אבי רוזנטל: הרצאות שלי

 

בפוסט זה אציג את רשימת ההרצאות שלי. 

רוב ההרצאות הוקלטו ונמצאות בערוץ היוטיוב שלי.

הפוסט מעודכן לתאריך: 23.10.26.

אני גמיש ויכול לבנות הרצאות וסדנאות חדשות בתחומי ההתמחות הנוכחיים שלי.

אל תהססו לשאול אותי על אפשרות להרצאות גם בתחומים שאנם בהכרח חלק מההתמחויות, הלא מעטות, שלי. 

במקרה הכי גרוע תקבלו תשובה, שאני לא אבנה הרצאה על אותו נושא ואין לי הרצאה מוכנה.

במקרה הפחות גרוע, תקבלו תשובה, שאני לא אבנה הרצאה על אותו נושא אבל אני יכול להמליץ על מישהו אחר שמרצה על הנושא המבוקש.  

במקרה הכי טוב יתברר שיש לי הרצאה מוכנה או כמעט מוכנה על הנושא. 

במקרה קצת פחות טוב, אגיד שאין לי הרצאה מוכנה אבל אבדוק האם אני יכול להכין ואולי אחרי זה אכין אותה.

כבר היו דברים מעולם. בתחילת משבר הקורונה פנו אלי ושאלו האם אני יכול ללמד בארגון קורס על ניהול משברים? אמרתי שאני לא יודע, אבל אבדוק. 

זה הסתיים בהכנת קורס של חצי יום. 

הקורס כלל גם מעין סדנה, של תרגילים שהכנתי אחרי כל נושא שנלמד באופן תיאורטי. במקרה זה מדובר בארגון עם סניפים בכמה מדינות, כך שלבקשתם הקורס הוכן בשפה האנגלית. 

 

רקע

 

יש לי ניסיון רב כמרצה החל מימיי כסטודנט לתואר שני, שהעביר תרגילים כעוזר הוראה, המשך בשנים רבות בהן הרציתי במכללות ובלימודי החוץ של הטכניון על מחשבים וטכנולוגיית המידע וכלה בימים אלו. 

בשנים בהן עסקתי באינטנסיביות בטכנולוגיית המידע הרציתי גם בכנסים מקצועיים ובארגונים.

בשנים האחרונות אני עוסק לא מעט בנושאים אחרים כמו: כלכלת המשפחה, ניהול סיכונים וברידג' ומרצה על נושאים בתחומים אלה וגם בתחומים אחרים אליהם נחשפתי.

אני מרצה גם לא מעט הרצאות העשרה ולא רק הרצאות למקצוענים. 

אני מרצה גם פרונטלית וגם בזום.

 

כלכלת המשפחה

 

בתחום זה אני מעביר גם סדנאות. 

מגוון הנושאים על כלכלת המשפחה עליהם אני מרצה הוא גדול. 

אני מתאים את ההרצאה או הסדנה למשתתפים בה, למשל: הרצאה למורות, הרצאה לאזרחים וותיקים, הרצאה לניצולי שואה, הרצאה לצעירים יוצאי אתיופיה, הרצאה לנכים. 

ההרצאות נוגעות בכל האספקטים של כלכלת המשפחה כולל הטיות רגשיות ואחרות המשפיעות על קבלת החלטות כלכליות.

 

הרצאות מיוחדות

כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך?

הרצאה חדשה. מתיחסת לגורמים למשבר כלכלי צפוי, במהלך המלחמה ואחריה. מתוארים גורמים למשבר וחשוב יותר כיצד להיערך למשבר. 

 

כלכלת המשפחה בעולם השלישי: ההקשר התרבותי

יש קשר בין התנהלות כלכלית ותרבות. 

בביקוריי במדינות מתפתחות ניסיתי להבין איך מנהלים המקומיים את כלכלת המשפחה שלהם בעולם ללא יציבות תעסוקתית, ללא פנסיה וללא בנקים. 

למדתי לזהות את הקשר בין התרבות המקומית להתנהלות הכלכלית של משפחות.  

בהרצאות אני מדבר על אינדונזיה, אתיופיה, מדגסקר ועל המדינה המרתקת ביותר לטעמי, בהוטן.

 

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

ההרצאה עוסקת בשינויים המהותיים המתחוללים בתחום של שירותים פיננסיים. 

הבנקים עומדים, לא פחות מאשר לפני אתגרים של המשך קיומם.

בעולם החדש יש מתחרים חדשים על שירותים פיננסיים בעיקר בעולם הדיגיטלי ובעולם האינטרנטי.

הבנקים צריכים להתאים את עצמם למציאות החדשה או להיעלם.

 

הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים 

לרבים יש רגשות כלפי הבנקים (פחד, שנאה וכיו"ב) ורבים לא מבינים את האופן בו בנקים עובדים. 

השילוב של רגש וחוסר הבנה מוביל להתנהלות שגויה של לקוחות מול בנקים. מההתנהלות הזו נפגעים הלקוחות.

סיכונים בכלכלת המשפחה

ההרצאה משלבת בין המומחיות בניהול סיכונים לבין המומחיות בכלכלת המשפחה. 

עדיין לא מאוחר התנהלות כלכלית בגיל השלישי

הרצאה על התנהלות כלכלית בגיל השלישי המתייחסת לפרישה מעבודה או המשך עבודה ולתקופה שמיד אחריה. 

היא מתייחסת גם לדילמות הכלכליות הצפויות בגילאי 80 ומעלה. 

חדש!!!

מי הצד החזק בגירושין?

הרצאה הבוחנת האם גברים או נשים הם הצד החזק בגירושין? 
הבחינה היא מבחינה כלכלית ומבחינות אחרות. 

בנוסף, ניתנים טיפים לפרידה באופן ראוי או לגירושין באופן סביר.

הרצאות בסיסיות

 

 ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי

ניהול נכון של מאזן הכנסות-הוצאות

ניהול סיכונים

 כיצד להתגונן מאיומים והונאות ברשת ואיומי סייבר?

סדרת ההרצאות החדשה שלי. מותאמת בעיקר לאזרחים ותיקים אבל גם לאחרים, שמתמצאים פחות בעולם האינטרנטי ובעולם הדיגיטלי.

 

בהרצאות לומדים כיצד להתנהל נכון על מנת שלא לפול קורבן להונאות Cyber והונאות אחרות ברשת האינטרנט, טלפונים חכמים, טלפונים רגילים, כרטיסי אשראי, חשבונות בנק וגם בסביבות אחרות.

לפרטים נוספים: "ליפול ברשת"? -אף לא אחד חסין ובכל זאת....

