‏הצגת רשומות עם תוויות דיגיטל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דיגיטל. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 6 באפריל 2023

"ליפול ברשת"? -אף לא אחד חסין ובכל זאת....

 

תמונה מאת מחבר לא ידוע. זכויות יוצרים במסגרת CC BY-NC



מי מכם נפל קורבן להונאה ברשת? 

מי מכם שמע על אחרים במעגל הקרוב לו שנפלו קורבן להונאה כזו?

להערכתי, כמעט כל הקוראים יענו בחיוב לפחות על אחת מהשאלות הללו.

אפילו אני, שמרצה על הנושא הזה "נפלתי" כמה פעמים בעבר הרחוק.

אף לא אחד חסין מ"נפילה ברשת". 

חשוב לדעת להתגונן מהונאות, תרמיות, וירוסים ואיומים אחרים באינטרנט, בדיגיטל, בטלפון לא חכם.

על מנת שתוכלו להתגונן טוב יותר אחרים ואני מרצים על הנושא.


התועלות של ההרצאה שלי


1. היכרות עם שיטות הונאה ברשת.

2. מודעות לסיכונים. 

לדעתי, ולא רק לדעתי, זהו כנראה הדבר החשוב ביותר.

3. אמצעים להתמודדות עם הנפילה ולמזעור הנזקים.

ההבדל ביני כמומחה, לאחרים שאינם כאלה, היה  שאחרי שטעיתי, ידעתי לתקן את הטעות כמעט ללא   נזקים.

4. יכולת לסייע לחברים וקרובים פחות מיומנים מכם בטכנולוגיית הרשת, ש"נפלו ברשת".

5. מידע רב נוסף בסדרת פוסטים בבלוג שלי על ניהול סיכונים וניהול משברים, שכותרת כל אחד מהם מכילה את הביטוי "ליפול ברשת". 

6. הבנה בסיסית של ניהול סיכונים בהקשר רחב יותר.


מי חשוף יותר לסיכוני הונאה ברשת?


מידת הסיכון של התרחשות אירוע סיכון אינה אחידה לכולם.

הסיכוי של אזרחים ותיקים ליפול קורבן להונאה או לאיומים אחרים ברשת האינטרנט ובטלפונים חכמים ובטלפונים פשוטים, הוא גדול יחסית לקבוצות אוכלוסייה אחרות. 

ההרצאות שלי מיועדות לכל מי שמעוניין, כי כאמור אף לא אחד חסין, אבל הן מיועדות במיוחד לקבוצות אוכלוסייה פגיעות יותר, כמו אזרחים ותיקים.


ההרצאה שלי שונה מהרצאות אחרות על אותו נושא. 

על מנת להסביר את ההבדלים אתחיל ברקע שלי.


ניהול סיכונים ברשת מפגש בין תחומים שונים


התמודדות נכונה עם סיכונים ברשת האינטרנט ובדיגיטל ניזונה משילוב של כמה תחומים. 

במקרה או שלא במקרה, יש לי ידע ומיומנות ברובם או בכולם.


ניהול סיכונים

ניהול סיכונים הוא הבסיס לכל התמודדות עם סיכונים. בין אם מדובר בדברים פשוטים כמו חציית כביש או קנייה במרכול ובין אם מדובר בדברים העלולים להיות מורכבים יותר כמו הונאות ברשת.

יש לי ניסיון עשיר בניהול סיכונים, בעיקר במערכות מחשוב ובכלכלת המשפחה.

כמרצה בקורס להסמכה בינלאומית בניהול סיכונים יש לי גם רקע רחב בנושא.


מחשבים ומערכות מידע

יותר מארבעים שנים במחשוב ובטכנולוגיית המידע הם ניסיון רב. זהו גם ניסיון מגוון בכארבעים ארגונים בארץ ובעולם.


אבטחת מידע


במשך שנות עבודתי במחשבים עסקתי גם באבטחת מידע. 

בין השאר ביצעתי Penetration Test למערכות מחשוב של ארגונים.

ב-Penetration Test מנסים למצוא פרצות במערכות אבטחה של ארגונים ולחדור אליהן. 

ההבדל בין מישהו כמוני לבין עבריין הפורץ למערכות הוא שאני עושה את זה על פי בקשת מנהלים בארגון כעבודה שתכליתה מציאת חולשות באבטחת המידע של הארגון. 

בסיום העבודה מקבלים מנהלי הארגון דוח מפורט על מנת שניתן יהיה לתקן בעיות שנמצאו.


כלכלה בנקאות וביטוח


בלא מעט מקרים ההונאות באות לידי ביטוי בהעברות כספים מחשבונות בנק ו/או חיובי כרטיסי אשראי. 

אני מכיר היטב את עולם הבנקאות מזוויות שונות:

1. כיועץ מחשוב שיעץ לרוב הבנקים בישראל ויעץ גם לגוף בנקאי בחו"ל. היעוץ המשמעותי ביותר בתחום הבנקאות ערך שלוש שנים במשרה מלאה ומעלה לבנק לאומי.

הייתי מעורב כיועץ ב-Endeavor (Endeavor  נבדל מפרויקט בהיקף הגדול יותר ובכך שהוא יותר אסטרטגי לארגון. בדרך כלל כלולים בו מספר פרויקטים שיש קשר ביניהם) בו ניסה הבנק לבנות  מערכות ליבה בנקאיות. זו הייתה יוזמה אסטרטגית ושאפתנית במיוחד הן בהיקף והן בחדשנות. 

בתהליך היו מעורבות חברות מובילות בעולם במחשוב בנקאי. 

במהלך היעוץ למדתי לעומק את הנושא של מערכות ליבה בנקאיות וישבתי עם המומחים המובילים בעולם בתחום. לפעמים ב-4 עיניים, לפעמים ביחד עם מספר קטן של אנשים ולפעמים בקבוצה גדולה יותר של משתתפים. 

במסגרת היעוצים הבנקאיים נגעתי לא מעט בנושאים של אבטחת מידע בבנקאות.

בין השאר נתקלתי בבלא מעט Case Studies של פריצות למערכות מחשוב בנקאיות והאופן בו פרצו העבריינים וגנבו כספים. 

הונאות בהקשר של חברות ביטוח שכיחות פחות מהונאות בהקשר הבנקאי, אבל גם בתחום הזה נדרשת זהירות. 

כיועץ מחשוב היו חברות ביטוח שהייתי מעורב בפרוייקטי ייעוץ בהן. בעיקר ייעוץ מתמשך לחברת ביטוח גדולה בישראל ופרויקט יעוץ גדול לבחרת ביטוח גדולה בחו"ל. 


2. כיועץ לכלכלת המשפחה

כיועץ לכלכלת המשפחה ליוויתי מספר רב של משפחות ויחידים. כמעט בכולם עסקנו גם בחשבונות הבנק שלהם. 

בלא מעט מקרים הגעתי עם הלקוחות לבנק וניסיתי, לפעמים בהצלחה, להקטין את התשלומים שלהם על הלוואות וסוגי אשראי אחרים. 

