דואר ישראל עם קצת חזון

בשני הפוסטים שכתבתי על דואר ישראל: שגריר ישראל בדואר ישראל ולהתעלל בגוויות או מדוע אני כותב על דואר ישראל? מתחתי ביקורת חריפה על ההנהלות של הדואר.

לא פלא שעשיתי זאת כשבאופן שיטתי לא קיבלתי שירות בסיסי ראוי מהחברה ובעבר הרשות הזו.

אין מדובר במשהו אישי או חוסר מזל רבים מאזרחי ישראל חוו חוויות דומות לחוויות שלי, משום שבאמת ההתנהלות של דואר ישראל גרועה במיוחד.

בפוסט זה אציג דווקא תסריט שבינתיים לא התממש שבו היה מנהל את החברה אדם בעל חזון ויכולת ניהולית ראויה.

אתמקד בפרויקט חליפי לפרויקט יקר שביצע הדואר. מיליאד ו-300 מיליון סינים ואני הקטן, לא הצלחנו להבין את הרציונל העסקי שלו.

נניח לרגע, שאת הכסף שהושקע בפרויקט הרחבת המיקוד מחמש ספרות לשבע ספרות (בסין מסתדרים עם מיקוד של חמש ספרות), היו בוחרים להשקיע בקו עסקים שיש לו פוטנציאל עסקי גדול.

לא רק Fintech גם קניות באינטרנט

בפוסט קודם מה תעשה כשתהיה גדול: בנקאי או איש Fintech? הסברתי את היתרונות של שירותים פיננסיים חלופיים ביחס לבנקים. 

אחד היתרונות הגדולים הוא שהם מחזיקים אתר אינטרנט במקום הסניפים שמחזיקים הבנקים.

כשמחזיקים אתר אינטרנט לא צריך לשלם דמי שכירות על הסניפים, משכורות לפקידים, חשמל, מים, ארנונה, תיקונים למבנה, ריהוט, שילוט וכיו"ב. 

כשיש הרבה פחות הוצאות אפשר להוריד גם את המחיר לצרכן.

חברות ה-Fintech אינן לבד. בודאי שמעתם על החברות האמריקאיות Amazon ו-eBay ועל החברה הסינית Alibaba. החברות האלה פועלות באופן דומה לחברות Fintech רק בתחומים אחרים.

כמו שלחברות Fintech, אין סניפי שירות עם פקידים, גם לחברות האלה אין חנויות פיזיות בהן מונחים מוצרים על מדפים והקונה נעזר בעובדים לביצוע הקניה.
אפשר להזמין באמצעות אתר האינטרנט שלהם מוצרים ולשלם עליהם באופן מקוון. 

בדוגמה הצגתי שלוש חברות ענק, אבל קיימות בלי סוף חברות גדולות וקטנות בעולם ובישראל המיישמות מודל עסקי דומה. ללא התקורה הגדולה של החנויות, אפשר להוזיל את עלות המוצר לצרכן.
כך למשל, יותר זול לקנות מחסנית דיו למדפסת באופן מקוון מאשר לקנות אותה בחנות.

שוק המכירות האינטרנטיות: מגמות ואתגרים
מחקרים שעוסקים בנושא של מכירות מקוונות וגם כתבות בעיתונות הכלכלית מראים מגמה ברורה גידול עקבי ומשמעותי בהיקפי הקניות המקוונות באינטרנט. 

הטכנולוגיות של היום מאפשרות הצגת תמונות וסרטונים של המוצרים. בקניות מקוונות קל יותר לעשות השוואת מחירים בין מוכרים שונים. פשוט ניגשים לאתר כמו האתר ZAP ומחפשים את המוצר. מקבלים רשימה של מוכרים ומחירים ולפעמים גם המלצות שליליות או חיוביות של קונים ביחס לחברה או מוצר.

יש גם בעיות. אזכיר כמה מהבולטות:

1. מוצר שאינו מגיע על אף שהלקוח שילם

2. מוצר שמגיע במצב לא תקין ללקוח

3. מוצר שלא מגיע בזמן שאליו התחייב הספק ללקוח

4. בעיות של רגולציה ושל אמינות הספק

מתיאור הבעיות הבנתם שבודאי שיש הבדל בין העברת כסף באמצעות שירות Fintech לבין העברת מוצר פיזי ללקוח בקנייה מקוונת. העברת כסף יכולה להתבצע בתהליך דיגיטלי או אלקטרוני. את המחסנית למדפסת שלי אני צריך לקבל על מנת להכניס אותה פיזית לתוך המדפסת במקום המחסנית הריקה.

כאן טמון הפוטנציאל העסקי האדיר לדואר ישראל: מישהו צריך לטפל בבעיה הלוגיסטית של העברת החבילה ללקוח.
הספרים המקצועיים באנגלית שהזמנתי ב Amazon (בארץ קשה מאד להשיג אותם בחנויות ספרים) צריכים להגיע אלי הביתה.  

מנוע צמיחה או מנוע צניחה?
שירות אספקת חבילות לנמענים עשוי להיות מנוע צמיחה עסקי לדואר ישראל, בגלל הצורך ההולך וגדל בהעברת מוצרים שנקנו באופן מקוון באינטרנט לאלה שהזמינו אותם.

