הזמן שלכם לא חשוב להם: האם הוא חשוב לכם? -מדריך להתנהלות מול מוכרים של דברים שאתם לא צריכים

 

חקלאי  במדגסקר. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

אומרים שזמן שווה כסף. באנגלית Time is Money. יש כאלה, שבמקרה הטוב, רוצים למכור לכם משהו שאתם לא צריכים. להם לא חשוב הזמן שלכם. 

במדגסקר למשל, לאנשים לא חשוב הזמן שלהם. האם גם לכם הוא אינו חשוב? 

אם הוא חשוב לכם, המשיכו לקרוא את המדריך למענה לפניות טלפוניות של אנשים שאתם לא מכירים ומנסים למכור לכם משהו שאתם לא צריכים. 

במקרה הפחות טוב, הם מנסים להונות אתכם וחבל ש"תיפלו ברשת". 

התנהלות בשיחה הטלפונית

1. אל תתנו למתקשר לנהל את השיחה - נהלו אתם את השיחה.

הנטייה של אנשי מכירות היא לנסות לצור קשר אישי ולספר באריכות על השירותים או המוצרים שהם מוכרים. 

עצרו את זה מיד ושאלו שאלה קונקרטית: במשפט אחד מה אתה מציע לי?

2. סינון

התשובה לשאלה הזו תעזור לכם בסינון.

המטרה הראשונה היא לזהות האם מי שמתקשר מציע משהו שעשוי להיות רלוונטי לכם?

אם לא, סיימו את השיחה מיידית באופן מנומס.  

3. נהלו את השיחה עם מודעות לאפשרות של הונאה או התחזות.

תמיד כדאי להיות מודעים לזה שכשמשהו נראה לכם רלוונטי הוא עדיין עלול להיות הונאה או מלכודת. 

תמיד כדאי להיות מודעים לאפשרות שמדובר במתחזה. 

לעולם אל תתנו פרטי כרטיס אשראי למישהו שמתקשר אליכם.

דוגמה 1: שיחה עם תומר מחברה שאני לא מכיר

ב-23.7.25 התקשר אלי מישהו שנשמע נחמד וסולדי. אמר שקוראים לו תומר והוא מארגון (אולי חברה) שהזכיר את שמו. 

לארגון שם נחמד שלא שמעתי עליו מעולם. קטעתי אותו וביקשתי ממנו שיגיד לי מה הוא רוצה להציע לי?

במקום לענות הוא התחיל לדבר איתי על אתר האינטרנט שלי.

אין לי אתר אינטרנט.

הפסקתי להיות מנומס. אמרתי לו שאין לו מושג על מה הוא מדבר ואם יתקשר אלי בפעם נוספת על פי חוק הספאם אני אממש את זכותי לפיצוי של 1,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק. 

דוגמה 2: ביטוח תאונות אישיות

המוצר שעליו מרוויחים סוכני ביטוח יותר מאשר על מוצרים רהים אחרים הוא ביטוח תאונות אישיות. 

באופן אישי, הגעתי למסקנה שלי אין צורך בביטוח כזה. 

כל שיחה מסוכן ביטוח שמציע לי את המוצר הזה צריכה להיגמר מהר. 

בפוסט ביטוח: ביטוח בריאות - שתי שיחות שהיו ואחת שלא הייתה

 אני מתאר את מה שאני עושה כשמתקשר אלי סוכן ביטוח שאני לא מכיר. 

אגב, אם אשנה את דעתי (סבירות נמוכה) ואחליט שאני מעוניין בביטוח תאונות אישיות אדע להתקשר בעצמי לסוכן ביטוח שאני מעריך או לחברה שמבטחת שלא באמצעות סוכן.

דוגמה 3: מוצר טוב ללא יכולת להביא אותו אלי

במוצר המסוים הזה שצריך להגיע פעם בכמה זמן לפתח דירתי הציעו לי להתנסות לחודש. 

פעם ראשונה הסכמתי והמוצר לא הגיע. 

פעם שנייה הסברתי מה שקרה ולכן איני מעוניין במוצר. 

איש המכירות הנחמד אמר שהוא אחראי באופן אישי לדאוג לזה שהמוצר יגיע.

המוצר לא הגיע. הסיבה: למרות הרצון הטוב והכן של איש המכירות זה לא בשליטתו.

אצטרך כל פעם שהמוצר לא יגיע לרדוף אחרי החברה.  

כבר אמרתי בכותרת שהזמן שלי חשוב לי.

בפעמיים הבאות קטעתי במהירות את אנשי המכירות שהתקשרו אלי ורציתי להסביר להם מדוע איני מעוניין במוצר וכדאי שיפסיקו להתקשר. 

הם רצו שאתן להם לדבר קודם. לא הסכמתי והם קטעו את השיחה.

