מחזור נוסף של קורס ניהול סיכונים: ISO 31000 Lead Risk Manager

בחודש יוני 2018 הירצתי למחזור הראשון של קורס ניהול סיכונים   של חברת PECB הקנדית. בארץ הקורס הוא מטעם הנציגה שלה חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה. 

בתחילת חודש אוקטובר התקיים המחזור השני של הקורס. ב-3 בפברואר צפוי להתחיל מחזור נוסף של הקורס. 

לפרטים והרשמה היכנסו לאתר חברת א.ה. טכנולוגיה.

קורס ISO 31000 ניהול סיכונים

בתאריכים 4-7.6.2018 יתקיים קורס ISO 31000 ניהול סיכונים של חברת PECB. 

שעות הלימוד בכל אחד מהימים: 9:00-17:00

הקורס יתקיים ב- My Campus ברחוב לח"י 31 בבני ברק.

ביום ו' ה-8.6 יתקיים מבחן הסמכה.

ההסמכה היא בינלאומית ולכן תקפה גם בארצות אחרות. 

PECB היא חברה קנדית העוסקת בהדרכה ובהסמכה בתקנים של ארגון התקנים הבינלאומי (ISO). ההסמכות שלה הן בינלאומיות. היא מספקת שירותים גלובליים בתחומים הבאים: הדרכה, בחינות, בקרה (Auditing), והסמכה (Certification). 

הקורס מאורגן על ידי חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה, נציגת PECB בישראל. 

אני אלמד את הקורס.

קוראי הבלוג מכירים חלק מהרקע והניסיון שלי בניהול סיכונים. בבלוג הדגשתי ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה אבל התייחסתי לנושא גם באופן יותר כללי.

למידע נוסף ביחס לכישורים שלי, בהקשר הספציפי, קראו את הפוסט הבא: הסמכה בינלאומית בניהול סיכונים.

מידע ביחס להרשמה באתר חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה בע"מ. לקריאת המידע לחצו כאן.

ניהול סיכונים: בחירת מסלול קבלת קיצבת הפנסיה בביטוח מנהלים

כאשר מגיעים לגיל בו מקבלים גמלת פנסיה יש תוכניות מסוימות של ביטוח מנהלים, שהחוסכים בהן צריכים לקבל החלטה ביחס למסלול הגימלה.

בפוסט זה אציג את הבעיה באופן עקרוני בלי להתיחס לפרטים קונקרטיים.

מסלול ראשון: מספר תשלומים חודשי מינימאלי
במסלול זה מקבלים גימלת פנסיה חודשית. אם מקבל הגימלה נפטר, היורשים ממשיכים לקבל את הגימלה עד שמספר התשלומים, כולל התשלומים שקיבל הגימלאי בעודו בחיים, מגיע למספר מסוים שנקבע מראש.  

כך למשל, יכול להיות מסלול של עד 120 תשלומי גמלה ומסלול של עד 60 תשלומי גימלה.
בתסריט חיובי, הגימלאי מאריך ימים מעבר למספר החודשים המינימאלי וממשיך לקבל עד יום מותו גימלה חודשית.

המסלול השני: תשלומים עד לפטירת הגמלאי

במסלול מהסוג השני כשהחוסך הפנסיוני נפטר מסתימים התשלומים. זה יקרה אם הוא נפטר לאחר חודש וזה יקרה אם הוא חי כמה עשרות שנים.
הגימלה החודשית במסלול השני גבוהה מהגימלה החודשית במסלול הראשון. 

מסלולים נוספים
ישנם גם מסלולים נוספים, למשל: מיד לאחר הפטירה היורשים מקבלים סכום חד פעמי. בפוסט זה אתעלם ממסלולים אחרים משום שהדיון בפוסט הוא עקרוני.

הדילמה של הפנסיונר
אם יבחר במסלול הראשון ויאריך ימים מעבר למספר החודשים שעליהם יקבלו יורשיו תשלום, יפסיד כסף. ככל שיאריך ימים יותר, יפסיד יותר כסף.