אחרי ששומעים את ההרצאה אפשר לפנות אלי בבעיות או חששות אישיים ל"נפילה ברשת". 

אבטחת המידע של בנקים - לסמוך או לא לסמוך? 

ההרצאה מציגה את החוזקות והחולשות של אבטחת המידע של בנקים בארץ ובעולם. 

בסיום ההרצאה יש גם המלצות מעשיות.

כיצד פורצים למערכות מחשוב של ארגונים? - ניסיון אישי

הפריצות בהן הייתי מעורב לא היה פליליות. הן היו במסגרת Penetration Tests, כלומר: האירגון שילם למומחים על מנת שינסו לפרוץ למערכות שלו ויציפו את החולשות באבטחה. לא כולם כמוני. יש כאלה הפורצים למערכות ממניעים לא טובים. 

בהרצאה תלמדו כיצד פורצים ומה יכולות להיות ההשלכות עליכם כלקוחות של ארגונים המחזיקים מידע רגיש עליכם? 

סדנה בניהול סיכונים

קורס של שלושה מפגשים בהם אציג את הנושא של ניהול סיכונים באופן תאורטי. בנוסף יהיו תרגילים המציגים Case Studies בהם ננתח את הסיכונים ונחפש דרכי התמודדות. משתתפים יוכלו להביא סיכונים שאותם ירצו שננתח במסגרת הסדנה.

 

הרצאות העשרה בניהול סיכונים

סיכונים הם חלק מכל דבר בחיים. ניהול סיכונים הוא הדרך להתמודד איתם. 

הרצאות העשרה על ניהול סיכונים מותאמות לפי מאפייני המשתתפים.

הבדלים מגדריים בניהול סיכונים

ההרצאה עוסקת בהבדלים בין נשים לבין גברים בניהול סיכונים. 

זו אינה רק הרצאה תאורטית, היא מתייחסת גם להשלכות מעשיות חשובות הנובעות מההבדלים האלה.

סיכונים לעסקים קטנים

הרצאה העוסקת בסיכונים לעסקים קטנים.

הרצאות על מדינות

הרצאות על מדינות בהן ביקרתי: בהוטן, אינדונזיה, סצ'ואן ויונאן בסין, אתיופיה, מדגסקר, ניו זילנד, סרדיניה (חלק מאיטליה), פטגוניה (מחולקת בין ארגנטינה לצ'ילה).

לפרטים נוספים על סדרת הרצאות זו: 

סדרת הרצאות על מדינות ותרבויות אחרות

בינה מלאכותית

 סדרת הרצאות על סיכוני בינה מלאכותית וכיצד מתמודדים איתם

תולדות הבינה המלאכותית: מה אפשר ללמוד מהעבר על העתיד?

ההיסטוריה המרתקת ורבת התהפוכות של הבינה המלאכותית מתחילתה ועד היום.

חדש!!! 

בינה מלאכותית בגובה העיניים

הרצאה למתחילים על בינה מלאכותית ועל כיצד להתשמש בה.

 סיכוני AI

סדרת הרצאות העוסקות בסיכוניםשונים של בינה מלאכותית. כגודל הפוטנציאל כך גודל הסיכונים. 

קיצור תולדות ההעתקה

הרצאה על העתקות והשלכותיהן. המונח העתקה מתייחס להעתקות של עבודות ולביצוען על ידי אחרים. 

ההרצאה נוגעת בנושא גם בהקשר רחב יותר של העתקת מוצרים ופגיעה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני. דגש מיוחד על השפעת הבינה המלאכותית על העתקות.

ניהול משברים

משברים ברמות שונות מתרחשים כל הזמן. בכל הרמות: אישיות, משפחתיות, כלכליות, מדיניות, עולמיות ועוד.

הצצה קלה לכמה משברים בשנים האחרונות:

1. משבר כלכלי עולמי ומשבר כלכלי בישראל

2. מגפת הקורונה

ימי הקורונה ומשבר כלכלי שהתלווה אליהם היו ללא ספק משבר חמור במיוחד. לזה התלוו משברים כלכליים למשפחות ויחידים ומשברים אישיים. יש קשר הדוק בין ניהול סיכונים לניהול משברים.

קורס של כחמש שעות שהכנתי במהלך אחד מסגרי הקורונה מתאים לארגונים המעוניינים להיערך נכון על מנת להתמודד עם משברים.

3. ה-7 באוקטובר ומה שאחריו

4. התחממות גלובלית.

5.מלחמת רוסיה - אוקראינה

הרצאת העשרה על ניהול משברים מבוססת על חלק מהקורס לארגונים והתאמתה לקהל לא מקצועי. 

משבר ה-7 באוקטובר

הרצאה המתמקדת בדוגמה של המשבר במדינת ישראל החל מה-7 באוקטובר 2023 ותותאם לקהלי יעד שונים. כרגע היא מותאמת לאזרחים ותיקים.

לקראת פרישה ואחרי פרישה

פרישה לגמלאות היא צומת משמעותית בחיים בכלל ובחיים הכלכליים בפרט. ההרצאה עוסקת במשמעויות הכלכליות ובאופן שצריך להיערך לקראתן וקושרת בין התחום הכלכלי לתחומים אחרים שמשתנים לאחר הפרישה לגמלאות.

 

ברידג'

אני משחק ברידג', מלמד ברידג' וכותב על ברידג'. אני גם מרצה על שני נושאים:

1. ברידג' כראי החיים. 

ההרצאה שלי "ברידג' כראי החיים" עוסקת באספקטים שמסביב למשחק עצמו: זוגיות בחיים ובברידג', יצירתיות, אמון, אספקטים חברתיים, הטיות בקבלת החלטות, השפעות בריאותיות ועוד. 

2. ברידג' כארגז כלים לעסקים

הרצאה העוסקת בקשר בין משחק הברידג' לבין התנהלות עסקית והתנהלות בעבודה.

זיקנה פעילה ומיטיבה

1. "האזורים הכחולים": לחיות מעל לגיל 100 מזוית ראייה של בן 73

בהרצאה זו אני מתאר מאפייני אזורים בעולם בהם תוחלת החיים גבוהה במיוחד ואפשר למצוא בהם אנשים מתפקדים מעל גיל 100. אני מתייחס לגורמים התורמים לכך ולשאלה מה אני ואחרים בעולם המודרני יכולים לעשות על מנת לחיות חיים בריאים עד גיל גבוה במיוחד. ההרצאה שודרגה על בסיס ביקורים שלי בשני אזורים כחולים באיקריה ביוון ובסאולו בסרדיניה. 

2. סודות החיים הארוכים והבריאים של איקריה

הרצאה המבוססת על מסע לימודי באי איקריה ביוון. במסע הלימודי שוחחנו עם מקומיים והשתתפנו בסדנאות. 

