שאלת היגיון פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות : האם יש קשר בין הדברים?

 

לקראת השנה האזרחית החדשה, שכמו כולם אני  רוצה שתהיה טובה מקודמתה, בחרתי לא לתת תחזית לשנה, אלא לחשוב קצת יותר קדימה. הקוראים מוזמנים לענות בעצמם לשאלות שאני שואל ולשתף את התשובות בתגובות לפוסט.

מי יוביל את הכלכלה העולמית ב-2030: סין או ארה"ב?

 מקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית

Tim O'Reilly הוא איש עסקים ומומחה מחשבים מארצות הברית.

הוא זכור בעיקר כמי שטבע את המושג Web 2.0 והיה  בין מובילי התפיסה החדשנית הזו בתחילת המאה.

O'Reilly  כתב לא מזמן מאמר פסימי ביחס לתחרות הידועה על ההגמוניה הכלכלית בעולם בין ארצות הברית לסין.

על פי המאמר, הסינים מתכננים לעשר שנים קדימה. הם מעריכים שאינטליגנציה מלאכותית (AI) תהיה הטכנולוגיה שעשויה להביא לשליטה בכלכלה העולמית. על פי תפיסתם, האנשים החשובים ביותר לצורך הצלחה הם מומחי אלגוריתמים. מקצועם הוא בדרך כלל: מתמטיקאים. לצורך כך הסינים מקדמים את לימודי המתמטיקה בבתי הספר. הסינים מדורגים גבוה במבחנים בינלאומיים במתמטיקה. 

האמריקאים מדורגים נמוך ואין תוכנית משמעותית לשפר את לימודי המתמטיקה או להיערך לתחרות הכלכלית עם סין.

לא פלא שO'Reilly פסימי ביחס להצלחה של ארה"ב בתחרות הזאת.

אוסיף את מה שO'Reilly לא כתב.

בארצות הברית התנהל הנשיא היוצא על פי תחושות בטן ושליפות, ניהל מלחמת סחר עם סין בניגוד לדעת רוב הכלכלנים, הכחיש את הקורונה, הכחיש את התחממות כדור הארץ  ועסק יותר בציוצים מאשר בתכנון לטווח ארוך.

 

האם במערכת החינוך בישראל חושבים מחוץ לקופסה?

התשובה לשאלה הזו היא קרוב לוודאי לא. אני מדבר על משרד החינוך ולא על מנהלת בית ספר ספציפית או מורה מסוים בבית ספר. אני בטוח שיש גם כאלה שחושבים מחוץ לקופסה. 

אתם מוזמנים לקרוא פוסט שכתבתי ובו ציטטתי חוקר חינוך ותיק: עקרונות ניהול משברים: לחשוב מחוץ לקופסה. קראו גם: מותה של הכיתה המסורתית.

היכן נמצאת ישראל בלימודי מתמטיקה בהשוואה למדינות אחרות?

לפני כעשרים שנה ישראל דורגה בלימודי מתמטיקה בערך כמו פולין. פולין כבר מזמן עקפה את ישראל ומדורגת גבוה. במאמר מוסגר, שכר המורים שם נמוך מהשכר בישראל. במוסף דה-מרקר  מראיין ליאור דטל את פרופ' זבגנייב מרצ'ניאק, לשעבר סגן שר החינוך של פולין וחבר בצוות מבחני פיז"ה הבינלאומיים. הפרופ' המכובד מדבר על לימודי מתמטיקה בבתי הספר. הכותרת: "החינוך בישראל? המבחנים שלכם דומים לאלה שהיו אצלנו לפני 50 שנה?"

בפולין ערכו מהפכה בלימודי המתמטיקה והקימו מערכת חדשנית, עם דגש על חשיבה ופתרון בעיות במטרה להתמודד גם עם בעיות מעשיות יומיות באמצעות כלי חשיבה מתמטיים.  לדבריו, בישראל ממשיכים לשנן ולבצע חישובים מורכבים, שמחשב או טלפון חכם מבצע בשניות.

