 |
דרמת הפשע רשימה שחורה
מקור התמונה: ויקיפדיה |
לפני יותר מעשור השתתפתי בפרויקט ייעוץ במחשבים בגוף בנקאי בחו"ל. חברה בינלאומית גדולה צרפה אותי, כיועץ עצמאי, לכמה יועצים אחרים. מדובר היה ביעוץ סביב פרויקט שבמרכזו רשימת White list של אשראי, שלקחו אנשים מבנקים ומחברות כרטיסי אשראי.
כמות האשראי שלקח אדם או לקחה משפחה, היווה שיקול נוסף בהחלטה של גוף בנקאי אליו פנה בבקשה לקבל אשראי.
היערכות לאבטחת מידע ופרטיות היו נושא מהותי לארגון ונושא מרכזי ביעוץ שקיבל הלקוח.
צריך לזכור שמדובר באנשים שמחזירים את האשראי שלקחו ולא בכאלה שאינם עושים זאת ולכן חשוב שהגישה לנתונים שלהם תינתן רק להם (לפעמים זה יכול לעזור להם, משום שלא תמיד הם מסוגלים לבנות רשימה מסודרת של כל ההלוואות וחובות האשראי שלהם) ולמי שעל פי חוק זכאי לגשת לנתונים (במקרה הספציפי בנק או חברת כרטיסי אשראי אליו פנה האדם או פנתה המשפחה בבקשה לקבלת אשראי).
פני הדברים שונים כאשר מדובר באנשים, שבאופן שיטתי אינם מחזירים את חובם או אנשים, שנותנים באופן שיטתי צ'קים ללא כיסוי.
אנשים אלה מאבדים את זכותם לפרטיות והחוק מאפשר לפרסם את שמותיהם, על מנת להציב את הסיכון בפני מי שעומד לתת להם אשראי או עומד לקבל מהם צ'ק.
הם נכללים ברשימה שחורה.
השורה התחתונה: רשימה לבנה ורשימה שחורה
רשימה לבנה היא רשימה של כאלה שלא ביצעו עבירה כלשהי בהקשר הנדון. הם זכאים לפרטיות ויש לאבטח את נתוניהם ולא לאפשר גישה חופשית אליהם.
עבריינים שיטתיים אינם זכאים לפרטיות בהקשר העבירה שלהם. החובה להזהיר את מי שיכול להיפגע מהם גוברת על זכותם לפרטיות.
כמה דוגמאות לעבריינים שיטתיים
1. בתחום המחשבים תוכנות האנטי-ספאם מנסות לסנן הודעות שמקבלים מעבריינים כאלה.
2. אנשי מכירות של אותה חברה המתקשרים שוב ושוב על אף שאומרים להם שאין מעוניינים בשירותיהם ומבקשים מהם להימנע מלהתקשר.
זו גם הסיבה שאני חושף כאן את חברת פלאפון, שאנשי המכירות שלהם התקשרו אלי עשרות פעמים, על אף שנאמר להם שאיני מעונין להיות לקוח שלהם ואיני מעונין שיתקשרו אלי.
טיפ לקוראים:
האפליקציה Truecaller שהתקנתי בטלפון הסלולארי שלה שיפרה את איכות חיי. אני יכול לראות שהמתקשר הוא איש מכירות של חברת פלאפון או סוכן ביטוח שמנסה למכור לי ביטוח מיותר ופשוט לא לענות לשיחה.
3. לקוחות בנק מוגבלים
באתר בנק ישראל ניתן להקליד מספר זהות או מספר חברה של לקוחות בנקים בעלי חשבונות מוגבלים. לקישור לדף: איתור לקוחות מוגבלים.
באתר בנק ישראל תוכלו לקרוא גם מה גורם למישהו להיכלל ברשימה השחורה הזו.
טיפ לקוראים: לפני התקשרות כלכלית משמעותית עם מישהו, בדקו שהוא אינו מופיע ברשימה הזו של בנק ישראל.
מסעדות ורשימות שחורות
איל כותב על תופעה נפוצה ומכוערת של אנשים המזמינים מקומות במסעדה אינן מגיעים ואינם מודיעים שלא יגיעו. חלקם הם בלינים המזמינים מקומות במספר רב של מסעדות באותו מועד.
למסעדות נגרם נזק כלכלי. איל מתאר כיצד מנסים להתמודד עם התופעה ומה נמצא במחקרים בנושא.
מניסיוני אני מכיר תופעות דומות גם מול נותני שירותים אחרים שאינם מסעדות.
כך למשל, כשפתחתי קורס ערב ללימוד ברידג', טילפנתי לנרשמים באותו בוקר על מנת לודא את הגעתם לקורס. גברת אחת אמרה לי שהיא בטוח תגיע. היא לא הגיעה וגם לא טילפנה. כשטילפנתי רבע שעה אחרי תחילת השיעור הראשון, אמרה לי שלא הסתדר לה.
המודל הבנקאי של רשימות שחורות לעזרת בעלי עסקים
לשלל האמצעים שנוקטים בעלי המסעדות ועסקים אחרים בהתמודדותם עם התופעה, אני רוצה להציע תוספת: רשימה שחורה כפי שתיארתי לעיל ביחס ללקוחות בנקים.
המודל פשוט:
1. צרו רשימה ממוחשבת של שמות הלקוחות שמזמינים מקום ולא טורחים להודיע על ביטול. בכל פעם ציינו את התאריך והחזיקו מונה של סך הפעמים שזה קרה לאותו אדם.
2. בנו רשימה שחורה
אדם שצ'ק אחד שלו חזר, אינו צריך להיכלל ברשימה שחורה (צ'ק יכול לחזור גם בגלל פגם טכני). אדם שמעל לסף מסוים של מספר צ'קים שלו ביחידת זמן חזרו, נכלל ברשימה.
באופן דומה אדם שפעם אחת לא טרח להודיע על ביטול הזמנה למסעדה לא צריך להיכלל ברשימה שחורה. יתכן שקרה אירוע אמיתי משמעותי, למשל: מישהו לא הרגיש טוב והוא לקח אותו לחדר מיון בבית חולים. האירוע גרם לא לשכוח להודיע למסעדה.
אדם שעשר פעמים הזמין מקום במסעדה לא הגיע ולא הודיע יכול להיכלל ברשימה כזו.
כפי שבנקים מתייחסים אחרת לבעל חשבון מוגבל, על המסעדות להתייחס אחרת ללקוח כזה. למשל לגבות ממנו מראש תשלום משמעותי באמצעות כרטיס אשראי.
3. שיתוף פעולה בין מתחרים
בנקים משתפים ביניהם רשימות שחורות. גם מסעדות ובעלי עסקים אחרים יכולים לעשות את אותו דבר.
