יום שבת, 27 בינואר 2024

לקחי ה-7 באוקטובר: ממשלה לא ראויה פוגעת בכלכלה של המדינה ובכלכלת משפחות - חלק ראשון

 


זה לא סוד, שאני חושב שבנימין נתניהו הוא הסיכון הגדול ביותר לקיומה של מדינת ישראל.

כל מי שיעשה חיפוש עם מילות המפתח "בנימין נתניהו" בבלוג שלי על ניהול סיכונים יבין זאת.     

זה לא סוד, שאני חושב שמדינת ישראל כבר לא תהיה מה שהיא הייתה אחרי ה-7 באוקטובר והביטוי המעשי לשינוי הוא הסתלקותו מהפוליטיקה של האיש שמסמל יותר מכל אחד אחר את השחיתות, את ההסתה ואת הדאגה לאינטרסים אישיים

האיש שממשיך גם היום לעשות זאת. 

קוראים צריכים להבין שזווית הראייה העיקרית שלי היא לא פוליטית. זווית הראייה שלי היא זווית ראייה של מומחה לניהול סיכונים.

סביר להניח שגם מומחים לניהול סיכונים בממשל של מדינות ידידותיות לישראל, ארה"ב למשל, מנתחים את המציאות באופן דומה לניתוחים שלי.


הקשר בין כלכלה, פוליטיקה ומלחמה


יש קשר בין שלושת התחומים שבכותרת. כל אחד מהם משפיע על האחרים.

בפוסט: תחזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד נגעתי בקשרים הללו.

בפוסט זה אציג כמה נושאים כלכליים המראים זאת. נחשפתי אליהם בימים האחרונים בתקשורת הישראלית.


ביטוח אובדן כושר עבודה


כאשר אדם מאבד את היכולת לעבוד או את היכולת לעבוד בתחום שהוא אבד או בתחום אחר שבו הוא יוכל להשתכר שכר דומה מצבו הכלכלי ומצבה הכלכלי של משפחתו מורע מהותית.

למענה חלקי על הבעיה הזו יש ביטוח אובדן כושר עבודה (א.כ.ע)

חברת הביטוח בה היה מבוטח ולה שילם פרמיה אמורה לשלם לו בכל חודש סכום העשוי להגיע לכ-70% משכרו. לא אכנס בפוסט זה לפרטים ולדקויות, רק אציין שהמקרים בהם צריכה חברת הביטוח לשלם מוגדרים בפוליסת הביטוח.


מקרה קל יחסית

במסגרת התנדבותי ב"הלל יוצאים בשאלה" נתקלתי במקרה שהוא כנראה קל יחסית למה שכתוב בפיסקה הבאה.  

מיד אחרי 7 באוקטובר התקשרו מתנדבים ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי שהצטרפו ל"הלל". 

כמו אוכלוסיות חלשות אחרות, גם חלק מהם נמצאים במצוקה גדולה יותר מאשר כאלה שיש להם תמיכה משפחתית ומצב כלכלי טוב. 

באחת השיחות אמרה לי מישהי שהיא הפסיקה לעבוד. היה ברור שהיא גרה באזור קרוב לעוטף עזה שספג הרבה טילים.

היה ברור שיש צורך בעבודה במקצוע שלה. 

בשיחה התברר שחבר טוב שלה נרצח ב"מסיבת טבע" ב-7 באוקטובר. 

אני מקווה שהיא התאוששה וכבר חזרה לעבוד.


מקרים קשים של אובדן כושר עבודה


בכתבה שכותרתה "אבל שילמתי!" נדהמה האמא של החטופה. מסכנה לא יודעת איך סוגרים פה עניינים  מתאר אבי בר-אלי  בדה-מרקר (26.1.24) מקרה קשה יותר.

זהו מקרה אחד אמא של חטופה שלא מסוגלת לעבוד, אבל בפוליסה של א.כ.ע. לא צויין שמצוקה נפשית היא אובדן כושר עבודה. 

המשמעויות: היא לא מקבלת קצבת א.כ.ע מחברת הביטוח, אבל היא כן ממשיכה לשלם את הפרמיה החודשית של הביטוח הזה.

בר-אלי חושב שתפקידה של הממשלה ותפקידה של הכנסת הוא לדאוג שהאמא הזו ומקרים דומים אחרים יקבלו ביטוח אובדן כושר עבודה. 

