פוסט אורח: יואב רז: לא כל הוצאה צפויה היא מצב חירום

 

בבלוג זה אני נותן את הבמה לכותבים אורחים. 

הנושא חייב להיות קשור לעולם התוכן של בלוג זה. 

התוכן חייב להיות ראוי בעיניי. 

מה שכותב הכותב האורח הוא על אחריותו בלבד. 

לאחר הקדמה, כמו שאני עושה בשורת אלה, אני מפרסם את תוכן פוסט האורח כפי שהוא ללא שינויים שלי, למעט התאמת הפורמט לפורמט של הבלוג שלי.

את פוסט האורח הזה כתב יואב רז. 

יואב רז הוא משקיע עצמאי מחיפה, כותב על פיננסים אישיים, השקעות והחלטות הכלכליות של משפחות בישראל. 

הפוסט עוסק בהוצאות לא צפויות, מה שיועצים לכלכלת המשפחה קוראים לו בלת"מ.  

יואב רז: לא כל הוצאה צפויה היא מצב חירום

  

הביטוח השנתי מתחדש, ההרשמה לחוגים נפתחת והמכונית מגיעה לטיפול. כל אחד מהחיובים האלה עלול לערער את התקציב של אותו חודש. אבל לא כל חיוב גדול הוא הפתעה, ולא כל הוצאה שאינה חודשית צריכה לצאת מקרן החירום.

ההבחנה חשובה משום שכסף יכול להיראות פנוי בחשבון, אף שכבר יש לו תפקיד. כשאותו סכום נספר גם כחיסכון לחופשה, גם ככסף לביטוח וגם כרשת ביטחון, נוצרת תחושת ביטחון שלא עומדת במבחן החיוב הבא. אפשר להתחיל לתקן זאת בלי לבחור מוצר פיננסי ובלי לפתוח שלושה חשבונות חדשים. קודם נותנים שמות לכסף.

שלוש שאלות לפני שמוציאים

השאלה הראשונה היא אם ההוצאה ידועה מראש? 

ביטוח שמשולם פעם בשנה, מנוי שנתי או טיפול תקופתי אינם בהכרח הוצאות חירום. גם אם הסכום המדויק משתנה, אפשר להעריך אותו ולרשום מתי צפוי התשלום. 

אי-ודאות במחיר אינה הופכת את עצם ההוצאה לבלתי צפויה.

השאלה השנייה היא אם מדובר באירוע שלא תוכנן? 

למשל אובדן הכנסה או תיקון דחוף שלא היה אפשר לצפות באופן סביר. כאן קרן החירום יכולה למלא את תפקידה. הגבול אינו תמיד חד. טיפול שגרתי ברכב שייך בדרך כלל לתכנון השנתי, אבל תקלה חריגה יכולה לדרוש שימוש ברזרבה. העיקר הוא לקבוע מראש איך מחליטים, במקום להגדיר כל חודש יקר כמשבר.

השאלה השלישית היא אם זו מטרה שבחרנו בה, כמו חופשה או החלפת מחשב תקין?

 אלה יעדי חיסכון. מותר לשנות את היעד או לדחות אותו, אך כדאי להכיר במחיר: אם משתמשים בכסף למשהו אחר, היעד לא נשאר ממומן רק מפני ששמו עוד מופיע ברשימה.

דוגמה: עודף של 1,500 שקל אינו כולו פנוי

ניקח משפחה דמיונית שהכנסתה החודשית נטו היא 18,000 שקל, וההוצאות החודשיות הרגילות שלה הן 16,500 שקל. לכאורה נשארים 1,500 שקל בכל חודש לחיסכון. אלא שבבדיקת השנה הקודמת מתגלות הוצאות לא-חודשיות צפויות בסך 12,000 שקל, שאינן כלולות ב-16,500: ביטוחים שנתיים, תשלומי הרשמה וטיפולים תקופתיים.

אם ההוצאות האלה חוזרות בהיקף דומה, ממוצע של 1,000 שקל לחודש מתוך העודף כבר מיועד להן. נותרים 500 שקל לחלוקה בין בניית קרן החירום לבין מטרות אחרות. זו אינה המלצה על חלוקה מסוימת, אלא דרך לראות את התקציב בלי לספור את אותו כסף פעמיים.

