‏הצגת רשומות עם תוויות ניצולי שואה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ניצולי שואה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 20 באפריל 2020

פרופורציות: שואה וקורונה - היבטים כלכליים והיבטים אחרים

דף עד שמילאה אימי ז"ל על אחת מאחיותיה ביד ושם

מחר (21 באפריל 2020) יהיה יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אימי ז"ל הייתה היחידה ממשפחתה ששרדה. הפוסט הזה מוקדש לדודים ולדודות ולבני הדודים, שאף פעם לא היו לי. כולם נרצחו על ידי הנאצים במחנות השמדה.  

הפעם בחרתי גם לצרף תמונה של אחד מדפי העד הרבים שמילאה אימי. 
זהו הדף של האחות שהייתה הכי קרובה אליה מבחינת גיל ובחרה לא לברוח עם אימי מיד לאחר הכיבוש.


בכל פעם שמתרחשים אירועים קשים, כמו למשל מגפת הקורונה, אפשר לנסות להיזכר בשואה ולקבל פרופורציות.


מצב כלכלי שהורע


נכון שמיליוני אמריקאים מובטלים ורעבים מגיעים למרכזי חלוקת מזון אבל עדיין מצבם טוב הרבה ממצבם של יהודים במחנות בזמן השואה. 
נכון שמצבם הכלכלי של רבים במדינת ישראל הורע מאוד בגלל פיטורים, חל"ת או עסק עצמאי בקשיים אבל עדיין מצבם טוב בהרבה ממצבם של יהודים במחנות עבודה או מחנות השמדה בזמן השואה. 


חולים ומתים מקורונה


בישראל ובמדינות המפותחות יש חולים ומתים רבים במגיפה. לא בר השוואה למספר הנרצחים במחנות ולמספר המתים ממחלות או מרעב   במחנות בתקופת השואה.


לשמור על היגיינה


אחד הסיפורים ששמעתי מאימי ז"ל עסק ברחצה. היא שהתה במקום שבו אפשר היה להתרחץ רק בשלג שמפשירים אותו. היו כאלה שוויתרו על רחצה.
אימי ואחרים שבחרו לשמור על ניקיון והתרחצו בשלג קר שהפשירו שרדו בשביל לספר את הסיפורים.
אלו שבחרו לוותר על רחצה מתו ממחלות.

גם בימי קורונה ראוי לשמור על היגיינה, על אף שלא בהכרח מי שיבחר לא לעשות זאת ישלם בחייו. היום יש בתי חולים ושרותי רפואה זמינים ללא השוואה לחוסר בשרותים כאלה בזמן השואה. 


דיור מוגן


בישראל חיים היום כ-189 אלף ניצולי שואה. גילם הממוצע הוא 84. מדי יום מתים בממוצע 41 ניצולי שואה. 
רבים מהם גרים בבתי דיור מוגן. רבים מנפטרי הקורונה בבתי דיור מוגן הם ניצולי שואה. 

כנראה שבחלק מהמקרים ניתן היה להימנע ממוות מוקדם מדי של אנשים ששרדו את התופת לו היו מתנהלים יותר נכון. זה לא רק מוות מוקדם מדי. זה מוות ללא אף אחד בני המשפחות, שהם הקימו,  הניצב לידם.


להתמודד עם קשיים


אנחנו מתמודדים או לא מתמודדים עם קשיים. מדובר בקשיים כלכליים, קשיים אישיים וקשיים רבים אחרים. קצת פרופורציה. בהשוואה לרוב המקרים ניצולי השואה התמודדו במהלך מלחמת העולם השנייה עם קשיים גדולים הרבה יותר. 
יש לנו מה ללמוד מאנשים ששרדו את הקשיים האלה ובנו את חייהם מחדש.



לידיעה: ייעוצים בכלכלת המשפחה ללא תשלום


אני נותן ייעוצים בכלכלת המשפחה בתשלום למשפחות וליחידים. ניצולי שואה מקבלים ממני את אותם הייעוצים אבל ללא תשלום. 


פוסטים בבלוג שלי בנושא ניצולי שואה



זכויות ניצולי שואה  


במי צריכים ניצולי שואה להיעזר על מנת לקבל את המגיע להם? 





שתי פרוסות לחם בלי כלום


צירוף ניצולי שואה יוצאי רומניה למעגל הראשון של מקבלי הפיצויים 








יום רביעי, 24 ביולי 2019

צירוף ניצולי שואה יוצאי רומניה למעגל הראשון של מקבלי הפיצויים

לאחרונה צורפו ניצולי שואה מרומניה למעגל הראשון של מקבלי הפיצויים. לא מדובר בכולם אלא בכאלה שהיו בערים מסוימות ברומניה. 

המשמעות של השתייכות למעגל הראשון עשויה להיות קבלת פיצויים נוספים ממשרד האוצר כשהכספים לתשלום מועברים מגרמניה. 

קיבלתי את רשימת הערים שמעמדם של אלו שהגיעו מהן השתנה ועשויים להיות זכאים לפיצויים נוספים.

קיבלתי אותה על מנת לברר עבור אדם מסוים האם זה חל עליו או לא.

אני מפרסם אותה כאן:






המלצות

1. למי שניצול שואה שהגיע מאחת הערים הללו כדאי לברר את הנושא לעומק.

2. ההבנה שלי בנושא מוגבלת לכן עדיף לפנות ישירות למי שמבין בזה ויהיה מוכן לעזור ללא תשלום.

3. מניסיוני אני יכול להמליץ על עמותת "אביב לניצולי השואה" בה נעזרתי במסגרת עזרה שלי לניצולי שואה במסגרת התנדבותית. העמותה הזו עושה עבודת קודש באופן מקצועי ובהתנדבות ללא תשלום כלשהו.

הטלפון של העמותה:072-242-4404

כתובת אתר האינטרנט של העמותה: אביב לניצולי השואה 

יום שני, 23 ביולי 2018

במי צריכים ניצולי שואה להיעזר על מנת לקבל את המגיע להם?

