‏הצגת רשומות עם תוויות דיור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דיור. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 23 באוגוסט 2026

לונג'יביטי: היבט הדיור

 


אריכות ימים מיטבית מבוססת על שילוב של מגוון גדול של תחומים. 

אחד התחומים הוא דיור של אזרחים ותיקים, שאולי כבר פחות במיטבם מאשר בעבר. 


קראתי היום מאמר מעניין במסגרת ניוזלטר של המכון לאריכות ימים מיטבית, שנשלח אלי באופן קבוע. 

את הניוזלטר כותבת ד"ר אירה סובל. הפעם נעזרה בעו"ד רינת שפרוט. 


כותרת המאמר: "מספיק נפרדת כדי לשמור על פרטיות - מספיק מחוברת כדי לשמור על קרבה - הכירו את הדיורית". 


החידוש מבחינתי הוא הגילוי, שגם במדינת ישראל יש חשיבה על מגורים מתאימים למאריכי ימים. 

החשיבה הזו מתחילה להיות מתורגמת להיבטים מעשיים של תכנון יחידות דיור. 


העיקרון המוביל הוא שדירה לא בהכרח מתאימה לשלבי חיים שונים.

במקום לאלתר ועשות שינויים בדירות כשיש התדרדרות קוגניטיבית ו/או תפקודית בונים מראש דירה הכוללת דיורית. 

בדירה גרים בני המשפחה של אותה אישה מאוד מבוגרת או אותו איש מאוד מבוגר. 

בחלק אינטגרלי ממנה שנקרא דיורית גר הקשיש או הקשישה. 

יכולה להיות כניסה נפרדת. יש מקלחת, מטבח ושירותים נפרדים, אבל הדיורית היא חלק מהדירה ואי אפשר למכור אותה בנפרד. 

יש מרחב מוגן משותף. בדיורית עשויה להיות חדר קטן נוסף עבור עובדת זרה. 


מתכונת כזו מאפשרת שמירה על פרטיות ביחד עם קרבה למשפחה של אחד הילדים של מאריך הימים או בתדירות גבוהה יותר מאריכת הימים.


ממליץ לקרוא את הניוזלטרס המעניינים האלה.



זווית הראייה שלי



1. ממה שראיתי ולמדתי על "אזורים כחולים" שם מקובל שהמשפחה מטפלת במאריך ימים שכבר אינו במיטבו. אין שם מוסדות סיעודיים או דיור מוגן. 

גם כשמדובר בקרוב משפחה ערירי המשפחה מטפלת בו.


2. המעבר לדיור מוגן מקצר חיים בשנתיים בממוצע בארה"ב. 

יש מקרים מיוחדים שזה אינו כך משום שזו מסגרת מיוחדת בעלת איכויות טובת יותר.


3. מביקוריי בישראל אצל קרובי משפחה מדור קודם בדיור מוגן, ובנסיבות אחרות של ביקור בדיור מוגן, שמתי לב לכמה תופעות שעלולות להיות קשות לדיירים:

א. מי שהגיע לשם והיו לו חברים וחברות עלול להישאר בלעדיהם בגלל סוף "הישורת האחרונה" שלהם או בגלל התדרדרות קוגניטיבית שלהם ו/או הידרדרות פיזית קשה שלהם. 


ב. בהדרגה פוגשים במרחבי הדיור המוגן יותר אנשים שמצבם הורע. חלקם עם עובדת זרה. חלקם במצב לא קל. 

המחשבה הראשונה שעוברת בראש של דייר/ת שבמצב טוב יותר היא שזה עלול לקרות גם לו או לה. 



המודל הסינגפורי



סינגפור היא מדינה עם תוחלת חיים גבוהה. יש שם מודל המעודד מגורים של משפחות בקרבת בני משפחה שהזדקנו. 

העידוד הוא באמצעות מענק המוזיל את מחיר הדירה באופן משמעותי. 

לפרטים קראו את הפוסט: סינגפור: הזדקנות כבעיה - גישה ייחודית לטיפול בה. 




המודל של באלי



באי באלי באינדונזיה יש קהילה מגובשת. לא ידוע לי שיש שם תוחלת חיים גבוהה. 

הבאלינזים הם הינדים. הבתים פתוחים ואף מקומי לא גונב. 

המשפחה המורחבת גרה ביחד בבית. יש הרבה מעגלים של שיתוף פעולה בקהילה.


למידע נוסף קראו: באלי: על שמות והתנהגות כלכלית




 

יום חמישי, 22 בינואר 2026

זהו כבר לא הישוב שבו חייתם: השלכות של התחרדות על תושבים ביישובים



באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 קניתי דירה בעיר מגוריי ירושלים.

את הדירה קניתי בשכונת רמות. אז שכונה חדשה. כשקיבלתי את הדירה עברתי לגור בה. 

תושבי השכונה היו חילוניים ודתיים. 

בקצה העליון של השכונה היו מספר קטן של בתים בהם התגוררו חרדים. 


אחרי מספר שנים עברה להתגורר בכניסה שלי בבית המשותף משפחה חרדית לא סימפטית. חוזרים בתשובה.

אירוע שזכור לי היה דפיקות עזות בדלת בשעת חצות שהעירו אותי. 

אחרי שהתעוררתי הבנתי שדופקים בדלת שלהם ולא שלי. אלה היו לוכדי עריקים של צה"ל. 


לפני שהתחתנתי בסוף שנות ה-80 החלטנו למכור את הדירה. 

היה ביקוש גדול ומכרנו במחיר טוב. 
הקונים זוג צעירים חרדים לפני חתונתם. את המו"מ ניהול בעיקר אבי הכלה כי אבי החתן לא גר בירושלים. 

משפחה נפלאה. אפילו הוזמננו לחתונת הזוג והגענו. 


כמה שנים מאוחר יותר היה רוב חרדי בשכונה ומחירי הדירות צנחו.

חילוניים שמכרו את דירתם קיבלו הרבה פחות כסף ממה שקיבלו אלה שמכרו מספר שנים קודם לכן. 


נזכרתי בזה כשקראתי את הכתבה של טלי חרותי-סובר בדה מרקר מ-16.1.26. 

כותרת הכתבה: המהפך השקט. כותרת המהדורה המודפסת: "אדם קם בבוקר מגלה ליד הבית כולל". 

הכתבה עוסקת במה שקורה בישובים שהיו ללא חרדים ובהדרגה הופכים לישובים חרדים. 

הכתבת מצטטת חוקרים ומחקרים ומביאה נתונים. 



ערים וישובים שבהם מתרחש תהליך התחרדות



זוהי רשימה לא ממצה.

כבר התחרדו: בית שמש (עומדת להיות העיר החרדית הגדולה  בעולם אחרי שתעקוף את בני ברק), טבריה, צפת.

במגמת התחרדות מסיבית: יבנאל, ערד 

במגמת התחרדות: אופקים, קרית מלאכי, חצור הגלילית,  גבעת זאב, חריש, נוף הגליל, עפולה, קרית גת


בדרך כלל מדובר בישובים בהם מחירי הדירות זולים יחסית.



תוצאות שככיחות בישובים במגמת התחרדות



1. ירידה במחירי הדירות


2. ירידה באשכול החברתי- כלכלי של הישוב

חלק מהחרדים אינם עובדים ומקבלים הנחות בארנונה. 

