סיווג כרטיסי אשראי: החברה העולמית המנפיקה אותם

בפוסטים קודמים בסדרה עסקנו במבנה הלא תחרותי של שוק כרטיסי האשראי בישראל בגלל הבעלות של הבנקים על חברות כרטיסי האשראי ובמקורות הרווח העיקריים של חברות כרטיסי האשראי. בפוסט זה ננסה לסווג את כרטיסי האשראי לפי החברה המנפיקה אותם. בפוסטים הבאים אסווג אותם לפי חתכי סיווג שונים.

החברה העולמית שמנפיקה את הכרטיס
לא ממש משנה אם חברת כרטיסי אשראי מקומית הפיקה את הכרטיס. היא עשתה זאת במסגרת פעילות של חברת כרטיסי אשראי בינלאומית שאותה היא מייצגת.  

ויזה

 

מקור התמונה: ויקיפדיה אנגלית

זוהי חברה מובילה בשוק העולמי שהמטה שלה ממוקם במדינת קליפורניה שבארצות הברית. את הכרטיסים שלה מקבלים מרבית העסקים בארץ ובארצות בחו"ל בהן ביקרתי. בחלק מהארצות היותר אקזוטיות בהן ביקרתי, לא בכל מקום מקבלים בכלל כרטיסי אשראי, אבל כשמקבלים כרטיסי אשראי כמעט תמיד מקבלים כרטיסי ויזה. בארץ מנפיקות כרטיסי ויזה חברות לאומי קארד וכאל. 
ישראכרט ממעטת להנפיק כרטיסים מסוג זה.

מסטרקארד

מקור התמונה: ויקיפדיה אנגלית

זוהי חברה מובילה בשוק העולמי שהמטה שלה ממוקם במדינת ניו יורק שבארצות הברית. את הכרטיסים שלה מקבלים מרבית העסקים בארץ ובארצות בחו"ל בהן ביקרתי. בחלק מהארצות היותר אקזוטיות בהן ביקרתי, לא בכל מקום מקבלים בכלל כרטיסי אשראי, אבל כשמקבלים כרטיסי אשראי כמעט תמיד מקבלים כרטיסי מאסטר קארד. בארץ מנפיקה את הכרטיס בעיקר חברת ישראכרט.  
חברות לאומי קארד וכאל ממעטת להנפיק כרטיסים מסוג זה.

דיינרס קלאב

כרטיס דיינרס שהופק ביפן. מקור התמונה: ויקיפדיה

מטה חברה זו הוא באילינוי בארה"ב. על פי הויקיפדיה באנגלית, מקורו של הרעיון של כרטיס אשראי זה הוא אצל סועד במסעדה בניו יורק בשנת 1949. האיש שכח את הארנק שלו ולא היה לו אמצעי תשלום. אולי כחלק מהמסורת הזו, מוצעות בישראל הטבות בארוחות במסעדות למחזיק הכרטיס. בארץ מנפיקה אותו בעיקר חברת כאל.

החיסרון העיקרי של הכרטיס בארץ הוא שהרבה בתי עסק אינם מכבדים אותו. 
יש לזה סיבה עסקית: העמלות שמשלמים בתי עסק לחברת כרטיסי אשראי זו גבוהות יותר מהעמלות שמשלמים לחברות כרטיסי אשראי אחרות. 

מהניסיון האישי שלי בחו"ל מכבדים את הכרטיס הזה פחות בתי עסק מאשר את ויזה ומסטרקארד.
זה כנראה לא נכון לגבי ארצות הברית וקנדה משום שהחל משנת 2004 יש לחברה שיתוף פעולה עם מסטרקארד. כרטיסי דיינרס שהופקו במדינות אלה מכובדים בכל מקום שבו מכבדים מסטרקארד. 

אמריקן אקפרס

מקור התמונה: ויקיפדיה באנגלית

את החברה הזו הכרתי באמצע שנות ה-70 כאשר נסעתי לטייל בחו"ל. לא רציתי להסתובב עם יותר מדי כסף מזומן ולכן רכשתי Travelerw's Cheques של חברת אמריקן אקספרס. במרכז כל עיר גדולה בה ביקרתי היה סניף של החברה. עמדתי בתור הארוך וכשהגיע תורי החלפתי את הצ'קים הנ"ל בכסף מזומן.

אמריקן אקספרס, נוסדה בשנת 1850 ומרכזה בניו יורק בארצות הברית. כפי שאתם לומדים מהסיפור האישי שלי, היא נותנת מגוון של שירותים פיננסיים ולא מתמקדת רק בכרטיסי אשראי. כרטיסי אשראי הוא אחד מקווי העסקים החשובים שלה.
במשבר הסאבפריים בשנת 2008, הפכה לחברת החזקות בנקאית, כלומר: חברה שבבעלותה בנקים אבל לא בהכרח נותנת בעצמה שירותי בנקאות.

בארץ מופק כרטיס האשראי שלה בעיקר על ידי ישראכרט. כמו את כרטיס דיינרס, גם את כרטיס אמריקן אקספרס לא כל העסקים מכבדים. זוהי תמונת המצב בארץ וגם החוויה שלי כמטייל בחו"ל.

