הלוואות מקרן השתלמות: לא תמיד משתלם

 

נדב טסלר הוא מומחה לפנסיה. טסלר כותב על הנושא באתר פנסיוני. אני ממליץ לקוראי הבלוג שלי לקרוא מדי פעם מאמרים שהוא כותב. אפשר וכדאי ללמוד מהם. 

הפעם אתייחס לנושא שבכותרת מהזווית של מה שטסלר פרסם ומהזוית האישית שלי. 

מדובר בשני דברים שפרסם טסלר:

1. כתבה שכותרתה: אלפי ישראלים לקחו הלוואה מקרן השתלמות וכעת משלמים את המחיר.

2. בגרף שפרסם בטוויטר. 

אני מצרף קישור לגרף. 

לנוחות אלה שאינם בטוויטר צרפתי את הגרף:

מקור: נדב טסלר

שני הפרסומים של נדב טסלר כנראה קשורים לאותו דבר. 

הפרסום הראשון מתייחס לאנשים שלקחו הלוואה מקרן השתלמות בריבית נמוכה (במקרים רבים ריבית פריים פחות 0.5%). 

כשהם עשו את זה הריבית במשק הייתה נמוכה. ההלוואה הייתה הלוואה עם ריבית נמוכה במיוחד. 

קרן ההשתלמות הייתה יכולה לתת להם הלוואה נוחה משום שהיה ביטחון שהכסף יוחזר משם שהחיסכון בקרן ההשתלמות שהיה גבוה מסכום ההלוואה שימש כביטחון.

כשהתפתחה אינפלציה והריבית במשק עלתה, הריבית האפסית צמחה לריבית של יותר מ-5%. 

חלק מהלווים התקשו לעמוד בהחזרים.

הגרף שפרסם נדב טסלר מראה שברבעון הראשון של שנת 2023 היו פידיונות גדולים בהרבה מאשר בשנים קודמות מקרנות ההשתלמות. 

סביר להניח שלפחות חלק מהפידיונות הללו נבעו מקושי לעמוד בהחזרים השוטפים של ההלוואות מקרן ההשתלמות. מה שעשו אותם לווים פדו את קרן ההשתלמות והחזירו את ההלוואה.

כמובן, שחלק אחר מאותם לווים פדו את קרן ההשתלמות על מנת להחזיר הלוואות בריבית גבוהה יותר או חלק מהן, למשל: הקטנת משכנתא. 

גם במקרה זה סביר להניח שפדיון קרן ההשתלמות נבע מקושי לעמוד בהחזרים השוטפים של ההלוואות האחרות. 

הנתונים מתאימים לתופעות הנובעות מאותה סיבה של עליית ריבית בארץ ובעולם המערבי. 

בבלוג זה עסקתי בשתי תופעות כאלה קריסת בנקים בחו"ל וקשיים של חברת Tarya העוסקת בהלוואות P2P.

ההמלצה שלי

בתקופה של אי-ודאות כלכלית בארץ ובעולם וחשש מהאטה או סטגפלציה (שילוב של האטה ואינפלציה) היזהרו יותר בלקיחת הלוואות. 

הסיכונים של חוסר יכולת עתידית לעמוד בתשלומי החזר ההלוואה גדולים יותר.

הזווית האישית שלי

בדרך כלל אני נמנע מנטילת הלוואות. 

בעקבות גירושיי בחרתי להשקיע סכום כסף גבוה ברכישת דירה ובשיפוצה. 

מומחים הציעו לי לקחת הלוואה מקרן השתלמות לכיסוי חלק מההוצאות. 

ריבית של פריים מינוס חצי אחוז נראתה אטרקטיבית. לקחתי הלוואה של כמה מאות אלפי שקלים. 

בשונה מהאנשים שעליהם כותב נדב טסלר, לא התקשיתי בהחזר התשלומים אבל...

כשהריבית ששילמתי עלתה באופן חד החלטתי שבנסיבות המיוחדות שלי (החלטה כלכלית היא ספציפית לכל משפחה או לכל יחיד. אין בהכרח כלל שתקף לגבי כולם) יהיה נכון לפדות קופות גמל נזילות שאינן חייבות במס רווחי הון ולשלם את רוב ההלוואה. 