התופעה הזו אינה מתרחשת בכל הישובים המתחרדים. 

בכתבה מצוטט ד"ר אריאל פינקלשטיין  מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. 

פינקלשטיין אומר שראשי הרשויות לא מעוניינים בהתחרדות בגלל הירידה באשכול החברתי- כלכלי. 

המשמעות היא ירידה בהכנסות הרשות וכפועל יוצא  מכךגם באיכות השירותים שמקבלים התושבים. 


הם נלחמים בתופעה באמצעות עידוד בנייה שאינה מתאימה למגורי חרדים, למשל: מגדלים.


3. עזיבה של חילוניים ודתיים לישובים אחרים. 

מי שממהר לעזוב לישוב אחר, מצליח למכור את הנכס שלו במחיר סביר, כפי שאני עשיתי בצעירותי בשכונת רמות בירושלים.


4. הקמת קרוונים למוסדות לימוד חרדיים בשטחים ציבוריים ללא אישור ובניגוד לחוק

מתופעה זו נגזרה הכותרת של המהדורה המודפסת של המאמר. 

גם כשמתלוננים אין אכיפה.


5. מוסדות שמיועדים לשרת את כלל האוכלוסיה מוסבים למוסדות חינוך דתיים.

ד"ר נרי הורוביץ אומר לכתבת, שמתנ"ס מקומי נהפך לבית ספר חרדי ומקומות אחרים מוסבים לגנים חרדיים. 

התופעה הזו מרתיעה חילוניים. 



השורה התחתונה



הגידול באוכלוסייה החרדית כופה על החרדים לחפש מגורים זולים גם בישובים לא חרדים. 

בחלק מהמקרים מתבצע תהליך של התחרדות כשהאוכלוסייה הלא-חרדית נוטשת. 

לתופעה הזו עשויות להיות השלכות שליליות על אוכלוסייה ותיקה בישוב, שנאלצת לנטוש והשלכות שליליות על מצבו של הישוב ויכולתו לספק שירותים לתושבים.



יום שבת, 10 באוגוסט 2024

מדריך לחיסכון

 


פוסט זה הוא מדריך בסיסי לחיסכון. אנסה להסביר ולהציג בו:

1. מדוע צריך לחסוך?

2.  עקרונות לחיסכון  

3. סוגי חיסכון


מדוע צריך לחסוך?


המשל הידוע על הנמלה והצרצר מדגים זאת היטב. זה שהיום אין מחסור במזון (הנמלה והצרצר) או במשאבים כספיים אינו מעיד על כך שבעתיד לא יהיה מחסור כזה. 

על מנת שלא יהיה מחסור במשאב, מזון במקרה של הנמלה והצרצר, או כסף בהקשר של כלכלת המשפחה, חוסכים או אוגרים לימי סגריר. 

חוסכים כסף לא רק לימי סגריר, אלא גם על מנת לממש מטרות בחיים שיש להן עלות כספית. 


עקרונות לחיסכון


1. צריך לחסוך לטווחי זמן שונים: מידי, טווח זמן קצר, טווח זמן בינוני וטווח זמן ארוך. 



2. אופן ההשקעה תלוי ברמת הסיכון שמוכנים לקחת.

רמת הסיכון תלויה בגורמים אישיים ובגורמים אחרים. בדרך כלל רמת סיכון גבוהה עשויה גם להגדיל את הסיכוי לתשואה גבוהה יותר.


3. אופן ההשקעה תלוי בטווח זמן ההשקעה.

ככל שטווח הזמן להשקעה גדול יותר כך אפשר להעדיף תשואה גבוהה יותר במחיר של סיכון גדול יותר.


4. לחסכונות עשויה להיות מטרה ספציפית.

למשל חיסכון פנסיוני.


5. חשוב לעקוב תקופתית אחרי מצב החסכונות.

המעקב נועד לוודא שכספים שהופקדו על ידי המעסיק או  משק הבית או היחיד אכן הגיעו לחיסכון שלו. 

המעקב נועד גם לוודא שמסלול החיסכון נכון עבור בעלי החיסכון בתנאים שהשתנו ושהעמלות שהוא משלם סבירים.

במידת הצורך מעקב עשוי להביא לשינוי מסלול החיסכון ו/או הגוף המנהל אותו.


6. גובה מיסוי הרווחים על משיכת הכסף הוא שיקול.

בדרך כלל עדיף לא לגעת בחסכונות פטורים ממס על רווחים לפני שממשים חסכונות החייבים במס.


סוגי חיסכון


אנסה להתחיל מהטווח הקצר ביותר ועד לטווח הארוך ביותר.


בלת"מ

אלה הם ראשי תיבות של הוצאה בלתי מתוכננת. למשל: טיפול שיניים לא צפוי או תאונת דרכים.

ברמה הפילוסופית ניתן לחזות שיהיו הוצאות כאלה. לא ניתן לחזות מתי ומהו סוג ההוצאה הספציפי שיהיה צורך להוציא.   

לגבי גובה החיסכון הנדרש להוצאה כזו, קצה החוט הוא סקרים שבדקו עד כמה קל למשפחות וליחידים בישראל לעמוד בהוצאה כזו. בסקרים דובר על הוצאה בלתי צפויה של 8,000 שקלים.

בתקופת הקורונה תוצאות הסקר הראו שיותר מ-50% משתתפי הסקר אמרו שיהיה להם קשה או בלתי אפשרי לעמוד בהוצאה הזו. 

גם ממצאים של סקרים כאלה לפני ואחרי הקורונה הראו שאחוז גבוה  ממשקי הבית במדינת ישראל לא ערוכים לעמידה בהוצאה חד-פעמית בלתי צפויה של אלפי שקלים.


המלצות

1. החזיקו חיסכון של לפחות 8,000 שקלים לבלת"מ. 

2. השקיעו אותו עם נזילות מידית וברמת סיכון נמוכה.

3. יש שתי דרכים לשמור על סכום מתאים של חיסכון:

     א. להמשיך לחסוך סכומים קטנים לולת"מ מדי  
          חודש.
    ב. לחדש או להשלים את החיסכון לאחר אירוע שבו         התרחשה הוצאה בלתי מתוכננת.


חיסכון למטרות מחזוריות


מטרות מחזוריות הן מטרות שחוזרים עליהן אחת לתקופה. דוגמאות: החלפת מכונית כל חמש שנים, נסיעה לטיול בחו"ל כל שלוש שנים.

המלצות

1. פער הזמן בין מימוש אחד של המטרה למימוש הבא קובע את טווח הזמן.

2. ככל שטווח הזמן בן מימוש אחד למימוש הבא ארוך יותר כך ניתן להגדיל סיכון על חשבון נזילות. הכסף צריך להיות נזיל בנקודות הזמן בה רוצים לממש אותו. 

3. יש מטרות שניתן להיות גמישים בהן מבחינת טווח זמן ועלות.
למשל: החלפת מכונית.
אם לא הצטבר מספיק כסף, אפשר לדחות את ההחלפה בשנה או שנתיים או לרכוש מכונית זולה יותר. 


