מדוע חשוב לשמור טפסי 106 לפחות עד לפרישה לפנסיה?

 

טופס 106 הוא טופס המרכז את כל נתוני השכר אצל מעביד בשנה. כדאי לשמור אותו לצמיתות או לפחות עד ליציאה לגמלאות. 

בטופס מופיעים נתוני שכר אצל אותו מעביד, גובה הפרשות מס הכנסה וביטוח לאומי. חלק מהנתונים המופיעים בטופס מופיעים גם בתלושי שכר חודשיים ובדיווחי חיסכון פנסיוני של בתי ההשקעות וחברות הביטוח, אבל רשויות המס דורשות את טפסי 106 ואינן מסתפקות במקורות האחרים. 

הדיווחים הם הוכחה על תשלום מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי.  

כותרתו של פוסט קודם היא: מדוע לשמור לתמיד את מה שמקבלים מהמוסד לביטוח לאומי? בפוסט אני מסביר, בליווי דוגמאות, שעלולות להיות טענות של המוסד לביטוח לאומי ביחס לחוב, כביכול, שיש לכם. הטענות הללו יכולות לצוף באיחור של הרבה שנים. טופסי 106 יכולים להיות אסמכתא לזה שאינכם חייבים להם או שחובכם הרבה יותר נמוך ממה שטוענים. 

בפוסט זה אתמקד בנתונים של הפרשות פנסיוניות. גם לגביהן הנתונים בטופס 106 עשויות לעזור לכם. 

הפרשות פנסיוניות "הצבועות" באופן שונה

ההפרשות הפנסיוניות מהמשכורת שלכם עשויות להיות מסוגים שונים: 

1. פיצויים

2. קצבה מזכה

3. קצבה מוכרת

 

פיצויים

על פי חוק החל משנת 2017 המעביד חייב להפקיד 6% מהשכר הפנסיוני לפיצויים.

קצבה מזכה

קצבה מזכה היא קצבה מחיסכון פנסיוני העשויה להיות חייבת בתשלום מס הכנסה.

המונח חיסכון פנסיוני בהקשר זה הוא כספים שהופקדו לחיסכון פנסיוני בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים או בקופת גמל.

גם פנסיה תקציבית, שבה אין הפקדות מעסיק, נכללת בקטגוריה זו.

על חלק מהקצבה המזכה אפשר לקבל פטור מתשלום מס הכנסה. תקרת הפטור בשנת 2022 היא 4,503 ש"ח.

 

קצבה מוכרת

קצבה מוכרת היא קצבה מחיסכון פנסיוני הפטורה מתשלום מס הכנסה.

המונח חיסכון פנסיוני בהקשר זה הוא כספים שהופקדו לחיסכון פנסיוני בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים או בקופת גמל.

מה הבעיה?

במקרה של משיכה של כספים פנסיוניים חשוב לדעת איזה סכומים מהחיסכון שהצטבר הוא קצבה מוכרת, פטורה ממס, ואיזה מהסכום הוא קצבה מזכה העשויה להיות חיבת במס.

החברות המנהלות את החיסכון הפנסיוני לא תמיד מדייקות בחלוקה לסכומים בין קצבה מוכרת לקצבה מזכה. 

המושך עלול לשלם מס הכנסה על סכומים שאינו צריך לשלם עליהם מס. 

טפסי 106 ששמר הם הוכחה לסכומים הנכונים בכל אחד מסוגי החיסכון הפנסיוני.

 

לקריאה נוספת

 

באתר "פנסיוני" של נדב טסלר: קצבה מזכה בשנת 2022 ונוסחת השילוב החדשה: כיצד משפיעה משיכת הפיצויים על המס שתשלמו בפרישה?

 

שיפוץ דירה למתחילים - הקדמה

 

צולם על ידי במהלך השיפוץ

ברוב המקרים הפרוייקטים בעלות הגדולה ביותר במהלך החיים של אדם או משפחה הם רכישת דירה וחיסכון פנסיוני.

כמובן, שיש פרויקטים אחרים בעלות כספית גדולה, למשל גידול ילדים. 

עד לזמן האחרון לא הבנתי את המשמעויות הכלכליות והאחרות של פרויקט יקר נוסף. מדובר בשיפוץ דירה. בכורח הנסיבות, אני מצוי בשלבים מתקדמים של שיפוץ דירה. 

במקרה זה מדובר בשיפוץ גדול ומקיף של דירה ישנה. העלות הכוללת של הפרויקט שלי אינה רחוקה מעלות של רכישת דירה.

אני ביצעתי הרבה טעויות במהלך ההכנות לשיפוץ וטעויות נוספות במהלך השיפוץ. 

סדרת הפוסטים תנסה לחסוך מאחרים חלק מהטעויות שלי.

שיפוץ דירה עשוי להיות חלק מפרויקט גדול יותר. הכוונה היא בעיקר לרכישת דירה או חלק מדירה בבעלות משותפת. אחרי הרכישה הרוכש רוצה או נאלץ לשפץ אותה.

 

פרוייקטים  במערכות מידע

כמי שעבד הרבה שנים בתחום המחשבים ומערכות מידע היכרתי פרויקטים רבים באותו תחום. ביניהם לא מעט פרויקטים גדולים. 

היכרתי פרויקטים מכל זווית אפשרית: כעובד בפרויקט, כמנהל פרויקט, כיועץ בפרויקט וכמי שששומע וקורא על פרוייקטים. 

לפעמים קראתי או שמעתי על פרויקטים במסגרת של התעדכנות מקצועית או השתתפות בכנסים. בפעמים אחרות חיפשתי פרויקטים דומים לפרויקטים בהם הייתי מעורב על מנת ללמוד מניסיונם של אחרים.

 

הדמיון בין פרוקיטיי שיפוץ לבין פרוייקטים במערכות מידע

 

למרות בורותי הגדולה בנושאי שיפוץ, הינחתי דימיון כלשהו בין פרויקטים בתחום של מחשוב ומערכות מידע לבין שיפוצים בדירה. 

חלק מהנחות העבודה שלי התבססו על דימיון מסוים זה שאיפשר לי להכליל מתחום מערכות המידע לתחום השיפוצים. 

השורה התחתונה (לבינתיים) היא שהדימיון גדול יותר ממה שתיארתי לעצמי. 

בפוסטים הבאים אפרט יותר.

 

קופת גמל בניהול אישי: IRA

בסדרת הפוסטים על קופות גמל התחלתי בהגדרות ומושגי יסוד. אחרי זה עסקתי בהיבטים הרלוונטיים לכלל החוסכים בקופות גמל: קופת גמל קלאסית, שהייתה רלוונטית בעבר לכלל החוסכים והיום רלוונטית רק לחוסכים שהפקידו בה כספים לפני שנת 2006. בפוסט הבא שאלתי את השאלה: האם קופת גמל משלמת לקצבה היא בכלל קופת גמל? 

