‏הצגת רשומות עם תוויות חל"ת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חל"ת. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 12 בספטמבר 2020

משבר כלכלי אישי: הלנצח תעבדו באותו תחום עיסוק?

 


סדרת הפוסטים העוסקת במשבר כלכלי אישי שעברתי באה על מנת לסייע לאלה שחווים משבר כלכלי אישי בימי הקורונה הנוכחיים. בעיקר לאלה שנאלצים להפוך לעצמאים עקב פיטורים או הוצאה לחל"ת כפוי. 

בפוסט הקודם עסקתי בשעות העבודה החבויות של עצמאי, שעליהן אינו מקבל תשלום.

בפוסט הקודם תוכלו למצוא קישור לפוסט שלפניו כך שתוכלו לחזור לכל סדרת הפוסטים, אם תרצו כמובן. 

בפוסט זה אעסוק בשאלה חשובה במיוחד. היא חשובה לעצמאים אבל גם לשכירים.

בפוסט השני בסדרה הצגתי את הנחות העבודה שלי כשבניתי תכנית להתמודדות עם המשבר. 

אחת ההנחות, הפסימיות בדיעבד, הייתה שאעבוד בתחום טכנולוגיית המידע במשך חמש שנים בלבד. כאמור ההנחה לא התממשה במציאות, אבל זו הייתה טעות חמורה להניח שלעולם חוסן ואוכל להתפרנס עד גיל היציאה לגמלאות ממחשבים וטכנולוגיית המידע. 

לשמחתי לא ביצעתי את הטעות החמורה הזו. 


שינוי בדפוסי העבודה כעצמאי לאורך זמן


מעבר לתנודות בתעסוקה כעצמאי: לפעמים מעט עבודה, לפעמים הרבה עבודה ולפעמים ללא עבודה בכלל, ראיתי בגיל מבוגר (אחרי גיל 55) מגמה של ירידה מסוימת בהיקף העבודה שלי בתחום מערכות המידע והמחשבים.

זהו תחום תובעני המשתנה כל הזמן. הצורך להתעדכן היה חשוב במיוחד עבורי כמי שניסה להיות כל הזמן בחזית הטכנולוגיה. בשלב מסוים זה הופך להיות קשה יותר. שלא תבינו לא נכון, המשכתי להתעדכן, אבל עם קצת פחות התלהבות. 

בנוסף לכך חלק מהמנהלים, שהעריכו אותי ובחרו בי כיועץ, כבר פרשו מתפקידם. 

תוסיפו לזה מכרזים ממשלתיים כלליים למתן שירותים בתחום המחשוב, שלטעמי היו מוטים לטובת חברות ולרעת יועצים עצמאיים. 

כך למשל, לא סביר שאותה חברה המוכרת מוצרים תיתן גם ייעוץ אסטרטגי, משום שהייעוץ יהיה מוטה לטובת מוצרים שהיא מוכרת.


ללמוד תחומים חדשים

השתתפתי בקורסים על מנת לרכוש ידע ותעודה פורמלית ברמה זו או אחרת. הכוונה הייתה לשלב עבודה כעצמאי בתחומים אחרים ביחד עם עבודה כעצמאי בתחום טכנולוגיית המידע. היות שבדרך כלל היקף התעסוקה שלי בתחום מחשבים ומערכות המידע היה פחות ממשרה שלמה, יכולתי להרשות לעצמאי עבודה במקביל גם בתחומים אחרים.

לא בכל התחומים שלמדתי הצלחתי גם לעבוד. בשלושה מהתחומים האלה הצלחתי יותר.


ייעוץ בכלכלת המשפחה

עוד לפני שעסקתי בתחום זה התייעצו איתי לא מעט אנשים בשאלות כלכליות. הסברתי להם שאין לי שום הסמכה פורמלית בתחום, אבל אם הם רוצים אני יכול להגיד להם מה הייתי עושה לו הייתי במקומם.

כשאנשים כאלה פנו אלי בפעם השנייה ובפעם השלישית, הבנתי שמשהו אני מבין.

הבנתי שיש גם כאלה שמבינים מעט מאוד בתחום חשוב זה.

כפי שהקוראים יודעים, אני עוסק בתחום זה. אחרי שסיימתי לפני כעשר שנים קורס בו למדתי מהטובים ביותר, יוסי אש ונחמן לידור, במכללת הי-טק, היה לי בסיס לא רע. הבסיס הזה הצטרף לידע וניסיון קודמים שצברתי במהלך חיי המקצועיים והאישיים. 

הידע והניסיון כללו:

1. התנהלות כלכלית סבירה לאורך שנים.

2. ייעוץ בתחום המחשבים לארגונים בסקטור הפיננסי כמו בנקים וחברות ביטוח. 
במהלך הייעוצים נחשפתי ולמדתי את תחומי העיסוק שלהם, את התרבות הארגונית שלהם, את האסטרטגיה העסקית שלהם ואת האופן בו הם מתייחסים ללקוחות.

3. ייעוץ לארגונים רבים בסקטור הציבורי
מי שמנהל כלכלת המשפחה צריך לפעול מול גופים כמו משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך ועולים חדשים גם מול משרד הקליטה. 
מי שעובד כעצמאי כפי שהייתי מתנסה גם בתשלומים להם ובאינטראקציות איתם. 