הממוצע השנתי אינו מספיק לבדו. אם ביטוח של 6,000 שקל צריך להיות משולם בעוד שלושה חודשים, ולא נצבר עבורו כסף, הפקדה של 500 שקל בחודש לא תספיק לתשלום הקרוב. צריך לבדוק גם את מועד החיוב, את מה שכבר נשמר עבורו ואת הפער שנותר. תוכנית שעובדת על פני שנה יכולה להיכשל כבר ברבעון הראשון.

רשימה אחת, בלי כפל תפקידים

אפשר להכין רשימה קצרה עם ארבעה פרטים לכל הוצאה: למה הכסף מיועד, כמה מעריכים שיידרש, מתי יידרש וכמה כבר הוקצה. הסכומים הם אומדנים, לא הבטחות. אחרי כל תשלום מעדכנים את היתרה, ולא ממשיכים להציג את הכסף שיצא כאילו הוא עדיין זמין.

אין חובה להפריד הכול לחשבונות שונים. אפשר לנהל חלוקה ברישום מסודר, כל עוד הסכום הכולל שמקצים אינו גבוה מהכסף הקיים ושומרים על אפשרות להשתמש בו במועד הדרוש. מי שמעדיף חשבונות נפרדים צריך להביא בחשבון גם עלויות ותנאי גישה. התווית אינה משנה את הכסף עצמו, אבל היא יכולה למנוע טעות בהחלטה.

כשאין מספיק לכל המטרות

הרשימה עלולה להראות שההכנסה אינה מספיקה גם לתשלומים הצפויים, גם לרשת ביטחון וגם לחופשה. זה לא כישלון של הרשימה. זה מידע שהיה חסר בתקציב.

במקום להניח שקרן החירום תסגור שוב את הפער, אפשר לבדוק הוצאות שניתן לצמצם, מטרה שאפשר לדחות או סכום חיסכון שצריך להתאים למציאות. לא בכל משק בית יש מרחב כזה, ובמצב של קושי מתמשך ייתכן שנדרש סיוע אישי. אין סכום אחיד של קרן חירום שמתאים לכולם; הוא תלוי בין היתר בהוצאות החיוניות, ביציבות ההכנסה ובנסיבות המשפחה.

בדיקה קצרה פעם בחודש יכולה להספיק להתחלה: מה מתקרב, מה כבר ממומן ומה השתנה? 

המטרה אינה לנבא כל תקלה, אלא לשמור את ההוצאות הידועות מחוץ להגדרה של הפתעה. כך, כשהפתעה אמיתית מגיעה, קל יותר לדעת איזה כסף באמת עומד לרשותנו.

הדוגמה והסכומים להמחשה בלבד. המאמר מציג מידע כללי ואינו ייעוץ פיננסי אישי, ייעוץ השקעות או תחליף לבדיקה המתאימה לנסיבות הקורא.

 

פוסט אורח: אלי שלו: למה חשוב לבדוק את הביטוחים שלנו דווקא בגיל השלישי?

 

בבלוג זה אני נותן את הבמה לכותבים אורחים. 

הנושא חייב להיות קשור לעולם התוכן של בלוג זה. 

התוכן חייב להיות ראוי בעיניי. 

מה שכותב הכותב האורח הוא על אחריותו בלבד. 

לאחר הקדמה, כמו שאני עושה בשורת אלה, אני מפרסם את תוכן פוסט האורח כפי שהוא ללא שינויים שלי, למעט התאמת הפורמט לפורמט של הבלוג שלי.

את פוסט האורח הזה כתב אלי שלו. 

אלי הוא סוכן ביטוח מורשה, בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים.

אלי שלו כיהן כ-20 שנה במנהל הכספים בג'וינט ישראל - אשל. כיום עובד כסוכן עצמאי המתמחה ב"לעשות סדר בביטוחים ובפנסיות". 

ביטוח הוא חלק חשוב מהתנהלות כלכלית של משפחות ויחידים. בעיקר כאחד המענים לסיכונים כלכליים. 

סיכון כלכלי מהותי הוא היערכות לתקופה שאחרי  הפרישה לפנסיה. 

גם לנושא החיסכון הפנסיוני התייחסתי לא מעט בבלוג זה. 

