‏הצגת רשומות עם תוויות איגוד היועעצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות איגוד היועעצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 12 בדצמבר 2024

כנס יועצים לכלכלת המשפחה: חידושים בביטוח בריאות

 


כנס איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה שהתקיים ב-5.12.24 היה כנס מוצלח. היו הרצאות קצרות של חברי איגוד על מגוון רחב של נושאים מקצועיים בסגנון הרצאות TED. 

כמו בכל כנס ראוי גם שיחות בהפסקות ולפני תחילת הכנס תורמות. 

ביוזמה של אחד מהחברים הוקלטו ראיונות קצרים עם חברים באיגוד שרצו בכך, שבהם סיפרו על עצמם וענו על סט שאלות מוכנות מראש. 

אם וכאשר, יעלה הראיון איתי' אשתף בו את קוראי הבלוג. 


פוסט זה עוסק בהרצאה של אבי רוזנבלום, סוכן ביטוח שחבר באיגוד היועצים לכלכלת המשפחה, על שינויים בביטוח בריאות. 

את אבי רוזנבלום אני מכיר כמה שנים כחבר איגוד שהרצה כמה פעמים על נושאי ביטוח. 

התרשמתי שהוא סוכן ביטוח הגון ובעל ידע רב, שאפשר לסמוך עליו.  

לדעתי, להרצאה הזו יש חשיבות רבה למשקי הבית. 

בביטוחי הבריאות היו שתי רפורמות. הראשונה חלה על מצטרפים לביטוחי בריאות החל משנת 2016. 

אבי רוזנבלום התמקד בשנייה, שנעשתה בשנת 2024. 


ברפורמה של שנת 2024 נעשתה פוליסה אחידה לכל חברות הביטוח על מנת להקל על המבוטחים. 
הפוליסה האחידה היא  בנושאי השתלות, ניתוחים בחו"ל, טיפולים שלא ניתן לעשות בארץ וגם בנושא של ביטוח תרופות מחוץ לסל. 

היא חלה על מצטרפים חדשים לביטוח. אלה שיש להם כבר ביטוח אחרי שנת 2016 יכולים לבטל את הפוליסה הישנה ולעבור לפוליסה חדשה. 

האם זה כדאי לעבור לפוליסה חדשה?

זה עניין אישי התלוי בנסיבות האישיות של כל מבוטח. לא דומה צעיר בריא לגמרי בשנות ה-20 של חייו לאזרח ותיק או סתם מבוגר, שיש לו מחלות רקע קיימות. 

ההמלצה היחידה, שאני שאינני סוכן ביטוח, יכול לתת היא להתיעץ עם מומחים לפני שמקבלים החלטה בנושא כזה. 


התקדמות טכנולוגית


הרפואה כל הזמן מתקדמת ולכן יש טיפולים מתקדמים יותר. 

אבי רוזנבלום הביא דוגמאות לניתוחים מתקדמים: 

1. שימוש בקפסולה זעירה Micra בקוצב לב.

2. צינתור כליות מיוחד חטיפול בלחץ דם.

3. קולונוסקופיה עם AI.


מבוטחים צריכים לדעת על זמינות ניתוחים מתקדמים משום שבהחלט יתכן, שחברת הביטוח תשלח אותם לטיפול פחות מתקדם, אם לא יתעקשו על הפניה לניתוח מתקדם. 

לדעתי, למי שחולה ובני משפחתו יש סיבה טובה לא פחות לעקוב אחרי טיפולים חדשניים. 

יתכן שהם יתנו מענה טוב יותר או זהה אבל כואב פחות לבעיה שיש לחולה. 

כמובן, שטיפולים חדשניים זה מושג דינאמי. עשויים תמיד להיות טיפולים חדשניים נוספים וסוכני ביטוח בריאות ואנשים שסובלים מבעיות בריאות צריכים להתעדכן כל הזמן. 

שוב אני חוזר על מה שציינתי בפסקה הקודמת: התייעצו עם מומחים לפני שאתם מקבלים החלטות. בהקשר הנוכחי המומחים הם רופאים.