במקרים אחרים היעוץ עסק בהקשרים אחרים של ניהול חשבון בנק.


פסיכולוגיה

נפילה במלכודות רשת עלולה להיות מושפעת גם מפסיכולוגיה של הקורבן ושל הנוכל או הנוכלים. מעולם לא עבדתי כפסיכולוג המטפל באנשים על אף שסיימתי (בהצטיינות) תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

במה שאני למדתי אני משתמש, בין השאר, ביעוצים בכלכלת המשפחה בהקשרים של כלכלה התנהגותית.


יתרונות נוספים שלי 


בנוסף לניסיון ולידע בתחומים הקשורים בהונאות ברשת יש לי יתרונות נוספים שיוצגו בפסקה זו.


דוגמה אישית

אני עצמי אזרח ותיק המתקרב לגיל 72. אני יודע להתנהל ברשת בלי ליפול למלכודות.

כפי שכתבתי בתחילת הפוסט, אף לא אחד חסין מהונאות ומנפילות אחרות ברשת. גם אני לא. 

לפני מספר רב של שנים היו לי מספר מקרים כאלה. מדובר בהונאות בסכומים קטנים ובוירוס שהוחדר למחשב שלי.

בכל המקרים ידעתי להתמודד עם הבעיה גם אחרי הנפילה ולתקן את המעוות ללא נזק ממשי. 


נסיון עשיר עם אזרחים ותיקים

יש לי היכרות מגוונת עם בני הגיל השלישי בנוסף להשתיכותי לקבוצת אוכלוסייה זו. 

אני מתנדב בפרויקט של חוסן כלכלי לגילאי 60 פלוס של עיריית ירושלים.

אני מתנדב עם ניצולי שואה.

הרציתי לא מעט לאוכלוסיית הגיל השלישי במסגרות שונות. 

כמורה לברידג' לימדתי ואני ממשיך ללמד קבוצות של פנסיונרים. לימדתי גם קבוצות מעורבות של תלמידי תיכון ואזרחים ותיקים. 


ניסיון עשיר כמרצה

על הניסיון שלי כמרצה תוכלו לקרוא בפוסט הרצאות וסדנאות שלי - נכון לינואר 2023.

יש לי ניסיון גם בהרצאות מרחוק באינטרנט, למשל במסגרת "גמלהזום" של עיריית ירושלים בתקופת הקורונה.

גם שיעורי ברידג' מקוונים שהעברתי באינטרנט כללו הרצאות בזום.


יכולת להתאים את ההרצאה לקהל היעד

המרצה הוא כמו זיקית. עליו להתאים את עצמו לקהל היעד. 

אתם מוזמנים לקרוא פוסט בו תיארתי שלוש הרצאות ייחודיות בהן הייתי צריך להתאים את עצמי למשתתפים יוצאי דופן.


גישה שונה: פשוט והגיוני


הגישה שלי הן כמרצה והן כמורה לברידג' היא הדגשת הבנת ההיגיון במקום שינון.

בהקשר של מלכודות ברשת יש חשיבות גדולה במיוחד לגישה. 

המלכודות וסוגי ההונאות משתנים ומתפתחים כל הזמן. לכן, לעניות דעתי, מודעות חשובה יותר מהכרת דוגמאות קונקרטיות.

אולי אביא למאזינים להרצאות שלי פחות דוגמאות מאחרים, אבל אדגיש את החוליות החלשות בהתמודדות שלהם עם האיומים. 


מעוניינים בהרצאה?


צרו איתי קשר באמצעות טלפון: 054-4480-616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.


יום שלישי, 13 באפריל 2021

הרצאה חדשה שלי: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים (שם זמני)?



בפוסט קודם הצגתי את נושאי ההרצאות והסדנאות שלי. בפוסט זה אציג הרצאה חדשה שלי העוסקת בשינויים בעולם של שירותים פיננסיים.

מדוע הכותרת מופיעה בתוספת "(שם זמני)"? הסיבה לכך פשוטה, אם יהיה למישהו רעיון לשם מוצלח יותר להרצאה אשמח לאמץ אותו. 

כך עשיתי גם בהרצאות האחרות שלי. 

ההרצאה עוסקת בשינויים המהותיים המתחוללים בתחום של שירותים פיננסיים. הבנקים עומדים, לא פחות מאשר לפני אתגרים של המשך קיומם. 

גם לקוחות הבנקים, ובמדינת ישראל מדובר ברוב האוכלוסייה, צריכים להתאים את עצמם לעולם החדש. מגפת הקורונה היא Game Changer שהשפיע גם על האצת תהליכי השינוי של עולם השירותים הפיננסיים.


מהות ותוכן ההרצאה


בנקאות היה תחום שמרני ושונא סיכון. במשך שנים התנהלו בנקים באותו אופן. בשנים האחרונות חלו שינויים מהותיים בתחום של שירותים פיננסיים ואם הבנקים לא יסתגלו למציאות החדשה הם עשויים או עלולים להיעלם לחלוטין. 

מגפת הקורונה אינה הגורם לכך אבל אין ספק שהיא מהווה קטליזטור המאיץ את תהליכי השינוי.  


כמה שינויים על קצה המזלג:


1. מתחרים חדשים שלא מעולם הבנקאות

חברות פינטק (מתחרים קטנים שעלויות התקורה שלהם קטנות בהרבה), חברות טכנולוגיה כמו Google, Apple ופייסבוק,  שירותי P2P ישירים או באמצעות חברות פינטק, בנקים קהילתיים ועוד.


2. אינטרנט ודיגיטל

הצורך לספק את השירותים במהירות ובידידותיות בכל זמן ובכל מקום.

יכולות תשלומים והעברות דיגיטליים שיצוינו בסעיף הבא.


3. אמצעי תשלום חדשים

למשל: ארנקים אלקטרוניים, מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין. מטבעות דיגיטליים של מדינות, שיהיו זמינים בעתיד הקרוב. 


4. תחרות גלובלית

למשל שירותי השקעת כספים באמצעות חברות ממדינות אחרות או השקעה ישירה של המשקיע בבורסות במדינות אחרות. 


5. שיתופי פעולה עם גורמים העוסקים בתחומים אחרים.

שיתופי פעולה כאלה הם כורח המציאות. הבנקים מסייעים לשחקנים בשווקים אחרים והשחקנים הנ"ל מסייעים להם. 


הבנקים צריכים לעשות שינויים מהותיים באסטרטגיה, בתפיסה, בתהליכים, במבנה הארגוני, בכוח האדם ובתשתיות.


אבל לא רק הבנקים יאלצו לעשות שינויים מהותיים גם הלקוחות יצטרכו להסתגל לאופן עבודה אחר מול הבנקים. כאשר מדובר בבני דור ה-Z או בני דור ה-Y זה לא כל כך קשה להסתגל. כאשר מדובר באזרחים וותיקים זה עלול להיות הרבה יותר קשה.



