טיפולוגיה של עצמאים: הנהנה מכל העולמות

בפוסט הראשון בסדרה: מבוא לטיפולוגיה של עצמאים, הצגתי בעיות מהותיות בהן נתקלים עצמאים. בין הבעיות: חוסר יציבות בהכנסות, חוסר יציבות בתעסוקה, היערכות לפנסיה, האם ומתי לפרוש מעבודה?  והתעסקות מרובה עם רשויות. 

בפוסט: טיפולוגיה של עצמאים: הקלאסי תיארתי עצמאיים מסוג שצפוי להיתקל בבעיות אלה. גם העצמאי החופשי ייתקל בבעיות אלה, לפעמים באופן פחות חד מעמיתו הקלאסי. העצמאי החופשי ייתקל בקושי אחר: תחרות מול חברות גדולות או בינוניות. העצמכיר, עצמאי שהוא גם שכיר, עשוי לחוות את הקשיים בעוצמה פחותה בגלל עבודתו החלקית כשכיר. 

עצמאים "מאושרים"
תחשבו על מצב דימיוני, לכאורה, של עצמאי שאינו חווה את הקשיים שתיארתי בפוסטים הקודמים. מצד שני הוא נהנה מהיתרון שיש לעצמאים: אפשרות להרוויח יותר.  
נשמע לכם אוטופי? אגלה לכם שיש עצמאים כאלה. קראתי להם עצמאים הנהנים מכל העולמות.
לפני שאספר לכם עליהם אעסוק על קצה המזלג ביתרון של עצמאים: היכולת להרוויח יותר. 

מדוע (לפעמים) עצמאים מרוויחים יותר משכירים?

1. היציבות בהעסקה שווה כסף  
לפעמים נגזר מזה שכר נמוך יותר. אי אפשר לצפות ששכיר ממוצע בתחום המחשבים יקבל שכר לשעה המתקרב לשכר לשעה כמו שאני קיבלתי בשתי הדוגמאות האמיתיות לגמרי שאביא כאן.

דוגמה 1: חברה ניגשה למעין מכרז ואיכשהו היא מבינה שהיא פישלה באחד הנושאים הטכניים. הלקוח מאפשר לה לתקן את זה תוך יום יומיים. החברה פנתה אלי ומבקשת את שירותיי המידיים ליום עבודה אחד על מנת לסגור באופן סביר את הנושא. 
בוודאי לא תופתעו ששכר יום העבודה היחיד שלי היה גבוה בהרבה משכר יום עבודה של עובד בחברה שעבד על מענה לאותו מכרז.

דוגמה 2: חברה פנתה אלי בערב וביקשה שאתחיל לעבוד למחרת בבוקר במשך כחודש בהיקף כמעט בלתי מוגבל של שעות. תפקידי הוא לרכז את הנושא הטכנולוגי למענה למכרז גדול שאת המענה לו הובילה החברה ביחד עם חברות שותפות בארץ ובחו"ל. 
מה שנכון לדוגמה 1 נכון לדוגמה 2.

2. לעצמאי יש הוצאות מוכרות
מס הכנסה ומע"מ מכירים בהוצאות שנועדו לצרכים עסקיים. לא תמיד הגבולות בין הוצאות עסקיות לבין הוצאות פרטיות ברור. למשל נסעת  במכונית של העסק לפגישה עם לקוח בחיפה.
הוצאות הדלק הן הוצאות עסקיות לדיווח לרשויות המס.
נסעת באותה מכונית ליום כיף בחיפה. ההוצאות הן לא הוצאות עסקיות. 
מישהו ברשויות המס יכול לעקוב אחרי זה? 
התשובה חיובית אבל העלות של מעקב כזה כל כך גבוהה שלרשויות המס לא כדאי לעשות את זה.
במקום זה קבעו רשויות המס כלל לפיו אחוז מסוים מההוצאות על רכב נחשבות עסקיות ואחוז אחר פרטיות. הכלל נקבע על פי מעין ממוצע סביר של יחס בין נסיעות עסקיות לנסיעות פרטיות.
מי שמעוניין לדווח על אחוז גבוה יותר, חיב בדיווח מפורט.

רוב העצמאים בוחרים לדווח על פי הכלל של ברירת המחדל. חלקם נוסעים אחוז גבוה יותר של נסיעות פרטיות מכלל ברירת המחדל של רשויות המס ונהנים מהטבת מס על נסיעה פרטית ברכב שלהם.

להנות מכל העולמות
יש עצמאים הנהנים מכל העולמות: גם ביטחון כלכלי וגם שכר גבוה. המאפיין הבסיסי של עצמאי כזה הוא עבודה במשרה מלאה עבור לקוח אחד במשך שנים רבות. למעשה הוא כאילו שכיר של אותו ארגון. ייתכן שתיפגשו במסדרונות המשרדים או המפעלים של הארגון עובדי ארגון שבטוחים שהוא עובד שכיר באותו ארגון.