גם קופת גמל להשקעה היא מכשיר חיסכון הזמין לכלל החוסכים.
בפוסט הבא בסדרה התייחסתי לקופת גמל הרלוונטית רק לחלק מהחוסכים. הפוסט עסק בקופת גמל לפי תיקון 190 הרלוונטית רק לחוסכים בגיל מבוגר, לרוב מעל לגיל 60.
הפוסט הנוכחי עוסק בקופת גמל הרלוונטית רק לקבוצה קטנה יותר של חוסכים פנסיוניים: קופת גמל בניהול אישי.

מה זו קופת גמל בניהול אישי?

קופת גמל בניהול אישי כשמה כן היא. 
ראשית היא קופת גמל לכל דבר ועניין. 
המשמעויות הן:

1. ניתן לחסוך לפנסיה וניתן לפדות את הכספים בתנאים המקובלים בקופות גמל, כלומר: פידיון הוני או קצבה חודשית.

2. ניתן להנות מהטבות מס המגיעות לחוסכים בקופות גמל. 

שנית, הניהול אינו מתבצע באמצעות בחירת מסלול חיסכון. במקום זה החוסך עצמו מנהל את הכספים או שמישהו אחר מנהל אותם עבורו. המישהו האחר עשוי להיות מנהל תיקים, למשל: בית השקעות.

רקע

IRA הן ראשי תיבות של: Individual Retirement Account. המוצר "נולד" בארה"ב בשנת 1974 בעקבות חוק שעודד חיסכון פנסיוני. חוק נוסף בשנת 1981 הרחיב את מעגל החוסכים. המודעות בישראל לקופות גמל IRA וגם לקרנות השתלמות IRA עלתה לאחר משבר הסאבפריים בשנת 2008.

אופן ניהול ההשקעה ב-IRA

1. ניהול תיק על ידי החוסך
החוסך מבצע בעצמו קנייה ומכירה של ניירות ערך.

2. קניית קרן נאמנות או קרנות נאמנות צמודות למדד
ישנן קרנות נאמנות המחקות מדד כלשהו או צמודות אליו, למשל קרן נאמנות הצמודה למדד S and P 500 בבורסה בארה"ב.
גם כאן החוסך יכול לעשות את זה בעצמו. ההבדל הוא שהוא אינו צריך לבצע פעילות מתמשכת של ניהול.

3. ניהול על ידי מנהל תיקים
החוסך מסמיך מנהל תיקים לבצע את הניהול עבורו. 

הרגולטור מגביל את סוגי ההשקעות המותרים במסלול של IRA. ההגבלה היא בעיקר על ידי הימנעות משימוש במכשירים פיננסיים מסוכנים במיוחד.
גם גופים המנהלים חיסכון פנסיוני עשויים להגביל שימוש בקופת גמל כזו בנוסף לדרישות הרגולציה, למשל: הם עשויים לדרוש סכום מינימלי מסוים המופקד בקופת גמל כזו.

יתרונות

א. גמישות בהשקעה
לא חייבים להיצמד למסלול שנקבע מראש על ידי בית ההשקעות או חברת הביטוח.

ב. דמי ניהול נמוכים יחסית לקופת גמל רגילה
בית ההשקעות אינו מנהל את ההשקעה ולכן צריך לגבות דמי ניהול מופחתים. כך למשל, בנוסף לדמי ניהול מהפקדה ולדמי ניהול מהיתרה שנצברה, מנהלי קופות הגמל גובים עמלה על ייעוץ בהשקעות, בעיקר בחו"ל, שהם מקבלים מגורמים המומחים מהם באותם שווקים. ברור לגמרי שאין לגבות עמלה כזו במקרה של קופת גמל IRA.

ג. הטבות מס
אפשר לקבל את אותן הטבות מס שמקבלים בקופת גמל רגילה.
הטבת מס נוספת, הקיימת גם בקופות גמל רגילות, היא דחיית תשלום מס על רווחים מניירות ערך שנמכרו. 

חסרונות

א. רוב החוסכים הפנסיונים לא מסוגלים לנהל את ההשקעות באופן סביר בעצמם.
נדרשת הבנה בשוק ההון ובשוק הפנסיה ונדרש מעקב אחרי השווקים הפיננסיים.

ב. גם כשהחוסכים מסוגלים לנהל, בהחלט ייתכן שאנשי מקצוע בבתי השקעות ינהלו את ההשקעות טוב יותר.

ג.  כאשר מסמיכים מישהו מקצועי לנהל את קופת הגמל האישית, צריך לוודא שסומכים עליו ושהוא ינהל את ההשקעה לא פחות טוב מבית ההשקעות.
אל תשכחו שגם אותו מנהל לא עושה את זה בחינם והוא יגבה דמי ניהול.

ד. המאמץ הניהולי והזמן המושקע בו אינם כדאיים עבור קופות גמל עם סכומים שאינם גבוהים, משום שהרווח העודף הקטן, אם בכלל יהיה רווח כזה, בסכומים נמוכים לא בהכרח מצדיק את השקעת הזמן.

השורה התחתונה

קופת גמל בניהול אישי עשוי להיות מכשיר טוב כאשר מנהלים את ההשקעות באופן טוב במיוחד. זה אינו מכשיר שמתאים לכלל החוסכים.

הערה

בכוונה לא ירדתי בפוסט זה לעומק בתיאור המוצר. מי שמעוניין להשקיע בקופת גמל IRA צריך לרדת יותר לעומק. אם אינו מסוגל לעשות זאת, אולי לא כדאי שינהל קופת גמל בניהול אישי.

לקריאה נוספת

הערך בויקיפדיה: קופת גמל בניהול אישי

גלובס: קופת גמל אישית (IRA) - בעיקר יתרונות 

האם קופת גמל משלמת לקצבה היא בכלל קופת גמל?

לפני שניכנס לעובי הקורה, ננסה להבין מדוע בכלל נותנים הטבות לחוסכים בקופות גמל?

ההטבות ניתנות על מנת לעודד חיסכון פנסיוני. לא לכולם יש חיסכון פנסיוני. לא לכל מי שיש חיסכון פנסיוני יש חיסכון פנסיוני מספיק לצרכים שלו.
ללא תוספת חיסכון הם עלולים להיות מעמסה על התקציב הציבורי או להישאר ללא מספיק משאבים לקיום בכבוד.

במשך הזמן יש שינויים בהטבות. לפעמים מתברר כי ההטבות אינן אפקטיביות בעידוד החיסכון ולכן משנים את הכללים.

התחילו בהטבות מס על חיסכון פנסיוני שניתן למשיכה אחרי 10 שנים. 
התברר שמרבית החוסכים פדו את הכסף אחרי עשר שנים. העלו את התקופה המינימלית לפני משיכה ל-15 שנות חיסכון. גם זה לא פתר את הבעיה. 
כפי שהוצג בפוסט הקודם, הכללים שונו כך שניתן היה למשוך כסף מקופת גמל ללא תשלום של 35% מס רק בגיל הפנסיה.