לשם כך היה צריך חזון כשהתהליך של שימוש בקניות מקוונות רק התחיל. את החזון צריך לממש באמצעות טיפול בכל האספקטים הלוגיסטיים, העסקיים התהליכיים והשיווקיים.
זה לא קל. זה לא פשוט וזה דורש השקעה כספית, אבל זה בהחלט אפשרי. זה דורש הגדרת SLA ועמידה בו.
ייתכן שגם היום זה עדיין לא מאוחר מדי.

זה יכול להיות גם מנוע צניחה כשבאופן עקבי לא מספקים שירות ראוי ובאופן עקבי לא עומדים בהתחיבויות לרמות שרות.
לא ישאר ואקום. מישהו אחר יעביר את המוצרים ליעדם, בעלות גבוהה יותר אבל עם שירות איכותי הרבה יותר.

אם לשפוט מהניסיון שלי, למשל בהקשר של מחסנית הדיו שהדואר התחייב לספק, שתגיע אלי תוך שבוע ובפעם הקודמת הגיעה אחרי יותר משבועיים והפעם טרם הגיעה למרות שעברו יותר משלושה שבועות, דואר ישראל הוא בכיוון של צניחה.

לצערי, גם אם שופטים על פי ניסיונות נוספים שלי ושל מכריי וחבריי,  מדובר בצניחה במהירות של מישהו ששכח לפתוח את המצנח.

הערת שוליים
בעתיד חלק מהמוצרים יוכלו להיות מסופקים באופן אלקטרוני באמצעות מדפסות תלת-מימד. זה עשוי לפתור את הבעיה הלוגיסטית של העברת אותם מוצרים.
אנחנו עדיין רחוקים משם כמה שנים טובות. ברור שזה לא יהיה ישים למוצרים רבים, שעדיין יהיה צורך לספק אותם ללקוחות בדרך המקובלת היום.

שגריר ישראל בדואר ישראל

 התמונה לקוחה מאתר האינטרנט של הוצאת דיבה 

כשהבן שלי היה ילד הוא קרא ספר בשם: שגריר ישראל על הירח. גם הוא וגם אני אהבנו את הספר המשעשע הזה, שנכתב על ידי עמרי בר לב ומיכאל בן זאב. 

הכל התחיל כששאלו את עצמם: מה יקרה אם מישהו יציע את עצמו ברצינות לתפקיד שגריר ישראל על הירח?

הם שלחו מכתב בשם בדוי למשרד החוץ בו הציע הכותב את עצמו לתפקיד וציין את כישוריו המתאימים לתפקיד.

בעקבות התשובה נשלחו מכתבים הומוריסטיים, כביכול רציניים, לגורמים שונים. המכתבים המשעשעים והתשובות, שלפעמים משעשעות לא פחות, רוכזו בספר.

הספר השני בסדרה ממשיך באותו קו והוא נקרא שגריר ישראל על המאדים.

בפוסט זה אני מציע לכותבים שם לספר שלישי בסדרה: שגריר ישראל בדואר ישראל. כפי שמאדים והירח הם פלנטות אחרות, גם דואר ישראל הוא פלנטה אחרת.

מדוע אין דואר ישראל מסוגל לתת שירות סביר לאזרחי ישראל?

ככשואלים מדוע דואר ישראל הוא מהגרועים בשירותי הדואר בעולם, או אולי אפילו הגרוע שבהם? יש שלושה גורמים מהותיים. כל השאר הם תירוצים או גורמים שוליים לכישלון המתמשך.

בפוסט זה אתייחס לכל אחד מהגורמים הנ"ל ואתייחס לכמה אירועים,  שחוויתי אישית בזמן האחרון או שמעתי עליהם ממקור מהימן בזמן האחרון.

אסביר מושג ניהולי חשוב, שרוב החברות בעולם המערבי מכירות, וחלק גדול מהן מנסות ליישם בשטח. יש לי חשד שבדואר ישראל לא מכירים אותו או לא מיישמים אותו או מיישמים אותו באופן כושל במיוחד.

אסיים באזכור הסיפור היחיד בסדרת שגריר ישראל על... שבו, לדעתי, נכשלו הכותבים: הם חשבו שזו פנטזיה פרועה ואני לא אופתע כלל אם יתברר שזה קרה במציאות.

גורם ראשון: ניהול כושל

האנגלים אומרים ש"המבחן הוא בטעם הפודינג". מבחן התוצאה של דואר ישראל הוא כישלון ניהולי ברור.

אביא רק שלושה דברים בהקשר זה בסעיף הנוכחי:

1. עיינתי בערך דואר ישראל בויקיפדיה העברית. הערך כולל פסקה בשם: "מינויים פוליטיים". בפסקה זו מצוטטים שני שופטים. אחזור על הציטוטים.

בראשון מצוטט כבוד השופט אלייקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון. רובינשטיין אומר שרשות הדואר הייתה "ככל הנראה "רבת שכבות גיאולוגיות" ממפלגות שונות לפי השר המכהן".