סדרי עדיפויות: מתמטיקה ואנגלית או לימודים תורניים?

בפוסט חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל, עסקתי באסון הכלכלי הצפוי למדינת ישראל, אם יימשך המצב בו גברים חרדים צעירים ובריאים אינם עובדים. מי שיתאמץ לחפש ימצא גם פוסטים ישנים יותר בהם התייחסתי לאותה סוגיה. 

בינתיים התבשרנו שממשלת ישראל העבירה חוקי יסוד על מנת לעקוף את המצב שבו אין תקציב מדינה. השורה התחתונה היא קיצוץ בתקציבי חינוך ורווחה. אין קיצוץ בתמיכה באברכי ישיבות.

מה משותף לכל הפסקאות לעיל?

תנסו לחשוב לבד. אתם מוזמנים להגיב. בעוד מספר ימים אכתוב פוסט בו אביע את דעתי.

חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל

אין רע בלהיות חרדי. כבודם במקומו מונח. מבחינה כלכלית גברים צעירים ובריאים, שאינם עובדים לפרנסתם ולפרנסת משפחתם, הם אסון.

מי שדוחף ציבור הולך וגדל של גברים חרדים בישראל לא לעבוד הם מנהיגים לא אחראים של אותו ציבור. 

המנהיגים הללו נעזרים בתאווה הלא מרוסנת של מר בנימין נתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה ולהימנע, ככל שזה ניתן, מההעמדה לדין בכתבי האישום החמורים שיש נגדו. בתמורה לתמיכה בו הוא מוכן לממש מודל של מענקים ממשלתיים, ההולכים וגדלים למגזר החרדי בכלל ולתלמידי ישיבה בפרט. 

אם תחפשו בבלוג זה, תראו התייחסויות שלי לצורך בכך שחלק גדול מהגברים החרדים בישראל יעבדו. כך עושים יהודים חרדים בלונדון, בניו-יורק ובמקומות אחרים בארצות אחרות. 

תוכלו לקרוא בבלוג זה גם על התייחסות של פרופ' יוג'ין קנדל לצורך בעבודת חרדים בהייטק. 

גם פרופ' דן בן-דוד, מתייחס לא מעט לבעיה הקשה הזו. 

בעיתון דה-מרקר של יום שישי שעבר (18.12.20) עסקה בבעיה כתבה של מירב ארלוזורוב. טענה מרכזית של ארלוזורוב היא ששיעור הילודה במדינת ישראל הוא כמו במדינה מתפתחת. השאיפה היא לתת שירותים של מדינה מפותחת. 

ישראל, שכבר היום אחת המדינות הצפופות בין מדינות ה-OECD תהפוך לצפופה ביותר. השירותים לאזרח ידרדרו לרמה של השירותים במדינת עולם שלישי (בנגלדש למשל). 

המקור לשיעור הילודה הגבוה באופן חריג הוא המגזר החרדי. 

מירב ארלוזורוב אומרת שבכל המדינות, למעט ישראל, המדינה משתמשת בכלים כלכליים לצורך עידוד או הפחתת שיעור הילודה. כשמעוניינים בגידול נותנים מענקים. כשמעוניינים בצמצום אין מענקי ילדים לילד שלישי, רביעי או חמישי ובוודאי לא לשביעי.  

בישראל המענקים מעודדים ילודה. במיוחד אצל שכבות כלכליות חלשות.

משבר הקורונה והמגזר החרדי

משבר הקורונה טלטל במידה רבה את המגזר החרדי. 

ההיבטים העיקריים יפורטו להלן.

מרבית הקהילה החרדית היא אוטונומיה

חלקים גדולים מהקהילה החרדית התנהגו באופן שונה מיתר האוכלוסייה ובחרו להתעלם מהנחיות הממשל ומסכנות להידבקות ולהדבקה בקורונה. 