לניצולי שואה מגיעות זכויות. יש לפחות שלוש בעיות במימוש הזכויות האלה:

1. לא תמיד הניצול או בני משפחתו יודעים מה מגיע לו
זה אינו ייחודי לניצולי שואה הרבה אנשים והרבה משפחות אינם מודעים לזכויות המגיעות להם.


2. יש שינויים במה שמגיע לניצולי שואה.
בפוסט זכויות פחות ידועות של ניצולי שואה תיארתי שינויים כאלה. השינוי המהותי בו עסקתי בפוסט הוא זכות של ניצולי שואה, העומדים בתנאים מסוימים, לקבל קצבה חודשית בגלל שינוי במדיניות. קודם היו זכאים רק לקצבה שנתית זעומה. 

3. מצבם הבריאותי של הניצולים וגילם המתקדם מקשים עליהם לממש את מה שמגיע להם.
גם אנשים אחרים מתקשים להתמודד עם הביורוקרטיה המתישה. קל וחומר ניצולי שואה.

השאלות המעשיות הן כיצד מגלים מה הן הזכויות שמגיעות להם וכיצד ממשים אותן?


בעזרת מי?

בהנחה שהניצול עצמו אינו מסוגל לעשות את זה לבד, הוא יכול להיעזר בשלושה גורמים עיקריים:

1. משרדי עורכי דין המתמחים בנושא 

2. בני משפחה 

3. עמותות וגורמים אחרים המנסים לעזור לניצולי שואה.

בימים אלה הודיע לי ניצול שואה שניסיתי לעזור לו לקבל קצבה חודשית במקום קצבה שנתית, שהוא קיבל מכתב ממשרד האוצר לפיו הוא יתחיל לקבל קצבה חודשית.

ניצולי שואה אחרים וקרובי משפחה שלהם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי: זכויות פחות ידועות של ניצולי שואה. אם הם עשויים לעמוד בתנאים המקנים קצבה כזאת הם מוזמנים לנסות לממש את המגיע להם. 

בפוסט זה אחלוק איתכם תובנות שלי מהתהליך שביצענו.

ההמלצה שלי היא לא להתחיל בפניה למשרדי עורכי דין הגובים על זה דמי טרחה, אלא אם כן מדובר בנושא סבוך המחייב התמחות של עורכי דין.


הגורם הראשון שכדאי לערב אותו הם בני משפחה. 

בנים ובנות של ניצולים, ובעיקר הדור השלישי, יכולים לסייע באיתור מידע על זכויות פוטנציאליות, למשל: נכד או נכדה הגולשים לאתר כל זכות ומוצאים שם מידע רלוונטי. 

הם גם יכולים לעזור במילוי טפסים נדרשים ובאיסוף ובצילום מסמכים רלוונטיים. 
הם גם מסוגלים לעקוב אחרי התהליך לאחר הפנייה ולוודא שהנושא מטופל ומטופל כראוי.


כדאי להיעזר גם בגורמים המסייעים בהתנדבות


במקרה הספציפי הזה נעזרתי בעמותת אביב לניצולי שואה. העמותה מסייעת לניצולי שואה ללא תמורה. הניסיון שלי איתם היה טוב במיוחד. העמותה דיברה עם הניצול הציעה לו לעזור במילוי הטפסים. הניצול בחר בזה שאני אעזור לו למלא את הטפסים, אבל נעזרתי בניסיונה של העמותה ביחס לאופן מילוי הטפסים ואת הטפסים המלאים שלחתי לעמותה לבדיקה לפני העברתם למשרד האוצר. 

לפעמים טעות טכנית עלולה ליצור בעיות ביורוקרטיות העלולות לדחות את מימוש הזכות המגיעה לניצול ואולי אפילו למנוע את קבלת מה שמגיע לו. 

נאמר לי שבעמותה הזו יש עורכי דין. סיבה טובה להעדיף בחלק מהמקרים את העמותה על פני משרד עורכי דין פרטי. 


פנייה למשרדי עורכי דין

כמו בנושאים אחרים יש מצבים בהם יש צורך במומחיות של עורכי דין. במצבים כאלה יש טעם לפנות למשרד עורכי דין ראוי. 
אל תבלבלו בין מצבים כאלה לבין מצבים שבהם בן משפחה ישיג ללא קושי את אותה תוצאה שישיג עורך דין. 


אפשר לתרום לעמותת אביב לניצולי שואה

כתבתי סדרת פוסטים העוסקים בתרומות מזווית ראייה של ניהול התרומות ובעיקר מההיבט של למי לתרום?, בפוסט תרומות: למי לתרום? ניסיתי להציב קריטריונים להבחנה בין עמותות ראויות לתרומה וכאלה שאינן ראויות. 

מספר העמותות מגיע לעשרות אלפים. מרבית הקוראים יתרמו למספר עמותות הקרובות לליבם ולא לכל עשרות אלפי העמותות. בפוסט שכותרתו: מקדמי המכירה ילדים חולי סרטן, הצגתי עמותות שאולי לא ראוי לתרום להן וכמובן הבאתי דוגמאות לעמותות שעושות עבודה נפלאה ומי שתחום עיסוקן קרוב לליבו יכול לתרום להן בידיעה שהכסף ינוצל למטרות שלשמן תרם אותו.

עמותת אביב לניצולי שואה שייכת לקבוצה האחרונה: עמותות שעושות עבודה נפלאה לטובת האוכלוסייה שבה הין מטפלות. 
אתם מוזמנים לקרוא את עמוד האודות באתר העמותה על מנת להבין את זה בלעדי.
קישור לדף האודות באתר העמותה: אודות.
תוכלו למצוא בדף זה את חזון העמותה את שמה של עו"ד אביבה סילברמן שייסדה אותה ואת השירותים שהעמותה נותנת. 

אם אתם מעוניינים לתרום והנושא של ניצולי שואה קרוב לליבכם אני ממליץ לכם לשקול בחיוב תרומה לעמותה הזו. 





יום שני, 16 באפריל 2018

זכויות פחות ידועות של ניצולי שואה

בשנת 2014 כתבתי פוסט שכותרתו: זכויות ניצולי שואה. בפוסט פרטתי את הזכויות של ניצולי שואה, שאני מכיר, ויותר חשוב מזה, הפניתי לאתרים בהם אפשר לקבל מידע בנושא, למשל אתר כל זכות.

