החיפזון הוא מהשטן: בדרך לעולם ללא SWIFT

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

היום הוא יום השואה. פוסט זה מוקדש לזכרם של כל בני משפחתה של אימי שנרצחו בשואה. 

SWIFT היא מסלקה בינלאומית המשמשת בעיקר להעברת כספים בין חשבונות בנק בארצות שונות. העמלה על העברת כסף בין בנקים תוך שימוש ב-SWIFT היא עמלה גבוהה במיוחד. 

בפוסטים קודמים התייחסתי כבר לפולניה שעבדה בארצות הברית והגיעה למסקנה, שזול יותר לטוס לפולין עם הכסף עליה מאשר להעביר אותו למשפחתה בפולין באמצעות SWIFT.

התייחסתי גם לחברת פינטק ישראלית שמצאה פיתרון לעקוף את ה-SWIFT בהעברת כספים על מנת לחסוך את העמלות הגבוהות.

שימוש שלא לצורך ב-SWIFT

ביום השואה אתחיל בסיפור על ניצולת שואה הקשור ב-SWIFT. 

באותה תקופה לא היה סביר להמשיך להחזיק כספי פיצויים חודשיים מגרמניה במטבע היורו, ששערו היה נמוך ולא היו ציפיות לשינוי במגמת הירידה שלו. 

סייעתי לניצולת שואה לבצע פעולות של מכירת פיצויים חודשיים והעברתם לאפיק השקעה, שיעץ לה יועץ השקעות להשקיע בו. 

יועץ ההשקעות אמר שניתן להעביר ישירות מחשבון מט"ח לאפיק ההשקעה באמצעות חברת ביטוח או בית השקעות ולשלם עמלה נמוכה יותר מעמלת מכירה. 

התברר שהבנק ביצע את ההעברה באמצעות SWIFT. העמלה כמובן הייתה גבוהה יותר מעמלת מכירה. 

ניסיתי להסביר לפקידת הבנק שהעברה בין חשבונות בארץ צריך לבצע ישירות ולא באמצעות SWIFT. היא אמרה שתברר את זה וחזרה עם התשובה: "ככה אנחנו עובדים". 

היות שאיני בעל החשבון ואיני מיופה כוח בחשבון, לא נותר לי אלא להמליץ, למי שיש לו הרשאה לטפל בחשבון, לדרוש מהבנק החזר העמלה. לא היה להם כוח לעשות את זה.

אני בטוח שלו אני הייתי בעל החשבון הבנק היה נאלץ להחזיר לי את העמלה המיותרת הזו. 

האם גם בעתיד נאלץ למצוא עוקף SWIFT?

עוקפי ה-SWIFT מתרבים. בנוסף לטיסה עם הכסף נוסח הגברת הפולניה ושימוש בשירותי חברת פינטק המחזיקה חשבונות בנק בארץ ובחו"ל כשהמעביר יכול להפקיד בחשבון בארץ ולקבל זיכוי בחשבון בחו"ל, יש גם דרכים נוספות, למשל מטבעות דיגיטליות כמו ביטקויין ושירותי תשלומים של ענקיות ההייטק העולמיות. 

הבשורה הטובה היא שבעתיד סביר שלא יהיה צורך בשימוש ב-SWIFT ונוכל לחסוך עמלות יקרות.  

הבשורה לא תצא מציון אלא מבייג'ינג. 

מטבעות דיגיטליים

אם תקראו את הכתבה של רפאל קהאן בכלכליסט, תגלו שכ-60 מדינות מפתחות מטבעות דיגיטליים. המדינה המובילה בתחום הזה היא סין. סין כבר עושה פיילוט של כמה מאות אלפי משתמשים באפליקציה הזו. 

ההבדל בין מטבעות דיגיטליים של מדינות לבין ספק מטבעות, כמו ביטקויין, הוא שהן מוסדרות ברגולציה ומנוהלות על ידי מדינות. 

הניהול הוא במקביל לשטרות הכסף והמטבעות של אותה המדינה. לשני סוגי המטבעות אותו שער. 

ההבדל העיקרי הוא בפורמט אבל הפורמט הדיגיטלי מקנה יתרונות, כמו למשל תאריך תפוגה גלוי. 

תאריך התפוגה עשוי להיות אמצעי להגדלת שיעור הצריכה. 