כיצד צריכות קבוצות סיכון להתמודד עם ניסיונות עושק?

בפוסט הקודם את מי עושקים? קבוצות הסיכון, תיארתי את המנהג הרווח אצל חברות טלמרקטינג, מתרימים וסתם חברות לנצל את חולשתם של לקוחות פוטנציאליים.

בפוסט תיארתי קבוצות סיכון: קשישים, עולים חדשים ויוצאים בשאלה. בפוסט זה אציע לקבוצות הסיכון כיצד להתמודד עם הבעיה.
למעשה מדובר בניהול סיכונים.

בניהול סיכונים ניתן להתמודד עם סיכונים לפני התרחשות אירוע סיכון, למשל באמצעות הימנעות מסיכון.
ניתן גם להתמודד עם סיכונים אחרי התרחשות אירוע סיכון. למשל תיקון תקלה טכנית שהשביתה מערכת. 

לפני התרחשות אירוע של עושק

להיות מודעים לסיכון של ניצול חולשתם לצרוך עושק. למודעות עשויים להתלוות חלק מהצעדים הבאים:

1. להגיד לנציג החברה או העמותה שאתם מעוניינים לבדוק את ההצעה או הבקשה ושיחזור אליכם במועד מאוחר יותר.

2. לבקש את נוסח ההסכם על מנת שתוכלו לבדוק אותו.

3. לבדוק אותו בעצמכם.

4. לבדוק שוב בעזרת מישהו אחר מיומן יותר, כגון: בן משפחה, חבר, חבר לעבודה וכיו"ב.

5. במקרה של עמותה מתרימה אספו מידע על העמותה.
אפשרי באמצעות חיפוש בגוגל.
אתם מוזמנים להיעזר בפוסט שלי: תרומות: למי לתרום? 

רק לאחר שהמסקנה היא שלא עושקים אתכם או מרמים אתכם אפשר לרכוש או לתרום.

אחרי התרחשות אירוע של עושק

הדבר הכי חשוב הוא לא להתבייש בזה שנפלתם במלכודת ולספר את זה לגורמים שיכולים לעזור לכם.

גורמים שיכולים לעזור לכם (רשימה לא ממצה):

1. קרובי משפחה
אם אתם עולים חדשים שאינם יודעים היטב עברית, ייתכן שיש לכם קרובי משפחה צעירים שנולדו בארץ ועברית היא שפת האם שלהם. 

אם אתם קשישים שכבר אינם במיטבם, קרובי משפחה צעירים יותר יתמודדו טוב יותר מכם מול הגורם העושק.

2. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
רשות זו במשרד הכלכלה והתעשייה יכולה לעזור. בנוסף להחזרת כספכם היא גם מוסמכת להטיל קנסות במקרים כאלה. 
סביר להניח שאינכם היחידים. ייתכן שהם מודעים למקרים נוספים. אם כן, זה עשוי לקצר את תהליך הטיפול.
כתובת האינטרנט שלהם: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

3. "יהיה בסדר" בגלי צה"ל
תכנית זו מטפלת היטב בתלונות מגוונות של אזרחים, כולל מקרים מהסוג בו עוסק פוסט זה.
לא פעם אותה חברה, שאיימה על האזרח הפשוט בתביעות משפטיות והתעלמה מכל טענותיו הענייניות, מחליטה לאחר פניות מגלי צה"ל להחזיר לאזרח את כספו "לפנים משורת הדין". 
האם "לפנים משורת הדין" הוא באמת לפנים משורת הדין? להערכתי במקרים רבים הוא כדין ולא לפנים משורת הדין. יש חברות המעדיפות להציג את זה כך משום שהתדמית שלהן גרועה פחות והמקרה הזה איו הופך באופן אוטומטי לתקדים.

כתובת האינטרנט שלהם: יהיה בסדר

4. עמותות העוזרות לאוכלוסיות ספציפיות

עמותות המסייעות לאוכלוסיות ספציפיות עשויות לשלוח לנעשק עובדים או מתנדבים שיסייעו להם בהתמודדות.   

5. משפטנים בהתנדבות

חלק מהעמותות מעניקות גם שרותים משפטיים ללא תשלום באמצעות משפטנים מתנדבים. דוגמה לכך היא עמותת טבקה - צדק ושיוויון ליוצאי אתיופיה.

עמותת אביב לניצולי שואה נותנת לניצולי שואה גם סיוע משפטי.

בעמותת הלל ליוצאים בשאלה ניתן גם סיוע משפטי.

בחוגים למשפטים אוניברסיטאות יש קליניקות משפטיות. סטודנטים הנעזרים בעורכי דין מכינים פניות לבתי משפט בשמם של כאלה שנעשקו. השרות ניתן ללא עלות.
אני מכיר שרות כזה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. בהחלט ייתכן שיש קליניקות המטפלות בנושאים אלה גם באוניברסיטאות נוספות. 
  