כבוד השופט רביבי מסכים כנראה עם רובינשטיין: "ממסכת הדברים עולה תמונה עגומה של רשות אשר תופעת המינויים הפוליטיים פשתה בה תחת משטרו של כל שר".

קל למנות מינויים פוליטיים. קשה לפטר עובדים לא מתאימים שמונו כמינוי פוליטי למשרות שאינן משרות בכירות מאד.

אם מדובר בעובדים כאלה במשרות בכירות, אל תצפו לניהול לא כושל.

2. בפסקה אחרת באותו ערך בויקיפדיה מצוין כי דואר ישראל הוא במקום הראשון בין כל הארגונים בארץ.

אין מדובר במחמאה. מדובר באחוז התלונות המוצדקות, על פי דוח מבקר המדינה יוסף שפירא לשנת 2014. על פי דוח המבקר, 56% מהתלונות כנגד הדואר נמצאו מוצדקות.  

3. מעט אחרי שהפכה רשות הדואר לחברה בשנת 2006, התראיין בתכנית רדיו אחד המנהלים הבכירים של החברה בנושא התארגנות הדואר כחברה. תשובתו של המרואיין לשאלת המראיין היא תמצית תרבות ארגונית של כישלון ידוע מראש.

המראיין שאל: "מדוע הפסקתם לחלק דואר בימי שישי?" (אז עדיין חילקו בישראל דואר חמש פעמים בשבוע).

המנהל הבכיר ענה כי הסיבה לכך היא שהדואר הוא חברה. מכל הדברים שמבצעות חברות פרטיות, בחרו בדואר להתמקד במנוחה ביום שישי.

יש כל כך הרבה דברים שחברות פרטיות מבצעות טוב יותר מדואר ישראל ודווקא במנוחה ביום שישי בחרו להתחיל.

אגב, מניסיוני כעצמאי ומניסיוני כיועץ לחברות בשוק הפרטי, ראיתי לא מעט מקרים של אנשים שעבדו ביום שישי, כשהיה צורך בכך, גם אם כשהוא היה יום מנוחה רשמי. 

גורם שני: סטנדרט עבודה נמוך

לא צריך להרבות בדוגמאות ביחס לסטנדרט העבודה הנמוך בדואר ישראל. רוב הקוראים חוו אותן על בשרם.

אציין שיש קשר בין ניהול כושל, תרבות ארגונית גרועה ומינויים פוליטיים לבן סטנדט עבודה נמוך.

אביא כמה דוגמאות עדכניות.

דואר ישראל התחייב בפני דרור בקל, נציג מלחה במינהל הקהילתי יובלים, שיחולק לתושבים דואר לפחות פעמיים בשבוע. כתושב השכונה, שממתין לשני פריטי דואר חשובים, בדקתי ומצאתי שבשבוע שעבר חולק דואר בבניין בו אני גר פעם אחת בלבד.

דרור בקל אינו היחיד שהדואר לא עמד במה שהבטיח לו. אם להאמין למה שכותב חברי יואל תמנליס, בעיתונות המקומית של העיר מודיעין, גם חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין, קיבל הבטחות ביחס לתדירות דואר. הוא קיבל את ההבטחות ממנכ"ל הדואר. תושבי מודיעין שצוטטו בכתבה, מעידים שהבטחות לחוד ומציאות לחוד.

אחד הפריטים שלא הגיע הוא דוגמה לנורמות עבודה ירודות וניהול כושל בדואר: הזמנתי מחסנית דיו למדפסת באינטרנט. 

החברה ששולחת את זה, משתמשת בשירות דואר מיוחד ויקר יותר של דואר ישראל: התחייבות של הדואר שהפריט יגיע לנמען תוך שבוע.

היום הוא ה-22 בפברואר. ההזמנה בוצעה באינטרנט ב-31 בינואר. דבר הדואר התקבל למשלוח בסניף דואר באזור בו ממוקמת החברה ב-3 בפברואר ועד היום לא הגיעה אלי הודעה על דבר דואר המחכה לי בסניף דואר. 

סיפור זה ודומיו הם בסיס לפוסט נוסף על התנהלות עסקית כושלת בדואר ישראל, דווקא במקום שיש הזדמנות עסקית מצוינת, שכמעט כל חברה פרטית לא הייתה מפספסת אותה.

גורם שלישי: הפיכת רשות הדואר לחברה ופתיחת שוק הדואר הכמותי לתחרות

בממשלת ישראל דוגלים בפתיחת שווקים לתחרות ובהפרטה. מי שקורא פוסטים שלי בבלוג זה ובבלוג שלי באנגלית SOA Filling The Gaps, מבין שגם אני בעד תחרות. כמה לקוחות שלי בתחום מערכות המידע חסכו מאות אלפי דולרים ו/או קיבלו מוצרים או פיתרונות טובים יותר רק משום שיעצתי להם לאפשר תחרות.  

תחרות שפותחת ממשלה, צריכה להיות תחרות אמיתית. כשהתחרות על שוק הדואר הכמותי היא בין חברות פרטיות לבין דואר ישראל זו אינה תחרות.

על מנת שתהיה תחרות היה צריך להתחיל בשיפור מהותי של שני הגורמים האחרים המוזכרים לעיל. אחרי זה בהחלט היה ראוי לפתוח את שוק הדואר הכמותי לתחרות. 