על פי הכתבה, ממשלת סין רואה יתרון נוסף למטבע הדיגיטלי שלה: הוא מגדיל את היכולת שלה להתמודד עם מלחמות סחר. מטבע דיגיטלי ניתן להעביר ללא שימוש ב-SWIFT וכך קשה יותר לנהל מלחמת סחר. 

העתיד ללא SWIFT

העולם עובר שינויים מהותיים באמצעי התשלום. סביר להניח שהם יימשכו ובעתיד נשלם באמצעים אחרים ממה ששילמנו בעבר. 

השימוש בצ'קים קטן בהדרגה וכבר אין צורך להגיע לסניף או למכשיר בנקאי על מנת להפקיד אותם. בתקופת הקורונה שילמנו יותר בכרטיסי אשראי מאשר במזומן על מנת לא להידבק במחלה. השינוי הזה כנראה בלתי הפיך.

אבל גם כרטיסי אשראי מתחילים להידחק על ידי אמצעי תשלום חדשים כמו אפליקציות תשלום, ארנקים דיגיטליים, תשלומים סלולריים ומטבעות דיגיטליים. 

כבר היום בסין וביפן משלמים הרבה פחות בכרטיסי אשראי והרבה יותר באמצעות אפליקציות תשלום בנקאיות.

העתיד: מטבע רגיל או מטבע דיגיטלי?

 נראה כי מיליארד ושלוש מאות מיליון סינים לא טועים. גם 60 מדינות. 

בעתיד הקרוב צפויים להיות מטבעות דיגיטליים של מדינות בצד מטבעות רגילים של אותן מדינות. 

בעתיד הרחוק יחליפו מטבעות דיגיטליים את השטרות והמטבעות הרגילים.

בשלב מסוים בתהליך השימוש ב-SWIFT יתייתר ולא תהיה יותר הצדקה להמשך קיומו. 

אין ספק שהמונח Swift באנגלית, שפירושו מהיר, הוא כבר סוג של לעג לרש או לרשת הזו בעולם הדיגיטלי המהיר יותר מה-SWIFT .

 

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

בנק אמריקאי במרילנד
מקור התמונה: English Wikipedia

לפני 10 שנים או 20 שנים אף אחד לא היה מעלה בדעתו לשאול את השאלה שבכותרת. בפוסט זה אסביר מדוע יש מקום לשאול את השאלה הזו לפני שאתן את התשובה שלי לשאלה הזו.

סניפי בנקים נסגרים
לדברי ד"ר בועז ברק, מומחה לבנקאות, באירופה נסגרים כל שנה כ-20% מסניפי הבנקים. לדבריו גם בישראל המצב דומה. אני לא מכיר את המספרים הקונקרטיים בארץ, אבל ללא ספק זו המגמה. יש שתי סיבות עיקריות לסגירת סניפי בנקים בישראל.

הסיבה הראשונה היא שהבנקים מעדיפים שלקוחות ישתמשו בערוצי שירות עצמי כי זה עולה להם הרבה פחות כסף מאשר סניפים.
הסיבה השנייה היא שהמפקחת על הבנקים בבנק ישראל חייבה אותם להתיעל ולפטר מספר רב של עובדים. הבנקים בישראל יעילים פחות מבנקים במדינות אחרות ואת המשכורות לעובדים שלא הכרחיים משלמים בסופו של דבר הלקוחות, כלומר: אנחנו.

אם תימשך המגמה של סגירת סניפים, האם בסופו של דבר לא ישארו בכלל סניפי בנקים? 

סיפור אמיתי על פולניה שעבדה בארה"ב
צעירה פולניה עבדה בארה"ב. היא בדקה אפשרות להעביר כסף למשפחתה בפולין באמצעות הבנק שלה.
התברר לה שזה עולה יותר מאשר לטוס לפולין. היא הוציאה כסף מזומן. קנתה כרטיס טיסה וטסה לפולין בעלות נמוכה יותר מאשר עמלות העברת הכסף.
היום יש לה סטארטאפ ב-Fintech.

הסיבה לעמלות הגבוהות היא שימוש ב-SWIFT. זוהי תוכנה מורכבת ויקרה, המחברת באמצעות פרוטוקול מיוחד, את כל הבנקים.
באמצעותה מועברים כספים מחשבון בבנק אחד לחשבון בבנק אחר במדינה אחרת. 

