‏הצגת רשומות עם תוויות קורונה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קורונה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 29 בדצמבר 2022

כלכלה בישראל 2023: תחזית פסימית

 


מישהו אמר פעם שהאנשים בעולם הם אופטימיסטים או ריאליסטים. 

אני לא יודע האם אני מסכים איתו. 

בכל מקרה בהקשר של תחזית כלכלית בישראל לשנת 2023 אני אולי ריאליסטי, אבל בטח לא אופטימיסטי. 


הכלכלה הגלובלית

 

בעולם הגלובלי, בו כלכלת מדינות תלויה במדינות אחרות, מדינת ישראל מושפעת ממה שקורה במדינות אחרות. 


אינפלציה ואולי אפילו סטגפלציה

ברוב המדינות המפותחות יש אינפלציה וניסיונות של הבנקים המרכזיים לעצור אותה באמצעות העלאת ריבית. המשמעות היא התייקרות מוצרים ושירותים ותשלומים גבוהים יותר על אשראי והלוואות. 

זה קורה גם בארצות הברית הכלכלה הגדולה והמשפיעה בעולם.

גם בישראל יש תהליך דומה למה שקורה במדינות מפותחות. 


מלחמת רוסיה-אוקראינה

מלחמת רוסיה-אוקראינה כבר הרבה פחות בכותרות מאשר הייתה כשהתחילה, אבל הנזקים הכלכליים שהיא גורמת לעולם כלו נמשכים.


קורונה

רצינו כבר הרבה זמן לחשוב שהקורונה מאחורינו. זה לא קרה. כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה, מדברים על הקורונה הרבה פחות. אפילו מקדם ההדבקה כבר לא נמדד בישראל, אבל עדיין יש הרבה חולים במחלה. 

נכון בישראל ובמדינות מפותחות השפעות הקורונה חמורות פחות בגלל חיסונים ותרופות אבל אנחנו לא יודעים מה קורה במדינות עולם שלישי, שאינן מסוגלות או אינן רוצות לדווח על שיעור התמותה מהמחלה. חיסונים ותרופות לא זמינים שם לכל דורש.

אנחנו יודעים משהו על מה שקורה בהקשר זה בכלכלה השנייה בגודלה בעולם: סין. 

יש שם תחלואה קשה עם תמותה מהמחלה. עדיין היו שם לאחרונה סגרים על ערים ענקיות עם 15 מיליון תושבים ויותר בכל עיר. כמובן שגם במקומות קטנים יותר. 

אין שום ספק בכך שהכלכלה הסינית נפגעת גם היום מהקורונה. 

אין ספק שגם כלכלת משפחות סיניות נפגעת. 

מי שקצת מכיר את סין וקורא על הפגנות נגד דנג שיו פינג והשלטון, מבין שהמצב שם קשה במיוחד. בסין לא ממהרים להפגין. זו לא מדינה מערבית דמוקרטית. להפגין זה מסוכן.

פגיעה בכלכלת הענק של סין משליכה גם על מדינות אחרות.


התחממות גלובלית


מזג אוויר קיצוני (כמו בסוף דצמבר 2022 בארצות הברית), התייבשות אזורים חקלאים והשלכות נוספות של ההתחממות משפיעים לרעה על הכלכלה העולמית.

בינתיים לא נראה שמתמודדים באופן סביר עם הסיכון המתמשך הזה.


הכלכלה בישראל


מה שכתבתי ברמה הגלובלית נכון גם לישראל. 

בישראל יש:

1. אינפלציה המייקרת מוצרים ושירותים. 

2. עליית ריבית המייקרת אשראי לסוגיו השונים, כולל משכנתאות והלוואות. 

3. האטה המביאה לפיטורים והגדלת שיעור מחוסרי העבודה.

4. מחירי דירות בלתי אפשריים העולים כל הזמן.

דווקא בסעיף זה אני ואחרים מעריכים שתהיה בשנת 2023 התמתנות ואולי אפילו ירידה.

שילוב כל גורמים אלה משדר פסימיות. יהיו לא מעט משקי בית, שלקחו יותר מדי הלוואות ומשכנתאות, שלא יוכלו להחזיר אותן.

 

מדוע צפויה במדינת ישראל שנה כלכלית פחות טובה ממה שנראה?


בכלכלת משפחות ויחידים הגורם המהותי ביותר להצלחה או כישלון הוא לא גובה ההכנסות. הגורם המהותי הוא ההתנהלות. 

ספרם של ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר, "תורת ההונאה -מניפולציות והולכת שולל בתחום הכלכלי", מביא נתונים  מההתנהלות הכלכלית של משפחות בארצות הברית. 

על אף שההכנסה הממוצעת של משפחות משנת 1930 ועד 2019 גדלה פי 5.6, לא התממש הניבוי של ג'ון מיינרד קיינס, שהצרות הכספיות של משפחות יסתיימו,  אם ההכנסה תעלה פי 5. קיינס טען שבמקרה של הכנסה ממוצעת פי 5 אנשים יעבדו עבודה חלקית והמצב הכלכלי של משפחות יהיה טוב ויציב. הבעיה העיקרית תהיה מה עושים בזמן הפנוי.

מה שקורה בפועל הוא שכ-50% מהמשפחות בארצות הברית ענו לסקר, שאם יצטרכו באופן לא מתוכנן 2,000 דולר לא יהיה להם מהיכן להשיג אותם תוך חודש.  

שני חתני פרס נובל לכלכלה מדברים על הונאות הדוחפות אנשים לצרוך דברים שאינם זקוקים להם וכך אין כמעט חסכונות נזילים למשפחות אמריקאיות. במונחים פשוטים יותר מדובר בתרבות הצריכה.


כשיחידים או משפחות מגיעים ליעוץ יש כאלה שמתייחסים במלוא הרצינות לשיפור מצבם הכלכלי ומשפרים את ההתנהלות. יש כאלה שלא. אלה שלא מתייחסים ברצינות כמעט תמיד נכשלים.

העיקרון הבסיסי, שנכון לגבי יחידים ומשפחות, נכון גם לגבי חברות ומדינות.

מצבה הכלכלי של מדינת ישראל ומצבם הכלכלי של אזרחיה רחוק מלהיות בראש מעייניה של ממשלת ישראל החדשה בראשות נתניהו.