בכל זאת הטבח שעברו תושבי עוטף עזה שונה ממקרה רגיל של אובדן כושר עבודה.

זה שאני לגמרי מסכים איתו לא עוזר לאותה אמא. 

חברי הקואליציה והממשלה ממשיכים לדאוג לאינטרסים אישיים ולאינטרסים קבוצתיים צרים. 


משכנתא לבתים בעוטף עזה ישובי הצפון


באותו גיליון של דה-מרקר (26.1.24) מופיעה גם כתבה של שלומית צור כותרתה "המפונים משלמים משכנתא על בית ששוה אפס - האם ברגע האחרון ימצא פיתרון?" 

הסעיף הקודם עסק בחברות הביטוח שממשיכות להרוויח גם מאנשים שאינם מסוגלים להמשיך לעבוד. 

סעיף זה עוסק במשכנתאות. רבים מתושבי הנגב המערבי לקחו משכנתאות לצורך בניית בתים או קניית דירות.  

הם זכו להקלות של דחיית תשלומים, אבל השאלה העיקרית היא: מדוע להמשיך לשלם משכנתא על בתים שאולי בעתיד לא יהיה ניתן להתגורר בהם? 

"לא ניתן להתגורר" הוא מונח הכולל מספר דברים, אובייקטיביים וסובייקטיביים:

1. פגיעה פיזית בבתים

במקרה כזה סביר להניח שהערך שלה בית עלול להיות קטן מערך המשכנתא. סיכון גם לנותן המשכנתא. הבנק שנתן את המשכנתא מתמודד עם סיכון של הפסקת תשלומים באמצעים שונים ביניהם ביטוח דירה. 

האם הביטוח ישלם במידה שנוטל המשכנתא לא יעמוד בהחזרי התשלום?

2. קושי נפשי וקשיים אחרים של בעלי הדירה לחזור לעוטף עזה

בהחלט יתכן שיש כאלה שחוו את אימי ה-7 באוקטובר שלא יוכלו לחזור לעוטף או לחילופין לא יוכלו לחזור לבית בו חוו את האבדון והשכול של ה-7 באוקטובר.

מדוע שימשיכו להמשיך לשלם משכנתא?

3. ירידת ערך

אם יישאר איום של טילים וטרור אחר מהרצועה (לאחרונה שומעים יותר קצינים בכירים בצה"ל שאומרים שאי אפשר להבטיח בוודאות יהיו התקפות מסוגים אלה על העוטף בעתיד. רואים גם שיגורים מאזזורים בצפון הרצועה, שלכאורה, בשליטה מלאה של צה"ל), ערך הדירות עלול לרדת משמעותית.


למעט, חווית הטבח הנוראה ב-7 באוקטובר ישובי גבול הצפון נמצאים במצב דומה לעוטף עזה. גם הם משלמים משכנתא על בתים או דירות שערכם עלול לצנוח משמעותית ושספק אם הם יוכלו לחזור אליהם. 


גבול הצפון


במשך שנים ארוכות ממשלות נתניהו שמו את הפריפריה בצפון בעדיפות נמוכה במיוחד. 

קשה לשנות הרגלים. במיוחד כשאינטרסים אישיים קודמים לטובת אזרחי מדינת ישראל.


ראש מועצה מקומית בצפון

ראש מועצה מקומית בגבול הצפון התראיין באחד מערוצי הטלוויזיה. 

האיש ביקר בחריפות את בנימין נתניהו וההתנהלות של הממשלה כלפי תושבי גבול הצפון.

לדבריו התקציב שיועד לשיקום הצפון זניח (מיליארד שקלים, אם אני זוכר נכון). 

בעיקר הכעיסה אותו העובדה שמר נתניהו הבטיח לעזור וקבע פגישה בצפון עם ראשי המועצות בגבול. 

לדבריו, נתניהו ביטל ארבע פעמים את הפדישה. בכל פעם בהודעה של חצי שעה בלבד מראש.


מחסור צפוי בביצים

הכתבה של ענת ג'ורג'י בדה מרקר של 26.1.2024 עוסקת בלולים. כותרת הכתבה: 70% מהלולים מאוימים על ידי חיזבאללה. איך זה ישפיע על הצלחת שלנו?  