הסטארטאפ של אותה צעירה אינו לבד. סטארטאפ ישראלי חוסך עלויות העברת כספים של עסקים קטנים. החלק הטכנולוגי הוא ניתוח מידע רב ומורכב. החלק הלא טכנולוגי הוא העברת כספים לחשבון של החברה בארץ. החברה מכניסה ישירות את הסכום לחשבון של הלקוח בחו"ל באמצעות העברה בתוך אותה המדינה מחשבון בנק שלה. כך נחסכות עלויות העברת כסף באמצעות SWIFT.

דרך אחרת לעקיפת השימוש היקר ב-SWIFT היא שימוש במטבע הביטקויין. הביטקויין הוא מטבע אותו כורים באינטרנט תוך שימוש בטכנולוגיה הנקראת Blockchain. התחליף להעברת הכסף באמצעות SWIFT היא טכניקה של הצפנה בצירוף קונצנזוס אישור של משתמשים רבים ברשת.   

האם יש עתיד לגופים הגובים עמלות עתק על העברת כספים ממדינה אחת לאחרת? כנראה שלא. יתכן ויאלצו בעצמם להשתמש ב-Blockchain ןלהוזיל את העלויות. יתכן גם שיפסידו פלח שוק גדול של העברות כספים.

פינטק
Fintech, בעברית: פינטק, הוא שילוב של שירותים פיננסיים וטכנולוגיה (אינטרנט וטלפונים חכמים) בחלק מהמקרים מבוסס הפינטק על כלכלת שיתוף. דוגמה: במקום לקחת הלוואה בבנק עליה משלמים ריבית גבוהה ועמלות אפשר להקים אתר אינטרנט בו יוכלו אנשים שיש להם כסף זמין להיענות לבקשת אנשים המעוניינים לקבל הלוואה ולהלוות להם כסף. 
זה לא עד כדי כך פשוט משום שהחברה שבנתה את האתר גוזרת קופון. היא גם מבטחת את החזר ההלוואה במידה שמקבל ההלוואה לא עמד בתשלומי ההחזר. המלווה מקבל ריבית גבוהה יותר מהריבית על פיקדון בבנק.

הקופון הזה זול בהרבה מהריבית והעמלות שגובים בנקים המלווים כסף. 
השורה התחתונה היא שההלוואות הלאה משתלמות גם למלווה וגם ללווה.

מחקר ששנעשה באוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית, על נתונים המתיחסים לכל יבשת אירופה, מצביע על שוק גדול וצומח ולשירותי הלוואות ומימון המונים (Crowdsourcing). בשנת 2014 השוק גדל ב-144% בהשוואה לשנת 2013.
לקריאת תמצית המחקר: שירותים פיננסיים חלופיים מנישה שולית למרכז (Mainstream).

השירותים הפיננסיים החלופיים לוקחים מהבנקים פלח שוק ומקטינים את רווחיהם. עוד סיבה לצמצומים בבנקים. הם גם מעבירים אליהם עובדי בנקאות מיומנים, חלקם בכירים, הרואים את עתידם בפינטק ולא בבנקים.

האינטרנט כבנק
לפני כ-15 שנה נתתי ייעוץ במחשוב לאחד הבנקים בישראל. בחננו לעומק את המגמות בעולם המחשוב הבנקאי. באותה תקופה דיברו על בנקאות באינטרנט. לא היה ספק שהערוץ האינטרנטי רווחי יותר מערוצים אחרים. ביצוע הפעולות היה זול יותר לבנקים מאשר ביצוע פעולות בערוצים אחרים ולא פחות חשוב, בערוץ הזה השתמשו הלקוחות המועדפים של הבנקים: אלה שיש להם כסף ואין להם זמן. היו אפילו בנקים אינטרנטיים לגמרי, כלומר: ללא סניפים. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, הבנק האינטרנט הטהור הראשון הוקם בשיקגו. הטריוויה הזו לא ממש מענינת. מה שכן מענין זה מה הייתה המסקנה הסופית ביחס לבנקים אינטרנטיים בלבד.

המסקנה הייתה: בנקים ללא bricks and walls, כלומר: אינטרנטיים בלבד ללא סניפים, נכשלו. הצליחו אותם בנקים שהצליחו לשלב בין ערוץ אינטרנטי מתקדם לבין סניפים.

