יום האישה הבינלאומי: נתונים של ה-OECD על פערי הכנסות בין מגדרים

 

לרגל יום האישה הבינלאומי (8.3) אני מפרסם גרף שה-OECD פרסם המתייחס לפערי הכנסות בין גברים לנשים במדינות ה-OECD. 

הגרף מתיחס להכנסות חציוניות.

מדינת ישראל נמצאת במקום השני הלא מכובד (פער גדול בהכנסות חציוניות) אחרי דרום קוריאה עם פער של 20.8%. .

הנתונים נכונים לשנת 2026. 

המדינה עם פער אפסי היא קולומביה. אחריה נמצאות עם פערים מגדריים נמוכים במיוחד בהכנסות בין מגדרים בלגיה ודנמרק. 

הערות

1. נתונים נוספים באתר ה-OECD על פערים מגדריים תוכלו למצוא בקישור זה.

2. כמו אפליות אחרות, אפליה מגדרית עשויה לבוא לידי ביטוי לא רק בגובה השכר.

לעבוד: פחות שעות יותר שנים

כרזת תמיכה ביום עבודה בן 8 שעות. מלבורן, 1856
מקור התמונה: ויקיפדיה

בדיחה ישנה מספרת על פקיד במשרד לא יעיל במיוחד בסקטור הציבורי בישראל המעיר את חברו, הישן ליד שולחן העבודה שלו: "קום שעה ארבע (אז עבדו שישה ימים בשבוע). צריך לחתום כרטיס וללכת הביתה". "עזוב אותי" עונה חברו "היום אני עושה שעות נוספות".
הבדיחה, האולי חבוטה הזו, מבהירה את הנקודה הבסיסית: לא בהכרח יש קשר בין מספר שעות העבודה לתפוקה.

כשבארגון ה-OECD בודקים מספר שעות עבודה ממוצע בחודש, מדינת ישראל היא אחת מהמובילות. בדוח האחרון, המדינה בה מספר שעות העבודה הממוצע לעובד הייתה מקסיקו. 
כשאותו ארגון בוחן תוצר ממוצע לעובד, מדינת ישראל נמצאת במקום לא טוב. אם ניחשתם שמקסיקו אינה המובילה במדד זה לא טעיתם.

שתי כלכלות בישראל

המצב של מדינת ישראל יותר גרוע ממה שהממוצעים מראים. יש שתי כלכלות בישראל:

הכלכלה הראשונה היא ההייטק הישראלי (בין 8% ל-10% מהעובדים). לא רק ההייטק. גם חלק מה-Lowtech. בכלכלה הזו התוצר לעובד אינו נמוך.

בכלכלה השנייה נכללים, בין השאר, ארגונים רבים במגזר הציבורי וארגונים עם ועדי עובדים חזקים במיוחד. גם הארגון אליו מתייחסת הבדיחה בראשית הפוסט נמצא בקטגוריה הזו. נורמות העבודה בו עדיין לא רחוקות מהבדיחה.

בכלכלה זו, שבה עובדים מרבית מהעובדים במשק הישראלי, התוצר נמוך הרבה יותר אפילו מהממוצע של כלכלת ישראל.

ב-OECD חושבים שישראל חייבת לשפר את נורמות העבודה באותה כלכלה שנייה.

אם נחזור שוב להקשר של שעות העבודה, בכלכלה השנייה הזו לא בהכרח מספר שעות העבודה נמוך.

חוויה אישית שלי המבהירה את הנושא

לפני כמה עשרות שנים הייתה לי חוויה אישית כזו. הייתי בתפקיד CTO של ארגון בסקטור הציבורי. מלאתי את התפקיד המכובד הזה כעובד חיצוני. הושיבו אותי בחדר גדול ללא מחיצות בין העובדים. ביחד איתי באותו חדר ישבו בין 20 ל-30 עובדים.

בזמן שאני עבדתי קשה, רוב היושבים סביבי עסקו רוב שעות העבודה בדברים אחרים: שיחות פוליטיות, שיחות אישיות, שיחות טלפוניות עם חברות, בני זוג , ילדים וחברים וגם משחקים במחשב האישי, למשל: סוליטר או FreeCell. 

אלה ששיחקו במחשב לא ממש הפריעו לי לעבוד. האחרים כן. 
בכל דבר רע יש גם משהו טוב: למדתי להתרכז ולעבוד גם בתנאי הרעש וההפרעות הגדולים ביותר. 
התוצר לשעה של מרבית העובדים באותו חדר ענק? נדמה לי שניחשתם שהוא היה מזערי.