תמצית הכתבה: 70% מלולי ההטלה ממוקמים בצפון הארץ. במשך שנים הוזנח הענף הזה. 

תושבי הפריפריה בצפון שעוסקים בענף הזה נפגעו מכך בעבר. גם כיום אין ניסיון אמיתי למצוא פיתרון לבעיה.

במאמר מוסגר, אציין ששמעתי וקראתי לא מעט ראיונות עם תושבי הצפון העוסקים בענף זה ושמעתי באופן עקבי את אותו המסר. 

הפיתרון המסתמן הוא שמדינת ישראל תיאלץ ליבא ביצים.

כמובן שהפגיעה בפרנסת מגדלי הביצים תגרום לכך שחלקם לא יחזרו לגור בבתיהם בגבול הצפון.


קרית שמונה


יצאתי מדוכא מהכתבה ב"כאן 11" על קרית שמונה אתמול (26.1.24).

הכתב  הסתובב בעיר הכמעט נטושה הזו. הוא ראיין כמה מאלה שלא נטשו אותה. 

אנשים נפלאים הראויים להערכה. 

גם ראש העירייה אביחי שטרן וגם האנשים הפשוטים כמו בעל המרכול היחיד שנשאר פתוח, אב ובנו שהשאירו את הסטקיה שלהם פתוחה וכמובן גברת ממן (הראשונה בקריית שמונה שעלתה ממדינות ברית המועצות לשעבר ונישאה ליוצא מרוקו).

המסר של כל אותם אנשים היה: אנחנו מרוויחים הרבה פחות ממה שהרוחנו קודם, אם בכלל, אבל מי ידאג לספק את צרכיהם של התושבים שנשארו ושל חיילי צה"ל בגבול הצפוןן אם לא אנחנו?

מסר נוסף שחזר היה המודעות שלהם לסכנה. כמעט כל אחד שאל את הכתב האם לבש שחפ"ץ.


מענק הישארות באיזור מלחמה


אולי כדאי שמדינת ישראל תיתן מענק הישארות חודשי באזור מלחמה? מענק בסכום של אלפי שקלים למשפחה או יחיד.

גם בצפון וגם בעוטף עזה.  

בשונה ממר נתניהו ומשר האוצר שלו בצלאל סמוטריץ, אני צריך להציע מקור כספי למענק הזה. 

ההצעה שלי היא לסגור מיד את המשרד המיותר של השרה אורית סטרוק.

את התקציב של משרד זה להעביר למימון מענק ההישארות.










יום ראשון, 21 בינואר 2024

לא כל בני האדם שווים: מה שנכון כלכלית לאחד לא בטוח שהוא נכון לאחר

 


מדי פעם אני משתף את קוראי הבלוג בהתנהלויות כלכליות שלי. 

אני מאמין בשקיפות ולא מאמין בסנדלרים יחפים

שיתפתי את הקוראים בנושא קניית ספרים במבצע. הפעם אשתף את הקוראים בנושא של מרכז בריאות וכושר. משהו שיכול להזכיר גם קאונטרי קלאב. 

במטרה להרחיב את פעילויות הפנאי שלי ניצלתי ביקור שלי בספרייה הלאומית על מנת לברר מה יכול להציע לי מרכז קוסל באוניברסיטה העברית.


קרוב לודאי שהמחיר של חבילה שנתית (בין 3,000 שקלים ל-4,000 שקלים לשנה, למי שסיים לימודים באוניברסיטה) הוא זול יחסית. 

יש כאלה שרק משווים מחירים וקונים את הזול. לא לכל אחד ולא בכל מקרה זה נכון.


אז מדוע לא רכשתי אותה?


הסיבה היא שלי באופן אישי זו תהיה עלות יקרה מאוד ביחס לתועלת. 

בחבילה נכללים תמיד שני שירותים: בריכת שחייה וחדר כושר. 

אין למנוי אפשרות לותר עליהם.


מדוע מנוי לבריכה לא כדאי לי?

אני ירושלמי שבגלל סיבות היסטוריות בילדותי, שלא כאן המקום לפרט אותן, לא למד לשחות באופן שיטתי. 

התסריט הסביר הוא שאני אגיע לבריכה במשך שנה מספר פעמים שניתן למנות אותו על אצבעות יד אחת. 