מחיר התקדמות טכנוולוגית


להתקדמות טכנולוגית יש מחיר. העלות הכספית עלולה להיות גבוהה יותר. 

כך שיתכן שבפוליסות ישנות אין כיסוי כספי מספיק. 

ההמלצה היא לבחון תקופתית את גובה הכיסויים ובמידה שאינם מספיקים לחפש פיתרון. 

פיתרון הוא לא בהכרח החלפת הפוליסה. 

יכולים להיות Controls אחרים לטיפול בסיכון של כיסוי כספי לא מספיק, למשל: ביטוחים משלימים לביטוח קיים.


תרופות מחוץ לסל


אבי רוזנבלום אמר שאירוע של צורך בתרופות מחוץ לסל עלולות להיות הסיכון הגדול ביותר. 

העלויות עלולות להיות אסטרונומיות. הוא הביא שתי דוגמאות קיצוניות לעלות תרופות כאלה: תרופה ללוקמיה שעלותה 337,000 ש"ח לשנה ותרופה לבעיה בעיניים,  שסובלים ממנה בעיקר ילדים, שעלותה כחצי מיליון ש"ח לשנה. 

גם בדוגמאות קיצוניות פחות, שכמה מהן הובאו לידיעתי בעבר, היו עלויות של מעל לעשרת אלפים שקלים לחודש.   

בפסקה הקודמת שכותרתה "מחיר התקדמות טכנולוגית" הזכרתי את התיקרות הטיפולים. זה בוודאי נכון גם להתיקרות עלויות תרופות מחוץ לסל.

בפוליסות חדשות סכומי הכיסוי מתעדכנים אחת לשנתיים.

בפוליסות ישנות עלולים להיות מצבים של כיסוי כספי מקסימלי נמוך מדי. 

התמונה לא פשוטה. יש יתרונות לפוליסות חדשות ויתרונות לפוליסות ישנות. אין המלצה גורפת. 

מבוטחים שונים עשויים להיות במצבים שונים המחייבים פיתרונות שונים.

ההמלצה של רוזנבלום, למי שיש לו בעיות בריאותיות ועובר לפוליסה חדשה, היא להישאר באותה חברת ביטוח.   

 יש מצבים בהם חברת הביטוח מחויבת לתת ללקוח, שעבר במסגרתה מפוליסה ישנה לחדשה, לתת לו את הטוב משני הכיסויים של הפוליסה החדשה או הפוליסה ממנה עבר לחדשה. 


הזווית האישית שלי


אינני סוכן ביטוח ואינני ממליץ לאנשים אילו ביטוחים לעשות.

התפיסה שלי היא לבטח מפני אירועי קטסטרופה. 

מי שבא אלי ליעוץ כלכלי ויש לו מספיק כסף לצרכים בסיסיים (מזון, קורת גג וכיו"ב) נשאל האם יש לו ביטוח בריאות לתרופות מחוץ לסל, השתלות וניתוחים בחו"ל? הוא מקבל הסבר בסיסי על מהות ביטוחים כאלה. 


אל תהיו במצב של אחד הלקוחות שלי בעבר, שפנה אלי לייעוץ בנושא ספציפי אחר. 

בתחילת הפגישה הוא סיפר לי שסוכן הביטוח שלו המליץ לו על ביטוח תאונות אישיות ושאל אותי האם לעשות ביטוח כזה?

אמרתי לו שנדבר על זה בסוף הפגישה. עברנו לנושא שלשמו התכנסנו. 

בסוף הפגישה שאלתי את הלקוח: האם סוכן הביטוח הציע לך גם ביטוח תרופות מחוץ לסל, ניתוחים והשתלות? 

הלקוח שאל אותי: "מה זה? הסוכן לא דיבר איתי על נושאים אלה". 

הסברתי את המהות של ביטוחים אלה והמלצתי ללקוח רק דבר אחד: בין אם תעשה ביטוח תאונות אישיות ובין אם לא תעשה ביטוח כזה, תן עדיפות לביטוחי בריאות אלה על פני ביטוח תאונות אישיות.

 


יום שלישי, 19 בדצמבר 2023

הריבית תרד? - לא ממש בטוח

 


אתמול (19.12.23)השתתפתי בזום של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. 

