טכניקות לניהול סיכונים: FMECA

בפוסטים קודמים בסדרה עסקתי בטכניקות  הרלוונטיות לשלב של זיהוי סיכונים (Identification) למשל: סיעור מוחות, דלפי ו-Five Whys.  

בפוסט זה נעסוק ב-FMECA. זוהי טכניקה שכיחה לשלבים של ניתוח סיכונים (Analysis) והערכת סיכונים (Evaluation).  

מקורה של שיטת הניתוח הזו הוא ב-NASA, סוכנות החלל האמריקאית כשהמטרה הייתה שיפור של ציוד והמערכות המשמשים את תכנית החלל.  

FMEA

FMEA הן ראשי תיבות של: Failure Mode and Effects Analysis.

טכניקה זו מנסה לזהות את האופנים השונים בהם תהיה תקלה בחלק ממערכת. אופנים לדוגמה:
מערכת (או חלק ממערכת) שאינה פועלת, מערכת שפועלת בזמן שאינה צריכה לפעול, מערכת שמפיקה תוצרים לא נכונים,

באמצעות הטכניקה מנסים לזהות:

א. את ההשלכות של תקלה על המערכת כולה.

ב. את המנגנונים שעלולים לגרום לאירוע של התרחשות תקלה כזו.

ג. אופנים בהם ניתן למנוע או להקטין את ההסתברות להתרחשות תקלה כזו ואת האמצעים לטיפול באירוע תקלה או אירוע סיכון. 

FMEA עשויה להיות טכניקה איכותית או טכניקה המכמתת את השלכות תקלה, למשל כימות כספי של נזק. 

במקרים רבים היא טכניקה איכותית ולא כמותית ובמקרים רבים היא שלב מקדים לשימוש בטכניקה אחרת בשם FMECA בה עוסק פוסט זה.

זוהי טכניקת ניתוח דדוקטיבית המנתחת בתפיסה של Bottom-Up. לאחר השימוש בה מקבלים רשימה של תקלות אפשריות וניתוח של כל אחת מהן. 

FMECA 

ראשי התיבות דומים לראשי התיבות של FMEA בתוספת CA .CA הן ראשי תיבות של Criticality Analysis. 

השימוש בטכניקת FMEA עשוי להיות השלב הראשון בניתוח FMECA. 
התוספת המשמעותית בטכניקה המורחבת היא ניתוח הקריטיות של תקלות או אירועי סיכון. 

CA

את מידת הקריטיות מנתחים על פי שלושה גורמים:

חומרת הסיכון
אם משתמשים בסולם איכותי של 1-5, 5 ייצג סיכון חמור במיוחד. 
1 ייצג סיכון ברמת חומרה נמוכה. 
נסמן אותו באות S המייצגת את המילה Severity.

ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון
גם אם החומרה נמוכה אירוע המתרחש בתדירות גבוהה עלול לגרום נזק רב לכן חשוב לשקלל גם את הסיכוי שאירוע סיכון יתרחש.
אם משתמשים בסולם איכותי של 1-5, 5 ייצג סיכון שההסתברות להתרחשותו גבוהה במיוחד. 
1 ייצג סיכון שההסתברות להתרחשותו נמוכה במיוחד.
נסמן אותו באמצעות האות O המייצגת את המילה Occurence.

ההסתברות לגילוי התרחשות אירוע סיכון
אם קשה לזהות התרחשות אירוע סיכון, בהסתברות גבוה יותר האירוע יתרחש וייגרם נזק שלא נבחין בו או לא נקשר אותו לסיכון. הנזק המצטבר של התרחשות אירועי סיכון יהיה גבוה יותר.

אם משתמשים בסולם איכותי של 1-5, 5 ייצג סיכון שההסתברות לגילוי התרחשותו נמוכה במיוחד. 
1 ייצג סיכון שההסתברות גילוי התרחשותו גבוהה במיוחד.
נסמן אותו באמצעות האות D המייצגת את המילה Detection.