בראש מעייניהם של חלק מחברי הממשלה דאגה לאינטרסים של לעצמם. אחרים דואגים לקבוצת אוכלוסייה מצומצמת החולקת  איתם השקפת עולם. 

הדאגה העיקרית היא לקידום אידאולוגיות דתיות ו/או לאומניות ולאו דווקא לסוגיות כלכליות. 

כשמגיעים לסוגיות כלכליות לכל קבוצה כזו של שרים יש העדפה ברורה של האינטרסים של הקהילה האדיאולוגית שלהם.

התוצאות יהיו כנראה בהתאם.


ההיסטוריה לא חוזרת אבל כן מלמדת


ממשלת נתניהו הקודמת הייתה ממשלה גרועה לכלכלה הישראלית. היא אפילו לא העבירה תקציב. 

שר האוצר בממשלה הזו היה ישראל כץ.

בתחזית הכלכלית שלי לשנה העברית הנוכחית, הזכרתי את שני שרי האוצר הגרועים ביותר בתולדות מדינת ישראל: יורם ארידור וישראל כץ. 

המשותף ביניהם היה שהם ניהלו כלכלת בחירות מתמשכת והתעלמו מהדרג המקצועי.

תקופות כהונתם כשרי אוצר מרמזת על האופן שבו תפעל כנראה גם הממשלה החדשה.

 

סיכום


התחזית הכלכלית שלי לשנת 2023 רחוקה מלהיות אופטימית.

בעיות גלובליות כמו העלאות ריבית, אינפלציה, התחממות גלובלית, קורונה בסין ומלחמת רוסיה-אוקראינה משפיעות על כלכלות של מדינות בעולם כולל ישראל.

הממשלה החדשה בישראל, שכלכלה ניצבת במקום נמוך בסדר העדיפויות שלה, עלולה אף היא להשפיע לרעה על מצבה הכלכלי של מדינת ישראל ועל מצבם הכלכלי של משקי הבית.

 





 

 

 




יום שבת, 1 בינואר 2022

תחזית לשנת 2022: עולם עבודה אחר

 


יש בינינו כאלה שכבר אינם בעולם העבודה הקלאסי של פעם. עולם שבו עובדים כשכירים במשרה מלאה במשך שנים רבות. זה קורה יותר אצל בני דור ה-Y ובני דור ה-Z.

מגיפת הקורונה גרמה להאצת תהליכי שינוי קיימים ובנוסף הביאה גם לשינויים מהותיים, שחלקם בלתי הפיכים.

עולם העבודה בשנה הקרובה ובשנים הבאות יהיה שונה ממה שהכרנו עד לפני שנתיים. בפוסט זה אציג מספר תחזיות. מטיבן של תחזיות, שהן לא בהכרח מתגשמות בפועל. 


עבודה היברידית או עבודה מרחוק מזווית של העובד


כבר היו אנשים שעבדו מרחוק. גם אני כעצמאי בתחום המחשבים ומערכות המידע נתתי שירותים מרחוק כבר לפני מספר שנים. הקונספט היה פשוט. חברת ייעוץ בארצות הברית או באירופה הוסיפה יועצים עצמאיים מומחים בתחומם למאגר שלה. ארגונים שרצו ייעוץ טלפוני אסטרטגי ממני הודיעו לחברה. תיאמנו. דיברנו. הלקוח שילם לחברה. החברה העבירה לי את הסכום שקבענו. בקיצור Win-Win לכל הגורמים המעורבים. 

ההבדל בין העבר להווה הוא, שעכשיו עבודה מרחוק ועבודה היברידית הפכו ל-Mainstream. 

העבודה מרחוק והעבודה ההיברידית יישארו איתנו לא רק בשנת 2022 אלא גם הרבה שנים אחר כך.

ההשלכות של עבודה מרחוק או עבודה היברידית הן מרובות ומרחיקות לכת ולא כולן פשוטות להבחנה.


איזון עבודה-בית

הימצאות בבית במקום במקום העבודה יוצרת מצב שונה מהמצב של לפני העבודה מרחוק.

מצד אחד יש אפשרות להיות יותר עם ילדים ולטפל בהם במהלך יום העבודה. 

מצד שני יש כאלה שיתקשו לעבוד מהבית. גם כשאין ילדים קטנים ובמיוחד כאשר יש ילדים קטנים. 

השורה התחתונה: בהדרגה ירד מספר שעות העבודה ויווצר איזון טוב יותר בין בית לעבודה.

 

שעות עבודה

כשעובדים במקום עבודה פיזי יש מסגרת. המסגרת מגדירה איזשהו טווח של שעות עבודה. 

בבית זה הרבה פחות מוגדר. אין גבולות. יש כאלה שיסחפו לעבודה של הרבה יותר שעות מאשר במקום עבודה. יש כאלה שיעבדו הרבה פחות. 

התפיסה שלא מספר השעות הוא מה שחשוב, אלא התפוקה, הופכת ל-Mainstream גם במקומות בהם עובדים חתמו כרטיס בשעון נוכחות וקיבלו תשלום על פי שעות עבודה.

השורה התחתונה:  מודל התשלום לפי שעות יהפוך לפחות שכיח.


הטבות

הטבות שהתאימו לעידן העבודה ממקום העבודה הופכות לפחות רלוונטיות, אם בכלל. 

בראש וראשונה רכב חברה. כשנוסעים כל יום למקום עבודה רחוק מהבית זה משתלם. כשעובדים כל יום מהבית זה הרבה פחות משתלם כלכלית. יותר עובדים יוותרו על רכב חברה משום שזה לא יהיה כדאי להם כלכלית.

לא פחות חשוב, כשלא נוסעים לעבודה נחסכת עלות דלק, נחסך זמן נסיעה בפקקים, זמן חיפוש חניה ובחלק מהמקרים גם עלויות חניה.

גם הטבות אחרות של סביבת עבודה מפנקת במקום העבודה, שמכירים אותן במיוחד בחברות היי-טק, הופכות לחשובות פחות. 

השורה התחתונה: יווצר דפוס חדש של הטבות לעובדים.