מסתבר שלמרות זאת רבים משכו את כספי קופות הגמל שלהם, לאו דווקא לצרכים פנסיוניים, במקום להשתמש בהם להגדלת גמלת הפנסיה שלהם.
כתוצאה מכך נעשה שינוי בשנת 2008 הנקרא תיקון 3. החל משנה זו, למעט במקרים חריגים, לא ניתן למשוך הונית את כספי קופות הגמל החדשים (אלו שהופקדו החל מהשינוי), ללא תשלום מס של 35%.

הכללים לגבי משיכת הפקדות בקופות גמל החל משנת 2008

ניתן למשוך קצבה חודשית מהחיסכון בקופת גמל בתנאים הבאים:

1. מגיעים לגיל הפרישה לגמלאות. בהקשר זה הכוונה היא לגיל 60.

2. עברו 5 שנים מיום התחלת ההפקדות בקופת הגמל.

3. ניתן למשוך קצבה מקופת הגמל.
התנאי השלישי מרמז על כך שלא מכל קופת גמל ניתן למשוך קצבה חודשית.

ניתן לבצע גם משיכה הונית על חלק מהכסף בתנאי שגובה הקצבה החודשית יהיה לפחות 3,850 שקלים ( המספר הזה עשוי להתעדכן).

קופת גמל משלמת וקופת גמל לא משלמת

בסעיף זה אעסוק רק בכספים שהופקדו החל משנת 2008.  ביחד עם השינוי הרגולטורי השתנו גם מושגים הנוגעים לקופות גמל. קופות הגמל חולקו לשני סוגים: קופת גמל משלמת לקצבה וקופת גמל שאינה משלמת לקצבה. 

מהשמות ברור שקופת גמל משלמת לקצבה יכולה לשלם קצבת פנסיה חודשית.
קופת גמל שאינה משלמת לקצבה אינה יכולה לעשות זאת. 

ההבחנה הזו מעוררת שאלות:

א. מה קובע האם קופת גמל היא משלמת לקצבה או לא?

ב. אם קופת הגמל אינה משלמת לקצבה כיצד בכל זאת ניתן לקבל קצבה מהכספים שהופקדו בה?

קופת גמל משלמת לקצבה

כפי שראינו בפוסט הראשון בסדרה, מה זו קופת גמל? קופת גמל היא לא בהכרח קופת גמל במובן הצר בו אני משתמש כאן. היא יכולה להיות גם קרן פנסיה. 

קרן פנסיה משלמת קצבת פנסיה ולכן היא קופת גמל משלמת לקצבה בהקשר הנוכחי. 

רוב קופות הגמל בהן אני נתקלתי אינן קופות גמל משלמות לקצבה. במקרים שכן, חולקו הכספים שהופקדו בקופת הגמל כך שסכום קטן יחסית הופקד במסלול לקצבה והיתר במסלול רגיל. לאחר הפרישה לגמלאות ניתן לאחד ביניהם ולקבל קצבה חודשית.

קופת גמל לא משלמת לקצבה

כפי שנכתב בסיפא של הפסקה הקודמת רוב קופות הגמל אינן משלמות לקצבה. כיצד בכל זאת אפשר לקבל קצבה מהכספים שהופקדו בהן?

עם הפרישה ניתן לצרף אותם לקופת גמל משלמת לקצבה, למשל: לצרף אותם לקרן פנסיה ולהגדיל את הקצבה החודשית.

מה עושה מי שכל החיסכון הפנסיוני שלו בקופת גמל לא משלמת לקצבה?

לכאורה, אין לו פיתרון משום שאין לו קרן פנסיה שהוא חבר בה והוא יכול לצרף את החיסכון הפנסיוני לחיסכון הפנסיוני בקרן הפנסיה. 

בפוסט מקיף הדן בנושא הזה וכותרתו: האם ניתן להעביר קופת גמל לקרן פנסיה בגיל פרישה? מסביר נדב טסלר באתר "פנסיוני" את הבעיה ומציג פיתרונות. 

לא ברור האם קרן פנסיה יכולה בכלל לקבל עמית חדש ממש לפני פרישתו. 
יש במצב הזה Trade off: מצד אחד קרן הפנסיה תקבל דמי ניהול ועמלות מהמצטרף החדש. מצד שני עמית בגיל פנסיה שמצטרף פוגע בעמיתים הצעירים משום אינו ממשיך להפקיד כספי חיסכון בקרן. 

ההמלצה היא להימנע ממצב שממש לפני הפרישה יש לכם רק קופת גמל לא משלמת.  
אם בכל זאת נקלעתם למצב הזה, עשוי להיות פיתרון באמצעות מוצר ביטוחי.




  

מה זו קופת גמל?

באופן בסיסי קופת גמל היא מכשיר לחיסכון פנסיוני או לחיסכון ארוך טווח. כשנכנסים לפרטים, מגלים שרב הנסתר על הנגלה ומרבית האנשים, בוודאי מרבית האנשים שאינם עוסקים בתחומים כלכליים או פנסיוניים, מתקשים לענות על השאלה בכותרת. 

המושג קופת גמל עשוי להתייחס לדברים שונים. לפעמים הוא גם רחב יותר מקופת גמל וכולל גם מכשירי חיסכון פנסיוניים אחרים כמו קרן פנסיה.

חיפשתי ולא מצאתי דף אינטרנטי המסביר באופן פשוט וממצה את המושגים המתייחסים לקופות גמל. 
בהחלט ייתכן שפספסתי משהו כזה בחיפוש. 
בסדרת פוסטים זו אנסה לעשות קצת סדר במושגים המתייחסים לקופות גמל.

כמה מהמושגים שנתקלים בהם

קופת גמל
קופת גמל לתגמולים
קופת גמל להשקעה
קופת גמל משלמת לקצבה
קופת גמל לא משלמת לקצבה
קופת גמל בניהול אישי
קופת גמל לפי סעיף 190
קופת גמל קטנה
קופת גמל לדמי מחלה

האם כל המושגים האלה מתייחסים לדברים זהים? האם יש חפיפה ביניהם? 
חלק מהתשובות לשאלות יינתנו בפוסטים הבאים.

הגדרת קופת גמל

במקומות שונים תמצאו הגדרות שונות למושג קופת גמל.

באתר כל זכות תמצאו דף בשם קופת גמל (מושג).
ההגדרה המופיעה שם: "קופת גמל היא שם כולל לקבוצת מכשירי חיסכון פנסיוניים לטווח בינוני או ארוך. בין המוצרים ניתן למנות קופת גמל לתגמולים, קרן השתלמות, קרן מחלה, פיצויים קצבה ועוד?" 