קישורים לפוסטים שמרחיבים כמה מההיבטים


מה תעשה כשתהייה גדול: בנקאי או איש Fintech?


האם דור ה-Y מסמן את סופה של הבנקאות המסורתית? 



עולם הכספים העתידי שלא היכרתם 


שירותים פיננסיים חלופיים: מנישה שולית למרכז (Mainstream)





יום רביעי, 27 בינואר 2021

בנקים קהילתיים: אתגרים במעבר לדיגיטל

 


על התחרות הגדלה בשירותים בנקאיים, כתבתי לא מעט פוסטים בבלוג זה. כך למשל, כתבתי פוסטים על התחרות מול חברות פינטק ועל שירותי P2P בתחום הבנקאות ועל שירותים דיגיטליים של ענקיות טכנולוגיה.  


תחרות אחרת לבנקים מסחריים הם בנקים קהילתיים. עד כה לא כתבתי על הנושא הזה. אולי משום שהמודל הזה בקושי קיים במדינת ישראל. 


מאמר מעניין שקראתי ב-Cutter Consotrium נוגע בסוגיית השירותים הדיגיטליים של בנקים כאלה. Cutter היא חברה המפרסמת ניתוחים ומאמרים בנושאים טכנולוגיים, כך שהמיקוד שלה הוא בטכנולוגיית המידע ולא בבנקאות. 

שם המאמר הוא: Driving Change: A Case Study in Banking

 

בנקים קהילתיים


בנקים  קהילתיים שונים מבנקים רגילים במספר היבטים:


1. מחויבות קלפי הקהילה

לקוחות הבנק הם גם בעלי המניות של הבנק. המטרה אינה מקסום רווחים אלא מתן שירות לקהילה. 

מזווית ראייה של הלקוחות, היתרון שלהם לעומת בנקים רגילים הוא בעלויות הנמוכות יותר של עמלות ומרווחים.


2. מחויבות קלפי העובדים

גם העובדים הם חלק מהקהילה ובעלי מניות הרבה יותר קל לפטר עובדים בבנק רגיל מאשר בבנק קהילתי. 


3. פחות משאבים כלכליים

אין להם אפשרות להשקיע את המשאבים הכספיים הנדרשים לשינויים טכנולוגיים משמעותיים.


4. קו עסקים יחיד של בנקאות קמעונאית (Retail Baking)

בבנקים כאלה לא תמצאו בנקאות פרטית (בנקאות מפנקת לאנשים עשירים במיוחד) ובנקאות לחברות גדולות. ייתכן שתמצאו עסקים קטנים וקואופרטיבים המשתמשים בשירותי בנקים קהילתיים.


דילמת ה-RDC


הבנק הנדון ב Case Study עמד בפני דילמה: האם לתת שירותי RDC או לא?

לטובת קוראים שאינם יודעים מה זה RDC אסביר. 

RDC הן ראשי תיבות של Remote Deposit Capture. זהו תהליך של הפקדת צ'קים מרחוק בחשבונות בנק. 

לקוחות הבנקים הגדולים בישראל מכירים את השירות הזה ולפחות חלקם משתמשים בו. 

באמצעות אפליקציה בנקאית בטלפון חכם מפקידים צ'ק ללא צורך להגיע לבנק או למכשיר בנקאי אוטומטי. 

בפסקה זו אתייחס לדילמה הספציפית של אותו בנק קהילתי בארצות הברית אליו מתייחס המאמר.


בעד RDC


1. חוסך משאבים ועלויות לבנק

אין צורך בעבודה ידנית של מיון ובדיקת צ'קים והעברתם הפיזית למרכז סליקה בין בנקאי. 


2. חוסך משאבים ללקוחות

הלקוח אינו צריך להגיע פיזית לסניף בנק ולהמתין בתור או לחילופין אינו צריך להגיע למכשיר בנקאי אוטומטי (ATM) על מנת להפקיד את הצ'ק.


3. נוחות ללקוחות

ניתן לבצע את ההפקדה בכל מועד שנוח ללקוח. אין תלות בשעות פתיחת סניף בנק או בזמינות מכשיר ה-ATM. 

גם אם מכשיר ATM זמין בשעת ערב מאוחרת או במזג אוויר קשה לא בטוח שהלקוח יגיע אליו. 


4. לקוחות צעירים לא מבינים ולא מקבלים ששירותים כאלה אינם זמינים. חשוב לספק להם את השירות בערוץ שבו הם מעוניינים.


נגד RDC


1. מעבר ל -RDC מחייב ארכיטקטורה דיגיטלית חדשה ושינויי יישומי תוכנה.

זהו אתגר טכנולוגי ומקצועי.  


2. עלויות תהליך המעבר

השינויים הטכנולוגיים שצוינו לעיל, כרוכים בעלויות כספיות משמעותיות. 

כפי שציינתי בתחילת הפוסט, לבנקים קהילתיים אין הרבה משאבים כספיים. 

עלות משמעותית היא שינויי תהליכי עבודה והיערכות הבנק למימושם.


3. קושי בהתייעלות

ההצדקה העסקית לשימוש ב-RDC בבנק מסחרי עשויה לכלול גם התייעלות, כלומר: פיטורי עובדים. לבנק קהילתי זוהי אפשרות בעייתית במיוחד בגלל אופיו הקהילתי. 


4. סיכונים תפעוליים

הפקדה באמצעות RDC מאובטחת פחות מהתהליך המסורתי של הפקדת צ'קים.


ההחלטה והביצוע בבנק


מנכ"ל הבנק הקהילתי הנדון היה בעל ניסיון עשיר בניהול בבנקים מסחריים. הניסיון הזה עזר לו להצליח בביצוע ההחלטה לממש שירותים דיגיטליים של RDC. 

ההחלטה הייתה לבנות ארכיטקטורה דיגיטלית חדשה ולממש שירותי RDC על בסיס אותה ארכיטקטורה. 

ההחלטה הביאה בחשבון את הקושי בפיטורים ולכן כללה גם שינויים ארגוניים, שיצרו תפקידים ומטלות חדשים במקום אלה שהתייתרו. 


המעוניינים בפרטים נוספים יכולים ללחוץ על הקישור למאמר. 

יום שני, 6 ביולי 2020

קורונה: הנופלים בין הכיסאות- הנבערים מדיגיטליות

איור של נגיף הקורונה.  מקור התמונה: ויקיפדיה

בסדרת פוסטים העוסקת בנפגעים כלכלית מהקורונה, ש"נופלים בין הכיסאות", התייחסתי כבר לעסקים קטנים ובינוניים. התייחסתי גם לשכירים ועצמאים על פי דרישה.

הפוסט הזה נוגע בבעיה חריפה יותר של אלה שאינם יכולים לבצע את הטרנספורמציה לעולם האינטרנטי והעולם הדיגיטלי.


מדוע הבעיה חריפה יותר?