התסריט הפחות סביר הוא, שבגילי המתקדם, אחליט ללמוד לשחות נכון ואתאמן פעם בשבוע או יותר.  

אם אראה שאני הולך לכיוון של התסריט הסביר פחות,  אף פעם לא מאוחר להירשם באותו מועד. 

בתחומים שונים, למשל: ניהול מלאי, קוראים לגישה הזו: JIT. ראשי תיבות של: Just in Time. 

השורה התחתונה היא שבהתחשב במי שאני לא כלכלי עבורי להיות מנוי לבריכה.


מה עם חדר כושר?


לו היה ניתן להפריד בין מנוי לבריכה ומנוי לחדר כושר יתכן שהייתי שוקל את זה.

גם ללא מנוי לחדר כושר יש לי פיתרון חינמי מקביל. ברור שהוא פחות טוב אבל לא בהכרח בהרבה. 

לפיתרון הזה קוראים פארק כושר. יש אחד כזה כמה דקות הליכה מביתי. 

אני מבקר בו לא מעט. 

הגורם הקריטי שבו עדיף מועדון כושר הוא לא איכות המכשירים. הוא מדריכים שיודעים להסביר איך נכון להתאמן.

בנערותו של אחד מבניי לקחנו לו מאמן כושר פרטי. המאמן המצויין היה ישר מספיק בשביל להגיד לי, שהוא מרוויח יותר מאימון בבית שלי ופחות מאימון בחדר כושר, אבל חדר כושר עדיף עבור הבן שלי.

היות שהסעתי את הבן שלי לחדר הכושר, בחרתי להתאמן באותו זמן ולא לחכות בבית קפה. 

לא היה לי מאמן אישי, אבל בעל מכון הכושר היה מאמן מצוין ולמדתי ממנו כיצד להתאמן באופן אפקטיבי. 


חבילת חוגים מעל החבילה הבסיסית


חבילת החוגים עולה בסדר גודל של 1,500 שקלים לשנה. דוגמאות: פילטיס, פלדנקרייז. 

המחיר נראה לי אטרקטיבי עבורי. הייתי מגיע מספיק פעמים למקום שהוא כרבע שעה הליכה מביתי בשביל לעשות פעילויות שכדאי לי להתנסות בהן.

הבעיה היא שאי אפשר לקחת אותה ללא החבילה הבסיסית.

חקרתי את הפקידה עוד קצת ואז היא אמרה לי שאפשר גם לקנות כרטיסייה של עשרה טיפולים במחיר 370 שקלים. 

מודל כזה עשוי להתאים לי אישית.  


השורה התחתונה


בכל החלטה כלכלית של יחידים ומשפחות יש גורמים אישיים וסובייקטיביים. חשוב לשים לב אליהם.


 





יום שישי, 12 בינואר 2024

מה אפשר ללמוד מניסוי המרשמלו על ילדים ביחס להתנהלות כלכלית של בוגרים?

 


במצב הקשה והמורכב הנוכחי, אני ממשיך לקרוא לאט את ספרו של פרופ' דניאל כהנמן לחשוב מהר לחשוב לאט

בפרק 3: "הבקרית העצלה", הוא מציג ניסוי מרתק שלא היכרתי.

את הניסוי ערך הפסיכולוג Walter Mischel ביחד עם תלמידיו. 

בניסוי ישב כל ילד במשך 15 דקות בחדר שבו היו מרשמלו אחד ופעמון. לא היו פריטים אחרים שיכולים להסיח את דעתו. 

לילדים הסוגר שאם הם ישבו במשך רבע שעה ולא יבקשו את המרשמלו הם יקבלו שני מרשמלו. מותר להם בכל עת ללחוץ על הפעמון ואז יקבלו מרשמלו אחד. 

הנסיין יצא מהחדר וצפה בילד דרך זכוכית חד כיוונית. 
כמחצית מהילדים עמדו במשימה וקיבלו שני מרשמלו. הטכניקה בה השתמשו אלה שעמדו במשימה הייתה הימנעות ממבטים לעבר המרשמלו.

החלק היותר מעניין הוא מחקר מעקב שגילה שאחרי 10 או 15 שנים הילדים שעמדו במטלה קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחני אינטליגנציה. 

