שאלות נפוצות (FAQ): האם אפשר לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?

 

הבנקים מנהלים חשבונות וכספים של כולנו. יש סיכונים לדליפת מידע כספי ולהוצאת כספים מהחשבונות שלנו ללא הסכמתנו וללא אישורנו. 

בפוסט זה אציג שאלות נפוצות (FAQ) ביחס למידה בה אפשר לסמוך על אבטחת המידע של בנקים. 

1. מה הם הסיכונים במקרה של אבטחת מידע לא מספיק טובה?

א. סיכון של גניבת כספים מחשבון בנק

ב. השתלטות של מתחזה על חשבון בנק

ג. פגיעה בפרטיות באמצעות הוצאת מידע על נכסי וחובות הלקוח והוצאת פרטים אישיים שלו.

2. האם הבנקים מנסים להגן על המידע ועל הכספים של הלקוחות?

בנקים מנסים להגן כמיטב יכולתם על המידע ועל הכספים של לקוחות. 

פריצה לחשבון בנק של לקוח או גניבת כספים ממנו פוגעת לא רק בלקוח אלא גם בבנק.

הפגיעה בו עלולה לכלול בין השאר:

א. פגיעה במוניטין

עלולה להביא לנטישת לקוחות שיעברו לבנקים אחרים.

ב. נזקים כספיים

ג. תביעה משפטית נגד הבנק

3. מי עלול לגנוב כספים או מידע?

א.אנשים חיצוניים עם כוונות פליליות

למשל האקרים שמצליחים לפרוץ למערכות הבנק או אנשים שמצליחים לקבל הרשאת גישה לחשבון של לקוח במרמה. 

ב. אנשים פנימיים בבנק עם כוונת פליליות

זה שבנקים לא רוצים לגנוב כספים מלקוחות אינו אומר שאין עובד או עובדת שעושים את זה. 

רובנו זוכרים את המקרה של אתי אלון שגנבה סכומי כסף גדולים מהבנק הקטן בו עבדה.

4. איך מתגוננים מהסיכון של גניבת כספים או מידע?

א. מערכות האבטחה של של הבנק צריכות להיות טובות מספיק על מנת להקטין את ההסתברות לאירוע כזה. 

תזכרו גם מערכת האבטחה הטובה ביותר אינה מגנה ב-100%.

ב. בנקים צריכים לעמודת בדרישות רגולטריות לניהול סיכונים תפעוליים וסיכונים אחרים.

הרגולציה כוללת רגולציה של הבנק המרכזי ורגולציה בינלאומית.

ג. הלקוח צריך להיות מודע לסיכונים לאורך זמן ולנסות למזער אותם.

גם לאופן שבו מתנהג הלקוח עלולה להיות השפעה על הסיכוי לפרוץ לחשבון שלו. 

כמו כן עליו לדווח מידית על אירועים חריגים בחשבון שלו.

5. מה עושה בנק כשנגנב כסף מחשבון לקוח?

הוא מנסה להחזיר את כל הכסך או לפחות את רובו ללקוח. 

לא תמיד זה אפשרי.

6. האם הוא מערב גם גורמים חיצוניים כמו משטרה?

בנקים משתדלים להימנע מכך ככל שניתן. הם מעדיפים לסגור את זה בשקט. 

אם העבריין נתפס הם דורשים ממנו להחזיר כספים. לפעמים הוא כבר השתמש בכספים.

הם לא פונים למשטרה או לבית משפט ברוב המקרים,  משום שזה יפגע במוניטין שלהם ועלול להביא לנטישת לקוחות. 

במקרה שהגניבה נעשתה על ידי עובד פנימי הם יעשו יותר מאמץ לא לערב גורמים חיצוניים.

7. האם עובד פנימי זה בהכרח עובד בנק?

לא בהכרח. יש גם עובדים של ספקים, יועצים ואחרים שיש להם גישה למערכות.

דעה: הרפורמה בבנקאות באמצעות חוק ההסדרים צפויה להיכשל

 

המאמר: "לא רואים את הבנק ממטר" שכתב שאול אמסטרדמסקי בעיתון "כלכליסט" מ-12.12.25 הוא מאמר חשוב בנושא חשוב ולכן בחרתי להציע לקוראי הבלוג לקרוא אותו. 

המאמר דן בחוסר התחרות בבנקאות הישראלית הנשלטת על ידי דואופול של בנק לאומי ובנק הפועלים, השולטים ביותר מ-50% מהשוק.  

רפורמה בנקאות במסגרת חוק ההסדרים מאפשרת לגופים המוסדיים (בעיקר חברות הביטוח) לפתוח בנקים חדשים. 

אמסטרדמסקי חושב שזו רפורמה חפוזה שלא תצליח משום שלחברות הביטוח אין סיבה לפתוח בנקים. 

גם היום גופים אלה אינם מתחרים בבנקים במקומות שהם יכולים, למשל: הלוואות מקרנות השתלמות וקופות גמל. 

הלקוחות לא ממהרים לעזוב את הבנקים לטובת בנקים חדשים שנפתחו ומציעים תנאים טובים יותר. כנראה לא יעשו זאת גם אם חברות הביטוח יפתחו בנקים. 

לדעת אמסטרדמסקי, השינוי יבוא מהדור הצעיר, שכבר היום משקיע באמצעות גופים אחרים וזולים יותר ולא באמצעות הבנקים. השינוי יבוא לדעתו מבנקים קטנים שהדור הצעיר יעבור אליהם. 

זווית הראייה שלי

מדוע לקוחות בנקים לא ימהרו לנטוש אותם לטובת בנק חדש?

1. לקוחות בנקים מונעים על ידי שנאת הפסד. 

אם חשבון הבנק שלהם מנוהל באופן סביר, לפחות לדעתם, הם לא ימהרו להחליף בנק לבנק חדש ולא מוכח. 