חיסכון למטרות חד פעמיות

ישנם אירועים שהם לא אירועים חוזרים, למשל: מימון לימודים באוניברסיטה או חתונה או  נסיעה לטיול של חצי שנה בחו"ל. 
לאירוע כזה יש עלות, העשויה להיות עלות גבוהה. נדרש חיסכון, בדרך כלל לטווח זמן בינוני או ארוך. 

הדוגמאות שהבאתי בפיסקה זו מציגים היבט נוסף. לא בהכרח תהיה חתונה לא בהכרח יהיו לימודים באוניברסיטה או במסגרת לימוד אחרת. 
במקרה כזה החיסכון יכול להישאר "יתום". יהיה צורך לעשות בו שימוש אחר: חיסכון למטרה אחרת או שימוש בכסף שנצבר. 

המלצות

1. טווח הזמן ורמת הסיכון ספציפיים לכל מטרה.

2. נדרש מעקב תקופתי על החיסכון.


חיסכון לדיור


גם חיסכון לדיור הוא סוג של חיסכון למטרה חד פעמית. בגלל שרכישת דירה היא הוצאה גדולה במיוחד, המחייבת ברוב המקרים תשלומי משכנתא גבוהים  במשך שנים ארוכות, בחרתי לתת לחיסכון הזה סיווג נפרד.  

המלצות

1. להביא בחשבון שהפער בין החיסכון למחיר הדירה עלול לגדול.

2. בחון האם החיסכון כולל גם הטבות במשכנתא. 

חיסכון לפנסיה


זהו חיסכון לטווח הארוך ביותר של עשרות שנים. מתחילת ההעבודה ועד לפרישה מעבודה. 
הרציונל חיסכון הוא שבגיל מבוגר אנשים רבים פורשים לגמלאות וצריכים מקורות חליפיים לכיסוי הוצאות במקום השכר. שלושה רבדים של חיסכון צריכים לענות על צורך זה: 
רובד 1: קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי 
רובד 2: חיסכון פנסיוני 
רובד 3: נכסים פיננסיים אחרים  

כתבתי הרבה פוסטים בבלוג זה בנושא של חיסכון פנסיוני. הקוראים מוזמנים לחפש אותם ולקרוא אותם. 

 

המלצות

1. נסו לצבור חיסכון פנסיוני מספיק לצרכים הצפויים לכם בעתיד. 

2. לא למשוך את מרכיב הפיצויים כשאין בזה הכרח.

3. ככל שהגיל צעיר יותר וטווח החיסכון ארוך יותר אפשר לבחון השקעה ברמת סיכון גבוהה.

4. עקבו אחרי הדוחות התקופתיים של קרן הפנסיה או אפיקים פנסיוניים אחרים בהם אתם חוסכים.

5. תוכלו למצוא בפוסטים בבלוג זה ובהרבה אתרים אחרים המלצות נוספות. רק זיכרו שהן כלליות ויש צורך לבחון את זה ספציפית לגבי כל אחד. 


התייחסות כוללת


בדומה לניהול הוצאות גם בניהול חסכונות יש השפעה מצטברת. 

בדומה לניהול הוצאות בחלק מהמקרים אפשר לוותר על מימוש חלק מהמטרות שחוסכים עבורן או לדחות את מימושן. 

זה לא נכון לגבי חלק מהמטרות כמו חיסכון לבלת"מ וחיסכון פנסיוני. 

ויתור על מטרת חיסכון עשוי להיות לפעמים קל יותר מאשר חיסכון קבוע של הוצאה מסוימת.

לא כל משק בית יכול לנהל חסונות באופן כל כך מפורט ושיטתי. יש כאלה שיסתפקו בניהול ספציפי של חיסכון לטווח קצר, חיסכון לפנסיה וחסכונות למקרים קיצוניים. 

את יתר החסכונות יחלקו בין חסכונות לטווח קצר, חסכונות לטווח ארוך וחסכונות לטווח זמן בינוני.







יום חמישי, 11 בפברואר 2021

מחשבות של מנהל סיכונים: לרכוש דירה?

 


איגוד היועצים לכלכלת המשפחה ראוי לשבחים רבים על פעילויות מרחוק שהוא מארגן עבור החברים באמצעות זום. מדובר בהרצאות. מדובר במפגשים עם אנשים משפיעים בכלכלה הישראלית ומדובר במפגשי סיעור מוחות, בהם מציגים בעיה וכל מי שרוצה מעלה את הרעיונות שלו. אין ספק שמפגשים כאלה מעשירים את המשתתפים.


המפגש הבוקר (10 בפברואר)


המפגש הבוקר עסק בזוג צעיר (לא מקרה ספציפי אבל מאפיין לא מעט זוגות כאלה) הגר בשכירות ומעוניין לרכוש דירה. 

שניהם עובדים. שניהם לומדים ומצליחים לחסוך סכום קטן כל חודש.

השאיפה שלהם היא לרכוש דירה. השאלה שנשאלה: מה תציעו להם לעשות?


כמובן שזה תלוי בנסיבות הספציפיות של כל זוג. לא דומה זוג בוגרי 8200 שלומדים לתואר במדעי המחשב לזוג לומדי ספרנות או מקרא באוניברסיטה. 

לא דומה זוג ממשפחה עשירה עם יחסים טובים במשפחה ונכונות לתת להם סכומי כסף גדולים במתנה לזוג עני, שאולי יצטרך לתמוך בהוריו.

במהלך הדיון דיברתי מעט. בפוסט אציג כמה מהרעיונות שלי בהתייחסות לנושא.


מזווית של מנהל סיכונים


כידוע, אני לא רק יועץ לכלכלת המשפחה אלא גם מנהל סיכונים. 

מזווית ראייה של מנהל סיכונים, הדבר האחרון שזוג כזה צריך לעשות בעת הזאת היא לקחת משכנתא ולקנות דירה. 

קניית דירה ללא אחוז גבוה (לפחות 50%-60%) של מימון עצמי היא סיכון גדול. גם תשלום חודשי מעל ל-30% מההכנסה ובוודאי מעל ל-50% הוא סיכון, למעט אצל כאלה שברור שההכנסה שלהם תעלה וברור שתהיה בה עלייה גדולה.

ככל שאי-הוודאות גדולה יותר רמת הסיכון גדולה יותר. 

אי-הוודאות בתקופת המשבר הנוכחית גדולה במיוחד.

מגפת הקורונה גרמה לשינויים מהותיים. ברור לגמרי שחלקם אינם הפיכים. פחות ברור לאיזה עולם אנחנו צועדים, על אף שיש כמה מגמות שסביר שיתעצמו. 


ריחוק חברתי ועבודה מרחוק


אין ספק שמגמת העבודה מרחוק, שהתחילה עוד לפני הקורונה ותפסה תאוצה בזמן הקורונה תימשך. 

באופן דומה גם נצרוך יותר שירותים מרחוק למשל באמצעות e-Commerce, שירותים פיננסיים מרחוק ושירותי בריאות מרחוק. 

העבודה מרחוק עשויה להשפיע על דפוסי רכישת דירות. אי-הוודאות ביחס לדפוסים מגדילה את הסיכון ברכישת דירה.


משבר כלכלי


בלי להיכנס בפוסט זה לעומק, ברור לגמרי, שיש משבר כלכלי עולמי חמור ומשבר כלכלי חמור גם במדינת ישראל. 