להלן היתרונות של אותו עובד:

1. אין בעיה של יציבות הכנסות  
הוא מקבל הכנסה כמעט קבועה בכל חודש.

2. אין בעיה של יציבות בתעסוקה
נכון, לכאורה, יותר קל לפטר אותו מאשר לפטר עובד שכיר, אבל בהרבה מקרים זהו עובד עם התמחות ספציפית ונסיון רב ידע רב ומעמיק. 
מי יעשה את העבודה הזו, אם בכלל, במקומו וברמה דומה? ברוב המקרים קשה למצוא אנשים כמוהו. בכל המקרים יש סיכון בהחלפת אדם מנוסה, המכיר היטב את המערכת על היבטיה המקצועיים, הארגוניים והתרבותיים ומכיר היטב את האנשים איתם הוא צריך לעבוד, במשהו לא נודע.

3. אין תחרות מול חברות גדולות
אם מדובר בעצמאי חופשי, אחרי הרבה שנים במערכת קשה להאמין שחברה גדולה תוכל לדחוק אותו החוצה ולהכניס במקומו עובד שלה.
מעבר לסיכון המקצועי, אנשים במערכת עשויים להרגיש כאילו החליפו עובד שכיר בארגון במישהו חיצוני.

4. עשוי להרוויח יותר משכיר במעמדו
בגופים ציבוריים ובמקומות אחרים עשויות להיות מגבלות על גובה השכר של העובדים. על מנת להרוויח יותר צריך לפעמים להתקדם לתפקיד בכיר יותר. יש גם ועד ויש גם הסתדרות, שישאלו: "מדוע עובד א' מקבל פתאום הרבה יותר שכר ועובדים אחרים לא?"
תקרת השכר של עצמאי באותו ארגון עשויה להיות גבוהה בהרבה.

בנוסף לכך הוא יכול לדווח לרשויות המס על הוצאות עסקיות מוכרות.

5. יכול לבצע עבודות פרטיות במקביל לעבודתו
בדרך כלל הסכם עבודה של שכיר מונע עבודות פרטיות ללא אישור. לפעמים עד שיקבל אישור, אם בכלל, כבר לא תהיה עבודה זמינה.

6. לא תמיד חייב לפרוש בגיל הפרישה
היכרתי כמה מקרים של אנשים שעסקו במערכות מידע והמשיכו לעבוד כעצמאים בשנות ה-70 המאוחרות של חייהם. 
פשוט היה להם ידע ייחודי על מערכת קריטית מבחינה עסקית לארגון.
למצוא מחליף ראוי מבלי לפגוע בעסק זו משימה כמעט בלתי אפשרית. זה היה נכון במיוחד כאשר המערכת פותחה בטכנולוגיות שעבר זמנן (Obsolete). נותרו מעט אנשים השולטים בטכנולוגיה וצעירים מסרבים ללמוד אותה.

יש רק שני נושאים שהנהנה מכל העולמות נמצא במצב פחות טוב משכיר:

1. התעסקות מרובה עם הרשויות
הוא נאלץ לשלם ולדווח לרשויות (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח)  לאומי). למשל: מקדמות ביטוח לאומי, מקדמות מס הכנסה ותשלומי מע"מ.
הוא צריך לדאוג להנהלת חשבונות שוטפת ולעיסוף חשבוניות ולרוב הוא מגיש דוח שנתי למס הכנסה. 

2. הוא צריך לדאוג לחיסכון פנסיוני סביר.

עצמאים, האם אתם הייתם מוכנים להתחלף עם הנהנה מכל העולמות? 
אודה ולא אבוש היו תקופות שהכנסותיי הלא יציבות כעצמאי היו נמוכות וכשבאתי ליום עבודה או חודש עבודה כיועץ עצמאי בארגון קינאתי בעצמאי הנהנה מכל העולמות שפגשתי במסדרון. 

טיפולוגיה של עצמאים: החופשי

"שיעור באנטומיה של ד"ר טולפ", ציור של רמברנדט
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט הראשון בסדרה, מבוא לטיפולוגיה של עצמאים, תיארתי את הבעיות המהותיות של עצמאים. בפוסט השני, טיפולוגיה של עצמאים: עצמכיר, התייחסתי לבעיות אלה בהקשר של עצמאי שהוא גם שכיר.
בפוסט הרביעי, טיפולוגיה של עצמאים: הקלאסי, תיארתי עצמאי העובד לבד, כגון: בעל קיוסק, אינסטלטור, נהג מונית, חקלאי. 
עצמאים כאלה מועדים להיתקל בכל הבעיות של עצמאים, שעסקתי בהן בפוסט הראשון בסדרה.