SLA

SLA הן ראשי תיבות של: Service level Agreement. בשנות ה-80 המוקדמות הרצתי על הנושא בכנס מחשבים. אז זה היה נושא חדשני. היום SLA הוא הליך סטנדרטי המיושם על ידי אירגונים רבים. 

הרעיון פשוט: חברה או אירגון מגדירים רמת שירות ללקוחות וחותמים על הסכם על הלקוחות בו החברה מתחייבת לתת את רמת השירות. אם אינה עומדת ברמת השירות היא מחזירה ללקוח סכום כסף מוגדר מראש. 

מימוש הרעיון לא תמיד פשוט: בין השאר, צריך להחריג מצבי כוח עליון (מלחמה, סופת שלגים, רעידת אדמה או צונאמי) וצריך להגדיר רמת שירות ריאלית, שגם תיראה סבירה בעיני הלקוח ובעיני החברה.

אם עושים את זה נכון, התועלות גדולות מהעלויות.

ראשית, יש לזה ערך מבחינת יחסי החברה והלקוח. 

שנית, יש לזה ערך שיווקי העשוי להביא לקוחות נוספים לחברה.

התועלת הגדולה ביותר מצויה בצורך של החברה לשפר את עצמה על מנת לעמוד בדרישות ה-SLA.

תארו לעצמכם עולם אוטופי בו דואר ישראל היה מגדיר ומיישם SLA מול לקוחותיו.

הדואר היה צריך לפצות בסכום ראוי את החברה ששלחה לי מחסנית ראשי דיו למדפסת משום שהתחייב לספק את זה תוך שבוע ואחרי שעברו שלושה שבועות, לא הצליח לעשות זאת. החברה הייתה אולי יכולה לפצות אותי באמצעות הנחה שתעביר אלי חלק ממה שדואר ישראל היה משלם לה.

אותו דבר היה קורה גם במקרה של חברה בחיפה, ששלחה לי את המענה שלה למכרז ממשלתי בעיר מגוריי ירושלים, על מנת שאמסור אותו בזמן במשרדי ארגון ממשלתי. הלקוח שילם הרבה יותר עבור דואר המגיע לביתי תוך מקסימום 24 שעות.

תירוצים היו אבל החומר לא הגיע אלי ביום שהיה צריך להגיע. לו החברה לא הייתה שולחת את זה בדואר יומיים לפני תאריך סגירת המכרז, היא הייתה נפסלת בגין איחור בהגשת המכרז

איני בטוח שהאדונים הנכבדים חיים ביבס ודרור בקל הם היחידים שהובטחה להם תדירות של חלוקת דואר או איסוף דואר.

לו דואר ישראל היה מפעיל SLA ראוי, ביבס ובקל היו מקבלים פיצוי מהדואר. גם אחרים שקיבלו הבטחות דומות ללא כיסוי. 

בחזרה לשגריר ישראל על הירח או על המאדים

הסיפור היחיד מאחד משני הספרים האלה, שבאמת עלול להתרחש,  מחזיר אותנו לדואר ישראל. 

הכותב פונה לדואר ומספר, שהוא הציע לחברה שלו להינשא לו באמצעות מכתב בדואר. השולח והנמענת בישראל. המכתב הגיע לגברת אחרי כמה שנים (באופן מוגזם זה מתואר בפנייה ככמה עשרות שנים). מאז הם הלכו כל אחד לדרכו.

החברה בדימוס עונה לו שהיא מקבלת את ההצעה ומצרפת תמונה. היא נראית רע (בספר מופיעה תמונה של קשישה הרחוקה ממיטבה). הבחור אינו רוצה להתחתן איתה ומבקש את עזרת הדואר בפיתרון הבעיה.

אופקים רחבים

אופק.
מקור התמונה: הויקיפדיה הצרפתית

בעידן הדיגיטלי גדל מספר האנשים הבודדים. יש להם חברים ב-Facebook ולא בעולם הריאלי. את הפעילות החברתית שלהם הם מנהלים ב-Whatsapp וברשתות חברתיות. 

גם רותי (שם לא אמיתי. זה אינו שם של אף אחת ואף אחד מהאנשים, שמכל אחד מהם לקחתי מאפיין או מספר מאפיינים וחיברתי לדמותה) היא בודדה.

בל נקדים מוקדם למאוחר, גיליתי זאת רק לאחר שהגיעה לייעוץ בכלכלת המשפחה. היא הגיעה לייעוץ משום שפוטרה בגיל 45  מעבודתה כרכזת קורסי תרבות. 

תיאור ביוגרפי קצר
רותי סיימה תואר ראשון במדע המדינה ובמינהל עסקים. המשיכה בלימודי מדע המדינה וסיימה דוקטורט. רצתה להשתלב באקדמיה ולא השתלבה. היות שהיא בעלת אופקים רחבים וידע רב במגוון תחומי תרבות ודעת, מצאה עבודה כרכזת קורסי תרבות.
היא חיה בגפה ללא בן זוג או ילדים.

