‏הצגת רשומות עם תוויות כרטיס אשראי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כרטיס אשראי. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 17 בינואר 2023

פישינג של אנשי מכירות: כרטיסי אשראי

 


פוסט זה הוא בהמשך לפוסט פישינג במכירות: דירות ומכוניות. 

כרטיסי אשראי הם כר נרחב למניפולציות של חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותים באמצעותם. 

בסדרת פוסטים בבלוג זה עסקתי בשוק כרטיסי האשראי בישראל. 

ניסיתי להסביר ממה מרוויחות חברות כרטיסי האשראי ומדוע כדאי לבעלי עסקים לשלם לחברות כרטיסי האשראי?

אחרי שקראתי את מה שכתוב בספר, נדמה לי שלא נתתי דגש מספיק על אחד ממקורות הרווח העיקריים של עסקים מכרטיסי אשראי. 

בפוסט זה אנסה לתקן את המעוות.

אחת הסיבות העיקריות לזה שבעלי חנויות מוכנים לשלם לחברות כרטיסי האשראי היא העובדה, שאנשים שמשתמשים בכרטיסי אשראי, קונים הרבה יותר מאשר אנשים שמשלמים במזומן. 

זה כדאי לבעלי החנויות לשלם כי הם מרוויחים יותר ממה שהם מוציאים.

בספר מצוטטים מחקרים המראים כי 33% מפושטי הרגל מוצאים קשר בין השימוש הלא נכון בכרטיס אשראי לבין פשיטת הרגל.

ניתוח עלותם של כרטיסי האשראי מראה בחלוקה גסה שכמחצית מהעלות היא על חשבונות דחויים, כשליש על עמלות סליקה ושישית על קנסות.

גורם פישינג מרכזי הוא דחיית תשלומים בכרטיס אשראי והריביות הגבוהות הבאות ביחד עם הדחייה. 

נדמה לי שהנתונים שמוצגים לעיל לגבי השוק בארצות הברית, לא שונים מהותית מהמצב במדינת ישראל.

אי אפשר להגיד שלא נתתי את הדעת בסדרת הפוסטים שלי על העלות הגבוהה של דחיית תשלומים הכרוכה בריבית.

קראו למשל: סיווגים נוספים של כרטיסי אשראי. שימו דגש על הפיסקה העוסקת בכרטיסי אשראי מתגלגלים.




יום שני, 16 במאי 2022

רשות המיסים: יש פיתרון לבעיה. אין פיתרון לתעלומה

 


בפוסט קודם ניסיתי לתת מורה נבוכים לשירותים תמוהים של רשות המיסים. 

הפעלתי את כל הכישורים הבלשיים שלי על מנת לנסות להגדיר שם משתמש במערכת של רשות המיסים ולהפעיל אותו. 

כל מאמציי, יש לומר הרבים, כשלו. 

אחרי שפרסמתי את הפוסט הבנתי שאני לא לבד. כמה אנשים אינטליגנטים ומשכילים סיפרו לי, שגם להם השביתו את שם המשתמש ודרשו מהם להגדיר שם משתמש חדש. גם הם כשלו.

 

הבעיה נפתרה

 

היום השתמשתי בתובנות שרכשתי אז וניסיתי להגדיר שם משתמש ובניסיון השני הצלחתי. נדרשתי להכניס פרטי כרטיס אשראי. 

בניסיון הראשון העדפתי להכניס פרטים של כרטיס שתוקפו יפוג בקרוב ואין לי כוונה לחדש אותו. 

קיבלתי הודעה שאחד משני הפרטים (מספר כרטיס אשראי ושדה מטופס 106 בשנת 2020) שהקשתי שגוי. בדקתי ומצאתי שלא שגיתי באף פרט. 

לפתע הבחנתי בהודעה קטנה, שהמערכת לא מקבלת כרטיסי דיינרס קלאב. 

הערה קטנונית: באתרים שמי שבנה אותם מבין מה הוא עושה, הוא נוהג לציין בתפריט באילו כרטיסי אשראי אסור להשתמש באתר. הערה קטנה כזו הייתה חוסכת לי, ואולי גם לאחרים, להקליד הרבה ספרות.

בפעם השנייה הקלדתי פרטי כרטיס אשראי אחר ולהפתעתי הצלחתי להגדיר שם משתמש באתר רשות המיסים.


התעלומה הבלשית לא נפתרה


כמובן שהפעם כשניסיתי להגדיר שם משתמש השתמשתי בדפדפן Edge של מיקרוסופט. 

במקום תפריט זהה לתפריט שבאתר ההזדהות הממשלתי קיבלתי תפריט שונה לגמרי. בנוסף למספר תעודת הזהות, יש רק שני שדות אפשריים להזדהות ומומלץ למלא את שניהם. האחד הוא נתון מסוים מתוך טופס 106 של אחת השנים הקודמות.

השני כאמור הוא פרטי כרטיס אשראי. 


כיוונים לפיתרון התעלומה


האם יש השפעה כל כך גדולה לפוסט בבלוג שלי, שאולי גרם למישהו ברשות המיסים לחשוב מחדש?

אם לא, האם היו מתלוננים רבים אחרים וכתוצאה מזה מישהו ברשות המיסים החליט לתקן.

הפעם התיקון אינו מתנגש עם האמרה של מישהו חכם: 

If it is not broken do not fix it.

הפעם ברור לגמרי שצריך לתקן.


יום שישי, 25 ביוני 2021

בעיות בדירוג אשראי אישי במדינת ישראל

 


בפוסט הקודם הסברתי מהו דירוג אשראי אישי? 
כפי שהסברתי לדירוג הזה עשויות השלכות מעשיות על יכולתן של משפחות או יכולתם של יחידים לקבל אשראי. זה לא רק היכולת לקבל אשראי אלא גם גובה האשראי ותנאי קבלתו.

בפוסט זה אתייחס לבעיות שאני מזהה בדירוג האשראי האישי במדינת ישראל. 
 
לצורך כך ביצעתי דירוג אשראי של עצמי באמצעות קפטן קרדיט של חברת dun and bradstreet. 
את התוצאות אשתף בפוסט זה.  

דירוגים שונים על ידי חברות שונות


כפי שציינתי בפוסט הקודם ישנן מספר חברות המורשות לדרג דירוג אשראי. לכל אחת יש את האלגוריתם שלה לחישוב על פי נתונים במאגר בבנק ישראל.
לא בהכרח הדירוגים יהיו זהים. 
ממה שאני יודע על הדירוגים הבינלאומיים למדינות ולחברות, אני מניח שהשונות בין הדירוגים לא תהיה גדולה.