אצטט את פרופ' כהנמן ביחס להבדל משמעותי אחר: "העומדים בפיתוי התאפיינו בדרגות גבוהות יותר של בקרה ניהולית במטלות קוגניטיביות, ביחוד ביכולת להקצות מחדש את הקצב שלהם באופן יעיל".

הם גם נטו פחות להשתמש בסמים. 

אין ספק שאלה שנכשלו מתקשים לדחות סיפוקים על מנת להשיג יותר בעתיד.

פרופ' כהנמן מעלה את ההשערה שלאלה שנכשלו במטלה יש ליקוי במערכת 2 (מערכת החשיבה האיטית האנליטית). 


יעוצים בכלכלת המשפחה


אם תקראו פוסטים בסדרת הפוסטים "הלקוח לא במרכז"  תראו לא מעט אנשים שכשלו ביעוץ לכלכלת המשפחה.
ההערכה שלי שלו היו נבחנים במבחן המרשמלו היו נכשלים. 

על מנת להצליח ביעוץ בכלכלת המשפחה, היחיד או המשפחה חייבים להסכים על עיקרון בסיסי: אי אפשר להוציא באופן עקבי יותר מההכנסות

המשמעות היא הקטנת הוצאות ו/או הגדלת הכנסות. הקטנת הוצאות פירושה דחיית סיפוקים: לא להוציא עכשיו יותר מההכנסות על מנת שבעתיד יהיו חסכונות וניתן יהיה להוציא יותר ממה שמוציאים היום.

בדיוק כמו שני מרשמלו במקום מרשמלו אחד, אבל בנושאים הרבה יותר גדולים ומהותיים. 

הנכשלים מוותרים על החיסכון וממשיכים להוציא יותר, על אף שהם מבינים שכלית שזה לא נכון.

הם גם מחפשים קיצורי דרך. שתי דוגמאות:

1. אדם שהוציא הרבה מעבר להכנסתו ונזקק לקבל אוכל בחינם עבור משפחתו לא היה מוכן לותר על מנוי פיס. הנימוק: "אולי אראלה תתקשר אלי".

2. זוג נשוי עם ילדים שהיו אצלי בפגישה ראשונה חינמית ולא רצו להמשיך ביעוץ (גם לו היו מביעים רצון הייתי דוחה אותם). 
הבעל אמר שהוא רוצה לחיות טוב ולא מוכן לחסוך. במקום זה חיפש הרפתקאה מפוקפקת של קניית דירה בחו"ל בכסף שאין לו.

השורה התחתונה: הנזק של חוסר יכולת בקרה הוא גדול ולא רק בכלכלת המשפחה ובצריכת מרשמלו.

יום רביעי, 10 בינואר 2024

תחזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד

 



השורה התחתונה היא ששנת 2024 תהיה שנה קשה ומאתגרת מבחינה כלכלית למדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל.

שאלת המפתח היא: האם יש תקווה לעתיד טוב יותר מבחינה כלכלית ולא רק מבחינה כלכלית?


תחזית כלכלית בעולם לשנת 2024


מרבית התחזיות הכלכליות לשנת 2024, שאני נתקל בהן, הן אופטימיות.

כמי, שכמו מומחים רבים טעה, בתחזית ביחס לשנת 2023, ארשה לעצמי להתייחס בספקנות לתחזיות הללו. 

המציאות בשוק ההון לא התאימה למה שאנחנו, רואי השחורות, חזינו. 

ה-Nasdaq עלה במשך השנה בכ-44%. מדד ה-S & P עלה בכ-22%. 

הריבית בארצות הברית בירידה. יש כאלה הצופים שהיא תגיע ל-1.5% בסוף השנה. 
גם הריבית בשוק האירופי בירידה. באופן מפתיע מדברים גם על העלאת הריבית השלילית ביפן. 

לא מעט מהבעיות בכלכלה העולמית נותרו.

כך למשל, מצבה של סין לא השתפר מהותית, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נמשכת.

יש סיכויים רבים לכך, שהנשיא לשעבר, הגרוע במיוחד, דונלד טרמפ, ייבחר שוב
אם זה יקרה, סביר שהכלכלה של ארצות הברית ויחד איתה כלכלת העולם עלולות להיפגע. 

האם מצב הבורסה באמת משקף את מצב הכלכלה העולמית? 



התחזית שלי: אופטימית עם סימני שאלה.