נקודות חולשה של העושקים

1. תקשורת

החברות והעמותות לא אוהבות שפרשיות כאלה מגיעות לתקשורת כשהן מוזכרות בשמן המלא. זה עלול לגרום ללקוחות אחרים להתרחק מהן.

2. בתי משפט ועורכי דין

חברות ועמותות מפחדות מתביעות משפטיות וממכתבי עורכי דין, המחליפים פניות של לקוחות חלשים. הנזק אינו רק בהחזרת כספי המתלונן. זה יכול להביא לתביעות נוספות ולפגוע במוניטין שלהן, אם יש להן מוניטין. 

3. המנכ"ל

 ברגע שמגיעים לפרטי ההתקשרות של המנכ"ל ומתקשרים אליו בהרבה מקרים הבעיות נפתרות. 
למנכ"ל יש חששות לפגיעה בשמו הטוב ומי יודע אולי גם בסיכוייו לכהן בתפקידים מכובדים נוספים.

את מי עושקים? קבוצות הסיכון

חברות טלמרקטינג, מתרימים וסתם חברות נוהגים לנצל את חולשתם של לקוחות פוטנציאליים: מוכרים להם דברים שהם לא צריכים, מוכרים להם דברים בתנאים שונים ממה שמספרים להם בעל פה ומתרימים אותם למטרות הזויות ולעמותות שהתרומות, או לפחות רוב כספי התרומה, הולכים למטרות שונות ממה שנאמר לתורמים. 

כבר כתבתי על זה בפוסט: קשישים לכבד או לנצל חולשה? ובפוסט תרומות למי לתרום? 

יוזמה מבורכת של משרדי ממשלה והרשות להגנת הצרכן עשויה להביא להחמרת עונשם של עושקי קשישים באמצעות טלמרקטינג.

עד שזה יקרה צריך לנסות להתמודד עם אותן חברות ועמותות באמצעות הכלים הקיימים. 

בפוסט זה אתאר את קבוצות הסיכון להיעשק. בפוסט הבא אציע מספר דרכי התמודדות.
ברור שמי שבקבוצת סיכון צריך להיזהר יותר מאחרים. כדאי גם לסובבים אותו להיות ערים לתופעה.

קשישים

יש קשישים שכבר אינם במיטבם. קל למכור להם דברים. לפעמים מפעילים גם לחצים ומשתמשים בטכניקות רמייה מגוונות על מנת ללחוץ עליהם. הם לא עומדים בלחץ. הם קונים או תורמים.

עולים חדשים

עולים חדשים צעירים עשויים ללמוד את השפה ולהתערות במנטליות הישראלית. כאשר מדובר באנשים מבוגרים יותר, השליטה שלהם בשפה העברית עשויה להיות מוגבלת. את המנטליות ותפיסת העולם כמעט שלא ניתן לשנות. 

יותר קל להחתים אותם על משהו שונה ממה שנאמר להם בעל פה. ממילא יתקשו לקרוא ולהבין את החוזה או ההסכם בעברית.
זה קורה גם לאחרים שחותמים על הסכם בלי לקרוא אותו, אבל לעולים בגיל מבוגר שהשליטה שלהם בעברית במקרה הטוב מוגבלת זה קורה יותר. 

יוצאים בשאלה

בעולם החרדי יש כאלה שאינם צריכים לדאוג לפרנסתם. הם לומדים בישיבה וכל עוד אינם בעלי משפחות אינם צריכים לנהל את כלכלתם. הם חיים בבועה ואינם מכירים את העולם שבחוץ. 

ישראל מפגרת בחינוך פיננסי לכל האוכלוסייה, קל וחומר לתלמידי ישיבה, ובלא מעט מקרים גם לצעירות חרדיות, שאינם לומדים כישורי חיים.
הם אינם מבינים את הקשר בין עבודה לכסף ואינם מבינים שאין ארוחות חינם.

כאשר מישהו כזה מחליט לצאת בשאלה או מישהי כזו מחליטה לצאת בשאלה, בתקופה הראשונה שהם נחשפים לעולם החיצוני הם "טרף קל" לאנשי מכירות אגרסיביים ולא תמיד הכי הוגנים. 

תיירים

גם תיירים אינם מכירים את המנטליות ואינם יודעים את השפה. התרבות והמושגים שלהם שונים. 
בשונה מהקבוצות האחרות הם נמצאים כאן לתקופה מוגבלת. אי אפשר למכור להם חלק גדול מהדברים שמוכרים לאלו שגרים כאן באופן קבוע ולכן טווח העושק קטן יותר.