איקריה היא אחד "האזורים הכחולים" בהם חיים יותר שנים בבריאות טובה. 

לאחר החזרה לארץ כתבתי ערך על איקריה בויקיפדיה העברית. במהלך הכתיבה נחשפתי להיסטוריה המרתקת של האי שגם עליה אני מספר בהרצאה. 

להרצאה יש ערך מעשי כי יש דברים שאפשר ללמוד מהם וליישם בחיים שלנו.  

חדש!!! 

3. הדרך שלי: אתגרים, משברים וחלומות  

 

כאדם בן 75, שהתנסה במספר רב של היבטים, מקצועיים ואישיים כולל משברים אישיים ומקצועיים יש לי הרבה לספר ולהציע הרבה תובנות ולקחים. 

ההרצאה מציגה את שני הצירים המנוגדים שעצבו אותי ועזרו לי להתמודד עם אתגרים ומשברים ואת החזון שלי להמשך חיי.  

חדש!!! 

4. מה אפשר ללמוד מריצה למרחקים אחרים על תחומים אחרים בחיים?

מאז שהגעתי לגיל 63 אני רץ קבוע (8 ק"מ פעם בשבוע) ו-10 ק"מ במרתון ירושלים.

בהרצאה אני מתאר את האתגרים בריצה ארוכה, את ההנאות והתועלות ממנה ומה אפשר ללמוד ממנה על תחומים אחרים בחיים.

להזמנת הרצאה צרו קשר  טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

ניתן להזמין הרצאה פרונטלית או הרצאה ב-Zoom.

 

 

 

תשובה לשאלת היגיון פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות

בפוסט קודם שאלתי שאלה פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות. 

שאלתי גם את השאלה: האם יש קשר בין הדברים שהצגתי? התשובה היא כמובן שיש קשר בין הדברים. 

קשר 1: מתמטיקה וחשיבה מתמטית כבסיס כלכלי

בפסקאות השונות של הפוסט הקודם התייחסתי לנושא של לימוד מתמטיקה וחשיבה מתמטית בארבע מערכות חינוך: ישראל, סין, ארצות הברית ופולין. 

בשתי מדינות (סין ופולין) מבינים את החשיבות המעשית של חשיבה מתמטית ושל מתמטיקה לחיי היומיום בכלל ולהקשרים כלכליים ברמה של מדינה אבל גם ברמה של פרט בודד. 

נראה, לכאורה, שבשתי המדינות האחרות מבינים פחות את חשיבות החשיבה המתמטית והידע המתמטי לחיי יומיום והתנהלות כלכלית. 
גם אם מבינים לא פועלים בהתאם להבנה כזו. 

התוצאה משתקפת היטב במבחני הישגים בינלאומיים. 

קשר 2: חשיבה מחוץ לקופסה

חשיבה מחוץ לקופסה נדרשת לפעמים לפיתרון בעיות מתמטיות או בעיות לוגיות, כמו גם בעיות בחיי היומיום ובעיות כלכליות. 

זהו עשוי להתבטא באלגוריתמיקה (ראו סין וארצות הברית בפוסט הקודם). זה מתבטא גם בשינויים בתוכנית הלימודים במתמטיקה והתאמתה לדרישות החיים המודרניים (ראו פולין בפוסט הקודם). 

תוכנית הלימוד במתמטיקה בישראל משקפת את חוסר היכולת לחשוב מחוץ לקופסה במשרד החינוך בישראל. כמובן שלא רק תוכנית הלימוד במתמטיקה משקפת את חוסר היכולת הזו.

גם ההיצמדות למסגרות חינוך שעבר זמנן וגם חוסר היכולת לבצע התאמות למשבר הקורונה ולתקופות שאחריו. 

קשר 3: סדרי עדיפויות

בחלק מהמדינות שהזכרתי וגם במדינות מתקדמות אחרות מנסים לבנות סדרי עדיפויות מעשיים העשויים להשפיע לחיוב על מעמדה הכלכלי של המדינה. 

מדינת ישראל היא יוצאת דופן. מתקשים לבנות תקציב. תקציבים הם דרך לביטוי סדרי עדיפויות.

כשסוף כל סוף בונים "עוקף תקציב", סדרי העדיפויות הם לימודים תורניים חשובים יותר מלימודים מעשיים שיש להם זיקה ישירה וברורה לחיי היומיום ולהתנהלות כלכלית.

הכלכלה האתיופית

ילדים על עגלה עם מיכלי מים

בפוסטים קודמים נגענו מעט גם בנושאים שיש להם השלכות כלכליות כגון: חינוך, תחבורה, כלכלת משפחות שבטי הדרום ועוני. פוסט זה יתמקד בכלכלה האתיופית.

שיירת גמלים למכירה

אתיופיה היא מדינה ענייה. על פי הויקיפדיה היא בין המדינות העניות באפריקה. 
הכלכלה של המתבססת בעיקר על חקלאות. כ-80% מהאתיופיים הם חקלאים. על פי הויקיפדיה, 80% מהיצוא הוא יצוא חקלאי. המוצר החשוב ביותר ליצוא הוא קפה. 
משק החי של אתיופיה אחראי ל-15% מהתל"ג והוא כנראה הגדול ביותר באפריקה. 

בפוסט זה אתמקד בהתרשמות מהמעט שראיתי וקצת ממה ששמעתי או קראתי כהכנה לטיול או במהלכו.

שוק מקומי

שוק

חקלאות
הולנד הקטנה היא היצואנית מספר 2 בעולם של תוצרת חקלאית (אחרי ארצות הברית). הנתון המפתיע הזה שנתקלתי בו בתערוכת עדות מקומית במוזיאון הארץ בתל אביב ממחיש עד כמה מצבן הכלכלי של מדינות חקלאיות לא מפותחות אינו מזהיר. 

היבולים הגבוהים בהולנד נובעים משימוש בטכנולוגיות מתקדמות
החקלאות האתיופית מבוססת על שיטות עבודה פשוטות ולא ממוכנות. כך למשל, בקושי רואים טרקטורים. 
החריג הן כמה חוות מתקדמות שהקימו ישראלים או הולנדים. קרוב לוודאי שהיבולים החקלאיים רחוקים מלמצות את הפוטנציאל האתיופי.

תוסיפו לזה את המחסור בתשתיות תחבורה, המקשה על העברת היבולים בתוך אתיופיה וליצוא. 
לא מפתיע שקיים באתיופיה גם סחר חליפין במוצרים חקלאיים במקום תשלום כספי. 