 

לא רק מעביד אחד

קשה לעבוד עבור מעביד נוסף ממקום עבודה פיזי של מעביד. הרבה יותר קל לעבוד עבור מעביד נוסף כשעובדים מהבית. 

בינינו, אם לא מדובר במתחרה עסקי של המעביד, יכולה לצמוח מזה לא מעט תועלת.  העובד לומד דברים חדשים, מתנסה בסביבות עבודה קצת שונות ונפגש בשיטות, טכנולוגיות ורעיונות שייתכן שיהיו רלוונטיים גם למעביד הראשי שלו.  

לא מן הנמנע שיעלו גם רעיונות של שיתוף פעולה עסקי בין המעביד הקבוע למעביד הנוסף.

השורה התחתונה: המודל של עבודה במקביל מול מעסיקים שונים, לפעמים כעצמאי ולפעמים כשכיר ועצמאי יהפוך לשכיח יותר. 

 

לא מוכנים לעבוד כשאין אפשרות לעבודה מרחוק 

מעבידים שאינם מאפשרים עבודה מרחוק או עבודה היברידית אינם מצליחים לגייס עובדים.

השורה התחתונה: עבודה מרחוק או עבודה היברידית זה הסטנדרט.


עבודה מרחוק מזווית של המעסיק


שמירה על מחויבות העובד למעסיק

הרבה יותר קל לשמור על מחויבות של עובד למעביד כשהוא נמצא במקום העבודה. הוא נמצא באינטראקציה עם עובדים אחרים. אוכל ביחד איתם. מדבר איתם גם על נושאים אישיים וגם על נושאים כלליים ומקצועיים. 

המעסיקים צריכים למצוא דרך לשמור על מחויבות העובדים לארגון. זה יכול להיות במפגשים יומיים של עובדים אחת לתקופה עם פעילות פנאי. 

זה יכול להיות במפגשי העשרה מרחוק.

זה יותר קל במודל ההיברידי מאשר במודל של העבודה מרחוק.

בישראל התווסף לכך גם המודל הכושל של חל"ת. מודל הפוגע קשות במחויבות של עובדים למקום העבודה.

השורה התחתונה: עם הזמן יהיו מקומות עבודה שילמדו כיצד לשמר מחויבות עובדים.


היררכיה

בנוכחות פיזית במקום עבודה ההיררכיה ברורה. ליד החדר או עמדת העבודה כתוב שם העובד ותפקידו, מקום הישיבה עשוי לשקף את מעמדו בארגון. אם יש מזכירה צמודה לחדרו ברור שהוא מנהל. 

בארגונים שמרניים כמו בנקים היא ברורה יותר. ממקום הישיבה של העובד אפשר להסיק ביחס למקומו בהיררכיה הארגונית.

בעבודה מרחוק ההיררכיה פחות ברורה. יש מקום להיררכיה פורמלית פחות. 

כבר נתקלתי בהיררכיה מטריציונית משתנה בפרוייקט ייחודי ומצליח של Drezdner Bank בגרמניה בשנת 2002. בפרויקט הייתה שכבה ניהולית בכירה דקה במיוחד. עובד יכול לנהל עובד אחר במשימה שאותה הוא מוביל, ולהיות מנוהל על ידי העובד אותו ניהל, במשימה אותה מוביל העובד האחר. 

השורה התחתונה: עולם העבודה מרחוק צפוי להיות עולם עם פחות היררכיה פורמלית. 


יותר כח לעובדים

שימור עובדים הופך למשימה קשה יותר. קראו למשל על יוזמה יוצאת דופן של חברה קטנה בפריז: כדי להילחם בהתפטרויות, חברה בפריז נתנה לעובדים לקבוע בעצמם את שכרם. 

יותר עובדים מעוניינים לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל. 

כך למשל, בישראל רואים עובדים ועובדות, שאינם מעוניינים לחזור מחל"ת לעבודה.

השורה התחתונה: מעבידים צריכים להתאים את עצמם לעולם בו קשה לשמר עובדים.

 

לא תמיד יותר כח לעובדים

הסכם העבודה החדש של בנק דיסקונט הוא הסכם מהפכני. ההסכם כולל עבודה היברידית. הוא מהפכני בגלל שהוא מאפשר פיטורי עובדים.

בפוסט קודם הסברתי מה איפשר את המהפכה הזו. אין ספק שהסעיף הזה בהסכם, משקף היחלשות של ועד העובדים. לא בכל ענפי התעסוקה יש יותר כוח לעובדים.

השורה התחתונה: בענפים ובמקצועות מסוימים העובדים דווקא נחלשו. בנקאות היא אחד מאותם ענפים.

 

מקצועות מתיתרים


בפוסטים קודמים עסקתי במקצועות מתיתרים. הטכנולוגיה מחליפה מזכירות, קופאיות, נציגי שירות טלפוני ואפילו סוכני ביטוח ועורכי דין. 

בקורונה למדנו שיש דפוס נוסף של היעלמות הצורך באנשי מקצוע: מגפות מיתרות מקצועות מסוימים לתקופת זמן. ההקשר המידי שחושבים עליו הוא מקצועות הקשורים בתיירות. 

האם מקצועות אלה יתיתרו לחלוטין? להערכתי קרוב לודאי שלא, אבל העוסקים בהם צריכים להביא בחשבון כמה שנים רעות לפני חזרה לעסקים כרגיל, כפי שהיה לפני הקורונה.

אולי לא ממש לעסקים כרגיל כפי שהיה לפני הקורונה, אלא לעסקים סבירים. 

הלקח שצריכים להפיק אלה שעוסקים באותם מקצועות, וגם אלה שעוסקים במקצועות אחרים, הוא שבמהלך שנות העבודה יהיה צורך בהחלפות של מקצוע.  
לא רק שלא יעבדו כל תקופת החיים בהם עובדים במקום עבודה אחד, גם לא יעבדו במקצוע אחד. 

השורה התחתונה: צריך להיערך לאפשרות של החלפות מקצוע במהלך שנות העבודה. צריך להיערך גם להחלפות זמניות של מקצוע במהלך שנות העבודה.  

