‏הצגת רשומות עם תוויות מדד המחירים לצרכן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מדד המחירים לצרכן. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 18 בנובמבר 2023

גירושים: מזונות לילדים: טיפול סביר בזמן הגירושים או בכייה לדור אחד?

 


חלק גדול ממה שאני כותב בבלוג זה, מבוסס על התנסות אישית שלי או על בסיס נושאים שאני חוקר מעט לעומק עבור משפחות או יחידים. 

בעקבות ההתנסות האישית שלי וגם בהקשרים אחרים כתבתי פוסטים על גירושים. 


כמעט שלא התייחסתי בפוסטים על הנושא של מזונות ותשלומים אחרים עבור ילדים קטינים. 

במקרה אחד כן התייחסתי לבנק הדואר שעבר על החוק כשלא איפשר לגרושה, שהיו תהליכי הוצאה לפועל על החשבון שלה, למשוך את כספי המזונות עבור ילדיה.

התחלתי ליווי כלכלי של אם גרושה עם ילדים קטינים.  בשיחה הראשונה אספתי פרטים. בין השאר שאלתי אותה על מזונות לילדים.

התברר לי שגובה המזונות נקבע בהסכמה בבית דין רבני. 

מאוד לא אהבתי לשמוע שדמי המזונות בהסכם הגירושים אינם צמודים למדד.

זה נראה לי לא הגיוני. המשמעות בתקופה הנוכחית עם עלייה גבוהה ומתמשכת במדד המחירים לצרכן, היא שחיקה בערך הריאלי של דמי המזונות. 

החלטתי לנסות לבדוק מעט את הנושא בעצמי כשבמוקד עמדה השאלה: האם אין חובה חוקית במדינת ישראל להצמיד מזונות למדד?

גילוי נאות, אינני עורך דין ואינני טוען רבני ולכן איני מוסמך ליעץ לזוגות במהלך תהליך גירושים. 

במהלך חיפוש המידע באינטרנט, למדתי כמה דברים שחשוב שזוגות שמתגרשים ויש להם ילדים הזכאים לדמי מזונות יהיו מודעים אליהם. מודעות אינה תחליף להתיעצות עם אנשי מקצוע מוסמכים.


כמה הבהקים על פי האינטרנט


1. אין חובת הצמדת דמי המזונות למדד המחירים לצרכן. בדרך כלל מקובל לעשות את זה.

דעתי האישית: עדיף להצמיד על מנת למנוע שחיקה בערך הריאלי של דמי המזונות.

2. אפשר לפנות בבקשה לערכאה שיפוטית מתאימה ולבקש שינוי דמי המזונות, אם יש שינויים במצב או אם ההסכם או פסק הדין לא התחשבו בצרכי הילדים.

כדאי לקרוא על נושא באתר "כל זכות": 


3. יש מחלוקת ביחס לסמכותו של בית הדין הרבני בנושא זה. 

בית המשפט העליון על  פי הלכת שרגאי בשנת 2019 קבע כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעה להשבת הוצאות בלבד, אך לא בתביעת מזונות ילדים לגופה.


4. ברוב המקרים מקבלים סכום מזונות נמוך יותר בבית הדין הרבני מאשר בבית המשפט לענייני משפחה.

בהרבה מקרים מדובר באישה המגדלת את הילדים המשותפים.

שיטות קביעת דמי המזונות בבית המשפט לענייני המשפחה ובבית הדין הרבני שונות.


5. יש גם הוצאות אחרות על ידים קטינים שאינן חלק מדמי המזונות.  

ההמלצה של מקורות שקראתי היא להגיע להסכם גם בנושא זה.

דעתי היא שההמלצה חשובה וכדאי לעשות זאת.


6. הסכם מזונות יכול להסתיים באחד משני מצבים: גיל 18 או סיום שירות צבאי.

לצד החלש יותר כלכלית, בדרך כלל אם המגדלת את הילדים לבדה, כדאי לנסות להגיע להסכם מזונות עד סיום השירות הצבאי. כשלוש שנים נוספות של מזונות של בן או מעט פחות של בת, שאיננו משתכר למחייתו בזמן שירות סדיר בצבא.


מקורות שנעזרתי בהם


1. אתר כל זכות

זהו אתר חשוב ואמין בנושאי זכויות. באתר זה לא מצאתי שום התייחסות לשאלת ההצמדה למדד המחירים לצרכן.

2. מזונות ילדים - מידע מקיף להורים המתגרשים 

באתר: הורות משותפת טובת הילד. 