4. עבודה כשכיר וכעצמאי

5. היכרות עם הנושא של פנסיה 
בעת הפרישה משירות המדינה הייתי צריך לקבל החלטה האם להקפיא את הפנסיה התקציבית שלי או לא? 
הייתי צריך לבחור מסלול לחיסכון פנסיוני בחברה הממשלתית בה עבדתי. למדתי את הנושא לעומק.

הוראת ברידג'


מי שקורא את הבלוג שלי ברידג' שלא היכרתם יודע שאני משחק ברידג'. 
מי שקרא פוסטים קודמים בבלוג זה יודע שהרציתי לא מעט על מחשבים. 
את שתי המיומנויות האלה ניסיתי לשלב כמורה לברידג'. סיימתי קורס מורים לברידג' מטעם ההתאגדות הישראלית לברידג' ומאז אני מלמד ברידג' קרוב לעשר שנים.  

ניהול סיכונים

בשלוש השנים האחרונות אני מרצה על ניהול סיכונים בקורסים של החברה הקנדית PECB, שמארגנת בארץ חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה בע"מ. 
זה קורה אחרי שעברתי תהליך של קבלת הסמכה, שכלל לימוד עצמי של קורס, בחינה, הרצאה באנגלית באינטרנט לאנשים בארצות שונות.  

ירידה הדרגתית בעבודה בתחום מערכות המידע

מגמת הירידה בהיקף העבודה במחשבים נמשכה. השנה סיימתי את הייעוץ האחרון שלי בתחום, לפחות לפי שעה. בגיל 69, אני כבר לא עוסק במחשבים ובמערכות מידע ועוסק בעיקר בשלושת התחומים שצוינו לעיל.

מי יודע? אולי אעסוק גם בתחומים נוספים בעתיד. 



מדוע הניסיון שלי רלוונטי לכם?


בין אם אתם עצמאים ובין אם אתם שכירים עולם העבודה של היום יציב פחות מבעבר. 
סביר שתחליפו כמה מקומות עבודה במהלך שנות עבודתכם.
מקצועות משתנים ונעלמים, כך שייתכן שתצטרכו להחליף גם תחום עיסוק או מקצוע.

שינוי צפוי נוסף הוא עבודה במשרות חלקיות בכמה מקומות במקביל. כשההסתברות שתעבדו מהבית ולא ממקום העבודה גדלה יש מקום גם לגמישות בהיקפי המשרה ולעבודה במקביל בכמה מקומות. 

שכירים, ועוד יותר משכירים עצמאיים, צריכים להיערך לאפשרות של עבודה בתחומים שונים ובמקצועות שונים לאורך הקריירה.

 

 

יום רביעי, 2 בספטמבר 2020

מה אפשר ללמוד על כלכלת המשפחה מהניצחון של דנוור על יוטה ב-NBA?

 

סמל ליגת ה-NBA המקור התמונה: ויקיפדיה

הבוקר (2.9.2020) התעוררתי בשלוש וחצי בלילה וצפיתי במשחק השביעי מתוך שבעה בסדרת הפלייאוף בין דנוור ויוטה בליגת ה-NBA בכדורסל. 

המשחק המרתק הסתיים בניצחון דרמטי של דנוור בתוצאה 80:78. דנוור העפילה לשלב הבא. 


מעט רקע


ליגת ה-NBA בארצות הברית היא הליגה בה משחקים שחקי הכדורסל ברמה הגבוהה ביותר בעולם. לאחר הליגה הרגילה מעפילות שמונה קבוצות מהמזרח ושמונה קבוצות מהמערב למשחק פלייאוף. אלה סדרות בשיטת נוק-אאוט של שבעה משחקים. המנצחת בארבעה מעפילה לסדרה הבאה. המפסידה מודחת מהמשך המשחקים. הרבה כסף וכבוד מוטלים על כף המאזניים. כמו הרבה אנשים, הנמצאים בטופ של המקצוע שלהם, רבים מהשחקנים הם מאוד תחרותיים וחשוב להם לנצח.

משחק שביעי  בין דנוור ליוטה


במשחק שביעי יש יותר לחץ. אין הזדמנות נוספת לתקן טעויות. הלחץ התבטא ברמת המשחק. כך למשל, שני שחקנים, ג'אמל מארי מדנוור ודונובן מיטשל מיוטה, שנתנו תצוגות התקפיות ענקיות בקנה מידה היסטורי לאורך הסדרה (משחקים של מעל ל-50 נקודות) קלעו מעט נקודות (מיטשל קלע 20 נקודות. מארי פחות מ-20 נקודות).

לא רק עליהם השפיע הלחץ. גם האחרים קלעו פחות מדויק, מסרו פחות מדויק ואיבדו יותר כדורים. התוצאה הסופית 80:78 היא תוצאה הרבה יותר נמוכה מתוצאות של מעל ל-100 נקודות לכל קבוצה במשחקים קודמים בסדרה.

ככל שמתקרבים לסיום והתוצאה בערך שקולה הלחץ גדל ויחד איתו גדלות הטעויות. 
ללחץ תורמת אי-הודאות: אתה לא יודע האם תזכה לתהילה ולכסף או שתהייה בצד שרק הגיע עד הסף.

תפקוד פחות טוב תחת לחץ מאפיין את מרבית בני האדם כמעט בכל תחום.