מהר מאד למדתי שמעבר לכך שזכויות ניצולי שואה משתנות מאדם לאדם בהתאם לנסיבות, הן גם משתנות עם הזמן. 
כך שכדאי לבדוק מדי פעם האם משהו השתנה.
הסיפור הבא ממחיש את מה שאני אומר. 

במסגרת ההתנדבות, הזניחה למדי, שלי עם ניצולי שואה, נוצר קשר ביני לבין ניצול שואה שעלה לארץ מרומניה בשנות ה-60. הניצול מקבל תגמולים שנתיים בסכום נמוך ממשרד האוצר.

בזמנו ישבתי איתו על רשימת תיוג של זכויות ניצולי שואה על מנת לבדוק האם יש זכויות, שמגיעות לו והוא לא מנצל אותן? לא גיליתי זכויות כאלה.
לו לא היה קטין בזמן השואה, היה מקבל, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים אחרים, קצבה חודשית.

בזכות מישהי שמתנדבת עם ניצולי שואה באופן קבוע גילינו שהתנאים לאנשים במצבו השתנו: בעבר היו זכאים לקצבה חודשית רק אלו שעלו עד שנת 1953. היום גם כאלה שעלו בשנות ה-60 זכאים לקצבה כזו. 

באמצעות עמותת אביב לניצולי שואה אנסה להשיג עבורו קצבה חודשית.
עמותה זו פועלת למען מיצוי זכויותיהם של ניצולי שואה ללא תמורה.

ניצולי שואה שהיו קטינים בזמן השואה
ככל שעובר הזמן גדל חלקם של ניצולי השואה שהיו קטינים בכלל ניצולי השואה. המבוגרים יותר הולכים לעולמם. כמעט כל "הקטינים" עברו את גיל 80. 
זה הזמן שימצו את הזכויות המגיעות להם.

הסיבה היחידה לחשיפת המעט שאני עושה היא, שמה שקרוב לוודאי שיקבל ניצול השואה, שאני בקשר איתו, מגיע גם לרבים אחרים, שלא יודעים על כך.

מענק חודשי מגיע לאלה שהיו קטינים בשואה בתנאים כמו עבודות כפייה של הוריהם. רומניה היא רק אחת מהמדינות המופיעות ברשימה.
מי שהיו קטינים שעברו את השואה מוזמנים לבדוק את זכאותם למענק חודשי זה. 
אם הם אינם מסוגלים לבדוק זכאות, קרובי משפחתם של "קטינים" כאלה מוזמנים לעשות זאת במקומם.

עוברים בזמן השואה
נאמר לי שגם מי שהיה עובר בזמן השואה זכאי למענק. לא הכרתי את זה. אני מניח שגם רבים מה"עוברים" לשעבר לא יודעים על זכות פחות מוכרת זו.
מי שנכלל בהגדרה הזו מוזמן לבדוק את זכאותו.

ייעוץ ללא תשלום בכלכלת המשפחה
ניצולי שואה מקבלים ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום. המעוניינים מוזמנים לפנות אלי.


יום שני, 9 באפריל 2018

שתי פרוסות לחם בלי כלום

לזכר כל משפחתה של אימי ז"ל שנספתה בשואה. כל דודותיי, דודיי ובני דודי.

סוגי לחם שונים.
מקור התמונה: ויקיפדיה


אימי איבדה את כל משפחתה בשואה. גם הוריה של אשתי הם ניצולי שואה שאיבדו את משפחתם. 
להוריה של אשתי הייתה חברה, ניצולת שואה אף היא. היא החזיקה באופן קבוע בתיק שלה שתי פרוסות לחם.
היא לא סבלה ממחסור כלכלי. היא עבדה ובעלה היה מנהל מחלקה באחד מבתי החולים. הם לא התנהלו באופן בו הוציאו יותר מהכנסותיהם.

פרוסות הלחם היו היערכות, אולי מופרזת, למצב בו יקרה פתאום משהו שיותיר אותה ללא מזון. 

להצטרף לקיבוץ
באחד מסיפורי השואה האמיתיים, שסופרו בתקשורת, רואיינו שני אחים.
הם היו נערים או בחורים צעירים שהיו היחידים ממשפחתם ששרדו. כשהעלו אותם לארץ היו כמה ימים בקיבוץ ומיד החליטו להצטרף לקיבוץ.
הסיבה לכך הייתה ארוחת הבוקר בקיבוץ: אפשר לקבל בחינם ארוחה עם סלט, לחם, ביצה וגבינות.

שני דברים שרובנו לא יודעים לעשות

1. לא יודעים להעריך את מה שיש לנו
בלוג זה עוסק בכלכלת המשפחה ולכן ברור שמדובר גם בהיבטים כלכליים. מדובר גם בהיבטים בריאותיים למשל. במאמר מוסגר, לבריאות לא טובה, יש גם מחיר כלכלי.

רבים מאיתנו לומדים להעריך את מה שיש לנו רק אחרי שאיבדו אותו.
גיבורי שני סיפורי השואה לעיל למדו להעריך דברים שאיבדו בשואה.
להבדיל מאיתנו, הם לא איבדו אותם במהלך השואה מתוך בחירה. חלק מאיתנו מאבדים דברים בעיקר בגלל התנהלות לא נכונה ותפיסה לא נכונה. 


2. נוטים להתעלם מסיכונים
ההיערכות לסיכון של חוסר מזון בשני הסיפורים לעיל היא קיצונית. לא מעט מהמשפחות והאנשים שאנחנו פוגשים נמצאים בקצה השני של הסקלה: לוקחים יותר מדי סיכונים.
דוגמאות כלכליות לא חסרות, למשל: אוברדרפט גבוה ומתמשך, משכנתה גבוהה, שספק אם יוכלו להחזיר וחיסכון פנסיוני לא מספיק. 

יש גם קשר בין שני הדברים: כשלא יודעים להעריך את מה שיש מוכנים לקחת סיכון ולאבד אותו.

כמה מילים על ניצולי שואה
אחרי מה שהם עברו חובה לתת להם את מה שמגיע להם ולא לפגוע בזכויות שלהם.