ככל שגיל בעלי החשבון גבה יותר כך יטו להיצמד לחשבון הנוכחי שלהם.

2. חלק מלקוחות הבנקים הם לקוחות שבויים המפחדים מהבנק שלהם.

למידע נוסף על נושא זה קראו את הפוסט 

הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים

 או צפו בסרטון הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים בערוץ היו טיוב שלי. 

3. ה-Game Changer הוא תחרות מחברות אל בנקאיות שנותנות ובעתיד יתנו יותר שירותים פיננסיים.

החברות הללו נותנות שירותים מקוונים ולכן העלויות שלהן זולות יותר מבנקים המחזיקים סניפים. 

הצעירים בני דור ה-Y ודור ה-Z ילידי הפלטפורמות הדיגיטליות יהיו הראשונים להשתמש בשירותים חליפיים לשירותי הבנקים.

בבלוג שלי תמצאו מספר רב של פוסטים העוסקים בנושא זה. 

פוסטים לדוגמה:

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?   

מה תעשה כשתהייה גדול: בנקאי או איש Fintech? 

Pepper בפרספקטיבה היסטורית 

אפשר לצפות ללא תשלום בהרצאות שלי על בנקים בערוץ היוטיוב שלי.

סדרות הרצאות על בנקים

 

עד היום ניסיתי להציע בדרך כלל הרצאות שונות בנפרד. 

היות שכבר הצטבר מספר רב של הרצאות על בנקים החלטתי להציע למעוניינים סדרת הרצאות על הנושא.

סדרת הרצאות נותנת תמונה רחבה יותר מאשר הרצאה בודדת. 

בנוסף, סדרת ההרצאות על הבנקים נותנת כלים להתנהלות טובה יותר באינטראקציות עם בנקים. 

הניסיון הרב שלי בנושא של בנקאות מגיע משני מקורות עיקריים:

1. יעוצים בנושאי מחשוב, כולל נושאים אסטרטגיים,  שנתתי לבנקים בארץ ובמדינות אחרות.

2. כמי שמייעץ בכלכלת המשפחה ומלווה משפחות ואנשים נפגשתי עם מנהלים ועובדי בנק. 

בעניינים שלי בבנקים אני מטפל בדרך כלל באמצעות ערוץ האינטרנט או באמצעות ערוץ הדיגיטל.

הרצאה ראשונה: הבנק אויב או אוהב - כיצד להתנהל מול הבנקים?

כדי להתנהל נכון מול הבנקים  צריך להבין את האופן שבו פועלים הבנקים. 

לא פחות חשוב להבין כיצד אנחנו פועלים מול הבנקים.  

לאחר שמבינים את שני הדברים הללו. לקוחות רבים של הבנקים יכולים לשנות את אופן ההתנהלות שלהם על מנת לשלם פחות ולקבל יותר. 

הרצאה שנייה: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

ענף הבנקאות עומד בפני אתגרים בגלל מתחרים חדשים שאינם בנקים המציעים שירותים שבעבר רק הבנקים נתנו. 

ההרצאה תתאר את המתחרים החדשים  ואת האופן בו הבנקים נערכים ויצטרכו להיערך בעתיד על מנת להבטיח את הישרדותם. 

הרצאה שלישית: האם יהיו סניפי בנקים בעוד עשר שנים?

ההרצאה עוסקת בערוצים באמצעותם מבצעים לקוחות בנק אינטראקציות עם הבנק. 

בעבר הרחוק ביצעו פעולות רק ברמצעות הסניף. יש מעבר לערוצי שירותם עצמי, למשל: אינטרנט וטלפונים חכמים. האם זה יביא לסגירה כל סניפי הבנקים? 

על כך בהרצאה. מי שמעוניין לקרות מעט על הנושא וקורא באנגלית, מוזמן לקרוא פוסט שלי. 

The Marriage of Customer Centric and Multi-Channel

הרצאה רביעית: לסמוך או לא לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?

ההרצאה מציגה את היכולות והמגבלות של הבנקים באבטחת מידע. כולל סיכונים של דליפת מידע וגניבת כספים על ידי עובדים של הבנקים. 

ההרצאה מסתמכת על הניסיון העשיר שלי ביעוץ במחשוב של בנקים ועל Penetration Tests שעשיתי למערכות של בנקים באירופה. 

אופציונלי

להתנהל נכון עם כרטיסי אשראי

הרצאה על כרטיסי אשראי וכיצד להשתמש בהם?

ראו גם 

 

סדרת הרצאות על כלכלת המשפחה

 

סדרת הרצאות על מדינות ותרבויות אחרות

סדרת הרצאות: ניהול סיכונים וניהול משברים

הרצאות שלי: לא הרצאות בודדות אלא סדרת הרצאות על סיכוני רשת

הערה

סרטונים של הקלטת מרבית ההרצאות תוכלו למצוא בערוץ היוטיוב שלי.

לפרטים ולהזמנת הרצאות: טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.

לסמוך או לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים? - לאן נעלם אתר אמריקאי של הונאות שבוצעו על ידי בנקאים?

 

היום (2.4.25) הרציתי בזום את ההרצאה ששמה מופיע בכותרת. 

את ההרצאה "לסמוך או לא לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?" כבר העברתי מספר פעמים. 

הפעם גיליתי בהכנה להרצאה משהו מוזר. 

לא הצלחתי להפעיל קישור לאתר חשוב של הממשל האמריקאי העוסק בהונאות של בנקים. 

בפעמים קודמות שהרציתי לא הייתה בעיה כזו.

 

במה עוסקת ההרצאה?

ההרצאה עוסקת בסיכונים במערכות מידע של בנקים. התפיסה היא שיש סיכונים חיצוניים (למשל: התקפות סייבר) ויש סיכונים פנימיים (למשל: גניבת כספי לקוחות על ידי עובד בנק). 