פוסט זה עוסק בעצמאים הדומים לעצמאים קלאסים ולכן עלולים לחוות את אותם קשיים. ההבדל העיקרי בינם לבין העצמאים הקלאסיים הוא שהם בעלי מקצועות חופשיים.
מדובר ברופאים, עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, כלכלנים עצמאים, אנשי הייטק וכיו"ב. 
אני כותב פוסט זה ממקום אחר ממה שכתבתי את הפוסט הקודם. יש לי לא מעט ניסיון אישי אחרי יותר מ-20 שנים של עבודה כמומחה מחשבים ומערכות מידע עצמאי.

מה מבחין בין העצמאי הקלאסי לעצמאי החופשי?

העצמאי החופשי הוא איש "צווארון לבן" בעוד העצמאי הקלאסי עשוי להיות איש "צווארון כחול".
החופשי לבוש בלבוש נקי ומהודר (אולי למעט חלק מאנשי ההיי-טק) - הקלאסי בבגדי עבודה.
החופשי עובד ממשרדו, מביתו או ממשרדו של הלקוח. הקלאסי מבצע עבודות שטח.

לא תמיד, אבל במקרים רבים, לעצמאי החופשי יש הכנסה לפחות סבירה בתקופות הרעות. 
כן אני יודע שיש בארץ מספר מופרז של עורכי דין וחלקם מתקשים להתפרנס, אבל לא זה המצב במקצועות חופשיים אחרים. 
חלקם מודעים יותר מהעצמאים הקלאסים לצורך לחסוך לפנסיה.
רובם צריכים לשכור לבד, או עם שותפים לדירה, משרד או קליניקה. זו הוצאה קבועה שצריך לשלם אותה גם כשאין הכנסות.

התחרות

זה קורה גם לעצמאים קלאסיים, למשל לבעל מכולת המתחרה בסופרמרקט, אבל זה קורה יותר לעצמאים חופשיים: הם מוצאים את עצמם מתחרים מול חברות העוסקות באותו תחום.
בעולם ובארץ יש מגמה של מיזוגים ורכישות. גם משרדי עורכי דין וגם פירמות רואי חשבון מתמזגות. בעולם של ראיית חשבון משרדים ישראליים הופכים לחלק מחברת רואי חשבון עולמית, למשל ברייטמן-אלמגור-זוהר הם חלק מ-Deloitte. גם ל-PWC יש נציגות ישראלית וזיו-האפט הם חלק מ-BDO.
לפי הויקיפדיה העברית זיו-האפט מעסיקה בארץ 1,200 עובדים. חשבו על רואה חשבון עצמאי שצריך להתחרות בה.

בתחום בו עסקתי, ייעוץ במחשבים ובטכנולוגיית מידע, מצאתי לא פעם חברות המעסיקות אלפי עובדים מתחרות איתי הקטן על פרויקט ייעוץ.

איך יכול להתמודד "עצמאי חופשי" מול חברה גדולה?

בפיסקה זו אתייחס לטכנולוגיית המידע. תשפטו לבד האם זה ישים גם למקצועות אחרים?

קיימות אסטרטגיות בסיסיות שונות להתמודדות. לכל אחת מהן תיוחד פיסקה בפוסט זה. בפיסקה זו אציג את הגישה של החברות הגדולות בתחרות מול "עצמאי חופשי".
החברות מנסות למנף את היתרון לגודל, המוצג על ידם באופנים הבאים (רשימה חלקית ולא ממצה):

1. המיתוג (Brand) של החברה
את החברה מכירים כמעט כולם. איש מקצוע בודד מוכר פחות.

2. היתרון לגודל
בדרך כלל החברות מדגישות את זה שיש להם מספר גדול של עובדים, נוכחות בארגון ובארגונים אחרים, מגוון רחב של תחומים בהם יש לחברה ידע וניסיון.

3. חוסר התלות באדם יחיד
נציגי החברות הם בדרך כלל מנומסים. הם לא יגידו שאני (או עצמאי אחר) יכול לעבור את הכביש ולהידרס או לחלות במחלה קשה, אבל הם כן יגידו: "מה תעשו אם היועץ או המומחה העצמאי יעלה למטוס ויעזוב את הארץ באמצע העבודה?"
בהיבט של ניהול סיכונים זהו נימוק שמשכנע מנהלים.

אסטרטגיית נישה או הצ'ופצ'יק של הצ'ופצ'יק

העצמאי בוחר להתמחות לעומק בתחום מאד צר. הוא אינו מתחרה מול החברות הגדולות הוא רק משלים אותן ונשכר לפעמים גם על ידן באותו תחום צר.
זהו מודל התחרות של קיוסק בסופרמרקט. למידע נוסף קראו: Vendors Survival Guide: Supermarket, Grocery and Kiosk.  

האיסטרטגיית ההתמודדות החזיתית 

בגישה זו מוכן העצמאי החופשי להתמודד מול חברה גדולה. כמו שלחברה גדולה יש יתרונות גם לעצמאי הקטן יש יתרונות. 