פחות עבודה


מטלות עבודה רבות של בני אנוש יוחלפו במהלך השנים הבאות בעבודת מחשבים ורובוטים. 
התוצאה עשויה להיות פחות עבודה. 
יעבדו פחות שעות ויהיו כאלה שלא יעבדו בכלל. במקומות שונים בעולם נעשים ניסויים של חלוקת כסף לאזרחים. הכסף אמור להספיק לצרכים בסיסיים. 

לא בכל המדינות זה אפשרי. לא בכל המדינות שבהן זה אפשרי זה יקרה. 

השורה התחתונה: יהיו מודלים חדשים של חלוקת כסף לאזרחים. לאו דווקא כקצבאות סוציאליות.

לסיכום

 
בשנת 2022, וגם בשנים שאחריה, צפויים שינויים בדפוסי העבודה שהיכרנו לפני הקורונה. 
השינויים העיקריים הצפויים:

1. עבודה מרחוק.

2. חוסר יציבות תעסוקתית.
החלפת מקומות עבודה. עבודה במקביל במספר מקומוצ עבודה. יותר עבודה כעצמאים או שילוב של עצמאי שהוא גם שכיר.
 
3. התיתרות מקצועות וצורך בהחלפת מקצוע במהלך הקריירה.
הן התיתרות קבועה והן התיתרות זמנית לאורך מספר שנים. 

4. הקטנת מספר שעות העבודה.
 
5. יותר אנשים שירצו לעבוד פחות, אם בכלל.

6. יותר אנשים שלא ימצאו עבודה.
 
7. מודלים חדשים של חלוקת העושר וחלוקת כספים של המדינה לאזרחים, שעשויים לפצות באופן חלקי על היעדר עבודה. 

אחת ההשלכות של המצב החדש היא הטלת יותר אחריות על האזרחים לטיפול במצבם הכלכלי. 
נדרש תכנון כלכלי ונדרשת היערכות אישית לטווחי זמן קצרים, בינוניים וארוכים. 
לטווח הארוך, אין ספק שגמלאות הפנסיה, יהיו באחוזים נמוכים יותר מההכנסות שלפני הפרישה בהשוואה לדור הנוכחי של הפנסיונרים.




יום שני, 6 בספטמבר 2021

השנה החדשה: בצילו של Game Changer - ההתנסות האישית שלי

 


כמו בכל תחילת שנה לועזית חדשה ובכל תחילת שנה עברית חדשה, כותבים וקוראים תחזיות לשנה החדשה. התחזיות הן בתחומים שונים. גם בתחום הכלכלי בו עוסק בלוג זה. במקום תחזית, אתיחס מעט ל-Game ,Changer ששינה את חיינו. השינוי הוא מתמשך וישפיע על כולנו  בשנה הבאה ובשנים שאחריה.

 

מה זה Game Changer?

 

זהו שינוי מהותי, המשנה את כללי המשחק. זה שונה ממשהו חדשני, מוצלח אבל מעוגן באותם כללי משחק.

כמי שהיה בעולם הייטק יותר מ-40 שנה קל לי להביא דוגמאות מתחום זה. 

 

המחשב האישי

 

בשנות ה-80 של המאה שעברה, המחשב האישי שינה את כללי המשחק: לא עוד עולם שבו החומרה (Hardware) היא העיקר והתוכנה (Software) היא לכל היותר מוצר נלווה. בעולם החדש של שנות ה-80 ואילך, מבלי להמעיט מחשיבות החומרה, התוכנה היא במרכז. 


הטלפון החכם


גם במקרה זה מדובר ב Game Changer. סטיב ג'ובס הגה ומימש את השינוי המהותי הזה. 

המחשב שלנו כבר נע איתנו ולא רק במרכז מחשבים או אצלנו בבית (PC). 

לשינוי הזה יש השלכות שאפשר לחשוב עליהן כחיוביות וגם השלכות שאפשר להתייחס אליהן כשליליות. כמובן שחיובי ושלילי הם דברים סובייקטיביים. אין ספק שהן משנות מהותית את חיינו.


 ה-Game Changer הנוכחי

 

ה-Game Changer הגדול של השנתיים האחרונות הוא הקורונה.לפחות חלק מהשינויים שאנחנו חווים הם בלתי הפיכים.


הדוגמה האישית שלי


אנסה לתאר את השינויים העיקריים שהתחוללו בחיי מאז תחילת מגפת הקורונה. 

הדוגמה הזו אינה בהכרח רלוונטית לכל האנשים אבל היא מראה עד כמה נרחבים ועמוקים השינויים, שהתחוללו בחיי בגלל הקורונה. 

אין ספק שגם אצל מי שזה אינו רלוונטי לו התחוללו שינויים גדולים אחרים שרלוונטיים עבורו.


השינוי המהותי: הבנתי שאני כבר לא צעיר


כשהתחילו לדבר כל הזמן על זה שאני שייך לאוכלוסיית סיכון (לא, חס וחלילה, בגלל מצב בריאות) התחלתי להפנים. 

כשדיברו על זה  שחושבים להגביל את היציאה שלי מהבית רק בגלל הגיל שלי, זה נעשה עוד יותר רע. 

בסוף האסימון נפל, אני כבר לא בן עשרים או בן שלושים: הייתי בסוף שנות ה-60 של חיי בתחילת המגפה. עכשיו אני בן 70. 


לפרטים נוספים קראו: הקורונה הכתה בי קשות.


כבר לא טס לחו"ל

 

כמעט כל שנה הייתי טס לטיל בחו"ל. בשנים האחרונות הייתי גם ברומא, בברלין, ברצלונה ובסלובקיה אבל בעיקר טיילתי בארצות רחוקות ושונות תרבותית המארץ בה אנחנו חיים, למשל: אתיופיה, אינדונזיה, בהוטן, מדגסקר וסין. 

בפברואר 2020 נסעתי בפעם הראשונה בחיי לדרום אמריקה. טיול של כמעט חודש שרובו בפטגוניה. 

כשיצאנו מהארץ הקורונה היתה משהו שמתרחש במחוז נידח של סין. כשחזרנו היא כבר הייתה גם באירופה ובארץ. 

מאז לא טסתי לחו"ל ובטווח הזמן הנראה לעין אינני רואה את זה משתנה.

כל עוד יש קורונה, קשה לי לראות את עצמי  טס למדינת עולם שלישי שאין בה שירותי רפואה בסיסיים והידבקות בקורונה מתרחשת בה בשכיחות גבוהה. 