קל לי להביא דוגמאות לסיכונים פנימיים ממדינת ישראל. למשל: משבר מניות הבנקים בשנת 1983 בו הורשעו מנכ"לים של בנקים בישראל.

מדינת ישראל איננה לבד. הבאתי דוגמאות גם מבנקים בארצות הברית.  

האתר שלא הצלחתי להתחבר אליו

שקף ממצגת "לסמוך או לא לסמוך? - אבטחת מידע של הבנקים" 
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

המקור הטוב ביותר לגניבות כספים על ידי בנקאים, בחלקם בכירים, בארצות הברית היה אתר SIGTARP. זהו אתר ממשלתי בארצות הברית. שקף מהמצגת שלי שמופיע בתחילת פיסקה זו מתאר אותו בקצרה. 

באתר מופיעים מקרים של בנקאים, חלקם בתפקידים בכירים, שהורשעו בבית משפט בגניבת כספי לקוחות. 

לכל מקרה מופיעים הפרטים הבאים:

1. שם הבנק

2. שם המורשע או המורשעים ותפקידו או תפקידיהם בבנק.

3. העבירה או העבירות שבוצעו.

4. סכום הכסף שנגנב.

סכומי הכסף שהוחזרו על ידי בנקאים שהורשעו הם אינדיקציה טובה להיקף האדיר של הכספים שנגנבו. 

על פי האתר, הוחזרו 11 מיליארד דולר.  

חשוב לציין שלא כל הכספים שנגנבו החוזרו. בלא מעט מקרים, הגנב משתמש ברוב הכספים. אחרי שהשתמש כבר אינו יכול להחזיר את הכספים.

מדוע לא הצלחתי להתחבר לאתר?

אין להוציא מכלל אפשרות שזו טעות טכנית שלי, אבל ההסתברות לכך נמוכה. 
עשיתי מספר ניסיונות להתחבר. עם מספר כתובת URL לדפים באתר שהועתקו מהמצגת שלי. 

בנוסף עשיתי חיפושים ב-Google של כניסות עם שם האתר וכניסות עם מילות מפתח שהיו מביאות אותי לאתר, לו הוא היה זמין. 

לא סביר שכתובת האתר שונתה מבלי שהכתובת הקודמת תישמר וישאר בה קישור לאתר החדש ביחד עם הודעה על שינוי כתובת האתר. 

ההשערה שלי

במסגרת תפקידו החדש של איילון מאסק במממשל של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מאסק מחסל תפקידים ופונקציות ממשלתיות. הוא גם סוגר אתרי אינטרנט ממשלתיים. 

מאסק נותן אוטונומיה לעובדים צעירים בחברתו לביצוע "התייעלות". 

יתכן שעובד בן 17 או עובד בן 20 בחברה פרטית של מאסק החליט על דעת עצמו למחוק את האתר הזה משום שחשב שאין בו צורך.

יתכן שאיילון מאסק היה זה שחשב שהאתר מיותר והורה לעובד שלו למחוק אותו.

יתכן שהיוזם היה מישהו בממשל טראמפ. 

קצת פחות סביר שהנשיא טראמפ בעצמו ירד לפרטים קטנים וביצע זאת בעצמו, אלא אם כן התבקש לעשות זאת על ידי בעל הון שטראמפ חפץ ביקרו. 

השורה התחתונה

מי שישמע את ההרצאה שלי יבין כמה חשוב אתר כזה. 

הוא עשוי להרתיע עובדי בנק שמתכננים לגנוב כספים מהבנק בו הם עובדים.

הוא עשוי להגדיל את המודעות של לקוחות בנקים ועובדי בנקים לסיכונים.

להזמנת ההרצאה ניתן להתקשר אלי באמצעת טלפון: 054-4480616. 

קישורים  

לסמוך או לא לסמוך על אבטחת מידע של בנקים?

הרצאה בבית הועד הישן: "ליפול ברשת": כיצד פורצים למערכות מחשוב של ארגונים

 

אתמול (11.8.2024) הרציתי בחצר בית הועד הישן בשכונת בית הכרם בירושלים על הנושא שבכותרת. 

התכנון המקורי היה להרצות על "ליפול ברשת"? - לא אני. הרצאה המלמדת כיצד אנשים פרטיים (במיוחד אזרחים ותיקים, שזה היה קהל היעד של ההרצאה) צריכים ויכולים להתגונן מפני איומי סייבר והונאות ברשת. 

בגלל קשיים טכניים, שמנעו הצגת מצגת, החלפתי נושא. במקום הרצאה עם דוגמאות, המחייבת מצגת, בחרתי בנושא שבכותרת.

הרצאה לקבוצה לא גדולה במקום פתוח

בהרצאה בחצר בית הועד הישן בבית הכרם ב-11.8.24. אני בחולצה ירוקה בצד ימין קרוב לעצים

כשמרצים ללא שקפים לפני קבוצה לא גדולה בחצר קשה לשמור על המבנה הפורמלי של ההרצאה. אולי זה גם לא רצוי. 

נתתי למשתתפים אפשרות לשאול שאלות במהלך ההרצאה. 

נגעתי בתכנים הנוגעים לשאלות ביחס לפריצה למערכות מחשב של ארגונים בליווי דוגמאות. חלקן דוגמאות אישיות מניסיוני.

פריצה למחשבים של ארגונים לא מה שחשבתם

בעיני אזרחים ותיקים רבים התדמית של פריצה למערכות מחשוב של ארגונים היא של האקרים צעירים בעלי תחכום טכנולוגי המבצעים מתקפות סייבר מחוץ לארגון. 

שמחתי להזים את התדמית הזאת. ההאקרים, צעירים או מבוגרים, הם רק אחת משלוש הקבוצות שפורצות למערכות מחשוב. 

הקבוצה השנייה הם אנשים פנימיים בארגון (עובדי הארגון ועובדי ספקים או שותפים עסקיים). 