גילוי נאות: אני מכיר את אלי הרבה שנים. מיודד איתו אישית ומעריך אותו מבחינה מקצועית.

אלי שלו: למה חשוב לבדוק את הביטוחים שלנו דווקא בגיל השלישי?

כשמגיעים לגיל מבוגר זה הזמן לפתוח את תיק הביטוחים, לבדוק שהתוכניות מעודכנות ולבחון מחדש אלו ביטוחים נחוצים ועל אלו אפשר לוותר. 

חלק מהביטוחים שעשינו כמשפחה צעירה, אולי פחות נחוץ

הדוגמה הבולטת היא "ביטוח חיים", שעשינו כמשפחה צעירה עם ילדים קטנים. אכן ביטוח חשוב לאותם זמנים.

בהגיענו לגיל השלישי, כבר צברנו חסכונות, הילדים חלקם "מסודרים" וביטוח החיים פחות נחוץ. הוא גם יקר. 

במסגרת עבודתי, כשאני מצביע על כך, אומרים לי, "אבל שילמנו כל החיים", "אני גם חולה". ממליץ לשקול לפי עלות מול תועלת.

אם נשארים תבקשו הנחה. 

תתפלאו שיש סיכוי טוב שתקבלו.

ביטוחים אחרים, נחוצים, צריך לשדרג 

לחלקנו, ביטוחים מאד ישנים עם הגדרות ישנות ופחות טובות. זה הזמן לבדוק ולשדרג במסגרת האפשרויות.

בשנים האחרונות מכרו לנו ביטוחים בטלפון תוך כדי הפחדות. כך נוצרו "ביטוחים כפולים"

הדוגמה הבולטת היא "ביטוח תאונות אישיות". ניתן היה למכור אותה עוד לפני העידן הדיגיטלי. 

המוצר הזה נמכר אגב חידוש ביטוח רכב או ביחד עם ביטוח נסיעה לחו"ל. השתמשו במילים מפחידות. 

עצם הביטוח הוא בסדר. אם יקרה משהו, נקבל פעמיים. אבל האם צריך שיהיו 2-3 פוליסות? כדאי לבדוק. 

דוגמא נוספת שאני מגלה במסגרת עבודתי, היא מצב שלמשפחה יש 2 ביטוחי בריאות. פוליסה אחת דרך מקום עבודה ושניה שעשו באופן פרטי. זו כפילות אמיתית שאין אפשרות לקבל פעמיים.

בשנים האחרונות היו כמה רפורמות בביטוחים שונים. מציעים לנו להחליף לביטוחים חדשים. יש יתרונות וחסרונות. - זה הזמן לבדוק עם איש מקצוע

הייתה רפורמה משמעותית בביטוחי הבריאות. 

אנחנו מקבלים מסרונים ופרסומות: "בוא נוזיל לך את ביטוח הבריאות". אכן הביטוח החדש הוא זול יותר ויש בו יתרונות. אבל, לחלקנו ביטוחי בריאות ישנים וטובים. יש בהם מרכיבים טובים משמעותית. 

לחלק מאיתנו גם היתה הרעה במצב הבריאות. במקרה כזה יש להיזהר שבעתיים. 

כדאי לבדוק ולהשוות, בעזרת איש מקצוע מתאים. 

רצוי שיהיה אוביקטיבי ולא יחליף כדי למכור.

לחלקנו ההכנסה ירדה

זה הזמן לבדוק הקטנת ההוצאות. לחלק מהביטוחים ניתן לבקש הנחה. 

אצל חלקנו חל שינוי במצב המשפחתי. - זה הזמן לבדוק "מוטבים". 

קבענו מוטבים בתוכניות הפנסיוניות ובפוליסות הביטוח, לפני הרבה שנים. לפעמים עוד לפני הנישואין ולידת הילדים 

חשוב מאוד לבדוק זאת ולהודיע לחברות הביטוח על רצוננו. אפילו עם כתבנו צוואה. 

ברוב המקרים, קביעת המוטבים בפוליסות גוברת על מה שכתבנו בצוואה. 

חלק גדול ממיליארדים של "כספים אבודים" נמצא בקבוצת הגיל השלישי. כדאי לברר.

התחלנו את חיי העבודה עוד בשנות ה-70. לחלק מאיתנו הופרשו כספים לקרנות פנסיה וותיקות. לא כולנו קיבלנו עדכונים בדואר, בגלל מעברי דירה הקשר נותק. 