נכון שהיו גם אחרים שהתעלמו, אבל אצלם לא הייתה מעטפת אידאולוגית ומנהיגותית.

התעלמות מסכנות של תחלואה בקורונה

ההנחיות של גורמים מובילים באוטונומיה החרדית התעלמו, לפחות בחלק מהתקופה, מהסיכונים של תחלואה וקראו להמשיך באורח החיים הרגיל תוך התעלמות מהסיכון הבריאותי, כולל התעלמות מהגדלת הסיכוי למוות מהמחלה. 

חשיבות תקשורת מרחוק

הצורך בריחוק חברתי, עבודה מרחוק ושירותים מרחוק הגדילו את חשיבות האינטרנט והטלפונים החכמים. כבר הרבה לפני הקורונה חשבתי, שהאינטרנט ינצח את החלקים מהממסד החרדי השוללים את השימוש בו.  

עם תחילת מגפת הקורונה חל גידול של עשרות אחוזים במספר החרדים המתחברים לאינטרנט.

משבר כלכלי

המשבר הכלכלי החמור במיוחד פגע גם בחרדים.

אחת התוצאות של כל הגורמים האלה, בצירוף גורמים נוספים שלא הזכרתי כאן, היא גידול בשיעור היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי בזמן משבר הקורונה.

האתגרים של יוצאים בשאלה

יוצאים בשאלה מהעולם החרדי מתמודדים עם אתגרים קשים.  

חלקם מנותקים לגמרי מהמשפחה, מהחברים ומהחברה בה גדלו. לרבים מהם חסרה הבנה בסיסית של חברה אחרת מהחרדית, חסרה השלכה וחסרות תעודות פורמליות.

לא פעם הם זקוקים לתמיכה או עזרה. כמו שקורה גם לגבי אוכלוסיות אחרות הזקוקות לעזרה, עמותות, המבוססות במידה לא קטנה על התנדבות, מנסות לעזור. 

עמותת הלל שלה מתנכלים אותם חרדים קיצוניים בצפת בסרטון המוצג בתחילת פוסט זה מסייעת ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי.

גילוי נאות, אני מתנדב בעמותה הזו.

חשוב לציין כי אי אפשר לייחס לכלל הציבור החרדי את מעשיהם של אותם פורעי חוק אלימים מצפת או תמיכה בהם. 

יש חרדים המרוויחים מקיומה של הלל

ארגונים המסייעים ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי אינם מנסים לפגוע בחרדים. הם מנסים לעזור ליוצאים בשאלה. 

מהזווית הצרה שלי, כמי שמלווה כלכלית יוצאים בשאלה ב"הלל", היו גם מקרים שבהם חרדים הרוויחו מהליווי הכלכלי שלי לבני משפחתם שיצאו בשאלה. 

כפי שקוראי הבלוג יודעים, אני יועץ לכלכלת המשפחה. לפני יותר מעשר שנים למדתי בקורס יועצים לכלכלת המשפחה. יוסי אש ונחמן לידור לימדו אותי שכשמייעצים לאדם או למשפחה אוספים מידע גם על המשפחה המורחבת. 

עשר השנים והרבה מאוד יעוצים לימדו אותי שהם צדקו.

כך  למשל, מידע על הורים עשירים, אוהבים ותומכים גרם לי להציע למשפחות לשקול להקטין את ביטוח החיים ולחסוך במקום זה עבור הילדים.

באותה מידה מידע על הורים עשירים, שהדירו את אחד מילדיהם מצוואתם, הביא לחשיבה במונחים של התעלמות ממצבם הכלכלי של ההורים.  

היו גם מקרים אחרים, מאוד שכיחים בקרב יוצאי אתיופיה למשל. כולם אוהבים ורוצים לעזור לבני משפחתם המורחבת אבל אין להם את היכולת. 

גם בחלק מהליוויים הכלכליים של יוצאים בשאלה יש צורך להבין את מצבם הכלכלי של קרובי משפחתם החרדים, ואת יכולתם ונכונותם לעזור במקרה של משבר כלכלי קשה במיוחד של היוצא. 