ימי הקורונה


אין ספק שבימי הקורונה העגומים יש עלינו הרבה לחץ. 
הלחץ נובע ממספר רב של גורמים (הקוראים יסלחו אם פספסתי גורם או כמה גורמים חשובים):

1. הלא ידוע
הקורונה הוא סוג של ברבור שחור.
אנחנו יותר לא יודעים עליה ממה שאנחנו יודעים עליה. המושג "אנחנו" מתייחס גם לחוקרים ולרופאים. מדי פעם שומעים על תוצאות לא צפויות חדשות: אדם שחלה פעמיים בקורונה, כלומר: פיתח חיסון לזמן קצר או בכלל לא פיתח חיסון, נזקים בריאותיים ארוכי טווח לחלק מהחולים ועוד.

המושג "לא יודעים" מתאר גם חוסר בחיסונים  ובתרופות מוכחים.

2. סגרים ומגבלות
אנשים נאלצו להישאר בבית. השהייה במשך כל היום במחיצת בני המשפחה עלולה להיות מקור לחץ.  
הימצאות בבידוד כתוצאה מאיכון מוצדק או מוטעה היא מקור נוסף ללחץ.

3. שינויים בדפוסי התנהלות

כל שינוי עלול להיות מקור ללחץ. הוא  מחייב הסתגלות והתאמת ההתנהלות לשינוי.
דפוסי החיים משתנים: יותר עבודה מהבית, יותר שירותים הניתנים מרחוק באמצעות אפליקציות או אינטרנט, פחות ביקורים במסעדות ובתי קפה ויותר משלוחים, פחות מפגשים חברתיים, פחות פעילויות פנאי באולמות ובחדרים (סרטים, הצגות, חוגים), יותר לימודים והרצאות מרחוק. 

קרוב לוודאי שחלק מאותם שינויים יישארו איתנו גם אחרי הקורונה.


4. פיטורים, חל"ת וצמצום הכנסות של עצמאים

פיטורים וחל"ת לוחצים. גם מי שאינו מפוטר ואינו בחל"ת ורואה סביבו אחרים שכן, עלול להיות בלחץ. לרבים תעבור המחשבה: אולי זה יקרה גם לי? 

מי שמרוויח פחות כעצמאי עלול להיות בלחץ. אי-הודאות ביחס לעתיד מגדילה את הלחץ. 


5. חשש מהידבקות

גם החשש הזה הוא מקור ללחץ. 


השפעת הלחץ


הלחץ גורם לעלייה בשיעור האלימות בכלל והאלימות  במשפחה בפרט, עלול להגדיל את שיעור הגירושים ולפגוע בהערכה העצמית של מפוטרים או מוצאים לחל"ת שלא ברצונם. 

על פי מחקר בארצות הברית הוא צפוי גם להעלות את שיעור ההתאבדויות. 

כל אלה החלטות פחות טובות בגלל לחץ. יש להן השפעה עקיפה על מצבם הכלכלי של אנשים ומשפחות אבל הם אינם החלטות כלכליות תחת לחץ.


ההשפעה של לחץ על התנהלות כלכלית


כפי שלחץ משפיע על התפקוד של שחקני NBA, כך הוא משפיע גם על אנשים ומשפחות הצריכים לקבל החלטות כלכליות.

התוצאה בשני המקרים קבלת החלטות לא טובה. במשחק שביעי בסדרה ב-NBA יש נתונים מידיים על קבלת החלטות הלא טובה ועל תוצאותיהן. 

בכלכלת המשפחה זה עלול לבוא לידי ביטוי הטווח זמן ארוך יותר. אולי בעוד שנה. אולי בעוד שנתיים. אולי בעוד חמש שנים. 


שוק ההון כדוגמה


גם אלי היו פניות של אנשים שבגלל לחץ רצו למכור ניירות ערך בתחילת משבר הקורונה. שערי ניירות ערך ירדו. חברים וקרובים הציעו להזדרז למכור לפני שזה ימשיך לרדת. 

הסברתי להם שאין לי הסמכה לייעץ בשוק ההון ולכן איני מייעץ להם האם למכור או לא אבל... 

שאלתי אותם: האם הם זקוקים לכסף הזה עכשיו או במועד קרוב? כשהתשובה הייתה שלילית, הצעתי להם לשקול שוב את ההחלטה. הפניתי אותם למאמרים של כמה אנשים בולטים בשוק ההון הישראלי, שהמליצו להימנע ממכירה בגלל פחד. 

על פי מבחן התוצאה, לא המאמרים של אותם מומחים ולא מה שאני אמרתי באמת השפיעו: הציבור מכר ניירות ערך בזול ולפעמים גם בהפסד. חברות הביטוח ובתי ההשקעות קנו בזול. 

 


הלוואות ואשראי


אפשר להבין את הרצון לקחת הלוואות או אשראי אחר בגלל המצב הכלכלי. הרצון לגיטימי. קבלת החלטות מתוך לחץ שגויה. 

צריך לבחון היטב כל מקרה לגופו. גם אם המסקנה היא שאין ברירה אלא לקחת הלוואה, רצוי לא לקחת הלוואה זריזה ונוחה המוצעת אלא לבחון חלופות להלוואה.


דחיית החזר הלוואות


גם הרצון לדחות החזרים מובן. גם כאן כל מקרה לגופו ובוודאי שצריך להימנע מקבלת החלטות בגלל לחץ. 

לדחיית תשלומי הלוואות ומשכנתאות יש מחיר: יותר ריבית בעתיד. 

לפני שדוחים בגלל לחץ צריך לשאול: 

האם אתם מסוגלים ללא קושי לשלם היום את החזרי ההלוואה?

צריך גם לשאול: האם את התשלומים הנדחים תוכלו להחזיר בעוד כמה חודשים או שנה או שנתיים? 