מה שלא מספרים בקורות החיים
במהלך הייעוץ העלתה פרטים, שלא ביקשתי לדבר עליהם, ומיד לאחר שהעלתה אותם, הסברתי לה שזה ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה ולכן לא נדון בהם: רצון לזוגיות וילדים, קשר רומנטי עם אחד מהמרצים שלה וקושי למצוא בן זוג ראוי לאחר שהקשר נותק.

היא מתעניינת בתחומי תרבות ודעת רבים כמו: תיאטרון, קולנוע ומוזיקה ומרבה ללכת לקונצרטים, הצגות וסרטים.
הידע הרב שצברה סייע לה בעבודתה כרכזת תרבות.

האג'נידה הפמיניסטית שלה ממלאת תפקיד מרכזי בחייה. במיוחד התמקדה במלחמה נגד השימוש במילה האנגלית person.
אם לא שמתם לב, המילה מכילה בסופה את המילה son, כלומר: בן. אפליה מגדרית ברורה.

היא כותבת בפורומים העוסקים בפמיניזם ופעם אחת אפילו לקחה שלט שעליו כתבה: "הקץ לאפליה המגדרית - תימצא מילה עברית לא מוטית מגדרית במקום person". עם השלט הזה עמדה במשך יומיים ליד ביתו של נשיא האקדמיה ללשון העברית.

התנהלות כלכלית
במהלך הפגישות התברר כי ההתנהלות הכלכלית שלה אינה מן המשובחות, בלשון של המעטה. 

כסף לא ממש מעניין אותה וכפי שכבר קראתם בין השורות, היא עושה את מה שמעניין אותה.

להלן שתי דוגמאות. היא סיפרה לי כמה מוצלח סניף הבנק שלה: הפקידה מדברת איתה על פמיניזם ואפילו מזדהה איתה ומורשה החתימה שוחר תיאטרון בעל ידע והבנה רבים.
הביקורים בבנק מהנים וארוכים. היא משוחחת עם מורשה החתימה והפקידה על הצגות תיאטרון, סרטים מרתקים וכיצד מקדמים שיוויון מגדרי.

הדפסתי דף חשבון בחשבון הבנק שלה. מה שהיא כמובן לא עשתה במשך חודשים ארוכים. מצאתי בחשבון העובר ושב שלה כמה מאות אלפי שקלים, שהיו שם במשך זמן רב. 

לא ממש הבנתי מה מצב החיסכון הפנסיוני ומה מצב הביטוחים שלה, הדיווחים התקופתיים הלכו לפח וכמוהם גם דיווחים תקופתיים של מנהלי החיסכון הפנסיוני שלה.

ביקשתי שתשיג את מצב החסכונות הפנסיוניים ואת מצב הביטוחים מהסוכן שלה. 
היא סיפרה כמה הסוכן נחמד ומתמצא במוזיקה ובנוכחותי התקשרה אליו.

בכל פעם ששאלתי אותה האם כבר קיבלה את מצב החסכונות והביטוחים? ענתה שטרם קיבלה והיא תתקשר שוב לסוכן הביטוח שלה.

לאן הולכים מכאן?
התמונה מעט פחות עגומה מכפי שהיא נראית. האור בקצה המנהרה הוא היוזמה שלה לפנות לייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה.

ייעוץ ואימון הן שתי דיסיפלינות, שלא תמיד נפגשות זו עם זו. במקרה ספציפי זה יש הכרח להשתמש בשתיהן.

כמה דברים ללמוד ולשנות
נדרש לימוד של מיומנויות בסיסיות של מעקב אחרי מצב כלכלי הכנסות והוצאות.


1. מעקב שיטתי אחרי מה שמתרחש בחשבון הבנק
אחת לתקופה קצובה, נניח שבוע, נדרשת הפקת דף חשבון בנק. זיהוי שורה תחתונה חריגה או פעילות חריגה מחייב התייחסות.
מצב של יתרה חיובית גבוהה עליה לא מקבלים אפילו ריבית, מחייב העברת רוב הכסף להשקעה.

2. מעקב שיטתי אחרי הוצאות אחרות
למשל לפחות אחת לחודש, מעקב אחרי דפי פירוט של כרטיסי אשראי.

3. שמירה מסודרת של מסמכים כלכליים
אחד הדברים, שמשפחות רבות לא עושות, הוא שמירת מסמכים כלכליים ולא סתם שמירה, אלא שמירה מסודרת באופן שניתן למצוא אותם בקלות כשיש צורך.
הנחיות שמירת ותיוק מסמכים הם אחד התוצרים של ייעוץ בכלכלת המשפחה: מה לשמור? לכמה זמן לשמור ובאיזה אופן לסדר?

נגיעה קלה בנושא זה, תוכלו למצוא בפוסט: מדוע לשמור לתמיד את מה שמקבלים מהמוסד לביטוח לאומי?

חוסר היכולת לאתר מסמכים המתארים את מצב החיסכון הפנסיוני ומצב הביטוחים בלט בתיאור בפסקה הקודמת.

כנראה רק לאחר שתילמד התנהלות בסיסית אפשר יהיה להתקדם בשני נושאים מהותיים, לכל אחד מהם הקדשתי פיסקה ייעודית.