טיפים ראשונים

1. מי שבקבוצת סיכון צריך להיזהר יותר.

2. מי שבקבוצת סיכון צריך להיעזר בכאלה שאינם בקבוצת סיכון ויכולים להתמודד טוב יותר.

קשישים: לכבד או לנצל חולשה?

אישה זקנה. מקור התמונה: ויקיפדיה
אין קשר בין האישה המצולמת ותוכן הפוסט

היום יום העצמאות הוא זמן מתאים להודות לדורות שהקימו את המדינה ותרמו לפיתוחה. חלק מהקשישים האלה עדיין חיים איתנו. זוהי גם הזדמנות לבחון היבט כלכלי המתיחס לקשישים שהוא לא רק כלכלי אלא גם תרבותי וערכי.

טיילתי לפני פחות משנתיים באינדונזיה. אינדונזיה מורכבת מכ-300 קבוצות אתניות שונות. בכל שלוש הקבוצות האתניות שהכרתי, קצת פחות בשטחיות, ראיתי כבוד והערכה לקשישים ולמבוגרים. באי ג'אווה זה בא לידי ביטוי בשפה. לפרטים קראו את הפוסט: מדוע הג'אוונזים שותקים? באי באלי זה בא לידי ביטוי בין השאר במגורים משותפים של המשפחה המורחבת כשהמבוגרים יותר זוכים לקבל דירה טובה במיוחד במבנה. לפרטים קראו: באלי: על שמות והתנהגות כלכלית.

מגדילים לעשות בני שבט הטוראג'ה שדואגים לקשישים ולרוחות האבות הקדומים לא פחות מאשר לעצמם. לפרטים: אינדונזיה: המשמעות הכלכלית של תהליך הטיפול במתים.

גם במדינות אחרות במזרח הרחוק ובעולם השלישי ראיתי אנשים צעירים החולקים כבוד רב לקשישים.

בישראל המצב שונה. כך למשל, מבקר המדינה מתריע על כך שרק אחוז קטן מהתקציבים שהוקצו לטובת ניצולי שואה מגיעים אליהם.

בפוסט זה אתמקד בתופעה מכוערת ושכיחה בה לא רק שלא מכבדים קשישים אלא חברות או אנשי טלמרקטינג, שלא על דעת הנהלת החברה, אלא מנצלים את חולשתם על מנת למכור להם מוצרים שאינם זקוקים להם.

תפיסת העולם של קשישים

לא משנה אם קשישים הגיעו לארץ ממרוקו, מאתיופיה, מרוסיה, מפולין או מרוב המדינות האחרות. בכל מקרה כשעוצבה תפיסת העולם שלהם בצעירותם היא הייתה בעולם הדומה למה שתיארתי באינדונזיה של היום: צעירים כיבדו זקנים. כשמישהו מכבד אותך גם אתה מכבד אותו ומתיחס אליו בנימוס.

אסטרטגית הטלמרקטינג לקשישים

קשישים הם טרף קל לאנשי טלמרקטינג לא הוגנים. אנשי טלמרקטינג מפעילים לחץ על קשישים. הם מתקשרים אליהם פעם אחר פעם ומנסים לשכנע אותם לרכוש מוצרים באמצעות כרטיס אשראי שאת פרטיו הם נותנים בטלפון. אחזור על ההמלצה שלי לקשישים וגם לצעירים: לא נותנים פרטי כרטיס אשראי בטלפון למישהו שמתקשר אליכם.

קשישים בשנות ה-80 וה-90 של חייהם לא תמיד מתפקדים במיטבם כפי שהיו 40 או 50 שנים קודם. יותר קשה להם לעמוד בלחץ. בגלל תפיסת עולמם הם אינם מסוגלים להתייחס בבוטות למטלפן התוקפן. הם גם אינם מסוגלים לנתק את השיחה כי זה לא מנומס. בסוף הם לא עומדים בלחץ וקונים משהו שהם לא צריכים במאות שקלים או באלפי שקלים. רק שיעזבו אותם לנפשם.

זו כמובן טעות כפולה: 

1. לא קונים משהו שלא צריכים ולא רוצים לקנות.

2. הם לא יעזבו את הקשישים לנפשם. ברגע שמישהו זוהה כטרף קל הם יחזרו אליו. זה יקרה בעוד יום, שבוע או חודש. הם יתקשרו שוב ויפעילו לחץ על מנת שיקנו מהם מוצר נוסף.

כיצד צריכים קשישים להתמודד עם אנשי טלמרקטינג כאלה?

הקוראים ודאי הבינו שקשיש במצב כזה יתקשה להתמודד איתם לבדו ולכן נדרשת עזרת בני משפחה או גורמים מקצועיים העסוקים בצרכנות ובמיצוי זכויות. 