תעשייה

כמעט ואין תעשייה. אם כבר יש תעשייה, זהו לרוב עיבוד פשוט של מוצרים חקלאיים באמצעות מכונות פרימיטיביות. קצת מזכיר לי את מדגסקר, יצואנית הווניל המובילה בעולם.   

אחת הסיבות לחוסר בתעשייה הוא מחסור הכוח אדם מיומן. כפי שקראתם בפוסט קודם, מערכת החינוך אינה מפותחת מספיק ואינה מייצרת מספיק כוח אדם בעל כישורים מתאימים.

כשאין מספיק מטבע זר

כשאין יצוא המכניס כסף זר רב ואין תיירות מפותחת, אין הרבה מטבע זר. מדינות כאלה בוחרות בין להוציא יותר ממה שיש לבין להוציא רק את מה שיש.
בדיוק כמו בכלכלת המשפחה: יש משפחות ויחידים המוציאים יותר ממה שיש להם ומגיעים להתרסקות כלכלית.
יש כאלה שאינם מוציאים יותר מההכנסות וחיים בצמצום יחסי. 

בהיבט זה אתיופיה מתנהלת בתבונה: לא מוציאים את מה שאין לכן קונים בחו"ל רק את מה שהכרחי בעיקר: מזון ודלק. בשווקים, שצרפתי לפוסט כמה תמונות שלהם, רואים בעיקר מוצרים בסיסיים. סופרמרקטים לא ראיתי באתיופיה. פה ושם חנויות מכולת ושווקים.

טלפונים סלולריים

מקומיים רבים מסתובבים עם טלפונים כאלה. ראיתי גם אתיופים המסתובבים עם טלפונים סלולריים שאינם טלפונים חכמים. 
טלפונים רבים הם מתוצרת סין (ראו פסקה בהמשך הפוסט). בלא מעט מקומות יש גם WiFi. בדרום הוא איטי להחריד. הוא עובד רק כשיש חשמל מרשת החשמל ולא מגנרטור, אם בכלל.

הטלפונים החכמים ממלאים תפקיד חשוב במדינות מפותחות. הם ממלאים תפקיד לא פחות חשוב במדינות אפריקניות. אחד השימושים שלהם הוא תחליף לתקשורת טלפונית קווית. תשתיות טלפוניה קווית לא תמיד קיימות ולא תמיד נאותות.

שימוש אחר הוא תחליף לבנקים. נתקלתי פעם בנתון, שאיני יודע האם הוא עדכני, של-50% מהאפריקאים אין חשבון בנק. זה לא מפריע לסחר חליפין במוצרים חקלאיים אבל כשצריך לשלם או להעביר כסף עושים את זה באמצעות תשלומים סלולריים.

פנסיה?

במדינות מפותחות, כולל מדינת ישראל, לפנסיה יש שלושה רבדים: ביטוח לאומי, חיסכון פנסיוני בעבודה ורובד אישי.
בכל ביקור שלי בארצות מתרבויות השונות מהתרבות המערבית ובמדינות לא מפותחות בפרט, אני מנסה לברר האם יש שם בכלל מושג של פנסיה?

לרוב מגלים שלמרבית האוכלוסייה אין בכלל פנסיה. התחליף העיקרי לפנסיה זו המשפחה, בעיקר הילדים. בבהוטן יש אפשרות להצטרף למנזר. 
בכל המדינות האלה עובדים כל עוד יכולים. אין גיל פרישה.

יש מדינות שבהן לעובדי מדינה, חיילים ושוטרים יש פנסיה. גם לעובדי חברות בינלאומיות שדואגות לפנסיה לכל עובדיהן בעולם יש פנסיה. 

באתיופיה המצב מעט טוב יותר. מי שעובד כשכיר מפריש כסף ממשכורתו לחיסכון פנסיוני באמצעות הרובד הראשון של הביטוח הלאומי. גובה הפנסיה תלוי בסכומים שמפרישים. 
ברור לגמרי שכמעט כל החקלאים ורועי הבקר והצאן, משהו כמו 85% מהאוכלוסייה אינם מקבלים פנסיה. 

מדוע כמעט ולא כל החקלאים?
יש גם מעטים שהם שכירים בחוות חקלאיות מתקדמות של חברות הולנדיות וחברות ישראליות. אני מניח שעבורם מפרישים לפנסיה.

סינים

לסינים יש מעורבות אסטרטגית במדינות באפריקה. הסינים מסייעים להם לפעמים, לכאורה, ללא תמורה ולפעמים תמורת מחצבים וסחורות. 
האפריקאים זקוקים לכל עזרה שהיא והם לוקחים בשתי הידיים את הסיוע הסיני. סין משיגה השפעה גדולה באפריקה ובסופו של יום גם תגבה מחיר. אין לאפריקאים ברירות טובות יותר.

באתיופיה ראיתי אוטוסטרדה אמיתית שהסינים בונים ושיכונים מודרניים בפרוורי אדיס אבבה שנבנים על ידי הסינים. הבנייה הזו הזכירה לי בנייה דומה וצפופה בסין עצמה.

Moral Hazard: למי צריך לעזור?

במקרה התגלגל לידיי, לזמן קצר, ספרו של הכלכלן ארז רפאלי כלכלה רומנטית. הספר העוסק בקשר או בדימיון בין כלכלה לרומנטיקה בתחום הזוגי.

הספר מראה דימיון בין עקרונות כלכליים ובין התנהלות זוגית. זו תפיסה מעניינת. אולי מעניינת במיוחד עבורי כמי שכתב לא מעט פוסטים על הדימיון ביו זוגיות בחיים ובין זוגיות בברידג'. למשל: פגישה עיוורת האם הם יפגשו שוב?  

בפוסט זה אגע בשאלה שמעלה רפאלי בספרו, שהעיקרון שמאחוריה מכונה Moral Hazard.

בכל חברה יש כאלו הזקוקים לעזרה כלכלית מהמדינה. אנשים שאין להם יכולת לפרנס את עצמם.

בכל חברה יש גם כאלה שינצלו את מנגנוני העזרה של החברה על מנת לקבל את אותה עזרה מסיבות אחרות, למשל עצלנות.

 Moral Hazard, בהקשר זה, הוא הסיכון שאנשים שהיו יכולים לפרנס את עצמם, לו רק היו מתאמצים מעט, ינצלו את המנגנונים האלה על מנת לקבל כספים.

הגישה הסקנדינבית והגישה האמריקאית
כל חברה מוצאת את האיזון שלה בהקשר של Moral Hazard.
האמריקאים קרובים לקצה בו לא מוכנים שאנשים שלא באמת מגיע להם, יקבלו גם אם המחיר הוא שאנשים שבאמת לא יכולים לפרנס את עצמם לא יקבלו את התמיכה.