הבעיה המהותית: אין התייחסות לנכסים


הדירוג שקיבלתי הוא 868. על פי הדיווח הוא טוב יותר מ-48% מהאוכלוסייה. 
ציפיתי לתוצאה טובה יותר, על אף שהציון הזה אינו מהווה מגבלה בקבלת אשראי
 
בתרשים הבא יש הסבר מדוע קיבלתי את הציון הזה.


לא במקרה אין בתרשים התייחסות לנכסים הכלכליים שלי ואין מדובר בעניין אישי: לא תהיה התייחסות גם אצל אחרים.

אינני מחסידי מודל "הסנדלר היחף". לא הייתי בוחר לעסוק בכלכלת המשפחה לולא הייתי מתנהל בעצמי באופן טוב. 
 
בגילי המפליג (ב-1 ביולי בן שבעים) צברה משפחתי נכסים כאלה בהתנהלות נכונה. למשל, גמלאות פנסיה ראויות או חסכונות פיננסיים. 

כמו שאתם רואים בתרשים אין שום התייחסות לנכסים פיננסיים.
הדעת נותנת שתהיה התייחסות שונה במתן אשראי לאנשים עתירי נכסים פיננסיים לבין ההתייחסות לאנשים חסרי או מיעוטי נכסים כאלה. 
 
הסיבה לכך פשוטה: הסיכון העיקרי של נותני אשראי הוא אי-החזרת האשראי על ידי המקבל. 
 
מי שיש לו נכסים פיננסיים משמעותיים יוכל להחזיר הלוואה או אשראי מסוג אחר. 

מי שאין לו נכסים כאלה עלול להיקלע, שלא ברצונו, למצב בו לא יוכל להחזיר את האשראי. 

המשמעות המעשית


דירוג אשראי אינו הקריטריון היחיד לקבלת אשראי. נותני אשראי צריכים להביא בחשבון גם את יכולת ההחזר.

אם תוכיחו לבנק או לנותן הלוואה אחר שיש לכם נכסים כאלה, תקבלו אשראי גם אם דירוג האשראי שלכם אינו גבוה במיוחד. במקרה הגרוע יבקשו מכם לשעבד נכסים כבטוחה להחזר ההלוואה. 
תוכלו גם להתמקח על תנאי ההלוואה. אם יש כם ניסיון קודם בהתמקחות בשוק בארץ או בתאילנד ואתם טובים בזה, כנראה שתשיגו תנאים טובים.

לפעמים יהיו מוכנים לתת לכם הלוואה בתנאים טובים גם עם מעט נכסים פיננסיים. כך למשל, אם פוטנציאל ההשתכרות העתידי שלכם גבוה במיוחד יכול להיות שיגלו גמישות. 
 

נכסים זה לא הכל


בתרשים לעיל תוכלו לראות שבין הדברים שהעלו לי את דירוג האשראי נכללים נתונים, המראים שלא היו לי צ'קים שחזרו, שלא בגלל סיבה טכנית (דוגמה לסיבה טכנית: שכחתי לחתום על הצ'ק). 

כמו כן לא היו לי פיגורים בהחזרי אשראי ואין דיונים משפטיים בהקשר של חובות אשראי. 

אם יש לכם נכסים אבל יש לכם היסטוריה של אי תשלום אשראי או פיגורים שיטתיים בהחזר אשראי, ייתכן שלא ירצו לתת לכם אשראי גם אם יש לכם נכסים משמעותיים. 
ההיגיון פשוט: למלווה לא עוזר שיש לכם נכסים, אם אתם מוצאים דרכים להתחמק מתשלומים או לדחות אותם ללא הסכמת המלווה.
 

רוצים דירוג אשראי גבוה או סביר? 

הימנעו מצ'קים חוזרים בגלל חוסר כיסוי ומפיגורים בהחזר אשראי. 
שתי הערות בהקשר זה:
 
1. למי שמתנהלים באופן סביר מבחינה כלכלית זה לא יקרה בדרך כלל. 
יש כאלה שעושים את זה ללא צורך בעזרה. אחרים זקוקים לייעוץ של יועץ לכלכלת המשפחה. 

2. גם למתנהל נכון עלול להיות מצב של כוח עליון
במצב כזה לא יוכל לעמוד בהמלצה הזו. כוח עליון הוא מצב נדיר.

דברים נוספים שתורמים לדירוג אשראי


מהדוח שלי תוכלו לראות עוד מספר דברים המעלים את דירוג האשראי:

1. לא ניצלתי את האפשרות לאוברדרפט בבנק.
זוהי המלצה ראויה גם לאחרים. השתדלו להימנע מיתרת חובה בחשבון הבנק.

2. לא אותרו הלוואות פעילות.
תפיסת העולם שלי היא להימנע מהלוואות כשאין הכרח. 
ההמלצה שלי לאחרים היא לנהוג כמוני. במיוחד במצבים שמדובר בהלוואות שספק אם תוכלו לעמוד בהחזרים. 
בהסתברות גבוהה, הלוואות לטווח ארוך, שלוקחים אנשים ללא יציבות תעסוקתית וללא נכסים כלכליים משמעותיים הן הלוואות כאלה. 
 
אם אין מנוס מהלוואה, חפשו מקורות להלוואות זולות יותר. חלקן, למשל: הלוואה מבני משפחה, גם לא ישפיעו על דירוג האשראי שלכם.

3. יש לפחות כרטיס אשראי אחד
זהו קריטריון לא כל כך אינטואיטיבי. ההנחה בישראל של שנת 2021 היא שלכל אזרח יש כרטיס אשראי כי אי אפשר בלי זה. 
אם יש מישהו שאין לו כרטיס אשראי, כנראה שחברות כרטיסי האשראי חשבו שלא ראוי לתת לו כרטיס אשראי. 

ברוב המקרים ההנחה הזו נכונה. לי יש שתי הסתייגויות מהמודל:

א. יש כאלה שאין להם כרטיס אשראי מסיבות אחרות
זוהי הסתייגות מינורית כי מדובר בקבוצה קטנה של אנשים. 
דוגמה שאני מכיר מניסיוני האישי במסגרת התנדבות עם ניצולי שואה: יש כאלה שבגיל מבוגר במיוחד מתקשים להסתגל לשימוש בכרטיס אשראי ולכן אינם מבקשים כרטיס אשראי.
 