במהלך איסוף מידע כזה גיליתי בלא מעט מקרים, שגם הקרובים החרדים זקוקים לייעוץ. 

להלן כמה דוגמאות, ללא פרטים מזהים, בהם קרובי משפחה חרדים של היוצא קיבלו מידע ששיפר את מצבם הכלכלי.

אלמנה עם הרבה ילדים

אימו של אחד/ת היוצאים/ות להם יעצתי היא אלמנה, שמצבה הכלכלי רע. הבנתי שבמצבה היא יכולה לקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. הבנתי שבמקרה הספציפי היא יכולה לקבל אחת משתי קצבאות. ביקשתי מהיוצא/ת לברר איזו קצבה האם מקבלת. התברר לי, שהיא מקבלת את הקצבה הנמוכה מבין השתיים. יעצתי ליוצא/ת לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש להמיר את הקצבה הנמוכה בקצבה הגבוהה יותר.

גרושה עם ילד

ליוצא ולגרושתו החרדית ילד משותף. במהלך הליווי הכלכלי של היוצא התברר שהגרושה העובדת זכאית למענק עבודה (המכונה גם: מס הכנסה שלילי). 

השורה התחתונה

המשותף לדיון הכלכלי בהשפעות השליליות של המדיניות ביחס לעבודת גברים חרדים בישראל ולדיון ביחס לעמותות המסיעות ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי הוא שהם אינם ניזונים משנאת חרדים. 

צריך לשנות את המצב בו כל צעיר חרדי בריא שרוצה בכך חי מקצבאות ממשלתיות במקום מעבודה.

צריך גם לסייע יותר ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי הזקוקים לכך, על מנת שישתלבו בחברה ובעבודה.

 

בנקים: האם יהיו סניפי בנקים בעוד עשר שנים?

בפוסט משנת 2017 שאלתי את השאלה: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים? השורה התחתונה שלי הייתה שלהערכתי יהיו בנקים בעוד 20 שנה אבל הם יצטרכו להתאים את עצמם למציאות אחרת הרבה פחות נוחה מאשר הייתה בשנת 2017.

הבנקים בארץ ובעולם כבר התחילו בתהליך התאמה. אחת ההתאמות החשובות הייתה סגירת חלק מהסניפים. הסניפים הרבה יותר יקרים מערוצי שירות עצמי. 

קרוב לוודאי, שהתאוצה בקבלת שירותים מרחוק בימי הקורונה, תאיץ את התהליך של צמצום מספר סניפי הבנקים. בימי סגר גם לקוחות בנקים ביצעו פעולות מרחוק ללא פקידים. אז מדוע שלא ימשיכו לעשות זאת גם לאחר הקורונה?

צמצום בשירותי הסניפים

אבל הצמצום אינו רק במספר הסניפים. הצמצום הוא גם בשירותים הניתנים על ידם. 

הפסקת השירות של משיכת כספים באמצעות פקיד

הבנקים הפסיקו שרות זה במרבית הסניפים. נותרו מעט סניפים הנותנים שרות כזה לאלה שאין ברשותם כרטיס אשראי. 

הפסקת ייעוץ פנסיוני בסניפים

בנקים הפסיקו שרותי יועצים פנסיוניים בסניפים. במקום זה ריכזו אותם במרכזי שירות ייעודיים. 

הפסקת ייעוץ השקעות בסניפים

בנק הפועלים מתכנן להוציא את יועצי ההשקעות מהסניפים ולרכז אותם במרכזי "ייעוץ רוחביים".  שניים מאותם מרכזים כבר התחילו בעבודתם. 

המהלך נראה, על פניו, הגיוני: ניתן יהיה לצמצם את מספר היועצים ולתת שרות מקצועי יותר וטוב יותר. 

קרוב לוודאי שגם בנקים אחרים ילכו בעקבות "הפועלים".