שימו לב שבשונה להסתברות ולחומרת סיכון בהן ערך מספרי גבוה מייצג הסתברות גבוהה וחומרה גובהה בנושא של גילוי התרחשות אירוע סיכון הדירוג הוא הפוך: כשההסתברות לגילוי גבוהה הערך המספרי נמוך!!!

חישוב מידת הקריטיות ב-CA

הנוסחה לחישוב מידת הקריטיות היא מכפלת ציוני שלושת הגורמים. אם נשתמש במונח המקובל RPN, כלומר: Risk Priority Number הנוסחה תהיה:

RPN= S X O X D

לא תמיד קל או אפשרי לחשב את הפרמטר של ההסתברות לגילוי התרחשות אירוע סיכון. מסיבה זו יש המסתפקים בנוסחה פשוטה יותר המשמיטה פרמטר זה.

המונח RPN מתייחס לעדיפויות. לרוב נטפל קודם בסיכונים שה-RPN  שלהם גבוה. בתרשים בתחילת הפוסט אלו הם הסיכונים המסומנים בצבע אדום. כמעט תמיד חייבים לטפל בהם באופן מידי.

בסיכונים זניחים קרוב לוודאי שלא נטפל כלל, למעט תיעוד הסיכון. בתרשים אלו הם הסיכונים המסומנים בצבע ירוק.  

עדיפות הטיפול בסיכונים בצבע צהוב כהה גבוהה מעדיפות הטיפול בסיכונים פחות חמורים המסומנים בצבע צהוב. 
תכנית טיפול בסיכונים תקבע מתי לטפל בהם. אם אין אפשרות לטפל בהם מידית דוחים את הטיפול.

הערות

המודל שהצגתי בפוסט זה הוא מודל פשוט במיוחד של FMEACA. 
להלן כמה נקודות שבהן לא עסקתי בפוסט:

1. הצגתי מדד יחסי על סולם של 1-5. יש מצבים בהם אפשר לכמת ולהשתמש בנוסחאות מדויקות. 
במצבים בהם ניתן לכמת אפשר להשתמש בנתונים המבוססים על תקלות בעבר.

2. קיים תקן הנקרא MIL-STD-1629 המגדיר קטגוריות של רמות חומרה. הקטגוריות על פי התקן:

קטגוריה 1: Catastrophic

תקלה העלולה להביא לאובדן חיי אדם או לאיבוד מערכות לחימה, למשל: מטוס או טנק או ספינה.

קטגוריה 2: Critical
תקלה העלולה לגרום לפציעה חמורה, נזק כספי גדול, נזק גדול במערכת המביא לכישלון ביצוע המשימה.

קטגוריה 3: Marginal
תקלה העלולה לגרום לפציעה קלה, נזק קטן ברכוש, נזק קטן במערכת העלול לגרום לעיכובים או לפגוע באופן ביצוע המשימה.

קטגוריה 4: Minor

תקלה העלולה לגרום לפציעה, פגיעה ברכוש או נזק במערכת אבל אינה מחייבת תיקון או ביצוע טיפול לא מתוכנן במערכת.

3. חישוב ה-RPN של תקלות מהקטגוריה הראשונה עשוי להיות לא רלוונטי. גם אם המכפלה יוצאת נמוכה בגלל הסתברות נמוכה להתרחשות אירוע עשויים להתעלם מהמכפלה ולנסות לטפל באופן מידי בסיכון. 

מה הקשר בין אנשים שיודעים את הכל לגובה ההוצאות הרפואיות של משפחה בישראל?

לפני כ 35 שנה השתתפתי בסדנה ליחסי אנוש מטעם מקום עבודתי. הסדנה שערכה כשבוע, כללה התנסות חווייתית של תהליכים קבוצתיים ואישיים. 

אחד התרגילים היה תרגיל הניתן לאסטרונאוטים ב NASA.

בתרגיל מקבלים רשימה של 20 פריטים, אותם צריך לדרג מבחינת חשיבות כאשר נוחתים על הירח.