המסקנה שלי מ"המחקר" שביצענו היא שגם בעתיד לא בהכרח סניפי הבנקים יעלמו לחלוטין. 

הטלפון החכם כאמצעי תשלום
איום נוסף על הבנקים בא מכיוון תשלומים ישירים בטלפונים חכמים. כשמשלמים ישירות בטלפונים חכמים לא זקוקים לתיווך של הבנק. השחקנים המובילים בשוק הזה צפויים להיות Apple ו-Google. 

בחלק מהמדינות המתפתחות, בהן רק לחלק מהאוכלוסייה יש בכלל חשבון בנק, זהו תחליף מתבקש. גם במדינות מפותחות תשלומים כאלה עשויים להיות קלים יותר לביצוע מאשר פעולות באמצעות הבנק. סביר להניח שהם עשויים גם להיות זולים יותר.
בכירים בבנקאות הישראלית, שרואיינו לעיתונות הכלכלית, הביעו דעה שהאיום של תשלומים בטלפון החכם משמעותי יותר מהאיום של הפינטק.

לא משנה אם תסכימו איתם או לא, אפליקציות תשלום בטלפון החכם עשוי לקחת פלח מהשוק הבנקאי הנוכחי.

הטלפון החכם כבנק
ד"ר בועז ברק, שהוזכר בתחילת פוסט זה, הוא האזרח הזר הראשון שהיה חבר הנהלה של בנק שוויצרי. הוא היה חבר הנהלה בשני הבנקים השוויצריים הגדולים ביותר UBS ו-Credit Swisse. לפני מספר קטן של שנים פרש והקים עם שני שותפים חברה מצליחה בתחום השירותים הבנקאיים. החברה הזו אינה בנק. 

בהרצאה שלו הוא מדבר על הטלפון החכם כבנק עתידי. למעשה הוא לא ממש בנק אלא המקום אליו מגיע המידע הבנקאי וממנו מבוצעות הפעולות. לשאלתי הוא ענה שהוא לא חושב שהבנקים יעלמו לגמרי. הם רק ישתנו באופן מהותי. 

במושגים שלי, יהיו בעיקר בנקים דיגיטליים עם מעט סניפים. שירותים חשובים שינתנו על ידי חברות חוץ בנקאיות, כמו החברה של ד"ר ברק ושותפיו, יכללו מנועי השוואת מחירים. אנחנו רואים מנועי השוואת בתחומים רבים אחרים, אז מדוע לא בבנקאות? 
אתם רוצים לקחת הלוואה דווקא בבנק אז מדוע שלא תקבלו לטלפון החכם או לאינטרנט רשימה של בנקים וגובה הריבית ותנאי התשלום בכל אחד מהם? 
אתם רוצים להפקיד פיקדון בבנק אז מדוע שלא תקבלו רשימה של תנאי פיקדון מהסוג שאתם רוצים בבנקים שונים מדורגת מזה שנותן את התנאים הטובים ביותר ועד זה שנותן את התנאים הפחות טובים?
יש כאלה החושבים שאפילו הבנקים עצמם יאלצו לתת לכם מידע על מוצרים בנקאיים של בנקים מתחרים.

הטרנספורמציה הדיגיטלית עשויה להפוך את הטלפונים החכמים וה-Pablets למרכז פעילות בתחומים רבים כולל בנקאות ושירותים בנקאיים באמצעות גורמים שאינם בנקים.


האם ימשיכו בנקים להתקיים בעוד 20 שנים?
בשישים ומשהו שנות חיי כבר נתקלתי בהרבה אנשים שטענו בכתב או בע"פ שמוצר או חברה "ימותו". האופנה של להמית בהבל פה מוצרים או חברות נפוצה במיוחד בתחום טכנולוגיית המידע (Information Technology). כמעט תמיד הממיתים טעו.

איני רוצה להצטרף לאותם נביאים (רובנו יודעים למי ניתנה הנבואה אחרי שחרב בית המקדש). 

השורה התחתונה שלי היא שלהערכתי בנקים ימשיכו להתקיים גם בעוד 20 שנה.
הם יצטרכו להתסגל למציאות חדשה והרבה פחות נוחה מהמציאות שהכירו במשך עשרות רבות של שנים.
הבנקאים השמרנים ושונאי הסיכונים (Risk Averse) כבר לא יוכלו להמשיך באותו מסלול מוכר.