האם כולם לא מתפקדים פחות טוב בלחץ?


התשובה היא שלילית. יש כאלה שמתפקדים רגיל תחת לחץ. יש גם יחידי סגולה המתפקדים טוב יותר דווקא תחת לחץ. 

בליגת ה-NBA היו גם שחקנים שתפקדו טוב יותר תחת לחץ. דוגמאות: מייקל ג'ורדן, לארי בירד ומגי'ק ג'ונסון.


בהרצאה של ד"ר חיים שפירא על הפילוסופיה הסטואית שמעתי כי הסטואיקן והקיסר הרומי מרקוס אורליוס לא פעל בלחץ כאשר נודע לו, שאחד הגנרלים שלו החליט לרצוח אותו ואת משפחתו. הוא חשב שהוא צריך לדבר עם הגנרל ולהסביר לו מדוע הוא טועה. 

רובנו כאמור מושפעים מלחץ ומקבלים בגלל החלטות שגויות. 

הצעד הראשון בקבלת החלטות כלכליות במצב של לחץ הוא להיות מודעים ללחץ. המשמעות היא לא לקבל החלטות מהירות בגלל הלחץ. 

הצעד השני עשוי להיות התייעצות עם איש מקצוע המושפע פחות מהלחץ.

יום רביעי, 8 ביולי 2020

קורונה: חל"ת או בבל"ת?

בנין המוסד לביטוח לאומי. מקור התמונה: ויקיפדיה

פוסט זה הוא הראשון בסדרה של פוסטים העוסקים בטיפול לא נכון במשבר הכלכלי בישראל בימי קורונה.

הפוסט עוסק בחל"ת שלא מרצון העובד. לכאורה, המודל הזה הוא מודל טוב: במקום לפטר עובדים מוציאים אותם לחל"ת ומחזירים אותם לעבודה כשהמצב משתפר. 
זהו לא סתם חל"ת אלא חל"ת שבו המוסד לביטוח לאומי משלם דמי אבטלה.  

אודה בטעותי גם אני חשבתי שזהו מודל טוב. במיוחד אחרי שקראתי מחקר של המוסד לביטוח לאומי. 
על פי המחקר, מדיניות דמי האבטלה (יש משקל גדול במדיניות להחלטה לתת דמי אבטלה ליוצאים לחל"ת) מיתנה באופן משמעותי את הגידול במדדי העוני והאי שיוויון בזמן המשבר. 

הבעיה היא שמתייחסים רק לשני פיתרונות בינריים: פיטורים או חל"ת. יש גם פיתרונות אחרים שחלקם כנראה מוצלחים יותר  מהוצאה לחל"ת בכפיה. 

את עיני פקחה צליל אברהם בפודקסט "חיות כיס" של "כאן 11". בפודקסט רואיינו מומחים. כותרת הפודקסט: ההחלטה ששברה את שוק העבודה. בין המומחים שהתנגדו למודל החל"ת היו כלכלן ממשרד האוצר ופרופסור למשפטים מאוניברסיטת חיפה. 

הבעיה העקרונית של חל"ת כפוי 


פרופסור מרדכי מירוני מהפקולטה למשפטים מאוניברסיטת חיפה הציג בפודקסט את הבעיה. 
עוד מלפני הקמת מדינת ישראל ועד למשבר הקורונה חופשה ללא תשלום (חל"ת) הייתה הטבה לעובד. העובד ביקש. המעביד היה יכול לאשר או לסרב לאשר. 
במשבר הקורונה נוצר תקדים: חל"ת הפך לכלי של המעסיק הרשאי להוציא עובדים לחל"ת כפוי על מנת לחסוך בהוצאות.  

עכשיו, כשאנחנו בגל השני של הקורונה או המשך הגל הראשון לאחר תקופת הפוגה, שוב מדברים על חל"ת כפוי. אולי זה יתרום לחידוד הטענה העקרונית הזו. 

למעביד קל יותר להוציא לחל"ת מאשר לפטר


למעביד הרבה יותר קל וזול להוציא לחל"ת מאשר לפטר. מדוע?

הליך שימוע


לפני פיטורים נדרש הליך שימוע שבו המעביד צריך להסביר מדוע פוטר העובד? העובד יכול להעלות טענות משלו מדוע לא צריך לפטר אותו?
אני יודע שברוב המקרים לא ישנו טענות העובד את התוצאה הסופית. בהחלט ייתכנו גם מקרים שמעביד קשוב במיוחד לא יפטר את העובד. אולי יפטר עובד אחר. אולי יפטר עובד אחד פחות.
אין הליך כזה בהוצאה לחל"ת.

תקופת הודעה מוקדמת


העובד ממשיך לעבוד באותה תקופה כשמלוא זכויותיו נשמרות. בדרך כלל מדובר בתקופה של חודש.

ישנם עובדים שאסור לפטר אותם בגלל מצבם


הדוגמה הקלאסית היא אישה בהריון. יש גם דוגמאות אחרות.

צריך לשלם לעובד


צריך לשלם לו על ימי מחלה או ימי חופשה שלא נוצלו. צריך לשלם לו פיצויי פיטורים.

עובד יכול לבקש את התערבות ועד העובדים


לא תמיד הועד יתערב. ברוב המקרים זה גם לא יעזור אבל זה עשוי להאריך את תהליך הפרידה בין עובד למעביד. 

למידע מעודכן מלא בנושא זה קראו באתר "כל זכות":
מדריך בנושא פיטורים.