כמובן שמדובר בקבוצה קטנה של עובדים שאותה גם אפיינתי במהלך ההרצאה. 

אני הייתי שייך בעבר לקבוצה השלישית. הקבוצה הלא-עבריינית, שעל קיומה לא ידעו מרבית משתתפי ההרצאה. 

אלה הם מומחים לניהול סיכונים ולאבטחת מידע הנשכרים על ידי הארגון במטרה לנסות לפרוץ למערכות. 

המונח הטכני המתאר ניסיונות פריצה הוא Penetration Test.

בין אם הם מצליחים לפרוץ ובין אם לא, הם מגלים נקודות חולשה באבטחת המידע של הארגון.

הם מתארים אותן במסמך מסכם. לפעמים מוסיפים גם הצעות לפיתרון הבעיה. 

התייחסות רגשית לבנקים

בהרצאה בחצר בית הועד הישן בבית הכרם ב-11.8.24. אני בחולצה ירוקה בסוף התמונה.
בקוו ישר משני האדונים בתחילת התמונה

מה שקרה לי כמעט בכל הרצאה כלכלית שבה הזכרתי בנקים קרה גם בהרצאה על פריצה למערכות מחשב. 

הבנקים מעוררים תגובה רגשית קשה אצל לא מעט מהאזרחים הותיקים. 

כהעלתי דוגמה של אבטחת מידע בבנק (לא בארץ) שפרצתי למערכות המחשוב שלו במסגרת עבודתי, היו אנשים שהתגובה הרגשית שלהם הסיטה אותם לכיוון של תיאור מקרים, שבהם לדעתם הבנק שלהם גנב מהם סכומי כסף גבוהים. 

התוצאה: חלק לא קטן מההרצאה כלל התייחסות לנושא ההנאות על ידי אנשים פנימיים בבנקים. 

כמובן שלא נכון שאתיחס למקרים ספציפיים, שבהם נטען על ידי משתתפים שכספם נגנב על ידי הבנק שלהם. 

אין לי מידע שתומך או מאושש את טענתם. 

הסתפקתי במקרה אחד שבו ליוויתי ניצול שואה שהעלה טענות כאלה כלפי סניף הבנק שלו. 

אחרי שבחנתי ביחד עם הבנקאים את התנועות בחשבון הבנק שלו במשך חמש שנים השתכנעתי, שאף לא אחד לא רימה אותו. 

בגלל המעורבות הרגשית של אזרחים תיקים רבים שנתקלתי בה בהרצאות כלכליות יש לי הרצאה יעודית הנקראת: הבנק אויב או אוהב? כיצד להתנהל מול הבנקים. 

אפשר להזמין אותי להרצות אותה באמצעות טלפון: 054-4480616 או באמצעות דוא"ל.

 

תועלות מעשיות להרצאה

1. משתתפי ההרצאה למדו שפריצה למערכות מחשוב של ארגון המחזיק מידע אישי שלהם מסוכנת גם להם. 

2. משתתפי ההרצאה למדו שברוב המקרים החוליה החלשה בשרשרת האבטחה היא אנשים בכלל וחוסר המודעות שלהם לסיכונים בפרט. 

הבאתי את הדוגמה של אתר ההיכרויות Ashly Madison לאנשים נשואים שהבהירה זאת היטב. במקרה זה גם לקוחות החברה וגם מנהלי החברה לא היו מודעים מספיק לסיכונים.

3. משתתפי ההרצאה קיבלו מידע על השירות שאני נותן לאנשים פרטיים בתחום של סיכונים ברשת בשיטת תשלום דאנא המקובלת בהודו.

להתראות בהרצאות הבאות שלי.

קריסת בנקים - מדוע? מדוע עכשיו?

 

החודש (מרץ 2023) קרסו שני בנקים לא גדולים בארצות הברית (SVB (Silicon Valley Bank ו-Signature Bank. 

 

באופן טבעי בישראל שמו לב בעיקר ל-SVB .SVB הוא בנק המתמחה במתן הלוואות ל-Startups במגזר ההייטק. 

הייטק הוא ענף חשוב בכלכלה הישראלית. נהוג לכנות אותו בשם הקטר של הכלכלה הישראלית. 

חברות Startup זקוקות למימון. עובר זמן רב, שבו יש הוצאות ואין הכנסות או אין מספיק הכנסות, עד שמגיעים לשלב שבו מרוויחים, אם בכלל מגיעים לשלב הזה.

לא מעט חברות Startup ישראליות לקחו הלוואות מהבנק הזה.  

מדוע קורסים בנקים?

איום גדול על יציבותם של בנקים הוא תיק אשראי לא טוב. 

המשמעות של מושג זה היא לקוחות שלקחו אשראי (הלוואות, אוברדרפט, תשלומים נדחים בכרטיסי אשראי וכיו"ב) אינם יכולים לעמוד בהחזר האשראי. 

תמיד יש לקוחות כאלה. השאלה היא בכמה לקוחות מדובר ובאילו סכומים מדובר? 

כשמדובר בסכומים משמעותיים לבנק יש בעיה. 

מתי הסיכון גדול יותר?

 

 הסיכון גדול יותר כאשר יותר נוטלי אשראי לוקחים יותר אשראי שקשה להם לעמוד בהחזר החודשי שלו.

כך למשל, בתקופה שבה יש הרבה פיטורים מעבודה גדל אחוז הלקוחות שמתקשים להחזיר את ההלוואות שלקחו. 

ירידה במחירי דירות עלולה אף היא ליצור קושי בהחזר משכנתאות והלוואות. 

אנחנו זוכרים את זה ממשבר הסאבפריים בשנת 2008.

אינפלציה היא גורם נוסף לקושי בהחזר אשראי. כהאינפלציה עולה בדרך כלל גם הריבית עולה. התוצאה היא תשלומים חודשיים גבוהים יותר להחזר האשראי.לא תמיד ההכנסות גדלות בהתאם.