בזום המעניין ראיין שי אבו, יו"ר האיגוד, את הכתב הכלכלי מתן חודרוב. 

היה דבר אחד שממש לא אהבתי. אולי בגלל שאני גם מומחה בניהול סיכונים. 


זה היה נושא הריבית. 

משתתפים רבים דיברו על ירידת ריבית בעתיד הקרוב כעל עובדה מוגמרת. 

בפוסט זה אסביר בקצרה מדוע יש כאלה החושבים כך ומדוע זה מוטל בספק. 

ההמלצה שלי לאלה ששוקלים לקחת משכנתא מיד אחרי ירידת ריבית של מספר חודשים קטן, אם בכלל תהיה כזאת, לשקול היטב את צעדיהם ולהביא בחשבון גם תסריטים אופטימיים פחות. 


ציפיות לירידת ריבית


שערי איגרות החוב מבטאים את הציפיות של משקיעים ביחס למגמות הריבית. 

שערי אגרות החוב של ממשלת ישראל מבטאים ציפייה להורדת ריבית. 

שי אבו הוסיף במהלך הדיון נקודה נוספת התומכת בהורדת ריבית. 

הבנקים בישראל משלמים ללקוחות ריבית נמוכה יותר מאשר לפני מספר חודשים על פיקדונות לטווח ארוך.

כך שסביר להניח, שגם הבנקים בישראל מעריכים שתהיה בשנת 2024 ירידה בריבית. 


ציפיות לריבית גבוהה לטווח ארוך


פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים כתב מאמר בעיתון דה מרקר שבו הוא מביע דעה הפוכה. לדעתו הריבית תישאר גבוהה לאורך זמן.

גם הוא מבסס את דעתו על מגמות בשערי אגרות חוב. הוא מתייחס לאגרות החוב לטווח ארוך בארצות הברית. 

לדעתו, הם מעידים על ציפייה לרמת ריבית גבוהה לטווח ארוך. 

האם יתכן מצב שבו בארצות הברית ריבית גבוהה ובישראל ריבית נמוכה? 

לדעתו זה לא סביר. ישראל תצטרך להתיישר לכיוון שער הריבית בארצות הברית.


כמה נקודות לחשיבה 


1. ציפיות הן דבר שעשוי או עלול להשתנות ולא דבר וודאי.


2. מי שלוקח משכנתא לטווח זמן ארוך צריך להביא בחשבון שינויים בעתיד, כולל תסריטים פסימיים. 


3. צפוי משבר כלכלי במדינת ישראל כתוצאה מהמלחמה, ממה שקדם לה ומהצרכים הדחופים בעקבותיה.

בין צרכים אלה:הגדלת תקציב הביטחון, שיקום עוטף עזה וכנראה גם במידה פחות שיקום הצפון. בנוסף יידרש גידול תקציבי במערך התמיכה הנפשית, שכבר קרס תקציבית לפני המלחמה. 

מחקר חדש של חוקרות באוניברסיטת חיפה מגלה כי 60% מאוכלוסיית ישראל, שלא במעגל הנפגעים הראשון, סובלים מתופעת דחק שהיא שלב מקדים לפוסט טראומה. 

מחקר אחר מראה כי חודש אחרי מתקפת החמאס כשליש מהישראלים סבלו מתסמיני פוסט טראומה.


4. מומלץ להיזהר בלקיחת סיכונים בתקופה של אי-ודאות.

בתקופה הנוכחית יש אי-ודאות גדולה, למשל: במשך ותוצאות המלחמה בעזה, האם תתפתח חזית נוספת בצפון ובאיזה עוצמה ולאורך כמה זמן? 

לקיחת משכנתא או הלוואה בסכום גבוה לטווח זמן ארוך היא סיכון גדול עבור לא מעט מאזרחי ישראל. 


 להרחבה ביחס לדעתי על הנושא צפו בסרט בערוץ ה-You Tube שלי: כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך?