השורה התחתונה: 
פיטורים הוא תהליך קשה יותר ויקר יותר עבור המעביד מאשר הוצאה לחל"ת

השלכות אחרות של פיטורים


לפיטורים עלולות להיות השלכות עקיפות קשות.

עובדים שפוטרו ייפגעו


עובד טוב ומסור שפוטר עלול להרגיש שזה לא מגיע לו. הוא עלול לפגוע במוניטין של הארגון כארגון שכדאי לעבוד בו.  
העובד עלול לשתף אחרים ברגשותיו ולהמליץ להם שלא לעבוד בארגון. 
עובד כזה עלול שלא להסכים לעבוד אצל אותו מעביד גם אם אחרי כמה שנים המעביד יפנה אליו ויציע לו עבודה.

השורה התחתונה: פיטורים עלולים להיות פרידה סופית. מחל"ת עשויים לחזור.

עובד שמפוטר עשוי לחפש מידית עבודה אחרת


ברור שכך ינהגו רוב המפוטרים. כאשר ימצא עבודה אחרת הוא כבר לא יהיה זמין להעסקה על ידי המעביד הקודם. עובד בחל"ת? בין הפונים אלי לייעוץ כלכלי בתקופה האחרונה היו כאלה שהוצאו לחל"ת. רובם לא חיפשו עבודה וחיכו לחזרה לעבודה. 

לחלקם ייעצתי לחפש עבודה זמנית. עבודה זמנית מאפשרת להם להאריך את תקופת קבלת דמי האבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. הם מדווחים על עבודה זמנית ואינם מקבלים דמי אבטלה עבור אותם ימים (יש גם מודל נוסף של התחשבנות מול הביטוח הלאומי בעבודות זמניות). 
לא כולם ידעו בכלל שמותר להם לעבוד בעבודות זמניות בתקופת החל"ת. 

עובד בתקופת הודעה מוקדמת עלול להיות עובד לא יעיל

הוא יכול לא לרצות להתאמץ במיוחד בעבודה. במיוחד אם הוא מעורב בפרויקט לטווח ארוך.
הוא יתעסק בזמן עבודה בשיפוץ קורות החיים שלו, משלוח קורות החיים שלו, קביעת ראיונות עבודה והליכה לראיונות עבודה. 
נכון, אפשר לנכות ממנו את שעות היציאה לראיונות עבודה. לא סביר שהוא יבטל ראיון עבודה בגלל מטלת עבודה חשובה, כגון: פיתרון בעיה שלא נחזתה מראש. 

השפעה על עובדים אחרים ועל התרבות הארגונית


 בקריירה הארוכה והמגוונת שלי, שעדיין נמשכת על "אש קטנה" בגיל 69 ו"אש קטנה" עוד יותר בתקופת קורונה הייתי גם בארגונים שפיטרו עובדים. 

במקרה הקיצוני ארגון פיטר כשליש מהעובדים. 
התוצאה: שינוי מהותי בתרבות הארגונית של הארגון. עובדים איבדו את הביטחון התעסוקתי שלהם.

עובדים פחות שיתפו פעולה זה עם זה ונטו יותר לדאוג לעצמם. 
היו כאלה שחשבו שהם יהיו ברשימת הפיטורים הבאה. 
היו כאלה שהקדימו תרופה למכה ובחרו לעזוב ולעבוד בארגון יציב יותר שממעט בפיטורי עובדים, אם בכלל.
היו כאלה, כמוני למשל, שחשבו שהם יכולים לבדוק עבודה במקומות יציבים פחות, כולל עבודה כיועץ עצמאי. ממילא מקום העבודה יציב שהיה להם כבר אינו יציב.

פיטורים של שליש מהעובדים זה מקרה קיצון. סביר להניח שעומת התגובות של עובדים אחרים בפיטורים של אחוז נמוך יותר של עובדים תהיה פחותה.
כנראה שמי שחושב, שלא תהיה השפעה בכלל על עובדים אחרים, טועה.

גורמים נוספים בעד חל"ת כפוי מזווית של מעביד


מי אמר שמחזירים לעבודה את כל היוצאים לחל"ת?


צריך לזכור שמשבר הקורונה פוגע גם במעסיקים. אם זה במגזר העסקי, ייתכן שהפעילות העסקית מצטמצמת, הרווחים עשויים להצטמצם, אם בכלל יש רווחים.
אם זה המגזר השלישי, התרומות מצטמצמות ולא תמיד אפשר להמשיך לפעול באותו היקף.

זה הזמן להתייעל. לא מתוך רוע לב ורצון לפגוע בעובדים אלא מחוסר ברירה.

נניח שמעביד הוציא לחל"ת כפוי עשרה עובדים. כשהוא חוזר לפעילות או מרחיב פעילות הוא עשוי להחזיר רק את חלקם מהחל"ת. נניח שהחזיר חמישה עובדים שבעיניו הם יותר חיוניים מהאחרים. 
אפשר לעשות ניסוי ולראות האם המערכת מתפקדת באופן סביר. 

לא מתפקדת מספיק טוב? מחזירים מחל"ת עובד שישי ואולי גם שביעי וכן הלאה. 

מתפקדת היטב? 
משאירים את העובדים הנותרים בחל"ת ובמועד מאוחר יותר מפטרים אותם.
ההוצאה לחל"ת נותנת גמישות בפיטורים ובהתייעלות.

השורה התחתונה: חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת אולי כבר לא יחזרו לעבוד אצל אותו מעביד.