כמובן, שלרוב האנשים המקבלים תרגיל כזה בסדנה, אין את הידע הנדרש על מנת לדרג את חשיבות הפריטים.

לא הייתי יוצא מהכלל. הדירוג האישי שלי היה גרוע.

בשלב השני של התרגיל חולקנו לשתי קבוצות והיינו צריכים לתת דירוג קבוצתי. 

החלטתי שאני אשפיע על הדירוג הקבוצתי. בקבוצה זיהיתי בחור נבון, שסיים תואר אוניברסיטאי בפיזיקה. 

הנחתי שיש לו הרבה יותר ידע רלבנטי מאשר למישהו מחברי הקבוצה האחרים, לפיכך בכל פעם, שהייתה מחלוקת ביחס לדירוג פריטים והטיעונים שלו היו סבירים, דחפתי את הקבוצה לכיוון של הדעה שלו.

התוצאה הסופית הייתה דירוג מוצלח של הפריטים.

הדירוג של הקבוצה השנייה לא היה יותר גרוע. הוא גם לא היה יותר טוב והוא גם לא היה שווה או דומה לדירוג של הקבוצה שלי.

במסגרת הזמן הארוך שהוקצה לתרגיל הקבוצה השנייה לא הצליחה לגבש דעה משותפת ביחס לדירוג הפריטים.

מה קרה בקבוצה השנייה?

בקבוצה השנייה השתתפו שני אנשים, שכנראה דרגו את הפריטים,  ברמה דומה לדירוג הלא כל כך מוצלח שלי.

שני האנשים חשבו שהם יודעים את הכל (אתם מוזמנים להציץ בפוסט קודם שלי טיפולוגיה של לקוחות:היודע הכל).

התוצאה הייתה שבכל פעם שהייתה ביניהם אי-הסכמה, הם מלחמו זה בזה, כשכל אחד מהם מצליח לשכנע חלק מחברי הקבוצה.

כמה אנשים שיודעים את הכל בישראל

לפעמים אני שומע ברדיו בטלוויזיה או קורא בעיתונות או באינטרנט דברים שאומרים פקידי משרד האוצר. 

בלא מעט מקרים, טון הדיבור והתוכן הוא של אדם היודע את הכל ומסביר למראיינים ולמאזינים את האופן הנכון בו הדברים צריכים להתנהל.  מהטון והתוכן ברור, שמה שמציג אותו פקיד מוסכם על כל המומחים לכלכלה וכל מה שעושה אותו פקיד הוא רק להסביר לאחרים על מנת שגם הם יבינו.

לפעמים מדובר בצעיר מוכשר בשנות העשרים או השלושים של חייו, שסיים את לימודיו באוניברסיטה בהצטיינות, המציג את משנתו באופן משכנע, מלא ביטחון ומבריק. הוא רק שוכח להזכיר, כי יש גם כמה כלכלנים בעלי דעה  שונה לחלוטין. לפעמים איזה כלכלן "אלמוני" בעל דעה שונה גם קיבל פרס נובל.

כאשר מישהו כל כך בטוח במה שהוא יודע, הוא לא ייבחן דעות אחרות ולא ישנה את דעתו. התוצאה עלולה להיות דומה למה שקרה בביצוע תרגיל NASA בקבוצה השנייה בסדנה בה השתתפתי.

מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל

קראתי היום כתבה בעיתון דה-מרקר העוסקת ברפואה הציבורית בישראל. 

על פי הכתבה, הרפואה הציבורית בישראל נמצאת בתהליך הידרדרות. רבים מהרופאים היותר טובים עוזבים אותה לטובת הרפואה הפרטית. הסיבה העיקרית לעזיבה: הם מרוויחים ברפואה הפרטית הרבה יותר.