1. גמישות וזריזות  
כבר ניהלתי מכרזים חטעם ארגונים בתחום החומרה והתוכנה בהם חברה בינלאומית גדולה הפסידה לחברה בינלאומית הרבה יותר קטנה. 
הסיבה העיקרית בחלק מהמקרים הייתה חוסר גמישות. מטה החברה בחו"ל לא הסכים לגמישות בתנאים ובמחירים. המטה של החברה הקטנה יותר היה הרבה יותר גמיש.

דוגמה נוספת לגמישות וזריזות: העצמאי החופשי יכול להתחיל את העבודה מהיום למחר. בחברה זקוקים לאישורים של דרגים ניהוליים וגורמים מינהליים של כוח אדם וכספים.

2. אוביקטיביות וניטרליות
כיועץ עצמאי כולם ידעו שאיני מוטה לטובת ספק, יצרן או מוצר מסוים. בראש מעיניי טובת הלקוח. אני יכול לטעות בתום לב, אבל לא אינטרסים זרים ידריכו אותי.

כך ניצחתי חברה שמעסיקה אלפי עובדים במעין מכרז על ייעוץ בבחירת חבילת מוצרי אינטגרציה וניהול תהליכים בחברת תקשורת גדולה.

הצלחתי לשכנע את הלקוח שלי אין שום ניגודי אינטרסים והייעוץ שלי הוא ייעוץ שרק טובת הלקוח לנגד עיניי.

לעומת זאת למתחרה העיקרי שלי, חברת הענק, יש לא מעט אינטרסים:

א. הם גם רוצים לבצע פרוייקט של יישום והטמעה של המוצר שייבחר.

ב. הם מפיץ משני של חלק מהמוצרים המתחרים ולכן עשוי להיות להם אינטרס שייבחר מוצר שהם מפיצים.

ג. המומחיות והניסיון שלהם בחלק מהמוצרים גבוהה יותר מהמומחיות שלהם במוצרים אחרים.
לא במפתיע מדובר במומחיות גדולה יותר במוצרים שהם מפיצים ולכן גם ביצעו בהם פרויקטים.

3. רמה מקצועית גבוהה יותר
בפיסקה הקודמת לא נתתי לכם את כל ארסנל הנימוקים שלי. הנימוק הנוסף היה, שאני איש מקצוע עם יותר ידע, ניסיון והבנה באותו תחום מאשר עובד כלשהו של החברה הגדולה.

4.  האם איש מקצוע טוב של החברה יהיה זה שיעבוד אצלכם?
יש קצת הטיה בנימוק של: "מה תעשה אם הוא יעלה על מטוס ויעזוב את הארץ?"

בואו נניח שלחברה יש עובד אחד או שניים שהם ברמה דומה לרמתו של העצמאי החופשי. בטוח שהחברה תציג אותם במהלך תהליך המכירה. לא בטוח שהם יהיו אלה שיבצעו את העבודה.

נניח שאתם ארגון בגודל בינוני בישראל ובזמן שאתם מחפשים איש מקצוע כזה פונה אל החברה הגדולה בבקשה דומה גם יחידת מחשוב של צה"ל או יחידת המחשוב של בנק לאומי או בנק הפועלים.
קרוב לודאי שהמומחה יוצב בארגון הגדול יותר ולא אצלכם.

נניח שהוא כבר הוצב אצלכם אחרי שהחברה זכתה בייעוץ ועכשיו אותה יחידת מחשוב בארגון ענק רוצה ייעוץ באותו תחום ואומרת לחברה שהיא תזכה בייעוץ אם ורק אם אותו מומחה יבצע את העבודה.
במקרה הטוב הוא יישאר אצלכם בהיקף עבודה נמוך.

אני או עצמאי חופשי אחר יכול אולי לעלות על מטוס ולהיעלם (במקרה שלי זה בודאי לא היה קורה ללא הודעה מוקדמת של מספר חודשים) אבל גם המומחה היחיד של החברה יכול לא להיות זמין: מה קורה כשהוא עוזב את החברה ועובר לחברה אחרת או כשהוא מתפטר ועולה על מטוס ומהגר למדינה אחרת?
החברה אמנם תוכל להציב אדם אחר במקומו, אבל הפער במומחיות שלו בהשוואה לעצמאי חופשי עלול לפעמים לגרום לנזקים כבדים. 

5. "הסוס הטרויאני"
לא אחת ראיתי בארגונים חברה גדולה שזוכה בפרויקט קטן או ייעוץ המחייבים מומחיות. הם מציבים מומחה מהשורה הראשונה שמבצע עבודה איכותית ומרשימה בתחילת הפרויקט. 
העובד הזה הוא הסוס הטרויאני: הוא קובע את התעריף שיקבל עובד מטעם החברה. מהר מאד הוא מכשיר את מספר 2 או מספר 3 שרחוק מאד מרמתו. מי שממשיך בביצוע העבודה הוא מספר 2 או 3 או 4. המומחה מלווה אותו מרחוק בהיקף קטן, משום שהוא כבר עבר ללקוח הבא.