משבר כזה משפיע בהכרח גם על משפחות. הנפגעים העיקריים הם הצעירים. לא בהכרח הם ימצאו עבודה. לא בהכרח הם ימצאו עבודה מתאימה לכישוריהם. בהחלט ייתכן שיצטרכו להתפשר גם על גובה המשכורת וההטבות סביבה. 

מחקרים על משברים קודמים מדברים על "דור אבוד": דור שמרוויח כ-5% או 6% פחות בממוצע לאורך כל הקריירה שלו. דור עם פחות סיפוק מעבודה. דור עם פחות ילדים. 

בני הזוג במקרה שהוצג מועדים להיות כאלה משום שהם בתחילת הקריירה שלהם.

הסיכון להכנסה נמוכה ממה שהזוג מצפה לה הוא ברוב המקרים גדול במיוחד בתקופה זו. 


שוק העבודה


עוד לפני משבר הקורונה עבר שוק העבודה שינויים. רובם בכיוון של פחות יציבות. העתיד צופן שינויים נוספים בכיוון כזה:


1. פחות שכירים. יותר עצמאיים.

בעיקר יותר מודל ביניים של עצמאי שהוא במקביל שכיר לפעמים שכיר בחלקי משרה. לפעמים שכיר ביותר ממקום אחד ובמקביל גם עצמאי.


2. היעלמות מקצועות והיווצרות מקצועות חדשים.

התקדמות הטכנולוגיה מיתרת מקצועות ודורשת מקצועות חדשים.


3. אפשרות של פחות מקומות עבודה כך שאחוז גבוה יותר מהאוכלוסייה לא יעבוד.

הטכנולוגיה גם מחליפה עובדים.


4. צורך בהחלפת מקצוע במהלך הקריירה

לפרטים קראו: הלנצח תעבדו באותו תחום עיסוק?


כל אלה מצביעים על סיכון גדול יותר של היוותרות ללא הכנסות מעבודה ועל תנודות בגובה ההכנסה.

 

שלב בחיים

 

בני הזוג בדוגמה הם עדיין בשלב לא יציב של חייהם המקצועיים והמשפחתיים.  ככל שאי-היציבות גדולה יותר כך גם הסיכון גדול יותר.

שינויים אפשריים בעתיד:


1. מקומות עבודה חדשים אחרי הלימודים

לא ברור באיזו עיר ובאיזה אזור זה יקרה. ספק אם ברור גובה ההכנסה הצפויה מעבודה. ממש לא רעיון טוב להחליט על המקום בו קונים דירה בשלב זה.

האם המקום החדש הוא המקום בו ימשיכו לעבוד או שמסיבות אלו ואחרות יחליפו מקום עבודה? 

אצל מי שעובד מספר שנים באותו מקום זה סיכון קטן יותר.

אי-יציבות תעסוקתית מגדילה את הסיכון ברכישת דירה בהיבטים של מיקום ויכולת החזר משכנתא. 


2. הולדת ילדים

זהו Game Changer המשפיע במגוון רחב של היבטים:

א. הוצאות גדולות יותר.

ב. מגבלות של שעות עבודה לפחות אצל אחד מבני הזוג.

ג. החלפת מקום מגורים קשה יותר כשיש ילדים מאשר כשאין: כשאין ילדים לא צריך לדאוג למסגרות לילדים ולא צריך לחשוב על ההסתגלות החברתית שלהם לסביבה חדשה. 

ד. בחירת דירה לרכישה כשיש ילדים שונה מהותית מבחירת דירה לזוג ללא ילדים.

האם באמת זוג ללא ילדים יכול לתכנן רכישת דירה גם לתקופה שיהיו להם ילדים בלי להכיר את המשמעויות של מספר הילדים וצרכיהם על בחירת דירה?

היוולדות ילדים עשויה להיות סיכון בהיבט של יכולת החזר משכנתא ובאופן כללי בהקשר של מאזן הכנסות-הוצאות.


שוק הדיור


אני לא מאלה שקונים את ההנחה, שמחירי הדיור יעלו לנצח. 

בעבר כבר ירדו מחירי הדירות להערכתי זה יקרה גם בעתיד. לא נכון לחשוב, שאם הביקוש עולה על ההיצע המחירים יעלו כל הזמן. 

בשלב מסוים המבקשים פשוט לא יוכלו לרכוש את המוצר ויחפשו פיתרונות חליפיים. 
אגב, לא טענתי שלתמיד הביקוש יעלה על ההיצע בשוק הדירות לרכישה במדינת ישראל.


סגמנטציה של שוק הדיור

גם אם יעלו מחירי הדיור בממוצע יהיו מקומות שבהם הם יעלו במתינות. יהיו מקומות שבהם יעלו באופן חד יותר ויהיו מקומות שבהם המחירים ירדו. 

זכור לי סרטון ב-You Tube בו גורו לשוק הדיור בארה"ב הציע להיזהר בהשקעה בשוק זה יד לאחר צניחת המחירים אחרי משבר הסאבפריים. 

הטענה שלו הייתה שיש מקומות בהם תקנו בזול, אבל לא תצליחו להשכיר ולא תרצו לגור בהם. 

הסגמנטציה במחירי שוק הדיור מגדילה את הסיכון של רכישת דירה על ידי מי שאינו מבין את שוק הדירות.


שינויים בדפוסי הדיור

העבודה מרחוק משנה את המגמות בשוק הדיור. קראתי ראיון עם אנליסט מגמות בשוק הדיור של בנק הולנדי המסביר כי העבודה מרחוק גורמת לעזיבת מרכזי הערים לפרברים ומחוץ להם. הוא אומר שהמגמה הזו באה כבר לידי ביטוי בעזיבות של ניו יורק ושל תל אביב לטובת מקומות מחוץ לעיר. 


קיימת גם עזיבה של הסיליקון וואלי בקליפורניה לטובת מקומות זולים יותר. היא מבוססת לא מעט על עבודה מרחוק במקום עבודה מהמשרדים. 

כך למשל, חברת Oracle מתכוונת להעביר את המטה שלה לטקסס.

סביר שמגמה של מגורים בפריפריה בישראל עשויה להתחזק. 

גם התחממות כדור הארץ משפיעה. בעיר גדולה באריזונה מוקמת שכונה ירוקה. הגרים בה יהיו ללא מכוניות פרטיות.

הסיכון של רכישת דירה במקום שהמחירים בו עלולים לרדת גדל כאשר משתנים דפוסי הדיור.


בחרתי לא להתייחס בפוסט זה לרעיונות של רכישת דירה להשקעה ומגורים בשכירות. 

לדעתי הם לרוב לא מתאימים למשפחות במיצוב ובשלב של הזוג בדוגמה.

מי שמעוניין לדעת מה אני חושב על הנושא, בהקשר של השקעה ישירה בדירות בישראל או בחו"ל, מוזמן לקרוא פוסטים אחרים.


הוצאות נלוות


לרכישת דירה יש הוצאות נלוות רבות. קראתי הערכה של כ-5% מעלות הדירה. 

בין ההוצאות: מיסוי, עורך דין, מתווך, ריהוט, שינויים בדירה, הובלה, תשלומים ראשונים להתחברות לחשמל, מים, גז וכיו"ב.