מקרה ספציפי הוא סטגפלציה. שילוב של אינפלציה והאטה כלכלית. בתקופה כזו גדלה ההסתברות לפיטורים.

אין ספק, שהעולם נמצא בתקופה של אינפלציה ועליית ריביות. יש כאלה שיגידו שאנחנו בדרך לסטגפלציה. 

זו לא סתם עלייה, אלא עלייה משמעותית אחרי תקופה ארוכה ללא אינפלציה. 

יש כאלה שלא ניהלו נכון את הסיכונים והניחו שמה שהיה הוא שיהיה, כלומר: אינפלציה נמוכה תישאר עד תום החזר ההלוואה או המשכנתא.

כמובן, שהקושי בהחזר אשראי מתחיל אצל אלה שלא ניהלו נכון את הסיכונים שלהם בזמן שלקחו את האשראי.

 

ההתנהגות בזמן משבר

 

הבעיה במשבר היא שיש גם השפעות פסיכולוגיות. יש לקוחות שמאבדים את הביטחון בבנק או במלווה אחר. בדיוק כמו שיש כאלה, שהפחד מדריך אותם למשוך את ההשקעות שלהם בשוק ההון דווק בזמן ירידות שערים. 

משיכת כספים מבנק בגלל אובדן הביטחון היא זו המביאה לקריסה גם במקרים שמבחינה כלכלית ניתן להתמודד עם ההפסדים.

שלוש הערות חשובות

1. המערכת הממשלתית בארצות הברית למדה מהניסיון של משבר הסאבפריים. 

הממשל האמריקאי הגיב מהר ופתר חלק מהבעיות.

2. בנק נוסף ששמו עולה בהקשר של קשיים הוא Credit Swiss.

בניגוד לשני הבנקים שקרסו, מדובר בבנק גדול. זהו אחד  משני הבנקים הגדולים בשוויץ, שיש לו נוכחות גם בהרבה ארצות אחרות.

סביר להניח שלאינפלציה יש חלק בקשיים שלו. בנק בסדר גודל כזה לא קורס כל כך מהר.

3. כשמדברים על השלכות ההפיכה המשטרית בישראל, אם תתרחש, אז מה שעלול לקרות להייטק הישראלי, שכבר הזוכר בפוסט זה בהקשר של SVB, הוא אובדן הביטחון או אובדן האמון של משקיעים זרים בו. 

במקרה כזה הדרך לחזרה של המשק הישראלי למצב שהיה הרבה שנים אחורה עלולה להיות יותר קצרה ממה שחושבים.

 

 

הבן החורג

 

ב.ה (ראשי תיבות אמיתיים) הוא בן חורג. לא כל כך נעים להיות בן חורג. 

במיוחד כשכל האחים שלך אינם בנים חורגים. 

זה עוד פחות נעים כשאתה פחות מצליח מכל האחים. 

אז ב.ה. לא תמיד מתנהג יפה, אולי גם לא תמיד עומד בדרישות החוק. 

זה הופך לבעייתי יותר כשגם ההורים מתייחסים אליו אחרת ואינם מפקחים על התנהגותו, כפי שהם מפקחים על ההתנהגות של האחים שלו.

 

ב.ה. אינו אדם. הוא הבן החורג של הבנקאות הישראלית. אם טרם הבנתם, אני כותב בפוסט הזה על בנק הדואר. 

בפעמים קודמות כתבתי על בנק זה כשההקשר העיקרי  היה כשלים חמורים ברשת התקשורת של בנק הדואר.

מההיכרות שלי עם הבנקאות הישראלית אני יכול לקבוע ששכיחות הפעמים בהן רשת התקשורת אינה פועלת בבנק הדואר גבוהה בהרבה מאשר בבנק כלשהו בישראל.

יתרה מזאת, לו היו כל כך הרבה נפילות ברשת התקשורת של בנק מסחרי בישראל, מי שהיה אחראי עליה, היה, במקרה הטוב, עובר לתפקיד אחר. 

במקרה הפחות טוב היה צריך לחפש מקום עבודה חדש.

 

ההקשר הנוכחי

ההקשר הנוכחי הוא מניעת משיכת כספים מחשבון ומניעת הפקדת כספים לאותו חשבון. 

אם אסתמך על אתר "כל זכות" ועל דבריהם של שלושה עורכי דין, זה נעשה בניגוד לחוק.

 

איפה "ההורים"?

בהמשך למטפורה של הילד וההורים בתחילת הפוסט, כשקורה דבר כזה בבנק מסחרי, "ההורה" המפקח הוא המפקח על הבנקים בבנק ישראל. 

בבנק הדואר, "המבוגר האחראי" הוא כנראה משרד התקשורת.

אם זה בנק, אז מדוע שהמפקח על הבנקים בבנק ישראל לא יפקח עליו? 

במקרה הספציפי של לקוח שלי בכלכלת המשפחה, נאלצתי לנסח בשמו הודעת דוא"ל עם מכתב נלווה, שנשלחו על ידו לבנק הדואר, למשרד התקשורת ולמפקח על הבנקים בבנק ישראל. 

הרושם שנוצר מהתשובה היה, שרק בגלל התערבות משרד התקשורת, בנק הדואר הגיב להודעה ופתר, לא מידית לפחות חלק מהבעיה.

לקחים לאימהות יחידניות (אימהות חד-הוריות)

 

 אם נקלעתן לקשיים כספיים גדולים והבנק מונע מכם משיכת כסף מהחשבון, אל תאמינו לו שאסור לכן למשוך כספים. בהסתברות גבוהה מאוד, אסור לו למנוע מכן משיכת דמי מזונות מהחשבון.

ההיגיון פשוט: אלה לא כספים שלכן אלא של הילדים הקטינים שלכן, שגם אם התנהלתן לא נכון כלכלית, הם אינם אשמים בכך.