האירופאים בכלל, והסקנדינביים באופן יותר קיצוני, מוכנים שגם "פרזיטים" ירוויחו על מנת להקטין את שיעורם של אלה שבאמת זקוקים לעזרה הזו ולא יקבלו אותה.

הגישה שלי
אני יותר קרוב לסקנדינביים מאשר לאמריקאים, אבל.... כאשר אין מדובר בתקציבים לאומיים, אלא בעזרה שלי למישהו ספציפי הגישה שלי משתנה לחלוטין.

בייעוצים בכלכלת המשפחה פוגשים אדם ספציפי או משפחה ספציפית ואז צריך לקבל החלטה: האם אני מתחיל תהליך של עזרה לאותו אדם או לאותה משפחה? 
בהקשר זה אני עובד על פי המודל האמריקאי.
כמו שהמשאבים הלאומיים של מדינה לעזרה לאזרחיה מוגבלים, גם המשאבים שלי מוגבלים, למשל: משאב הזמן.

אני מעדיף להשקיע אותם במי שמוכן לעזור לעצמו ולא במי שלא מוכן לעזור לעצמו.

מהניסיון למדתי, שסיכויי הצלחה בעבודה עם מי שמוכן לעזור לעצמו גבוהים.
סיכויי ההצלחה בעבודה עם מי שלא מוכן לעזור לעצמו אפסיים.

דוגמאות מכלכלת המשפחה, כמו גם בתחומים אחרים, בפוסט הבא. 



  

על הקשר בין כלכלה לדרוויניזם

פוסט זה עוסק בספר מחיר האלטרואיזם מאת אורן הרמן. הספר הוא ספר מרתק, אבל הוא מתמקד בשני דברים: התפתחות התיאוריה הדרוויניסטית בביולוגיה ובדמותו המרתקת של ג'ורג פרייס. המעוניינים לרכוש את הספר באנגלית, השפה בה הוא נכתב במקור, מוזמנים ללחוץ על הקישור הבא: The Price of Altruism.

מה לשני נושאים אלה ולכלכלה בכלל ולכלכלת המשפחה בפרט? את הקשר תמצאו בין הנושאים העיקריים בספר וכלכלה תוכלו למצוא גם בספר עצמו. 

הדרוויניזם הפשטני

מבוסס על מנגנון הברירה הטבעית: מי שמתאים יותר שורד. בהדרגה יגדל מספר הפרטים בעלי הפרופיל הגנטי המתאים יותר. אלה שפחות מתאימים לתנאים הסביבתיים ייכחדו. 

באופן כוללני ולא מדויק (בהתחשב בחוסר המומחיות שלי בתחום) החזק והמתאים ישרוד. המתאים פחות ייכחד.

אלטרואיזם

המציאות היא יותר מורכבת מהמודל הפשטני. האם יש פרטים המוכנים לוותר או להקריב את עצמם למען פרטים אחרים? התשובה כמובן חיובית. הדוגמה הפשטנית ביותר היא חיה המגנה על גוריה, לפעמים במחיר חייה. 

האם בהיבט ההישרדות עדיף שתברח וכל הדור הבא ייכחד או עדיף שתנסה להיות אלטרואיסטית?

מודלים מורכבים יותר יעסקו בברירת קבוצות של בעלי חיים מאותו מין, בהם פרטים מוכנים להיות אלטרואיסטים לטובת הקבוצה.

היכן עובר הגבול? האם דואגים רק לאלה הקרובים גנטית (משפחה)? האם דואגים לקבוצות רחבות יותר ועד כמה רחבות יותר? האם צומחת תועלת לבעל חי אלטרואיסט?

שאלות אלה ושאלות דומות העסיקו חוקרי אבולוציה. הספר מנסה לתאר דמויות מרכזיות, התפתחויות מרכזיות ומחלוקות מרכזיות.

אין טעם שאכנס לנושא כאן, הן משום שאין לי ידע והבנה נדרשים בתחום והן משום, שכדאי שתקראו את הספר המצוין הזה.

אלטרואיזם כלכלי
לא במקרה מוזכרות בספר מחלוקות בין גדולי הכלכלנים. מוצגות תפיסות של כלכלנים כמו: ג'ון מיינרד קיינס, אדם סמית ומילטון פרידמן.

אלטרואיזם ביולוגי לא בהכרח מוביל לוויתור על חיים. חיה הדואגת למזון לגורים שלה, עושה זאת במקום לאכול בעצמה את המזון שהיא נותנת להם, אבל עדיין עשוי להיות לה מספיק מזון על מנת לשרוד.

בהקשר הכלכלי, אנחנו דנים גם בחלוקת משאבים כלכליים בין אנשים. האם מישהו שיש לו יותר צריך לעזור למי שיש לו פחות? האם זה מרצונו הטוב או כחלק מהתפיסה הכלכלית במדינה. במשטרים קומוניסטיים זה חלק מהתפיסה. גם בסוציאל-דמוקרטיה של מדינות סקנדינביה זה חלק מהתפיסה. בקפיטליזם הקיצוני, זה תלוי ברצונו הטוב של כל אחד שיש לו.

גם בהקשר הכלכלי קיימת שאלה של טווח האלטרואיזם:

האם אני דואג כלכלית רק לבני משפחתי?
האם "עניי עירך קודמים" ולכן איני דואג כלל לנדכאי ערים אחרות או ארצות אחרות?

ג'ורג' פרייס

פרייס היה איש מוכשר באופן יוצא דופן, אבל ככל הנראה שסבל מתסמונת אספרגר. הקריירה שלו הייתה רצופה עליות ומורדות: העליות בגלל כשרונו. הירידות בגלל אופן התנהלותו. 

עליות וירידות קיצוניות היו גם בחייו האישיים. גם כאן הסיבה לירידות הייתה התנהלותו. 

אי-יציבות היא המכנה המשותף של התנהלותו האישית והתנהלותו המקצועית. 

בשורה התחתונה בהקשר המדעי אדם שלמד כימיה ועבד תקופות ארוכות במחשבים, תרם תרומה אדירה דווקא לתיאוריה הדרווינסטית בביולוגיה. התרומות שלו הן דווקא במתמטיקה בהקשר ביולוגי.

שתי התרומות העיקריות שלו היו:

1. נוסחה מתמטית לאלטרואיזם דרוויניסטי בתחום של ברירת הקבוצות 

2. הרחבת השימוש בתורת המשחקים מההתנהגות האנושית גם להתנהגות בעלי חיים בהקשר דרווינסטי. 

