בתחום זה עוד כ 14 שנים. במהלך שנים אלה נתתי ייעוץ לכ 40 ארגונים בארץ ובחו"ל.

התנהלות כלכלית בתקופה זו

1. מעולם לא הייתי באוברדרפט.

2. בלי לפגוע ברמת החיים של משפחתי המשכתי לחסוך כסף.
3. עכשיו כבר אפשר היה להעלות את רמת החיים. למשל ניתן היה לטייל יותר במקומות מעניינים בארץ ובארצות אחרות
4. נוצר בהדרגה בסיס להכנסה פסיבית.

בארבע השנים האחרונות

במוקדם או במאוחר עובדי מחשוב מבוגרים מעל גיל 40, ימצאו את עצמם ללא עבודה. 

אופן ההתנהלות שלי היה שונה מאופן ההתנהלות של רוב עובדי המחשוב המבוגרים. עובדים מבוגרים מתקשים ללמוד תחומי התמחות חדשים.  בתחומים החדשים הם מאבדים את היתרון של הניסיון שלהם לעומת עובדים צעירים. לפיכך מבוגרים, נוטים להיצמד לתחום מומחיות אחד ולמקום עבודה קבוע.

אני לעומת זאת עסקתי במגוון רחב של נושאים. חלקם בחזית הטכנולוגיה, כך שכל הזמן למדתי באופן עצמאי ולעומק נושאים חדשים. גם הלקוחות שלי בדרך כלל היו לטווח קצר או בינוני (עד מכסימום שלוש-ארבע שנים).הסיכוי למצוא את עצמי במצב של שחיקה מקצועית, שלא תאפשר לי התמודדות בתחומים חדשים גדל עם הגיל. 

לפיכך כשהתקרבתי לגיל 60 התחלתי לתכנן קריירה חדשה בתחומים אחרים. התכנון נעשה במקביל לעבודה בייעוץ בתחום טכנולוגית המידע. 

תכנית הוספת קריירה בתחומים חדשים

1. ללמוד תחום/תחומי עיסוק שעשוי/עשויים לעניין אותי.
2. ללמוד תחום/תחומי עיסוק שאוכל לתרום בהם לאנשים אחרים.
3. להרוויח כסף בעבודתי.
4. קשה להיכנס לתחום חדש. יש לקחת בחשבון אפשרות של כישלון. יש לקחת בחשבון אפשרות, שלא ארוויח בכלל עד גיל הפנסיה.
5. כניסה לתחום חדש היא הדרגתית ובמקביל לעבודה בתחום המחשוב.

קריירה חדשה  
התחום הראשון אותו בדקתי היה ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה.
בחרתי בו מהסיבות הבאות:

1. הוא נראה לי כתחום העונה על שלוש הנקודות הראשונות בתכנון.

2. לא פעם פנו אלי להתייעץ איתי בתחום זה. ציינתי שאסור לי לייעץ, משום שאין לי הכשרה פורמלית, אבל אין לי בעיה להגיד מה הייתי אני עושה לא הייתי במצבו של הפונה. התוצאה הייתה בדרך כלל, שהפונים חזרו אלי שוב כשהייתה להם בעיה או התלבטות בתחום זה.
כנראה שהיו מרוצים ממה שחשבתי שהייתי עושה לו הייתי במצבם.

3. רכשתי ניסיון רב ומעמיק במגוון נושאים בתחום כלכלת המשפחה במסגרת התנהלותי המשפחתית.

סיימתי בהצלחה קורסים, קיבלתי תעודה רשמית והתחלתי בעבודה. 

לפי שעה אני נהנה מהעבודה ויותר חשוב הלקוחות מרוצים מהתוצאות. לא תמיד מדובר בתוצאות דרמטיות, אבל לפעמים יש גם תוצאות כאלה.
משפחות המעוניינות להיות הלקוחות המרוצים הבאים מוזמנות לפנות אלי.

התחום השני שהוספתי כמשלים הוא הוראת ברידג'. בשנים האחרונות התחלתי לשחק ברידג'. לא כאן המקום לפרט את ההישגים שלי, על אף שכמה מהם מרשימים. 
סיימתי קורס רשמי  למורי ברידג' מטעם ההתאגדות הישראלית לברידג'. גם זו פעילות העונה על שלוש הנקודות הראשונות בתכנית שהצגתי לעיל. התחלתי ללמד (הקבוצה הראשונה שאני מלמד היא ילדים מחוננים במסגרת בית הספר שלהם. על פי שביעות הרצון ועל פי תוצאות התלמידים בתחרות בתי-ספר זו הצלחה) ואני מעוניין בתלמידים נוספים בכל גיל ובכל מסגרת (כולל האפשרות ללמד קבוצות קטנות בבתים פרטיים). 

העתיד
כמו כולנו, איני יודע מה צפוי לי בעתיד. הכוונה שלי היא להמשיך לעבוד עד הפנסיה וגם אחרי היציאה לגמלאות.

עבודה בתחום של כלכלת המשפחה אינה מתנגשת עם עבודה בהוראת ברידג'. בהחלט ייתכן שיהיו לי גם עבודות ייעוץ בתחום טכנולוגיית המידע. אני עדיין נותן ייעוצים, מרצה וכותב בלוג העוסק בטכנולוגיית המידע.

הערך המוסף שלי

בכל התחומים אני מביא איתי ניסיון רב, אכפתיות ורצון להצלחת הלקוחות, ידע רב. לא איבדתי את היכולת, שתרגלתי כל חיי המקצועיים: ללמוד נושא חדש להבין אותו באופן מעמיק ולגזור מההבנה תוצאות מעשיות לטובת הלקוחות.