גם הצורך במספר רב של בדיקות קורונה ביציאה מהארץ ובכניסה למדינות אחרות לא מגביר את הרצון לטוס.

בשנים הקרובות אסתפק כנראה בנופש בגליל ובנגב. יש מה לראות גם בארץ. 


לא משתמש בתחבורה ציבורית


גם לפני הקורונה לא הייתי משתמש בתדירות גבוהה בתחבורה ציבורית. פעם או פעמיים בשבוע ברכבת הקלה בירושלים. מדי פעם נסיעה מחוץ לעיר ברכבות או בקו 480 (ירושלים - תל אביב).

מאז תחילת הקורונה לא דרכה כף רגלי בתחבורה ציבורית.  

אני משתמש במכונית פרטית אבל בעיקר הולך הרבה ברגל.


כמעט לא דורך במרכולים גדולים


לפני הקורונה הייתי קונה ב"רמי לוי" בשכונת תלפיות ובסופרמרקט גדול הסמוך למקום מגוריי. 
דפוסי הקניות שלי השתנו: אני קונה כמעט הכל בחנויות שכונתיות קטנות ובשוק מחנה יהודה. אני כמעט לא דורך בסופרמרקטים גדולים. 

בסופרמרקטים הגדולים צפוף ואין שם הקפדה מספיקה על חבישת מסיכות.

גם את תדירות הביקורים שלי בשוק מחנה יהודה הקטנתי. מדובר בשוק פתוח ולא בחנות סגורה. לפעמים צפוף ואני מקפיד על חבישת מסיכה.

 

אין מסאג'ים

 

לפני הקורונה עשו לי לפעמים מסאג'ים. אחת לשנה כשהייתי משחק ברידג' בפסטיבל הים האדום באילת, הייתי בוחר את אחד מהמסאג'ים במלון. היו גם מעט הזדמנויות אחרות למסאג'ים. 

מאז הקורונה הפחד מהידבקות מכתיב ריחוק חברתי. ההנאה שבמסאז' לא שווה את החשש מהידבקות בקורונה.

 

ממעט להשתתף בתחרויות ברידג' פרונטליות 

 

אחת הסיבות לכך היא שבתקופת הקורונה יש הרבה פחות תחרויות כאלה. 

גם כשיש, הן מותנות בתו ירוק. לי אין בעיה עם תו ירוק, כמחוסן שלוש פעמים, אבל לילדים ולנערים ולצעירים היו תקופות שהיו מנועים להשתתף בתחרויות בהיעדר יכולת להתחסן. התוצאה היא פחות משתתפים ותחרויות מעניינות פחות. 

גם כשהן מתקיימות יש מגבלות, למשל: צורך לחבוש מסיכה.

נוצר גם תחליף חלקי, שיישאר איתנו: תחרויות באתר אינטרנט. חלק מהתחרויות התקיימו מרחוק חרף מגבלות הפלטפורמה.

 

מזמין אוכל במקום לאכול במסעדות

 

גם בעבר קרה שהזמנתי אוכל הביתה. היחס בין מספר הפעמים שהזמננו אוכל למספר הפעמים שאכלנו במסעדות השתנה באופן מהותי לטובת הזמנת אוכל.  


מי שעובד מהבית במקום ממקום עבודה מסודר שדאג לארוחות צהריים במשרדי הארגון, מקבל כתחליף תלושים של "תן ביס" או מתחרה שלו. כמובן שהמשמעות היא יותר הזמנת אוכל ופחות ישיבה לאכול עם אנשים.  


יותר שירותים מרחוק ושירותים היברידים


המגמה של מעבר לשירותים דיגיטליים ושירותים היברידים התחזקה במהלך הקורונה. מגיעים פחות למשרדים, לקופות חולים ולבנקים. מזמינים יותר מוצרים הביתה במקום לסוע ולהביא אותם. 


יותר עבודה מהבית מרחוק


גם אני כעצמאי, העובד בהיקף חלקי, חוויתי את זה. קיימתי פגישות ייעוץ כלכלי מרחוק באמצעות זום. הרציתי מרחוק במקום הרצאות פרונטליות ואפילו לימדתי ואני ממשיך ללמד מרחוק ברידג' באמצעות שילוב של הרצאה בזום ומשחק מודרך באתר אינטרנט. 

כשאני מסתכל בבנים שלי, העובדים בהיקף מלא בהייטק, מרבית התקופה עבדו יותר מהבית מאשר ממקום העבודה. 

נדמה לי שהמגמה הזו לא תיעצר אחרי הקורונה. יש לה השלכות חיוביות והשלכות שליליות. עלולות להיות לה השלכות על תרבות ארגונית, מחויבות לארגונים ומערכות היחסים בין עובדים.

מה שחיובי לאחד עלול להיות שלילי לאחר. 

אחד היתרונות, שחוויתי באופן אישי, הוא היכולת להקליט שיעורים והרצאות. סרטוני השיעורים שאני מלמד מרחוק נמצאים בערוץ האישי שלי ב-You Tube.



ההכנסות שלי מעבודה קטנו משמעותית


חוסר היכולת לעבוד פרונטלית הקטין משמעותית את ההכנסות שלי מעבודה. גם הדיכאון של חלק מהאנשים בעקבות המגפה, הסגרים והמשברים המתלווים לה מנע מהם להתחייב על קורסים ועל ייעוצים.

אני נמצא במצב שבו ההכנסות שלי מעבודה אינן מפתח להתנהלותי הכלכלית. אחרי עשרות שנים של התנהלות כלכלית סבירה או למעלה מזה ואחרי שהתגברתי על משבר כלכלי אישי בשנות ה-40 של חיי, אני "מסודר כלכלית".

קצבת הפנסיה שלי סבירה. יש לנו נכסים פיננסיים שצברנו בעבודה במשך שנים.

המצב של הרבה צעירים מדור ה-Y ושל אנשים רבים מדור הביניים פחות טוב. 

יש שחיקה בעבודה, פיטורים וחל"ת כפוי. המשבר הכלכלי בארץ ובעולם כנראה לא ייפתר כל כך מהר. 