6. עלות
הלקוח אינו צריך לשלם על תקורה.

איסטרטגיית ה-CoPetition

בעברית זה נקרא שיתוף פעולה של מתחרים. לפעמים העצמאי החופשי מתחרה מול החברה הגדולה חזיתית ולפעמים הוא מתמודד ביחד איתה כקבלן משנה.

במגזר הציבורי בישראל לפעמים אין לעצמאי החופשי ברירה. המדינה הוציאה מכרזים וקבעה רשימת ספקים זוכים. העצמאי החופשי אינו יכול להיכלל ברשימה בגלל דרישות חובה להיקף מחזור עסקים ולמספר עובדים. 

יותר מפעם אחת פנו אלי ממשרדים ממשלתיים בבקשה שאבצע עבודת ייעוץ, שאני הייתי מסוגל לבצע אותה באופן סביר או יותר מסביר. קרוב לודאי שהספקים הזוכים במכרז לא היו מסוגלים להעמיד עובד שמסוגל לבצע את העבודה ברמה דומה.
האילוץ היה שאני אצטרך לבצע את העבודה כקבלן משנה של אחת החברות שזכתה במכרז.

יותר מפעם אחת פנו אלי חברות שנכללו ברשימת הזוכים במכרז ממשלתי והציעו לי לבצע את העבודה מטעמן כקבלן משנה.

יש לזה משמעות כלכלית: החברה גובה ממני או מעצמאי חופשי אחר אחוז מסוים מההכנסות, על אף שבחלק מהמקרים הערך המוסף היחיד שלה הוא עצם היותה ספק שנכלל ברשימת הספקים הזוכים.

טיפולוגיה של עצמאים: הקלאסי

נהגת מונית ישראלית
מקור התמונה: ויקיפדיה

זהו הפוסט השלישי בסדרת הפוסטים המסווגת עצמאים. קדמו לו: מבוא לטיפולוגיה של עצמאים וטיפולוגיה של עצמאים: העצמכיר.

העצמאי הקלאסי הוא אדם העובד בדרך כלל לבד בעסק שלו. הוא יכול להיות בעל קיוסק או בעל מכולת, סנדלר, אינסטלטור, שיפוצניק, חקלאי, טכנאי מדיחי כלים, נגר ועוד לא מעט מקצועות שתעלו על דעתכם.

בדרך כלל עצמאי מסוג זה עובד לבד. לפעמים יש לו שיתופי פעולה נקודתיים עם עמיתים או עם בעלי מקצועות משלימים.

עצמאים כאלה מועדים להיתקל בכל הבעיות שהזכרתי בפוסט: "מבוא לטיפולוגיה של עצמאים".
בפוסט זה אתמקד בכמה נושאים שעלוליים להיות נקודות תורפה חריפות שלהם.

חיסכון לא מספיק לפנסיה
זו אולי הבעיה הקשה ביותר של עצמאים מסוג זה. לא קל להם להפריש סכומים קבועים לפנסיה בגלל אי-יציבות ההכנסות. 
בטוח שבחודשים רעים הם אינם מפקידים לחיסכון הפנסיוני. 
לגמרי לא בטוח שבחודשים טובים הם זוכרים או רוצים להפקיד לחיסכון לפנסיה.
גם כשהם מפקידים כנראה שהם לא יודעים לערוך תחשיב נכון של הסכום הנדרש לחיסכון פנסיוני ומוטים כלפי מטה. 
כשל העתיד פועל עליהם בדיוק כפי שהוא פועל על קבלת החלטות של אחרים: חושבים יותר על ההווה ופחות על העתיד.

לא פעם זה נגמר בכך שבחודש דצמבר רואה החשבון שלהם או יועץ המס שלהם, אומר להם מהו הסכום המקסימלי להפקדה שמזכה אותם בהטבות מס. הם מפקידים בדיוק את הסכום הזה לפנסיה.
זהו כמובן סכום קטן בהרבה מהסכום שהם צריכים להפקיד על מנת שתהיה להם פנסיה סבירה. אל תאשימו את רואה החשבון או יועץ המס הוא לא יועץ פנסיוני ולא אמר דבר וחצי דבר על המידה בה ההפקדה מתאימה לצרכים הפנסיוניים שלהם.

זה אולי ישתנה בקרוב, אם יתממש חוק חובה של הפקדות עצמאים לפנסיה. לחלק מהם זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי.

אין "חומות סיניות" בין העסק לניהול כלכלת המשפחה
ערבוב בין הוצאות והכנסות העסק לבין הוצאות המשפחה הוא מתכון להתנהלות כלכלית לא מוצלחת של המשפחה וגם של העסק. בלוג זה עוסק במשפחה ולא בעסק. 
כאשר מדובר בעצמאי קלאסי, יש יותר סיכוי שיהיה חשבון בנק אחד לעסק ולמשפחה, כלומר: ללא "חומות סיניות".