יום רביעי, 7 בפברואר 2018

כנס עשור לאיגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה: אפליקציות ומוצרי תוכנה

בפוסט הקודם על כנס העשור של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה התיחסתי לחלק הראשון של הכנס.
בפוסט זה אתיחס לחלק השני של הכנס.
גם את החלק השני של הכנס אפשר לחלק לשני חלקים: הצגת מוצרים והרצאה על אתגרי הפינטק. בפוסט הזה אתמקד בחלק הראשון.

Robin   
אפליקציה זו הוצגה על ידי יוסי ירקוני.ירקוני הוא המיסד וה-CEO של החברה.
לדברי ירקוני, החזון של חברת Robin  הוא צמצום פערים באמצעים טכנולוגיים. האפליקציה זכתה בפרסים ונכתב עליה לא מעט בעיתונות המקוונת. אם תלחצו על הקישור, תוכלו לקרוא.

השימוש באפליקציה הוא ללא תשלום. כולנו יודעים שאין מתנות חינם ולכן חייבים לשאול: מהיכן מגיעות הכנסותיה של החברה? התשובה של החברה: "מעמלות סוכן מחברות הביטוח ובתי ההשקעות איתם החברה עובדת".

האפליקציה מנסה לעשות אופטימיזציה של החיסכון הפנסיוני. היא מציגה את כל החסכונות. מציגה תחזית פרישה והמלצות לשיפור.
אפשר לבצע את ההמלצות ישירות מתוך האפליקציה.
המלצה אפשרית עשויה להיות ניוד של מוצרים או כל התיק מגוף אחד המנהל חיסכון פנסיוני לגוף אחר.
החברה אליה נויד החיסכון משלמת עמלה ל-Robin. היות שהחברה עובדת עם מספר רב של מנהלי השקעו פנסיוניות אין לה אינטרס לנייד לחברה מסוימת.

זה נשמע הרבה פחות מוטה מכתבות בעיתונות הכלכלית המתארים סוכני ביטוח הממליצים ללקוחותיהם לעבור ממנהל השקעות אחד לאחר אחרי שנתיים, רק משום שהם מקבלים מענק מבית ההשקעות או חברת הביטוח (כמובן שלא כל או אפילו לא רוב הסוכנים מתנהגים כך, אבל התופעה מספיק נפוצה בשביל שמאמרים בעיתונות הכלכלית יתיחסו אליה).

המוצר השני של Robin הוא ביטוח. 
מוצגים מוצרי הביטוח. נבדק הכיסוי הביטוחי ויש המלצות בהקשרים של הוזלה וכפל ביטוחים. ניתן לממש את ההמלצות באופן מקוון מתוך האפליקציה.

המוצר השלישי של החברה הוא ביטוחי פרט
הכוונה היא לביטוחי בריאות. זהו מוצר חדש. הביטוחים מוצגים ונבדקים: כיסוי, כפל ביטוח ואפשרות להוזלה. 
גם במוצר זה ניתן לממש את ההמלצות.

Feezback
כמו Robin גם Feezback היא אפליקציית פינטק. פרטים על Feezback תוכלו למצוא באתר החברה.
המוצר הוצג על ידי קרן צוקרמן, מנכ"לית ומיסדת החברה.
Feezback היא חברה העוזרת ללקוחות הבנקים להקטין את העמלות שהם משלמים לבנקים. היא עושה זאת באמצעות חוכמת ההמונים.
אנשים מזינים את הנתונים שלהם באופן קל ונוח לאפיליקציה והאפליקציה מעבדת אותם.
החברה מציגה את מצב החשבון על פי תעודת הזהות הבנקאית ומקורות נוספים. 

מוצגים סכומי העמלות שהלקוח שילם. מוצגים נתונים המתארים את גובה העמלות שלקוחות עם פרופיל דומה שילמו ומוצגות חלופות בבנקים אחרים ובגופים חוץ בנקאים.
כך למשל, ניתן לנהל תיק ניירות ערך בבית השקעות במקום בבנק ולשלם עמלות נמוכות יותר.

המידע הוא בסיס להתמקחות של הלקוח על העמלות ו/או בסיס להחלפת נותן השירותים הפיננסיים.

שתי הערות שלי:

1. הנתונים יכולים בהחלט לעזור ללקוחות להוריד עמלות אבל אין די בכך. צריך לרצות ולדעת להתמקח.