אני לוקח את זה צעד אחד נוסף:
ניצולי שואה מקבלים ממני, ללא תשלום, ייעוץ בכלכלת המשפחה.
אלו שמעוניינים בייעוץ כזה מוזמנים לפנות אלי בטלפון: 054-4480616.

יום שלישי, 2 במאי 2017

קשישים: לכבד או לנצל חולשה?

אישה זקנה. מקור התמונה: ויקיפדיה
אין קשר בין האישה המצולמת ותוכן הפוסט
היום יום העצמאות הוא זמן מתאים להודות לדורות שהקימו את המדינה ותרמו לפיתוחה. חלק מהקשישים האלה עדיין חיים איתנו. זוהי גם הזדמנות לבחון היבט כלכלי המתיחס לקשישים שהוא לא רק כלכלי אלא גם תרבותי וערכי.

טיילתי לפני פחות משנתיים באינדונזיה. אינדונזיה מורכבת מכ-300 קבוצות אתניות שונות. בכל שלוש הקבוצות האתניות שהכרתי, קצת פחות בשטחיות, ראיתי כבוד והערכה לקשישים ולמבוגרים. באי ג'אווה זה בא לידי ביטוי בשפה. לפרטים קראו את הפוסט: מדוע הג'אוונזים שותקים? באי באלי זה בא לידי ביטוי בין השאר במגורים משותפים של המשפחה המורחבת כשהמבוגרים יותר זוכים לקבל דירה טובה במיוחד במבנה. לפרטים קראו: באלי: על שמות והתנהגות כלכלית.
מגדילים לעשות בני שבט הטוראג'ה שדואגים לקשישים ולרוחות האבות הקדומים לא פחות מאשר לעצמם. לפרטים: אינדונזיה: המשמעות הכלכלית של תהליך הטיפול במתים.
גם במדינות אחרות במזרח הרחוק ובעולם השלישי ראיתי אנשים צעירים החולקים כבוד רב לקשישים.

בישראל המצב שונה. כך למשל, מבקר המדינה מתריע על כך שרק אחוז קטן מהתקציבים שהוקצו לטובת ניצולי שואה מגיעים אליהם.
בפוסט זה אתמקד בתופעה מכוערת ושכיחה בה לא רק שלא מכבדים קשישים אלא חברות או אנשי טלמרקטינג, שלא על דעת הנהלת החברה, אלא מנצלים את חולשתם על מנת למכור להם מוצרים שאינם זקוקים להם.

תפיסת העולם של קשישים
לא משנה אם קשישים הגיעו לארץ ממרוקו, מאתיופיה, מרוסיה, מפולין או מרוב המדינות האחרות. בכל מקרה כשעוצבה תפיסת העולם שלהם בצעירותם היא הייתה בעולם הדומה למה שתיארתי באינדונזיה של היום: צעירים כיבדו זקנים. כשמישהו מכבד אותך גם אתה מכבד אותו ומתיחס אליו בנימוס.

אסטרטגית הטלמרקטינג לקשישים
קשישים הם טרף קל לאנשי טלמרקטינג לא הוגנים. אנשי טלמרקטינג מפעילים לחץ על קשישים. הם מתקשרים אליהם פעם אחר פעם ומנסים לשכנע אותם לרכוש מוצרים באמצעות כרטיס אשראי שאת פרטיו הם נותנים בטלפון. אחזור על ההמלצה שלי לקשישים וגם לצעירים: לא נותנים פרטי כרטיס אשראי בטלפון למישהו שמתקשר אליכם.

קשישים בשנות ה-80 וה-90 של חייהם לא תמיד מתפקדים במיטבם כפי שהיו 40 או 50 שנים קודם. יותר קשה להם לעמוד בלחץ. בגלל תפיסת עולמם הם אינם מסוגלים להתייחס בבוטות למטלפן התוקפן. הם גם אינם מסוגלים לנתק את השיחה כי זה לא מנומס. בסוף הם לא עומדים בלחץ וקונים משהו שהם לא צריכים במאות שקלים או באלפי שקלים. רק שיעזבו אותם לנפשם.

זו כמובן טעות כפולה: 
1. לא קונים משהו שלא צריכים ולא רוצים לקנות.
2. הם לא יעזבו את הקשישים לנפשם. ברגע שמישהו זוהה כטרף קל הם יחזרו אליו. זה יקרה בעוד יום, שבוע או חודש. הם יתקשרו שוב ויפעילו לחץ על מנת שיקנו מהם מוצר נוסף.

כיצד צריכים קשישים להתמודד עם אנשי טלמרקטינג כאלה?
הקוראים ודאי הבינו שקשיש במצב כזה יתקשה להתמודד איתם לבדו ולכן נדרשת עזרת בני משפחה או גורמים מקצועיים העסוקים בצרכנות ובמיצוי זכויות. 

המלצה 1: הנחו את הקשיש כיצד להתנהל
ההנחיות הן:
1. לא לתת מספר כרטיס אשראי בטלפון או למישהו שדופק בדלת והם לא מכירים.
2. להימנע מפתיחת דלת הבית לאנשים המנסים למכור להם משהו או להתרים אותם.
3. לא לבצע שום עסקה ללא נוכחות ושיתוף של בן משפחה צעיר יותר.
4. לסגור את הטלפון בלי לדבר עם המטלפן כשהוא מציע למכור משהו באמצעות הטלפון. אני יודע שזה קשה לקשישים.
5. להגיד בנימוס שהם קיבלו הנחיה מקרוב משפחה לא לבצע שום עסקה בטלפון ולכן לא יבצעו עסקה. 
6. אם יש מישהו אחר שיכול לענות, שהקשיש יתן לו לדבר במקומו.
7. לידיעת מי שמדבר במקום הקשיש. רצוי לדרוש ממי שמתקשר לא להתקשר יותר לקשיש ולבקש מהמתקשר להזדהות. הוסיפו שאם יתקשרו שוב לקשיש, תשקלו תביעה משפטית נגד החברה.