לסיכום


מזווית של מנהל סיכונים כמעט לכל הזוגות הצעירים שאין להם מספיק חסכונות אישיים, אין להם יכולת לחסוך סכומים גבוהים בכל חודש ואין להם הורים שישלמו חלק גדול ממחיר הדירה, הסיכון ברכישת דירה בעיתוי הנוכחי הוא גדול במיוחד.

הגורמים העיקריים לסיכון:


1. הסתברות גבוהה לאיבוד מקומות עבודה ו/או שכר נמוך מהמצופה.


2. משבר כלכלי ובריאותי חמור.


3. הסתברות גבוהה לשינויים מהותיים מתמשכים כתוצאה ממשבר הקורונה. 


4. הסתברות גבוהה לשינויים מהותיים בשוק העבודה, העלולים בטווח ארוך לפגוע בהכנסות המשפחה.


5. הסתברות גבוהה לשינויים בשוק הדירות הנלווים לשינויים המתמשכים בעקבות משבר הקורונה.


6. שינויים במאזן ההכנסות-הוצאות במקרה של הולדת ילדים.


השורה התחתונה: 

שקלול כל הגורמים מתאר תמונה של משבר ושל חוסר יציבות. המגדיל את חוסר הוודאות. כשחוסר הוודאות גדלה גדלים גם הסיכונים. 

ההמלצה שלי היא לשקול היטב לפני שמתחייבים לרכוש דירה ובמקרים רבים להעדיף את דחיית ההחלטה עד שתהיה פחות אי-וודאות.




יום שבת, 9 בדצמבר 2017

נוה שאנן: עבודה של זרים, דיור ומפגש תרבויות ואוכל מרתק

ירקות בחנות ירקות בנוה שאנן

לפני כמה שנים הוגבל מספר העובדים התאילנדים הרשאים לעבוד בארץ. החקלאים נאבקו על מנת שיתירו להם להביא פועלים זרים מתאילנד. אחת הטענות הייתה שהם מחליפים ישראלים בעבודה ואותם ישראלים נשארים מובטלים.

אחד החקלאים מהדרום הפריך את הטענה הזו בכלי התקשורת. הוא סיפר שהוא חיפש עובדים ישראלים והציע להם תנאי עבודה טובים יחסית: שכר גבוה משכר המינימום שהוא גבוה משכרם של התאילנדים, כל הזכויות הסוציאליות החוקיות המגיעות להם ועוד. 
למודעות הדרושים שלו נענו מעטים מעיירות הדרום, שאז היו בהן לא מעט מובטלים. מעטים עוד יותר הגיעו לעבודה. אחרי יום יומיים כמעט כולם הפסיקו לעבוד. הם אמרו לו שהעבודה קשה מדי.

הסיפור זה ממחיש עובדה הנכונה גם לישראל וגם למדינות מפותחות אחרות: אזרחי המדינות האלה כבר אינם מוכנים לעשות עבודות קשות ופשוטות שהשכר שמקבלים עליהן נמוך.
מישהו צריך לעשות את העבודות האלה.
מי שעושים את העבודות האלה הם עובדים זרים. הם מגיעים מארצות שהשכר בהן נמוך הרבה יותר ולא תמיד יש עבודה המפרנסת את בעליה.
הם מוכנים להסתפק במועט, לעבוד קשה ובחלק מהמקרים גם לשלוח חלק מהכספים שהם מרוויחים למשפחתם בארץ המוצא שלהם.

העובדים הזרים גרים באיזורים שבהם מחירי הדיור נמוכים ונמצאים בקרבת מקומות תעסוקה. נוצרות קהילות המשמרות חלקים מהתרבות המקורית שלהם. בתל אביב רבים מהם מתרכזים בשכונת נוה שאנן הסמוכה לתחנה המרכזית.
רחוב נוה שאנן זכור למבוגרים שבינינו כמרכז חנויות הנעליים. היום תמצאו בו בעיקר חנויות המשרתות את העובדים הזרים, כמו גם מטילים המגיעים לאיזור, חרף המוניטין המפוקפק שלו.
חנות הירקת המופיעה בתמונה בראש פוסט זה היא דוגמה לחנות כזו. חלק מהירקות המופיעים בה אופיניים לארצות המוצא של העובדים הזרים ולא תמצאו אותם בחנות ירקות רגילה.

יותר מסיור בתי אוכל בשכונת נוה שאנן
סיור מסעדות ובתי אוכל בנוה שאנן אליו הצטרפתי אתמול, היה יותר מסיור בתי אוכל.  
אני תמיד אוהב לאכול אוכל אוטונטי וזול. בין עם זה במסעדת פועלים בישראל ובין עם זה במסעדה בארץ אחרת בה אני מטייל.
היתרון של הטיול בנוה שאנן הוא שנחשפתי לטעימות של אוכל אוטנטי ממספר רב של ארצות.
אוכל סיני שאני כבר מכיר. אוכל נפאלי שמספיק דומה לאוכל הודי, שאוכל להגיד עליו, שלמעט הרטבים, אני מכיר אותו. אוכל אריתראי וקינוח פיליפיני שמעולם לא אכלתי. 
היות שחלק גדול מהסועדים הם עובדים זרים, האוכל לא רק אותנטי, אלא גם במחיר שמתאים לכיס שלהם, כלומר: זול.
אבל הסיור היה יותר מסיור בתי אוכל נחשפנו מעט למרקם התרבותי ולהווי החיים בשכונה בה חיים ארבעה סוגים של תושבים.

התושבים הותיקים
ישראלים בעלי הכנסה נמוכה שגרו בשכונה עוד לפני הפועלים הזרים. לו הייתה להם יכולת כלכלית מספקת היו עובדים לשכונה אחרת. מבחינתם העובדים הזרים מנשלים אותם ופוגעים בהם. כמה מהם אמרו לנו את זה מבלי ששאלנו אותם. זעמם מופנה בעיקר לאפריקאים שבין העובדים הזרים.

עובדים זרים חוקיים
מדובר בעיקר בעובדים מהמזרח הרחוק: סינים, פיליפינים, נפאלים והודים. הסינים בעיקר פועלי בנין. הפיליפינים והנפאלים בעיקר מטפלים באנשים במצב סיעודי.

אפריקאים: פליטים או מחפשי עבודה?
רובם אריתראים או סודנים. הם באים ממקומות בהם חייהם נתונים בסכנה. הם עוברים דרך קשה בומסוכנת עד שהם מגיעים לישראל. 
יש פוליטיקאים האומרים שהם בעיה קשה. יש הטוענים שאותם פוליטיקאים גם מעלימים עין במתכוון מכניסתם לארץ. כמו שצינתי בפיסקה הראשונה: מישהו צריך לעשות את העבודות הקשות בשכר נמוך.

לפני האפריקאים עשו את העבודה בעיקר פלשתחנאים מהשטחים. אינתיפאדה אחת שבה הם שבתו, הספיקה להבהיר את החסרונות בעבודתם בארץ בהשוואה לעבודות האריתראים והסודנים.
לאריתראים ולסודנים אין סכסוך לאומי איתנו. הפלשתינאים, שרובם רוצים בסך הכל לפרנס את משפחתם, לא יכולים שלא לשבות כשההנהגה שלהם דורשת מהם.