אם הבנק שלכן הוא בנק הדואר, אין מדובר בהסתברות גבוהה, מדובר בהסתברות של 100%.

מה למדתי מההרצאה שלי על הבנקים?

 

אני לומד כל הזמן. גם בנושאים שאני בקי בהם. גם בהרצאות שלי. אתמול (8.5.2022) הרציתי על: "האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?" בבית הועד הישן בשכונת בית הכרם בירושלים. 

גם בהרצאה הזו למדתי. אפילו למדתי משהו שבדרך כלל אני לומד בהרצאות שלי. 

בפוסט זה אתאר מה אני לומד בהרצאות שלי. 

 

דברים טכניים 

איזה דברים ניתן לשפר בהרצאה? 

למשל: תקלדות בשקפים, דברים שפחות מובנים לקהל המאזינים, דוגמאות טובות יותר מאלה שהבאתי, השמטת חלקים שמייגעים את הקהל, תוספת דברים שמשתתפים בהרצאה חושבים שהם חסרים. 

דברים שמשתנים ומתיישנים, דברים רלוונטיים חדשים וכיו"ב.

 

העמקת ההבנה

מאזיני ההרצאה יכולים אולי לחשוב, שאין מי שמבין יותר ממני בנושא (גם זה לא קורה בדרך כלל. קורה שהם חושבים שאני מבין את הנושא לעומק).

גם אם הם חושבים כך אני מבחין גם בדברים, שאינני מבין אותם עד הסוף וצריך לשפר את ההבנה שלי. 

אחרי ההרצאה אני מנסה לחדד לעצמי את אותן נקודות. לפעמים זה בא לידי ביטוי עקיף בהרצאות הבאות על אותו נושא באמצעות הסברים מדויקים יותר.

לפעמים זה בא לידי ביטוי גם בשקפים במצגת.

משהו נוסף

 

הקהל בהרצאה שלי בבית הועד

זהו אולי הדבר היותר חשוב. הוא לא בהכרח קורה במרבית ההרצאות שלי, אבל זה קרה כבר כמה פעמים. במהלך ההרצאה עולים נושאים הקשורים אליה במידה זו או אחרת ומטרידים את השומעים ו/או חשובים לשומעים.  

לפני מספר שנים רב הרציתי בהתנדבות ב"עמך" בירושלים על התנהלות כלכלית בגיל מבוגר. 

שני שקפים בהרצאה התייחסו לבנקים. 

ההיתיחסות לבנקים, הביאה להרבה תגובות. בעיקר תגובות רגשיות: תערובת של פחד, תלות והרגשה שהבנקים מנצלים אותם.

 

בעקבות זאת בניתי הרצאה על הבנקים: הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים. 

מטרת ההרצאה היא לסייע לאנשים להתנהל מול הבנקיםב אופן רציונלי ולא באופן רגשי. 

בתמונה בתחילת פיסקה זו אתם רואים חלק מהקהל בבית הועד הישן.

במהלך ההרצאה שלי נשאלו שאלות ועלו סיפורים אישיים על הונאות, למשל: אנשים שניסו להתחזות אליהם ולבצע פעולות במספר כרטיס האשראי שלהם או למשוך כסף מחשבון הבנק שלהם.

בעולם החדש האינטרנטי והדיגיטלי אנשים רבים בגיל מבוגר מתקשים לתפקד ומרגישים חשופים ולא בטוחים. יש כאלה שמנסים להשתמש בזה על מנת למשוך מהם כספים במרמה. 

הייתה הסכמה בקהל שהרצאה חדשה שלי, שבה אני אדבר על הנושא של איך להתגונן מפני הונאות כאלה,  חשובה להם מאוד. 

נדמה לי שלא רק להם. 

עם הניסיון העשיר שלי בניהול סיכונים, באבטחת מידע ובכלכלת המשפחה ובעבודה עם בנקים, נראה לי שלא יהיה לי קשה להוסיף הרצאה בנושא זה לרשימת ההרצאות שלי. 

להתראות עוד כמה חודשים בהרצאה הזו.

 

 

בנקים: מזוויות ראייה שונות

 

כחבר באיגוד היועצים לכלכלת המשפחה אני מאוד מעריך את הפעילות של הנהלת האיגוד במישורים שונים. 

אחת הפעולות המבורכות של הנהלת האיגוד היא הרצאות העשרה בזום. ליועצים יש גם אפשרות לשאול את המרצה שאלות ולהוסיף מידע.

אתמול בבוקר (27.3.2022) שמעתי הרצאה של גברת ענבר ראם על עמלות בבנקים. ההרצאה הייתה הרצאה טובה ומקיפה, שנגעה בכל העמלות השכיחות במערכת הבנקאית ונתנה טיפים מועילים להתנהלות טובה יותר. 

לדעתי, הייתה נקודה מהותית אחת שלא עלתה, בהקשר להשקעה בניירות ערך באמצעות הבנקים, וכמה דברים חשובים פחות שאפשר היה להוסיף. 

אינני מתכוון להתיחס לתכנים. אני מתייחס בפוסט זה לפרספקטיבה או לזווית הראייה.

גברת ראם אמרה שהיא עבדה במערכת הבנקאית והיא מעריכה את הבנקים. 

כמתנדב ב"הלל" המלווה כלכלית יוצאים בשאלה, אני בקשר עם מתנדבים אחרים. כולם אנשים טובים הראויים להרבה הערכה על תרומתם. חלק מהם באו מהמערכת הבנקאית. גם אצלם אני נתקל בגישה דומה  מפרספקטיבה אוהדת לבנקים.

הפרספקטיבה שלי היא אחרת היא מאפשרת לי לראות את היתרונות והחסרונות של הבנקים בישראל באופן לא מוטה. 

פרספקטיבה של לקוחות בנקים

לקוחות רבים של הבנקים מתייחסים אליהם בתערובת של פחד ושנאה. שני הרגשות הללו אינם מוצדקים ופוגעים בלקוחות. 