פרייס התאבד לאחר שהלך עד הקצה של האלטרואיזם (ביחד עם להט דתי פתאומי): ויתר על עבודתו ומגוריו וחילק את כל משאביו הכלכליים עם חסרי בית (Homeless). 

מה לזה ולכלכלת המשפחה שלכם?

לא מעטים עומדים בפני שאלות של אלטרואיזם כלכלי ושאלות של שיתוף פעולה כלכלי קבוצתי.

הנה כמה שאלות בתחום האלטרואיזם:

1. האם לתרום תרומות? כמה לתרום? למי לתרום? את התפיסה שלי בנושא זה אתם יכולים לקרוא בפוסט: ניהול תרומות.

2. האם לסייע כלכלית לקרוב משפחה רחוק במצוקה או לחבר לעבודה שבמצוקה?  

3. האם להיות ערב למשכנתה של משפחה שמכירים?

4. האם לעזור בעבודה לעמיתים או להימנע מעזרה להם?
הסיכוי הוא שגם הם יעזרו לי אם אעזור להם או שכצוות נשיג תוצאות טובות יותר מאשר אוסף פרטים אנוכיים. הסיכון הוא שהם יקודמו על חשבוני ואולי לא יעזרו לי כשאצטרך אותם.

להלן כמה שאלות של שיתוף פעולה כלכלי:

1. האם להצטרף לקבוצת רכישה לבניית בית?

2. האם לרכוש במשותף עם אחרים דירה להשקעה בארץ או בחו"ל או מגרש בארץ או בחו"ל?

3. האם להשתמש בשירותי כלכלת שיתוף?

4. האם לממן פרויקט או חלום באמצעות Crowd Sourcing?

השורה התחתונה
זהו פוסט ללא שורה תחתונה. הוא מציג שאלות יותר ממה שהוא נותן תשובות. לא בטוח בכלל שיש תשובות מוחלטות חד-משמעיות. זה בוודאי תלוי בהקשר. 

ההמלצה היחידה שלי היא לקרוא את הספר מחיר האלטרואיזם.

  

מדגסקר: ללא תשתיות ללא תכנון

כל הזכויות על התמונה שמורות ל: גדעון סרט

איזו עיר היא העיר הכי בלתי מתוכננת בה ביקרתי? ללא ספק אנטננריבו בירת מדגסקר, המכונה בפי המקומיים טנה.
העיר היא אוסף כפרים שחוברו יחדיו. בצמוד לרחובות מרכזיים בעיר רואים בקתות עץ של מקומיים, שדות אורז מוצפים, ילדים יחפים, תרנגולות ואפרוחים משוטטים ועדרי זבו. 

יש גם רבעים עירוניים יותר ובתים של ממש, שבנו הצרפתים או זרים אחרים וארמונות מלוכה דלים למדי. הארמון הבולט ביותר (ארמון המלכה) נישא על ראש גבעה. לרוע המזל, שריפה שהתרחשה בו לפני מספר שנים לא קטן, כילתה את תכולתו וביקורי תיירים בו נפסקו עד לשיקומו ושחזרו. תהליך השיקום מנוהל בזמן מדגסקרי, כלומר: תאריכי ביצוע פרויקט השיקום, נדחים בעקביות. 

הוסיפו כיכר מרכזית, סביבה נוסעים כלי רכב. רק שאף אחד לא חשב איזה פקקי תנועה זה ייצור. 
ברחובות הצרים והתוססים, מסתובבים מקומיים בכל שעות היום (יצאנו בדרכנו לכיוון שדה התעופה לפני 5:00 בבוקר וראינו אנשים רבים ברחוב). היות ואין אפשרות להשאיר ילדים קטנים לבד, הם מסתובבים ביחד עם ההורים. הרחובות עמוסים בדוכני מזון, דוכני עבודות יד  וחנויות בעיקר לשימוש המקומיים. 

בפקקי התנועה תראו מכוניות, אופנועים, אופניים, מעין ריקשות מקומיות ועגלות רתומות לזבו. 
בארץ, אם רואים מכוניות דומות, בדרך כלל יש עליהן שלט: רכב אספנות. המבוגרים שבינינו, אולי זוכרים מכונית צרפתית בשם: דה-שבו, שבשנות ה 70 של המאה הקודמת נראתה בארץ. באנטננריבו ובמדגסקר כולה, מכוניות אלה עדיין על הכבישים. 

ללא תכנון
אנטננריבו היא דוגמה בולטת לחוסר תכנון, אבל לא היחידה. חוסר התכנון בישראל ובכלכלת המשפחה בישראל, מחוויר לעומת חוסר התכנון במדגסקר.

כבר כתבתי בפוסט קודם על לוחות זמנים לטיסות של Air Madagscar. כל קשר בינם לבין מועדי הטיסות הוא מקרי בלבד. 
לא רק המועדים לא ידועים. צפו להפתעות גם במסלול הטיסה. משום מה הטיסה שלנו לעיר דייגו (Diego) בצפון, שהייתה צריכה לעצור בדרך בנוסי ביי (Nusee Bay), טסה ישירות לדייגו ורק אחרי שהורידו את הנוסעים בדייגו, היא חזרה לנוסי ביי.

זה עוד כלום, לעומת הטיסה מאנטננריבו לפריז. היא האריכה את דרכה ועצרה בניגוד למתוכנן במרסיי. במרסיי, חיכו כל הנוסעים במשך יותר משעה וחצי בתוך המטוס, עד להמשך הטיסה לפריז. 
אחד התחומים הלא מתוכננים והלא מפותחים הוא התשתיות. בתחום התשתיות אעסוק מעט בפסקה הבאה. 

ללא תשתיות
נסיעה של 90 ק"מ על הכביש הראשי, מפורט דאופין (עיר מרכזית בדרום) לשמורת ברנטי (בשמורה יש חלק מתוכנן היטב: חווה פרטית של אזרח צרפתי, שבה יש מפעל תעשייתי, מלון ופעילות לשימור ומחקר למורים ובעלי חיים נוספים) אורכת כ 4 שעות. קטע זה הוא חלק מהכביש הראשי מעיר גדולה בדרום לבירה אנטננריבו.  

במדגסקר אין תשתית כבישים ראויה לשמה. המצב חמור עד כדי כך, שלא אחת קל יותר לסוע בדרכי עפר מאשר בכבישים.
מדוע נסיעה על הכביש הראשי היא במהירות ממוצעת של קצת יותר מ 20 קמ"ש? פשוט מאד, מאז שנתנו הצרפתים עצמאות למדגסקר בשנת 1960, אף גורם לא תיחזק את הכביש. הנהג צריך להאט למהירות נמוכה במיוחד על מנת לעקוף בורות שנוצרו בכביש.