המלצה 2: אחרי שבוצעה עסקה
1. אפשר לבטל עסקה. הקשיש יצטרך עזרה של מישהו צעיר יותר. חוק שעבר בכנסת בשנת 2016 מאפשר לקשישים לבטל רכישה כזו תוך ארבעה חודשים!!! 
2. אל תחכו. בצעו את הביטול מוקדם ככל האפשר.
3. עשו את זה בתהליך נכון באמצעות מכתב רשום. ידעו את חברת כרטיסי האשראי. שלחו לה גם העתק מכל מכתב שלכם לחברה. 
4. לאחר שביטלתם, אל תסכימו לקבל חבילות מהחברה הנ"ל. הנחו את מי שנמצא עם הקשיש המוחלש לסרב לקבל חבילות מאותה חברה. 
הגיע לידיעתי מקרה ספציפי של חברה בשם "קונים פלוס" שביצעה תהליך מכירה מהסוג שתיארתי לעיל. "הקונה" היא קשישה מוחלשת ניצולת שואה המתקרבת לגיל 90. בני משפחתה ביטלו את העסקה כמתואר בסעיף 3. "קונים פלוס" החליטו בכל זאת לשלוח חבילה שבה חלק מהפריטים שהוזמנו.
איני מביע דעה על חברת "קונים פלוס". רוצים לדעת יותר על החברה? ערכו חיפוש בגוגל של: "קונים פלוס פסקי דין". 
5. לא בהכרח החברה תכבד את החוק ואת ביטול העסקה. היא עלולה לעשות תרגילים שונים ומשונים על מנת לחיב את הקשיש בחלק או בכל הרכישה.
6. היעזרו בארגונים העוסקים בצרכנות ובמיצוי זכויות.

שני הסנט שלי בהתמודדות: השתמשו בנכדים
מה קורה כשמתקשרים אלי במקום לקשיש מוחלש?
בשיחה הראשונה אני אומר להם בנימוס שאיני מעונין במוצרים שלהם ומבקש מהם לא להתקשר אלי יותר.
בשיחה השנייה אני מזהיר אותם שאני עשוי להגיש נגדם תביעה בבית משפט ודורש מהם לא להתקשר אלי בעתיד.
השיחות הבאות אינן נעימות לשני הצדדים (בשונה מהשיחות לקשישים מוחלשים שהן נעימות לאיש הטלמרקטינג ומאד לא נעימות לקשיש). אני יכול לטרוק את השפופרת. אני יכול להסביר למי שמתקשר אלי מדוע הוא אידיוט וחדל אישים ולהסביר לו מדוע מנכ"ל החברה אותה הוא מיצג אינו מסוגל לנהל קיוסק.
למעט שתיים שלוש חברות, אחרי זה הם כבר לא יתקשרו אלי. 

אני עוד מעט בן 66. שימו במקומי בחור צעיר וקצת חצוף או נער במיוחד לא נימוסי בגיל העשרה. 
התגובות שלו יהיו פחות נעימות לאיש הטלמרקטינג מאשר התגובות שלי.

הנחו את הקשיש לענות בנימוס ובקיצור: "אני הסמכתי את X לבצע עסקאות כאלה במקומי. אם אתם רוצים למכור התקשרו אליו אתן לכם את שמו ואת מספר הטלפון שלו".
X הנ"ל הוא הנכד או קרוב משפחה אחר, נער מעל לגיל 14 או צעיר. בחרו את היותר תוקפני מבין הנכדים. הסבירו לו שמציקים לסבא ו/או לסבתא שלו ובקשו ממנו אישור לתת את מספר הטלפון שלו.   


יום רביעי, 4 במאי 2016

ניצולי השואה: ההיבט האנושי וההיבט הכלכלי

מפת השואה: איזורי השליטה הנאצית ונתיבי התעבורה אל מחנות ההשמדה במלחמת העולם השנייה
מוקר התמונה: ויקיפדיה 

מחר יום השואה. בשואה איבדה אימי ז"ל את כל משפחתה. הפוסט הוא לזכרם של דודותיי, דודיי ובני ובנות דודי שמעולם לא היכרתי משום שנספו לפני שנולדתי.

בהיבט הכלכלי, מרבית ניצולי השואה איבדו את כל רכושם. זה בודאי לא קל להתחיל מהתחלה מבחינה כלכלית, אבל בהקשר של השואה, זו לא הייתה הבעיה העיקרית של הניצולים.

בעיות חמורות יותר היו אובדן בני משפחה ואנשים קרובים אחרים שנרצחו, סבל ומכאוב שעברו במשך תקופת השואה ואולי איבוד האמונה בזה שיש משהו יציב בעולם, שאפשר לסמוך עליו.

בהיבט האנושי, ראוי שנתייחס בכבוד ובחמלה (אם צריך חמלה) לאנשים האלה, שעברו דברים שרובנו לא עברנו ואיננו יכולים אפילו להבין את גודל הזוועה.

בהיבט הכלכלי, צריך לתת להם את כל מה שמגיע להם. הצעירים שבהם כבר מעל לגיל 70. אי אפשר לא לתת להם את מה שמגיע להם ולתקן את העוול בעוד 20 שנה.

המציאות היא מעורבת. מצד אחד נתקלים בגורמים שלטוניים ובאנשים הפוגעים בהם. 


מצד שני נתקלים בארגונים ובהרבה אנשים פרטיים שמסייעים להם,  לפעמים ללא כל תמורה.

עם הרקע האישי שלי, אני מנסה להיות בצד שמסייע להם ללא תמורה. כל ניצול שואה שפונה אלי מקבל ייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום כלשהו. אפשר לפנות אלי בטלפון: 054-4480616. דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.

לפני שנה פרסמתי פוסט, שעדיין אקטואלי, בו ניסיתי לרכז קישורים ומידע על הזכויות המגיעות לניצולי שואה. לקריאת הפוסט לחצו: זכויות ניצולי שואה. 




  


יום שישי, 16 באוקטובר 2015

זכויות אזרחים ותיקים

זקן בן 109 שנפטר שנתיים לאחר צילום התמונה.
 מקור התמונה: ויקיפדיה

תכנון ניהול נאות של כלכלת המשפחה (או כלכלת יחיד) מחייב לדעת מה מצבכם הכלכלי. חשוב גם לדעת מה הן הזכויות המגיעות לכם.
זה חשוב יותר כשאתם בגיל מתקדם ופוטנציאל ההשתכרות שלכם קטן יותר.