תחזית כלכלית במדינת ישראל לשנת 2024


המגמות בישראל שונות מהמגמות בעולם כפי שתוארו בפיסקה הקודמת. 

במדינת ישראל יש אי-ודאות רבה. ככל שגדלה אי-הודאות כך גדלים הסיכונים.

ככל שגדלה אי-הוודאות כך קשה יותר לתת תחזית.

להלן דוגמאות לשאלות שהתשובות להן עשויות או עלולות להיות בעלות השפעה רבה על כלכלת ישראל בשנת 2024:


1. האם תימשך המלחמה בעזה?

2. אם כן, באיזו עוצמה? 

3. האם תיפתח מלחמה מול חיזבאללה בלבנון? 

4. אם כן באיזה היקף ובאיזה משך זמן?

5. האם יגרמו למדינת ישראל נזקים כלכליים מהותיים בגלל פעילות גורמי טרור?, למשל: חסימת מיצרים על ידי החוס'ים בתימן. 

6. האם יהיו סנקציות כלכליות נגד מדינת ישראל?

7. האם ממשלת ישראל תטפל בבעיות הכלכליות ובבעיות אחרות (הקשורות בעקיפין גם לכלכלה) או שתעדיף להיצמד להסכמים קואליציונים, המטיבים עם מקורבים?

בכנס "מדינה בשבר עמוק - איך יוצאים מזה?" שמעתי לא רק את פרופ' סלמאן זרקא.

שמעתי גם את נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג. 

באופן לא מפתיע גם היא דיברה על ההבדל בין ישראל והעולם בגלל רמת אי-הודאות הגדולה בישראל.


רקע לתחזית כלכלית שלי לישראל בשנת 2024


גידול צפוי בהוצאות 


1. תקציב הביטחון

בשנת 2024, וקרוב לודאי שגם בשנים הבאות, תצטרך מדינת ישראל להגדיל תקציבים לצרכי ביטחון. אי-הוודאות אינה מאפשרת הערכה מדויקת, אבל ההערכה לשנת 2024 היא בסדר גודל של 20 מיליארד דולר לפחות.


2. שיקום עוטף עזה והצפון

ידרשו תקציבים גדולים לשיקום עוטף עזה ואזורי הצפון הקרובים לגבול. 

מדובר הן בשיקום פיזי של ישובים ומבנים והן בשיקום אישי ועסקי של נפגעים ישירים ועקיפים באזורים אלה.


3. שיקום עסקים

עסקים רבים נפגעו. במיוחד עסקים קטנים. כפי שקרה במשבר הקורונה, חלקם יעלמו. עסקים אחרים יצטרכו לקבל פיצוי ותמיכה על מנת לשרוד.


5. תשלומי קצבאות לנפגעים חיילים ואזרחים

לצערנו, מספר הנפגעים (הרוגים ופצועים) הוא גדול מאוד.


6. טיפולים במצבי פוסט טראומה וטיפולים נפשיים אחרים

אחוז גדול מהאוכלוסייה זקוק לתמיכה בתחום זה. 

עשויות להיות דרגות חומרה שונות ומשכי טיפול שונים. עוד לפני 7 באוקטובר מערכות בריאות הנפש היו בקריסה תקציבית.


הקטנה בהכנסות 


הקטנת הפעילות העסקית פירושה פחות מיסים.  

דוגמאות:

1. פחות מס הכנסה מעסקים

2. פחות מס הכנסה משכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת

3. פחות מיסים על עסקאות כמו רכישת דירות או רכישת מכוניות. 


השלכות על מדיניות כלכלית


1. המציאות מכתיבה שינוי בסדרי העדיפויות.

2. יידרשו מקורות למימון ההוצאות הגדולות.
ללא ספק חלק מהמקורות יבואו באופן ישיר וגם באופן עקיף מכיסם של משקי הבית. 
באופן ישיר הכוונה היא לצעדים כמו: 

א. הגדלת אחוז המע"מ מ-17% לאחוז גבוה יותר  

ב. מיסוי הכנסות מדירות מושכרות החל מהשקל הראשון ולא מעל לסכום מסוים (נכון להיום, הסכום המינימלי להשכרה המחייב תשלום מס הוא 5,471 ש"ח)

ג. מס במקור על רווחים מקרן השתלמות 

ד. דחיית עדכון הטבות מס לגמלאים

ג. פגיעה בחיסכון הפנסיוני

הצגתי כאן רק חלק מהרעיונות שהועלו. איני יודע האם חלק מהם יממומשו והאם לא יממומשו אמצעים אחרים להגדלת הכנסות המדינה.