בעידן הדיגיטלי, ניתן לקבל מידע מעודכן וליצור קשר עם קרן הפנסיה הוותיקה. 

החשוב ביותר: שיהיה בבית תיק מסודר, עם החסכונות  והבטחונות, למקרה שחס וחלילה.... 

כל הזכויותעל התמונה שמורות לאלי שלו

ממליץ, לשמור את העתקי הפוליסות והדו"ח השנתי האחרון, מכל הביטוחים שלנו. לארגן בקלסר מסודר וטבלה מקדימה.

מוזמנים לבצע את הבדיקה באמצעותי.

אפשר כמובן, לבדוק הכל לבד. 

1. להיכנס לאתר הביטוח של משרד האוצר (להיזהר ממתחזים).

2. להבין איפה הביטוחים.

3. להיכנס לאזור האישי בכל חברת ביטוח.

4. לקרוא את הפוליסות ולהבין מה כולל ומה לא כולל. 

או להשתמש בשרותים שאני מציע.

אני בעל רישיון של סוכן ביטוח. אבל, לא אמכור לכם ביטוחים נוספים. לא אחליף ביטוחים ולא אעביר לטיפולי.

לכן אני גובה שכר טרחה על הכנת התיק.

כך אני שומר על האובייקטיביות שלי. 

אני משקף את מצבכם מנקודת המבט והצורך שלכם. אני גם ממליץ על ביטוחים שחסרים לכם. שוב, בלי למכור. 

אלי שלו

סדר בביטוחים ובפנסיות

טלפון: 050-5606170 

פוסט אורח: פרישה מהעבודה -ריסטארט לחיים מאושרים

איני פועל בחלל ריק. יש אחרים העוסקים בתחומים קרובים או תחומים משיקים וכאלה העוסקים בתחום העיסוק שלי. זו הפעם השנייה שאני נותן את הבמה לאורחים ומקווה שיהיו פעמים נוספות. פוסטים כאלה מעשירים את הבלוג ונותנים זווית ראיה קצת אחרת משלי.

בפעם הראשונה זה היה הפוסט: פוסט אורח: דברים שלא ידעתם על קרן השתלמות.

לכותבת האורחת הפעם קוראים טלי קלדרון. טלי קלדרון היא בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, מאמנת אישית מנוסה ועבדה עם אנשים שפרשו מהעבודה במסגרות אישיות וקבוצתיות.
טלי עוסקת בנושא של החיים אחרי פרישה מעבודה. אני עוסק בהיבטים הכלכליים ובתכנון הפיננסי לפרישה ואחריה. טלי עוסקת בהיבטים לא כלכליים. ברור שיש קשר בין הפן הכלכלי לפנים אחרים של החיים אחרי הפרישה.

המשך הפוסט נכתב כולו על ידי טלי.

הפוסט של טלי קלדרון

פרישה מהעבודה היא אחד השינויים המשמעותיים בחיים. אנשים נוטים להתכונן כלכלית לשינוי אך השינוי מקיף את כל תחומי החיים ולא רק את התחום הכלכלי. פרישה אינה רק פרישה מהעבודה - זו פרישה מהשגרה, מאורח החיים שהורגלנו אליו, לעיתים גם מזהותנו. השינוי הוא מלאכותי ופעמים רבות כפוי. מקובל לקשר פרישה מהעבודה לזקנה, מדברים עם הפורשים מהעבודה על צוואה ולמעשה על סופם הקרוב. ההתנהלות הזו מושרשת היטב בתרבות, בחוקים, בשגרה, וזאת למרות העובדה שתוחלת החיים עלתה וממשיכה לעלות, ורבים נאלצים לפרוש כאשר הם במיטבם.

להתכונן לפרישה משמעותו לתכנן היטב את החיים שאחרי בכל ההיבטים, כך שעם הפרישה מתחילים חיים חדשים. מתחילים מחדש, משהו אחר, עבודה, לימודים, תחביבים, טיולים, שנת חופש וכד'. להיזרק לחלל ללא תכנית עלול להיות משברי וקשה. גם לגבי מי שנמצא שם, כבר אחרי הפרישה ואינו מרוצה מהמצב ומתגעגע לימים אחרים, עדיין לא מאוחר מידי, תמיד אפשר לקום מהספה ולהתחיל מחדש.