הישראלים החדשים
פעם שכונת פלורנטין הייתה שכונה זנוחה וזולה. שוכרי דירות הגיעו אליה ובמשך הזמן היא הפכה לשכונה תוססת. ביקרתי באחד הברים בשכונה לפני כשנה. 
התוצאה היא עליית מחירי הדירות. 
סטודנטים ושוכרי דירות אחרים החלו "לזלוג" לשכונות הסמוכות. גם לנוה שאנן. 
האוכלוסיה החדשה גרה בבתים חדשים שנבנו במסגרת התחדשות עירונית. כך שבשכונה שזורים בתים חדשים ובתים ישנים מוזנחים. בתי כנסת לצד כנסיות ולצד בתי זונות וצרכני סמים.

האוכלוסיה החדשה נוטה לקבל יותר את העובדים הזרים והפליטים. חלקם גם פעילים חברתיים לטובתם.

מצוקת הדיור בתל אביב
באחד מהעיתונים הכלכליים נתקלתי בכתבה על פיה השטחים המיועדים לבניה בתל אביב יגמרו תוך מספר שנים. המשמעות היא שכל בניה חדשה תהיה באמצעות התחדשות עירונית.
התחדשות עירונית היא הריסת בתים ישנים ובנית בתים חדשים גבוהים יותר במקומם, כך שמספר הדירות הכולל יהיה גדול יותר. 
הדיירים מקבלים דירות במצב טוב יותר והקבלנים מרוויחים ממכירת הדירות. 
יש כמובן בעיות, אבל פוסט זה אינו המקום המתאים להתיחס לחסרונות וליתרונות של התחדשות עירונית.

כמובן שלא מחכים עד למיצוי כל השטחים הפנויים המיועדים לבניה. מי שעובר בתל אביב רואה את המגדלים הנבנים במקום בתים נמוכים שנהרסים.
לטענת המדריך בסיור בתי האוכל של העובדים הזרים, ההתחדשות העירונית הגיעה גם לפלורנטין והיא מתחילה להתבצע גם בנוה שאנן. 
המשמעות של התחדשות עירונית היא עליית מחירי הדירות באזורים בהם יש התחדשות עירונית.
קרוב לודאי שחלק גדול מהעובדים הזרים לא יוכלו בעתיד לשלם את המחירים המשודרגים של הדירות.
הם יעברו למקומות אחרים בערים הסמוכות לתל אביב. פתח תקווה למשל. 

מפגש האוכלוסיות והתרבויות המרתק הקיים היום באזור הזה הוא מוגבל בזמן.  







יום ראשון, 5 במרץ 2017

חרדים לא רק בבני ברק: הכנס השנתי הראשון של המכון החרדי למחקרי מדיניות


לקראת חג פורים של שנה שעברה פרסמתי פוסט שכותרתו: לכבוד פורים: כלכלת המשפחה בקבוצה אתנית בתחפושת. הקוראים התבקשו לנחש באיזו קבוצה אתנית, שונה לגמרי מה-Mainstream הישראלי מדובר.
היות שבפוסט הראשון תיארתי דפוסים כלליים היה קל לטעות ולחשוב ששוב אני כותב על אחת מהקבוצות האתניות של אינדונזיה או על מדינה בהרי ההימלאיה. 

שבוע מאוחר יותר פרסמתי את הפיתרון בפוסט: להסיר את התחפושת: כלכלת המשפחה בבני ברק. 

תכליתה של ההקדמה הזו היא להבהיר שאנחנו (ישראלים שאינם חרדים) יודעים מעט מאד על החברה החרדית.
נכון, אנחנו יודעים עוד פחות על אינדונזיה אבל כפי שבאינדונזיה יש יותר מ-300 קבוצות אתניות ותרבותיות שונות זו מזו, גם החברה החרדית אינה מקשה אחת ויש הבדלים גדולים בין קבוצות אוכלוסייה  חרדיות שונות.

השבוע השתתפתי בכנס השנתי של המכון החרדי למחקרי מדיניות, שהתקיים בירושלים. היות שהכנס עסק לא מעט בבעיות כלכליות-חברתיות של האוכלוסייה החרדית, חשבתי שכיועץ ומאמן בכלכלת המשפחה אוכל ללמוד משהו בכנס. 
לא טעיתי. למדתי כמה דברים שלא ידעתי.

המכון החרדי למחקרי מדיניות
המכון החרדי למחקרי מדיניות הוקם בשנת 2014 על ידי אליהו פלאי. פלאי הוא יו"ר המכון והמו"ל של קבוצת התקשורת "משפחה". הוא למד בישיבת חברון. 

המטרות של המכון על פי אתר המכון ומה שנאמר בכנס הן:

1. "להיות גורם הידע המקצועי בכל הנוגע לציבור החרדי בישראל".

2. "לבצע מחקרי עומק לא מוטים של החברה החרדית".
לצורך כך מועסקים במכון עמיתי מחקר בתחומים שונים, שחלקם אינם חרדים. ביניהם אנשי אקדמיה בעלי ניסיון מחקרי בתחומם.

 3. "הגברת השפעת החברה החרדית במרחב הציבורי הישראלי לרבות בגופים הממשלתיים השונים, תוך נתינת ביטוי לקולו הייחודי של ציבור זה".

4. "המכון החרדי מלווה קרנות פילנתרופיות ומשקיעים חברתיים לביצוע השקעות מסוגים שונים בחברה החרדית".

מיהו חרדי?
זוהי שאלה מהותית כאשר בוחנים את מטרות המכון. אליהו פלאי הגדיר חרדי כמי שתופס את התורה כמרכז החיים היהודיים.
לדעתו זה נכון לחרדים בארץ ובחו"ל.

סוגיות כלכליות מהותיות שעלו בכנס
הסוגיות הכלכליות המהותיות מושפעות גם מתפיסת העולם החרדית.

1. דיור
קיים מחסור בדירות לחרדים. המחסור מושפע ממספר הילדים הגדול במשפחה ומהקמת משפחות בגיל צעיר יחסית. יותר ילדים - יותר חתונות. יותר חתונות - צורך גדול יותר בדירות.
ההבדלים בתפיסת העולם מקשים על שכונות מעורבות של חרדים ושל כאלה שאינם חרדים.
העובדה שמשפחות חרדיות רבות עניות ומרובות ילדים מעמיסה על תקציב הרשויות העירוניות ולכן אלה אינן ששות לקלוט חרדים בתחומן. 

דילמה מרכזית בתחום זה היא: ערים חרדיות נפרדות או שכונות נפרדות בערים מעורבות?

בעיה מענינת היא הקושי בבניה לגובה משום שאינם משתמשים במעליות בשבת.

2. עוני ללא תפיסת עוני
למעלה מ-50% מהחרדים עניים. המאפיינים המיוחדים של החברה החרדית גורמים לכך, שבשונה מאוכלוסיות עניות אחרות, אין תחושה של עוני ואין מתאם גבוה בין שביעות רצון ומצב כלכלי.