ב. ריבוי כרטיסי אשראי בכלל ומתגלגלים בפרט
אני הייתי רואה במצב כזה סיבה להורדת דירוג האשראי. מספר גדול של כרטיסי אשראי הוא קטליזטור לצריכה מוגזמת של אשראי ולחוסר שליטה בגובה האשראי.
בהקשר זה כרטיס אשראי מתגלגל אחד, שקול למספר רב של כרטיסי אשראי רגילים. 

דברים שלא צריכים לפגוע בדירוג האשראי ופגעו בו


שני סעיפים פגעו בדירוג האשראי שלי על פי הדוח. שניהם לא ממש הגיוניים.

1. אותרו מספר מסגרות אשראי
ייתכן שסעיף זה מתייחס גם לריבוי מסגרות האשראי שלי. 

יש לי 4 מסגרות אשראי שונות, ששתיים מהן בסניפי בנק לא מנוצלות ולא נוצלו על ידי, למעט מקרים נדירים של טעות שתוקנה על ידי באופן מידי. 
שתי האחרות הן מסגרות בחברות כרטיסי אשראי. 
 
האם הנכונות של בנקים שונים להעניק לי מסגרות אשראי שאיני מנצל בפועל היא אינדיקטור שלילי? נדמה לי שלא.

2. חלו שינויים בהוצאות בכרטיסי האשראי
העובדה שיש לי לפעמים הוצאות גדולות בכרטיסי אשראי ולפעמים הוצאות נמוכות יותר אינה צריכה להוות עילה להורדת דירוג אשראי. 
שימו לב שתקופת הקורונה גרמה להקטנת ההוצאות בכרטיסי אשראי אצל רבים.
לקראת מה, שחשבו שזה סופה, נוצרו יותר אפשרויות לצריכה ולהוצאה שבהכרח הגדילו את גובה ההוצאות אצל מרבית אזרחי המדינה ולא  רק אצלי. 

בהחלט יש תנודות בדפוסי ההוצאות שלי בכרטסי אשראי. רק שתמיד יש לזה כיסוי. 
כך למשל, כשנסענו לטיול של פעם בחיים לפטגוניה, עלו ההוצאות בתלילות.  

למי שחשוב לו לשפר את דירוג האשראי שלו כדאי להימנע מריבוי כרטיסי אשראי. 
כדאי לו להימנע גם מריבוי מסגרות אשראי. 



יום רביעי, 15 ביולי 2020

דרכים חדשות לתשלום: אפליקציות תשלום בנקאיות


אמצעי התשלום המוכרים למרבית האנשים בישראל הם: מזומן, כרטיסי אשראי, צ'קים והעברה מחשבון לחשבון. בסדרת פוסטים בבלוג זה התייחסתי לכרטיסי אשראי. 

אנשים שהסתובבו בסין או ביפן בזמן האחרון, עוד לפני הקורונה, מתרשמים ששם יש אמצעי תשלום מקובל יותר מכל אלה. לאמצעי התשלום הזה קוראים אפליקציות תשלום בנקאיות. 

מדוע לא היה שימוש באמצעי תשלום זה במדינת ישראל?


מי שקרא את הפוסט שכותרתו: כרטיסי אשראי בישראל - חלק 1: הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מבין מדוע. בפוסט תיארתי את חוסר התחרות בשוק הבנאי בישראל ובשוק כרטיסי האשראי בישראל. הבנקים הם בעלי חברות כרטיסי האשראי. 
כשהבנקים הם בעלי חברות כרטיסי האשראי אין שום סיבה שיתחרו בחברה שבבעלותם באמצעות אפליקציית תשלום בנקאית. 

מאז השתנה המצב בישראל. הרגולטור חייב להפריד בין הבעלות על בנקים לבין הבעלות על חברות כרטיסי האשראי. בנוסף חייב אותם שלא להציע ללקוחות רק כרטיסי אשראי של חברת כרטיסי אשראי אחת. 
הצעד הראשון במתווה חייב את בנק הפועלים למכור את החלק בישראכרט שבבעלותו ואת בנק לאומי למכור את לאומי קארד. 

הבנקים החלו להיערך ליום שאחרי והתחילו להציע אפליקציות תשלום בנקאיות.
לאחר שישראכרט וMAX (שמה החדש של לאומי קארד) הפכו למתחרות, הבנקים שמחים להציע אפליקציות תשלום בנקאיות. 
גם בנק דיסקונט, שעדיין מחזיק בחלק מהבעלות כ.א.ל כבר מציע אפליקציית תשלום בנקאית משלו. 

השימוש באפליקציות תשלום בנקאיות הולך וגדל ולהערכתי יגדל  בעתיד. 

בפוסט הבא בסדרה אסביר כיצד פועלות אפליקציות תשלום בנקאיות.

יום שישי, 20 במרץ 2020

מדוע לא משתמשים בארגנטינה בכרטיסי אשראי?

הבית הוורוד. בית נשיא ארגנטינה


סיימון קוזנץ (זוכה פרס נובל לכלכלה): "יש 4 סוגי מדינות מפותחות, נחשלות, יפן וארגנטינה"  

בבתי עסק בארגנטינה מוכנים לקבל כרטיסי אשראי. אפשר לראות גם על דלתות בתי העסק את סמלי כרטיסי האשראי שהם מכבדים. בכל זאת כמעט אף אחד אינו משתמש בכרטיסי אשראי. 


מדוע זה קורה?

האמירה ההומוריסטית, של סיימון קוזנץ, כלכלן אמריקאי יהודי שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1971, המופיעה בתחילת פוסט זה, נותנת רמז לכך. 

כשאתם משלמים בכרטיס אשראי בפזוס ארגנטינאים התשלום מומר לדולרים אמריקאים. אם מדובר בישראלים, תשלמו גם על המרה מדולרים לשקלים. כל המרה כזו עולה כסף.

תהליך המרה כזה עולה כסף, אבל הוא קיים גם בהרבה מדינות שבהן אנחנו משלמים בכרטיסי אשראי.
בכל המדינות ההמרה מתבצעת לפי השער הרשמי של המטבע המקומי. גם בארגנטינה.
הייחוד של ארגנטינה הוא בכך שהשער הרשמי של הדולר נמוך בהרבה מהשער הריאלי שלו.


מדוע שער הדולר הרשמי בארגנטינה נמוך משמעותית מהשער הריאלי?