בואו נתבונן תחילה בשינויים הרבים שמתחוללים בחיים עם הפרישה:

סדר היום הקבוע משתנה

יש הרבה יותר זמן פנוי

מבלים זמן רב יותר בבית

זמן רב יותר בזוגיות (לטוב ולרע)

המצב הכלכלי דורש חשיבה שונה

הפגישה היום יומית עם הקולגות ו/או הלקוחות בוטלה

מעכשיו מסתכלים עלינו ולעיתים אנחנו על עצמנו כגמלאים, כזקנים או מזדקנים

היעדרות תחושת הנחיצות שלנו, המקום שלנו בעבודה

יש הרגשת חופש

וזו רק חלק מהרשימה.

לפרישה לגמלאות יש השפעה עמוקה על כל תחומי החיים: 

המצב הנפשי: רבים אכן חווים את הפרישה כאחת התקופות הטובות בחייהם והם מאושרים יותר מכפי שהיו לפני הפרישה. יחד עם זאת, חלק אחר מהפורשים חווים משבר. המעבר מזהות של אדם עובד המועיל לחברה לחסר עבודה שמרגיש לעיתים מיותר עלול להיות קשה, להוביל לתחושת אי רלוונטיות, חוסר אונים ואף לדיכאון. 

הדרך בה נחוות את הפרישה נקבעת בראש וראשונה על ידי האישיות, אך ההבדל בין שתי הקבוצות האלה, המאושרים בפרישה והפחות מאושרים, תלוי במידה רבה בהיערכות לפרישה ובהתנהלות לאחריה.

הבריאות הפיזית – ככל שאנו מתבגרים בריאות טובה מפסיקה להיות מובנת מאליה, כשמפסיקים להיות עסוקים ופעילים ועם השנים הבריאות עלולה להתדרדר. מצד שני הנינוחות והשלווה שבאות עם הפרישה עשויות לתרום לבריאות טובה. הפניות בזמן ובתשומת הלב שמאפשרת לקחת אחריות רבה יותר על הבריאות. אם ננצל את הזמן והאנרגיה שהתפנתה כדי לעשות את הבדיקות שתמיד דחינו, לדאוג לתזונה טובה יותר ולפעילות גופנית, הבריאות כנראה לא רק שתפסיק להתדרדר, רוב הסיכויים שאף תשתפר ותרחיק אותנו ממצבי חולי.

יכולת שכלית - העבודה היא חדר הכושר של המוח. העבודה דורשת מאתנו להשתמש בכישורים השכליים שלנו: זיכרון, סדר וארגון, תקשורת בינאישית, יכולת ביטוי ועוד. כשמפסיקים לעבוד יש להמשיך לאמן את המוח בדרכים אחרות כדי לשמר ואפילו לפתח את היכולות. מומלץ לעסוק בפעילויות חדשות, ללמוד נושא או מיומנות חדשה, לפתח תחביב, לטייל ולהשתתף במפגשים חברתיים.

מערכות היחסים בבית מושפעות באופן ניכר מהפרישה ולא רק מהסיבה  שבן הזוג/ההורה שפרש מבלה זמן רב יותר בבית. 

בואו נצייר קריקטורה, הגבר פורש קודם, האישה משקימה לעבודה, קמה מוקדם לבשל לו ארוחת צהרים. הוא יושב כל היום מול הטלוויזיה, במקרה הטוב פוגש קצת חברים בקפה, היא חוזרת הביתה אחרי העבודה, בדרך עורכת קניות, מגיעה הביתה, מנקה את המטבח, מכינה ארוחת ערב. בסוף השבוע היא מנקה את הבית ומכבסת. 

אולי זו קריקטורה, אולי קצת מציאות אבל ללא ספק חל שינוי במערכות היחסים בבית. 

הזמן שמתפנה יכול להיות מוקדש לזמן איכות ולבילוי משותף, שמאפשר הנאה והתקרבות אך הקרבה הפיזית עלולה גם לעורר חיכוכים. מערכת היחסים בבית ראויה לתשומת לב ייחודית תוך הבנת השינוי, ובניית שגרה והתנהלות חדשים שישפרו את היחסים ויתאימו הן לפורש והן לשאר בני הבית. 