באופן עקיף הכוונה היא לצמצום או יקור שירותים שהמדינה נותנת לאזרחים. 
צמצום כזה יחיב אזרחים המעוניינים להשתמש בשירותים או חייבים להשתמש בהם להוציא יותר כסף. 

השורה התחתונה היא שאזרחים ישלמו יותר ויקבלו פחות.

3. התיעלות

א. סגירת או צמצום מנגנונים כפולים או בעלי ערך מועט 
לצערי, יש מספר רב של משרדים ממשלתיים כאלה.

ב. יעול מנגנונים אחרים 
גם את מה שחיוני אפשר ליעל.

4. פיתוח מקורות הכנסה 
למשל, פיתוח ההיי-טק עשוי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים וממיסוי Exits בסכומים גבוהים.


תחזית כלכלית שלי לשנת 2024


ללא התמודדות עניינית ומקצועית עם הבעיות שצוינו לעיל, תהיה שנה כלכלית רעה מיוחד לאזרחי ישראל. 

המשמעות היא שהטיפול באתגרים הכלכליים תלוי במידה רבה במהות וגישת הממשלה בישראל. 

על הקשר בין פוליטיקה לכלכלה כבר כתבתי בפוסט: 

סיכונים: תחזית לשנת 2024  


בגלל הקשר בין כלכלה לפוליטיקה התחזית שלי מתחלקת לשתי תחזיות שונות: 

1.הפסימית 
המשך כהונה של הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו.

2. האופטימית
בחירת ממשלה חדשה עם תפיסת עולם אחרת. 
אל תפלו למלכודת של קלישאת ימין לעומת שמאל. איני מתייחס להיבט הזה. 
ממשלה חדשה יכולה להיות ממשלת ימין או ממשלת שמאל או ממשלת אחדות.


תחזית פסימית


הממשלה הנוכחית תמשיך לכהן. בנימין נתניהו כבר הוכיח שטובתו האישית היא בראש מעייניו. 
ראש ממשלה המנסה לחמוק מכתבי אישום ומאחריותו לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ימשיך בתפיסה הקיימת ולא יבצע שינויים במדיניות הכלכלית. 

תזכורת טרייה וקצרה לגישה היא החזית השלישית שנתניהו, גב' רגב ומר אמסלם פתחו נגד צה"ל והרמטכ"ל בזמן המלחמה הנוכחית. 

הממשלה הנוכחית כבר הוכיחה שהמשך קיומה היא המטרה העיקרית שלה.
נתניהו טיפח את תרבות השקר: מה שלא מתאים לאינטרסים האישיים והקואליציונים לא קיים. 

בצלאל סמוטריץ מוכיח בעקביות שהוא אינו יכול להיות שר אוצר

דוגמה כלכלית לתרבות השקר היא ההצהרה של נתניהו וסמוטריץ שהחקיקה המשפטית אינה פוגעת במצבה הכלכלי של מדינת ישראל. 

הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת לשנות סדרי עדיפויות ולקבל החלטות כואבות אמיצות.

ההצעה לקיצוץ רוחבי בתקציב 2024 היא הוכחה לכך.


תחזית 


1. מצבה הכלכלי של מדינת ישראל יורע מהותית. 

2. דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד.

3. הריבית תישאר גבוהה.

4. המחלוקות הפנימיות יגברו.

תחשבו על משרתי מילואים שנפגעים כלכלית וחוזרים למדינה שאינה מפצה אותם במידה מספקת וממשיכה לשלם קצבאות גבוהות לתלמידי ישיבות בריאים וצעירים שאינם משרתים בצבא ואינם עובדים.

תחשבו על מפונים שמגלים שהמדינה אינה מתעדפת את הפריפריה בצפון ואת עוטף עזה וממשיכה להזרים הון עתק להתנחלויות ביהודה ושומרון ואלי גם ברצועת עזה.

תחשבו על המשך ההפיכה המשטרית והמשך החרבת מערכת המשפט הישראלית.