הסיבה לכך היא האינפלציה הגבוהה בארגנטינה. לארגנטינה היסטוריה ארוכה של היפר אינפלציה. כך למשל, בתקופת נשיאותה של איסבל פרון הייתה אינפלציה של 300% לשנה. על פי הויקיפדיה, במשך 17 שנים מ-1975 עד 1991 עלו המחירים פי 20 מיליארד !!!

הכתבה של גלעד צוויק בישראל היום מציגה מצב עגום גם בשנת 2019. על פי הכתבה, ארגנטינה על סף קריסה כלכלית והפזו הארגנטינאי נחלש מול הדולר ב-90% תוך 12 חודשים. 

גם בביקורי בארגנטינה בפברואר 2020 הייתה אינפלציה גבוהה. באינפלציה כזו, מוכנים לקבל מתיירים דולרים בשערים גבוהים בהרבה מהשער הרשמי. הארגנטינאים מעדיפים להחזיק מטבע זר ולא פזוס. 

יש לארגנטינאים בעיה נוספת כשהם רוצים לקנות דולרים באופן חוקי. הם מוגבלים בסכום הרכישה, אבל בעיקר משלמים עבורו בשער גבוה בהרבה מהשער הרשמי.  
בכמה גבוה מהשער הרשמי? 
שמעתי ממקומיים בעיקר את המספר 30% תוספת. שמעתי גם את המספר 40%, שכנראה צריכים לשלם אותו בהקשרים ספציפיים של רכישות.


האם בכלל צריכים חלפני כספים?



אני בבית הקפה בו ישב בורחס. משמאלי דמות בגודל טבעי של בורחס ז"ל

אין צורך ממשי בחלפני כספים. כמעט בכל חנות או מסעדה מוכנים לקבל תשלום בדולרים בשער גבוה בהרבה מהשער הרשמי. חלק גדול מבתי העסקים, אפילו מפרסמים את השער. 
את העודף מקבלים בפזוס ארגנטינאים, כך שיש לכם גם כסף מקומי להוצאות קטנות.


קרלוס מנם והצמדת שער הפזו לדולר האמריקאי



קרלוס מנם. מקור התמונה: ויקיפדיה

יש החושבים שקרלוס מנם שנבחר לנשיא ארגנטינה בשנת 1989 וכיהן כנשיא במשך 10 שנים תרם רבות להתערערותה של כלכלת ארגנטינה ולאינפלציה הגבוהה בשנים שאחרי שלטונו. 
אחד הצעדים הכלכליים הבעייתיים שעשה היה הצמדת שער הפזו הארגנטיני לשער הדולר. כשמצמידים את השער של הפזו לשער של הדולר לכאורה אין אינפלציה. 
הצמדת שער מטבע של שתי כלכלות שצומחות בקצב שונה בהרבה היא בעייתית ויש לה השלכות שליליות.

גם שער יורו אחיד למדינות האיחוד האירופאי, שכלכלת חלקן צומחת בקצב גבוה יחסית(גרמניה למשל) וכלכלת אחרות צומחת בקצב איטי (איטליה למשל) יוצרת בעיות.
באחת הפסקאות הבאות תגלו מי עוד חשב להצמיד שער מטבע של ארצו לדולר.



מה עושים בפזוס ארגנטינאים מחוץ לארגנטינה?


במדינות אחרות, כולל מדינות בדרום אמריקה, לא ממש מוכנים לקבל תשלומים בפזוס ארגנטינאים. בדרך כלל לא מוכנים להמיר אותם למטבע מקומי. 


האם אנחנו שונים מהותית מארגנטינה?



יורם ארידור. מקור התמונה: ויקיפדיה

היום אנחנו שונים. בעבר הרחוק לאו דווקא.
כמה מזקני הדור עדיין זוכרים עדיין את שנות ה-70 המוקדמות ושנות ה-60 של המאה הקודמת. אזרחי ישראל היו מוגבלים בסכום מטבע זר שהיו יכולים לרכוש. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, אז בפעם הראשונה שטסתי לחו"ל המגבלה הייתה 500 דולר לנוסע  לחו"ל. אם נשאר כסף זר, הייתה חובה למכור אותו בבנק. 
כמו הארגנטינאים, גם הישראלים עקפו את המגבלה וקנו דולרים בשוק השחור ברחוב ליינלבלום בתל אביב או במאה שערים בירושלים.

יורם ארידור כיהן בתפקיד שר האוצר של מדינת ישראל בשנים 1981 עד 1983. הוא נכנס להיסטוריה כשר האוצר הגרוע בתולדות מדינת ישראל. 
ארידור ניהל "כלכלת בחירות" וגם אחריהן נקט במדיניות שגרמה לאינפלציה באחוז תלת ספרתי. על פי הויקיפדיה, בשנת 1983 הגיע אחוז האינפלציה בישראל ל-191%. 
לקח זמן לשקם את כלכלת ישראל לאחר שארידור הודח מתפקידו. האחראים העיקריים לפתרון המשבר באמצע שנות ה-80 היו ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי. 

אגב, גם יורם ארידור, כמו קרלוס מנס בארגנטינה, רצה להצמיד את השקל הישראלי לדולר. למזלנו הרב, הוחלף על ידי מישהו אחר ולא הצליח להעביר החלטה כזו.


יום שני, 3 בפברואר 2020

אין ארוחות חינם: גם ברכישת מטבע זר


ביקורים בחו"ל שכיחים בימינו. ברוב המקרים נדרשים הנוסעים להשתמש במטבע זר, שבו נהוג להשתמש במדינה אליה הם נוסעים. אחת השאלות העומדות בפני נוסעים היא באיזה אופן לשלם במטבע זר?


הדרך היקרה ביותר: למשוך כסף בכספומטים בחו"ל

תשלמו עמלות, תשלמו על שערי המרה לא ידידותיים ממטבע למטבע ואולי גם ממטבע זר אחד למטבע זר שני בנוסף להמרה משקלים.

ההמלצה שלי: תשתמשו באמצעי הזה רק במקרה שאין אפשרות אחרת.


הדרך הנוחה: שימוש בכרטיס אשראי


אולי לא תשלמו הכי זול, אבל תחויבו בתשלום באמצעות כרטיס אשראי. אתם יכולים לדחות את התשלום למועד התשלום הרגיל שלכם. אינכם חייבים להסתובב עם סכומי כסף גדולים במזומן. יש ארצות שסכומי כסף גדולים, מזווית הראייה של המקומיים, מהווים סיכון לגניבה או לשוד.