הנפגעים המוזכרים בשני הפוסטים הקודמים עשויים להתאושש בעוד שנה או שנתיים או אפילו יותר משנתיים, כשהמשבר יסתיים. כמובן שהם צריכים לכלכל בתבונה את התנהלותם הכלכלית בזמן המשבר. חלק מהנפגעים בהם עוסק פוסט זה לא יתאוששו לעולם. 


רקע



העולם נמצא בתהליך מעבר הדרגתי לאינטראקציות מקוונות ודיגיטליות. 
התהליך הזה קיבל תאוצה גדולה בגלל מגבלות הריחוק החברתי בזמן הקורונה.
אין דרך חזרה. זה בלתי הפיך. 
מי שלא מבצע את המעבר הזה נמצא בנחיתות שתלך ותגדל עם הזמן עד כדי חוסר יכולת לתפקד במטלות פשוטות משום שהוא יידרש להשתמש לצורך כך באמצעים אינטרנטיים או דיגיטליים.


הפער הדיגיטלי בחינוך


לפני שאתם מתפעלים מהפתרונות שהציע משרד החינוך ללימוד מרחוק כדאי שתקראו את המאמר, שמצאתי באתר הכלכלן הראשי של משרד האוצר. אם לא את המאמר אז לפחות את תמצית המנהלים. 
להלן הקישור: פערים חברתיים-כלכליים ומגזריים במידת המוכנות להוראה מרחוק במערכת החינוך. 

כמה הבהקים:

1. ב-20% ממשקי הבית שבהם תלמידים אין מחשבים. 

2. ב-27% ממשקי הבית שבהם תלמידים אין אינטרנט. 

3. אחוז גבוה יותר של בתים ללא מחשב ו/או ללא אינטרנט הוא במגזר החרדי ובמגזר הערבי. 
הפער הקיים לפני הקורונה בין מגזרים אלה למגזרים אחרים צפוי לגדול עוד יותר. 

המאמר אומר את מה שכתבתי לפני שנתיים בפוסט: האם קטר ההייטק הישראלי הוא קטר 70414?  
אני ציטטתי הסבר מדוע ערבים וחרדים חיוניים לצמיחת ההייטק הישראלי. המאמר מציג את אותה טענה באופן כולל יותר. המשק הישראלי זקוק לשיפור גדול במגזרים החלשים ביכולת לתרום להתפתחותו. 


לכל אחד יש טלפון חכם?


נכון שיש כאלה שאין בביתם מחשב אבל יש להם טלפונים חכמים. לכאורה הם יכולים להשתמש בהם במקום מחשב. כותבי המאמר טוענים שאיכות הלימוד בטלפונים חכמים אינה דומה ליכולת הלימוד מול מחשב. 
צריך לזכור שלפחות במגזר החרדי, לחלק גדול מהתלמידים ובני הבית האחרים אין טלפון חכם. יש להם טלפון כשר מנוון. 

האם לכל ילד במשפחות עניות במגזר הערבי יש טלפון חכם? לא בדקתי אבל אני לא בטוח שהתשובה חיובית.
צריך גם לשאול גם מהי איכותו הטכנולוגית של טלפון זול וישן? לטלפון כזה עלולות להיות מגבלות חמורות.


צריך לזכור כי הנכות הדיגיטלית אינה רק של הילדים בבתים האלה. בוודאי גם המבוגרים נופלים בין הכיסאות.


כשלא מסוגלים להתמודד עם שינויים טכנולוגיים


בכל פעם שיש שינוי טכנולוגי יש אנשים שמתקשים להסתגל אליו. האינטרנט והדיגיטל כבר השאירו את האנשים האלה מאחור. כפי שראיתם מנתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר 27% מבתי האב הם ללא אינטרנט ו-20% הם ללא מחשב. 
חלק מהם הם ללא מחשב משום שאינם שולטים בו. הם ללא אינטרנט משום שמעולם לא התחברו אליו והם מאמינים שאינם מסוגלים לעשות זאת. 

הטלפון שלהם הוא טלפון הכי פשוט, אם בכלל יש להם טלפון סלולרי. הם אינם מסוגלים לתפעל טלפון חכם. 

ברוב המקרים מדובר בקשישים. זו בעיקר הטכנולוגיה אבל זו גם שבירת הרגלים של שנים.

להלן כמה הבהקים:

1. חלקם לא משתמשים בכרטיסי אשראי למשיכת כסף מהחשבון.
גם זו טכנולוגיה שהם מתקשים לשלוט בה. הם רגילים למשוך במזומן או לשלם בצ'ק.
הבנקים מצמצמים את מספר הסניפים בהם הם יכולים למשוך כסף במזומן. המשמעות: עליהם לסוע לסניף מרוחק.

2. קביעת תורים לשירות בארגונים
קובעים אותו באמצעות אינטרנט או אפליקציה. הם אינם מסוגלים לקבוע תור מראש. התוצאה: הם מחכים יותר זמן בתור.
נכון, אזרחים ותיקים מעל גיל 80 פטורים מעמידה בתור. אבל מה עם בני ה-78 או בני ה-79? 

3. שרותי הבריאות כמו קופות החולים במעבר לשירותים מקוונים
אנחנו בתהליך שבו חלק גדול יותר מהאינטראקציות בין חבר קופת חולים והצוות הרפואי נעשה באינטרנט ובדיגיטל.

4. כשאתם פונים לשירות לקוחות בטלפון אתם מחכים בגרך כלל זמן רב, אם בכלל עונים לכם. 
בחלק מהארגונים אפשר לקבל שירות מהיר וטוב יותר באמצעות Chat אינטרנטי.

לצעירים, ואפילו לי בגילי המופלג, הדברים האלה הם יתרון. קשישים שאינם שולטים בטכנולוגיה נפגעים מהשינוי. 

דוגמה מהמציאות


אזרח ותיק בגיל מופלג הוא ניצול שואה. מצב בריאותו אינו מהמשופרים. הפנסיה של האיש מגיעה מקרן פנסיה ותיקה, שמצבה רעוע במיוחד. 
על מנת לחסוך כסף היא אינה שולחת בדואר תלושי פנסיה לעמיתים. העמיתים מקבלים תלושים בדוא"ל או נכנסים לאתר האינטרנט של הקרן.

כמובן רק אלה מביניהם ששולטים באינטרנט ו/או בטלפון החכם. לאותו ניצול שואה הגיעה הגדלה משמעותית של הקצבה לניצולי שואה, שמשלם לו משרד האוצר. 
עזרתי לו בתהליך הביורוקרטי. למעשה, עמותת אביב לניצולי השואה, עזרה לי לעזור לו. 

היות שאין לו אינטרנט, לקחתי את הטפסים ואת המסמכים הנדרשים וסרקתי אותם במחשב שלי.
אחרי זה שלחתי בשמו, באמצעות האינטרנט, את הבקשה להגדלת הקצבה. 