3. מלחמת סמכויות במזונות ילדים: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה

מאמר בעיתון כלכליסט שנכתב על ידי עו"ד מאיה רוטנברג, בשיתוף dun's 100. 



סיכום

 
1. חשוב לבחון היטב הסכמים על תשלומים עבור ילדים משותפים בזמן גירושים. 

2. אל תסתמכו עלי. רצוי להתייעץ עם גורם מקצועי מוסמך. 

3. מהות הגוף השיפוטי הקובע או המאשר את ההסכם בין ההורים חשובה: לרוב בבית המשפט לענייני משפחה הסכומים גבוהים יותר מאשר בבית הדין הרבני. 

4. בהסכם הצמידו את דמי המזונות למדד.

5. זכרו שיש מצבים בהם ניתן לשנות את ההסכם. 

6. זכרו שיש הוצאות שאינן נכללות בדמי מזונות.


טיפ קטן מניסיוני


גם בהקשר כלכלי, גירושים בהסכמה בעזרת מגשרת או מגשר עדיפים על התכתשויות בערכאות שיפוטיות. 

ההסכם יגיע לאישור של בית המשפט לענייני משפחה על מנת שיהיה לו תוקף.


יום רביעי, 17 במאי 2017

שינוי מגמה במחיר הדירות?

בפוסט קודם טענתי שמחירי הדירות בישראל לא ימשיכו לעלות לנצח. הטענה הבסיסית שלי ושל אחרים היא שמחירים לא נקבעים רק לפי היצע וביקוש. הם נקבעים גם לפי היכולת של המבקשים לרכוש לשלם את המחיר הנדרש. ככל שעולים המחירים, קטן אחוז הרוכשים הפוטנציאליים המסוגלים לרכוש דירות. 
אלה שאינם יכולים לרכוש ימצאו פיתרונות אחרים ויקטינו את הביקוש.

מחקרים של מכוני מחקר כלכליים בארץ, פרסומים של מחלקות מחקר בסקטור הממשלתי ופרסומים בעיתונות הכלכלית תומכים בטענה שלי. 
כך למשל, פורסם שפחת הביקוש לדירות במרכז הארץ ועלה הביקוש לדירות בפריפריה.
פורסם שחלק מקוני דירות בפריפריה אינם מתגוררים שם. הם משכירים את הדירה שקנו ושוכרים דירה במרכז הארץ.


לכאורה פרסום התומך בטענות שלי. צריך להתיחס לנתון הזה בזהירות ולשאול את השאלות הבאות:

1. האם מדובר במגמה מתמשכת או ברבעון אחד?
2. כיצד מחושב מחיר דירה ממוצע?
אם הוא מחושב כמחיר ממוצע ארצי אז הקטנת מספר העסקות לרכישת דירה במרכז הארץ (יקרות יחסית) והגדלת מספר העסקות לרכישת דירה בפריפריה (זולות יחסית) עשויה להסביר את הירידה במחיר או לפחות חלק ממנה.

הנתון המהותי העשוי להביא לירידת מחירי דירות
הנתון המהותי הוא העליות בשערי הריביות. ריבית גבוהה יותר פירושה עלות גבוהה יותר של משכנתאות. עלות גבוהה יותר של משכנתאות פירושה פחות אנשים המסוגלים לרכוש דירות.  

עליית הריביות בהקשר זה הוא מושג המתיחס לכמה ריביות. בראש ובראשונה עליה גדולה בריבית על משכנתאות שכבר התרחשה. 

באותו מאמר בכלכליסט, שאליו קישרתי, מצוין גם שמדד המחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-0.7% ומתקרב לטווח התחתון של יעד האינפלציה. עד לא מזמן ראינו מדד שלילי ל-12 חודשים אחרונים. עליית המדד עשויה להוות קטליזטור להעלאת ריבית במשק. העלאת ריבית בנק ישראל, כאשר תהיה, תגרום כנראה גם לעלית הריבית על משכנתאות.

אם נסתכל מעבר לאוקינוס (ארה"ב) גם שם מצפים לעליות בריבית. קרוב לודאי שעליית הריבית בארה"ב תגרור גם עליית ריבית בישראל. 


השורה התחתונה
הנתונים על ירידה במחירי הדירות אינם אינדיקציה ברורה למגמה מתמשכת של ירידת מחירי דירות. הם בהחלט מחזקים את הטענה העקרונית שלי (ולא רק שלי) שמחירי הדירות בישראל לא יעלו לנצח. קרוב לודאי שהם לא יעצרו, אלא במועד זה או אחר, יתחילו לרדת.


חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...