בהרצאה שלי: הבנק אויב או אוהב? אני מסביר כיצד נכון להתייחס לבנקים. אגב, בדיוק באופן שציינה  ענבר ראם בהרצאתה.  

 

פרספקטיבות לא אוהדות לבנקים

נתקלתי בלא מעט יועצי השקעות שאינם עובדים בבנק, שיש להם דעה שלילית במיוחד על השקעה בניירות ערך באמצעות הבנקים.

הפרספקטיבה שלי בייעוץ במחשבים 

במשך כארבעים שנים עבדתי בתחום המחשבים. בחצי הראשון של התקופה כשכיר בארגון ממשלתי. בחצי השני בעיקר כיועץ עצמאי.

נתקלתי בלא מעט אנשי מקצוע שעבדו במשך שנים רבות בחברה גדולה בתחום, למשל: DEC, IBM .Microsoft

אנשים אלה הפנימו את התרבות הארגונית של החברה בה עבדו. 

גם אחרי שעזבו את החברה הם חשבו, שהמוצרים של החברה, התרבות הארגונית של החברה, המתודולוגיות ושיטות העבודה של החברה, טובים יותר מאשר אלו של המתחרים. הם גם נטו להעריך הערכת יתר את כוחה והשפעתה של החברה בה עבדו.

אני גדלתי על תפיסה אחרת. עוד כמתכנת מערכות הפעלה צעיר בארגון ממשלתי, למדתי מהמנהלים שלי יוסף אלון ז"ל ורוני קריסטל ז"ל, שתחרות טובה ללקוח. כשכולם קנו רק מחשבים של IBM משום ש"לא פיטרו אף אחד בגלל שבחר ב-IBM", הם יצרו תחרות  בין IBM ל-HDS על כל מחשב מרכזי גדול שקנה הארגון. התוצאה הייתה ששילמנו עשרות אחוזים פחות על מחשבים יקרים וגדולים. 

כיועץ עצמאי, מעולם לא הייתי מוטה לטובת מישהו או לרעת מישהו. פעלתי עניינית לטובת הלקוח.

הפרספקטיבה שלי בהקשר הבנקאי

גם בהקשר הבנקאי יש לי פרספקטיבה רחבה, ללא הטייה לטובת הבנקים או לרעתם. 

כמה הבהקים ביחס לפרספקטיבה שלי:

1. כיועץ מחשוב יעצתי למרבית הבנקים בישראל.

הייעוץ המשמעותי ביותר היה לבנק לאומי. הייתי שם שלוש שנים במשרה מלאה כשניסו לבנות את מערכות הליבה הבנקאיות בתפיסה חדשנית. זה היה פרויקט מהגדולים והחדשניים בעולם, לפיכך מרבית החברות המובילות בתחום הזה בעולם הציעו פתרונות, מוצרים וביצוע פרויקטים. ישבתי בארבע עיניים או בשמונה או בעשר עיניים עם הרבה אנשים מובילים בעולם בתחום מערכות ליבה בנקאיות ובנקאות בכלל. 

ראיתי את התוכניות העסקיות האסטרטגיות של הבנק שמהן נגזר פרויקט המחשוב וספגתי היטב את התרבות הארגונית ואת תהליכי העבודה בארגון כלו (לא רק במחשוב). 

בנוסף לעבודה עם בנקים בארץ, השתתפתי כיועץ Free Lancer בפרויקט ייעוץ בבנק באירופה של חברת האנליסטים המובילה Gartner. 

2. כלקוח בנק עבדתי מול מספר בנקים במספר סניפים

לצערי הרב, יצא לי לעבוד גם עם שני סניפים מהגרועים ביותר בארץ של שני בנקים גדולים. האירוע הביזרי ביותר היה סירובו של מנהל סניף בנק (שאחרי זה הורשע בגניבת כספים ונידון למאסר) לתקן טעות של הבנק בסכום של 140 אלף שקל לרעתי.

כלקוח שאינו לקוח שבוי, נטשתי את אחד מהם. בשני הייתי מיופה כוח ולא יכולתי לעשות את זה. 

גם במצבים קיצוניים פחות החלפתי בנקים וסניפי בנק על מנת לקבל תנאים טובים יותר. 

הייתי מראשוני הלקוחות של "הישיר הראשון" של בנק לאומי, משום שכבר בשלב מוקדם ראיתי את היתרונות של בנקאות אינטרנטית בהשוואה לבנקאות בסניף.

פעלתי בחשבונות לא שלי כמיופה כוח. 

3. כיועץ כלכלי למשפחות ויחידים

כמעט כל הביקורים שלי בסניפי בנקים היו כיועץ כלכלי המתלווה למשפחה או ליחיד. היו הרבה מפגשים כאלה, כמעט עם כל הבנקים, בהקשרים שונים של לקוחות שלי.

4. מעקב אחרי פינטק וטכנולוגיות פיננסיות חדשות 

כמי שעבד כארבעה עשורים במחשבים ובטכנולוגיית המידע, המשכתי לעקוב אחרי התפתחויות בטכנולוגיות פיננסיות וההשלכות שלהן על בנקים וספקי שירותים פיננסיים אחרים.

5. מומחה בניהול סיכונים

כמומחה בניהול סיכונים אני מנסה להתייחס באופן רציונלי ולא באופן רגשי לסיכונים בתחום הפיננסי.

התייחסות לשירותי הבנקים בישראל

העולם השמרני ושונא הסיכון (Risk Averse), שאפיין את הבנקים במשך תקופה ארוכה מאוד, השתנה. 

בעולם של היום יש תחרות של גורמים לא בנקאיים על מתן אותם שירותים פיננסיים.

אנחנו כצרכנים צריכים להתאים את עצמנו לעולם החדש.

הבנקים כספקי שירותים נאלצים להתאים את עצמם לעולם חדש. 