בחברה החרדית ערכים קודמים לחיפוש עושר. הסתפקות במועט הוא אחד הערכים. זו אינה חברה שיש בה תרבות צריכה. בחברה החרדית צורכים בכ-15% מאשר 
זו חברה שסולידריות חברתית מאפשרת לחלשים כלכלית לחיות בכבוד.

3. התמודדות קהילתית עם עוני
בנוסף לחוסר היגררות אחרי תרבות הצריכה מטפלות הקהילות החרדיות במחסור הכספי באופנים שהבולטים בהם יוצגו להלן:

א. התאגדות לקניות משותפות המורידה את המחירים.

ב. העברה מאחד לשני
למשל בגדים עוברים מילד לילד בתוך המשפחה וגם בין משפחות.

ג. תרומות
שיעור התרומות בקהילה חרדית גבוה יחסית.

ד. גמ"ח
מאפשר קבלת הלוואות ללא ריבית. בכנס הציג פרופ' יורם מרגליות (פרופ' למשפטים) מחקר מעניין על גמ"חים שערך ביחד עם שלמה טייטלבאום, חוקר חרדי במכון. 
ההיכרות של שלמה טייטלבאום של הגמח"ים בהקשר התרבותי והתפעולי תרמה רבות למחקר.
מסתבר ששיעור הלווים שאינם עומדים בהחזרים בגמח"ים או במקבילה הלא חרדית שלהם, האגודה הישראלית להוואות ללא ריבית,  נמוך משיעור הלוווים שאינם מחזירים הלוואות מסחריות.

ה. שיעור התנדבות גבוה יותר מאשר בחברות אחרות המאפשר המרת עזרה הכרוכה בתשלום כספי בעזרה על ידי מתנדבים.

4. עבודה מטריאכלית
מבנה החברה החרדית בישראל הוא כזה שבו הנשים הן המפרנסות העיקריות.

בהקשר זה אזכיר כאן שלוש סוגיות מהותיות:

א. השתלבות נשים חרדיות בעבודה ביחד עם גברים ונשים חילוניים תוך שמירה על העקרונות הדתיים והתרבותיים שלהן.
המצב בתחום זה סביר על פי סקר שערכה יהודית מילצקי חוקרת חרדית במכון.

ב. השכר הנמוך יחסית של נשים חרדיות
מסתבר שנשים חרדיות מרוויחות כ-50% פחות מנשים חילוניות.
הסבר חלקי הוא שאחוז גבוה מהן עובדות כמורות ביחד עם עודף היצע של מורות חרדיות.
הסבר נוסף לכך הוא: שיעור גבוה יותר של הפרות זכויות של נשים חרדיות גם בגלל שהן פחות מודעות לזכויות שלהן וגם בגלל שהן פחות מאוגדות.
דעתי האישית היא שזה לא צריך לקרות ויש להגן על זכויותיהן של נשים חרדיות עובדות בדיוק כפי משגנים על זכויותיו של כל עובד ושל כל עובדת.

ג. החוק יוצא מהנחה שהגבר הוא המפרנס העיקרי
כך למשל, נקודות זכות מוצמדות באופן אוטומטי לאישה והחרדים נפגעים מכך.

הזווית האישית שלי
למרות שאני חילוני למהדרין, אני יכול להתחבר לנושאים של חוסר היגררות אחרי תרבות הצריכה, צרכנות נבונה, ערכים הקודמים להתעשרות ומניעת עוול של פגיעה בעובדים בגלל השתיכות אתנית, מגדרית או מגזרית.

לא לכל הדברים שהוצגו אני מתחבר. אציג כאן שני היבטים: מתודולוגי וכלכלי.

ההיבט המתודולוגי
אין ספק שחשוב להישען על נתונים על מנת להגיע למסקנות. 
כסטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית קראתי מחקרים המראים כי תוצאות מחקרים מוטות לכיוון התזה של החוקר. איני מדבר כאן על רמאות במחקר. מדובר גם במחקרים שבהם נצמדו למתודולוגיה ראויה ולא השמיטו תוצאות שלא התאימו לתזה של החוקר. 

מחקרים של מכון, שהאג'נדה שלו כוללת את המטרות השלישית והרביעית במטרות המכון שהצגתי, עלולים להיות מוטים.

ההיבט הכלכלי
לצערי הרב הנהגת הציבור החרדי בישראל (או לפחות חלק ממנה) דוחפת אותו לכיוון לא טוב. הנפגעים הגדולים ביותר הם האנשים המשתייכים לציבור זה, אבל גם אזרחי ישראל שאינם שייכים לזרם הזה נפגעים.

מדובר בשני נושאים מהותיים הקשורים זה בזה:

1. לימודי קודש בלבד לילדים, נערים וגברים
חובה ללמוד היטב גם נושאים הנדרשים לעבודה ולתפקוד בחיי היומיום.
המונח המקובל ללימודים אלה הוא לימודי ליבה. זה לא סותר לימוד של נושאים תורניים.


2. שיעור גבוה של גברים שאינם עובדים בגלל העיקרון, שכל מי שרוצה ללמוד לימודים תורניים בישיבה יעשה זאת על חשבון משלם המיסים הישראלי
העיקרון הזה שגוי במהותו: 

א. נגרם נזק לאנשים עובדים ממגזרים אחרים המפרנסים את האברכים ואת משפחותיהם.  
היות שאחוז החרדים באוכלוסייה צפוי לגדול משמעותית, חלק מהמפרנסים בעל כורחם צפוי למאוס בזה ולהגר למדינות אחרות.
גם אלה שלא יהגרו ירגישו נפגעים ובצדק.

ב. זוהי גזירה שהציבור החרדי אינו יכול לעמוד בה 
בהדרגה עולה אחוז הגברים החרדים שעובדים. כמובן שיש לא מעטים בציבור זה שעובדים "בשחור", כלומר: ללא דיווח לרשות המיסים. 

ג. זו "המצאה" של המגזר החרדי בישראל של היום
מרבית הגברים החרדים בחו"ל עובדים לפרנסתם ולפרנסת משפחותיהם. 
בשנים הראשונות לאחר קום מדינת ישראל יותר מ-70% מהגברים החרדים עבדו.
גם מישהו כמוני, שהידע וההבנה שלו בדת היהודית אפסיים, יודע שבדורות קודמים גם יהודים גדולים בתורה עבדו, למשל רועה צאן, שנקרא אחרי כן רבי עקיבא. למשל תנאים, שכונו בשמם ובמשלח ידם.

ד. זה עלול לפגוע ברמת הלימודים התורניים
כשרק הטובים והמסורים ביותר לומדים הרמה טובה יותר. האחרים יכולים לעבוד ואם ירצו ללמוד בשעות הפנאי. לא חרדים רבים, וגם אני בצעירותי, למדנו ועבדנו במקביל.
   

יום חמישי, 27 באוקטובר 2016

להיות חסר בית באוקלנד

ניו זילנד היא מדינה המנסה לפעול בהגינות כלפי אזרחיה וכלפי דרי עולם אחרים. כך למשל, היא חתומה על אמנות בינלאומיות, שוללת נשק גרעיני, מתנגדת לציד ליוויתנים, מתחשבת במיעוטים וכיו"ב. 
לא מסוג המדינות בהן תצפה לראות חסרי בית ברחובות. מאד הופתעתי לראות לא מעט חסרי בית ברחובות הערים בכלל וברחובות העיר הגדולה ביותר במדינה אוקלנד בפרט.