היה קושי משום שהוא היה צריך לצרף 6 תלושי פנסיה אחרונים. היות שאינו מקבל תלושים, פניתי בשמו לקרן הפנסיה.
בקרן הפנסיה סיפרו שאינם שולחים תלושים.
"בסדר" אמרתי "תשלחו לי בדוא"ל את התלושים שלו משום שלו אין אינטרנט". 
הם אמרו לי שאינם יכולים משום ששמירה על פרטיות העמיתים מונעת זאת. 
הצעתי להם שאתן להם את הטלפון שלו ופרטים מזהים שלו ושהם יתקשרו אליו. אם הוא יאשר לשלוח אלי את התלושים שישלחו. 
הם אמרו שהם מנועים מלעשות זאת. 

רק אחרי צעקות והסברים שהאלטרנטיבה שקשיש חולה ייסע בתחבורה ציבורית ויחליף כמה אוטובוסים נראית פחות טובה. הסכימו לשלוח לי את התלושים בדוא"ל. 
כך יכולתי לשלוח למשרד האוצר את כל המסמכים הנדרשים. 

הייתה גם "סוכריה" קטנה: בפעם הראשונה מזה שנים ניצול השואה קיבל תלושי פנסיה. 
אני הדפסתי אותם והבאתי לו את התלושים המודפסים.






יום חמישי, 12 בדצמבר 2019

לאיזה מידע לא להאמין?

העולם המודרני הוא עולם בו מוצפים במידע. המידע מגיע בכתב ובעל פה. ערוצי האינטרנט והדיגיטל מזרימים לנו כל הזמן מידע רב. חלק מהמידע הוא חשוב. חלק מהמידע הוא מטעה ולא נכון. 

רבים מתקשים להבחין בין מידע אמין לבין מידע מוטה במתכוון. בהקשר של כלכלת המשפחה, קבוצות אוכלוסייה מסוימות נוטות יותר מאחרות לקבל מידע לכאורה כמידע אמין.
הכוונה היא למשל לקשישים, עולים חדשים, שבאים מתרבות אחרת ולא תמיד שולטים בשפה העברית, ויוצאים בשאלה מהעולם החרדי, שגם הם באים מתרבות אחרת ולא תמיד מבינים את העולם שמחוץ לחברה המסוגרת שלהם. 

בפוסט זה אנסה להצביע על כללים לזיהוי מידע לא אמין לטובת האוכלוסיות הנוטות לקבלו כמידע אמין.


בכתב ולא בעל פה

על תאמינו למה שנאמר לכם בעל פה. קראו היטב את מה שכתוב ובמיוחד את מה שאתם חותמים עליו.


דוגמה 1: טאבלט מתנה מחברת סלולר

בעיתונות הכלכלית נתקלים במקרים רבים כאלה. גם אלי הגיעו לייעוץ בכלכלת המשפחה לקוחות שהסתבכו בדברים כאלה. 
התבנית של המקרים האלה היא שלקוח של חברת סלולר טוען שעובדי חברת הסלולר הציעו לו בחינם טאבלט או אביזרים אחרים, לפעמים תמורת התחייבות להישאר לקוח של החברה במשך מספר שנים. הוא מצא בחיובים החודשיים שלו חיוב על רכישת טאבלט, לפעמים במחיר גבוה ממחיר רכישה עצמאית של טאבלט. 

החברה טוענת שמלכתחילה מדובר בטאבלט בתשלום והראייה היא חתימת הלקוח על מסמכים בהם כתוב שהטאבלט בתשלום.


דוגמה 2: עסקאות טלמרקטינג בכרטיס אשראי

כשאתם חותמים על שובר של גיהוץ כרטיס אשראי יש לכם מסמך (במאמר מוסגר, אחרונה נפוצה תרמית של חיוב גבוה מהחיוב האמיתי ללא הנפקת שובר או קבלה. אם יש לקוח שמגלה זאת מסבירים את זה כטעות הקלדה).

כשאתם מבצעים עסקה אינטרנטית אתם יכולים לשמור את דף האינטרנט או את מספר האסמכתא. כשאתם נותנים את מספר כרטיס האשראי שלכם בטלפון זה מילה שלכם מול מילה של איש הטלמרקטינג. אין מסמך.      
ההמלצה שלי: אל תעשו עסקאות בכרטיס אשראי בטלפון כשמי שמתקשר זה איש הטלמרקטינג ולא אתם הם אלה שהתקשרו.


כשלמי שאומר לכם משהו יש אינטרס


אם מקור המידע, בכתב או קל וחומר בעל פה, הוא אדם, שעשוי להרוויח כסף או להרוויח משהו אחר, מכך שתנהגו על פי המידע היו חשדנים. בלא מעט מקרים המידע אינו אמין. הנייר ועוד יותר הדיגיטל סובל את הכל.
אל תאמינו לאנשי מכירות. אל תאמינו לפקידי בנק. אל תאמינו לסוכני ביטוח. אל תאמינו למתווכי דירות.
בדקו את מה שהם אומרים לכם באופן ביקורתי.
אני כבר נתקלתי באנשים במקצועות האלה שהיו אמינים לחלוטין, למשל סיכן ביטוח פנסיוני, שהציע ללקוח פוטנציאלי לעשות חיסכון פנסיוני בחברה שהוא אינו עובד איתה, משום ששם יקבל תנאים טובים בהרבה.

כללית, האנשים האלה יהיו מוטים לטובת האינטרסים שלהם. מחקר מראה שגם התוצאות של חוקרים הגונים באקדמיה מוטות במעט לכיוון ההשערה שהם מאמינים בנכונותה. אם כך, אז קל וחומר שגם לאנשי מכירות הגונים תהיה הטיה, מודעת או לא מודעת, לטובת מה שהם מוכרים.


דוגמה 1: מדוע עזבו אנשים את קופות הגמל של אלטשולר שחם?


לפני מספר שנים הייתה תופעה משונה של לקוחות רבים שהעבירו את קופות הגמל שלהם מאלטשולר שחם לבתי השקעות אחרים וחברות ביטוח. 
היא הייתה משונה משום שהתשואות שאלטשולר שחם השיגה היו  טובות מאוד בהשוואה לקופות גמל ברמת סיכון דומה בניהול של גורמים אחרים. באחד מהעיתונים הכלכליים היה הסבר לתופעה. היו גורמים שתגמלו כספית סוכני ביטוח, שבאמצעותם פתחו לקוחות קופות גמל אליהן הזרימו לפחות סכום כספי כולל מסוים. חברות הביטוח ובתי ההשקעות המתגמלים נהגו לתגמל רק שנתיים אחרי פתיחת הקופות באותם מקרים בהם הלקוח המשיך לחסוך אצלם. בעיתון חשבו שסוכני ביטוח פנסיוניים המליצו ללקוחות לעזוב את אלטשולר שחם משום שעברו שנתיים או יותר מאז שהם המליצו להם לחסוך שם. הגיע הזמן של הסוכנים לקבל את ההטבה ולסדר לעצמם הטבה בעוד שנתיים.