בפוסט זה אציג זכויות עיקריות המגיעות לאזרחים ותיקים. אציג גם קישורים לאתרים בהם ניתן למצוא מידע כולל ומפורט. אין הכוונה להציג כאן רשימה ממצה של כל הזכויות המגיעות לאזרחים ותיקים.

אם אתם אזרחים וותיקים, אני מציע לכם לבחון האם אתם מנצלים את כל ההטבות להם אתם זכאים. רצוי לעשות זאת אחת לתקופה כי ההטבות עשויות להשתנות.

הזכות שלא מגיעה לאזרחים ותיקים בישראל
הזכות הזו מגיעה לאזרחים גילאי 65 ומעלה ביפן, בשוויץ, במדינות סקנדינביה, בניו-זילנד, באוסטריה ובמדינות נוספות.
זוהי הזכות לעבוד.
לשוק העבודה בישראל אין כניסה מעל לגיל 45. במקצועות ההיי-טק גם גיל 40 ולפעמים 35 הוא גיל מבוגר מדי.

ממשלת ישראל לא עושה מספיק על מנת לעודד עבודת מבוגרים. לא רק האזרחים בגילאים המבוגרים נפגעים מכך: גם המשק הישראלי מפסיד מיליארדי שקלים.

ביפן למשל, הבינו עוד בשנות ה-60 את מגמת עליית תוחלת החיים והממשלה השקיעה בבניית מרכזי הכשרה ותעסוקה לקשישים.

הגדרת אזרח ותיק
אזרח ותיק הוא מי שהגיע לגיל פרישה מעבודה. נכון להיום (סוף שנת 2015) גיל הפרישה מעבודה של גברים הוא 67 ושל נשים נע בין 62 ל-64 לפי תאריך הלידה.

גמלאות וקצבאות

1. קיצבת זיקנה של מוסד לביטוח לאומי
זהו הרובד הפנסיוני הראשון.   
גובה קצבת זיקנה בסיסית ליחיד בשנת 2015 הוא 1,617 ש"ח.
גובה קצבת זיקנה בסיסית לזוג בשנת 2015 הוא 2,387 ש"ח

לקצבה מתווספת תוספת ותק המגיעה עד למקסימום של 50% מהקצבה הבסיסית.
על כל שנה של תשלום ביטוח לאומי מעל ל-10 שנים מתווספת קצבה של 2%. אין תוספת מעבר ל-25 שנות ותק.

2. תוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה
זכאים לקבל אותה פנסיונרים שיש להם פנסיה נמוכה (עד 1,204 ש"ח ליחיד ועד 1,898 ש"ח לזוג) או שכר נמוך מעבודה (עד 1,852 ש"ח ליחיד ועד 2,222 ש"ח לזוג)) ואין להם חסכונות מעל ל-80,000 ש"ח.


 3. קצבאות נוספות תלויות מצב
קצבת שאירים במקרה של פטירת בן/בת זוג
קצבת נכות וסיעוד בבמקרה של נכות או מצב סיעודי

הנחות

1. ארנונה
אזרחים ותיקים עשויים להיות זכאים להנחה בארנונה בשיעור העשוי להגיע ל-25% עד 30%. ההנחה ניתנת רק עד 100 מ"ר משטח הדירה.
התנאים לזכאות להנחה כוללים מבחני הכנסה. התנאים וגובה ההנחה עשויים להיות שונים ברשויות מקומיות שונות.

2. תחבורה ציבורית
הנחה של 50% באוטובוסים וברכבת. זכאות להנחה: נשים מגיל 60 וגברים מגיל 65.

3. עמלות בבנקים
תושבים ותיקים זכאים להנחה בעמלות הבנקים. הם משלמים על ארבע פעולות באמצעות פקיד (פעולות יקרות) כאילו היו פעולה אחת בערוץ ישיר (פעולה זולה).

4. בריאות
הנחה של 10% על תרופות מעל גיל 75.
הנחה של 50% בתקרת התשלום להשתתפות עצמית בשירותים רפואיים בכל רבעון. זכאות להנחה כשאחד מבני המשפחה מעל לגיל 65.

5. תרבות ולימודים
אזרחים ותיקים עשויים להיות זכאים להנחות. בחלק מהמקרים מדובר בחוגים או בפעולות תרבות מטעם עירייה או מועצה מקומית. שיעור ההמחה עשוי להשתנות מעיר לעיר. 

פטורים ממיסים

1. פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי
אם אתם מקבלים קיצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי בגיל הזכאות לקיצבת זיקנה או בגיל הפרישה (בגיל הפרישה זה מותנה בגובה ההכנסה), אתם פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי.
למרות זאת המוסד לביטוח לאומי גובה בניגוד לחוק, במצבים מסוימים, דמי ביטוח לאומי מחלק ממקבלי הקיצבה. מדובר בכ-13 אלף אנשים. מבקר המדינה התריע על כך בדוח השנתי לשנת 2014. אם אתם מקבלים קיצבת זיקנה, וודאו שאתם לא משלמים דמי ביטוח לאומי.

2. החזר מס הכנסה אוטומטי לגמלאים על תכניות חיסכון ופיקדונות 
ניכוי עד לסכום של 9,840 ש"ח ליחיד ועד 16,560 ש"ח לזוג. גמלאים שהכנסתם נמוכה עשויים להיות זכאים לפטור גבוה יותר.
מימוש הזכות: באמצעות פנייה למס הכנסה לתיאום מס או בקשה להחזר אחרי הניכוי. 

זכויות נוספות של קבוצות מיוחדות של אזרחים ותיקים


אזרחים ותיקים ואזרחים ותיקים ניצולי שואה
בהגדרה כל ניצול שואה הוא גם אזרח ותיק. כשמדובר בזכויות כמו הנחות במיסי עירייה אי אפשר לקבל הנחות כפולות, כך שאם אזרח ותחק הוא גם ניצול שואה הוא צריך לבחור: לקבל הנחה בארנונה כניצול שואה או לקבל הנחה בארנונה כאזרח ותיק. ברוב המקרים, עדיף לבחור בהנחה או בזכות הניתנת לניצול שואה. 