בויקיפדיה העברית תמצאו בערך קופת גמל תמצאו את ההגדרה הבאה: "קופת גמל היא הסדר השקעה המשמש לרוב למטרות חיסכון. בישראל, קופות גמל הן אחד מהסדרי ההשקעה הנפוצים והחשובים ביותר. בין היתר קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וקרנות השתלמות הן סוגים של קופות גמל. ישנן קופות גמל שאינן מיועדות לחיסכון פנסיוני, אלא עשויות לשמש לחיסכון לטווח זמן קצר יותר. לחוסכים בקופות גמל ניתנות הטבות מס משמעותיות". 

גם באתר של חברת הביטוח "מגדל" יש הגדרה של קופת גמל. ההגדרה דומה להגדרות האחרות אבל מתמקדת בעמית בקופת הגמל.

כמה דברים על הגדרת קופת גמל

המשותף להגדרות הוא שמדובר בחיסכון לטווח בינוני או ארוך או בחיסכון פנסיוני.

ההגדרות לעיל שונות מההגדרות של אנשים שאינם מצויים בתחום, אם הם בכלל רוצים ומסוגלים להגדיר קופת גמל. 
אנשים כאלה יגדירו הגדרה צרה יותר של המושג קופת גמל. היא לא תכלול מכשירי חיסכון כמו קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות.

אגב, גם בבלוג זה ההגדרה שלי היא צרה יותר. לא כללתי קרנות פנסיה וקרנות השתלמות במושג קופת גמל. לא התייחסתי גם לביטוחי מנהלים כקופת גמל.

בפוסט הבא

הפסקה המסיימת את הפוסט היא קדימון לפוסט הבא. בפוסט הבא אעסוק בקופות הגמל שהיו במדינת ישראל עד שנת 2006.

עוד על קיבוע זכויות פנסיה

בפוסט קיבוע זכויות פנסיה נגעתי מעט בנושא. בפוסט זה אוסיף עוד מעט מידע אבל אתחיל באזהרה.

איני רואה חשבון ואיני יועץ מס ולכן איני מייעץ באופן פרטני מה לעשות. אני רק מציג דברים עקרוניים. לגופו של כל מקרה כדאי להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס או לפנות לפקידי מס הכנסה.  

בפוסט הקודם ציטטתי מקור הטוען שפקידי מס הכנסה אינם מתמצאים בנושא. 
יש לפחות פקיד אחד שאני יודע שהוא מבין את הנושא לעומקו. 

Trade off 

המידע הנוסף שקיבלתי אומר שבחלק מהמקרים בחירה בקיבוע מס היא החלטה המביאה ליותר תשלום מס עם הפרישה על חשבון מס מופחת בכל שנות קבלת הפנסיה. 

לא בכל המקרים זה כדאי. לפעמים המס שמשלמים עם הפרישה גבוה יותר מהחיסכון העתידי במס לאורך שנים. 

כאשר גובה הפנסיה אינו גבוה, ממילא מס הכנסה נמוך, אם בכלל משלמים מס הכנסה, ועשוי להיות נמוך יותר לפנסיונרים גם ללא קיבוע זכויות. 
במצב כזה לא כדאי לקבע זכויות פנסיה במחיר של תשלום יותר מס.

כאשר מענקי הפרישה גבוהים וצריך לשלם עליהם מס הכנסה על מנת לקבל קיבוע זכויות ייתכן שזה הופך את הקיבוע ללא כדאי. 

פרמטר נוסף הוא משיכת פיצויים מהחיסכון הפנסיוני בעבר. ייתכן שמשיכת פיצויים כזו מונעת זכאות לקיבוע זכויות.

המקרה האישי שלי

לא אכנס לפרטים לגבי המקרה האישי שלי כמי שכבר מקבל גמלת פנסיה ועדיין עובד. אציג רק את השורה התחתונה.

בנסיבות הספציפיות שלי הגעתי להחלטה שלפני גיל 70 לא כדאי לי קיבוע מס הכנסה.  

אני חוזר שוב על האזהרה: לקבלת החלטות אישיות אל תסתמכו על מה שאני כתבתי.

רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון: כשהרגולטור לא מבחין בין סכום זניח לסכום משמעותי

לפני כ-40 שנה הייתי מומחה מחשבים צעיר עם שיער ארוך. באותה תקופה שמעתי את רואה החשבון גד סומך מרצה בכנס על ביקורת של מערכות מידע ממוחשבות, שהחברה שלו ביצעה בשעם (יחידת המחשוב של רשות המיסים במשרד האוצר).

אחד הממצאים שהציג התייחס לחוסר הבחנה בין חובות זניחים של נישומים למס הכנסה לבין חובות משמעותיים. 

כשנישום היה חייב כסף הייתה נשלחת אליו הודעה בדואר.
כשהנישום לא שילם הייתה נשלחת הודעה נוספת.
אחרי זה הודעה על איום בתביעה משפטית וכו'. 

כשהנישום חייב 100 אלף שקל זהו תהליך סביר.
כשהנישום חייב 10 אלפים שקל זהו תהליך סביר.
גם כשהוא חייב 1,000 שקלים זה סביר.

כשהנישום חייב שקל ומחיר מכתב בדואר גבוה משקל זה תהליך בלתי סביר. 

מאז הפכתי לפנסיונר שעדיין עובד. את הבלורית החליפה קרחת והעולם השתנה. 
דבר אחד לא השתנה: במשרד האוצר וברשות שוק ההון הביטוח והחיסכון לא מבינים עדיין שתהליך הטיפול בסכומי כסף קטנים שונה מתהליך הטיפול בסכומי כסף גדולים.

קופות גמל עם צבירה של סכומים קטנים

מסתבר שאחוז גבוה מקופות הגמל במדינת ישראל הן קופות גמל שבהן סכומים קטנים. התפעול שלהן עולה לגופים שמנהלים אותם יותר מאשר דמי הניהול שהם גובים.

לחוסכים אין סיבה למשוך את הכספים משום שהם צריכים לשלם 35% מס הכנסה במקור.

כדי לגרום להקטנת היקף הבעיה בא הרגולטור ועשה שני דברים:

1. העניק פטור ממס הכנסה על משיכת קופות גמל לא פעילות שנצברו בהם עד 8,000 שקל.

2. העלה באופן דרסטי את דמי הניהול שרשאים הגופים המנהלים את קופות הגמל הנ"ל לקחת. 

השילוב של שני הצעדים האלה אמור לעודד חוסכים פנסיוניים, שלהם קופות גמל קטנות, למשוך את הכסף ולסגור אותן.

אז מדוע לא הצלחנו למשוך קופת גמל קטנה במיוחד?

לפני כשש שנים פרשה אשתי לפנסיה מוקדמת משרות המדינה. 
במהלך שנות עבודתה הגיעו משרד האוצר וההסתדרות לסיכום שבו על רכיבי שכר לא פנסיוניים תהיה פנסיה צוברת. 