2. חוכמת ההמונים לא תמיד תקפה. צריך לשאול שתי שאלות בהקשר זה: האם מספר לקוחות הבנקים שהעבירו נתונים לאתר הוא מספיק גדול? 
האם אין פה הטיה בגלל שדווקא לקוחות שמשלמים יותר או לקוחות שמשלמים פחות נוטים יותר להעלות את הנתונים שלהם לאתר?

Kamaze
האתר והאפליקציה מתמקדים בהשוואת מחירי תקשורת בישראל. החברה הוצגה על ידי נמרוד מן, מנכ"ל ומיסד החברה.
לפרטים גלשו באתר החברה: Kamaze.
האתר מתמקד בהשוואת מחירי תקשורת: אינטרנט, סלולר (מכשירים ומנוי בחברה), טלוויזיה וטריפל, טלפון קווי, שיחות לחו"ל ועיתונים ומגזינים.
באתר יש גם טיפים צרכניים.

Finanda
המוצר הוצג על ידי שי בוסל, מיסד ומנכ"ל החברה. פיננדה מרכזת מידע פיננסי של לקוח מאתרי האינטרנט של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי. את המידע הזה היא מנתחת ומפיקה דוחות ונותנת כלים ללקוחות לניתוח הנתונים בחתכים המתאימים להם. 
פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר של My Finanda.
באפליקציה יש כלים כמו ניהול תקציב ו"הארנק שלי" לניהול מזומנים. את הנתונים אפשר ליצא ל-Excel.
משקי בית יכולים לעשות שימוש באתר ללא תשלום. עסקים קטנים יכולים להשתמש באתר תמורת תשלום.

לכאורה, גם הבנקים נותנים כלים לניתוח כזה. ההבדל הגדול הוא בכך שלבנק מגיעים נתונים ממנו ומחברת כרטיסי האשראי שבבעלותו החלקית או המלאה.
אם למשפחה יש חשבונות בשני בנקים או יותר, המידע הוא חלקי. אם למישהו במשפחה יש כרטיס אשראי חוץ בנקאי, הבנק אינו מקבל עליו מידע מלא, למעט שורה אחת בדפי החשבון ולכן לא יכול לעשות פילוח של ההוצאות לפי סעיפים.

נקודה למחשבה: הלקוח נותן את הסיסמאות שלו לאתרי הבנקים ל-Finanda. 

הזווית שלי
השירות שנותנת Finanda הוא חשוב במיוחד במקרים בהם מנהלים חשבונות ביותר מבנק אחד ו/או משתמשים גם בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים.
מי מאיתנו אינו מחזיק כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים? יש כרטיסי מועדוני לקוחות המקנים הנחות שבמקרים רבים הם כרטיסים חוץ בנקאיים. 

בנקים ניסו לתת שירות המרכז ומנתח מידע גם מחשבונות של הלקוח בבנקים מתחרים. הטכנולוגיה בה השתמשו נקראת Screen Scraping. באמצעות טכנולוגיה זו ניגשים לדפי האינטרנט המכילים מידע על הלקוח. את המידע מנתחים לפי מיקומו על המסך. בארץ הייתה לפני הרבה שנים יוזמה כזו של הבנק הבינלאומי.

בטכנולוגיה של Screen Scraping יש בעיות מובנות. כך למשל, אם הבנק האחר משנה את עיצוב המסך או את מיקום שדות על המסך היישום לא יעבוד באופן תקין עד להתאמתו.

אנליסט בחברת האנליסטים Giga (היום חלק מ-Forrester Research), איתה עבדתי בעבר הרחוק, הגדיר את הטכנולגיה הזו כטכנולוגיה שהבנקים לא יכולים איתה ולא יכולים בלעדיה. 
מצורף קישור עדכני המסביר מדוע הבנקים מתחילים להתרחק מהטכנולוגיה הזו: 
Why Banks want a a ban ob "Screen Scraping" 

Blender
האתר מתמקד בהלוואות חברתיות (Peer to Peer Lending). המוצר הוצג על ידי ברק גור, סמנכ"ל המוצרים של החברה.
פרטים מלאים תוכלו למצוא באתר החברה: Blender.
הלוואות הוא מוצר בנקאי. לשוק הזה נכנסו שחקנים נוספים למשל חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.