החלטה שלי נוגדת את ההמלצות המקובלות של מומחים, שממליצים בדרך כלל לא לפדות השקעות הפטורות ממס רווחי הון, אבל במקרה הספציפי שלי יש לי רושם שהן נכונות. 

 

פנסיה: לא כל הטבת מס כדאית לכל אחד

 

אחוז גבוה האוכלוסייה, בארץ ובמדינות אחרות, אינו מנצל הטבות מס המגיעות לו. גם זכויות אחרות לא תמיד ממומשות.  

אתר האינטרנט כל זכות עושה עבודה מצוינת בעזרה למיצוי זכויות. 

לא כולם מכירים אותו. לא כולם זוכרים להיכנס אליו על מנת לבדוק זכות ספציפית. 

יש גם מקרים רבים שכשלא יודעים שמגיעה זכות, אפילו לא חושבים לחפש מידע. 

 

זכות להנחה במס הכנסה לגמלאים

 

גמלאים עשויים להיות זכאים להנחה במס הכנסה. אם הם לא ממשים את הזכות, הם משלמים יותר מס הכנסה מכפי שהיו צריכים לשלם. 

אפשרות משמעותית להקלה במס עשויה להיות באמצעות קיבוע זכויות פנסיה.

החיסכון בגובה המס שמשלמים עשוי להיות משמעותי. לא בכל מצב ולכל אחד זה אפשרי או כדאי, ולכן צריך להתיעץ עם מומחים.

דרך נוספת להנחה במס הכנסה: טופס 161 ח'

מה שתיארתי בתחילת הפוסט על מיצוי זכויות, נכון גם לגבי קיבוע זכויות. רבים אינם מנצלים את הזכות לעשות קיבוע זכויות פנסיה. 

באתר "פנסיוני" כותב נדב טסלר, שרק "58 אלף ישראלים הגישו בקשה לקיבוע זכויות פנסיה והם מנצלים את ההטבות במס המגיעות להם". 

הוא רומז על כך שיש רבים אחרים, שהיו יכולים להינות מההטבה הזו ולא מנצלים אותה.

גם במס הכנסה שמו לב לכך ובמטרה לעזור לאלה, שאינם מנצלים את המכשיר של קיבוע זכויות פנסיה,  הוסיפו מסלול נוסף של הנחה במס לגמלאים. 

המסלול הנוסף קל יותר למימוש. הוא נעשה באמצעות מילוי טופס 161ח'.

כשעובד פורש לגמלאות המעביד נותן לו, בין שאר הטפסים, את טופס 161ח'. 

זהו תהליך פשוט יותר, שאינו מחייב יוזמה של הגמלאי לצורך פנייה למס הכנסה לביצוע קיבוע זכויות פנסיה.

לכאורה, כדאי לעובד הפורש לגמלאות למלא את הטופס ולקבל מיידית הנחה במס, אבל מסתבר שעלול להיות לזה מחיר.

 

הסיכון שבמילוי טופס 161ח'

כשמעביד נותן לעובד הפורש מספר טפסים למלא, העובד ממלא אותם וחותם עליהם. 

יש מעבידים שנותנים את הטופס הזה בלי להסביר את משמעויות החתימה על הטופס.

לא אחדש דבר אם אכתוב שיש לא מעט אנשים שחותמים על טפסים בלי לקרוא אותם.

ההטבה במיסוי באמצעות חתימה על טופס 161ח' היא על חשבון הטבות מס עתידיות אחרות, שאולי רוונטיות לפורש מסויים בוודאות לא רלוונטיות לפורש או פורשת אחר/ת. 

החתימה על הטופס עלולה למנוע פטור ממס על משיכה הונית מקופת גמל או מקופת גמל לפי סעיף 190.

יש כאלה שכדאי להם לנצל את הטבות המס במסלול זה ויש כאלה שלא.

 

במקום להסביר לקוראים את הנושא לעומק אני מצרף קישור למאמר באתר המצוין "פנסיוני" של נדב טסלר המסביר את הנושא: הסכנה במילוי טופס 161ח' לקבלת פטור ממס על הקצבה.

האם למשוך כספים מקופת גמל?

 

למשיכת כספים מקופת גמל עלולים להיות חסרונות מהותיים על פני חלופה אחרת למימון. 

הסיכון שנוטים להתעלם ממנו הוא הקטנת הצבירה הפנסיונית.