מערכות יחסים עם החברים – הפרישה מייצרת זמן ופניות רגשית. לרוב הצורך בחברים עולה ורק מחכים להצטרף לחבורה העליזה של שאר החברים שפרשו. לעומת זאת יש מי שחשים חסרי בטחון וחסרי תועלת לאחר הפרישה, ורצון להסתגר. קשרים חברתיים ותמיכה חברתית חשובים מאוד בתקופה זו במיוחד כשקיים קושי. אחת הדרכים להתמודד היא לשתף את החברים הקרובים ולחלוק חוויות כי יש סיכוי רב שכולם חווים את אותם דאגות וקשיים.

למצב הבריאותי, השכלי, הרגשי ולמערכות היחסים השפעה הדדית. הדדיות זו יוצרת "כדור שלג" שיכול להשפיע לחיוב או לשלילה על המצב הכללי ועל תחושת האושר. 

זה לא הגיל, זה לא המצב, הנסיבות אמנם השתנו אך השאירו חופש פעולה רב מאוד לעצב את חיינו כפי שנרצה. אפשר להגיע לתוצאות יוצאות דופן ולשפר את חיינו בכל התחומים. אין תחום שבו מאמץ והשקעה לא יביאו אותנו לשיפור משמעותי.

הפרישה יוצרת שינוי משמעותי מאוד בחיים ולשינוי, גם חיובי צריך להסתגל. כפורשים אנחנו למעשה צריכים להמציא את עצמנו מחדש ולא תמיד מתוך בחירה. הבחירה היא איך לעשות זאת. יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי לייצר תקופת פרישה חיובית. השאלה היא לפעמים היכן להתחיל, איך לצאת מההלם של אובדן השגרה ולהתחיל לפעול. איך לצאת מהרגלים שכבר נוצרו בחיים שאחרי הפרישה כאשר מתגעגעים לימים אחרים. 

כדי להתחיל את השינוי יש צורך ב 3 מרכיבים:

1. החלטה, שרוצים ונחושים לארגן את החיים וליצור משהו חדש.

2. אנרגיות לפעולה, היכולת ליצר אנרגיות וכוחות היא קריטית להצלחה. קשה לנוע ללא אנרגיות. אפשר להעלות את רמת האנרגיה בהרבה דרכים - לצאת מהבית, לפגוש אנשים, ולעסוק בפעילויות שאוהבים.

3. תכנית כללית, מה ואיך רוצים לעשות אחרת, על מה מוותרים ומה הדברים החדשים שרוצים  לאמץ לחיים. 

עם החלטה, אנרגיה וכיווני פעולה כל שנותר הוא לעשות וליהנות מהתוצאות.

זה לא תמיד קל. ואפשר אם רוצים לפנות לייעוץ או אימון, קשה להאמין מה מספר פגישות יכולות לחולל בחיים.

ולסיום, בדיוק עכשיו ראיתי מאמר בדה מרקר על העלאת גיל הפרישה לנשים, ובתוך המאמר גרף עם הכותרת: "תוחלת החיים עולה וכך גם מספר הקשישים".

ואני אומרת: "למי קראת קשיש?"

אם תוחלת החיים עולה אולי צריך לשנות את גיל הקשישות?

זקנה היא תחושה פנימית, פרישה מהעבודה אינה מתרחשת בעת הזקנה.

פרישה זו התחלה חדשה!!!

אשמח לשלוח לך במייל את המדריך המעשי שכתבתי ובו טיפים להתמודדות עם אתגרי הפרישה 

ויצירת תקופת חיים חדשה ומהנה. כדי לקבל את המדריך לחצו כאן

פוסט אורח: דברים שלא ידעתם על קרן השתלמות

אינני היחיד הכותב על נושאים בכלכלת המשפחה. יש כאלה שחושבים ב"אותו ראש" כמוני. במקרה כזה, אני שמח לפרגן להם ולהמליץ לקרוא את מה שהם כותבים. 

לפעמים יש להם התמחות בתחומים מסוימים, בהם יש להם יתרון עלי. אז למה לא לתת להם את הבמה בפוסט אורח?