עבודה
מציאת עבודה הולמת בגיל מבוגר היא אתגר לא קטן בפניו ניצבת רותי.
גם בעבודתה הקודמת ממנה פוטרה, לא מיצתה את כישוריה. 
בגיל 45 תתקשה למצוא עבודה. 

גם העובדה שלא עסקה בתחום בו למדה עלולה להקשות עליה. בנוסף לכך יש שיראו בה overqualified, בגלל הדוקטורט. 

היא צריכה לעבור תהליך בו תגדיר:
במה היא רוצה לעסוק?
בשלב הבא: איך משיגים עבודה שמתאימה לרצונה ולכישוריה?
כנראה שלא ניתן יהיה להימנע מהשאלה: שכירה או עצמאית? 

אין דחיפות במציאת עבודה. עדיפים חודשיים שלושה ללא חיפוש עבודה אינטנסיבי בהם תגדיר את הכיוון, מאשר ניסיון למצוא כשלא יודעים מה מחפשים.

אבל יש דבר אחד דחוף בהקשר של עבודה: לממש את הזכות לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. 

שימו לב, שאם מישהי אינה מודעת לזכות זו, רק מימוש הזכות הזו יכסה את עלות הייעוץ והאימון בכלכלת המשפחה ויביא להכנסות נוספות.

זו תמונה המוכרת לי היטב: כמעט בכל ייעוץ בכלכלת המשפחה שביצעתי, המשפחה החזירה את העלויות וקיבלה תועלות כלכליות נוספות, הניתנות לכימות. 

יש גם דבר נוסף חשוב בהקשר זה: לא למשוך את כספי הפיצויים משום שזה עלול לפגוע בחיסכון הפנסיוני.


הפרדה בין האישי למקצועי
מהתיאור בפסקה "התנהלות כלכלית" תיארתי את התנהלותה של רותי מול הבנק שלה ומול סוכן הביטוח שלה. 

קיים פער גדול בין המציאות לבין האופן בו תופסת רותי את נותני השירותים האלה (וקרוב לוודאי גם האופן שבו היא תופסת נותני שירותים אחרים). 

אין שום בסיס כלכלי לשביעות הרצון של רותי מסניף הבנק שלה לבין המציאות. אם בחשבון העובר ושב שלה בבנק שלה "שוכבים" במשך זמן רב מאות אלפי שקלים, שלא מניבים תשואה כלשהי, הבנק אינו מבצע את תפקידו כראוי.

לידיעת הקוראים, על פי החוק, בנק צריך לשלוח מכתב ללקוח שסכום כסף גבוה נמצא בחשבון העובר ושב שלו במשך חצי שנה.

בהיבט הלא פורמאלי, סניף בנק שעובד באופן סביר, מודיע טלפונית ללקוח כשהוא מזהה סכום של עשרות אלפי שקלים ביתרת זכות בחשבון של הלקוח.

כך למשל נוהג סניף הבנק שלי. יש רק בעיה אחת במקרה שלי: כמעט תמיד אני מודע לסכום "ששוכב" בחשבון ויש לזה סיבה, כגון: צ'ק על סכום גבוה שנתתי ומשום מה לא נפדה או חיוב בכרטיס אשראי או חיוב אחר בסכום גבוה, שאמור להתרחש באותו יום או למחרת.

קרוב לוודאי, שסניף הבנק שלה לא התריע בפניה באופן עקבי על הסכום ש"שוכב" בחשבון ולא הסביר לה את המשמעות. 
אין להוציא מכלל אפשרות, שהבנק אכן עשה זאת והיא התעלמה או לא הבינה.

אם אכן הבנק לא התריע, הבנק החליף שירות בנקאי סביר בתשומת לב אישית ושיחות רחבות אופקים על תיאטרון ופמיניזם.

המקרה של סוכן הביטוח דומה. הוא לא דאג לספק ללקוחה בזמן סביר הדפסה של מצב החשבונות שלה, למרות שביקשה ממנו. ההשכלה המוזיקאלית שלו והחביבות שלו אינם תחליף לביצוע מתקבל על הדעת  של עבודתו.  

רותי נפלה למלכודת היחס האישי ולא ביצעה את ההפרדה בין ההיבט האישי החברתי לבין ההיבט המקצועי.

היא, כמו גם חלק מהקוראים, צריכה להבין שכשמקבלים שירות מקצועי צריך להתייחס לטיב השירות ולא לחבר אותו עם מידת הסימפטיה שרוחשים לנותן השירות.

אם העבודה המקצועית היא טובה ונכונה, בוודאי יותר נעים כשמדובר באנשים טובים המתייחסים אליכם יפה מאשר אנשים לא נעימים וקשים.

עירוב שני התחומים ביחד הופך החלטות מנוגדות להמלצת "המקצוען" ללא נעימות ללקוח ברמה האישית והוא עלול להימנע מהן גם אם הן ההחלטות הנכונות כלכלית עבורו.

במקרה של רותי היא תיאלץ לבחור בין עימות עם מנהל סניף הבנק ועימות עם סוכן הביטוח לבין החלפתם. בשני העימותים עליה להיות מאד אסרטיבית ומנוכרת ועליה לדרוש מהם לתת לה שירות מקצועי ראוי ולציין שהיא מבינה שלאורך זמן לא קיבלה שירות כזה.