המלצה 1: הנחו את הקשיש כיצד להתנהל

ההנחיות הן:

1. לא לתת מספר כרטיס אשראי בטלפון או למישהו שדופק בדלת והם לא מכירים.

2. להימנע מפתיחת דלת הבית לאנשים המנסים למכור להם משהו או להתרים אותם.

3. לא לבצע שום עסקה ללא נוכחות ושיתוף של בן משפחה צעיר יותר.

4. לסגור את הטלפון בלי לדבר עם המטלפן כשהוא מציע למכור משהו באמצעות הטלפון. אני יודע שזה קשה לקשישים.

5. להגיד בנימוס שהם קיבלו הנחיה מקרוב משפחה לא לבצע שום עסקה בטלפון ולכן לא יבצעו עסקה. 

6. אם יש מישהו אחר שיכול לענות, שהקשיש יתן לו לדבר במקומו.

7. לידיעת מי שמדבר במקום הקשיש. רצוי לדרוש ממי שמתקשר לא להתקשר יותר לקשיש ולבקש מהמתקשר להזדהות. הוסיפו שאם יתקשרו שוב לקשיש, תשקלו תביעה משפטית נגד החברה.

המלצה 2: אחרי שבוצעה עסקה

1. אפשר לבטל עסקה. הקשיש יצטרך עזרה של מישהו צעיר יותר. חוק שעבר בכנסת בשנת 2016 מאפשר לקשישים לבטל רכישה כזו תוך ארבעה חודשים!!! 

2. אל תחכו. בצעו את הביטול מוקדם ככל האפשר.

3. עשו את זה בתהליך נכון באמצעות מכתב רשום. ידעו את חברת כרטיסי האשראי. שלחו לה גם העתק מכל מכתב שלכם לחברה. 

4. לאחר שביטלתם, אל תסכימו לקבל חבילות מהחברה הנ"ל. הנחו את מי שנמצא עם הקשיש המוחלש לסרב לקבל חבילות מאותה חברה. 

הגיע לידיעתי מקרה ספציפי של חברה בשם "קונים פלוס" שביצעה תהליך מכירה מהסוג שתיארתי לעיל. "הקונה" היא קשישה מוחלשת ניצולת שואה המתקרבת לגיל 90. בני משפחתה ביטלו את העסקה כמתואר בסעיף 3. "קונים פלוס" החליטו בכל זאת לשלוח חבילה שבה חלק מהפריטים שהוזמנו.

איני מביע דעה על חברת "קונים פלוס". רוצים לדעת יותר על החברה? ערכו חיפוש בגוגל של: "קונים פלוס פסקי דין". 

5. לא בהכרח החברה תכבד את החוק ואת ביטול העסקה. היא עלולה לעשות תרגילים שונים ומשונים על מנת לחיב את הקשיש בחלק או בכל הרכישה.

6. היעזרו בארגונים העוסקים בצרכנות ובמיצוי זכויות.

שני הסנט שלי בהתמודדות: השתמשו בנכדים

מה קורה כשמתקשרים אלי במקום לקשיש מוחלש?

בשיחה הראשונה אני אומר להם בנימוס שאיני מעונין במוצרים שלהם ומבקש מהם לא להתקשר אלי יותר.

בשיחה השנייה אני מזהיר אותם שאני עשוי להגיש נגדם תביעה בבית משפט ודורש מהם לא להתקשר אלי בעתיד.

השיחות הבאות אינן נעימות לשני הצדדים (בשונה מהשיחות לקשישים מוחלשים שהן נעימות לאיש הטלמרקטינג ומאד לא נעימות לקשיש). אני יכול לטרוק את השפופרת. אני יכול להסביר למי שמתקשר אלי מדוע הוא אידיוט וחדל אישים ולהסביר לו מדוע מנכ"ל החברה אותה הוא מיצג אינו מסוגל לנהל קיוסק.

למעט שתיים שלוש חברות, אחרי זה הם כבר לא יתקשרו אלי. 

אני עוד מעט בן 66. שימו במקומי בחור צעיר וקצת חצוף או נער במיוחד לא נימוסי בגיל העשרה. 

התגובות שלו יהיו פחות נעימות לאיש הטלמרקטינג מאשר התגובות שלי.

הנחו את הקשיש לענות בנימוס ובקיצור: "אני הסמכתי את X לבצע עסקאות כאלה במקומי. אם אתם רוצים למכור התקשרו אליו אתן לכם את שמו ואת מספר הטלפון שלו".

X הנ"ל הוא הנכד או קרוב משפחה אחר, נער מעל לגיל 14 או צעיר. בחרו את היותר תוקפני מבין הנכדים. הסבירו לו שמציקים לסבא ו/או לסבתא שלו ובקשו ממנו אישור לתת את מספר הטלפון שלו.   