אם נפשט את המצב אז לאדם אחד יש כסף והוא מפקיד אותו בבנק בפיקדון או בתוכנית חיסכון. אדם שני זקוק להלוואה ומקבל אותה מהבנק. למעשה כספו של האדם הראשון מועבר לאדם השני בתיווכו של הבנק. 
הבנק גוזר על זה קופון גדול. הפער בין הריבית שתקבלו על פיקדון או תוכנית חיסכון לריבית שתשלמו על הלוואה או אוברדרפט הוא גדול.

Blender וחברות פינטק אחרות בארץ ובחו"ל מציעות לכם להלוות ישירות באמצעות האתר שלהן או ללוות ישירות באמצעות האתר. התוצאה היא שהמלווה מקבל ריבית גבוהה יותר והלווה משלם ריבית נמוכה יותר.

מדוע הן יכולות להרשות לעצמן מרווח נמוך מהבנקים? הסיבה ברורה: Blender וחברות אחרות מחזיקות אתר אינטרנט. הן אינן מחזיקות סניפים יקרים המאוישים על ידי עובדים המקבלים משכורות. 

תהליך ההלוואה ב-Blender
ההלוואה מוצגת באתר ולווים בוחרים בה. לווה יכול לציין את האחוז המקימלי שהוא מוכן לשלם. נדרשת הסכמת המלווה להלוות ללווה מסוים. ההחזר החודשי מגיע למלווה. ניתן להגדיר אוטומטית שהרווחים ינתנו כהלוואות.
ברק מדבר על תשואה של 5.3% לשנה למלווה. אם תלוו את הכסף לבנק באמצעות תוכנית חיסכון או פיקדון שקלי, תקבלו הרבה פחות מ-1%, למעט מקרים חריגים, כמו פיקדון בבנק ירושלים. גם שם תקבלו הרבה פחות מ-5%.

יתרון ללווה הוא באפשרות לסגור את ההלוואה כולה במועד מוקדם יותר בלי לשלם קנס.

היכן הבעיה?
כמו בכל הלוואה, גם בבנקים, הבעיה היא חובות מסופקים, כלומר: מלווה שאינו מחזיר את ההלוואה. זהו הסיכון במתן הלוואה.
בשוק ההון אנשים רבים לוקחים סיכונים. כשלוקחים סיכון מחושב אפשר להגדיל גם את הסיכוי לרווח.

לכאורה לבנקים יש יתרון גדול באמצעות דירוג אשראי שהם יוצרים עבור הלקוח. לבנק יש הרבה מידע על הלקוח בתוקף עבודתו עם הבנק.
ברק טוען שהאפליקציה של Blender עושה דירוג אשראי של לווים,  שהוא לא פחות טוב מדירוג האשראי של הבנקים.

אמצעי ביטחון נוסף ב-Blender היא קרן ביטחון. אם הלווה אינו מחזיר את ההלוואה הקרן תחזיר אותה ללווה. 

הזווית שלי    
בשוק ההלוואות בישראל שולטים הבנקים כמעט ללא מתחרים. חברות כרטיסי האשראי הן לא ממש מתחרים משום שהן בבעלות הבנקים. פלח השוק של מתחרים אחרים נמוך.
באירופה השוק של שירותים פיננסיים חלופיים גדל בקצב מהיר וכבר אינו נישה שולית. הלוואות Peer to Peer הוא שירות פיננסי חלופי שהיקף השימוש בו גדול במיוחד.
הקוראים מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי העוסק במחקר מקיף שנעשה בנושא זה באוניברסיטת קיימברידג': שירותים פיננסיים חלופיים מנישה שולית למרכז (Mainstream). 
לטובת מי שמעונין לקרוא את המאמר באנגלית אני מצרף קישור אליו בתוך הפוסט.