גם כשיש חשבונות בנקים נפרדים הפיתוי לערבב ביניהם יותר גדול. לוקחים קצת כסף שזקוקים לו לעסק בתקופה רעה ומתכוונים להחזיר אותו לחשבון המשפחה.
האוברדרפט גדל ולהחזיר את הכסף שוכחים או שפשוט אין כי התקופה הרעה נמשכת.

לכיסוי הוצאה גדולה בעסק, למשל: חקלאי שצריך לקנות טרקטור, אישתו, שעובדת כשכירה, לוקחת הלוואה ושוב ערבבנו בין הניהול הכלכלי של המשפחה ושל העסק.

זה יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך: להוצאה כלכלית גדולה שהמשפחה לא נערכה אליה נכון מראש לוקחים כסף מחשבון העסק והעסק נכנס לקשיים.  

שימו לב לכך שעצמאי מטיפוס אחר, המנהל עסק משותף עם עצמאים אחרים, פחות מועד לחוסר הפרדה בין ההתנהלות הכלכלית של העסק והמשפחה.   


חיסכון לטווח קצר או בינוני
ליתר דיוק חוסר חיסכון או חיסכון לא מספיק לטווח קצר ובינוני. קצת דומה לסעיף הקודם של חיסכון פנסיוני: אי אפשר לחסוך באופן קבוע בגלל חוסר יציבות ההכנסות. כשאין מספיק הכנסות לא חוסכים. כשיש לא תמיד זוכרים לחסוך.

כשיש הוצאה בלתי צפויה, בבית או בעסק, אין ממה לשלם אותה.

תכנון הוצאות עתידיות
יש גם הוצאות גדולות יחסיות שהן צפויות, למשל: בר מצווה לילד או צורך של נהג מונית להחליף את המונית במונית חדשה.
גם במתכונת העבודה של עצמאי מסוג זה, צריך לתכנן מראש וליערך בהתאם, אבל זה הרבה יותר קשה.
כשמשהו קשה, יש כאלה שדוחים אותו או נמנעים ממנו ומקווים ש"יהיה בסדר". זהו שלא.
אם לא נערכים מראש, זה יכול להסתיים לא טוב.

טיפולוגיה של עצמאים: העצמכיר

חשמלאי מתקין חוטי חשמל בטנסי בשנת 1942
מקור התמונה: ויקיפדיה

עצמכיר היא מילה שהמצאתי ומתארת אדם שהוא גם עצמאי וגם שכיר.

בפוסט הקודם מבוא לטיפולוגיה של עצמאים הבאתי פרספקטיבה של התפתחות העבודה כעצמאים בפרספקטיבה של זמן. במסגרת זו הצגתי תחזית מקובלת לפיה בעתיד צפויה העסקה גמישה יותר ושכיחות גדולה יותר של שילוב עבודה כעצמכירים. 

שילוב של עבודה כשכיר וכעצמאי נותן מענה מסוים לבעיות שהוצגו בפוסט הקודם.
החלק של העבודה כשכיר נותן מידה מסוימת של יציבות בהעסקה, מבטיח הכנסה מסוימת קבועה, הפרשה פנסיונית ומענה חלקי למצב של פיטורים מעבודה כשכיר.

הוא אינו חוסך את הצורך של פעילות מתמשכת מול רשויות כמו מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. לפעמים הוא עלול אפילו להפוך אותה למורכבת יותר.

שאלה של מינון
עצמיכירם עשויים להיות שונים מבחינת החלק היחסי של העבודה כעצמאי והחלק היחסי של עבודה כשכיר. 
המינון עשוי לנוע מאדם שעיקר עבודתו היא כשכיר ועד לאדם שעיקר עבודתו כעצמאי. 
כך למשל, מרצה באוניברסיטה הנותן ייעוץ כעצמאי בתחום התמחותו הוא דומה יותר לשכיר. גם חשמלאי, העובד בארגון בהיקף של משרה מלאה, ובנוסף לכך מבצע עבודות חשמל כחשמלאי עצמאי, קרוב יותר לשכיר.

אותם עיסוקים יכולים להיות גם כשעיקר העבודה היא כעצמאי. כך למשל, מומחה מקצועי בעל תואר דוקטור, העובד כעצמאי וגם עובד כמרצה שכיר בהיקף נמוך במכללה הוא בעיקר עצמאי.
גם חשמלאי עצמאי שמועסק בהיקף קטן כחשמלאי שכיר של חברה קטנה הוא בעיקר עצמאי.

השלכת המינון על התנהלות כלכלית
ככל שהחלק השכיר של עבודת העצמכיר גדול יותר, הוא יכול להתנהל יותר דומה לשכיר. 
הוא יכול להניח שיש לו הפרשה סבירה של המעביד לחיסכון פנסיוני ולקרן השתלמות.
הוא יכול להסתמך על כך שאם יפוטר, יקבל דמי אבטלה ופיצויי פיטורין בסכום משמעותי. 
הוא יכול להסתמך על ימי חופשה ומחלה.
סוגיה כלכלית חשובה היא: מה עושים עם תוספת ההכנסה הלא יציבה כעצמאי? ברוב המקרים התשובה שלי תהיה שאפשר לחסוך לפחות את חלקה.