האפשרות השנייה עשויה להיות קלה יותר: להחליף אותם ולעבוד מול בנק אחר או סניף אחר ומול סוכן ביטוח אחר. הפעם היא צריכה להבהיר מיד בהתחלה, שאי אפשר יהיה "לחגוג על חשבונה".

אמ"ל (אני מה יוצא לי מי זה?)
קוראים יכולים ללמוד מהפוסט כיצד להתנהל מול בנק ומול סוכן ביטוח וגם על כך שבייעוץ בכלכלת המשפחה, ניתן ללמוד גם על שמירת מסמכים כלכליים: מה לשמור? כמה זמן לשמור וכיצד לארגן את המסמכים על מנת שיהיו זמינים במידת הצורך.

הדבר העיקרי שניתן ללמוד הוא: לא לערב עניינים אישיים בהחלטות כלכליות.

רבים מהלקוחות שלי ואנשים רבים אחרים שפגשתי עושים את זה. כבר היו לי לקוחות, שהגיעו למסקנה שלא מתאים להם להחזיק תיק ניירות ערך בבנק, משום שהבינו שעבורם יש אפשרויות, שלכאורה, טובות יותר.
כשהגיע רגע האמת, הוציאו רק חלק מהכסף, על מנת שלא לפגוע בפקיד הבנק שנותן להם יחס הוגן, אישי ונעים. 

ההמלצה שלי:
מי שקרא את הפוסט שלי: הבנקים: הגורם האנושי, מבין שאני רחוק מלזלזל במערכת היחסים של לקוח עם עובדי סניף בנק.
למרות זאת, אם הגעתם למסקנה, שכדאי לא להמשיך להשקיע באמצעות הבנק, עשו זאת. לפקיד תגידו שאתם מאד מעריכים את יחסו כלפיכם, את עבודתו, את מקצועיותו וכיו"ב, אבל לא הוא זה שקובע את התנאים ואת אופן ההשקעה. גוף אחר מציע לכם הצעה טובה יותר, כך שעם כל הצער האמיתי החלטתם להעביר את הכסף. אינכם פוסלים חזרה להשקעה באמצעות הבנק, אם וכאשר התנאים יהיו אטרקטיביים יותר.

מה שאני אומר ביחס לבנקאים, נכון גם לנותני שירות אחרים.
  
הזווית האישית שלי 

כמובן שאשמח לתת ייעוץ בכלכלת המשפחה למשפחות וליחידים.
מי שמעוניין מוזמן לפנות אלי באמצעות:
טלפון: 054-4480616  דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.

שתי הערות לגבי הגישה שלי:

1. אני לא תמיד נחמד ללקוחות כמו פקידי הבנק וסוכן הביטוח שתוארו בפוסט הזה.
טובת הלקוח קודמת לנחמדות. אני יודע שלא תמיד יאהבו אותי, כשאציג מציאות ללא כחל ושרק או שאביא לקוחות לעימות אמיתי עם מציאות שעסקו בהכחשתה.

מה לעשות, עדיפה משפחה חד-הורית שלא אוהבת אותי, בגלל שהצגתי לה אלטרנטיבות כלכליות קשות, אבל גרה בדירה בבעלותה, ממשפחה חד-הורית שחושבת, שאני האדם הנחמד ביותר בעולם, אבל גרה ברחוב, משום שלא סייעתי ליצור אלטרנטיבה של צמצום בהוצאות, הגדלת ההכנסות והתנהלות כלכלית רציונאלית יותר.

2. שימו לב, שלא כל מי שנמצא במצבה של גיבורת הפוסט הנוכחי מצליח לשפר משמעותית את התנהלותו הכלכלית.
לפעמים זה בלתי אפשרי או כמעט בלתי אפשרי, ולא בגלל היועץ.

במקרים אלה אני מציע שירות פחות טוב ולטווח ארוך גם יותר יקר: הנהלת חשבונות.

כפי שעסק מבצע הנהלת חשבונות (לרוב באמצעות מנהל חשבונות), יש שירות מקביל ופשט יותר בכלכלת המשפחה. אני קורא לו, כמה מפתיע, הנהלת חשבונות.

הלקוח מאפשר לי גישה לנתונים הכלכליים השוטפים שלו ואני מבקר את ההתנהלות. שימו לב, איני מבקש הרשאה לבצע פעולות במקומו בחשבונותיו.

אגב, במשך שנים אני מנהל לבד את הנהלת החשבונות של העסק שלי ונעזר ברואה חשבון בהגשת הדוח השנתי שלי.   

מה תעשה כשתהייה גדול: בנקאי או איש Fintech?

ארנסט יפת (במרכז השורה הראשונה עם הבלורית הלבנה)
עם מנהלים בבנק לאומי 1977.
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם:הלוואות דיגיטליות והבנקים: הווה ועתיד תיארתי את האיומים על הבנקאות שמקורם בעולם הדיגיטלי.

בסדרת פוסטים קודמים עסקתי בבחירת מקצוע, למשל: הכנסה ומקצוע (רשימת הפוסטים המלאה בנושא זה מופיע בפסקה האחרונה).