מנהלי בתי-החולים תל-השומר ואיכילוב, שרואיינו, הסכימו על כך שיש תהליך הידרדרות. הם היו חלוקים ביניהם בשאלה אחת: מה עושים כאשר רופא מבקש לצמצם את היקף המשרה שלו לארבעה ימים על מנת לעבוד יום אחד ברפואה הפרטית?

פרופ' זאב רוטשטיין מתל-השומר מעדיף לאשר לרופא מתכונת עבודה כזו מאשר לאבד אותו בכלל, כשיעזוב לרפואה הפרטית ופרופסור גבי ברבש מאיכילוב לא מוכן לאשר. 

כל המומחים וגם נתונים סטטיסטיים המוצגים מדברים על אמריקניזציה של מערכת הבריאות בישראל. מבין מדינות OECD בארה"ב שיעור המימון הפרטי הגבוה ביותר מסך ההוצאה הלאומית (53%). ישראל כבר במקום הרביעי עם 41%. 

המשמעות היא רפואה פרטית טובה לעשירים ורפואה הולכת ומדרדרת למי שאין לו כסף.  

המשך המגמה, עלול לייצר מערכת דומה למערכת הרפואה בארה"ב, כפי שתיאר אותה אחד הפרופסורים שרואיינו בכתבה: 

שתי מערכות נפרדות לגמרי:מערכת רפואה פרטית טובה ויקרה ומערכת ציבורית גרועה וזולה.

כמה נשלם על שירותי בריאות?

מי שיכול להרשות לעצמו ישתמש במערכת הפרטית. הוא כמובן ישלם יותר מאשר היום.

מי שאין לו מספיק כסף, ישלם כנראה בערך כפי שהוא משלם היום.

שכבות הביניים ישתמשו לפעמים במערכת הפרטית ולפעמים בציבורית. כמובן שגם הם ישלמו יותר מאשר היום. 

חלופה נוספת עשויה להיות לשלם ביטוח על מנת לקבל שירותי רפואה פרטית, אם וכאשר יזדקקו להם. כמובן שגם ביטוח זה צפוי להיות יקר מהביטוח היום.

השורה התחתונה תהיה קרוב לוודאי תשלום גבוה יותר של משפחות בישראל עבור שירותי בריאות.

מה לידיעת הכל ולמערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל?

אחת האפשרויות שהועלו במו"מ בין הרופאים לבין האוצר היה שירות רפואה פרטי (שר"פ) בבתי החולים הממשלתיים. 

בשר"פ משלמים החולים המבוססים יותר ומקבלים אפשרות לבחור את הרופא שיטפל בהם. הרופא מבצע את העבודה בין כתלי בית החולים ומקבל תשלום גבוה מעבר למשכורתו.

התשלום הכולל נמוך ממה שהיה מקבל, לו היה עוזב את המערכת הציבורית לטובת המערכת הפרטית.

מאד ייתכן שזה גם היה עולה למשלם המיסים פחות. אותם רופאים העובדים במסגרת שר"פ יכולים גם להתפשר על העלאה קטנה יותר במשכורת.

פקידי האוצר, היודעים הכל, התנגדו בתוקף לשר"פ. 

זה מצטלם טוב בטלוויזיה ונשמע משכנע. לטענתם: לא יכול להיות, שרופא ינצל את מתקני בית החולים הציבורי לעבודה פרטית. לא יכול להיות שחולה בבית חולים ציבורי יראה חולה אחר מקבל תנאים טובים יותר.

עם קצת יותר פתיחות ומחשבה, ברמה המעשית היה מקום לשקול גם את הפתרון הנ"ל, מול חלופות אחרות. 

כשהחלופה המסתמנת, על פי הכתבה, היא שיותר ויותר רופאים טובים יעברו לרפואה הפרטית והחולה דל האמצעים לא יראה חולה אחר מקבל תנאים טובים יותר, רק משום שהתנאים הטובים יותר, יהיו פשוט בבית-חולים פרטי, במקום באותה מחלקה בבית חולים ציבורי, לא בטוח שזו חלופה כל כך גרועה.