טיפים והמלצות

1. צמצמו את מספר כרטיסי האשראי שלכם למינימום ההכרחי
שימוש בכרטיסי אשראי בעייתי לאנשים ומשפחות שאינם שולטים בהוצאות שלהם. אם תהיתם, מדובר בחלק גדול מהאוכלוסייה במדינת ישראל.
ככל שמספר כרטיסי האשראי גדול יותר, כך קשה יותר לשלוט בהוצאות.
בחלק מהמקרים גם משלמים עמלה חודשית על כרטיס או כרטיסי אשראי.

2. בחרו בכרטיס אשראי שמכבדים אותו במרבית בתי העסק
היכולת להשתמש בכרטיס כמעט בכל בית עסק יותר חשובה מהטבה זו או אחרת שתקבלו.
המשמעות בישראל היא שבדרך כלל עדיף להחזיק כרטיס ויזה או כרטיס מסטרקארד. 

בנק דיסקונט: תפנית בעלילה

בפוסט הקודם: מדוע אני שוקל לעזוב את בנק דיסקונט? תיארתי את התהליך בו הפכתי מלקוח מרוצה של סניף הלאום בירושלים ללקוח ששוקל עזיבה.

הביקור האחרון שלי בסניף היה הנקודה בה התהליך הגיע לשלב בו התחלתי לשקול עזיבה.

ביום חמישי, בערך בשעה 18:00, התקשרה אלי מנהלת הסניף, דנה מזור, ושוחחה איתי במשך יותר מרבע שעה, לאחר שקראה את הפוסט בבלוג שלי.

בשיחה דיברנו על הדברים שמפריעים לי ועל דברים נוספים הקשורים בסניף ובבנק.

אני מאד מעריך את הצעד שביצעה הגברת מזור. זה מאד לא שכיח במקומותינו שכך מתנהגים כלפי לקוחות.

בהמשך הפוסט אתיחס לכמה דברים כלליים ואחרי כן למענה שלה לטענות שלי ובסיומו למסקנות שלי.

נקודות כלליות

1. אני מאד ביקורתי כלפי ארגונים ואנשים, שאינם מתיחסים באופן ראוי ללקוחותיהם ואינם נותנים מענה צרכני סביר. אם תרפרפו בפוסטים בבלוג זה, תוכלו למצוא בקלות דוגמאות.

אבל באותה מידה אני גם יודע להעריך טיפול טוב וראוי בלקוחות. גם דוגמאות כאלה תוכלו למצוא בבלוג שלי.

אני יותר שמח לספר על שירות או תפקוד יוצאי דופן לטובה מאשר על עוולות צרכניות והתנהלות לא סבירה.

אפילו בפעם האחת והיחידה שפקיד במוסד לביטוח לאומי נתן לי שירות טוב במיוחד (הניסיון שלי עם המוסד הזה רצוף באינטראקציות עם פקידים ועובדים אחרים שלא עושים את מלאכתם, מתנשאים ונותנים מידע לא נכון ושירות מחפיר), טרחתי להגיד לו את זה במהלך השיחה. הפקיד אמר לי שהמנהלת שלו לידו וביקש שאגיד את זה גם לה. זה בדיוק מה שעשיתי.

במקרה הזה, מנהלת הסניף ראויה לכל השבחים המגיעים לה. זה לא מובן מאליו, שמנהלת הסניף תתקשר ביוזמתה ללקוח ותקדיש יותר מרבע שעה לשיחה איתו.

2. בעידן המודרני הנוכחי יש משמעות לנוכחות האינטרנטית 

כתיבת פוסטים בבלוג ודרכים אחרות לנוכחות אינטרנטית עשויות להיות אפקטיביות. לפעמים הנוכחות האינטרנטית והדיגיטלית יותר אפקטיבית משימוש באמצעים אחרים.

המענה לטענות שלי

1. רוב הלקוחות מגלים שביעות רצון מהסניף.

זהו המידע שמגיע למנהלת הסניף.

אני מניח שזה נכון. חשוב לשים לב, שחלק גדול מהלקוחות בסניף הם לקוחות שהגיעו עם צירוף הסניף הראשי שהיה במרכז העיר ונסגר. קל לי להבין מדוע הם יותר מרוצים בסניף הלאום.

2. מערכת התורים הממוחשבת בסניף

הגברת מזור הסבירה לי שהעובדים מחולקים לצוותים. כל צוות מטפל בחלק מהלקוחות. יתכן שאלה שלא טיפלו בי כשהגעתי לראש התור הקצר שייכים לצוות אחר.

התשובה שלי: לא השתכנעתי. גם בביקור הקודם שלי בסניף, לפני מספר חודשים, מערכת ניהול התורים עבדה בחוסר יעילות.

ניהול תורים ממוחשב אינו פשוט. יש דילמות של חקר ביצועים ושל תכנות. אולי הבעיה אינה בסניף אבל לכאורה נראה שבבנק דיסקונט צריכים לשפר את המערכת הזו.

