 |
| בית ספר בבאלי |
בכיתה בבית ספר בבאלי
נכנסים לכיתה בבית ספר בבאלי ואומרים: "ראשון קום". קרוב לוודאי שעשרה ילדים או יותר יקומו. זה משום שבבאלי יש רק ארבעה שמות לילדים: ראשון (כך נקרא הילד שנולד ראשון), שני, שלישי ורביעי. לשמות מוסיפים גם את שם הקסטה אליה משתייך הילד, למשל: ברהמינים.
בטח הבנתם מהתיאור שתושבי באלי אינם מוסלמים אלא הינדוהיסטים. להינדהיזם שלהם יש גם מאפיינים ייחודיים, השונים מההינדוהיזם בהודו.
באיזה שם קוראים לילד החמישי שנולד? הוא נקרא ראשון-שני. לשישי? ניחשתם לבד: שני-שני.
הקשר בין שם ותפיסת עולם
אצלנו לכל ילד יש שם ייחודי שנתנו לו אביו ואימו (ונתן לו אלוהיו?). לפעמים השמות הם כל כך ייחודיים ומקוריים שאי אפשר לדעת האם מדובר בילד, בילדה, בחתול המשפחתי או בכינוי ברשת חברתית מקוונת.
כשיש לך שם ייחודי אתה גם מרגיש ייחודי. אתה אינדבידואל. הדגש הוא עליך כפרט ולא על הקבוצה. אתה אולי תיטה יותר לעסוק בעצמך, לדאוג לעצמך ולהסתכל פחות על הכלל או הקבוצה.
כשיש לך שם באלינזי, אתה אחד מהקבוצה. אתה דואג לקבוצה לפני הדאגה לעצמך. גם בהיבט הכלכלי. אתה תיטה יותר לשתף פעולה עם אחרים. לפעמים גם תשיגו תוצאות טובות יותר מאשר אוסף פרטים, הדואגים כל אחד לטובת עצמו.
על שמות וגלגול נשמות
זוכרים את הפוסט: כלכלת המשפחה בבהוטן: ללא שחיתות? בפוסט זה הסתברתי את הקשר בין האמונה הבודהיסטית בגלגול נשמות לבין חוסר השחיתות של משפחת המלוכה בבהוטן.
בבאלי הם הינדוהיסטים ולא בודהיסטים, אבל גם הם מאמינים בגלגול נשמות.
כשאתם מאמינים בגלגול נשמות, תפיסת העולם שלכם היא שאתם ייחודיים פחות מאשר מי שמאמין שהחיים שלו הם חד-פעמיים. אם יש גלגול נשמות, ממילא הנשמה שלכם תתגלגל למישהו אחר בגלגול הבא.
כמו בבהוטן, חשוב לכם שהגלגול הבא יהיה טוב. על מנת שהוא יהיה טוב (ואולי אפילו תגיעו גם למצב בו תצאו ממעגל גלגולי הנשמות), עליכם לעשות טוב לסובבים אתכם.
מעגלי ההשתייכות של באלינזים
באלינזי משתייך להרבה מעגלים ומשתף פעולה עם אלה המשתייכים לאותו מעגל:
המעגל הראשון: המשפחה המורחבת
כמו במקומות אחרים בהם ביקרתי באינדונזיה, בבאלי יש כבוד רב לדור המבוגר (קראו למשל: כיצד להתייחס למתים? ניתוח כלכלי שלהטוראג'ה באינדונזיה מזוית אחרת).
באלינזים מתגוררים במשותף עם המשפחה המורחבת. נשים זוכות לפרטיות מסוימת: לכל אישה יש מטבח משלה.
הדירה הטובה ביותר נמצאת בצפון (צפון ומזרח נחשבים על פי האמונה שלהם ככיוונים טובים). בדירה זו מתגוררים המבוגרים ביותר. המגורים ביתר הדירות הם לפי בכירות תאריכי לידה. הדירות הטובות יותר גבוהות במעט מהטובות פחות ונמצאות יותר לכיוון צפון או מזרח. הצעירים יותר מתגוררים בדירות טובות פחות בדרום מתחם המגורים.
כאשר נפטרים המבוגרים ביותר, כולם זזים דירה. המבוגר ביותר עובר לדירה הטובה ביותר בצפון-מזרח וכולם מתקדמים בדירה אחת.
אין משמעות לבעלות אישית על דירה ולכן זוגות צעירים אינם צריכים להשתעבד למשכנתה על מנת לרכוש דירה.
המקדש המשפחתי נמצא בצפון-מזרח. שם קבורים האחים התאומים שלהם. באלינזים מגדירים את השיליה של האם בזמן לידה כאח תאום (גם בני הטוראג'ה). הם מגדירים גם אביזרים שונים הקשורים ללידה כאחים תאומים.
המשמעות היא שגם אם מתרחקים וגרים במקום אחר (ג'אווה למשל) חוזרים לבקר את ההורים ואת "האחים התאומים" וחוזרים לבצע פולחנים של מנחות לאלים במקדש המשפחתי.