בפוסט זה אציב את השאלה: האם כדאי לבחור במקצוע הבנקאות או לבחור ב-Fintech?

הבנקאים
בנקים היו ידועים בעבר כשונאי סיכונים (Risk Averse). הם הצטיירו כארגונים יציבים המנוהלים באופן סביר ושמרני. בנקאים היו אנשים שחיפשו מקום עבודה יציב, המבטיח יותר פרנסה טובה לאורך זמן, מאשר יצירתיות. 

בתמונה בראש הפוסט מופיעים מנהלים בבנק לאומי בשנות ה-70. כשבמרכז ארנסט יפת. אותו יפת, הורשע בפרשת ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80. מהפרשה הזו אפשר ללמוד שלא תמיד הכלל של שנאת סיכון הנחה בנקאים. היו מקרים בהם ניסו להגדיל רווחים באמצעים לאו דווקא חוקיים. במקרה זה הפרשה הסתיימה בהלאמת בנקים בישראל.

נקודת השבר
אם מחפשים נקודת שבר בתדמית שונאת הסיכונים של הבנקאים והבנקים, משבר הסאבפריים בשנת 2007-2008 בארצות הברית, ובעקבות זאת גם בעולם, הוא דוגמה בולטת.
זו לא סתם דוגמה בולטת, אלא משבר שגרם לקריסת בנקים, שהבנקאים שלהם הפסיקו להיות שונאי סיכונים. זוהי גם נקודת שבר שממנה ועד היום הסתיימה בפיטוריהם של כ-350 אלף עובדי בנק בארה"ב ובבריטניה (לפי דוח של Bloomberg). שנת 2008 היא גם השנה של התחלת הפריצה של Fintech.

Fintech הוא ענף המציע שירותים פיננסיים חלופיים לשירותים המוצעים על ידי הבנקים, תוך שימוש בשירותים טכנולוגיים, כגון: אתרי אינטרנט ואפליקציות בטלפונים חכמים. 
כלכלת השיתוף הצומחת, משתלבת היטב עם ה-Fintech. חלק מהשוק הצומח של ה-Fintech, הוא שוק של שרותים פיננסיים חלופיים, המתחילים להפוך ל-Mainstream.


מקצועות נעלמים ומקצועות משתנים
בפוסט הכנסה ומקצוע התייחסתי גם לאורך החיים של מקצועות. חלק מהמקצועות צפויים להיעלם משום שיוחלפו על ידי טכנולוגיה מתקדמת: תוכניות מחשב ורובוטים למשל.

במאמר של נירית כהן, סמנכ"לית כוח האדם של אינטל ישראל, בבלוג שלה, היא טוענת שהבעיה היותר קשה מהיתייתרות מקצועות, היא הצורך של עובדים במקצועות שלא יתייתרו לעבוד בשילוב עם אמצעים טכנולוגיים, שיצבעו חלק ממטלות העבודה שלהם.

עובד בנק המבצע פעולות פשוטות בסניף הוא מקצוע מתייתר. בנקאות מורכבת יותר, שייכת לקטגוריה של מקצועות שלא יתייתרו אבל עובדיהם יצטרכו להתאים את עצמם לטכנולוגיה.
כך למשל, יצטרכו עובדי בנק בעתיד להיות שותפים לתהליכי Case Management בנקאיים, המשלבים מחשוב ותובנות אנושיות.

מספר העובדים בבנקים צפוי להצטמצם באופן משמעותי, משום שהבנקים סוגרים סניפים והפעילות בהם מוחלפת על ידי אמצעים טכנולוגיים כמו: אינטרנט, אפליקציות טלפונים חכמים, קיוסקים בנקאיים, מכונות אוטומטיות (ATM) וכיו"ב.

הנותרים יצטרכו להסתגל לעולם בו הם צמודים הרבה יותר לאמצעי מחשוב. 

העתיד

במאמר: Fintech Predominance: Why Bankers are Shifting to Fintech ,שנכתב על ידי Mark Tomlinson, מצטט המחבר סקרים ביחס לבנקאות. כך למשל, בסקר של Options Group Inc, נמצא כי 52% מהבנקאים באירופה חושבים על שינוי קריירה.

Tomlinson מציג גם סקר שפירסם האקונומיסט. על פי תוצאות הסקר, רק 20% מעריכים שבנקים ימשיכו לשלוט בשוק השירותים הפיננסיים. 57% מאמינים שבנקים ו-Fintech יחלקו ביניהם את השליטה בשוק זה, בצורה זו או אחרת.

לא מפתיע, שרבים מהבנקאים החושבים על קריירה אחרת, חושבים על עבודה ב-Fintech.
בעבודה ב-Fintech יוכלו לעשות שימוש בכישוריהם הפיננסיים ובניסיונם, אבל גם להיות חלק מהשינוי או המהפיכה בעולם השירותים הפיננסיים. אחרון ולא זניח: הם גם יוכלו לזכות בהכנסה נאה בעבודה בתחום זה.

פוסטים על בחירת מקצוע

הכנסה ומקצוע 

הכנסה ומקצוע: מה ללמוד והיכן?

החלשות מעמד הביניים ותכנון העתיד הכלכלי של משפחתכם