כשצעירים זו נטייה טבעית: מוטים כלפי ההווה ולא חושבים על העתיד הרחוק. 

הסיכון השני הוא תשלום של 35% מס מהצבירה במקרה של משיכת כספים המיועדים לקצבה או במקרה של משיכת כספים הוניים לפני המועד. 

רק לאחרונה התבשרנו, שסוכנות הביטוח מיי אדוויס נקנסה במיליון שקלים על ידי רשות שוק ההון משום שיעצה לחוסכים שלה לפדות כספים פנסיוניים מקרנות פנסיה לפני המועד. 

הסוכנות לא יידעה את החוסכים על כך שהם עלולים לשלם 35% מס.

 

הזווית האישית שלי 

גם אני עומד בפני השאלה: האם למשוך כספים מקופת גמל או למצוא מקור מימון חלופי?

המצב בו אני נמצא שונה מהמצב בו נמצאים חוסכים רבים ולכן השיקולים שלי שונים מהשיקולים שלהם.

 

הבעייה שלי היא הוצאות כספיות גבוהות לצורך רכישת ושיפוץ דירה. 

 

בשלב הראשון החלטתי להשתמש בכספי חסכונות שלי, שהרווחים עליהם אינם פטורים ממס הכנסה במקור.

בשלב השני החלטתי לקחת הלוואה מקרן השתלמות בריבית נמוכה. 

עכשיו אני עומד בפני החלטה: האם למשוך גם חלק מכספי קופות הגמל?

מתי פטורים מתשלום מס על משיכה מקופת גמל?

שאלתי את עצמי: האם לכתוב פוסט מעמיק על הנושא? חשבתי שאינני צריך "להמציא מחדש את הגלגל".

במקום זה אני מפנה אתכם למאמר ממצה של נדב טסלר באתר פנסיוני.

קישור:

משיכת כספים מקופת גמל לפני הזמן (ללא מס) 

 

השיקולים שלי

נתוני הרקע:

1. אני בן 71. 

המשמעות היא, כפי שקראתם במאמר של נדב טסלר, שיש סכומים שהם נזילים ללא תשלום מס, בגין שילוב של שנת ההפקדה לקופת גמל ושל גילי המתקדם.  

2. אני כבר מקבל פנסיה וקצבת אזרח ותיק של המוסד לביטוח לאומי. 

גובה הפנסיה החודשית שאני מקבל מספיק גבוה כדי שלא אצטרך להשלים אותה באמצעות צירוף קופת גמל. 

 

3. יש לי הכנסה מעבודה והכנסה פסיבית.

4. אין לי סיבה להשאיר את החלקים הנזילים של קופות הגמל ליורשים.

הילדים שלי כבר קיבלו ממני כספים. סביר להניח שכאשר אלך לעולמי יישאר רכוש ויישארו כספים.

השורה התחתונה: במצב שלי הגיוני למשוך כספים מקופת גמל נזילה ללא תשלום מס.

 

כמובן שמצבם של אנשים אחרים שונה ממצבי. ההחלטה צריכה להתקבל תוך התחשבות במכלול הנסיבות של כל אחד מאותם אנשים. 

להרבה אנשים, ובמיוחד לרוב בני דור ה-Y ודור ה-Z, צפויה קצבת פנסיה נמוכה יחסית להכנסות שלהם במהלך עבודתם.

במצב כזה רצוי למצוא מקורות מימון חלופיים ולא למשוך מחסכונות פנסיוניים, כולל קופות גמל.

 

מה זו אנונה?

בהקשר הנוכחי אין הכוונה לפרי האקזוטי. הכוונה היא למכשיר לקבלת קיצבה תקופתית. במקרים רבים קיצבה חודשית, המשלימה או מחליפה קיצבת פנסיה. 

הגדרת "אנונה" על פי הויקיפדיה: "זרם קבוע של תשלומים מדי פרק זמן קבוע למשך תקופה מוגדרת. השם אנונה נגזר מהמילה הלטינית annus, שנה." 

מנגנון התשלום

מתוך חיסכון קיים ניתן להחליט על גובה התשלום שמקבלים בתדירות קבועה, למשל: פעם בחודש. 

לא ניתן לקבל יותר ממה שחסכתם. 