נאה דורש - נאה מקיים

אחד העקרונות, שהנחה אותי בייעוצים לבחירת מוצרי תוכנה, היה מה עושה מי שמציע את המוצר, כאשר הוא עצמו נזקק למוצר באותו נושא שהוא מציע לאחרים. אם הוא נוהג על פי הפתגם, שמקורו במסכת יבמות:"נאה דורש ונאה מקיים" אשקול ברצינות את התאמתו ללקוח שלי.

לא אחת נתקלתי בחברות תוכנה ענקיות, שהפליגו בשבחי מוצר התוכנה, שהציעו ללקוח שלי, אבל במערכות הפנימיות שלהם ובמכרזים לביצוע פרויקטים, הציעו דווקא מוצר של מתחרה.

לפני יותר מעשור, הגדילה לעשות חברה בינלאומית גדולה, שכמעט הצליחה למכור לאחד הלקוחות שלי, מוצר בעלות של כמה מאות אלפי דולרים (בתחום התוכנה משלמים, בדרך כלל, גם דמי תחזוקה שנתיים בסדרי גודל של 12%-20% מעלות המכירה).

לאחר שאנשי המקצוע של הלקוח השתכנעו, החליט המנמ"ר להפגיש אותי עם הספק ולשמוע מה דעתי.

בררתי ומצאתי, שאותה חברה גם מבצעת פרויקטים, המשתמשים במוצר בעל פונקציונליות דומה למוצר המוצע.

הסניף (או אולי המרכז) "הקטן"של החברה בארה"ב, הציע בכל המכרזים, ללא יוצא מן הכלל, את המוצר של המתחרה הישיר.

המלצתי למנמ"ר להתרחק מהמוצר. למזלי (או יותר נכון למזלו של הלקוח), נפל לידי גם דו"ח של גרטנר. בדו"ח הומלץ להימנע מרכישת המוצר. מיהרתי לקרוא אותו ולשלוח אותו למנמ"ר, בהמשך להמלצתי.

התוצאה הייתה: הלקוח לא רכש את המוצר וחסך הפסד של כמה שנים וכמה מאות אלפי דולרים.

מאז כחצי שנה אחרי, שהלקוח שלי נמנע מרכישת המוצר ועד היום, הספק לא ביצע אפילו מכירה אחת נוספת של המוצר.

אותו עיקרון תקף בלא מעט תחומים אחרים: כולם מכירים את הסנדלר היחף או את הפסיכיאטר הסובל בעצמו מבעיות פסיכולוגיות. 

גם בכלכלת המשפחה אותו עיקרון תקף. כיועץ ומאמן לכלכלת המשפחה, שמעולם לא היה באוברדרפט, קשה לי להבין איך אפשר לקבל ייעוץ בתחום זה, מיועץ הנמצא כל הזמן באוברדרפט.

לא תמיד מדובר רק באוברדרפט ולכן אחשוף באופן גלוי, בפוסט אחר, את עיקרי התנהלות כלכלתי המשפחתית, על מנת שמי ששוקל להשתמש בשירותיי, יוכל להבין האם הגיע לסנדלר יחף, חברת תוכנה, שמשתמשת במוצרי המתחרה או למישהו השונה מהם.

הורים וילדים

ההתנהלות הפיננסית של ילדים בגיל צעיר, עשויה להשפיע על התנהלותו בגיל מבוגר יותר. כך חושב, גם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, שהשיק גל נוסף של תוכנית בצרכנות בנקאית נבונה לבני הנוער.

כבר דנתי בהרחבה ביחסי הורים-ילדים בהיבט הכלכלי ובנגזרותיו. עשיתי את זה בפוסט שכותרתו: אבא כספומט אמא בנקומטית. 

השורה התחתונה היא, שגם אם ההורים יעניקו לילדיהם חינוך פיננסי נאות, התנהלות הכלכלית של ילדיהם לא תהיה נאותה, כל עוד ההורים מתנהלים רע. הילדים מספיק נבונים, על מנת להבחין בהתנהלות של הוריהם, השונה ממה שהם ממליצים להם. הם עלולים להשתמש בה כמודל לחיקוי ולהתנהל בדומה להוריהם.

מאמנים ומתאמנים - יועצים ונועצים

בשונה בחלק מתחומי האימון האחרים, מאמן בכלכלת המשפחה חייב לעסוק בפועל בתחום בו הוא מאמן, כאשר הוא מנהל את כלכלת משפחתו.
בשונה מהמתאמן, המאמן אינו חייב לחשוף את מצבו הכלכלי ואת התנהלותו הכלכלית. למרות זאת למאמן, שמנהל טוב את כלכלת משפחתו, קל יותר להיות משוכנע בנכונות המסרים שהוא מעביר ישירות או עקיפות (למשל: באמצעות שיקוף).

גם בהיבט האימוני וגם בהיבט הייעוצי, יש יתרון ביכולת להביא דוגמאות קונקרטיות מניסיונו של היועץ/מאמן המבהירות מדוע מה, שמומלץ ללקוח/מתאמן לבצע עובד. כמובן עצם העובדה שהיועץ/מאמן מראה ללקוח/מתאמן, שגם הוא פועל באותו אופן שהוא ממליץ ומשיג תוצאות.  

השורה התחתונה
כשאתם בוחרים בעל מקצוע כלשהו, המייעץ לכם או מטפל בכם, העדיפו מישהו, שלא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים, כלומר: מיישם בעצמו את מה שהוא ממליץ לאחרים.