למי שטרם התחיל לעבוד אחרי שסיים לימודים צפויים קשיים וצפויה הכנסה נמוכה יותר בממוצע לאורך כל הקריירה.


 

השורה התחתונה


מגפת הקורונה היא Game Changer, שמשנה הרבה דברים בהתנהלות שלנו. 

חלק גדול מהם כבר לא יחזרו לעולם למצב שהיה לפני הקורונה.  

באופן טבעי שכשאני עוסק בזווית האישית שלי, אני לא מתייחס לכל ההיבטים.  

צריך לשים לב גם להיבטים רבים אחרים של שינוי כללי המשחק.

לא צריך רק לשים לב. צריך גם להסתגל אליהם. אדפטציה ו-Agility הוא שם המשחק גם ללא שינוי בכללי המשחק. 

קל וחומר, כשיש Game Changer כמו הקורונה. 

 

 

שתהיה לכם שנה של הסתגלות טובה לשינויים שיבואו לידי ביטוי בחייכם האישיים ובהתנהלותכם הכלכלית.






 

 





 

יום שישי, 12 במרץ 2021

Covid-19 Risk Management: Economical Lessons

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

אחרי תחילת משבר הקורונה פנו אלי מחברת Startup. החברה ניסתה לפתח אפליקציה מורכבת ומקיפה המטפלת בניהול כלכלת המשפחה. שוק היעד היה השוק העולמי ולא רק השוק הישראלי. 

החברה זיהתה שאחד הכלים שחברה אמריקאית המובילה בתחום השתמשה בו הוא בלוג.  הבלוג של החברה האמריקאית כלל פוסטים בנושאי כלכלת המשפחה. 

הפרקטיקה של שימוש בבלוג באתר עסקי היא פרקטיקה מקובלת בעולם העסקים. 

החברה פנתה אלי וביקשה שאכתוב פוסט בשפה האנגלית.

זו לא הייתה הפעם הראשונה, שפנו אלי לכתוב באתר של חברה.

הפוסט שכתבתי לא פורסם. 

גם בימים כתיקונם חברות Startup עלולות להתקשות בהשגת מימון. קל וחומר, שבזמן קורונה, הכולל גם משבר כלכלי, קשה להשיג מימון. הפעילות של החברה הופסקה. 

לי זה עלה בשעתיים עבודה. הרבה יותר חבל לי על היזמים והמפתחים שהשקיעו הרבה יותר משאבים ממני.  

בכל מקרה הפוסט נמצא גם ברשותי. חשבתי שאפשר לנצל את העבודה שעשיתי על מנת לפנות לקהל יעד נוסף של קוראים: קוראים דוברי אנגלית. 

מתנצל אם ימצאו שגיאות באנגלית. אנגלית אינה שפת האם שלי.

הפסקאות הבאות הן תוכן הפוסט באנגלית.


Covid-19 Risk Management: Economical Lessons


Risks should be considered in any context. There are Personal Risks, Health Risks, Family Risks, Economical Risks, Risks to companies, Risks to countries etc.  

The Covid-19 pandemic is emphasizing Risks and Risk Management. The most obvious Risks are being infected by the virus and Economical Risks. However, there are many other risks related to the Covid-19 such as avoidance of Medical treatments and avoidance of Medical examinations due to the fear of being infected in the Corona disease. The results of this avoidance include deterioration in health condition and even death.

The Dynamic Principle is an important principle in Risk Management. Risk’s impact and probabilities may change. New Risks could emerge and Current Risks may disappear. Covid-19 Risks is not an exception to this principle.

It should be noted that Risks are related. Occurrence of Risk event may affect the probability and impacts of other events. For example, due to avoidance of Medical treatments there are Family Economic Risks. The medical treatment could be more expensive and more time consuming. The patient ability to work will be limited and is income will deteriorate as well. 

 This article is about Family Economics Risks. The lessons learned discussed will be Family Economics lessons.


Lesson 1: Be Prepared to extreme unpredictable changes


The world after Covid-19 will be different from the world before it. Some of the changes are irreversible.

Adaptation is a key for economical survival and/or economical success. There are Skills, Experience and Knowledge that may not be relevant anymore.

Other Skills, Experience and Knowledge will be more important in the After Covid-19 World than in the world before it.

For example, skills and knowledge of digital and Internet communication for daily tasks and Working tasks will be a must. 


Lesson 2: Save more money and expand less money


Your Job may not be as stable as you think it is. The huge number of unemployed due to the Covid-19 crisis is a proof that many positions are not as stable as assumed. Finding a new job is a lot more difficult than in the pre- Covid-19 days.

As already mentioned, Adaptation is a key but you should also save more money than before the Covid-19. Saving more money implies expanding less money.


Lesson 3: Save more money for unplanned  expenditure   

 
Saving more money is not enough.    The savings should be related to goals. For example, a family saving goal could be buying an apartment instead of the current rented  apartment.  One of the goals must be saving for unplanned expenditure, such as an emergency dentist treatment or replacement of a refrigerator. 

The rule of thumb in Israel was that saving 8,000 NIS (One USD is approximately 3.5 NIS) for unplanned expenditures is enough.

According to a new survey by the Midgam for the local economical paper “Calcalist” two thirds of Israelis families reported that spending unplanned expenditure of 8,000 NIS is Very Difficult or impossible for them.

The conclusion is that people should save more than 8,000 NIS. Due to extreme unpredictable curcumstances, they may require usage of higher sums of unplanned expenditure savings. 

Lesson 4: The Subprimcv Crisis Revisited: Avoid of unnecessary Loans


This lesson should have been learned after the Subprime crisis. The Covid-19 crisis should refine this lesson. 

Lesson 1 indicates that the possibility of no way of paying loans is higher than borrowers estimated when they decided to borrow money. Therefore borrowers should consider the Risk and reduce the sum of loans they ask for.


Summary 


·         Risk Management should be part of any decision making. The Covid-19 period emphasizes this conclusion.


·         Covid-19 lesson1: Adaptation is a key for economic survival


·         Covid-19 lesson2: Save more -Expand less


·         Covid-19 lesson3: Save more money for unplanned expenditures


·          Covid-19 lesson4: Avoid of loans which you are not sure you will be able to return.