מדוע להימנע מעסקות טלמרקטינג כשאנשי המכירות מתקשרים אליכם?

ההמלצה שלי היא חד משמעית: לעולם אל תבצעו עסקאות, תרומות וכל פעולה אחרת כשמישהו מתקשר אליכם.

אם אתם אלה שמתקשרים זה כבר יותר סביר לבצע עסקה.

כשאתם נותנים בטלפון למישהו שהתקשר אליכם את מספר כרטיס האשראי שלכם זו עסקה ללא מסמך.

כשאתם משלמים באמצעות כרטיס אשראי פיזי אתם מקבלים אישור בכתב. אתם יכולים להוכיח: מה גובה העסקה? מה הם תנאי העסקה ומה רכשתם?
כשאתם משלמים בכרטיס אשראי באינטרנט אתם מקבלים אישור אלקטרוני. אפשר להדפיס אותו. אפשר לשמור אותו.
בשני המקרים האחרונים שתארתי יש לכם מסמך.

בעסקה טלפונית אינך יודע בודאות לטובת מי חויבת. האם זה הארגון שמי שמכר לכם מיצג או שהוא התחזה למיצג של ארגון שהוא אינו מוסמך ליצג והחיוב נכנס לחשבון של ארגון או אדם אחר?

בעסקה טלפונית לך תוכיח שקנית מוצר X בסכום נמוך ולא מוצר Y בסכום גבוה כפי שדיווח איש הטלמרקטינג. 
אם תקראו את הפוסט על צרכנות נבונה ושירות ללקוח תיתקלו בדוגמה בה אשת טלמרקטינג של העיתון מערב התעקשה וטענה שקניתי מוצר יקר (מנוי לעיתון היומי) בעוד אני רכשתי מוצר זול בהרבה (מנוי לעיתון תקופתי לילדים). 

לאנשי הטלמרקטינג יש אינטרס. הם עשויים לקבל יותר כסף עבור עסקה בסכום גבוה יותר. 

אותו עיקרון פועל גם אצל מתרימים. המטרה של הארגון אליו הם מתרימים עשויה להיות ראויה או אפילו נאצלה. המתרים עשוי לקבל אחוזים מתרומות שאסף. 
כך קורה שאתם מסתכלים בחיובי כרטיס אשראי תמצאו לפעמים יותר מהוראת קבע אחת לטובת אותה עמותה.
האדם שמסר את מספר כרטיס האשראי שלו מסר אותו לשני מתרימים.

קשישים

כאשר מדובר בקשישים בגיל 80 או 90 הבעיה קשה יותר. קשה להם לעמוד בלחצים. חלקם כבר מתקשים לעמוד על זכויותיהם, כפי שאני עשיתי במקרה של מעריב.

הם לא ינפנו בחוסר נימוס איש טלמרקטינג עלוקתי, המתקשר אליהם בפעם ה-17 או בפעם ה-101, כפי שצעיר ממוצע או אפילו אדם נורמטיבי בשנות ה-60 של חייו יעשה.
הם לא ינתקו מידית שיחה מאיש טלמרקטינג של חברת פלאפון, כפי שאני עשיתי כמה עשרות פעמים, אחרי שבשבע הפעמים הראשונות הסברתי בנימוס שאיני מעונין להיות לקוח שלהם, הסברתי מדוע וביקשתי שלא יתקשרו אלי.

יש אנשי טלמרקטינג שכל מה שמענין אותם הם הרווחים שלהם. לפעמים הם עצמאים המקבלים אחוזים מעסקאות מכירה. לפעמים הם פועלים בניגוד למדיניות החברה המעסיקה אותם.

אנשים כאלה מזהים בקלות חוליות חלשות. כשמדובר בקשיש בשנות ה-80 של חייו, הם יתקשרו אליו עשרות פעמים. הם יתנו לו לפעמים מידע לא מדויק או אפילו שגוי ביחס למוצרים ולעלויות עד שייכנע וירכוש מהם מוצר שאינו צריך ולא התכוון לקנות.

ניהול תרומות

אחד ההיבטים החשובים של התנהלות כלכלית נכונה הוא ניהול מאזן הוצאות והכנסות. העיקרון פשוט להבנה: לאורך זמן אי אפשר להוציא יותר מההכנסות. צריך להתנהל כך שבמקרה הגרוע ההוצאות וההכנסות יהיו שוות. עדיף כמובן לחסוך לעת צרה (פיטורים מעבודה, גירושים, מכונית שהתקלקלה וכיו"ב) או לעת שמחה (חתונה, הולדת ילד, הולדת נכד, בר מצווה, טיול חלומות לחו"ל וכיו"ב).

העיקרון נכון למשפחות, לחברות עסקיות ולמדינות. 