דוגמה 2: פקידי בנק ממליצים

היו לא מעט מקרים שפקידי בנק המליצו באופן גורף ללקוחות לקחת הלוואות בבנק על מנת להשקיע בבורסה. אין ספק שהבנק מרוויח מההלוואה ומרוויח גם מההשקעה.
האם זה לטובת הלקוח? תלוי בלקוח ותלוי בסיטואציה הספציפית. במקרה אחד הורשע בבית משפט מנהל סניף בנק, שהציע את העסקה הזאת באופן גורף ללקוחות דלי אמצעים, שהפסידו חלק גדול מכספם. 

המלצה אחרת של פקיד בנק ללקוח שלי בכלכלת המשפחה הייתה על סף הפלילי. 
ההמלצה הייתה להחזיק שני חשבונות בנק בסניף. באחד יתרה חיובית של מאות אלפי שקלים, ששכבו כאבן שאין לה הופכין במשך מספר שנים.
באחר נכנסו ההכנסות מעבודה וממנו הוצאו ההוצאות השוטפות. כשחשבון זה הגיע ליתרת חובה יעצו ללקוח לקחת הלוואה מהבנק. 


אין ארוחות חינם

כשמציעים לכם משהו בחינם אתם צריכים מיד לחשוד שמאחורי זה מסתתר משהו. גורמים עסקיים לא מחלקים מתנות בלי סיבה. 
כשלי מציעים משהו בחינם אני שואל את מי שמציע: מה יוצא לכם מזה?
אם התשובה אינה מספקת אותי, אני מוותר על המתנה. 

הדוגמה של הטאבלט חינם מחברת סלולר היא לא הדוגמה האידיאלית משום שבחוזה נכתב שזה בתשלום.

דוגמה טובה יותר הן דירות נופש בחו"ל בשיטת ה-Time Sharing. אם לקוח פוטנציאלי מגיע לפגישה עם המשווקים ומוכן לשמוע את הפגישה עד סופה הוא זכאי לנופש חינם באחד מהאתרים של החברה. בדרך כלל המציאות סבוכה יותר. זה לא קורה בכל אתר של החברה וזה קורה לאו דווקא במועד סביר ללקוח. בדרך כלל במועד בשנה  בו הביקוש לדירות נופש נמוך במיוחד.


מקור מידע לא ראוי


תוכלו למצוא באינטרנט ובספרים מידע לכאורה נכון ואולי אפילו מדעי. לא תמיד קל להבחין בינו לבין מידע רציני וראוי. 
תוכלו לפגוש אנשים המדברים בידענות על נושאים שאינם מבינים בהם דבר.


דוגמה 1: איש השיווק שדיבר על רפואה

לפני מספר שנים עמדה אשתי לפרוש לפנסיה מוקדמת. מקום העבודה ארגן לפורשים הרבים סדנת הכנה לפרישה. 
היו שם לא מעט אנשים רציניים שאמרו דברי טעם. היה גם איש שיווק כרזימטי במיוחד. 
האיש דיבר דברי הבל מוחלטים כביכול בתחום הרפואי. הוא מיקם את מוח האדם במקום שונה ממה שאנחנו ממקמים אותו. 
האיש לא היה משווק של מוצרים או שירותים בתחום הרפואה אלא בתחום שונה לגמרי כך שאפילו רקע מינימלי בתחום לא היה לו.

הקהל התחלק לשניים: אלה שמבינים משהו שחשבו שהאיש מבזבז את זמנם ומדבר שטויות.
אלו שלא מבינים התרשמו מהכריזמטיות שלו ודרגו אותו כמצרה נפלא. באופן אישי הצבעתי ברגליים תרתי משמע. 


השורה התחתונה

ראוי לבחון היטב מידע שאתם נחשפים אליו ולא לקבל אותו כמידע נכון באופן אוטומטי. 
במיוחד חשוב לעשות זאת כשהמידע בעל פה ולא בכתב ו/או מקור המידע הוא גורם בעל עניין ו/או מקור המידע עלול להיות מקור שאינו אמין. 

המקרה בו צריך לבדוק היטב במיוחד הוא המקרה בו מציעים לכם משהו בחינם ואתם אינכם מבינים מה מרוויח מזה הגורם שמציע לכם את זה ללא תשלום.




יום ראשון, 17 במרץ 2019

ביטוח: האם יהיה צורך בסוכנים?

בפוסט הקודם תיארתי כיצד ההבדל המהותי במבנה הארגוני של עולם הבנקאות הקלאסי ועולם הביטוח הקלאסי מצטמצם בגלל קשרים מיוחדים בין סוכנויות ביטוח לחברות ביטוח.

בפוסט זה אתאר גורם משמעותי נוסף המצמצם את ההבדלים. 
הגורם הזה הוא התקדמות טכנולוגית בתחום המחשבים. ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת ללקוחות הבנקים שירותים עצמיים ללא תיווך של פקיד. 


התפתחות ערוצי שרות עצמי בבנקים

טלפון
בהתחלה התווספה אפשרות להתקשר טלפונית לפקיד בסניף. בהמשך הוקמו Call Centers בהם יושבים עובדים ייעודיים למענה טלפוני.

פקס
במקום לפנות לפקיד שולחים פקס.

מכונות אוטומטיות (ATM)
מכונות אוטומטיות כגון כספומטים ומכשירי מידע מאפשרות משיכת כסף, הפקדת צ'קים או כסף, דווחים ועוד.

דוא"ל
עד לא מזמן סרבו הבנקים לקבל הודעות בדוא"ל. מסיבה תמוהה ביקשו לשלוח פקס. היום כבר ניתן לפנות אליהם באמצעות דוא"ל.

אינטרנט
באמצעות האינטרנט אפשר לקבל כמעט את כל הדיווחים ולבצע כמעט את כל הפעולות ללא צורך במעורבות של בנקאי.

דיגיטל
באמצעות אפליקציה בטלפון חכם אפשר לקבל כמעט את כל הדיווחים ולבצע כמעט את כל הפעולות ללא צורך במעורבות של בנקאי. 

ערוצי שרות עצמי המשמעותיים ביותר הם האינטרנט והדיגיטל. גם הערוצים האחרים מקטינים את כמות העבודה של פקידי הסניפים. ערוצי השרות העצמי מייתרים חלק מהפקידים. הם גם זולים יותר לבנק בהשוואה לביצוע פעולות על ידי עובדי בנק. התוצאה היא סגירת סניפי בנק והקטנת מספר העובדים בסניפים. 

בעתיד הרחוק תישאל השאלה: האם יהיו סניפי בנקים? יש גם כאלה השואלים: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנה?   


ערוצי שירות עצמי בביטוח

השימוש ההולך וגדל בדיגיטל ובאינטרנט משפיע כמובן גם על הביטוח.  דברים שנעשו בעבר על ידי סוכני ביטוח נעשים על ידי המבוטחים.
דוגמה לכך היא צפייה בדוחות ובמצב חסכונות ביטוחיים. היום עושים את זה לא מעט לקוחות דרך האזור האישי באתר האינטרנט של החברה. בעבר נשלחו דוחות בדואר ולא הייתה דרך אחרת לצפות בהם, למעט בקשה מהסוכן שידפיס אותם וישלח אותם ללקוח. 

