מתי יתרחש משבר כלכלי חמור במדינת ישראל?

בפוסטים קודמים הצעתי למשפחות וליחידים להיערך למשבר כלכלי מתמשך ובמאי 2024 כתבתי פוסט שכותרתו: מדינת ישראל לקראת משבר כלכלי שלא ידענו כמותו ב-20 השנים האחרונות. 

זו כבר אינה שאלה של האם יתרחש משבר כזה? אלא שאלה של מתי יתרחש משבר כזה? 

על המשבר הזה ישלמו משקי הבית מחיר גבוה. 

זמן קצר לפני משבר הסאבפריים, החליט אחד מהמעטים שקראו נכון את תמונת המצב הכלכלי לקנות אופצית Put על מניית אחד מהבנקים שבדיעבד קרסו. בבנק צחקו ממנו והציעו לו להפסיד את כספו. מהר מאוד התברר שצוחק מי שצוחק אחרון. 

לטובת מי שאינו מבין מה זו אופציית Put, זהו מכשיר השקעה שמרוויחים בו כשהמניה יורדת. 

כפי שהקריסה במשבר הסאבפריים הייתה מהירה כך עלולה להיות קריסה מהירה בדרגת חומרה כזו או אחרת בכלכלת מדינת ישראל. 

העובדה שנגיד בנק ישראל, אדם שמבין היטב בכלכלה ודואג לכלכלת ישראל, אומר לשני אנשים ,שכלכלת מדינת ישראל אינה בראש מעייניהם (ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ), שהצעת התקציב לשנת 2025 שהביאו לו אינה סבירה מעלה הרבה חששות ביחס לעתידה של כלכלת ישראל, ספינה ללא קברניט בדרג הפוליטי. 

בכתבה שכותרתה: הסערה המושלמת כבר בדלת: האם ישראל ערוכה למשבר פיננסי?  מביאה מירב ארלוזורוב תסריט כזה. 

לדעתה הבנקים וחברות הביטוח יציבים. בקופת בנק ישראל יש רזרבות גבוהות של דולרים. הבעיה העיקרית היא אובדן האמון של המשקיעים הזרים בממשלת ישראל. 

הביטוי של זה הוא בכך ששערי הריבית של אגרות החוב של מדינת ישראל הם גבוהים. עדות לכך שהן בקרוב יהיו אג"ח זבל, בעזרת נתניהו וסמוטריץ. ההשלכה של היווצרות מצב כזה עלולה להיות מפולת מהירה. זה דומה לפשיטת רגל של המדינה.

התנהלות לא מקצועית צפויה בתקציב 2025 ו/או החמרת המצב המלחמתי עלולים להביא לקריסה מהירה של כלכלת מדינת ישראל. 

הממשלה בונה על קרנות הפנסיה של המוסדיים שעדיין מחזיקות 50% מנכסיהן בשוק הישראלי. בבריטניה זה רק 6%. 

האם המוסדייים ישאירו את אגרות החוב בשוק ישראלי קורס ויפגעו קשות בחוסכים על מנת להציל ממשלה שעשתה כל שגיאה כלכלית אפשרית? 

סמוטריץ חושב שהם יעשו את זה. מי שמבין בניהול סיכונים חושב אחרת. כנראה שהגופים המוסדיים יפנו את כספי החוסכים לשווקים אחרים. 

 

 

 

לא כל הזבלים שווים: מייקל מילקן ותרמית אג"ח זבל

 

מייקל מילקן. מקור התמונה: ויקיפדיה. הרשאה: נחלת הכלל

 

פרטי ההרשאה:

 This United States Congress image is in the public domain. This may be because it was taken by an employee of the Congress as part of that person’s official duties, or because it has been released into the public domain and posted on the official websites of a member of Congress. As a work of the U.S. federal government, the image is in the public domain.

 

אני כל הזמן לומד. יש ממי.

מהספר של חתני פרס נובל לכלכלה ג'ורג' אקרלוף ורוברט ג' שילר אני לומד הרבה על ההיסטוריה של הכלכלה האמריקאית. במיוחד על הצדדים הלא מחמיאים שלה. 

אין ספק שרמאי מבריק כמו מייקל מילקן (נולד ב-4 ביולי 1946) תופס מקום של כבוד, או ליתר דיוק של חוסר כבוד, ברשימת הרמאים האמריקאים.

מילקן, יהודי מקליפורניה, למד מינהל עסקים באוניברסיטת ברקלי. 

במהלך הלימודים, הוא גילה ספר טכני של ברדוק היקמן המנתח תשואות של אג"ח לאורך זמן.

מסתבר שהחל משנות ה-40 של המאה הקודמת אג"ח זבל הניבו לאורך תקופה ארוכה תשואות גבוהות יותר מאג"ח בדירוג גבוה. החברות שהפיקו אג"ח זבל הצליחו לשלם למחזיקי האג"ח.

 

סיכון לעומת סיכוי

 זוהי הנקודה המשמעותית ביותר שמילקן גילה בספר. בדרך כלל יש Trade off: יותר סיכוי זה גם יותר סיכון. חלק ממנפיקי אג"ח זבל עלולים שלא להחזיר למלווים, שקנו אג"ח, את כספם. זה לא מה שקרה.

 

שני סוגי זבל

 

 הלקח המשמעותי ביותר שעולה בספר הוא שאותו מכשיר פיננסי עשוי או עלול להיות בעל מאפיינים שונים בתקופות שונות.

האג"ח זבל, שברדוק היקמן מנתח, היו מסוג של "מלאכים שנפלו". 

המושג הזה בספרם של אקרלוף ושילר מתאר חברת טובות שהנפיקו אג"ח ראויים. משהו קרה במהלך השנים והאג"ח הטובים הפכו לאג"ח זבל.

אג"ח הזבל שמילקן הנפיק בשנות ה-70 של המאה הקודמת היה מלכתחילה זבל.

המשמעות של ההבדל הזה היא שחברות אג"ח זבל מהסוג שהנפיק מילקן, לאורך זמן אינן מסוגלות ללווים את כספם. 

זה מתחיל ברווחים גדולים ומסתיים בנפילה כואבת. 

 

אחרית דבר

 

 מייקל מילקן מזוהה עם אג"ח זבל יותר מכל אדם אחר. הוא בנה מנגנוני פישינג מתוחכמים של השתלטות עוינת על חברות באמצעות רווחים מאג"ח זבל וחילק לא מעט כספים לעצמו ולחבריו.

 

זה נגמר בבית סוהר. אחד משותפיו למרמה הגיע לעסקת טיעון על מנת להציל את עורו. עדותו שלחה את מילקן להרבה שנים בכלא.