כמובן, שהסכום שנותר בחיסכון, מתעדכן בהתאם לתשואה שהוא מניב.  

היתרון של מנגנון תשלום אנונה הוא בגמישות:

1. ניתן להפסיק את התשלומים התקופתיים.

2. ניתן לשנות את גובה התשלום החודשי.

3. אפשר להצמיד אותם למדד. 

ניתן להשתמש באנונה לצרכים שונים בהם מעדיפים לקבל סכום קבוע כל תקופה במקום למשוך את החיסכון או לקחת הלוואה.

בפוסט זה אתמקד בשימוש באנונה כמכשיר פנסיוני.

במקורות לקריאה נוספת תוכלו לקרוא באופן הרבה יותר מפורט מאשר בפוסט שלי.

נדב טסלר מתמקד באנונה כמכשיר פנסיוני בעוד באתר "פרישה" מתייחסים גם למוצרי אנונה בחו"ל.

 

אנונה לעומת קיצבת פנסיה

 

שני ההבדלים המהותיים בין אנונה לבין קיצבת פנסיה הם משך התשלומים וגובה התשלומים.

גובה התשלומים

בקצבת פנסיה הגמלאי אינו שולט בגובה הקיצבה. גובה הקיצבה מחושב על פי כללי התשלום בחיסכון הפנסיוני שלו. בכל חודש מקבל הגמלאי קיצבה בגובה שנקבע. יש כללים שנקבעו מראש ומתייחסים לשינויים בגובה הקיצבה לכלל החוסכים באותו מכשיר פנסיוני, למשל: הצמדה למדד של פנסיה תקציבית, לאחר שעברה תקופה קבועה מסוימת ללא שינוי הקיצבה. 

את גובה תשלום האנונה, כאמור בפסקה הקודמת, ניתן לקבוע וניתן לשנות, כולל הפסקת התשלום.

משך התשלומים

קיצבת הפנסיה תשולם לגמלאי למשך כל ימי חייו. לא משנה האם על פי חישובים אקטואריים הוא מקבל הרבה יותר כסף מאשר חסך. 

תשלום אנונה ייפסק כאשר ייגמר הכסף שצבר החוסך. 

שני הבדלים חשובים נוספים הם:

1. האפשרות להוריש את היתרה כאשר לוקחים אנונה לעומת המשך תשלומים מלאים או חלקיים לתקופה מסוימת, בהתאם לכללים, של המוצר הפנסיוני הספציפי בו חסך הנפטר במקרה של קיצבת פנסיה.

2. היכולת לקבל תשלומי אנונה במרווחי זמן שונים מכל חודש.

יש גמישות בהקשר זה בתשלום אנונה. בקיצבת פנסיה זה תשלום חודשי בלבד.

יש הבדלים נוספים אותם עליהם אתם יכולים לקרוא עליהם במאמר של נדב טסלר.

מוצרים פיננסיים מהם אפשר לקבל אנונה

כפי שכותב נדב טסלר, טווח המכשירים הפיננסיים מהם ניתן לקבל אנונה גדול יותר מאשר טווח המכשירים מהם ניתן לקבל קיצבת פנסיה חודשית.

להלן מכשירים נוספים לקרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וסוגים מסוימים של קופות גמל מהם ניתן לקחת אנונה: 

 

1. קרנות השתלמות

2. פוליסות חיסכון 

 

3. קופות גמל להשקעה

בעיקרון אפשר לקבל מהן גם פנסיה.

4. קופות גמל לפי תיקון 190

בעיקרון אפשר לקבל מהן גם פנסיה.

 

חשוב לדעת שלא ניתן למשוך אנונה מהפקדות לקופות גמל, שבוצעו אחרי שנת 2008.

שימושים באנונה בהקשר פנסיוני

ישנם מצבים בהם כדאי להשתמש באנונה כמכשיר משלים או כתחליף לפנסיה. בפסקה זו אציג מצבים כאלה. קרוב לודאי שיש מצבים נוספים.

צריך לזכור כי כל החלטה כזו היא ספצפית למצבו של כל חוסך ואין להשתמש לפעול באופן אוטומטי על פי מה שאני כותב כאן. זה פוסט ולא ייעוץ.