אין רגשות אשם


כשמפטרים עובד שתרם במשך שנים ואולי לא ימצא עבודה אחרת, עלולים להיות רגשות אשם.
כשמוציאים אותו לחל"ת קורונה אין רגשות אשם. הוא יקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי והתכנית המקורית היא להחזיר אותו לעבודה כשזה יתאפשר.

השורה התחתונה: קל יותר מבחינה רגשית להוציא לחל"ת מאשר לפטר.

מה מפסיד העובד היוצא לחל"ת?


1. דמי אבטלה נמוכים מהשכר שלו

2. אין הפרשות מעביד לפנסיה, לפיצויים ולקרן השתלמות בתקופת החל"ת.

3. דמי אבטלה מסתיימים אחרי מספר חודשים ומה אז?

4. ייתכן שהוא יצטרך לשלם מכיסו את החלק הביטוחי (Risk) בחיסכון הפנסיוני שלו על חלק מהתקופה.

5. ערעור הביטחון התעסוקתי וחשש מהעתיד

6. מתח

7. הפרת שגרת החיים והעבודה.
עלול להביא לחיכוכים ומריבות עם בני משפחה.


האם זה נכון לא לדרוש מהיוצאים לחל"ת כפוי לנצל את ימי החופשה שלהם לפני היציאה לחל"ת?


כלכלן במשרד האוצר מבקר קשות את המוסד לביטוח לאומי על כך שהוא מאפשר את זה. 
לדבריו, עדיף היה שקודם יחייבו את העובדים לקחת את ימי החופשה המגיעים להם ורק אחר כך לצאת לחל"ת.

מה המודל הנכון: לחייב לקחת חופשה או לא?
זה תלוי הקשר. אם אתה עובד שבטוח יחזור מחל"ת תוך מספר קטן של חודשים, עדיף שיישארו לך ימי חופשה שתוכל לנצל אותם לחופשה.

אם לא בטוח שתחזור לעבוד במקום העבודה, יש מן הצדק בטענת אותו כלכלן ממשרד האוצר. 
גם אם תחזור מהחל"ת אחרי שתסיים את התקופה שבה אתה מקבל דמי אבטלה, יש מן הצדק בטענת אותו כלכלן ממשרד האוצר. 

אני מעריך שרוב היוצאים לחל"ת שלא מרצון אינם בטוחים שיחזרו למקום עבודתם.

יש גם מודלים אחרים


כפי שציינתי יש גם מודלים אחרים שאינם פיטורים או חל"ת. בגרמניה השתמשו בהצלחה במודל עבודה חלקית בזמן משבר הסאבפריים. אותו מודל מיושם גם זמן משבר הקורונה. לפרטים קראו את המאמר בגלובס: כך מצליחה גרמניה להציל את הכלכלה.








יום שני, 11 במאי 2020

המשבר הכלכלי: תשובה לא לבד - איך צריך להתמודד?

יצחק תשובה מקור התמונה: ויקיפדיה

המשבר הכלכלי, שלאחר הקורונה או במקביל אליה, יהיה כנראה המשבר הכלכלי החמור ביותר שהיה במדינת ישראל.
הקשיים העצומים, שלא לומר סף של פשיטת רגל, של החברות של איש העסקים יצחק תשובה הם כנראה רק הסנונית הראשונה. הבעיה היא שזו אינה סנונית המבשרת את האביב, אלא סנונית המבשרת דברים הרבה פחות נעימים.

יש גם סיבות תלויות קורונה למשבר הזה: חברת דלק שבבעלותו של תשובה מפסידה משום שבהסגר קונים הרבה פחות דלק. זוהי גם סיבה לירידה גדולה במחירי הנפט בעולם. 
לא כל חברות הדלק נמצאות בקושי כל כך חמור. זה דומה למה שקורה למשפחות: מי שנקודות המוצא שלו הייתה פחות טובה סובל מיותר קשיים ממי שנקודות הפתיחה שלו הייתה טובה.

החברות של תשובה במשבר למרות מתנה גדולה, שקיבל ביחד עם החברה האמריקאית נובל אנרג'י, מבנימין נתניהו ומשטייניץ, על חשבון משלם המיסים הישראלי. 
מדובר בהסכם ארוך טווח שעל פיו ממשלת ישראל קונה מהם גז במחיר, שהיום כבר ברור שהוא גבוה בהרבה ממחיר הגז בשוק החופשי. 
אפרופו הסיפא של כותרת פוסט זה, זה בדיוק הזמן לברר האם יש סעיפים בהסכם המאפשרים לממשלת ישראל לבטל אותו, למשל בגלל כוח עליון כמו מגפה?

אם יש סעיף כזה, צריך לנצל אותו. 
אם אין סעיף כזה, כדאי לברר מדוע אין. כדאי גם לחשוב מה קורה אם תשובה כבר לא יהיה הבעלים של החלק שלו בשותפות. 


נתניהו וכחלון בתפקיד הנער שבבדיחה


בבדיחה ישנה פונה נער אל אביו ומבקש ממנו: "תן לי 100 שקל אבל תיתן לי רק 50 שקל".
האב אינו מבין מה רוצה הבן. 
לשאלתו מסביר הבן: "אחרי שתיתן לי 50 שקלים במקום 100 שקלים, אני אהיה חייב לך 50 שקלים. אתה תהיה חייב לי 50 שקלים משום שקיבלתי ממך 50 שקלים במקום 100 שקלים אז אף אחד לא חייב לשני".