כמו שאומר הפתגם: "השטן נמצא בפרטים הקטנים". גם שינוי מאזן משלילי (הוצאות גדולות מהכנסות) למאוזן או חיובי, תלוי בפרטים הקטנים: קל לזהות הוצאה לא חיונית של אלפי שקלים בחודש ולטפל בה. הרבה יותר קשה לטפל במספר גדול של הוצאות קטנות מיותרות או לא חשובות למשפחה או לארגון. 

בפוסט זה אעסוק בהוצאה שהיא לרוב קטנה יחסית: תרומות.

הניסיון האישי שלי

כמו רבים אחרים, שמצבם הכלכלי טוב או סביר אני תורם כסף. התרומות שלי הן בסכומים קטנים בעקבות פניית ארגונים הפועלים לטובת כאלה הזקוקים לתרומות: חולים, נכים, רעבים וסתם עניים.

היות שאני עצמאי המגיש דוח שנתי למס הכנסה, אני שומר אישורים על תרומות ומגיש אותם למס הכנסה על מנת לקבל הטבות מס. 

את הדוח מכין ומגיש למס הכנסה רואה חשבון. אני מרכז ומסדר עבורו את כל המסמכים הרלבנטיים ומוסר לו אותם בצירוף דף נלווה המתאר את המסמכים המצורפים ואת הסכומים המופיעים בהם.

היות שהדף הנלווה הוא במסמך Word, המועתק מהשנה הקודמת כשאני משנה רק את המספרים, הבחנתי באחת השנים שסכום התרומות גבוה משמעותית מאשר בשנה הקודמת.

בדקתי כמה שנים אחורה (זה קל. דפים באותו מסמך Word) וגיליתי עלייה מונוטונית (עלייה עקבית) בסכום התרומות שלי.

זיהיתי גם שני ארגוני התרמה שבאופן לא מבוקר סכומי התרומות שלי גדלו באופן משמעותי, מבלי שהתכוונתי לכך.

אין ספק שלא ניהלתי את סעיף ההוצאה הזה כפי שצריך. לזכותי אציין שגם כך המאזן של משפחתי היה חיובי (הוצאות קטנות מהכנסות).

מדוע עלו ההוצאות על תרומות?

לפני שנים רבות הייתה מדינת ישראל מדינה סוציאל-דמוקרטית. הממשלה דאגה לרווחת האוכלוסיות החלשות (או לפחות זו הייתה האידאולוגיה המוצהרת שלה). 

מספר הארגונים המתרימים היה קטן וגם הם התרימו רק פעם בשנה.

לימים הפכה ישראל למדינה קפיטליסטית. התקציבים לתמיכה באוכלוסיות חלשות ובארגונים התנדבותיים התומכים בהן קוצצו בהדרגה. ישראל הפכה למדינה מובילה בין מדינות ה-OECD בפערים בין עניים לעשירים. קראו למשל: OECD: שיעור העוני בישראל הגבוה ביותר מבין הכלכלות המפותחות.

הצרכים הכספיים של האוכלוסיות החלשות גדלו והתמיכה מהתקציבים הציבוריים בהן קטנה.

המשמעויות של תהליך זה בהקשר של ארגוני התרמה היו:

1. מספר הארגונים המבקשים תרומות גדל. 

ארגונים חדשים צצו כפטריות אחרי הגשם.

2. הארגונים לא הסתפקו בהתרמה פעם בשנה אלא העלו את מספר הפעמים בהם ביקשו תרומות לפעמיים שלוש או יותר

3. ארגוני ההתרמה נעזרו באנשים שתפקידם להתרים בעיקר דרך הטלפון. בחלק מהמקרים הם לא עשו זאת בהתנדבות. הם קיבלו אחוזים מהתרומות שאספו.

התוצאה הייתה דומה לניסיונות של אנשי טלמרקטינג של חברת פלאפון למכור את שירותיה, כלומר: מספר רב של פניות לתורמים פוטנציאליים, גם כאשר הם אומרים באופן חד-משמעי שהם אינם מתכוונים לתרום לאותו ארגון. 

עכשיו ברור מדוע בעבר הרחוק שלטתי בגובה התרומות, גם בלי לנהל אותו ובשנים האחרונות איבדתי שליטה: כשפחות מעשרה ארגונים פונים אליך לפני ראש השנה, אתה זוכר כמה תרמת לכל אחד. כשעשרות ארגוני התרמה פונים אליך כמה פעמים בחודש זה מחייב ניהול. 

כיצד אני מנהל את נושא התרומות?

ניתחתי את הגידול בתרומות שלי, שלא מבחירה, ובחרתי בדרך שמתאימה לי לניהול הנושא. אציג את העקרונות שלה בהמשך פסקה זו.