הטכנולוגיה משפיעה בביטוח באופן שונה מאשר בבנקאות. לא נתקלתי במכונות אוטומטיות ייעודיות לביצוע פעולות ולהפקת דיווחים. 

ישנן חברות ביטוח שהפעולות אצלן מבוצעות על ידי הלקוחות בערוצי  שירות עצמי, כמו אינטרנט ודיגיטל, ללא שימוש בסוכנים. 
חברה בולטת כזו בישראל היא חברת IDI או בשמה המוכר יותר "ביטוח ישיר". ביטוח ישיר היא אחת משש חברות הביטוח הגדולות בישראל.

קיים דימיון בין בנקאות לביטוח בהקשר של טכנולוגיה המחליפה חלק מהעובדים ומחייבת עובדים אחרים לבצע תהליכי עבודה המשלבים בין עבודה אנושית לבין טכנולוגיית מחשוב.

השאלה הפתוחה לטווח ארוך היא: האם יהיו סוכני ביטוח? 
אין ספק שמספרם יקטן והעמלות ודמי הניהול שהם יקבלו על ביצוע המטלות הקלאסיות של סוכן ביטוח יקטנו. 
אם בעוד 20 שנה יישארו סוכני ביטוח כנראה שיהיו שינויים בתפקידם באופן המתאים אותם למציאות שונה מזו שאנו מכירים היום.

ראו גם

מקצועות מתיתרים: סוכן ביטוח

מה תעשה כשתהיה גדול: בנקאי או איש Fintech?



יום ראשון, 28 באוקטובר 2018

Pepper בפרספקטיבה היסטורית


מקור התמונה: ויקיפדיה.
התמונה היא סמל מסחרי רשום של PEPPER מקבוצת בנק לאומי


בתחילת שנות ה-2000

בתחילת שנות ה-2000 נתתי ייעוץ בטכנולוגיות המידע לבנק לאומי. בחנתי את הערוץ הבנקאי של אינטרנט.
היה קל להגיע לשתי מסקנות:

1. הבנק חוסך כסף כשלקוחות משתמשים באינטרנט במקום להגיע לסניף.
הבנק חוסך הוצאות ישירות של העסקת פקידים והוצאות עקיפות של שכירת מבנה, ריהוט, חשמל, מים וכיו"ב.

2. עצם היותך לקוח של הבנק המרבה להשתמש באינטרנט וממעט להגיע לסניף הבנק הוא אינדיקטור לכך שאתה לקוח שהבנק רוצה אותו.
באינטרנט משתמשים אנשים שהם עסוקים ואין להם זמן ורצון להגיע לסניף. 
אנשים כאלה הם בדרך כלל העובדים בעבודה אינטנסיבית ולכן סביר להניח שגם מרוויחים יותר. מי שמרוויח יותר, יש לו יותר כסף או לפחות יותר צורך בכסף באמצעות אשראי והלוואות. 

קבוצה אחרת הם סטודנטים. חלקם יהיו אנשים שישתכרו הרבה לאחר סיום הלימודים. בדיוק לקוחות שהבנק מעוניין בהם. 

השאלה שהייתה קשה יותר למענה הייתה השאלה: האם בעתיד הרחוק יהיו רק בנקים אינטרנטיים וסניפי הבנקים ייעלמו?
לצורך מענה לשאלה זו הסתייעתי בניתוחים של אנליסטים וחוות דעת של מומחים.
השורה התחתונה הייתה שנדרש שילוב של פעילות אינטרנטית, מסיבית ככל שתהיה עם פעילות בסביבה של Bricks and Walls, כלומר: סניפים. 

גורלו של הבנק האינטרנטי הטהור הראשון הייתה אחת העדויות התומכות במסקנה הזו.
מדובר בבנק אינטרנטי ללא סניפים בשיקגו. הבנק הזה פשט את הרגל.

כמה שנים קודם כשעוד עבדנו עם Netscape


הייתי עצמאי בשנות ה-40 של חיי. עבדתי קשה והרבה שעות. את השעות הפנויות שהיו לי העדפתי להקדיש לילדיי הקטנים ולא לפעולות של הליכה לסניפי בנק והמתנה בתורים.

הייתי לקוח לא ממש מרוצה של בנק לאומי. עזבתי סניף אחד שפעל באופן מחפיר. ה-Trigger לעזיבה היה ויכוח עם מנהל הסניף על האופן בו מתקנים טעות של יותר מ-100,000 שקל לרעתי שהבנק ביצע. אני חשבתי שצריך לתקן מיד.

המנהל הכושל של הסניף חשב שלא נורא אם אחכה שבוע או שבועיים. למותר לציין, שכשנואשתי מהסניף ופניתי להנהלה האזורית של בנק לאומי, קיבלו מיד את עמדתי ופעלו לתיקון המצב.
עברתי לסניף אחר שהתנהל באופן לא יותר מסביר.

אז פתח בנק לאומי בנק אינטרנטי, שנקרא "הישיר הראשון". הבנק הציע לי להצטרף וקפצתי על המציאה, למרות שהאינטרנט היה עדיין בחיתוליו ואני השתמשתי בדפדפן של חברת Netscape. האינטרנט היה עדיין איטי, לא ידידותי למשתמש ולא לגמרי יציב.

בשנים הראשונות זה עבד נפלא. כל שנה החזירו לי 10% מהעמלות ששילמתי.
מנהל הסניף שלח לי מכתב אישי ובו ביקש ממני לפנות אליו באופן אישי בכל בעיה. 
כשנזקקתי למענה טלפוני היה זמן המתנה קצר.

כעבור כמה שנים השתנה המצב לחלוטין:
כשרציתי להתלונן בפני המנהל אמרה לי פקידה שאסור לה לתת לי את הטלפון של המנהל ואפילו להגיד את שמו. 
צירוף של טיפשות ושרות גרוע. את השם והטלפון השגתי לבד בסיועו של ד"ר גוגל. בתלונה לא טיפלו כפי שצריך.

ההמתנה למענה טלפוני התארכה לזמנים לא סבירים ואם זיכרוני אינו מטעה אותי, הפסיקו להחזיר לי 10% מהעמלות.

ניצלתי את עבודתה של אשתי בשרות המדינה, שפטרה אותנו מעמלות בבנק אחר, ועברתי לבנק דיסקונט.
אני מצליח לנהל חשבון בנק בעיקר באמצעות האינטרנט וערוצי שרות עצמי אחרים.
לסניף הבנק אני מגיע בתדירות נמוכה מאוד כשאין ברירה. אני מגיע לסניפי בנק יותר פעמים כיועץ לכלכלת המשפחה המתלווה ללקוחות שלו מאשר כלקוח המנהל את חשבונו.