בניו זילנד חסרי בית הם שונים


בעוד חסרי הבית בישראל ובארצות אחרות בהן ביקרתי הם לרוב מוזנחים, מלוכלכים וחושפים את מכאוביהם ונכויותיהם על מנת שהעוברים והשבים יתרמו להם סכום כסף כלשהו, עמיתיהם הניו זילנדים אותם פגשתי בביקורי הלא ארוך במדינת איים זו נוקטים במדיניות אחרת.

לרוב מראהם מהוגן וקרוב למראהו של אדם מהישוב. ליד רבים מהם מונח שלט באותיות גדולות ובולטות המכיל לפעמים טקסט קצר ולפעמים טקסט ארוך יותר. הם מצפים מהעוברים והשבים שיקראו אותו וישתכנעו לעזור להם.

אחד כתב סיפור ארוך ובו תיאר את ביתו שכבר אינו ראוי למגורים. אין לו מספיק כסף לשפץ אותו ואין לו מספיק כסף לרכוש או לשכור דירה אחרת ולכן הפך ל-Homeless.

השלט שליד השני סיפר על הקושי שלו למצוא עבודה וביקש מהעוברים והשבים פשוט לעזור לו למצוא מקום עבודה.

שלישי החזיק שלט תמציתי יותר: Homeless but not Useless.


מדוע יש מספר רב של חסרי בית?


ההתרשמות של תייר כמוני, שמוקדי הענין העיקריים שלו הם אתרי הנוף והטבע עלולה להיות מוטית ומוטעית.

כתבה בעיתון דה מרקר שכותרתה: שוק הנדל"ן החם בעולם: צעירי אוקלנד איבדו תקווה לקנות בעיר דירה, תומכת בהשערה שההתרשמות שלי קרובה למציאות.
על פי הכתבה מחיר ממוצע של בית בעיר הכפיל את עצמו תוך 10 שנים.
מחיר שכירות מגיע ל-32% מההכנסה הממוצעת במשק ושיעור הבעלות על דירות הוא בשפל. 
כ-50% מרוכשי הדירות הם משקיעים. חלק לא קטן מהם תושבי מדינות אחרות. רבים מהם, איך לא, הם סינים.

המגמה של עליית מחירי הדירות וההשלכות הנובעות ממנה חלה גם על מקומות אחרים בניו זילנד. באוקלנד היא חריפה יותר. 

לרגע חשבתי שנסעתי כל כך רחוק על מנת לחזור למציאות הישראלית בתחום הדיור. 

הערת שוליים


אתם מוזמנים לקרוא במאמר בדה מרקר גם על דרכי ההתמודדות של ממשלת ניו זילנד עם הבעיה. באופן לא מפתיע גם בהקשר זה קיים דימיון לישראל. 


יום שלישי, 15 בספטמבר 2015

סינגפור: מודל אחר של דיור



הפוסט הקודם: סינגפור מנמל נידח למדינה משגשגת, הציג רקע כללי של סינגפור. היות שבישראל הדיור הוא נושא מרכזי בכלכלת משפחות ובעקבות עליית המחירים הדרמטית הפך לנושא כאוב במיוחד, בחרתי להציג בפוסט זה את מודל הדיור הסינגפורי. 
סינגפור אינה המדינה היחידה, פרט לישראל, שאל מודל הדיור שלה אני מתייחס בבלוג זה. קראו גם: כלכלת המשפחה בסין: דיור.

דיור ציבורי


מרבית האוכלוסייה מתגוררת בשיכוני ענק בבעלות המדינה. עלות הדיור הציבורי עשויה להגיע לכ-400 אלף דולר סינגפורי לדירה של 100 מ"ר. דיור פרטי יקר הרבה יותר: רק העשירים יכולים להרשות לעצמם להתגורר בדיור פרטי.  

ילדים גרים עם הוריהם עד גיל מבוגר. לפעמים גם אחרי שהם נישאים. הסיבה לכך היא, שאין להם מספיק כסף לרכישת דיור ציבורי.

בפעם הראשונה שרוכשים דירה הממשלה מסבסדת חלק מעלות הרכישה. מותר למכור דירה רק אחרי חמש שנים או יותר. גם את הדירה השנייה, אחרי שמכרתם את הראשונה, ממשלת סינגפור מסבסדת. הסובסידיה נמוכה יותר מהסובסידה על הדירה הראשונה. 

גם דירה שלישית, אחרי שמכרתם את השנייה מסובסדת. הבנתם נכון: הסובסידיה הרבה יותר נמוכה מהסובסידיה על הדירה השנייה.

אינדוקציה לא עובדת כאן: את הדירה הרביעית, אחרי שמכרתם את השלישית הממשלה לא תסבסד. אפילו לא בסנט סינגפורי. 

מי זכאי לקנות דירה והיכן?


אתה סינגפורי בן 40 ממוצא סיני. ראית שמוכרים דירה בדיור הציבורי בבניין בו מתגוררים הוריך. יש לך מספיק כסף על מנת לקנות אותה. במה תלויה היכולת שלך לקנות את הדירה?

התשובה הנכונה היא זהותו האתנית של המוכר. אם המוכר הוא ממוצא סיני, אין בעיה. אבל אם המוכר הוא ממוצא הודי או מלזי אתה מנוע על פי חוק מקניית הדירה.

אינטגרציה בדיור ולא רק בדיור


בישראל רואים שכונות בהן כמעט כל התושבים הם מאותו מוצא אתני. לצערי, נתקלים לפעמים גם במצבים שבהם לא מוכנים למכור או להשכיר דירה למשפחה ממוצא אתיופי, לסטודנט ממוצא ערבי או בגלל שמישהו הוא חילוני.

הסינגפורים שלמעלה משני שליש מהם ממוצא סיני והיתר בעיקר ממוצא מלזי וממוצא הודי, מנסים לצור אינטגרציה.

בחוצות תלויות פרסומות ממשלתיות בזכות הביחד. מופיעים בהם ביחד אנשים המשתייכים לקבוצות האתניות העיקריות.

האינטגרציה בדיור היא באמצעות שמירה על ההתפלגות באוכלוסיה גם בכל בניין של דיור ציבורי. 

כך שאם מישהו הוא ממוצא סיני, הוא לא יכול לקנות דירה במבנה של דיור ציבורי, אם כתוצאה מכך גדל מספר הסינים באותו מבנה מעבר לאחוז הסינים באוכלוסייה.

הסיני מהפסקה הקודמת לא יוכל לגור ליד הוריו, אלא אם כן סיני אחר מכר לו את הדירה באותו מתחם.

הערות שוליים


1. כללי הדיור הנוקשים לא מונעים מהשלטונות לאשר קליטת מהגרים סינים על מנת למנוע את ירידת שיעורם באוכלוסייה כאשר שיעור הילודה של ההודים ובמיוחד המלזים גבוה משיעור הילודה של הסינים. כשמדובר במלזים הכניסה שלהם לסינגפור תהיה קשה במיוחד.

2. כל מה שנכתב כאן הוא על אזרחים סינגפוריים. פועלים זרים מתגוררים באיים תעשייתיים בהם הם עובדים.  



חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...