היא בחרה לעשות זאת באחד הרכיבים הנ"ל בקופת גמל של מגדל. הבחירה במגדל נבעה מהמלצת יועץ ההשקעות שלנו. 
חברת מגדל רכשה בית השקעות קטן של אחד מהמומחים הגדולים בארץ. יועץ ההשקעות וגם אנחנו, חשבנו שאותו מומחה ינהל את ההשקעות בקופות הגמל של מגדל. 

לאחר שנה השוויתי תשואות בין קופת הגמל במגדל לבין קופה אחרת באלטשולר-שחם. שתי הקופות היו במסלול דומה וברמת סיכון דומה. 
ההסבר שלי לחלק מהפער הענקי בתשואות היה שבאלטשולר-שחם מבינים יותר בשווקי המניות של חו"ל. 
המסקנה המתבקשת הייתה להעביר את קופת הגמל ממגדל לניוהלו של מישהו אחר. 

בגלל טעות של המשרד הממשלתי בו עבדה אשתי. הופקדו כספים במגדל במשך חודש-חודשיים אחרי שהכסף עבר לניהולו של גורם אחר. נשארו שם כמה מאות שקלים. 

במאמר מוסגר, אם חשבתם שהמומחה הכזיב אז טעיתם. לא הוא היה זה שניהל את הכספים. כנראה שגם הוא ציפה להיות זה ינהל את ההשקעות ולכן הדרכים שלו ושל מגדל נפרדו.

לאחר פרישתה של אשתי, כשנוצרה ההזדמנות לפדות קופות גמל קטנות ללא מס ניסינו לפדות את הכספים. לא הצלחנו. 
הפעם החלטתי ללכת עד הסוף ואם צריך גם להתלונן על חברת מגדל לרשות שוק ההון הביטוח והחיסכון.

התשובה שקיבלנו: לא ניתן לפדות את הכספים בלי לשלם 35% מס.

מדוע לא ניתן דווקא בקופה כזאת לפדות את הכספים ללא תשלום מס? 

הסיבה היא שהמעביד הפריש לקופה גם מרכיב של פיצויים. 

הרגולציה מאפשרת למשוך קופת גמל קטנה ללא מרכיב פיצויים בלי לשלם מס הכנסה.

על פי אותה רגולציה, כשיש מרכיב של פיצויים צריכים לשלם 35% מס במקור. 

בדיוק כפי שיש היגיון לשלוח התראה לנישומי מס הכנסה שאינם משלמים את חובם, כך יש היגיון לעודד חוסכים פנסיוניים שלא למשוך פיצויים.  

חוסכים פנסיוניים שמושכים את כספי הפיצויים עם סיום העבודה במקום עבודה מקטינים משמעותית את קצבת הפנסיה שהם צפויים לקבל. זה עלול להגיע אפילו לסדר גדול של 30% מהקצבה.

אבל האם כמה מאות שקלים שרק חלקם הופרשו לפיצויים משפיעים על גבוה הקצבה החודשית בגיל הפנסיה? אם יש השפעה, זו השפעה זניחה לגמרי. 

אם מה שנאמר לי נכון, נדרש תיקון דחוף של הרגולציה כך שניתן יהיה למשוך כספים מקופות גמל קטנות גם אם הופרשו אליהן פיצויים.

שאלות ותשובות על הפרשה לחיסכון פנסיוני

האם כל מעביד חייב להפריש לפנסיה?

החל משנת 2008 מעבידים חייבים להפריש לפנסיה עבור כל עובד, למעט מקרים חריגים שיצוינו בהמשך. בנוסף מנוכה משכרו של העובד לחיסכון פנסיוני והמעביד צריך להפריש כסף לפיצויי פיטורים. 

מהו שיעור ההפרשה לפנסיה? 

מעביד - 6.5% 
עובד - 6%
פיצויי פיטורים - 6%
סך הכל: 18.5%

עבור אילו עובדים חובה להפריש לפנסיה? 

גברים מעל גיל 21.
נשים מעל גיל 20.

עבור אילו עובדים אין חובה להפריש לפנסיה? 

1. עובד שאין לו ביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו אינו זכאי לפנסיה עבור ששת החודשים הראשונים של עבודתו.

2. עובדים חדשים מעל לגיל הפרישה המקבלים קצבת פנסיה. אם הם מקבלים קצבת אזרח ותיק של הביטוח הלאומי ואינם מקבלים קצבת פנסיה אחרת, יש להפריש עבורם לפנסיה.

האם עובד לפי שעות או לפי ימים זכאי להפרשה לפנסיה?

כן. העובד מקבל את התשלום אחת לחודש. המעסיק צריך להפריש לפנסיה כפי שהוא מפריש לעובד שכיר על בסיס חודשי.

ממתי מקבל עובד הפרשה לפנסיה?   

1. עובד שיש לו ביטוח פנסיוני מקבל הפרשה לקרן פנסיה החל מהמוקדם משני האירועים הבאים:

    א. סיום שלושה חודשי עבודה 

    ב. סיום שנת המס. 

הוא מקבל את ההפרשה רטרואקטיבית מיום תחילת עבודתו.

2. עובד שאין לו ביטוח פנסיוני קודם זכאי להפרשה אחרי שסיים לעבוד שישה חודשים. הוא אינו זכאי להפרשה רטרואקטיבית.

אם המעביד לא מעביר או לא מעביר בזמן את התשלום?  

1. לא לשלם פנסיה זו עבירה פלילית.

2. המעביד חייב להעביר את התשלום תוך המוקדים מבין שני התאריכים הבאים: 15 לחודש בו קיבל העובד משכורת או 7 ימי עסקים מהיום בו שולמה המשכורת.

3. איחור של 31 יום מהמועד בו היה מהעביד צריך לשלם את המשכורת נחשב להלנת שכר. העובד זכאי לפיצוי גם במקרה שהמשכורת עצמה שולמה בזמן.

איך יודעים שהמעביד העביר את הכסף לחיסכון הפנסיוני? 

לא מספיק לראות שהסכומים מופיעים בתלוש המשכורת. חשוב לוודא שהם מופיעים בדיווחים של חברת הביטוח או בית ההשקעות שמנהלים את החיסכון הפנסיוני שלכם.

להיכן יכול המעביד להפקיד את החיסכון הפנסיוני?  

המעביד יכול להפקיד לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים או לקופת גמל.

האם יש הבדל בין המכשירים השונים לחיסכון פנסיוני?  

יש הבדלים מהותיים בין מכשירים שונים. קופת גמל אינה מחייבת מרכיב ביטוחי. בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים יש מרכיב ביטוחי. קופת גמל אינה משלמת קצבת פנסיה חודשית בגיל הפרישה. לקראת הפרישה אפשר לצרף את סכום החיסכון בקופת גמל לחיסכון פנסיוני אחר המשלם קצבה חודשית.