יום שלישי, 30 בינואר 2018

כנס העשור של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה: טכנולוגיה


אתמול התקיים הכנס השנתי של איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה בישראל. הכנס הנוכחי ציין 10 שנים להקמת האיגוד.
מיסדי הארגון, יו"ר הארגון, יוסי אש, וחבר ההנהלה, נחמן לידור, הודיעו על פרישתם מהנהלת הארגון.
יוסי ונחמן הם אנשי מקצוע מצוינים והכשירו מספר רב של יועצים ומאמנים בקורסים שהם מעבירים.
הם גם אנשים ערכיים. הנימוק שלהם לפרישה הוא שלא צריך לכהן בהנהלה יותר מדי זמן וצריך לתת הזדמנות לאחרים, מבטא זאת. יוסי ציין בדבריו שהם ימשיכו לעזור להנהלה החדשה, אם יתבקשו לעשות זאת.

הכנס השנה הוקדש לטכנולגיה בהקשר של כלכלת המשפחה. בשנה שעברה הציגו בכנס כמה מנהלי חברות את האני מאמין שלהם. חברי הפנאל התבקשו לציין מגמות בתחום. אורי היימן, מנכ"ל משותף של חברת אוצר, הזכיר את הטכנולוגיה כאחת מהמגמות החשובות.

אתמול בכנס אמר יוסי אש, שיועצים בכלכלת המשפחה שלא ילמדו את הטכנולוגיה לא יוכלו לתפקד בתחום בעוד 3-4 שנים.
בכלכלת המשפחה, כמו בכל תחום, ברור שיהיה יתרון לאלו שישכילו לשלב טכנולוגיות מחשוב. 

את ההתיחסות שלי לכנס אחלק לשני פוסטים.
בפסט זה אדון בחלק הראשון של הכנס. בפוסט הבא אתמקד בכלים הטכנולוגיים ובהרצאה על Fintech שהוצגו בחלק השני.

רותי שרון - 15 כלים חינמיים ליועצים לכלכלת המשפחה
רותי, יועצת ותיקה לכלכלת המשפחה, הציגה מוצרי תוכנה חינמיים העשויים לעזור ליועצים לכלכלת המשפחה.

בין האפליקציות שהיא הזכירה היו:
שלוש אפליקציות תשלום חינמיות, שהן היום בבעלות בנקים: Paybox, Bit, Pepper Pay.

כלים לניהול משימות: Google Keep, any.do, trelo.

תזמון פגישות: doodle

כלים לניהול מסמכים: camscanner, smallpdf 

כלים לתקשורת עם לקוחות: zoom, skype לניהול Webinars ו-appear.in (חדר וירטואלי).

כלים נוספים: snipping tool לצילום מסך או חלק ממסך, Langover5 יכול להפוך עברית לאנגלית ולהיפך בלחיצה על מקש של F10, כלי חיפוש במחשב  Copernic desktop search 

למידה מבוססת משחק: Kahoot!  

עידן בכור - מה חדש על המדף?
עידן בכור הציג את השירות של הצגה קצרה מתומצתת של ספרים טכנולוגיים חדשים. עידן הוא זה האחראי על סקירת ספרי ניהול חדשים הנשלחת ליועצים בכלכלת המשפחה. לסקירה התמציתית הוא מצרף קישורים לסירטונים ולמאמרים הקשורים לאותו ספר. 

עידן מספק שירות של הצגה אינטליגנטית ומעשירה של תכני ספרים. לפרטים לחצו על קישור לאתר של החברה שלו.   

הזווית האישית שלי: 
שמחתי לראות במצגת את הערך שכתבתי בויקיפדיה על Blockchain. כתבתי אותו מזמן כשהטכנולוגיה הייתה בתחילת דרכה והערכתי שהיא תהיה משמעותית. מאז כותבים אחרים שיפרו והרחיבו את הערך.

מיכל קיסוס הרצוג -על מגמות וחדשנות
מיכל קיסוס-הרצוג היא ראש אגף חדשנות ודיגיטל בבנק לאומי.
המסר העיקרי בהרצאה המענינת שלה היה שאנחנו עומדים בפני מהפיכה טכנולוגית. מהפיכה בסדר גודל של המהפיכה התעשיתית רק מהפיכה הרבה יותר מהירה.