זה בדיוק מה שאני עושה בפוסט הזה. את הבמה קיבל ה-Startup הפיננסי Finupp, המתמחה בהחזרי מס לשכירים.

המשך הפוסט נכתב כולו על ידי Finupp.

הפוסט של Finupp

קרן השתלמות בהחלט יכולה להקל עליכם את נטל המס ולהרפות קצת את היד של רשות המיסים שאוחזת חזק בגרונכם. אך חשוב לעשות זאת בצורה הנכונה ביותר על מנת לנצל את הכלי הזה בצורה הטובה ביותר. כדי לעשות זאת בדרך הטובה ביותר, אתם צריכים עוד קצת ידע על מס. אל דאגה, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעשות סדר בבלגן. 

קצת הגדרות כהקדמה

⦁ המושג הראשון שנגדיר הוא "תקרת שכר להטבת קרן השתלמות". התקרה מייצגת את השכר המקסימלי שמתוכו הפקדה לקרן השתלמות תזכה בהטבה והסכום שיופקד לקרן יהיה פטור ממס. נכון לשנת 2015 תקרת ההטבה לקרן השתלמות עומדת על 15,721ש"ח לחודש. אם נניח שהפקדה חודשית ממוצעת הינה 10% מהשכר אזי ההפקדה המקסימלית 1,572 ש"ח בחודש.

⦁ המושג השני שנגדיר הינו "שכר מבוטח לצורך קרן השתלמות"- שכר מבוטח לצורך קרן השתלמות הינו אחוז השכר אשר בגינו המעביד מפריש לקרן ההשתלמות. אני אתן דוגמא כבר בשלב זה: אם נניח שמשכורת הברוטו שלי הינה 16,000 ש"ח ומתוכה המעביד מבטח רק 60% (שזה המצב הנפוץ במשק) הרי שהמשכורת המבוטחת שלי היא 9,600 ש"ח (הערה: רוב השכירים אינם יודעים מה השכר המבוטח שלהם למרות שמדובר בעניין בסיסי שהוסכם בחוזה העבודה ומופיע בתלוש השכר. אם תרצו, תוכלו לשלוח אל finupp.com את טופס 106 שלכם והמנוע של המחשבון שלנו ייתן לכם את התשובה ללא עלות).

מכאן נובעים שלושה מצבים אפשריים:

⦁ הפקדות בחסר: תקרת שכר להטבת קרן השתלמות גדולה מהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות.

⦁ הפקדות מדויקות: תקרת השכר להטבת קרן השתלמות  שווה מהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות.

⦁ הפקדות בעודף: תקרת השכר להטבת קרן השתלמות קטנה מהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות.

נסו למצוא את המצב שרלוונטי עבורכם:

הפקדות בחסר

במצב זה שכיר מאבד כסף, שכן ההפרש שבין תקרת השכר לקרן ההשתלמות לבין השכר המבוטח לצורך קרן השתלמות נחשב שכר במקום להיספר כחיסכון, ושכר הינו רכיב החייב במס. מכיוון שהחלמ״ה כפול המס השולי (נניח 31%) כפול 10% הוא הפסד חודשי. נשמע משפט מפוצץ? טוב הוא כזה, אבל הנה הסבר ארוך וחישובי

עבור הדוגמא ונכון לשנת 2015 נניח שהשכר המבוטח לצורך קרן השתלמות (14 אלף ש"ח) נמוך מתקרת ההטבה על קרן ההשתלמות (15.7 אלף ש"ח) מה שגורם לכך שאינכם מנצלים את סך התקרה. סך החלמ״ה הינה 1,700, ולכן אי ניצול התקרה מביא לאובדן חודשי של יכולת הפקדה לקרן של 10% מההחלמ״ה! 

כלומר אם השכר שלכם נמוך ב-1,700 ש״ח מהתקרה להפקדה, אתם מפספסים הפקדה לקרן בפועל של 170 ש״ח (וברוב המקרים ההפקדה לקרן הינה 10% מהשכר) אז אתם  בעצם משלמים מס על עוד תוספת להכנסה של 170 ש"ח בחודש. המס הוא 31% ולכן יש לכם אובדן מטורף של 53 ש"ח בחודש מהנטו.