1. למעט מקרים יוצאי דופן, אני תורם רק במועדים קבועים

בחרתי לעצמי שני מועדים כאלה: לפני ראש השנה ולפני פסח. זוהי ממילא תקופה שרוב הארגונים מבקשים תרומות. לפעמים הם מצרפים מתנה קטנה לחג שלא יהיה לכם נעים לדחות אותם.

דפוס העבודה של הארגונים שתרמתי להם יותר מאשר התכוונתי היה התקשרות טלפונית, בקשה לתרומה בסכום נמוך ושליחת שליח שיאסוף את התרומה מהבית. 

בשנה הראשונה פנו פעם אחת. מדי שנה בשנה גדלה התדירות. היות שמדובר בסכומים נמוכים למטרה נעלה (מזון לילדים רעבים), לא דחיתי אותם. לא עקבתי אחרי התדירות, עד שהשוויתי את הסכומים בדף המסכם לחומר שהכנתי עבור רואה החשבון. 

2. החלטתי לאילו ארגונים אני תורם ואילו ארגונים איני תורם

יש הרבה אנשים טובים והרבה ארגונים המבקשים תרומה כספית למטרות ראויות. אינני די עשיר על מנת לתרום לכל הארגונים הראויים לתרומה.

הגדרתי רשימה מצומצמת של ארגונים שרק להם אני תורם.

עם כל חוסר הנעימות, לארגונים האחרים אני אומר שלצערי איני יכול לתרום להם.

זה לא אומר שאיני תורם במקרים יוצאי דופן הנוגעים לליבי, למשל: ילד הזקוק לניתוח דחוף ויקר בחו"ל.

3. אני תורם רק לארגונים השולחים אלי מכתב עם בקשת תרומה

ממילא איני תורם באמצעות כרטיס אשראי בשיחות טלפון. הסיבה לכך היא אבטחת מידע.

לכן אין צורך שיתקשרו אלי על מנת שאגיד להם לשלוח אלי מכתב עם בקשת תרומה. אפשר לקצר את התהליך על ידי שליחת מכתב. 

הפסקתי לתרום באמצעות שליחים המגיעים לביתי.

4. להטרדות יש מחיר

בפעם הראשונה אני מסביר לארגון המתרים את המועדים בהם אני תורם ואת האופן בו אני תורם (באמצעות מכתב הנשלח אלי). בפעם השנייה אני מודיע להם שמשמעות טלפון נוסף מהם אלי היא שנה שבה לא אתרום (יש מקרים חריגים, שאני מרכך בהם את התגובה ואחרי השיחה שלישית ממשיך לתרום).

ארגונים העוברים על חוק הספאם, כלומר: שולחים לי באמצעות דוא"ל או SMS בקשות לתרומה, על אף שביקשתי מהם להימנע מכך, לא מקבלים ממני תרומות.

  

עמותת פתחון לב בולטת לרעה בהקשר זה. על אף שביקשתי מהם להסיר אותי מרשימת התפוצה הם ממשיכים להפציץ אותי בעשרות הודעות SMS עם בקשה לתרומה.

התוצאה היא שהיום אני שולט בגובה הסכומים שאני תורם ובחלק היחסי מהם שמקבל כל ארגון. 

אמי"ל (אני מה יוצא לי מזה)?

זו תמיד שאלה שקוראים שואלים את עצמם. אנסה לענות עליה:

1. כפי שאני מנהל את התרומות שאני תורם, כך גם משפחות אחרות צריכות לנהל את התרומות שלהן. 

הדבר נכון במיוחד למשפחות המתקשות להגיע למאזן חיובי. זה כמובן לא אומר שהן צריכות לאמץ את דפוס הפעולה שלי. 

מה שחשוב זה לנהל את התרומות ולשלוט בהן.

2. עקרונות ניהול סעיפי הוצאה אחרים דומים לעקרונות ניהול תרומות

אפשר להפעיל שיטות דומות לניהול סעיפי הוצאה אחרים. "השטן נמצא בפרטים הקטנים". הסעיפים הנ"ל לא חייבים להיות בהכרח הסעיפים בהם ההוצאות גבוהות במיוחד.

הערות שוליים

1. לא אני המצאתי את העיקרון של ניהול תרומות. ביהדות קיים כבר שנים רבות המושג של מעשרות. המגדיר את החלק מהיבול שיש לתרום ולמי לתרום אותו.

2. התרומה לא חייבת להיות בהכרח תרומה כספית. 

אני מכיר אנשים שעוסקים בהתנדבות בארגון וחלוקת מזון לאנשים, שמצבם הכלכלי רע במיוחד.

אני נותן את שירותי הייעוץ שלי בכלכלת המשפחה לניצולי שואה ולאתיופים ללא תשלום.