 

סניפי הבנקים

את העולם הישן מסמלים יותר מכל סניפי הבנקים, שבעבר בוצעו בהם כמעט כל הפעולות הבנקאיות. בעולם החדש נדחקים הסניפים לטובת ערוצי שירות עצמי.

ערוצי השירות העצמי זולים יותר לבנקים וזמינים 24 שעות ביממה. 

המשמעות היא סגירת סניפים וצמצום שירותים בסניפים אחרים. האינטראקציות בין לקוחות שהבנקים מעוניינים בהם לבין הבנקים הן לרוב מרחוק. 

בפוסט: האם יהיו סניפי בנקים בעוד עשר שנים? התייחסתי לנושא. 

 

דור ה-Y ודור ה-Z תפיסת עולם אחרת 

הצעירים בני דור ה-Y ודור ה-Z פועלים אחרת. הם ילידי אינטרנט ודיגיטל. כמו בכל תחום אחר, גם בבנקאות הם פועלים מרחוק ובמהירות. הם אפילו לא מבינים לצורך מה קיימים סניפי בנקים וגם ערוצים אחרים כמו טלפון או פקס.

 

פינטק

בין המתחרים החדשים אפשר לציין שירותי פינטק. הם בנויים על אינטרנט ודיגיטל ולא מחזיקים סניפים ומספר גדול של עובדים. זו הסיבה שהשירותים שלהם זולים יותר. 

לקוחות יכולים להרוויח מזה, למשל: ריבית נמוכה יותר על הלוואות או ריבית גבוהה יותר על פיקדונות. 

האם יש יותר סיכון? האם הסיכוי מצדיק את לקיחת הסיכון? 

התשובה לשאלות אלה ספציפית לכל מקרה. כפי שאנחנו רואים, רבים חושבים שהסיכון מוצדק. 

המסקנה האישית שלי כיועץ, בשונה מחלק מאלה שעבדו במערכת הבנקאית, היא לא לראות בבנקים כמקום הראשון בו מחפשים הלוואה או אשראי אחר. 

אגב, גם העבודה בבנקים הופכת לאטרקטיבית פחות בעידן, שבו אין ביטחון של עבודה לטווח ארוך והוועדים כבר אינם בעלי העוצמה, שהייתה להם בעבר. 

ההצה לדילמה הניצבת בפני עובדים פוטנציאליים בעתיד תוכלו לראות בפוסט שלי: מה תעשה כשתהיה גדול: בנקאי או איש פינטק?

ארנקים אלקטרונים ושירותי תשלום

בבנקים מבינים ששירותי תשלום, בעיקר אלה של ענקיות טכנולוגיה כמו Apple ו-Google מהווים איום רציני על שירותים שהם נותנים. 

מטבעות קריפטוגרפיים ואחרים

מידת השימוש העתידי במטבעות קריפטוגרפיים בהווה ובעתיד שנויה במחלוקת. אין מחלוקת ביחס לחשיבותה של טכנולוגיית ה-Blockchain שמאחורי המטבעות הללו. באופן מעשי שימוש בהם נעשה שכיח. במקרים רבים מחליף שירותים בנקאיים.

מטבע פרטי של חברת Facebook, הנסחר ישירות באמצעות אתר החברה, לא נחל הצלחה, אבל הוא מסמן כיוון נוסף של תחרות עתידית. 

 

האם יש תחרות אמיתית בין הבנקים בישראל?

הניסיונות המתמשכים של הרגולטור לצור תחרות משמעותית, מדברים בעד עצמם. 

במערכת הבנקאית בישראל יש דואופול של בנק הפועלים ובנק לאומי. בפעם האחרונה שבדקתי נתונים, וזה לא היה בזמן האחרון, הם שלטו בערך ב-60% מהשוק. 

בתקופה שיעצתי ללאומי, התייחסו רק לבנק הפועלים כתחרות משמעותית.

בנוסף לשני הגדולים, יש רק שלושה בנקים בעלי פלח שוק משמעותי נוספים. לא יהיה נכון להגיד שהם מתאמים ביניהם את גובה העמלות והמרווחים, אבל איכשהו יוצא שבמקרים רבים הפערים, אם בכלל, נמוכים.

זה לא מונע ממני להמליץ ללקוחות שלי לבדוק באיזה בנק יקבלו תנאים טובים יותר, אבל זה בהחלט גורם לי להציע להם לבחון גם שירותים חלופיים ספציפיים.

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

 

זהו נושא הרצאה נוספת שלי וגם נושאו של פוסט שכתבתי.  

התשובה לשאלה הזו היא שיהיו בנקים, אבל הם יהיו שונים מהותית מהבנקים שאנחנו מכירים היום. 

השראה לפוסט הזה קיבלתי מהרצאה של ד"ר בועז ברק. 

בועז ברק, הוא ישראלי שכיהן בתפקידים בכירים בשני הבנקים השוויצרים הגדולים ביותר. הוא הלא שוויצרי הראשון שהיה סמנכ"ל בבנק שוויצרי.

המינוי שלו לתפקיד  סמנכ"ל חייב שינוי בחוק כך שגם מי שאינו אזרח שוויצרי יוכל לכהן בתפקיד כזה. 

הוא פרש מעבודה בבנקים והקים עם שותפים חברה המתחרה בשירותי הבנקים. 

 

בפוסט על עתיד הבנקים, אני מצטט חלק מהחזון שלו. 

הוא רואה את הטלפון החכם כערוץ שבו ירוכזו מרבית השירותים הבנקאים.

הוא (אגב, גם רבים אחרים) רואה שיתופי פעולה בין בנקים וחברות מתחומים אחרים. 

הוא רואה את אתר הבנק או האפליקצייה של הבנק בטלפון החכם כמקום בו יוצגו גם שירותים של בנקים מתחרים ותתבצע השוואה בינם לבין שירותי הבנק.