המהפיכה הנוכחית היא מבוססת טכנולוגיה. המהפיכה הזו צפויה להביא לשינויים מהותיים. גם בבנקאות יהיו שינויים מהותיים. בנק לאומי התחיל בהיערכות לשינויים האלה, למשל באמצעות הבנק הדיגיטלי Pepper ולמשל באמצעות מימון סטארטאפים בתחום ה-Fintech.

מיכל קיסוס-הרצוג  הזכירה מספר מאפינים של המהפיכה המודרנית:

1. עליית הכלכלות של BRICS.
מדובר במדינות המתפתחות בעלות הפטנציאל הכלכלי הגדול ביותר. BRICS הוא צירוף האותיות הראשונות בשמותיהם.
B - ברזיל
R - רוסיה
I - הודו (India)
C - סין (China)
S - דרום אפריקה

2. היפר קישוריות בין אנשים
האמצעות רשתות חברתיות וכלים כמו Whats App.

3. מהפיכת ה-DATA (המידע)
איסוף מידע רב על אנשים במקום גבית תשלום.

4.האצה טכנולוגית

5. כלכלת שיתוף

6. 3D Printing

7. אינטליגנציה מלאכותית

8. IOT


הזווית האישית שלי: 
הכרתי היטב את בנק לאומי בתקופה של יותר משלוש שנים בהן היה לקוח שלי כיועץ בתחום המחשבים ומערכות המידע (בהיקף של 9-10 שעות ביום חמישה ימים בשבוע). אני מכיר היטב גם את מרבית המאפינים שמיכל ציינה ביחס לאופן שבו היא רואה את המהפיכה הטכנולוגית.

לא בטוח שאני רואה את כל הדברים עין בעין עם בנק לאומי. 
כתבתי לא מעט פוסטים בבלוג זה על האתגרים בפניהם עומדת הבנקאות היום ובעתיד.
האתגרים האלה יצרו בנקאות שונה מהבנקאות שהכרנו. מדברים על 20% מסניפי הבנקים באירופה שנסגרים כל שנה. אומרים לי שהנתונים בישראל דומים לאירופה.

הבעיה העיקרית היא התחרות מצד מתחרים חדשים, שהבולטים בהם:

1. Fintech וכלכלת שיתוף

2. תשלומים סלולאריים. 
מתחרים בולטים בתחום זה הם: Apple ו-Google.

מה שבנק לאומי עושה באמצעות Pepper הוא קניבליזציה של דמי הניהול שהרוויח על מנת להיערך טוב יותר ממתחריו לעולם החדש.

בראיה שלי הבנקאות צפויה לעבור מהפך הדומה למהפך שעברה תעשיית הטלקו בגלל האינטרנט, בעיקר טכנולוגית ה-VOIP הנכללת בו, ובגלל הטלפונים הסלולארים.
חברות הטלקו המסורתיות היו צריכות "להמציא את עצמן מחדש" ולהיכנס לתחומים חדשים משום שהרווחים משיחות הטלפון הצטמצמו באופן דרסטי.

להערכתי גם הבנקים "ימציאו את עצמם מחדש" ויתחילו לנצל את היתרונות שלהם על מנת לספק גם שירותים שאינם בנקאיים.
יש ארצות שכבר היום הבנקים מוכרים גם שירותי ביטוח. יתכן שנמצא בנקים שמנצלים את ערוצי ההפצה שלהם על מנת למכור דברים שאינם בתחום הפיננסי, למשל: כרטיסים להצגות תיאאטרון וסרטי קולנוע.
יש לנו כבר בארץ דוגמה לשירותי תפעול של קופות גמל, שהבנקים נותנים לבתי ההשקעות. הבנקים מספקים שירותי מחשב ומערכות תוכנה לניהול קופות הגמל של בתי ההשקעות.

קישור לכמה פוסטים רלוונטיים בהקשר של מגמות בבנקאות

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים? 

מה תעשה כשתהיה גדול בנקאי או איש פינטק?

הבנקים: ערוצים והלקוח במרכז -רבדים עמוקים יותר?

האם דור ה-Y מסמן את סופה של הבנקאות המסורתית? 















חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...