מידע נוסף על זכויות ניצולי שואה קראו בפוסט: זכויות ניצולי שואה.

אזרחים ותיקים המקבלים תוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה
מקבלי תוספת השלמת הכנסה עשויים לקבל הנחות גדולות יותר מאזרחים ותיקים רגילים.
בין ההנחות המוגדלות:
הנחה בחשבון חשמל (50% עד תקרת צריכת חשמל), סיוע בשכר דירה, הנחה בתשלומי בזק על קו טלפון קווי, הנחה בארנונה, הנחה בתשלומי קופת חולים ומענק חימום (מענק חימום ניתן רק לאלה המתגוריים באזור קר).

אזרחים ותיקים מקבלי קצבת שאירים
אזרחים ותיקים המקבלים קצבת שאירים, עשויים לקבל הטבות גדולות יותר מאזרחים ותיקים רגילים.

אזרחים ותיקים מקבלי קצבת נכות
אזרחים ותיקים המקבלים קצבת שאירים, עשויים לקבל הטבות גדולות יותר מאזרחים ותיקים רגילים.

אזרחים ותיקים במצב בריאות לא תקין

1. עשויים להיות זכאים לטיפול רפואי בבית במקום בקופת חולים.

2. עשויים להיות זכאים לקבל מכשירי שמיעה

אזרחים וותיקים במצב כלכלי גרוע במיוחד
מקווה שאף אחד מהקוראים לא יהיה במצב כזה, אבל אם מצבם הכלכלי של קשישים הוא כל כך קשה עד שאין להם מספיק כסף על מנת להתקיים ואין להם נכסים כלכליים או אפשרות להשתכר, הם זכאים לקבל מזונות מקרובי משפחה, כגון: ילדים.
למימוש הזכות צריך להגיש תביעה לבית דין לענייני משפחה (אפשר לקבל סיוע משפטי חינם ממשרד המשפטים).

התנאי לקבלת המזונות הוא שלנתבע יש הכנסה מעבר להכנסה מספקת על מנת לכלכל את עצמו ואת בן/בת זוגו, ילדיו וילדי בן/בת זוגו.

התקווה שלא תגיעו לכך מתייחסת גם למצב עצמו וגם לכך שקרובי משפחה המסוגלים לעזור לו, אינם מעוניינים לעשות זאת.


אתרים עיקריים עם מידע על זכויות אזרחים ותיקים 

כל זכות: פורטל זיקנה והזדקנות     

אתר המשרד לאזרחים ותיקים. ראו למשל: המדריך לאזרח הוותיק -  זכויות, הטבות ומידע עבור האזרחים הוותיקים בישראל

אתר המוסד לביטוח לאומי

אתר מס הכנסה: הקלות במס הכנסה לגמלאים ולבעלי הכנסות נמוכות


אתרי אינטרנט של הרשויות המקומיות

מה הבעיה?
רבים מהקשישים אינם מחוברים לאינטרנט ו/או אינם יודעים להשתמש בו.
לא בטוח שיגיעו לפוסט זה ולרשימת אתרי המידע שבתוכו.

אם אתם בנים או יותר טוב נכדים של אזרחים ותיקים, אתם מוזמנים לקרוא ולהעביר לידיעתם את המידע. אתם גם מוזמנים ללמד אותם, כיצד להשתמש באינטרנט.

אם אתם קשישים, אולי הגיע הזמן להתחבר לאינרטנט וללמוד איך פועלים בו, לפחות ברמה הכי בסיסית.

ההמלצות שלי

1. בדקו היטב מה הן הזכויות המגיעות לכם ומצו אותן.

2. נקודות התחלה טובה הוא פורטל זכויות אזרחים ותיקים באתר כל זכות. הוא מרכז את הזכויות ומצביע למידע נוסף באתרים אחרים.

3. אם אינכם יודעים לגשת לאינטרנט, היעזרו בדור הילדים שלכם או אפילו טוב יותר בדור הנכדים.  


יום ראשון, 27 באפריל 2014

זכויות ניצולי שואה

מחר, 28 באפריל, הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בשואה איבדה אמי ז"ל את כל משפחתה: אחיותיה, בעליהן וילדיהן (וקרובי משפחה נוספים רבים, כגון: דודים ובני דודים).

כבר כתבתי בפוסטים קודמים שחוסר ידע גורם לכך, שמשפחות ואנשים אינם ממצים את הזכויות המגיעות להם. ראו למשל:




בפוסט זה אתמקד בזכויות ניצולי שואה.

פורטל זכויות ניצולי שואה
מקור מידע חשוב ביחס לזכויות ניצולי השואה הוא פורטל המידע הלאומי לזכויות ניצולי השואה בישראל. הפורטל מרכז זכויות ושירותים המגיעים להם.

את הפורטל יזמו הרשות לזכויות ניצולי שואה וכל זכות. מטרתו לרכז במקום אחד את כל הזכויות והשרותים המגיעים להם, על מנת להגדיל את הנגישות של המידע לניצולי שואה, בני משפחותיהם וגורמים המסייעים להם.
קישור לדף הכניסה לפורטל:

באתר כל זכות מתאר הדף, שאליו אני מצרף קישור, את המיזם והגופים המחויבים לו:

בדף אליו צרפתי קישור תוכלו לראות רשימה ארוכה של ארגונם המחויבים לתכנים במיזם.
בין הארגונים:
ארגוני ניצולי שואה

בדף תוכלו לראות את הרשימה המלאה של הארגונים. מרבית הקישורים לדפי אינטרנט, שצרפתי לרשימת הארגונים לעיל (מגיעים לדף האינטרנט בלחיצה על שם הארגון), הם לדף העוסק בניצולי שואה ולא לדף הראשי של אותו ארגון. עשיתי את זה על מנת להקל על הקוראים.

שימו לב שיש מגוון גדול של שירותי סיוע על ידי מגוון גדול של ארגונים. מה שלא מצאתי זה כתובת אחת שתפנה את ניצול השואה לשירותים להם הוא נזקק ותמנע ממנו חיפושים והתרוצצויות, שאולי הם לא לכוחותיו. 