5. ישראל כמדינה מצורעת בזירה הבינלאומית 

בעולם, וגם על ידי חלק גדול מאזרחי ישראל, סמוטריץ ובן גביר נתפסים כקנאים מטורפים.

ראשי מדינות ומנהלי חברות אינם מאמינים לבנימין נתניהו.
מנכ"ל חברת דירוג אשראי כבר אמר את זה באופן בוטה.

6. ישראל כמדינה לא דמוקרטית

כשנגד מועמד לראשות ממשלה מתנהלים משפטים פליליים ובכל זאת הוא מועמד זה נתפס בעולם כמדינה על סף של לא להיות דמוקרטית.

כשיש חקיקה נגד הרשות השופטת זה נתפס בעולם כמדינה דיקטטורית.

כשראש ממשלה שנגדו יש משפטים פליליים מתחייב משפטית לא להתערב בהפיכה המשפטית בגלל ניגוד עניינים זה נתפס בעולם כמדינה דיקטטורית. 

כשראש ממשלה שבמהלך כהונתו מתרחש האסון הקשה ביותר בהיסטוריה של מדינתו (וזה לא אסון טבע) והוא לא מתפטר מיד ולוקח אחריות זה נתפס בעולם כדיקטטורה.

כשמדינה נתפסת כדיקטטורה מצורעת זה משפיע באופן קשה על מצבה הכלכלי. 


תחזית אופטימית


אנשים ערכיים שטובת מדינת ישראל ואזרחיה לנגד עיניהם יחליפו את נתניהו, בן גביר, סמוטריץ, לוין וחבריהם. 
יהיה להם אומץ והבנה בכלכלה (או לחילופין ידעו להיעזר במומחים כלכליים ברמה גבוהה) הם יבצעו צעדים כואבים הנדרשים להתאמת התקציב לסדר העדיפויות החדש. 

במקום קיצוץ רוחבי יופנו כספים מסעיפים קואליציונים לצרכים אמיתיים שבראש העדיפות הלאומית.

שלא תטעו, גם בתסריט האופטימי יהיו גזירות כלכליות כי אין דרך להימנע מהן. 

אזרחים שתורמים למדינה יבינו שהממשלה החדשה פועלת באופן הוגן וראוי. 

1. מתחילים בקיצוץ בממשלה

מתחילים בביטול משרדים מיותרים ובהקטנה מסיבית של מספר השרים בממשלה. 

מאחדים משרדי ממשלה אחרים.

מוותרים על תוספות שכר לשרים ולחברי כנסת לפני ויתור על עדכון שכר פנסיונרים. 

2. ממשיכים בהעברת תקציבים מהמגזר החרדי ומיהודה ושומרון לפריפריה ולעוטף עזה 

כדוגמה אגע בנושא מקבלי הקצבאות הלומדים בישיבות.

אין מנוס מביטול המצב הנוכחי בו כל צעיר חרדי בריא מקבל קצבאות במקום לעבוד. 

הביטול צריך להיעשות באופן הדרגתי והוגן כלפי החרדים. 
במידה מסוימת, באופן המזכיר את הטיפול בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגרעוניות.

מידית אין יותר מצטרפים חדשים לללימוד בישיבות המקבלים קצבאות מהמדינה. 

מידית יוקטנו הקצבאות למקבלים אותן היום.

באופן הדרגתי יקבלו מרבית תלמידי הישיבות הכשרה מקצועית וינתנו להם תמריצים כספיים לעבודה במקום קבלת קצבאות.

3. סיוע לעסקים ואזרחים שנפגעו עם דגש על משרתי מילואים לתקופה ארוכה.

4. עידוד מנועי צמיחה כלכליים

בתסריט כזה יהיה שיתוף פעולה בינלאומי עם מדינת ישראל ובהדרגה ניתן יהיה לשקם את הכלכלה הישראלית. 

במאמר מוסגר, לא רק את הכלכלה.


התנהלות כלכלית בזוגיות בפרק ב': חלק 1 - סוגיות כלכליות וסוגיות אחרות

מניסיוני האישי, כמי שמחפש בת זוג לפרק ב' אני יודע, שזוגיות בפרק ב' היא יותר מורכבת מזוגיות בגיל צעיר.  בגיל צעיר אנחנו יותר נאיבים ...