  

3. החניה בתשלום

זה לא בשליטת הבנק.

התשובה שלי: מסכים אבל זה מצב פחות טוב מהמצב שהיה עד לפני מספר חודשים שאפשר היה לחנות ללא תשלום.

3. האם היה צריך להטריח אותי לסניף הבנק?

גם המנהלת מסכימה שאחרי הפניה האינטרנטית שלי, היו צריכים לחזור אלי טלפונית כפי שהודיעו לי. לטענתה זה לא קורה.

 היא הציעה לי גם דרך התקשרות נוספת באמצעות דוא"ל, כולל שליחת הדוא"ל האישי שלה.

התשובה שלי: אין ספק שהבנק טעה. כל אחד טועה. ניתנו אמצעים נוספים למניעת טעויות בעתיד. זה מספק אותי.

4. עמלה גבוהה על החלפת כרטיס אשראי שנפגם

זה מה שגובה חברת כ.א.ל. כך פועלת חברת כ.א.ל לגבי כל הלקוחות.יש הבדל בין מצב של הזמנת כרטיס אשראי ושחיקה של כרטיס ישן.

התשובה שלי: אני מאד לא מרוצה. בשנת 2019, כשייגמר תוקפו של כרטיס הדיינרס שלי לא אחדש אותו. אחליף אותו בכרטיס אשראי חוץ בנקאי של חברה אחרת.

כמה הבהקים בהקשר זה:

א. כרטיס האשראי העיקרי של כ.א.ל הוא כרטיס ויזה. ויזה היא חברה מובילה בארץ ובעולם והכרטיס שלה מכובד במרבית בתי העסקים.

אי אפשר להגיד את זה על דיינרס. העמלות שהיא גובה מעסקים הן הגבוהות בשוק ולכן הרבה בתי עסקים בארץ אינם מכבדים את הכרטיס. גם בחו"ל יש בתי עסק רבים שמכבדים רק את שני כרטיסי האשראי המובילים בשוק: ויזה ומסטר קארד.

אז לפחות ראוי לא לגבות על כרטיס דיינרס עמלה כל כך גבוהה של 30 שקל.

ב. ויזה לאומי אינה גובה תשלום כלשהו על כרטיס חדש. לאחר הפגישה וידאתי את זה עם לקוח של לאומי קארד שגם אצלו נשחק הפס המגנטי כמו בכרטיס הדיינרס שלי.

ג. ההמלצה שלי כיועץ לכלכלת המשפחה להחזיק מספר מינימאלי של כרטיסי אשראי. רצוי כרטיס אחד.

הייתה סיבה לזה שבנוסף לויזה יש לי גם דיינרס. כרטיס הויזה שלי חויב בתחילת החודש. החיוב בדיינרס שלי הוא ב-15 לחודש.

אני הרווחתי מזה כסף.

בתקופה שההכנסות שלי כיועץ מחשוב עצמאי היו גבוהות והריבית הייתה גבוהה. שילמתי באמצעות הדיינרס מקדמות מס הכנסה, מע"מ ומקדמות ביטוח לאומי.

צריך לשלם עד ה-15 לחודש. כששילמתי בדיינרס ב-15 לחודש חויבתי ב-15 לחודש הבא.

את הכסף סגרתי בפיקדון שקלי שהשתחרר אוטומטי ב-15 לחודש הבא.

היום המצב שונה. ההכנסות שלי מעבודה הרבה יותר נמוכות והרבית על פיקדונות זניחה.

4. הבנק מתעקש לגבות עמלות כשאין לכך הצדקה

מדובר בחשבון נוסף שרציתי לפתוח, שהוא חשבון ייעודי ספציפי.

המנהלת אומרת שהיום עובד מדינה אינו יכול להחזיק חשבון ללא עמלות בבנק דיסקונט, אם לא נכנסת אליו משכורת ולכן לא תהיה ברירה אלא לחיב אותי ב-5.90 ש"ח לחודש.

לגבי טאצ'ר, הבנק הדיגיטלי של דיסקונט, היא תדאג שיצרו איתי קשר ויספרו לי עליו.גם בטאצ'ר לא גובים עמלה

התשובה שלי: אני לא אשלם עמלה. אשתמש בשירותים של מישהו שאינו גבוה עמלה.

הבנק מתעקש לגבות ממני עמלה במשך מספר קטן של חודשים עד חודש יולי שבו אתחיל לקבל פנסיה שהקפאתי בשירות המדינה.

אבדוק את פפר ואת טאצ'ר. אהיה לקוח של מי שיתן לי תנאים טובים יותר.

מסקנות

1. בגלל השיחה עם מנהלת  הסניף, בשלב זה לא אשקול את עזיבת הסניף ו/או הבנק.

2. אמשיך לעקוב אחרי ההתנהלות של הבנק ושל הסניף ואני מקווה שהיא תשתפר.

3. יש לי למי לפנות במקרה של בעיות.

4. את החשבון הנוסף אפתח בבנק דיגיטלי