האם אפשר לבטל את ביטוח החיים בקרן פנסיה?  

ביטול ביטוח החיים מגדיל את החיסכון משום שהסכום הכולל שמהעביד מעביר אינו משתנה.
יחידים ללא ילדים קטינים יכולים לבטל את ביטוח החיים. אם חס וחלילה ילכו לעולמם בטרם עת, ממילא אף אחד לא יקבל את סכום הביטוח.
נדרשת פנייה לחברת הביטוח או בית ההשקעות ומילוי טופס. צריך לבצע את ההליך הזה כל שנתיים, אחרת יהיה ביטוח חיים אוטומטי אחרי שנתיים.

מי מחליט לאיזה מכשיר חיסכון פנסיוני יופקד הכסף? 

העובד יכול לבחור להיכן יופקד החיסכון הפנסיוני שלו.

האם העובד יכול לבחור את החברה שתנהל את החיסכון פנסיוני שלו? 

כן. העובד יכול לבחור ועל המעביד לפעול בהתאם לבחירת העובד.  

מה הם השיקולים העיקריים בבחירת החברה שתנהל את החיסכון פנסיוני? 

תשואה - התשואה היא הרווח על השקעת כספי החיסכון. מעוניינים להגדיל אותה.
עמלות ודמי ניהול - תשלומים לגוף המנהל את החיסכון. מעוניינים להקטין אותם.
סיכון - מעוניינים להקטין אותו. 

השיקולים הם פשוטים אבל ההערכה המעשית שלהם עשויה להיות קשה ומורכבת.

מה הן קרנות פנסיה ברירת מחדל? 

קרנות הפנסיה עלולות לגבות דמי ניהול מקסימליים המותרים להן בחוק מעובדים שאינם חלק מקבוצת עובדים גדולה וחזקה. 
רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון עושה בכל שנה מכרז בין הגופים המנהלים קרנות פנסיה על מנת לבחור קרנות פנסיה ברירת מחדל. קרנות הפנסיה הנבחרות הן אילו שמציעות דמי ניהול נמוכים יותר. עובד חדש, שלא בחר קרן פנסיה, מצורף אוטומטית לאחת מהן. עובד חדש ועובד וותיק יכול לבקש להצטרף לאחת מהן.

האם בחירת חברה שתנהל את החיסכון פנסיוני היא לכל החיים? 

לא. ניתן לבקש לחסוך בחברה אחרת מהחברה בה חסכתם. ניתן לעבור לקרן פנסיה אחרת וניתן להעביר קופת גמל לניהול על ידי חברה אחרת.

האם ניתן לאחד חסכונות בקרנות פנסיה שונות? 

כן. עובד שמעבידים קודמים הפקידו עבורו בקרנות פנסיה אחרות יכול לבקש לצרף את החסכונות.


האם עצמאים חייבים להפריש לפנסיה? 

כן. החל מ-1 בינואר 2017 עצמאים חייבים להפריש לפנסיה. 

לאן עצמאים מפרישים לפנסיה? 

קרן פנסיה או ביטוח מנהלים או קופת גמל. 

כמה חייבים עצמאים להפריש לפנסיה? 

עד מחצית השכר הממוצע במשק - 4.45% מעל מחצית השכר הממוצע במשק - 12.55%.  

האם עצמאים חייבים כל חודש להפריש לפנסיה? 

לא. הם יכולים להפריש כל חודש או פעם ברבעון.

מידע נוסף

שאלות ותשובות אלו נכתבו בגלל מספר ליוויים פיננסיים של משפחות ויחידים בהם התברר שלא ידעו דברים בסיסיים בהקשר זה ולפעמים גם לא קיבלו את מה שמגיע להם.

ישנם מקורות מידע מלאים יותר, ובשונה מפוסט זה, גם מתעדכנים באופן קבוע.

מומלץ לגשת לאתר כל זכות ולאתרי רשות שוק ההון ומשרד האוצר.

להלן קישור לכמה דפים:

כל זכות - חובת ביטוח פנסיוני לעובדים

כל זכות - מדריך ביטוח פנסיוני כללי לעובד

מהן קרנות פנסיה נבחרות? 

משרד האוצר - פנסיה חובה לעצמאים: כמה להפקיד?

השימוש במידע בפוסט זה הוא על אחריות המשתמש. הוא אינו תחליף לייעוץ פנסיוני על ידי מומחים.




   

האם לקבל קצבת זקנה של ביטוח לאומי בגיל 67?

כשמתקרבים לגיל פרישה צריך לתכנן את הפרישה בהיבטים שונים. אחד ההיבטים החשובים הוא ההיבט הכלכלי.

מאמר של נדב טסלר באתר "פנסיוני" מנתח לעומק את הנושא של קצבת זקנה מהביטוח לאומי. לקריאת המאמר: מה שאתם לא יודעים על ביטוח לאומי ועל קצבת הזקנה עלול לעלות לכם הרבה כסף. 

בפוסט זה אתמקד בתכנון אישי ולא בפריסת היריעה הרחבה, כפי שעשה נדב טסלר.

נאמן למנהגי בפוסטים קודמים, גם הפעם אשתף אתכם בתכנון האישי שלי. התכנון האישי שלי יופיע בצבע אדום.

בתחילת חודש יולי אהיה בן 67 ואתחיל לקבל קצבאות פנסיה. במסגרת התכנון שלי בחנתי גם את הרובד של קצבת הזקנה של המוסד לביטוח לאומי.

מדוע חשוב לתכנן את קצבת הזקנה מביטוח לאומי?

קצבת הזקנה מביטוח לאומי היא הרובד הפנסיוני הראשון. משלימים אותו שני רבדים נוספים: חיסכון פנסיוני בעבודה וחיסכון עצמאי. החיסכון העצמאי עשוי להיות גם מקור הכנסה פסיבית, כגון: דירות להשכרה. 

בדרך כלל קצבת זקנה מביטוח לאומי היא רכיב קטן בהרבה מהחיסכון הפנסיוני בעבודה. 
לכאורה, היא גם רכיב קבוע, שאין לנו שליטה עליו. לכאורה, רכיב זה  תלוי רק במספר השנים בהן שילמנו ביטוח לאומי בארץ. 

לא בכדי, מופיעה המילה "לכאורה" בשורות הקודמות: למעשה יש לנו שליטה מסוימת בגובה קצבת הזקנה שנקבל.

אציין שני דברים מתוך המאמר שכתב נדב טסלר:

1. בכדי ליצור באמצעות חיסכון פנסיוני קצבה שוות ערך לקצבת הזקנה מהמוסד לביטוח לאומי יחיד צריך לחסוך 500 אלף שקל. זוג צריך לחסוך מיליון שקל. 