העתיד

קרוב לוודאי ששירותים נוספים הניתנים בסניפים יופסקו ויינתנו באופנים אחרים, למשל: שיחות מרחוק בזום או בכלי המתחרה בו. 

כמובן שמי שירצה להשתמש בערוצי שירות עצמי יוכל לעשות זאת באופן ישיר.

אם יהיו בעוד עשר שנים סניפי בנק, מספרם יהיה קטן במיוחד. אולי סניף אחד מרכזי בעיר, כפי שהיה בתחילת דרכם של הבנקים. הם כמובן לא ישרתו את בני דור ה-Y וקל וחומר את בני דור ה-Z.

דרישות הכופרה מ"שירביט": מה צריכים לעשות לקוחות החברה על מנת להגן על עצמם?

 

העיסוק בתקשורת בדרישות הכופרה מחברת הביטוח שירביט הוא בשאלות הפחות חשובות ללקוחות החברה. החברה מצוטטת כמי שטוענת, שמי שעשה את זה כנראה היה גורם עוין לישראל שביצע מתקפת סייבר על מדינת ישראל ובחר באתר של החברה. מרבית המומחים שצוטטו אינם חושבים כך. הם חושבים שמדובר בהאקרים, כנראה ישראלים, שפרצו למערכות החברה. אני נוטה להסכים עם המומחים. דעתי היא שהפריצה דווקא לשירביט היא בגלל אבטחת מידע לא מספיק טובה של החברה ו/או כישרון יוצא דופן של ההאקרים.

השאלה שבאמת חשובה ללקוחות היא כיצד הם יוכלו למזער את הנזק האישי והכלכלי שלהם, אם יפורסמו נתונים שלהם?

פוסט זה יעסוק בשאלה זו. 

ההבדל באבטחת מידע בין בנקים לחברות ביטוח

השורה התחתונה היא שאבטחת מידע בבנקים טובה יותר מאשר בחברות ביטוח.

יש לזה סיבות טובות שהעיקרית שבהן היא גודל הנזק העלול להיגרם לחברה וללקוח. 

דפוס העבודה של לקוחות בנקים הוא שהם מבצעים פעולות של משיכת והעברת כספים גם באמצעות ערוצי שירות עצמי. 

מי שהשתלט על פרטי חשבון בנק של מישהו אחר ופועל בחשבון יכול למשוך או להעביר לחשבון אחר סכומי כסף גבוהים. הוא לא בהכרח יעשה את זה בהעברה אחת. הוא עשוי לבצע את זה במספר פעולות לאורך זמן. 

 קו המוצרים הקלאסי של חברות ביטוח הוא ביטוח. על מנת לקבל כסף צריך להגיש תביעה. חברות הביטוח לא מעוניינות לשלם ולכן הן יבדקו היטב את התביעה לפני שהן יעבירו את הכסף ללקוח. 

קו מוצרים נוסף הוא השקעות וחסכונות. משיכה ממוצרים של חיסכון פנסיוני, שהם רוב החסכונות וההשקעות של הציבור בחברות ביטוח, נדרש תהליך של מילוי טפסים, בדיקת חבות מס ועוד לפני ביצוע משיכה הונית. 

גם משיכה מפוליסות חיסכון ומתיקי השקעות, המנוהלים על ידי חברות ביטוח, היא תהליך ביורוקרטי. 

ההבדל בפוטנציאל הנזק גורם לרגולציה מחמירה יותר באבטחת מידע בבנקים ולנכונות של הבנקים להשקיע יותר באבטחת מערכות המידע שלהם. 

הנזקים העלולים להיגרם ללקוחות שירביט

1. סיסמאות

אם ללקוח שירביט יש סיסמה וקוד משתמש קבועים,  עליו להניח שהפרטים האלה חשופים לכל אחד. 

כפי שהבנתם מהפסקה הקודמת הסיכון של משיכת כספים מהחשבון שלו באמצעות התחזות אינו גדול. 