אם יבחר במסלול השני וילך לעולמו בסמוך לפרישתו, יפסידו יורשיו הרבה כסף.

אף לא אחד מאיתנו יודע מתי ילך לעולמו ולכן אין פיתרון לוגי חד משמעי לדילמה.

לאיזה תחום שייכת הדילמה הזו?
הדילמה הזו שייכת לתחום של ניהול סיכונים. בכל החלטה שיקבל הפורש לגימלאות יש סיכון.

ההגדרה הצרה של סיכון רואה בסיכון אירוע שלילי, למשל: הפסד כספי. 
בתקן ISO 31000 יש הגדרה רחבה. על פי הגדרה זו סיכון הוא אירוע לא צפוי. הוא יכול להיות חיובי, ניטרלי או שלילי. 
לפעמים הוא סיכון וסיכוי כך שברגע שמקבלים החלטה לא יודעים האם הוא שלילי או חיובי? דוגמאות: השקעה בפרויקט או בחברת Startup והשקעה בבורסה. 
ההשקעה יכולה להניב רווחים. היא יכולה גם ללכת לאיבוד. 

הבחירה של הפנסיונר בפיסקה הקודמת מתאימה בדיוק למקרה הזה.
כך למשל, במסלול השני אם ילך לעולמו חודש אחרי תחילת קבלת הגימלה משפחתו תפסיד כמעט את כל החיסכון הפנסיוני שלו. 
לעומת זאת אם יחיה 25 או 30 שנה ירוויח מההחלטה שקיבל.

הנחיות בקבלת ההחלטה
בפיסקאות הבאות אנסה לתת כמה קווים מנחים לקבלת ההחלטה.
אזהרה: איני מציע לקבל החלטה רק על פי מה שכתוב כאן. כל החלטה היא אישית ועשויה לכלול גם גורמים ושיקולים נוספים על אלו שאני מעלה בפוסט זה. אם נדרשת קבלת החלטה מורכבת, אפשר להיעזר במומחים.
בהחלט אפשר להשתמש במה שכתוב בפוסט זה, אם מבינים את המגבלות של מה שנכתב כאן ומוסיפים לזה גם את המימד האישי.

תוחלת החיים
אחד הגורמים החשובים להערכת הסיכונים והסיכויים בכל אחד מהמסלולים הוא תוחלת החיים.
ככל שתוחלת החיים גבוהה יותר, הסיכון במסלול השני (הפסקת תשלומים עם פטירת הגימלאי) קטן והסיכוי לרווח כספי גדול יותר מאשר במסלול הראשון, גדל.

זהו אינידיקטור המתיחס לכלל האוכלוסיה ואינו מתחשב במאפינים אישיים.
אם אין סיבה להניח שפרט שונה מהאוכלוסיה בהיבטים רלוונטיים, ניתן לקחת אותו כבסיס. אבל צריך לדעת להשתמש בו נכון. 

תוחלת החיים של נשים בישראל היא קצת מעל לגיל 84. תוחלת החיים של גברים בישראל היא קצת מעל לגיל 80.
תוחלת זו מתיחסת לכל האוכלוסיה: גם לכאלה שנפטרו בילדות וגם לכאלה שנפטרו בשלב זה או אחר של חייהם לפני שהגיעו לגיל פרישה לגימלאות.
תוחלת החיים אליה צריך להתיחס היא תוחלת חיים מותנית בהגעה לגיל פרישה.
תוחלת החיים המותנית הזו גבוהה בכמה שנים מתוחלת החיים הרגילה. ערכה של התוספת לתוחלת החיים משתנה בהתאם לגילו של הגמלאי (גדל ככל שגילו גבוה יותר) ובהתאם למינו.
סדר הגודל הוא בין 3 שנים ל-5 שנים.