לא ברור לי האם נעשה שימוש כלשהו, בתשתית הרכבות המועטה: פסים ראיתי. רכבות לא ראיתי. 

הביוב זורם חופשי. בבתים רבים (ובוודאי כמעט בכל הבקתות) אין מים זורמים. קצת מפתיע, למדינה כל כך עשירה במים. 
הפתרון באנטננריבו: ברז שכונתי ברחוב. במקום ללכת לבאר, התושבים הולכים למלא ג'ריקנים ודליים מהברז השכונתי. 

באזורים הכפריים, הולכים לנהר. מהנהר לוקחים מים לשתייה. בנהר גם מתרחצים ומכבסים, נותנים לחיות הבית לשתות, שטים בסירות ולפעמים גם זורקים לתוכו פסולת.

חשמל יש רק בחלק מהבתים. במקומות שאין, משתמשים באמצעים חליפיים (מדורות, נרות, פנסים) או פשוט הולכים לישון עם החשיכה וקמים עם אור יום ראשון.

השורה התחתונה
קשה לי לראות את מדגסקר מתקדמת באופן משמעותי ללא הקמת תשתיות.
קשה לי לראות הקמת תשתיות ללא תכנון.

פוסטים נוספים על מדגסקר
שלושה מושגי יסוד בכלכלת המשפחה במדגסקר
מדגסקר: כולם רוצים לשרוד
כלכלת המשפחה במדגסקר: עוני ופוטנציאל

דוח ועדת טרכטנברג: חצי הכוס המלאה וחצי הכוס הריקה

רבים כבר התייחסו לוועדה זו ולמסקנותיה. אני איחרתי במעט לפני שאנסה להוסיף את שתי האגורות שלי. 

מדוע איחרתי? אינני  מהאנשים שהזכיר פרופסור טרכטנברג בכעס כאנשים שמתייחסים לדוח מבלי לקרוא אותו.

היות שאיני איש מקצוע בתחום המקרו-כלכלה, אפשר אולי להגיד שלא הבנתי, אבל אי אפשר להגיד שלא קראתי.

הקוראים מוזמנים לא להאמין לכל מה שאני כותב ולבדוק בעצמם בדוח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (השם הרשמי של וועדת טרכטנברג), שבו 62 עמודים.


חצי הכוס המלאה


1. התייחסות בפרספקטיבה רחבה
הוועדה התייחסה להיבטים כלכליים והיבטים חברתיים ולקשר ביניהם מזווית רחבה וכוללת.


2. ניתוח גורמים ולא התייחסות רק לסימפטומים  
קל מאד להתייחס רק לסימפטומים. נעשה ניסיון להבין את שורשי המחאה (פרק 2 מוקדש כלו לנושא זה). הניתוח מעמיק ומתייחס גם לפרספקטיבה של זמן.


3. הוגדר המנדט והתפקיד של הוועדה וגובשה השקפה מנחה 
בפרק 3 של הדוח מציגה הוועדה את ההשקפה המנחה שלה באופן רחב ומנומק.

4. גישה מתודולוגית של Top-Down

ההתחלה היא בעקרונות וקווים מנחים ועל בסיסם צריך להתבצע תהליך של אישור ומימוש המסקנות.


5. תכנון לטווח ארוך
לחברי הוועדה ברור שמדובר בתהליך מימוש של כחמש שנים ולא בפעולה נקודתית. הם גם מציעים מתווה כללי.


6. התייחסות מעמיקה לכשלי השירותים הציבוריים
בנושא זה עוסקים פרק 7 (אופן אספקת השירותים הציבוריים) ופרק 9 (כשלי הסקטור הציבורי וכיווני שינוי).
מניסיוני הדל, כמי שנתן ייעוצים בתחום המחשוב למשרדי ממשלה,ראיתי תמונה דומה לתמונה שמציירים חברי הוועדה. לא פעם נתקלתי בחוסר בתכנון אסטרטגי וחוסר בתיאום בין רשויות שונות, שגרם לעלויות מיותרות ולשירות לא יעיל.
אפילו טרחתי להציע הצעות קונקרטיות (לפעמים ביחד עם אנשים נוספים ולפעמים לבד) לטיפול באסטרטגיה בתחום הצר של מחשוב ומערכות מידע. 


כמי שגם נחשף לנושאים של  מיקור חוץ והפרטה, התרשמתי שהניתוח שנעשה על ידי הוועדה משקף מצב אמיתי.
בתחום המחשוב בו הייתי מעורב בנושאי מיקור חוץ (ואני מניח שהדבר דומה גם בתחומים אחרים). צריך לבצע גם הבחנה בין השמה של עובדי   חברות חיצוניות (שלגביה איני משתמש במושג מיקור חוץ) לבין מיקור חוץ של פעילות רחבה, למשל: פעילות המחשוב של משרד ממשלתי.
כפי שציינה הוועדה, בשונה מהפרטה, האחריות במיקור חוץ היא של המשרד הממשלתי ולא של הספק.


התנהלות נכונה של מיקור חוץ דורשת התייחסות לספק המבצע כשותף שיש צורך להבין גם את הצרכים שלו ולא רק כדרך להקטנת הוצאות.
מיקור חוץ נכון מחייב גמישות של הספק והמשרד בצד הגדרה ברורה ומדידה של רמות שירות וטיפול מובנה מראש במצבים בהם הספק אינו עומד ברמת השירות שנקבעה. 


שני דברים חסרים לי בהקשר זה:


א. אין התייחסות ממוקדת למיקור פנים (Insourcing)
מיקור פנים הוא מעין מיקור חוץ המתבצע באמצעות העובדים של הארגון עצמו. התייעלות תוך שימוש בו עשויה להניב בלא מעט מקרים תוצאות לא פחות טובות מאשר מיקור חוץ.


ב. אין דגש על הנושא של Governance
כמי שנחשף בעבר לנושא בהקשר של מערכות מידע ובהקשר של Servcie Oriented Architecture, שהטווח שלו כולל גם היבטים של  Corporate Governance בנוסף ל IT Governance, ברור לי שזהו מרכיב חיוני במימוש אסטרטגיה  ומדיניות הנגזרת ממנה.
כבר התייחסתי בקצרה לנושא זה בהקשר למערכת הביטחון בפוסט שכותרתו העם רוצה צדק חברתי מיתוס ומציאות.