2. רבים אינם מכירים את קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי וכתוצאה מכך לא פועלים באופן אופטימלי ומפסידים כסף רב.

כיצד מגדילים את קצבת הזקנה מביטוח לאומי?

שתי הדרכים העיקריות להגדלת גובה הקצבה הן:

1. דחיית קבלת הקצבה  
הדחייה מוסיפה 5% עבור כל שנת דחייה. גבר יכול לדחות את קבלת הקצבה בעד שלוש שנים ולקבל תוספת של עד 15%.

2. הגדלת הוותק  
תוספת הוותק עשויה להגיע עד ל-50% מהקצבה. גובה התוספת היא 2% על כל שנה מעבר למספר שנים מינימלי בהם שילם המבוטח ביטוח לאומי.

מספר השנים המינימלי היה במשך תקופה ארוכה 10 שנים. החל מינואר 2017 יש ירידה מדורגת בתקופה המינימלית: החל מינואר 2018 התקופה המינימלית היא 8 שנים והחל מינואר 2019 היא 4 שנים.

שימו לב שגם סטודנטים וגם מובטלים משלמים דמי ביטוח, כך שמרבית אלה שחיים את מרבית חייהם הבוגרים בישראל מגיעים למקסימום הזה. במקרה זה הדרך השנייה להגדלת הקצבה אינה רלוונטית.
מי שלא מקבלות את הוותק הן עקרות בית הפטורות תשלום דמי ביטוח לאומי.

אני אדם שחי כל חייו במדינת ישראל ושילם ביטוח לאומי באופן קבוע. לגבי הדרך השנייה להגדלת הקצבה אינה רלוונטית משום שאני ממילא מגיע למקסימום הוותק.    

גיל פרישה וגיל זכאות

גיל פרישה
גיל פרישה הוא גיל בו ניתן לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי, בכפוף למבחן הכנסה.
מבחן ההכנסה מתייחס להכנסות מעבודה ולהכנסות שלא מעבודה. הכנסות מקצבאות כגון פנסיה אינן נלקחות בחשבון לצורך מבחן ההכנסה.
גיל הפרישה של גברים הוא 67. גיל הפרישה של נשים עולה בהדרגה בהתאם לתאריך הלידה של האישה. נכון להיום, גיל הפרישה של אלו שנולדו החל ממאי 1947 הוא 62. 
על מנת לא לסבך יותר מדי את הפוסט אתייחס  בהמשך רק לגברים.
העיקרון ביחס לנשים דומה: הגילאים עשויים להיות שונים והמודל עשוי להיות מורכב יותר.

אם יפנו אלי ויבקשו פוסט דומה המתייחס לנשים בלבד, אעתר ברצון לבקשה.

גיל הזכאות
גיל הזכאות לקצבת זקנה  הוא 70 לגברים. אצל נשים הוא עולה בהדרגה. גיל הזכאות של מי שנולדה החל ממאי 1970 הוא 70.
בגיל הזכאות מקבלים קצבת זקנה ללא מבחן הכנסה.

מה יותר כדאי לדחות את קבלת התשלום או לקבל תשלום במשך יותר שנים?

אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו. היא תלויה במספר רב של גורמים חלקם אישיים.
גורמים רלוונטיים במיוחד הם רמת ההכנסה מעבודה ורמת ההכנסה שלא מעבודה, בהם אדון בפסקאות הבאות. 

תוחלת החיים האישית

גורם אישי שברוב המקרים אני איני מסוגל לנתח אותו הוא תוחלת החיים האישית.
ככל שהיא ארוכה יותר כך משתלם יותר לדחות את התשלום ולקבל תשלום חודשי גבוה יותר.
ללא מידע אחר כדאי לקחת את תוחלת החיים המותנית. זוהי תוחלת החיים בידיעה שאותו אדם הגיע לגיל הפרישה. 
כמובן שתוחלת החיים היא ממוצע ותוחלת החיים של אדם ספציפי תלויה בגורמים אישיים, כגון: מצב בריאות, תוחלת החיים במשפחה שלו וכיו"ב. 

ניתוח מפורט של תוחלת החיים המותנית (מי שאינו מעוניין לקרוא יכול לדלג)
השורה התחתונה היא שתוחלת החיים של גבר שהגיע לגיל 65 היא 84.5.

לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנת 2016 תוחלת החיים של גברים בישראל היא 80.7. לצורך הדיון נתעלם מפרמטרים כמו השכלה גבוהה והשתייכות לקבוצת האוכלוסייה של יהודים, המגדילים את תוחלת החיים.

לא נוכל להתעלם מהנתון של מספר השנים שיש להוסיף בגלל שאותו אדם הגיע לגיל 65. 

על פי נתון זה, לתוחלת החיים של מי שהגיע לגיל 65 יש להוסיף 
19.5 שנים, כלומר: תוחלת החיים שלו היא 84.5.

תוחלת החיים כוללת גם כאלה שנפטרו בינקות, בילדות, בגיל צעיר ובגיל מאוחר יותר לפני גיל 65 ולכן תוחלת החיים המותנית בהגעה לגיל 65 היא רלוונטית.
אגב, גם תוחלת זו תלויה בפרמטרים כמו השתייכות לקבוצת אוכלוסייה.
תוחלת החיים המותנית גדלה ככל שהגיל גבוה יותר.

רמת ההכנסה מעבודה בלבד
עד רמת הכנסה מסוימת זכאים לגמלת זקנה מלאה. 
על פי הנתונים באתר הביטוח הלאומי נכון למאי 2018, יחיד (ללא בת זוג) המשתכר עד 5,646 ש"ח ברוטו בחודש זכאי לקצבת זקנה מלאה.  

מי שיש לו בן/בת זוג ומשתכר עד 7,529 ש"ח בחודש זכאי לקצבת זקנה מלאה.

זכאים לקצבת זקנה חלקית בהתאם לגובה ההכנסה אלו המשתכרים יותר מהסכומים שצוינו לעיל:  

יחיד המשתכר עד 9,228 ש"ח בחודש

מי שבן/בת זוגו אינו/ה מקבל/ת קצבה מביטוח לאומי ומשתכר עד 13,040 ש"ח בחודש.

מי שבן/בת זוגו מקבל/ת קצבה מביטוח לאומי ומשתכר עד 11,010 ש"ח בחודש.

חלקיות הקצבה נקבעת לפי גובה ההכנסה בתוך הטווח המאפשר קבלת קצבת זקנה חלקית.

המסקנה היא שברוב המקרים למי שמשתכר עד הסכום המקנה קצבת זקנה מלאה בגיל הפרישה עשוי להיות כדאי לבקש קצבת זקנה בגיל הפרישה.

כמובן שצריך להביא בחשבון גורמים נוספים, למשל: גובה קצבת הפנסיה.   