זהו בדיוק המענק של 500 שקלים שנתניהו וכחלון נתנו להורים לילדים, לאזרחים ותיקים ולקבוצות אוכלוסייה נוספות. 
אותם אזרחים הם כמו האב שבבדיחה: אנחנו נשלם את ה-500 שקל יותר וגם נשלם יותר.


ערבות להלוואות לעסקים קטנים


עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים נפגעים יותר מאחרים. 
כמו הרבה מדינות מפותחות, גם מדינת ישראל נותנת ערבות להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים.
ההבדל הוא שהבנקים במדינות אחרות מוכנים להעמיד את ההלוואה לעסקים והבנקים בישראל לא נותנים הלוואה במקרים רבים. 

האם שוב הבנקים הם אויבי העם?
התשובה היא שלילית. החשש הגדול של כל נותן הלוואה הוא שלא יחזירו לו אותה. בעיתות משבר החשש הזה גדול יותר. זו הסיבה לכך שהריביות על הלוואות עולות במשבר הקורונה. 

כשהמדינה נותנת ערבות להלוואה החשש מאי-החזר ההלוואה הרבה יותר קטן: אם הלווה לא יוכל להחזיר, המדינה תחזיר במקומו. 
הבעיה היא שערבות המדינה בישראל היא רק ל-15% מההלוואה. במדינות מפותחות אחרות הערבות מגיע ל-60% ולפעמים אפילו ל-80%. 

חל"ת ואבטלה


בהרצאת זום העריך, מתן חודרוב, הכתב הכלכלי של ערוץ 13, שעל פי ניסיון העבר, 20% מאלו שהוצאו לחל"ת יפוטרו. 
גם 20% מבטאים משבר כלכלי עמוק. 
איני יודע האם חודרוב צודק בהערכתו או לא. נדמה לי שאם הוא טועה הוא טועה לכיוון של הערכת חסר.

ענפים שלמים, כמו תעופה ותיירות, לא יחזרו לפעול בהיקף המתקרב  להיקף שלפני הקורונה, למשך הרבה זמן. 
עובדים שהוצאו לחל"ת יפוטרו. 
זה נכון גם לגבי תרבות הפנאי והספורט. לא נראה לי שמסעדות ובתי קפה יהיו מלאים, למעט הזמנות למשלוחים או לאיסוף עצמי. קשה לראות את התחבורה הציבורית מתקרבת להיקף של אותה תחבורה טרום הקורונה.
על חברות דלק ותחנות דלק כבר דיברנו בתחילת הפוסט. 
כבר אמרנו שהעסקים הקטנים והבינוניים בצרות. לא כל העובדים בחל"ת בעסקים כאלה יחזרו לעבוד ואם יחזרו לא בהכרח באותו היקף. 
גם במגזרים אחרים לא הגיוני לצפות שכל החלת"ניקים יחזרו לעבוד. 

צפויה העלאת מיסים


עוד לפני הקורונה דובר על גרעון גדול בישראל שיש צורך לטפל בו. בין המומחים שקראתי הייתה תמימות דעים: אין ברירה אלא להעלות מיסים כמו: מס הכנסה, מע"מ ומס רכוש. 
הקורונה רק החריפה את המצב: למדינה יש פחות הכנסות ויותר הוצאות. 
עסקים וחברות שלא פועלים או פועלים חלקית משלמים פחות מיסים. 

כשיעלו את המיסים יהיה קשה יותר לעסקים קטנים ובינוניים ולעצמאים, שממילא קשה להם. 
גם לשכירים המשלמים הלוואות ומשכנתאות עלול להיות קושי רב יותר. 

איך מתמודדים?


כמו בכל משבר, מדינות שמתנהלות בשקיפות ודואגות לטובת אזרחיהן מתמודדות טוב יותר.  
ראינו את זה בהתמודדות עם הקורונה. מדינות כמו ניו זילנד ומדינות סקנדינביה התמודדו טוב יותר ממדינות מערביות המתנהלות טוב פחות. 
הדוגמה הבולטת היא השוואה בין גברת מרקל בגרמניה, המתנהלת באופן שקוף וענייני ומשתפת מומחים בתהליך ההחלטה, לבין ארצות הברית בה מנוהל המשבר לפי גחמות אישיות של דונלד טראמפ. עיקר דאגתו היא לאינטרסים אישיים ופוליטיים שלו. 
למזלה של ארצות הברית, למדינות ארצות הברית יש עצמאות מסוימת והנשיא אינו יכול לכפות על השלטונות המקומיים את כל רצונותיו. 

שחיתות היא מתכון בדוק לחוסר הצלחה בהתמודדות.  
דוגמה אישית של המנהיגים היא מסר לאזרחים הפשוטים.


חלק מהאתגרים של מדינת ישראל


1. פחות שחיתות


רמת השחיתות בישראל היא גבוהה יחסית. הביטוי החיצוני לשחיתות הוא בדוגמה האישית. 
במדינות מושחתות פחות קורים הדברים הבאים במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי:

א. נבחרי ציבור מוותרים על חלק משכרם. בישראל מעלים את שכרם. 

ב. מספר השרים קטן יחסית.
בישראל הגדילו את מספר השרים ואף הוסיפו סגני שרים משיקולים פוליטיים ולא משיקולים ענייניים.