החיסרון: לא בכל מדינה השימוש בהם נפוץ. לא בכל סכום לא גדול תוכלו להשתמש בהם. 

ההמלצה שלי: להשתמש בתבונה. להיות ערים לאפשרויות של הונאה.


הדרך שאני לא מכיר: אפליקציית תשלומים


מעולם לא השתמשתי באפליקציית תשלומים בזמן שהות בחו"ל. אני יודע שהשימוש באמצעי הזה נפוץ מאוד בסין וביפן. 

ההמלצה שלי: אין המלצה. תבדקו.


רכישת מטבע זר


זהו אמצעי שכיח שכמעט כל נוסע לחו"ל נזקק לו. שאלה מהותית היא: היכן לקנות מטבע זר?
עשויים להיות הבדלים גדולים בעלויות ברכישה במקומות שונים. כפי שאתם מבינים יש גם סיכונים ברכישה ולא תמיד כדאי לקנות במקום הזול ביותר. 

הכי יקרים: הבנקים

בדרך כלל משלמים בבנקים גם עמלה וגם שערי המכירה גבוהים יותר. 
היתרון: הסיכון לקבלת שטרות מזויפים קטן יחסית.

פחות יקר מהבנקים: בנק הדואר

בנק הדואר אינו גובה עמלה. שערי המכירה שלו בדרך כלל נמוכים מאלה של הבנקים.

החיסרון: צריך להתעסק עם בנק הדואר: שירות לא יעיל, תורים כמעט אינסופיים, בהרבה מקרים רשת התקשורת קורסת.


הכי זולים: חלפני כספים

חלפני כספים אינם לוקחים עמלה ושערי המכירה שלהם בדרך כלל נמוכים יותר. 
הסיכון העיקרי הוא שימכרו לכם כסף מזויף או שטרות שיצאו מכלל שימוש.
הסיכון גדול יותר במקרה של חלפנים שאין להם הרשאה ממשרד האוצר לתת שרותים כאלה. 
כדאי לדרוש מה-CHANGE שיראה לכם תעודה המעידה על הרשאה כזו. חלק גדול מהחלפנים המורשים לא יחכו לבקשתכם: הם תולים את התעודה במקום בולט במשרדם הקטן.

כדאי לבקש קבלה ופירוט של מספרי השטרות שקיבלתם.

כמובן שיש הבדלים בשערים בין חלפנים שונים. באופן טבעי במקומות שיש תחרות המחירים זולים יותר. 

אולי תמצאו משרד חלפנו סמוך לביתכם. בקניון או במרכז מסחרי. אין ארוחות חינם: לנוחות הזו יש מחיר. שערי המכירה יהיו גבוהים יחסית לחלפנים אחרים.

המקומות בהם תשיגו שערים נמוכים משמעותית הם המקומות בהם יש תחרות, כלומר: מספר משרדי CHANGE הסמוכים זה לזה. בירושלים מדובר בעיקר במרכז העיר. 

לא תמיד כדאי לקנות במקום הזול ביותר


את הסיפור הזה סיפר לי אחד ממכריי שרצה לקנות דולרים לנסיעה לחו"ל.
ישנן מדינות בהן מקפידים במיוחד על שטרות חדשים או חדשים יחסית. מקפידים גם על שטרות שלמים ולא מקומטים. 
המדינה בה ביקרתי והקפידו על כך במיוחד הייתה מדגסקר. באופן ברור והגיוני במדינות עניות מקפידים על זה יותר. מדגסקר, למשל, היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם. ברור שכשהשכר החודשי שלך הוא 50 דולר או 100 דולר לא תרצה לקבל שטר לא תקין ולא סחיר של 50 דולר. ברור שזה יהיה יותר משמעותי עבורך מאשר מישהו המתגורר במדינה שהשכר החודשי הממוצע בה הוא מעל לאלף דולר. 

אותו מכר עמד לסוע למדינות בהן מקפידים על שטרות חדשים, שלמים.
הוא פעל נכון כשהלך למרכז ירושלים ובדק שערי מכירה של דולרים אצל כמה משרדי חלפנים.
הוא סיפר לכולם שהוא מעוניין בשטרות של לא יותר מ-50 דולר ושהשטרות חייבים להיות חדשים.

כל החלפנים אמרו לו שאין בעיה לתת לו שטרות חדשים ובשטרות בסכומים קטנים יחסית. 

בסיום "המכרז" נמצאו שני חלפנים שמכרו בשער של 3.48 שקלים לדולר. חלפן נוסף מכר בשער של 3.47 שקלים.
"המנצח" היה 3.47 שקלים. 

המכר ביקש לבצע את העסקה עם החלפן במחיר הזול. החלפן ניסה למכור לו 100 דולר יותר ממה שביקש. כשבדק את השטרות ראה שטרות של 100 דולר וראה שטרות משנת 2004, 2006 ו-2009. לא בטוח ששטרות ישנים כאלה ניתן להמיר באותן ארצות למטבע מקומי. 
הלקוח בדק את השטרות וביקש להחליפם לשטרות על פי בקשתו. המוכר כעס והעדיף להחזיר לו את כספו.
ייתכן שלא היו לו שטרות מתאימים או ייתכן שחשב שהטרחה מוגזמת.

המכר ניגש למקום בו מכרו בשער יקר אך במעט, 3.48. הוא קיבל את כל הכסף בשטרות בגודל שביקש. כמעט כל השטרות היו מספיק חדשים. הוא מצא כשלושה שטרות ישנים. המוכר התנצל והחליף לו אותם מיד בשטרות חדשים.  
הפער הזניח בשער לא מצדיק מימוש ההצעה הזולה ביותר.

בלוג חדש: ארצות רחוקות

בקרוב אתחיל בכתיבת בלוג חדש המצטרף לשלושת הבלוגים הנוכחיים שלי

לכלכל בתבונה

ברידג' שלא היכרתם

SOA Feeling the Gapes 

הבלוג, כפי שמעיד שמו, יעסוק בטיולים שלי בארצות אחרות. חלקן רחוקות. חלקן רחוקות תרבותית. חלקן גם וגם.







יום שבת, 30 ביוני 2018

סיווג כרטיסי אשראי: החברה העולמית המנפיקה אותם

בפוסטים קודמים בסדרה עסקנו במבנה הלא תחרותי של שוק כרטיסי האשראי בישראל בגלל הבעלות של הבנקים על חברות כרטיסי האשראי ובמקורות הרווח העיקריים של חברות כרטיסי האשראי. בפוסט זה ננסה לסווג את כרטיסי האשראי לפי החברה המנפיקה אותם. בפוסטים הבאים אסווג אותם לפי חתכי סיווג שונים.