דנמרק

דנמרק היא אחת מהכלכלות היותר מפותחות באירופה. מאמר שקראתי עסק בתפיסת העבודה במדינה זו. 
הנורמה היא שלא עובדים שעות נוספות. בדנמרק חושבים שהאיזון בין העבודה והחיים האישיים מחייב לא לעבוד יותר מדי שעות.
המקרים הנדירים בהם עובדים בכל זאת שעות נוספות הם במצבים שאין ברירה אחרת וזה לא קורה פעמיים שלוש בשבוע. 

ניו זילנד

מאמר חדש שקראתי עוסק בניסוי שערכה חברה ניו זילנדית בשם Perpetual Guardian. במהלך הניסוי עבדו עובדי החברה ארבעה ימים בשבוע במקום חמישה ימים בשבוע. הם קיבלו שכר עבור חמישה ימי עבודה בשבוע. 240 העובדים בחברה עבדו 32 שעות עבודה בשבוע במקום 40 שעות בשבוע בחודשים מרץ ואפריל השנה. שני חוקרים אקדמיים התבקשו לעקוב אחרי הניסוי ולנתח את תוצאותיו. 

Jarod Haar, פרופסור באוניברסיטת אוקלנד, אומר שהביצועים הכוללים של העובדים לא השתנו בהשוואה לביצועים שלהם בחמישה ימים בשבוע. לעומת זאת היו שינויים חיוביים: עובדים הגיעו בזמן לעבודה, לקחו הפסקות קצרות יותר, לא יצאו מוקדם יותר מהעבודה והיו יותר יצירתיים. 
התוצאות מראות גם על שיפור של 24% במדד לאיזון בין עבודה והחיים (Work-Life Balance). 

ממצאים נוספים:

1. אימהות לילדים הרוויחו יותר מאחרים מהמדיניות של ארבעה ימי עבודה בשבוע.

2. רצוי לבנות את דרישות העבודה על פי מטלות ולא על פי שעות עבודה.

בעקבות הניסוי מועצת המנהלים של החברה שוקלת לעבור באופן קבוע לשבוע עבודה של 32 שעות כשהעובדים מקבלים שכר עבור 40 שעות.
מיסד החברה, Andrew Barens, אומר שאם זה יקרה, זו תהיה החברה הראשונה בעולם שעושה את זה.
Barens אומר שלרעיון של ביצוע הניסוי הגיע אחרי שקרא מאמר שלפיו עובדים עובדים בממוצע 3 שעות מתוך יום עבודה מלא.


לקריאת המאמר באנגלית לחצו: A 4-Day Work Week? A Test Run Shows Surprising Result.

איזון בין חיים אישיים לעבודה

הנושא של איזון בין חיים אישיים לעבודה, שבפסקה קודמת ציון כי חל בו שינוי גדול לטובה אצל העובדים בחברה הניו זילנדית במהלך הניסוי, הופך לנושא מהותי.
עובדים שהאיזון הזה טוב יותר אצלם, יהיו מרוצים יותר ויעילים יותר. עברנו כבר את התקופות בהם עובדים היו חייבים לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה.
יש מקום לגמישות כלפי עובדים מבחינת שעות עבודה, חופשות וכיו"ב. גם מקום העבודה מרוויח מזה.

פחות שעות עבודה אבל יותר שנות עבודה

אפשר לעבוד פחות שעות בשבוע אבל רצוי וחשוב לעבוד יותר שנים. ממצאי מחקר של שרית מנחם-כרמי ואביה ספיבק מאוניברסיטת בו גוריון בבאר שבע  חוזים פנסיה של 38% מהשכר לגברים גילאי 40 ופנסיה של 31% מהשכר לנשים בגיל דומה. אחד הגורמים העיקריים הוא מספר קטן של שנות חיסכון.

הגדלת שנות העבודה מעבר לגיל הפרישה לפנסיה הנוכחי אינה רק לצורך העלאת שיעור גמלת הפנסיה. 
ההגדלה הזו הכרחית במצב בו תוחלת החיים עולה ואנשים בגיל הפרישה לפנסיה יכולים עדיין לתרום בעבודה. כפי שעולה ממחקר של PWC, מרוויחים מזה גם הגמלאים, גם המדינה וגם המעסיקים.

אם נחזור להיקף שעות העבודה, אז ברור לגמרי שגמלאים יכולים, ואולי במקרים רבים גם צריכים, לעבוד פחות שעות ולא בהכרח 45 שעות בשבוע.


 

באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?

באנגלית זה נשמע יותר טוב: How well are OECD economies adapting to an older workforce?

זוהי כותרתו של דוח שנתי שמוציאה חברת PWC. הדוח נקרא: PWC Golden Age Index.