רמת ההכנסה שלא מעבודה בלבד
הכנסה שלא מעבודה היא למשל הכנסה מדירות והכנסה מרווחי הון.
כאשר מישהו אינו משתכר מעבודה ואין לו בן/בת זוג הוא זכאי לקצבת זקנה מלאה בתנאי שההכנסות שלו שלא מעבודה אינן עולות על 16,938 ש"ח בחודש (נכון למאי 2018).
הוא אינו זכאי לקצבת זקנה כאשר ההכנסות שלו הן מעל 20,520 ש"ח בחודש.

אם יש לו בן/בת זוג, הוא זכאי לקבל קצבת זקנה מלאה בתנאי שההכנסות שלו אינן עולות על 22,587 ש"ח בחודש.

נדמה לי שלגבי רוב הקוראים, המשמעות המעשית היא, שאם אינם עובדים הם זכאים לקצבת ביטוח לאומי מלאה בגיל הפרישה.

המסקנה היא שברוב המקרים למי שמרוויח שלא מעבודה פחות מהסכום המקנה קצבת זקנה מלאה כדאי לקבל את הקצבה בגיל פרישה.
ככל שההכנסה גדלה ושיעור הקצבה שיקבל קטן, כך גדלה הכדאיות של דחיית קבלת הקצבה.

רמת ההכנסה מעבודה ושלא מעבודה
אלו שמרוויחים גם מעבודה וגם שלא מעבודה זכאים לקצבת זקנה מלאה בתנאים הבאים (נכון למאי 2018):

ללא בן/בת זוג: הכנסה חודשית מעבודה עד 5,646 ש"ח והכנסה חודשית שלא מעבודה עד 11,292 ש"ח.

עם בן/בת זוג: הכנסה חודשית מעבודה עד 7,529 ש"ח והכנסה חודשית שלא מעבודה עד 15,058 ש"ח.

המסקנה דומה למסקנות בסעיפים הקודמים: לרוב למי שזכאי לקצבת זקנה מלאה כדאי לקבל אותה בגיל פרישה. 

האם גובה הקצבה ישתנה?

גורם זה צריך להילקח בחשבון בהחלטה: אם היא תגדל ריאלית, זה שיקול בעד דחייה וקבלת אחוזים נוספים בגלל הדחייה.
אם היא תקטן בעתיד, זהו שיקול בעד קבלת הקצבה בגיל הפרישה.

יש החוששים שלא רק שהיא תקטן אלא תיעלם לחלוטין. תחשיב אקטוארי מראה כי כספי הביטוח הלאומי של מדינת ישראל ייגמרו בשנת 2042.  נדב טסלר טוען בצדק, שזהו פופוליזם לחשוב שבמועד זה יפסיקו לשלם קצבאות זקנה של ביטוח לאומי.

מה שכן יקרה, לדעתי, במהלך התקופה זה הקטנת גובה קצבאות הזקנה. 
במדינה שמדורגת במקום לא מחמיא במדד השחיתות השלטונית, מקצה תקציבים פרטיים לטובת חברי כנסת סוררים מהקואליציה ומחליטה, בשונה ממרבית המדינות המפותחות, לבטל הנחה בתחבורה ציבורית לאזרחים ותיקים, לא יהיה ריאלי לצפות שלא יקצצו בגמלת הזקנה.

הקטנה אינה בהכרח קיצוץ נומינלי בקצבאות. להלן רשימה לא ממצה של טכניקות אחרות אפשריות לקיצוץ:

1. להעלות את גיל הפרישה ו/או להעלות את גיל הזכאות.

2. לא לעדכן את גובה הקצבה כשהמדד עולה.

3. להקטין את גובה ההכנסה מעבודה ו/או שלא מעבודה המאפשר קבלת קצבת זקנה מלאה.

3. להקטין את גובה ההכנסה מעבודה ו/או שלא מעבודה המאפשר קבלת קצבת זקנה חלקית.

4. להקטין את אחוזי התוספת עבור דחיית קבלת הקצבה.

מדוע החלטתי לקבל קצבת זקנה של ביטוח לאומי בגיל 67?

פסקה זו עוסקת בקבלת ההחלטות האישית שלי. יש לי הכנסה פסיבית שלא מעבודה ואני מתכוון להמשיך לעבוד גם אחרי גיל 67. 
כפי שקראתם בתחילת הפוסט, זהו בדיוק המצב בו קיימת דילמה.

ההכנסה הפסיבית החודשית שלי לא ממש יוצרת דילמה. היא מתחת לסף שעד אליו מקבלים קצבת זקנה מלאה.

נשארה רק ההכנסה מעבודה כעצמאי. נכון להיום, אני עובד מעט במספר תחומים שונים והכנסותיי אינן מגיעות לסף השולל קצבת זקנה מלאה מהביטוח הלאומי.

אבל מי יודע, האם ארוויח בעתיד הרבה או מעט?
הניסיון שלי כיועץ עצמאי במחשבים ובטכנולוגיית המידע, בעיקר כשכבר הגעתי לגיל מבוגר, הראה שיש תנודות קיצוניות ברמת ההכנסה שלי.

שנה גרועה, הפכה בשתי שיחות טלפוניות שקיבלתי, לשנה יותר מסבירה. כל אחת מהשיחות האלה נגמרה בעבודה של מספר חודשים ביותר ממשרה שלמה, שהתחילה ממש מיד אחרי השיחה.
גם היום יש כאלה המוכנים לשלם שכר גבוה לשעה עבור עבודתי. כיום מספר השעות האלה הוא קטן מאד. 

שינוי עשוי להתרחש גם בעתיד: 

האם תהיה לי פריצת דרך בכלכלת המשפחה?

האם אתחיל לקבל ייעוצים בניהול סיכונים?

האם ההרצאות שלי יביאו הכנסה גבוהה יותר ממה שהיום?

האם אקבל ייעוץ בהיקף משמעותי בתחום המחשבים? 

האם הכנסותיי מהוראת ברידג' או מכתיבת בלוגים יצמחו במפתיע? 

הנחתי שתי הנחות:

1. קצבת הזקנה של המוסד לביטוח לאומי תקטן ריאלית לאורך זמן.
תומך בלקיחה מידית של הקצבה

2. אחייה לפחות עד תוחלת החיים של מישהו שהגיע לגיל 67. 
תומך בדחיית קבלת קצבת הזקנה.

עדיין שאלת המפתח הייתה ונותרה: מה יהיה גובה הכנסותיי מעבודה?
אין לי תשובה לשאלה הזו. כמומחה לניהול סיכונים וכשחקן ברידג' מומחה ואם להזכיר את עברי הרחוק, גם בעל תואר B.A בסטטיסטיקה, ניסיתי להעריך את ההסתברות לעלייה דרמטית בהכנסותיי מעבודה. 

הערכתי שההסתברות לכך היא נמוכה ולפיכך בחרתי לבקש לקבל בגיל 67 את קצבת הזקנה מהמוסד לביטוח לאומי.