החברה העולמית שמנפיקה את הכרטיס
לא ממש משנה אם חברת כרטיסי אשראי מקומית הפיקה את הכרטיס. היא עשתה זאת במסגרת פעילות של חברת כרטיסי אשראי בינלאומית שאותה היא מייצגת.  


ויזה


 
מקור התמונה: ויקיפדיה אנגלית





זוהי חברה מובילה בשוק העולמי שהמטה שלה ממוקם במדינת קליפורניה שבארצות הברית. את הכרטיסים שלה מקבלים מרבית העסקים בארץ ובארצות בחו"ל בהן ביקרתי. בחלק מהארצות היותר אקזוטיות בהן ביקרתי, לא בכל מקום מקבלים בכלל כרטיסי אשראי, אבל כשמקבלים כרטיסי אשראי כמעט תמיד מקבלים כרטיסי ויזה. בארץ מנפיקות כרטיסי ויזה חברות לאומי קארד וכאל. 
ישראכרט ממעטת להנפיק כרטיסים מסוג זה.


מסטרקארד



מקור התמונה: ויקיפדיה אנגלית
זוהי חברה מובילה בשוק העולמי שהמטה שלה ממוקם במדינת ניו יורק שבארצות הברית. את הכרטיסים שלה מקבלים מרבית העסקים בארץ ובארצות בחו"ל בהן ביקרתי. בחלק מהארצות היותר אקזוטיות בהן ביקרתי, לא בכל מקום מקבלים בכלל כרטיסי אשראי, אבל כשמקבלים כרטיסי אשראי כמעט תמיד מקבלים כרטיסי מאסטר קארד. בארץ מנפיקה את הכרטיס בעיקר חברת ישראכרט.  
חברות לאומי קארד וכאל ממעטת להנפיק כרטיסים מסוג זה.


דיינרס קלאב



כרטיס דיינרס שהופק ביפן. מקור התמונה: ויקיפדיה


מטה חברה זו הוא באילינוי בארה"ב. על פי הויקיפדיה באנגלית, מקורו של הרעיון של כרטיס אשראי זה הוא אצל סועד במסעדה בניו יורק בשנת 1949. האיש שכח את הארנק שלו ולא היה לו אמצעי תשלום. אולי כחלק מהמסורת הזו, מוצעות בישראל הטבות בארוחות במסעדות למחזיק הכרטיס. בארץ מנפיקה אותו בעיקר חברת כאל.

החיסרון העיקרי של הכרטיס בארץ הוא שהרבה בתי עסק אינם מכבדים אותו. 
יש לזה סיבה עסקית: העמלות שמשלמים בתי עסק לחברת כרטיסי אשראי זו גבוהות יותר מהעמלות שמשלמים לחברות כרטיסי אשראי אחרות. 

מהניסיון האישי שלי בחו"ל מכבדים את הכרטיס הזה פחות בתי עסק מאשר את ויזה ומסטרקארד.
זה כנראה לא נכון לגבי ארצות הברית וקנדה משום שהחל משנת 2004 יש לחברה שיתוף פעולה עם מסטרקארד. כרטיסי דיינרס שהופקו במדינות אלה מכובדים בכל מקום שבו מכבדים מסטרקארד. 


אמריקן אקפרס

מקור התמונה: ויקיפדיה באנגלית
את החברה הזו הכרתי באמצע שנות ה-70 כאשר נסעתי לטייל בחו"ל. לא רציתי להסתובב עם יותר מדי כסף מזומן ולכן רכשתי Travelerw's Cheques של חברת אמריקן אקספרס. במרכז כל עיר גדולה בה ביקרתי היה סניף של החברה. עמדתי בתור הארוך וכשהגיע תורי החלפתי את הצ'קים הנ"ל בכסף מזומן.

אמריקן אקספרס, נוסדה בשנת 1850 ומרכזה בניו יורק בארצות הברית. כפי שאתם לומדים מהסיפור האישי שלי, היא נותנת מגוון של שירותים פיננסיים ולא מתמקדת רק בכרטיסי אשראי. כרטיסי אשראי הוא אחד מקווי העסקים החשובים שלה.
במשבר הסאבפריים בשנת 2008, הפכה לחברת החזקות בנקאית, כלומר: חברה שבבעלותה בנקים אבל לא בהכרח נותנת בעצמה שירותי בנקאות.

בארץ מופק כרטיס האשראי שלה בעיקר על ידי ישראכרט. כמו את כרטיס דיינרס, גם את כרטיס אמריקן אקספרס לא כל העסקים מכבדים. זוהי תמונת המצב בארץ וגם החוויה שלי כמטייל בחו"ל.



טיפים והמלצות

1. צמצמו את מספר כרטיסי האשראי שלכם למינימום ההכרחי
שימוש בכרטיסי אשראי בעייתי לאנשים ומשפחות שאינם שולטים בהוצאות שלהם. אם תהיתם, מדובר בחלק גדול מהאוכלוסייה במדינת ישראל.
ככל שמספר כרטיסי האשראי גדול יותר, כך קשה יותר לשלוט בהוצאות.
בחלק מהמקרים גם משלמים עמלה חודשית על כרטיס או כרטיסי אשראי.

2. בחרו בכרטיס אשראי שמכבדים אותו במרבית בתי העסק
היכולת להשתמש בכרטיס כמעט בכל בית עסק יותר חשובה מהטבה זו או אחרת שתקבלו.
המשמעות בישראל היא שבדרך כלל עדיף להחזיק כרטיס ויזה או כרטיס מסטרקארד. 






יום רביעי, 13 ביוני 2018

כרטיסי אשראי: ממה מרוויחות חברות כרטיסי האשראי?

בפוסט הראשון בסדרה עסקנו בקשר בין הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בישראל. 

השאלה המרכזית בפוסט זה היא: ממה מרוויחות חברות כרטיסי האשראי?. שאלה דומה שאלתי בפוסט בסדרת הפוסטים על הבנקים שכותרתו: הבנקים: ממה מרוויחים הבנקים?   

לפני הדיון בשאלה הזו נראה מי הם השחקנים בעולם של שימוש בכרטיסי אשראי? בביצוע עסקה באמצעות כרטיס אשראי נדרשים שלושה סוגי שחקנים.