הדוח בעיקר מציג, אבל גם מעט מנתח, נתונים של עבודת ותעסוקת מבוגרים בארצות ה-OECD. הוא גם מנסה לראות מגמות לאורך זמן בדפוסי ובשיעור תעסוקת מבוגרים בארצות השונות.

במקרה נתקלתי בדוח לשנת 2015. שווה לקרוא אותו.

הממצאים העיקריים הם שמדינות וחברות המסתגלות למציאות הזו עשויות להרוויח מהעסקת אנשים שעברו את גיל 60 ואפילו 70. הסתגלות מחייבת שינויים בחברות ויותר מזה שינויים במדיניות ממשלות כלפי העסקת מבוגרים.

הדוח מתמקד במיוחד בבריטניה. PWC מעריכה שלו בריטניה הייתה מתקדמת בהעסקת קשישים כמו שבדיה, המדינה המובילה בעולם בתחום זה, התוצר המקומי הגולמי (GDP) שלה היה גדל ב-5.4% או ב-100 ביליון לירות שטרלינג.   

לחשוב מחוץ לקופסה של העסקה לינארית

מודל ההעסקה הלינארית הוא מודל של הכל או לא כלום: או שאתה עובד משרה מלאה או שאינך עובד. מתקדמים בהיררכיה עם הזמן ועם הותק. כשגיל ההעסקה במודל הליניארי עולה, הקשישים חוסמים את התקדמות הצעירים והחברה מפסידה.

במודל הלא ליניארי המבוגרים יותר יכולים לעבור בהדרגה לדפוס העסקה שונה: משרות חלקיות ותפקידי ייעוץ בהם יבוא לידי ביטוי הניסיון הרב שצברו לטובת החברה, לטובת עובדים אחרים ולטובתם.

תמריצים כספיים להעסקת מבוגרים

זהו שינוי מדיניות אותו צריכים לבצע גופים ממשלתיים. כשגם המבוגרים וגם הגופים המעסיקים אותם יקבלו תמריצים כאלה יהיה כדאי לאנשים בגילים מתקדמים לעבוד ויהיה כדאי לחברות וארגונים להעסיק אותם.

כך למשל, בשבדיה חברות שמעסיקות אנשים בגיל מבוגר משלמות פחות לביטוח הלאומי.

באותה מדינה אנשים מעל לגיל 65, שממשיכים לעבוד, משלמים פחות מס הכנסה מאנשים צעירים יותר בעלי הכנסה דומה.

תמריצים כספיים לדחיית הפרישה לפנסיה

ממשלות צריכות לתגמל כספית עובדים הדוחים את יציאתם לגימלאות. 

PWC ממליצים לחלק מהמדינות גם להתמקד באופן מיוחד בהמשך העסקת נשים אחרי גיל הפרישה הרשמי.

הסרת מחסומים המונעים העסקת מבוגרים

איני יודע האם המונח הנכון להפליית אנשים בעבודה על רקע גיל הוא גילאות או גילנות, אבל PWC ממליצים להסיר מחסומים המונעים או מקטינים העסקת מבוגרים.

הם מציעים לבחון שוב את החקיקה בהקשר של אפליה בתעסוקה על רקע גיל, להתאים את גמישות ההעסקה וקבלת הפנסיה מגופים פרטיים כך שלא יעודדו פרישה מוקדמת לפנסיה.

לתת הכשרה מקצועית למבוגרים

גם מבוגרים יכולים ללמוד. יש לתת להם הכשרה מקצועית על מנת שיוכלו להמשיך להיות אפקטיביים.

מה צריכות חברות לעשות?

א. לעקוב באופן שוטף אחרי פרופיל הגילים של העובדים.

ב. להתאים את מנגנוני התגמול לעובדים בגילאים מבוגרים. תגמולים ופרסים שמתאימים לצעירים לא בהכרח מתאימים גם להם.

ג. להמשיך לתת להם הכשרה מקצועית

כמה נתונים על מדינות

כמו בתחומים אחרים, חינוך למשל, מדינות סקנדינביה הן המתקדמות ביותר.

ישראל וצ'ילה הן שתי המדינות שהתקדמו הכי הרבה באינדקס העסקת מבוגרים משנת 2003 ושנת 2013. תורכיה ויוון הן אלה שנסוגו הכי הרבה.

השורה התחתונה

ככל שתעלה תוחלת החיים לא יהיה מנוס מהעסקת אנשים בגילים מבוגרים יותר.

אם נערכים נכון להעסקה כזו, זה תורם לכולם: למשק, לחברות המעסיקות אותם ולמבוגרים שממשיכים לעבוד.