   






 is a key but you should also save more money than before the Covid-19. Saving more money implies expanding less money. 
 
The savings should be related to goals. For example. A family saving goal could be acquiring an apartment instead of the current apartment.
 

יום חמישי, 11 בפברואר 2021

מחשבות של מנהל סיכונים: לרכוש דירה?

 


איגוד היועצים לכלכלת המשפחה ראוי לשבחים רבים על פעילויות מרחוק שהוא מארגן עבור החברים באמצעות זום. מדובר בהרצאות. מדובר במפגשים עם אנשים משפיעים בכלכלה הישראלית ומדובר במפגשי סיעור מוחות, בהם מציגים בעיה וכל מי שרוצה מעלה את הרעיונות שלו. אין ספק שמפגשים כאלה מעשירים את המשתתפים.


המפגש הבוקר (10 בפברואר)


המפגש הבוקר עסק בזוג צעיר (לא מקרה ספציפי אבל מאפיין לא מעט זוגות כאלה) הגר בשכירות ומעוניין לרכוש דירה. 

שניהם עובדים. שניהם לומדים ומצליחים לחסוך סכום קטן כל חודש.

השאיפה שלהם היא לרכוש דירה. השאלה שנשאלה: מה תציעו להם לעשות?


כמובן שזה תלוי בנסיבות הספציפיות של כל זוג. לא דומה זוג בוגרי 8200 שלומדים לתואר במדעי המחשב לזוג לומדי ספרנות או מקרא באוניברסיטה. 

לא דומה זוג ממשפחה עשירה עם יחסים טובים במשפחה ונכונות לתת להם סכומי כסף גדולים במתנה לזוג עני, שאולי יצטרך לתמוך בהוריו.

במהלך הדיון דיברתי מעט. בפוסט אציג כמה מהרעיונות שלי בהתייחסות לנושא.


מזווית של מנהל סיכונים


כידוע, אני לא רק יועץ לכלכלת המשפחה אלא גם מנהל סיכונים. 

מזווית ראייה של מנהל סיכונים, הדבר האחרון שזוג כזה צריך לעשות בעת הזאת היא לקחת משכנתא ולקנות דירה. 

קניית דירה ללא אחוז גבוה (לפחות 50%-60%) של מימון עצמי היא סיכון גדול. גם תשלום חודשי מעל ל-30% מההכנסה ובוודאי מעל ל-50% הוא סיכון, למעט אצל כאלה שברור שההכנסה שלהם תעלה וברור שתהיה בה עלייה גדולה.

ככל שאי-הוודאות גדולה יותר רמת הסיכון גדולה יותר. 

אי-הוודאות בתקופת המשבר הנוכחית גדולה במיוחד.

מגפת הקורונה גרמה לשינויים מהותיים. ברור לגמרי שחלקם אינם הפיכים. פחות ברור לאיזה עולם אנחנו צועדים, על אף שיש כמה מגמות שסביר שיתעצמו. 


ריחוק חברתי ועבודה מרחוק


אין ספק שמגמת העבודה מרחוק, שהתחילה עוד לפני הקורונה ותפסה תאוצה בזמן הקורונה תימשך. 

באופן דומה גם נצרוך יותר שירותים מרחוק למשל באמצעות e-Commerce, שירותים פיננסיים מרחוק ושירותי בריאות מרחוק. 

העבודה מרחוק עשויה להשפיע על דפוסי רכישת דירות. אי-הוודאות ביחס לדפוסים מגדילה את הסיכון ברכישת דירה.


משבר כלכלי


בלי להיכנס בפוסט זה לעומק, ברור לגמרי, שיש משבר כלכלי עולמי חמור ומשבר כלכלי חמור גם במדינת ישראל. 

משבר כזה משפיע בהכרח גם על משפחות. הנפגעים העיקריים הם הצעירים. לא בהכרח הם ימצאו עבודה. לא בהכרח הם ימצאו עבודה מתאימה לכישוריהם. בהחלט ייתכן שיצטרכו להתפשר גם על גובה המשכורת וההטבות סביבה. 

מחקרים על משברים קודמים מדברים על "דור אבוד": דור שמרוויח כ-5% או 6% פחות בממוצע לאורך כל הקריירה שלו. דור עם פחות סיפוק מעבודה. דור עם פחות ילדים. 

בני הזוג במקרה שהוצג מועדים להיות כאלה משום שהם בתחילת הקריירה שלהם.

הסיכון להכנסה נמוכה ממה שהזוג מצפה לה הוא ברוב המקרים גדול במיוחד בתקופה זו. 


שוק העבודה


עוד לפני משבר הקורונה עבר שוק העבודה שינויים. רובם בכיוון של פחות יציבות. העתיד צופן שינויים נוספים בכיוון כזה:


1. פחות שכירים. יותר עצמאיים.

בעיקר יותר מודל ביניים של עצמאי שהוא במקביל שכיר לפעמים שכיר בחלקי משרה. לפעמים שכיר ביותר ממקום אחד ובמקביל גם עצמאי.


2. היעלמות מקצועות והיווצרות מקצועות חדשים.

התקדמות הטכנולוגיה מיתרת מקצועות ודורשת מקצועות חדשים.


3. אפשרות של פחות מקומות עבודה כך שאחוז גבוה יותר מהאוכלוסייה לא יעבוד.

הטכנולוגיה גם מחליפה עובדים.


4. צורך בהחלפת מקצוע במהלך הקריירה

לפרטים קראו: הלנצח תעבדו באותו תחום עיסוק?


כל אלה מצביעים על סיכון גדול יותר של היוותרות ללא הכנסות מעבודה ועל תנודות בגובה ההכנסה.

 

שלב בחיים

 

בני הזוג בדוגמה הם עדיין בשלב לא יציב של חייהם המקצועיים והמשפחתיים.  ככל שאי-היציבות גדולה יותר כך גם הסיכון גדול יותר.

שינויים אפשריים בעתיד:


1. מקומות עבודה חדשים אחרי הלימודים

לא ברור באיזו עיר ובאיזה אזור זה יקרה. ספק אם ברור גובה ההכנסה הצפויה מעבודה. ממש לא רעיון טוב להחליט על המקום בו קונים דירה בשלב זה.