תוחלת חיים נמוכה

לא כולם צפויים להגיע לתוחלת החיים הממוצעת. יהיו כאלה שיחיו הרבה יותר ויהיו כאלה יחיו הרבה פחות. לא תמיד אפשר לדעת תמיד עשויים להתממש סיכונים כמו תאונות או אסונות טבע. 

יש מקרים שאפשר לשער שבהסתברות גבוהה תוחלת החיים היא קצרה יחסית, למשל: מחלה סופנית. 

במקרים כאלה, לפחות בחלק מתוכניות הפנסיה, עדיפה אנונה על קיצבת פנסיה חודשית.

יתרה מזו, לפעמים גם נדרשים סכומים חודשיים גבוהים יותר בגלל הוצאות הנובעות מהמצב הרפואי. 

כמובן, שצריך לבחון את כל החלופות, העשויות לכלול בחלק מהמקרים, גם משיכה הונית של כל הסכום ללא תשלום מס. 

כמובן, שצריך לבחון האם יש יורשים? האם הם זקוקים  לקיצבה החודשית? מה הם הסכומים שהם יקבלו כקיצבת שאירים ולמשך כמה זמן? 

כמובן, שצריך להתייחס גם לנכסים הפיננסיים שיש לאותו אדם.

שיקולי מס

כאשר יש מספר מקורות פנסיוניים והקיצבה החודשית גבוהה, ייתכן שקיצבת פנסיה חודשית נוספת תביא להגדלה משמעותית בסכום מס ההכנסה החודשי. חלק גדול מקיצבת הפנסיה החודשית הנוספת ילך למס הכנסה במקום לחוסך ולמשפחתו.

יש תוכניות חיסכון פנסיוני שבהן עשוי להיות עדיף במצב כזה לדחות את מימוש הקיצבה, למשל: ביטוח מנהלים צמוד מדד עם מקדם המרה מובטח.

לא במקרה כתבתי במשפט הקודם את המילה "עשוי". מילה זו היא אמירה, שזה תלוי במצבו הספציפי של כל חוסך פנסיוני.

מקורות להשלמת הכנסה חודשית שלא ניתן לקבל מהם קצבת פנסיה

כאשר הקיצבה החודשית אינה מספיקה למענה על הצרכים השוטפים, אפשר להשלים אותה באנונה ממקורות שמהם לא ניתן לקבל קיצבת פנסיה חודשית, למשל: פוליסת חיסכון או קרן השתלמות.

לקריאה נוספת

נדב טסלר, אתר פנסיוני: האם אנונה היא דרך טובה כדי להגדיל את פנסיית הזקנה? 

אתר פרישה: אנונה

מי יורש את קופות הגמל?

 

כאשר אדם נפטר עוברים נכסיו ליורשים על פי צוואה חוקית שכתב או בהיעדר צוואה כזו על פי החוק. 

בפוסט שכתבתי בשנת 2016 כתבתי שיש לכלל הזה חריגים: קופות גמל וקרנות פנסיה עוברות למי שמופיע כמוטב בטפסים שמילא העמית. כתבתי גם שמה שכתוב בטפסים גובר על מה שכתוב בצוואה. 

ככה לימדו אותי וייתכן שכך זה היה פעם. בשיחה שלי עם עורכת דין העוסקת בנושאים כאלה היא אמרה לי שהתרחשו שינויים: לא תמיד מי שרשום כמוטב הוא היורש. 

מניסיונה היא ראתה שלפעמים מבקשים מהמוטב להביא צוואה לפני שנותנים לו את הכספים בקופת הגמל או קרן הפנסיה. 

היא ייחסה זאת לרצון של מנהלי קופות הגמל להחזיק את הכסף אצלם כמה שיותר זמן ולהרוויח דמי ניהול ועמלות.  

 

מה הם הכללים להורשת קופת גמל?

 

כאדם למוד ניסיון בהקשר של קופות גמל, איני חולק על קביעתה של עורכת הדין, שהם נוטים להחזיק כספים אצלם ולא ממהרים להעביר אותם ליורש, קל וחומר למתחרה שלהם. 

אבל יש סיבה טובה לבקש ממוטב להראות צוואה. למדתי זאת ממאמר שכתב המומחה הפנסיוני נדב טסלר. 

במאמר שפרסם טסלר באתר ביזפורטל הוא כותב שאם יש צוואה שנכתבה אחרי קביעת היורשים באמצעות טופס של קופת הגמל, הצוואה גוברת על מינוי המוטבים בקופת הגמל. 