הסיכון המהותי הוא במקרה שהלקוח בחר באותה סיסמה גם באתרים אחרים, למשל: חשבון בנק או חשבון Paypal.

לצערנו, יש לא מעט לקוחות הבוחרים באותה סיסמה באתרים שונים.

במקרה כזה ניתן יהיה להתחזות אליו גם בחשבון הבנק שלו וכפי שהבנתם מהפסקה הקודמת זה כבר יותר מסוכן.

פעולה נדרשת: אם אתם לקוחות שירביט ובחרתם באותה סיסמה באתרים רגישים דאגו לסיסמה שונה מהסיסמה בשירביט באותם אתרים.

2. מידע רפואי

חברות ביטוח מבטחות גם ביטוחים רפואיים, ביטוחי חיים, ביטוחים סיעודיים וביטוחי נסיעות לחו"ל. 

רמת הסיכון של החברה תלויה במצבו הרפואי של המבוטח ולכן הוא נדרש לדווח על מצבו הרפואי באמצעות טפסים שהוא ממלא. יהיו מקרים שהחברה תבטח אותו תמורת פרמיה גבוהה יותר. יהיו מקרים בהם תבצע החרגה לביטוח ויהיו מקרים שבהם החברה לא תבטח אותו. 

חשיפת הפרטים האלה למי שאינו צריך לדעת אותם עלולה לגרום נזק ללקוח. למשל, הוא יתקשה למצוא עבודה והכנסתו תיפגע.
אני בהחלט מתייחס כאן גם למקרים בהם אין שום קשר בין התפקוד שלו בעבודה לבין בעיית הבריאות.

פעולה נדרשת: אין לי פיתרון לבעיה הזו. 

3. חשיפת פרטים אישיים ופרטי כרטיס אשראי 

מהדיווחים בתקשורת הבנתי שנחשפו פרטי כרטיסי אשראי ופרטים מזהים של לקוחות.

שמירת פרטי כרטיסי אשראי של לקוחות במאגרי מידע של חברות היא נוהג נפסד. שמירתם ללא הצפנה חמורה יותר. 

מישהו עלול לעשות שימוש בכרטיס האשראי באמצעות התחזות ללקוח.

פעולה נדרשת: לדווח לחברת כרטיסי האשראי שפרטי הכרטיס נחשפו בעקבות הפריצה למערכות של שירביט.

4. חשיפת מידע אישי אחר

עלולים להיות מצבים שבהם ייגרם ללקוח נזק בגלל חשיפת מידע אישי.

פעולה נדרשת: אין מה לעשות. אם ייגרם נזק, אפשר לדרוש פיצוי מהחברה.

בינינו, בעולם הדיגיטלי והאינטרנטי התזזיתי שלנו כמעט שלא ניתן לשמור על פרטיות, ללא קשר לחברת שירביט.

5. חשיפת מידע פיננסי על הלקוח

אם ללקוח יש השקעות כספיות בחברת ביטוח, כגון: תיק השקעות, פוליסת חיסכון, קופות גמל וקרנות השתלמות, המידע הזה נחשף לכל. 

אני יכול לחשוב על תסריטים שבהם ייגרם ללקוחות מסוימים נזק.

פעולה נדרשת: לחברת שירביט אין פעילות בקווי עסקים אלה, לפיכך להערכתי זה לא רלוונטי.

6. גניבת זהות

במקרים קיצוניים של עבריינים מתוחכמים ייתכן שימוש בתעודת זהות שהוצגה בפומבי על ידי הפורצים ולא רק בפרטי הזיהוי שמופיעים בה. הדרך להגן מפני מקרים כאלה היא החלפת תעודת הזהות. במקרה כזה ישתנה תאריך ההנפקה של התעודה שהוא אחד מהאינדיקטורים לזיהוי בחלק מאתרי האינטרנט.

לסיכום

טפלו מידית בסיסמאות שלכם ודווחו לחברות כרטיסי האשראי.