"השחקנים"

חברת כרטיסי האשראי 
חברת כרטיסי אשראי נותנת את השירות המאפשר ביצוע טרנזקציה. היא מספקת תשתית טכנולוגית לביצועה ומבצעת בדיקות נאותות עסקה.

חברת כרטיסי האשראי מרוויחה מעמלות שהיא לוקחת משני סוגי השחקנים האחרים עבור השירותים שלה. 

מקור חשוב לרווחים הן ריביות על אשראי. נתייחס אליו בפוסט הבא.

קצת פישטתי את התמונה, למעשה מאחורי חברת כרטיסי האשראי הישראלית נמצאת גם חברה עולמית כמו ויזה או מסטרקארד. לצורך הדיון כאן אתייחס אל החברה המקומית ואל החברה העולמית, איתה משתפת פעולה, כגוף אחד.

הלקוח המשלם
הלקוח נותן את פרטי כרטיס האשראי שלו ומאשר את העסקה.

מקבל התשלום
גוף הנותן שירות או מספק מוצר וגובה כסף תמורת השירות או המוצר. זה יכול להיות גם גוף שנותן שירות למישהו אחר: למשל כשמישהו תורם כסף.

הבננו מדוע לחברת כרטיסי האשראי כדאי שישתמשו בכרטיס שלה.
לא הבננו האם ומדוע זה כדאי לשני השחקנים האחרים?

על מנת להבין את זה נבחן חלופות אחרות לביצוע תשלום ונראה את היתרונות והחסרונות שלהם מזווית הראייה של הלקוח המשלם ומקבל התשלום.


כסף מזומן

שימוש בכסף מזומן הוא אולי האפשרות הראשונה עליה חושבים. לכסף יש שני חסרונות עקרוניים מהותיים:

1. עסקאות בסכומים גדולים מנועות בגלל חוקי הלבנת הון
גם אם תבצעו עסקה בסכום גבוה שמתחת לסף החוקי במס הכנסה יכולים לחשוד שהלבנתם הון. החקירה אולי לא תגלה שום דבר, אבל זה לא נעים וזה עלול לגזול זמן.

2. לא ניתן לבצע באמצעותו עסקאות מקוונות
אי אפשר לשלם באמצעותו בעסקאות אינטרנטיות. לעומת זאת קל מאד בכרטיס אשראי לבצע עסקאות כאלה.

חסרונות למשלם

1. צריך ללכת להוציא כסף בבנק או במכשיר אוטומטי

2. לפעמים אין מספיק כסף מזומן לביצוע קנייה

3. עלולים לגנוב את הכסף או אתם עלולים לאבד אותו

בעיקר מדובר באי-נוחות. שימוש בכרטיס אשראי קל ונוח הרבה יותר.

קלות נוחות ומידיות הם גם חיסרון. קל יותר להוציא יותר כסף ממה שיש לנו. שטרות כסף הם מוחשיים. כסף בכרטיס אשראי וירטואלי.
יועצים לכלכלת המשפחה משתמשים בטכניקה של שימוש במזומן והפסקת שימוש בכרטיס אשראי במהלך העבודה המשותפת עם משפחות שאינן שולטות בהוצאות שלהן. 

חסרונות למקבל

1. עלולים לגנוב מכם כסף.

2. עלולים לשלם לכם בשטרות מזויפים או לא תקינים

3. אי נוחות: בעלי עסקים צריכים ללכת לסניף בנק להפקיד את הכסף בחשבון. זה כרוך גם בהמתנה בתור.

4. קשה יותר לבצע את הנהלת החשבונות, אם אין לכם קופה רושמת והפקה אוטומטית של חשבוניות.

צ'ק

לכאורה, פיתרון קל ונוח העונה על החסרונות של כסף מזומן. 

חסרונות למשלם
החסרונות למשלם בטלים בשישים בהשוואה ליתרונות.

1. צריך לדאוג שיהיו פנקסי צ'קים
מדי פעם צריך ללכת לסניף הבנק לאסוף אותם. צריך לקחת איתנו פנקס צ'קים.

2. צריך לוודא שהם נכתבו נכון טכנית.
אחרת הם עלולים לחזור והתשלום לא יבוצע

3. יש לוודא שיש להם כיסוי.
אחרת הם עלולים לחזור ואז כאילו שלא שילמתם. מספר רב של צ'קים חוזרים עלול להכניס אתכם לרשימה הלא מכובדת של לקוחות כאלה. המשמעויות הן פרסום שמכם ובעיקר מגבלות על ניהול חשבונות בנק.

היתרון הוא בנוחות בשימוש ובקלות בשימוש. אפשר גם לפרוס תשלומים ולשלם בצ'קים דחויים.

קלות נוחות ומידיות הם גם חיסרון. קל יותר להוציא יותר כסף ממה שיש לנו.

חסרונות למקבל


1. צ'קים בלי כיסוי
כשצ'קים חוזרים בגלל חוסר כיסוי זה עלול להסתיים בהפסד כספי. זה כרוך בבזבוז זמן של רדיפה אחרי הלקוח ולפעמים גם מימוש תהליכים של הוצאה לפועל או תביעה משפטית.
בכרטיס אשראי יש ביטחון שהתשלום יבוצע.

מי שהיה לו עסק או מכיר בעלי עסקים יודע עד כמה זה עלול להיות בעייתי.

2. צ'קים עם בעיה טכנית.
מעט טרטור בגלל החזרת הצ'ק ומציאת נותן הצ'ק שידאג לתיקון.

3. צריך ללכת להפקיד צ'קים
היום גם אפשר באמצעות אפליקציה בטלפון חכם מהבית אבל עדיין יש תהליך מיגע של בזבוז זמן.
התהליך בכרטיס אשראי הרבה יותר קל ופשוט.


העברה בנקאית

לכאורה פיתרון המעביר את הכסף באופן מובטח ומידי אבל כמובן יש חסרונות.

חסרונות למשלם

1. לא תמיד יודעים את פרטי חשבון הבנק של הגורם שמשלמים לו.
למשל בעסקת תשלום אינטרנטית.

2. מגבלות של הבנק על גובה הסכום הניתן להעברה בנקאית.
אם רוצים להעביר סכום מעל המגבלה יש תהליך ביורוקרטי מורכב יחסית ולא מידי.

3. אפשר לטעות בהקלדת מספר החשבון ואז הכסף ייכנס לחשבון של מישהו אחר.
בתשלום באמצעות כרטיס אשראי אין בעיה כזו.