אם הצוואה נכתבה לפני מינוי המוטבים, המוטבים מקבלים את כספי קופות הגמל. 

 

מה עליכם לעשות?

 

1. הקפידו למנות מוטבים בקופות הגמל.

 2. מומלץ מאוד לכתוב צוואה.

3. חשוב לסנכרן בין המוטבים בדיווח לקופת הגמל לבין הצוואה, כלומר: המוטבים בקופות הגמל יופיעו גם בצוואה כמוטבים של אותן קופות גמל.

4. אם חל שינוי מהותי, למשל גירושין, חשוב לכתוב צוואה מעודכנת וחשוב לעדכן את המוטבים בקופות הגמל.

הערת שוליים

הנושאים שאני כותב עליהם בבלוגים שלי לקוחים  פעמים רבות מההתנסויות שלי בהווה. כאדם הנמצא ב"ישורת האחרונה" של חייו לא מפתיע שאני כותב על ירושות, צוואות ופטירות. 

כאדם הנמצא בתהליך פרידה מזוגתי במשך שנים רבות, אני כותב גם על גירושין. 

מקווה לכתוב בעתיד הלא רחוק פוסטים כלכליים על פרק ב' בזוגיות.

 

 

פנסיה: לעצמאים קשה יותר

 

בפוסט קודם: איזון משאבים בגירושים: הממשק בין אקטואר ליועץ בכלכלת המשפחה, התייחסתי להרצאאה בזום של האקטואר ד"ר רון קדם, שניתנה במסגרת הרצאות שמארגן איגוד היועצים לכלכלת המשפחה. 

בפוסט זה אתיחס להרצאה טובה אחרת שניתנה באותה מסגרת. כשאני אומר "אתיחס", אני מתכוון לזה שאני מביא את עיקרי הדברים שנאמרו בהרצאה, אבל גם מוסיף פרספקטיבה משלי. 

פוסט זה מתייחס להרצאתו של נדב טסלר על תכנון פנסיה של עצמאים. 

טסלר הוא מומחה ידוע בתחום הפנסיה. הוא גם הכותב של אתר בעל ערך בתחום זה הנקרא: פנסיוני להבין את הפנסיה. 

פנסיה של שכירים

מאז הקמת מדינת ישראל ועד היום לשכירים הייתה פנסיה טובה יותר מאשר לעצמאים. 

הפנסיה של שכירים, שהגיעו בשנים האחרונות לגיל הפנסיה, עשויה להגיע לכ-70% משכרם. העולם השתנה ובני דור ה-Y ודור ה-Z צפויים כנראה לקבל פנסיה של כ-30%-50% משכרם.  

אחד הגורמים לכך היא העובדה, שמרבית בני הדורות הקודמים היו שכירים ומיעטו להחליף מקומות עבודה. הצעירים של היום עובדים במקומות יציבים פחות ובנוסף גם נוטים להחליף מקומות עבודה. הם צפויים לא לעבוד ברצף עד גיל הפרישה. הם גם עשויים למצוא את עצמם עובדים כעצמאים בחלק משנות עבודתם. 

 

פנסיה של עצמאים

 

מה שאני כותב כאן לא בהכרח נכון לכל סוגי העצמאים. כך למשל, עצמאי מסוג עצמכיר עשוי לחסוך סכום דומה לזה שחוסך שכיר.

ההבדל היסודי בין עצמאי לשכיר הוא שלשכיר יש מעביד המפקיד לו לפנסיה בכל חודש. עצמאי צריך להחליט לבד מתי להפקיד וכמה להפקיד.  

לפני שהייתה חובה חוקית להפקיד לפנסיה עצמאי שאל את עצמו: האם בכלל עליו להפקיד לפנסיה? ייתכן גם שלא שאל ולא הפקיד.

פנסיית חובה לעצמאים שיפרה את מצבם הפנסיוני של עצמאים שהם מספיק צעירים. זה מאוחר מדי עבור אלה שהיו בשנות ה-50 וה-60 של חייהם כאשר נכנסה לתוקף פנסיית חובה לעצמאים. 

למרות השיפור ביחס לעבר, מצבם, בדרך כלל, גרוע בהרבה ממצבם של שכירים. 