האם המקום החדש הוא המקום בו ימשיכו לעבוד או שמסיבות אלו ואחרות יחליפו מקום עבודה? 

אצל מי שעובד מספר שנים באותו מקום זה סיכון קטן יותר.

אי-יציבות תעסוקתית מגדילה את הסיכון ברכישת דירה בהיבטים של מיקום ויכולת החזר משכנתא. 


2. הולדת ילדים

זהו Game Changer המשפיע במגוון רחב של היבטים:

א. הוצאות גדולות יותר.

ב. מגבלות של שעות עבודה לפחות אצל אחד מבני הזוג.

ג. החלפת מקום מגורים קשה יותר כשיש ילדים מאשר כשאין: כשאין ילדים לא צריך לדאוג למסגרות לילדים ולא צריך לחשוב על ההסתגלות החברתית שלהם לסביבה חדשה. 

ד. בחירת דירה לרכישה כשיש ילדים שונה מהותית מבחירת דירה לזוג ללא ילדים.

האם באמת זוג ללא ילדים יכול לתכנן רכישת דירה גם לתקופה שיהיו להם ילדים בלי להכיר את המשמעויות של מספר הילדים וצרכיהם על בחירת דירה?

היוולדות ילדים עשויה להיות סיכון בהיבט של יכולת החזר משכנתא ובאופן כללי בהקשר של מאזן הכנסות-הוצאות.


שוק הדיור


אני לא מאלה שקונים את ההנחה, שמחירי הדיור יעלו לנצח. 

בעבר כבר ירדו מחירי הדירות להערכתי זה יקרה גם בעתיד. לא נכון לחשוב, שאם הביקוש עולה על ההיצע המחירים יעלו כל הזמן. 

בשלב מסוים המבקשים פשוט לא יוכלו לרכוש את המוצר ויחפשו פיתרונות חליפיים. 
אגב, לא טענתי שלתמיד הביקוש יעלה על ההיצע בשוק הדירות לרכישה במדינת ישראל.


סגמנטציה של שוק הדיור

גם אם יעלו מחירי הדיור בממוצע יהיו מקומות שבהם הם יעלו במתינות. יהיו מקומות שבהם יעלו באופן חד יותר ויהיו מקומות שבהם המחירים ירדו. 

זכור לי סרטון ב-You Tube בו גורו לשוק הדיור בארה"ב הציע להיזהר בהשקעה בשוק זה יד לאחר צניחת המחירים אחרי משבר הסאבפריים. 

הטענה שלו הייתה שיש מקומות בהם תקנו בזול, אבל לא תצליחו להשכיר ולא תרצו לגור בהם. 

הסגמנטציה במחירי שוק הדיור מגדילה את הסיכון של רכישת דירה על ידי מי שאינו מבין את שוק הדירות.


שינויים בדפוסי הדיור

העבודה מרחוק משנה את המגמות בשוק הדיור. קראתי ראיון עם אנליסט מגמות בשוק הדיור של בנק הולנדי המסביר כי העבודה מרחוק גורמת לעזיבת מרכזי הערים לפרברים ומחוץ להם. הוא אומר שהמגמה הזו באה כבר לידי ביטוי בעזיבות של ניו יורק ושל תל אביב לטובת מקומות מחוץ לעיר. 


קיימת גם עזיבה של הסיליקון וואלי בקליפורניה לטובת מקומות זולים יותר. היא מבוססת לא מעט על עבודה מרחוק במקום עבודה מהמשרדים. 

כך למשל, חברת Oracle מתכוונת להעביר את המטה שלה לטקסס.

סביר שמגמה של מגורים בפריפריה בישראל עשויה להתחזק. 

גם התחממות כדור הארץ משפיעה. בעיר גדולה באריזונה מוקמת שכונה ירוקה. הגרים בה יהיו ללא מכוניות פרטיות.

הסיכון של רכישת דירה במקום שהמחירים בו עלולים לרדת גדל כאשר משתנים דפוסי הדיור.


בחרתי לא להתייחס בפוסט זה לרעיונות של רכישת דירה להשקעה ומגורים בשכירות. 

לדעתי הם לרוב לא מתאימים למשפחות במיצוב ובשלב של הזוג בדוגמה.

מי שמעוניין לדעת מה אני חושב על הנושא, בהקשר של השקעה ישירה בדירות בישראל או בחו"ל, מוזמן לקרוא פוסטים אחרים.


הוצאות נלוות


לרכישת דירה יש הוצאות נלוות רבות. קראתי הערכה של כ-5% מעלות הדירה. 

בין ההוצאות: מיסוי, עורך דין, מתווך, ריהוט, שינויים בדירה, הובלה, תשלומים ראשונים להתחברות לחשמל, מים, גז וכיו"ב.


לסיכום


מזווית של מנהל סיכונים כמעט לכל הזוגות הצעירים שאין להם מספיק חסכונות אישיים, אין להם יכולת לחסוך סכומים גבוהים בכל חודש ואין להם הורים שישלמו חלק גדול ממחיר הדירה, הסיכון ברכישת דירה בעיתוי הנוכחי הוא גדול במיוחד.

הגורמים העיקריים לסיכון:


1. הסתברות גבוהה לאיבוד מקומות עבודה ו/או שכר נמוך מהמצופה.


2. משבר כלכלי ובריאותי חמור.


3. הסתברות גבוהה לשינויים מהותיים מתמשכים כתוצאה ממשבר הקורונה. 


4. הסתברות גבוהה לשינויים מהותיים בשוק העבודה, העלולים בטווח ארוך לפגוע בהכנסות המשפחה.


5. הסתברות גבוהה לשינויים בשוק הדירות הנלווים לשינויים המתמשכים בעקבות משבר הקורונה.


6. שינויים במאזן ההכנסות-הוצאות במקרה של הולדת ילדים.


השורה התחתונה: 

שקלול כל הגורמים מתאר תמונה של משבר ושל חוסר יציבות. המגדיל את חוסר הוודאות. כשחוסר הוודאות גדלה גדלים גם הסיכונים. 

ההמלצה שלי היא לשקול היטב לפני שמתחייבים לרכוש דירה ובמקרים רבים להעדיף את דחיית ההחלטה עד שתהיה פחות אי-וודאות.




טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...