משמעות נוספת היא כמובן שיתוף כלכלי. כך למשל, המטבח הפרטי של אישה באלינזית, החיה במתחם מגורים משפחתי משותף, הוא לצורך הכנת אוכל (ומניעת חיכוכים). באוכל כולם מתחלקים. חיים יותר במתחם הפנימי שבין הבתים מאשר בבתים. המתחם הזה הוא משותף.
המעגל השני: הבנז'ר
ההולנדים חילקו את באלי לכפרים, בדיוק כמו שהבריטים והצרפתים חילקו ביניהם את המזרח התיכון וקבעו גבולות של מדינות. ההתפרקות הנוכחית של מדינות ערביות היא משום שהמקומיים לא רואים את עצמם משתייכים לקבוצה (מדינה) שהקימו האירופאים. במקום זה יש להם קבוצות השתייכות אחרות.
גם הבאלינזים לא ראו בכפר ישות השתייכות משמעותית. ההשתייכות שלהם היא לבנז'ר (Banjar). בכפר אחד עשויים להיות מספר בנז'רים. בנז'ר הוא קהילה בפני עצמה, שיש בה מידה מסוימת של שיתוף.
בבנז'ר יש מעין משמר אזרחי שבפעולותיו משתתפים חברי הקהילה. תפקידו הוא להגן על הקהילה מפני גנבים ופושעים מחוץ לקהילה (כמעט תמיד מדובר בפושעים שאינם באלינזים).
רווקים צעירים מנועים להיפגש עם רווקות צעירות אחרי שעה 21:00. אם "המשמר האזרחי" תופס זוג כזה בשעה מאוחרת יותר, הגבר חייב להתחתן עם האישה.
מעגל נוסף: חלוקת המים
באלינזים רבים עוסקים בחקלאות, גידול אורז למשל. מי שעוסק בחקלאות, וגם מי שאינו עוסק בה, זקוקים להספקת מים.
בהרים יש מספיק מים, אבל צריך להביא אותם לבתי התושבים. השובאק (איני בטוח שאייתתי באופן מדויק את השם) היא יחידת ההשתייכות של חלוקת מים או מי הם אלה שיש להם צינורות משותפים. הצינורות עוברים מרחקים גדולים מההרים ועד לים וכמובן שחוצים מספר רב של בנז'רים. אבל גם שכנים הגרים באותו בנז'ר, עשויים להשתייך ליחידות חלוקות מים שונות, משום שצינורות מים ראשיים שונים מחברים אותם.
בראש כל יחידת חלוקת מים עומד אדם, שתפקידו לדאוג שיגיעו מים ושיגיעו מספיק מים לכל אחד מחברי היחידה.
האדם העומד בראש שובאק גר תמיד קרוב לים. אם משהו ישתבש בהספקת המים, הוא יהיה בין הראשונים להיפגע מכך משום שהוא נמצא בסוף שרשרת ההספקה.
כך מבטיחים שלמי שמנהל את חלוקת המים יש אינטרס מובהק, שהמערכת תעבוד באופן ראוי.
המעגל הגדול: הבאלינזים
לא מיציתי את כל מעגלי ההשתייכות של הבאלינזים. אחד המעגלים הנוספים הוא ההשתייכות שלהם לבאלי (מעגל גדול יותר הוא ההשתייכות לאינדונזיה).
התוצאות של הערבות ההדדית בכל המעגלים:
1. הבתים (מתחמי המגורים) בבאלי פתוחים וכל אחד יכול להיכנס, בלי שיפתחו לו את הדלת הלא נעולה, בלי לבקש רשות ובלי לצלצל בפעמון.
באופן עקרוני כל אחד גם יכול לפתוח מקרר ולאכול. לרוב מצבם הכלכלי הוא לא מספיק טוב על מנת, שאני או מישהו אחר במצב דומה למצבי, ייכנס ויאכל בבית שאינו מכיר את יושביו.
2. החנויות לא נעולות והסחורה יכולה להישאר על המדרכה.
אף באלינזי לא יגנוב אותה.
3. אין רעבים, קבצנים או חסרי בית
המשפחה או הקהילה דואגת להם.
זה לא לגמרי מדויק. פגשתי קבצנית עם ילד קטן על זרועותיה. כשאמרתי למדריך הבאלינזי שלנו שהוא אמר שאין קבצנים ואני ראיתי קבצנית הוא השיב: היית צריך לשאול אותה מהיכן היא. היא הייתה כנראה אומרת לך שהיא הגיעה מג'אווה.
המרחק בין האי ג'אווה לאי באלי הוא קטן ובהחלט מגיעים ג'אונזים לצורך עבודה, תיירות ולפעמים גם ממניעים לא כל כך נאצלים.
הבאלינזים אולי תמימים, אבל כבר פחות. בסמוך לרמאדן הם נועלים את הבתים ואת האופנועים, מכניסים את הסחורות לחנויות ונועלים את הבתים. גם המשמרות האזרחיים מגבירים את פעילותם.
ההסבר שלהם: לקראת החג המוסלמים מג'אווה זקוקים ליותר כסף. יש ביניהם כאלה שמגיעים לבאלי על מנת להשיג אותו בדרכים לא ממש חוקיות ולא ממש נאצלות.