ככל שהחלק העצמאי בעבודתו של העצמשכיר גדול יותר עליו להתנהל יותר דומה להתנהלות של עצמאי.

כעצמשכיר, שעיקר עבודתו היא כעצמאי, יבוא אלי לייעוץ בכלכלת המשפחה, אתמקד בנושאים הבעיתיים לעצמאים, שצוינו בפוסט הקודם. 
נדון גם במה עושים עם ההכנסות הנוספות כשכיר וביתרונות שמעניק לו שילוב העבודה גם כשכיר. יכול להיות שנתמקד גם בחסרונות במקרים שבהם העבודה כשכיר מאטה את התפתחות העסק העצמאי.

מבוא לטיפולוגיה של עצמאיים

בבלוג זה סיווגתי לקוחות בסדרת פוסטים הנקראת טיפולוגיה של לקוחות. ראו למשל את הפוסט: טיפולוגיה של לקוחות: הטוב, הרע והמכוער - חלק ג: המכוער.

סדרה נוספת של פוסטים עוסקת בטיפולוגיה של יועצים. קראו למשל את הפוסט: טיפולוגיה של יועצים: המתבטל בפני הלקוח.

פוסט זה הוא הראשון בסדרת פוסטים העוסקת בטיפולוגיה של עצמאים. פוסט זה הוא מבוא הנותן פרספקטיבה של זמן ועוסק בבעיות הכלכליות המוהותיות של עצמאים.

עצמאים לפני כמה עשרות שנים

לפני כמה עשרות שנים היו מרבית העובדים בישראל שכירים. הייתה יציבות תעסוקתית ופנסיה מכובדת. החלפת מקום עבודה הייתה נדירה. גם מרבית אלה שהחליפו מקום עבודה עבדו במהלך חייהם בשניים עד שלושה מקומות עבודה.

עצמאיים היו אמיצים שמוכנים לקחת סיכונים על מנת להרוויח יותר, בעלי מקצועות חופשיים או מקצועות שבהם לא שכיח דפוס ההעסקה כשכירים, למשל: בעלי חנויות.  

כשהגיעו לגיל פנסיה (גברים בגיל 65 ונשים בגיל 60) הפסיקו לעבוד. 

גם במדינות מפותחות אחרות היה מודל דומה. יפן בלטה במיוחד. דפוס התעסוקה היה העסקה בחברה אחת עד גיל פרישה. בחברה אפשר היה לעבור תפקידים בתחומים שונים. נאמנות לחברה והכרה מעמיקה שלה היו חשובים יותר מגורמים אחרים. לא היו פיטורי עובדים בחברות כאלה.

דפוס ההעסקה היפני, שהיה קים גם בחברות במדינות אחרות, שכונו Z Companies. כמי שעבד במחשבים, הכרתי את IBM ו-DEC של שנות ה-70 וה-80, שתרבותן הארגונית הייתה כזו.

הייתה גם תיאורייה מאחורי תרבות ארגונית כזו. זוהי Theory Z. המעוניינים מוזמנים לקרוא עליה בויקיפדיה האנגלית בערך: Theory Z.   

עצמאים היום 

היציבות התעסוקתית שהייתה כבר איננה: פיטורים, מיזוגים והחלפות עבודה מרצון. בהיי-טק למשל, עבודה במקום עבודה אחד לאורך שנים רבות אינה נחשבת ליתרון. כשאדם כזה מחפש מקום עבודה חדש, השאלה הראשונה שיישאל היא: מדוע עבדת רק במקום עבודה אחד?

הפנסיה בהשוואה לשכר קטנה בהדרגה ובעקביות ותוחלת החיים עולה.

שיעור העצמאים גדל הן מבחירה, הן בגלל פיטורים ממקומות עבודה והן בגלל כורח של פורשים לפנסיה לתוספת הכנסה.  

עצמאים בעתיד

היציבות התעסוקתית תהיה קטנה יותר בעתיד, מה שייצור מודלים אחרים של תעסוקה: משרות חלקיות ודפוסי העסקה מעורבים: אדם מסוים יהיה גם שכיר וגם עצמאי במקביל.

האינטרנט והאפשרות לעבוד מהבית או ממקומות אחרים, שאינם במשרדי המעביד, יעודדו יותר אנשים להיות עצמאים באופן חלקי או באופן מלא.

אולי מה שאני כותב בפסקה זו נראה מוזר לאנשים בשנות ה-50 וה-60 של חייהם, אבל לדור ה-Y ולדור ה-Z זה יכול להיראות לגמרי טבעי.

הבעיות המהותיות של עצמאים

1. חוסר יציבות העסקה

ברוב המקרים יציבות העסקה של שכיר במקום עבודה לא יציב, גבוהה מיציבות ההעסקה של עצמאי.