4. אין אפשרות לתשלום נדחה או לחלוקה לתשלומים.



חסרונות למקבל

1. במקרים רבים לא ניתן לראות מידית שהסכום אכן הועבר לחשבון.

2. עלול להיות תהליך ביורוקרטי המחייב השקעת זמן.

3. אפשר לטעות בהקלדת מספר החשבון ואז הכסף ייכנס לחשבון של מישהו אחר.

צ'ק בנקאי


האמצעי הבטוח ביותר. הלקוח מגיע עם צ'ק שנתן הבנק ולא הלקוח. אם הבנק יפשוט את הרגל לא יהיה כיסוי לצ'ק אבל כמה פעמים דבר כזה קורה?


סמכו על הבנק שלפני שנתן ללקוח צ'ק כזה הוא וידא שללקוח יש כסף בחשבון.


חסרונות למשלם

1. עליו לשלם עמלה לא זולה.

2. תהליך ארוך ומיגע
מדובר בתהליך המחייב אותו להגיע לסניף הבנק, לחכות בתור ואז לעבור בדיקה שאכן אפשר לתת לו צ'ק בנקאי, סבב חתימות בבנק שרק אחריו יש צ'ק.

3. הלקוח צריך לדעת מראש שעליו לדאוג לצ'ק. אין קניות ספונטניות.

4. לא ניתן לשלם באמצעותו בעסקאות באינטרנט.

חסרונות למקבל


1. צריך להפקיד את הצ'ק.

2.לא ניתן לשלם באמצעותו בעסקאות באינטרנט.

השורה התחתונה היא שאמצעי זה מתאים רק לתשלומים בסכומים גבוהים, למשל: קניית רכב או תשלום של חלק מהסכום בעת רכישת דירה. בעסקאות כאלה אפשר לספוג את העמלה הגבוהה.


Debit Card


במקום כרטיס אשראי כרטיס חיוב נטען לתוכו טוענים סכום מראש. את הסכום הזה ניתן להוציא. לא ניתן להוציא יותר. ניתן לטעון את הכרטיס בסכומים נוספים. את הטעינה אפשר לבצע ישירות מהאינטרנט.


אמצעי זה אינו מקובל בישראל. הוא מקובל בארצות רבות אחרות. הגורם העיקרי המציע כרטיס כזה בישראל הוא בנק הדואר. הכרטיס משמש בדרך כלל בחו"ל בנסיעות ארוכות. 
לא מעוניינים להסתובב עם כסף מזומן בסכומים שמקומיים מרוויחים בכמה שנות עבודה. כרטיס נטען הוא פיתרון טוב. במידת הצורך ההורים יכולים לטעון אותו מהאינטרנט בבית.

חסרונות למשלם

1. החיוב הוא מידי ולא חיוב נדחה כמו בכרטיס אשראי

2. נדרש תהליך טעינת כסף לכרטיס.

3. אין פריסת תשלומים.

חסרונות למקבל

לא מצאתי חסרונות למקבל.

בסך הכל אמצעי בטוח ונוח לתשלום שחברות כרטיסי האשראי והבנקים בישראל לא רוצים שישתמשו בו.


מדוע יש שימוש רב בכרטיסי אשראי?


אם לסכם את היתרונות והחסרונות של כרטיסי אשראי בהשוואה לאמצעים אחרים, למעט Debit Crads, אז היתרון הבולט של כרטיסי אשראי הוא קלות ונוחות השימוש בהם.


יתרונות עיקריים נוספים מבחינת המשלם:

1. אפשרות לשלם על עסקאות מקוונות באינטרנט, בטלפון החכם או בטלפון רגיל.

2. דחיית מועד התשלום למועד ידוע מראש בחודש.

3. אפשרות לפריסת תשלומים

יתרונות למקבל התשלום:

1. קבלת התשלום מובטחת

2. אפשרות לקבל תשלום בעסקאות מקוונות

היתרונות הללו גורמים לכך שכרטיסי אשראי הם אמצעי תשלום נפוץ במיוחד.

כמובן שיש גם חסרונות:

1. אפשרות להונאות ושימוש על יד אחרים בכרטיס.
למשל גניבת הפרטים ושימוש הכרטיס, אם התשלום לא מתבצע באתר המשתמש באבטחת המידע התקנית הנדרשת. 

2. גניבת הכרטיס ושימוש בו על ידי אחרים
זה אולי יתרון משום שאם בעל הכרטיס מודיע תוך 24 שעות על הגניבה חברת כרטיסי האשראי אחראית. היא פותרת את זה באמצעות עשיית ביטוח. אבל אם לא מודיעים תוך 24 שעות, האחריות עוברת ללקוח. 

3. קל לאבד את השליטה בהוצאות
זה אינו כסף מוחשי ולכן רבים מתפתים לעשות בכרטיס שימוש מעבר ליכולתם הכלכלית. הם כמובן לא מודעים לכך.


טיפים למשתמשים בכרטיסי אשראי


1. שלטו בהוצאות באמצעות הכרטיס.

בצעו מעקב. תכננו מראש את סכום ההוצאה החודשי המשוער ובדקו טוב לפני כל הוצאה גדולה באמצעות הכרטיס.

2. אל תבצעו עסקאות טלפוניות בכרטיס אשראי כשמישהו מתקשר אליכם
זוהי עסקה ללא מסמך, כלומר: אין לכם תיעוד של מה שנאמר בשיחה. 
לא בטוח שמי שמתקשר אליכם הוא באמת אותו אדם או נציג שמציג את עצמו.
לא בטוח שסכום החיוב ומספר התשלומים יתאימו למה שאתם אמרתם לו.

אם אתם בכל זאת עושים את זה, לפחות הקליטו את השיחה.

3. התמקחו עם חברת כרטיסי האשראי על העמלות
ציינתי שחברת כרטיסי האשראי מרוויחה מעמלות מהמשלם וממי שמקבל תשלום.
העמלה מבית העסק או מקבל אחר היא הרבה יותר גבוהה מהעמלה מהמשלם.
המשמעות: לחברת כרטיסי האשראי כדאי שתשלמו באמצעות הכרטיס גם אם לא תשלמו לה עמלה חודשית קבועה.

מניסיוני האישי, אני יכול לספר לכם שבמקרים רבים, אם יודעים להתמקח, ניתן להימנע מתשלום עמלה חודשית.





טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...