שני המודלים של בנקאות אינטרנטית

המודל של בנק לאומי, שתואר לעיל, בחר לקחת לקוחות נבחרים ולתת להם שרות אינטרנט טוב במיוחד.

המודל של בנק הפועלים היה שונה: שרותי אינטרנט שיינתנו בהדרגה אבל יינתנו במסגרת הסניפים הקיימים.
במודל זה מוסיפים שרותים ומשפרים שרותים קיימים בערוץ האינטרנט לכלל הלקוחות.

המודל של בנק הפועלים ניצח. בנק לאומי נאלץ לתת בהדרגה שרותים בנקאיים לכלל הלקוחות.
ייתכן שבתחילת הדרך הצטרפו לקוחות חדשים לבנק לאומי והמודל הוכיח את עצמו, אבל כשנעלמה ההבחנה בין לקוחות האינטרנט ללקוחות אחרים, נעלם גם היתרון השיווקי ונשארו רק הוצאות גבוהות יותר.
ההמתנה הארוכה לטלפון הייתה אחד הסימפטומים. השרותים הטלפונים ללקוחות "הישיר הראשון", שנתנו בנפרד מהשרותים לסניפי הבנק האחרים, צורפו אליהם במסגרת ה-Call Center של הבנק במטרה להקטין הוצאות.


PEPPER של היום 


במידה רבה PEPPER של היום הוא חזרה על "הישיר הראשון" של סוף שנות ה-90 ושנות ה-2000.
הערוץ הדיגיטלי הוא התחליף העכשווי לערוץ האינטרנט:

1. לאומי בחר בתפיסה של בנק חד-ערוצי ייעודי. בנקים אחרים בחרו באפליקציה דיגיטלית.

2. פלח האוכלוסייה המשתמש בדיגיטל הוא פלח אוכלוסייה שלאומי מעוניין בו: צעירים, אנשים שרוצים לחסוך בזמן של ביצוע הוראת קבע והפקדת צ'קים במכונה בנקאית ואנשים שרוצים שרותים בכל מקום ובכל זמן גם כשאינם ליד עמדת אינטרנט ביתית.

3. לאומי נותן הטבות למצטרפים ל-PEPPER: אין עמלות, יש מענקים כספיים בהצטרפות ויש צ'ופרים שצעירים מעריכים יותר ממני (מגש פיצה במחיר מוזל, הופעות במחיר מוזל וכיו"ב).

4. מקבלים כרטיס אשראי המשוייך לחשבון ה-PEPPER.

לפני אעבור להבדלים המהותיים בין שני המודלים, אציין כי גם אני הצטרפתי ל-PEPPER. הפעם לפעילות מצומצמת וממוקדת מבלי לסגור את חשבון הבנק שלי.

יש הבדלים מהותיים בין PEPPER לבין הישיר הראשון: 

1. ב"ישיר הראשון" ניתן היה לקבל את כל השירותים הבנקאיים. ב-PEPPER מקבלים רק חלק מצומצם מהשרותים: הפקדת כספים, העברת כספים, פיקדונות וכיו"ב. כך למשל, לא ניתן להשקיע בניירות ערך בבורסה.  

ההנחה הבסיסית של PEPPER היא שללקוח יש חשבון בנק, רצוי בלאומי, והאפליקציה מתווספת אליו. בחשבון הראשי אפשר לקבל את כל השרותים הבנקאיים.

2. אי אפשר לפתוח ב-PEPPER חשבונות משותפים.

3. אי אפשר לפתוח ב-PEPPER חשבונות עסקיים.

מרבית לקוחות האפליקציה הם בני דור ה-Y. אלה שמרבים לצרוך אפליקציות אחרות בטלפון החכם.

PEPPER הוא גם היערכות להתמודדות עם מתחרים חדשים חוץ בנקאיים: תשלומים סלולאריים, פינטק וכיו"ב.

חסרונות PEPPER

א. נדרש חשבון בנק נוסף

ב. לא ניתן לפתוח ב-PEPPER חשבונות משותפים לבני משפחה

ג. לא ניתן לפתוח ב-PEPPER חשבונות עסקיים.

ד.  לא ניתן להשקיע בניירות ערך

ה. אין אפשרות לגשת לחשבון מערוץ האינטרנט.
נוצרת תלות בתקינות וזמינות הטלפון החכם.

ו. אנשים מתחת לגיל 18 אינם יכולים לפתוח חשבון

ז. כשפותחים חשבון אוטומטית משוייך אליו מנגנון תשלומים דיגיטלי של Pepper Pay. 

ח. קבוצות אוכלוסייה מסוימות אינן יכולות לפתוח חשבון: בעלי אזרחות אמריקאית, לקוחות שלהם רק כרטיס אשראי דיינרס או אמריקן אקספרס.   

יתרונות PEPPER

א. נוחות וקלות שימוש
אפליקציה נוחה לשימוש. בכל שעה ומכל מקום. אין צורך לבקר בסניף.

ב. פטור מעמלות.

ג. מענק הצטרפות ו/או מענק על צירוף לקוחות אחרים

ד. הטבה חד פעמית בריבית על פיקדון של עד 10,000 ש"ח

ה. צ'ופרים נקודתיים

העתיד?

ראינו כי בסיבוב הקודם המודל של בנק אינטרנטי ללא איזשהי תשתית פיזית של Bricks and Walls נכשל. 

ראינו גם כי המודל של בנק ייעודי לאינטרנט במקום שירותי אינטרנט לכלל הלקוחות נכשל.

האם גם בסיבוב הדיגיטלי זה יקרה? 
התשובה היא חיובית בתנאי שלא יחול שינוי מהותי בשירותים שיתנו בנקים בעתיד.
אם זה מה שיקרה המודל של PEPPER ייכשל והמודל של המתחרים ינצח. 
המשמעות היא, שכמו שיתרונות ללקוחות בישיר הראשון נעלמו בהדרגה גם יתרונות של PEPPER יצומצמו בעתיד על ידי לאומי.

שימו לב, שספק אם החיסכון הכספי לבנק שהיה במעבר מסניף לאינטרנט קיים גם במעבר מהאינטרנט לדיגיטל, אם בכלל יש חיסכון. 

אנחנו בעולם משתנה, שבו גם עולם השרותים הפיננסיים משתנה מהותית ומהר. אם תפקידם של הבנקים ישתנה, בהחלט ייתכן שהמודל הפפריאני יצליח.

מה עשוי להשתנות?

1. מתחרים המציעים שרותים פיננסיים סלולריים ישירים כמו Google ו-Apple    

2. חברות פינטק המציעות שרותים דומים לשרותי הבנקים במחיר זול יותר.

3. בנקים המציעים שרותים שאינם בנקאיים.
שרותי ביטוח, כרטיסים להצגות וכיו"ב. 

4. בנקים המספקים מידע בנקאי על מוצרים של מתחרים ומשווים מחירים.






טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...