חצי הכוס הריקה


1. שילוב גברים חרדים בעבודה
הניתוחים המקיפים, הסדורים והרהוטים בנושאים אחרים מפנים מקום לכשל לוגי ולהתרחקות מהנושא המהותי.
אין ספק שמדובר בנושא רגיש. אין ספק שמדובר בנושא שיש בו עניין לגורמים פוליטיים, שעל פי העיתונות חלקם גם איימו לא לאשר את כלל מסקנות הוועדה אם המלצותיה יצמצמו את ההטבות לאוכלוסייה זו. 
על פי העיתונות, זהו גם אחד מהנושאים בו היו חברי הוועדה חלוקים ביניהם.


התוצאה היא חוסר בהמלצות מעשיות המטפלות בבעיה באופן התואם את מידת חומרתה הן בהיבט של חוסר צדק חברתי והן בהיבט הכלכלי.
הכשל הלוגי הוא העיסוק הנרחב בשמירה של אורח החיים של החברה החרדית. שמירה של אנשים חרדים על אורח חיים חרדי אינה שאלה בתחום הדיון של הוועדה.


השאלות שכן נמצאת בתחום הדיון של הוועדה ובהן עסקתי בפוסט קודם היא:
א. האם משלם המיסים הישראלי צריך לממן לימודים של אוכלוסייה הולכת וגדלה של תלמידי ישיבה? חוסר הצדק החברתי בתשלומים גבוהים לבחורים צעירים שאינם עובדים זועק. התשובה שלי לשאלה שלילית לגבי הרוב הגדול של תלמידי הישיבה. 
לטעמי מה שמציעה הוועדה לטיפול בנושא זה הוא מעט מדי ומאוחר מדי.


ב. האם אורח חיים חרדי פירושו הימנעות מעבודה?
גם אם לדעת מישהו אורח חיים חרדי פירושו הימנעות מעבודה (לא זה אורח החיים של היהודים החרדים הרבים בניו-יורק או לונדון) עדיין נשאלת השאלה: מדוע שלא יממן את זה בכספו הפרטי או מכספם של גבירים החולקים עימו השקפת עולם זו?


שאלה מהותית נוספת היא: האם אפשר להמשיך במצב בו בחינוך החרדי אין לימודי ליבה ראויים המכשירים אותם לעבודה? הוועדה חושבת שלא.


בסופו של דבר ההימנעות מטיפול בשורש בעיות אלה יפגע לא רק בחברה הישראלית כולה. האוכלוסייה החרדית, שלא תרכוש כלים והרגלים לפרנס את עצמה, תהיה הראשונה שתיפגע כאשר הבועה הגדולה הזו תתפוצץ.


2. 50% מהציבור הישראלי אינם משלמים מיסים
הוועדה מעלה נתון זה ומתייחסת אליו רק בהקשר של רגרסיביות העלאת מיסים עקיפים. אין כאן ניתוח ראוי וכולל של הנושא, בשונה מנושאים רבים אחרים.   


להלן כמה מהשאלות שמן הראוי היה להתייחס אליהן בהקשר זה:
א. האם זה כורח המציאות ש 50% מהתושבים ירוויחו כל כך מעט, שהם לא יוכלו לשלם מיסים?


ב. האם התופעה הזו ייחודית לישראל ובמדינות OECD אחרות האחוז גבוה יותר או נמוך יותר באופן מובהק? אם הוא נמוך יותר מדוע?


ג. האם יש מגמה של עלייה לאורך זמן באחוז של אלה שאינם משלמים מיסים? אם כן מה המשמעות בהיבט הכלכלי ובהיבט של צדק חברתי?


ד. לגבי העלאה או הורדה של מיסים עקיפים כמו מע"מ: האם זה חייב להיות רגרסיבי? איני מומחה ולכן איני יכול לקבוע האם המודל המיושם במדינות אחרות של שיעורי מע"מ שונים למוצרים שונים ישים למדינת ישראל. מה שברור, שאם תהיה הפחתה של מע"מ על מוצרי יסוד בלבד (כפי שקורה במדינות אחרות) ואולי העלאה של מע"מ על מוצרי מותרות לא השכבות החלשות ומעמד הביניים ייפגעו מכך.


3. הרחבת תקציב ושינוי סדרי עדיפויות בתקציב
הוועדה מגדירה את האוכלוסייה של "המשפחות עובדות הורים לילדים בגילאים צעירים" כאוכלוסיית המיקוד או במילים אחרות כאוכלוסייה ששינוי סדרי העדיפויות יפעל לטובתה (למשל: מימון חינוך ילדים בגילאים צעירים מגיל בית הספר). הוועדה גם מנמקת בסעיף 4.2 באופן מפורט מדוע בחרה לעשות זאת.


כשמגיעים למקורות המימון לשינוי סדרי העדיפויות הוועדה "עושה לעצמה חיים קלים". היא מציינת שהחליטה לא להמליץ על הרחבת התקציב (האם זה מה שהוגדר לה מראש כהנחה שאם לא כן לא תהיה כלל וועדה?).
היא אינה מנתחת מקורות אפשריים ורצויים למימון סדרי העדיפויות, אלא מסתפקת בכך שהיא מציינת שמימון שינוי סדרי העדיפויות מחייב קיצוץ אותו הסכום מתקציב הביטחון. 
גם בנושא זה כבר דנתי בחלק מפוסט קודם. 
מתבקש ניתוח של חלופות אחרות של צמצום תקציבי לגבי חלק מהסכום הנדרש למימון סדרי העדיפויות.


המסקנות שלי


1. הנושא המהותי הוא טיפול רציני, מתמשך ועקבי בהיבטים הכלכליים והחברתיים של אי הצדק החברתי.
זה המבחן האמיתי של תוצאות פעילות הוועדה. את זה לא הוועדה תבצע או לא תבצע, אלא דרגים פוליטיים ודרגי ביצוע.
לא הצהרה או פעילות נקודתית זמנית יפתרו בעיות שורשיות.
כדאי בנקודות שונות על ציר הזמן לבחון האם נעשה ומה נעשה? נקודת   זמן לא רעה לבדיקה כזו היא כחצי שנה אחרי הבחירות הבאות.


2. הוועדה נמנעה מהתמודדות עם שאלות קשות שטיפול בהן עלול לחרוג מהסכמה רחבה בדרג הפוליטי ובציבור  
אולי מחשש שמישהו "ישפוך את התינוק עם המים" או יכשיל מימוש אותם מרכיבים בדוח שאינם שנויים במחלוקת.


3. הגישה והניתוח בחלק מההיבטים הם רחבים ומעמיקים וייתכן שאם יאומצו תהיה להם השפעה לטווח ארוך.


השורה התחתונה: הדוח מספק בסיס טוב להתחלה לטיפול בחלק מהגורמים. גם חלק זה יימדד במבחן המעשה לאורך זמן. במקביל יש לטפל גם בנושאים שהוועדה נמנעה לטפל בהם.