טסלר אומר שהם עשויים לבנות על האפשרות להמשיך לעבוד כעצמאים גם לאחר גיל הפנסיה. ייתכן שמצבם הבריאותי לא יאפשר להם לעשות זאת. הפנסיה לא תספיק והם יאלצו להתחיל לעבוד כשכירים. 

אני מוסיף, שגם אם מצבם יאפשר להם לעבוד, עלולים להיות שינויים בשוק. מתחרים חדשים ואפילו מתחרים וותיקים עלולים לדחוק אותם החוצה מהשוק. 

המצב הזה מחייב עצמאים לתכנון יצירתי של הפנסיה שלהם.

דילמה ראשונה: הפקדה חודשית לפנסיה או הפקדה שנתית

הפקדה חודשית עדיפה על אף הקושי במימושה בגלל חוסר היציבות בהכנסות של חלק מהעצמאים. היתרון הראשון הוא שהיא מאפשרת כיסויים ביטוחיים כמו אובדן כושר עבודה. 

היתרון השני הוא ביצירת מסגרת קבועה של צבירה. כשמפקידים הפקדה חד פעמית בסוף שנת מס, לא תמיד יש לעצמאי את סכום הכסף שתכנן להפקיד. הוא עלול להפקיד פחות ולצבור פחות ממה שתכנן. 

היתרון השלישי עשויים להיות רווחים על ההשקעה במהלך השנה. כמובן שזה אל וודאי שיהיו רווחים.

פיתרונות יצירתיים

 

חשוב להבין שהפיתרון צריך להיות מותאם באופן ספציפי לכל עצמאי.

במקרה של אובדן כושר עבודה

פתרונות יצירתיים כוללים שימוש באפיקי חיסכון נוספים ובביטוחים. 

כך למשל, כשמתרחש אירוע של אובדן כושר עבודה לשכיר יש ימי חופשה וימי מחלה. הם יכולים לעזור לו לעבור את התקופה עד לקבלת סכום חודשי בגין ביטוח אובדן כושר עבודה.

לעצמאי אין חופשות וימי מחלה. עליו למצוא מקורות מימון אחרים.

טסלר מציע למשל ביטוח מחלות קשות. זוהי גם אחת הסיבות לאובדן כושר עבודה. אם הפסקת עבודה, נובעת ממחלה קשה, הביטוח עשוי להיות מקור מימון. 

הצעה אחרת היא חיסכון בקרן השתלמות. בנוסף להטבת המס בחיסכון כזה, עמיתים בקרן השתלמות זכאים להלוואה בתנאים טובים במיוחד. 

גם הלוואה כזו עשויה להיות מקור מימון.

להשלמת הפנסיה

כפי שכבר ציינתי, גם שכירים צעירים צריכים לחשוב על מקורות פיננסיים שיהיו הרובד השלישי של הפנסיה שלהם בעתיד הרחוק. 

עצמאים צריכים לחשוב על זה יותר. 

 

מקור ראשון: קופת גמל להשקעה

בקופת גמל להשקעה אפשר להשקיע עד 70 אלף שקלים לשנה. אין הטבת מס על ההפקדה אבל הכסף נזיל בשיעורי מס רגילים על הרווחים. אפשר גם לשמור אותו עד לגיל הפנסיה ולהשתמש בו להגדלת קצבת הפנסיה.

 

מקור שני: קרן ההשתלמות

בהפקדה לקרן השתלמות יש הטבות מס. שמירה על כספים בקרן עד לגיל פרישה עשויה לספק השלמה לפנסיה. זאת על אף שקרן השתלמות אינה מכשיר לחיסכון פנסיוני.

מקור שלישי: קופת גמל

קופת גמל רגילה עשויה למלא שני תפקידים: חיסכון פנסיוני במקום קרן פנסיה והשלמה לחיסכון פנסיוני. בשני המקרים מקבלים הטבות מס אבל ניתן לקבל קצבה חודשית רק בגיל המתקרב לגיל הפרישה מעבודה. 

הקצבה היא רק באמצעות קופת גמל משלמת לקצבה. 

במקרה של חיסכון עיקרי לפנסיה עשוי להיות חשוב לדאוג לכיסוי הצד הביטוחי באמצעות ביטוח Risk מתאים.