ג. מי שחשוד בפלילים או אפילו אחראי מיניסטריאלית ללא חשד אישי עזוב את תפקידו.
בישראל הימנעות מהעמדה לדין או דחייתה הם גורם חשוב בהתנהלות ראש הממשלה והממשלה כולה.
שיקולים פוליטיים ואישיים קודמים לדברים אחרים חשובים יותר. יש דימיון מסוים לארצות הברית של טראמפ. 

2. קיצוצים תקציביים


כשיש פחות הכנסות יהיה צורך לקצץ בהוצאות. השאלה היא האם יקצצו עניינית בהוצאות פחות הכרחיות או שהפוליטיקה תוביל לקיצוצים רוחביים או לקצוצים בנושאים חשובים אבל שפחות מקדמים פוליטיקאים? 


3. "תפוח האדמה הלוהט" שאי אפשר כבר לא לגעת בו


במשבר כזה אי אפשר המשיך לממן כל צעיר חרדי, שמעדיף לימוד בישיבה על פני עבודה. 
האם יגעו בנושא הזה שחיוני לגעת בו אבל מבחינה פוליטית לא נוח לגעת בו? 




יום שני, 13 באפריל 2020

יחסי עבודה בימי קורונה: לא רק אבטלה וחל"ת


העולם כל הזמן משתנה. חשוב ללמוד כל הזמן. בכל תחום שבו אני עוסק אני לומד כל הזמן דברים שלא ידעתי. כמובן גם בייעוץ בכלכלת המשפחה. 
מה שנכון בזמנים כתיקונם, נכון הרבה יותר בתקופת משבר ועוד יותר במשבר חמור כמו משבר הקורונה.

הבעיות שאנשים חווים אינן רק בהקשר הכלכלי ובהקשר הבריאותי של הישמרות מהנגיף. אני, כמו יועצים כלכליים אחרים למשפחות, צריך להתמודד עם מצבים חדשים בהם טרם נתקלתי וללמוד כיצד עושים זאת.

נושא כאוב במיוחד הוא נושא העבודה. משבר כלכלי קשה הן בעולם והן בישראל יוצר בעיה לחלק גדול מהמעסיקים. התוצאה היא פגיעה גם בעובדים. השיח הציבורי עוסק בעיקר בפיטורים ובהוצאה לחל"ת כפוי, אבל התמונה היא הרבה יותר מורכבת.
כשהכנסות המעסיקים קטנות משמעותית, לטווח זמן לא קצר ולא ידוע, הם מצמצמים העסקת עובדים. לא תמיד זה נעשה באופן חוקי או באופן ראוי: לפעמים זו טעות בתום לב. לפעמים זה נעשה ללא תום לב. 

בפוסט זה נתעלם מעצמאים ומעסקים קטנות ובינוניים שהם מהנפגעים הקשים מהמשבר ונתמקד בשכירים.



דוגמאות למצבים אחרים ביחסי עבודה בהם אני נתקלתי


1. שכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת, שהם גם עצמאים בהיקף קטן (עוסקים פטורים).

2. אנשים העובדים כשכירים על פי הזמנת שעות ולא בהתקשרות של לפחות שלושה חודשי עבודה.

3. שכירים העובדים בשני מקומות במשרות חלקיות ונוצר קונפליקט. 

4. שכירים שתנאי העסקתם הורעו ללא בקשת הסכמתם להרעה.

5. שכירים שצומצמה היקף העסקתם בהסכמה או בכפייה.

6. שכירים שהתבקשו לצאת לחופשה על חשבונם (לא חל"ת). לפעמים זה היה מלווה ברמז או באמירה שאחרת יפוטרו. 

7. שכירים העובדים במשמרות וכמות המשמרות שלהם צומצמה. 

8. שכירים שהתבקשו להקטין את שכרם. לפעמים זה היה מלווה ברמז או באמירה שאחרת יפוטרו. 

כמובן שיש עוד מצבים רבים אחרים בהם עוד אתקל או שלא אתקל.


נדמה לי שהמדריך לעובדים במשבר הקורונה באתר כל זכות נותן תמונה מקיפה למדי בהקשר של עובדים שכירים. ממליץ למי שחל שינוי כלשהו במצבו בעבודה לקרוא אותו.
לקישור למדריך: מדריך לעובדים במשבר הקורונה.


לא רק הפסקת או צמצום עבודה אלא גם מה שמסביב


צריך לשים לב גם לאופן בו מופסקת העבודה או משתנים דפוסי העבודה או התמורה עבור ביצועה:
האם זה נעשה באופן חוקי?
האם המעביד העניק לכם את כל מה שמגיע לכם על פי חוק?
האם הייתה אפליה אסורה על פי חוק? 

צריך למצות את מלוא הזכויות המגיעות מהמדינה ולא רק מהמעביד או המעביד לשעבר.

צריך להיערך להווה הקשה יותר מבחינה כלכלית ולחשוב גם על העתיד בימים מעוננים פחות. 

גם בנקודות שהוצגו בפסקה זו יש נגיעה באותו מדריך של כל זכות. 

מי שמעוניין לפנות אלי לייעוץ או ליווי כלכלי מוזמן לעשות זאת. 
זה כולל גם משפחות ויחידים המשתייכים לקבוצות שאני מבצע עבורן ליווי או ייעוץ ללא תשלום.  
להזכיר שוב, אני מייעץ ללא תשלום ל:ניצולי שואה, יוצאים בשאלה בה.ל.ל ועולים מאתיופיה במסגרת עולים ביחד.

ניתן לפנות אלי באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com או באמצעות טלפון: 054-4480616.





טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...