דוגמאות: ארגון לתת שולח חבילות מזון, משרד המשפטים נותן סיוע משפטי חינם למיצוי זכויות, ער"ן מחזיק קו מיוחד לשיחות מצוקה של ניצולי שואה.  

מה תמצאו בפורטל?

1. זכויות המגיעות לניצולי שואה לפי קבוצות השתייכות: נכי המלחמה בנאצים, ניצולי שואה המוכרים על ידי רשויות הפיצויים בגרמניה בגין נזקי בריאות, יוצאי מחנות וגטאות וכיו"ב.

2. סיוע נוסף: משפטי, חברתי, נפשי ורגשי 

3. מספרי טלפונים של מוקדים טלפוניים בהם ניתן להיעזר

4. כתובות פורומים אינטרנטיים לניצולי שואה ולדור שני ולדור שלישי

למה עוד כדאי לשים לב?

1. אין כפל הנחות
ניצולי שואה עשויים להשתייך גם לקבוצות אחרות. כך למשל, כל ניצולי השואה משתייכים גם לקבוצת האזרחים הוותיקים. 
זה שניצול שואה מקבל הנחה, לא בהכרח מבטיח, שהוא מקבל את ההנחה המקסימלית המגיעה לו.

דוגמה: ניצול שואה מקבל הנחה בתשלום ארנונה. אם הוא קיבל הנחה בגלל שהוא אזרח ותיק, זו הנחה נמוכה יותר מההנחה שהוא זכאי לה כניצול שואה. כדאי לו לפנות לרשות המקומית ולבקש שיבטלו את ההנחה המגיעה לו כאזרח וותיק ויתנו לו את ההנחה המגיעה לניצול שואה. 

2. המידע הוא כללי. כל אדם הוא מקרה פרטי
לא קראתי את כל המידע ביחס לזכויות המגיעות לניצולי שואה, כפי שאיני קורא את כל המידע ביחס לזכויות המגיעות לקבוצות אחרות. 
אני מכיר חלק מהזכויות המגיעות לקבוצות אוכלוסייה, אבל אני יודע היטב היכן אפשר למצוא מידע ביחס לזכויות.

כאשר קיים צורך קונקרטי לברר את הזכויות במלואן, קל לי לעשות זאת.

למרות שלא קראתי את כל המידע ביחס לזכויות ניצולי שואה, אני משוכנע שיש נושאים פרטניים, שבהם הדברים לא מוגדרים באופן מדויק. מקרים "אפורים" אלה, לא בהכרח יופיעו בפורטל המידע. 

במקרים ה"אפורים" ואולי גם במקרים הברורים, חשוב גם כיצד מתנהלים על מנת לקבל את הזכויות (הביורוקרטיה הישראלית לא תמיד ממהרת לתת לאנשים את מה שמגיע להם. דוגמה אישית שלי: המוסד לביטוח לאומי לא שילם לי במשך שנתיים וחצי הפרשים של אלפי שקלים על תגמול מילואים. לא הייתה מחלוקת על זה שמגיע לי. לא הייתה מחלוקת על גובה הסכום המגיע לי. ייתכן שעד היום לא הייתי מקבל את הכסף, לולא הייתי פונה ישירות למנכ"ל עם העתק למבקר המדינה). 
מניסיוני האישי ביחס לניצולי שואה, אני יכול להגיד שכבר היה מקרה שבו קבלו סכומים נאים בגלל האופן בו פעלתי בתחום "אפור", שספק אם יופיע בפורטל המידע.  

הזווית האישית שלי
מעבר לנכונות שלי להרצות (שתורגמה לשתי הרצאות בנושא התנהלות כלכלית בעמך), אני נותן גם ייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום לניצולי שואה. מעוניינים מוזמנים לפנות אלי.

למצגת של ההרצאה האחרונה בעמך אפשר להגיע באמצעות הקישור הבא:
הבנק אויב או ידיד? - כיצד להתנהל מול הבנקים




יום ראשון, 6 באפריל 2014

הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים

הכותרת של פוסט זה היא גם הכותרת של המצגת שלי, בהרצאה שהרציתי היום (בשנת 2014) לניצולי שואה בעמך בירושלים.
מאז הרציתי על הנושא הזה במקומות רבים וגם עדכנתי את המצגת. 
שיניתי את שם המצגת מ"הבנק ידיד או אויב" לשם קליט יותר "הבנק אויב או אוהב".
בשנת 2022 עדכנתי את הפוסט וצרפתי קישור למצגת מעודכנת. 

את הצורך בפוסטים בבלוג ובהרצאה על הנושא זיהיתי לפני חצי שנה בהרצאה על כלכלת המשפחה באותו פורום.

משאלות והתייחסויות המשתתפים הבנתי שלאנשים תחושות קשות כלפי הבנקים העושקים וגוזלים אותם (מנקודות המבט שלהם). ראיתי פחד, חשש מפעולה שמא פקידי הבנק לא יאהבו אותה, מרירות ותחושות דומות. 

לא רק שם זיהיתי התייחסות כזו. ראיתי משפחות שהגיעו במסגרת ייעוץ לכלכלת המשפחה, למסקנה, שיש מקומות טובים יותר לניהול כספם. 

כשבאו להעביר את הכסף, העבירו רק חלק קטן ממנו. הנימוק: "הפקיד בסדר איתי" או "הפקיד יכעס עלי ולא ירצה לתת לי שרות".

הגיע הזמן לשים את הדברים בפרופורציה וגם ללמד כיצד מתנהלים מול בנק. זה מה שניסיתי לעשות במצגת שלי.

צפו במצגת: הבנק ידיד או אויב?

הערה חשובה

את הייעוץ בכלכלת המשפחה לניצולי שואה, אני נותן ללא תשלום. בסיום המצגת, הם קיבלו כרטיסי ביקור שלי, בצירוף הזמנה מילולית לפנות אלי לייעוץ בכל עת.

גם ניצולי שואה אחרים מוזמנים לפנות אלי.

טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...