הפקדה כזו תביא לחיסכון משמעותי שישתלם לכם תוך 6 שנים. נניח שתפקידו 170 ש"ח בחודש בקרן הפרטית. בכל חודש הנטו שלכם יקטן רק ב-117 ש"ח. זאת אומרת שעל כל הפקדה בת 170 ש"ח לזכותכם תשלמו רק 117 ש"ח. נניח גם שהקרן תניב לכם תשואה של5% בשנה. תזכרו שתשואה זאת פטורה לחלוטין ממס.

כלומר אם תבחרו שלא להפקיד השכר שלכם יהיה שכר הבסיס נטו+117.3 ש"ח (117 מייצג 170 ש"ח פנויים בניכוי מס על 170 אלף ש"ח בהנחה ששכרכם הוא 20 אלף ש"ח, אזי המס הינו 31% כלומר תשלמו מס על 52.7 ש"ח).

אם תבחרו להפקיד את התוספת אזי שכרכם יהיה שכר הבסיס נטו אבל לזה תוסיפו צבירה בקרן ההשתלמות של 170 ש"ח+תשואה

אז מה הפתרון?

מהדוגמה שנתנו אנו למדים כי ככל שהשכר המבוטח יותר נמוך כך האובדן גבוה יותר, ואת הכל יש להכפיל במקרה של שני בני–זוג. רוב העובדים יעדיפו להמנע מלפנות לבוס שלהם ולבקש להגדיל את האחוז המבוטח. אם כן, מה בכל זאת ניתן לעשות? 

ניתן להפקיד בצורה עצמאית לקרן השתלמות. כן, זה אומר שבסוף השנה תצטרכו לעבוד טיפה כדי לקבל את החזר המס (למרות שאתם יכולים לסגור את הפינה הזו בעזרת החזר המס האוטומטי של finupp.com). 

הפקדות מדויקות

רלוונטי רק אם יש לכם כסף פנוי לחסכון (ראו הפקדות יתר).

הפקדות יתר

כאשר תקרת ההפקדה לקרן נמוכה מההפקדה החודשית, אין אובדן של זכויות. האם משתלם לכם ניצול היתר של הזכות?

בגדול, העובד יכול להפריש יותר מהתקרה, אך הכספים שמעבר לתקרה יחויבו במס שולי כפי שמחויב שאר שכרו של העובד שאינו מופקד בקרן. האם כדאי או לא כדאי להפקיד כסף שעובר את תקרת קרן השתלמות זו שאלה של מספרים, בשלב מסוים זה כדאי ובאחר לא, כי זה תלוי במספר גורמים (למשל, האם עדיף לקחת רכב או לא– במקרה כזה עדיף להשתמש בייעוץ אישי).  

ישנן 2 סיבות לכך שהתשובה אינה מוחלטת. 

1. זה יעודד אתכם לחסוך

2. הסיבה שהיא אולי חשובה יותר, היא כאמור, מס הכנסה מעניק הטבות מס עד גובה מסוים. לגבי כל סכום שמעל לכך, אינו זוכה להטבות מס ולכן יש לבחון אותה מול אמצעי חיסכון אחרים. כאשר מדברים על חיסכון, מס הכנסה נפגש עם החוסך פעמיים: 

פעם אחת בעת ההפקדה - הסכום שמעבר לתקרת קרן ההשתלמות מחויב במס הכנסה(שזה מה שסקרנו לעיל), 

פעם שנייה בעת משיכת הכספים - קרן ההשתלמות, כמו כל אפיק חיסכון, מניבה רווחים. אם הייתם משקיעים לבד בבורסה כל רווח שלכם היה ממוסה בבערך 25%. לעומת זאת, על רווחים בקרן השתלמות יש פטור חלקי (על הרווחים עד החלק הפטור כלומר מול תקרת הפקדה של 15,721 ש"ח יש פטור מלא, מעבר לכך המס הינו 15%-20% בלבד, עדיין עדיף על אפיקי השקעה אחרים).

אם יש לכם אפיק השקעה אלטרנטיבי ללא מס (נניח נדל"ן אם אין בבעלותכם דירה), אין סיבה אמיתית לחסוך מעבר להפקדה. אם לא, רצוי להתייעץ בנושא, כדי שתוכלו לחסוך לעצמכם.

נכתב על ידי:

Finupp ,Finupp בפייסבוק, Finupp בלוג בנושא פיננסים