2. תנודתיות ההכנסות

אין משכורת בגובה ידוע וכמעט קבוע, שמקבלים במועד ידוע מראש בכל חודש.

יש תקופות של שפל ותקופות של שיא, פערי ההכנסות ביניהן גדולים. השפל יכול להיות עונתי או ספציפי לאותו עצמאי. 

כך למשל, ללא מעט עצמאים, תקופת חופשות הקיץ ביולי אוגוסט עלולה להיות תקופת שפל, רק משום שהלקוחות הפוטנציאליים נמצאים בחופשה.

עוד לא אמרתי כלום על תקופות שבהם לא מועסקים כלל ולכן אין הכנסות ועל ארגונים שדוחים את התשלום לעצמאים בחצי שנה או יותר.

3. פחות שליטה במספר שעות העבודה ובמועדי העבודה

לעצמאי אין את הלוקסוס של לחתום כרטיס וללכת הביתה. האחריות על העסק שלו היא עליו ולא על מנהליו. הוא צריך לעבוד גם בשעות פחות מקובלות. הוא נאלץ לעבוד מספר רב של שעות ביום בתקופות עומס, כי אם יוותר על לקוחות ייתכן שהם יפנו בפעם הבאה למתחרים.

אין לו חופשות מרוכזות ולא תמיד הוא יכול לבחור את מועדי החופשה שלו או לקחת חופשה ארוכה רציפה.

אין לו ימי מחלה שהמעביד משלם לו עליהם.

4. יותר התעסקות עם רשויות

עצמאי צריך לדווח ולשלם למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. הוא צריך לשמור קבלות ולתת חשבוניות. הוא צריך לנהל הנהלת חשבונות ולהגיש דוח שנתי למס הכנסה, בדרך כלל באמצעות רואה חשבון או יועץ מס. 

דוגמה אישית קטנה: פקידי ביטוח לאומי "טרטרו" אותי הלוך ושוב במשך שנתיים וחצי במקום לשלם לי את הפרשי התגמולים על שירות מילואים.

לא הייתה מחלוקת בינם וביני על כך שמגיע לי כסף. לא הייתה מחלוקת על סכום הכסף שמגיע לי. כל מה שנדרש מהם זה ביצוע התשלום.

5. היערכות לפנסיה ולפיטורים

לשכירים יותר קל המעביד מפריש לפנסיה. עצמאי צריך להחליט בעצמו כמה כסף הוא מפריש לפנסיה? באיזו תדירות הוא מפריש לפנסיה (למשל: פעם בשנה או כל חודש)? ואיך זה מסתדר עם תמודתיות ההכנסות (סעיף 2 לעיל)?

כששכיר מפוטר מגיעים לו דמי אבטלה. מגיעים לו גם פיצויים, אבל ההמלצה שלי ושל מומחים לפנסיה ולכלכלת המשפחה היא, להימנע מלגעת בהם ולשמור אותם כחלק מהחיסכון הפנסיוני (אם זה אפשרי).  כמובן שההמלצה היא כללית וצריך לבחון כל מקרה לגופו.

7. פרישה?

לשכיר זה פשוט יחסית הוא מגיע לגיל פרישה ופורש לגמלאות. לפעמים מציעים לו לפרוש מוקדם יותר, לרוב במסגרת תכנית פרישה, הכוללת מענקים כספיים והטבות.

לפעמים הוא יכול להחליט שהוא פורש פרישה מוקדמת, משום שיש לו פנסיה גבוהה מספיק ומספיק נכסים כלכליים.

לעצמאי אין גיל פרישה לגמלאות. זו החלטה שלו. תתפלאו אבל לא רק שלו, לפעמים מעבידים מסרבים להעסיקו בגלל גילו.

כך למשל, אחד הבנקים מסרב להעסיק עובדים חיצוניים מעל גיל 67. אם מישהו מועסק באמצעות חברה חיצונית ועובד מולה כעצמאי והוא הגיע לגיל 67, הבנק ידרוש מהחברה להפסיק את העסקתו בבנק.

במקרה ספציפי, הבנק והחברה שהעסיקה אותו היו מרוצים מעבודתו. החברה לא הייתה מעונינת בהפסקת העבודה איתו. הנימוק היחיד של הבנק לבקשת הפסקת עבודתו היה גילו. 

כשעצמאי מחליט לפרוש לפני גיל פרישה או אחרי גיל פרישה, המשמעות עשויה להיות סגירת העסק.

יכול להיות ששכחתי בעיות מהותיות נוספות של עצמאים. אם כן, הקוראים מוזמנים להעיר על כך.

מוכנים לצאת לדרך

אחרי הרקע שתואר בפוסט זה אנחנו מוכנים לצאת לדרך. לא כל העצמאים שווים. בפוסטים הבאים אתייחס לסוגים שונים של עצמאים.