אפשר לחשב נתון מדויק יותר, אם מתייחסים למאפינים של קבוצת האוכלוסיה אליה שייך הגמלאי. באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אפשר למצוא פילוח נתוני תוחלת החיים על פי מאפינים כמו קבוצה אתנית אליה משתיך הגימלאי ומצב סוציואקונומי.
כך למשל, מצב סוציואקונומי גבוה מגדיל את תוחלת החיים בהשוואה למצב סוציואקונומי נמוך. 

תוחלת החיים האישית  
תוחלת החיים ותוחלת החיים המותנית מתיחסות לכלל האוכלוסיה. ברור שיש גם מאפינים אישיים המשפיעים עליה.
ההחלטה צריכה להביא בחשבון את תוחלת החיים המותנית של כלל האוכלוסיה או תוחלת החיים מותנית של אוכלוסיה הדומה במאפיניה למאפיני מקבל ההחלטה.

אפשר להביא בחשבון גורמים אישיים שעשויים להגדיל את תוחלת החיים האישית או עלולים להקטין את תוחלת החיים האישית.
בפיסקאות הבאות אסקור מספר גורמים כאלה.

מצב בריאות: מקרה קיצון
אתחיל במקרה הקיצוני. גימלאי שבמועד פרישתו יודע שהוא חולה במחלה סופנית וצפוי לחיות חודשים מעטים.
תוחלת החיים שלו נמוכה ועליו לבחור במסלול שבו בת זוגו או בן זוגו, ילדיו, נכדיו וקרובי משפחה אחרים יקבלו תשלום מקסימלי לאחר פטירתו.

לפני שהוא מקבל החלטה יש לי הצעה שלא מהתחום הכלכלי הישיר: עליו לבחון שוב את האבחנה הרפואית באמצעות חוות דעת שניה של רופא מומחה.
כבר התברר בעבר שאנשים שאובחנו כחולי סרטן סופניים היו חולים במחלה אחרת ותוחלת החיים שלהם הייתה גבוהה בהרבה ממה שאמר להם הרופא שלהם.
ההסתברות לטעות כזו נמוכה, אבל ראוי לודא שאין טעות כזו לפני שמקבלים את ההחלטה על מסלול גימלת הפנסיה. 
בפוסט קבלת החלטות של רופאים ובסדרת פוסטים על אותו נושא, התיחסתי להטיות של רופאים בקבלת החלטות על פי ספרו של הרופא ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים איך הם חושבים".
ד"ר גרופמן כותב בספרו גם על חולת סרטן שהתיעצה איתו. לאחר שטופלה בכל הטיפולים הקשים הניתנים במקרים כאלה, הודיעו לה רופאיה שהיא תחיה עוד מספר קטן של חודשים.
הגברת התיעצה עם ד"ר גרופמן, שאינו מומחה למחלת הסרטן.
ד"ר גרופמן הציע לה לקבל שתי חוות דעת שניות ממרכזים רפואיים המתמחים בסרטן שעליהם הוא סומך.
שתי חוות הדעת אישרו את היותה חולת סרטן אבל סרטן מסוג אחר שאינו סופני. הגברת חיתה עוד מספר שנים לאחר מכן.

מצב בריאות
כמעט תמיד בריאות טובה מעלה את תוחלת החיים ובריאות גרועה מקטינה אותם.
במקרה של גימלאי שבריאותו אינה טובה, אפשר לנתח את מידת ההשפעה של מחלתו או מחלותיו על תוחלת החיים.
ככל שתוחלת החיים קטנה כך עדיף יותר מסלול בו יקבלו יורשיו תשלום גבוה יותר. 

באופן דומה תוחלת החיים של מי שבריאותו מושלמת עשויה להיות גבוהה מתוחלת החיים המותנית של האוכלוסיה שהגיעה לגילו.

ככל שתוחלת החיים גדלה כך עדיף יותר מסלול בו יקבל גימלת פרישה גדולה יותר בכל חודש. גם במחיר שיורשיו יקבלו תשלום נמוך יותר או לא יקבלו תשלום כלל אם ילך לעולמו. 

מצב משפחתי
אם יש בני משפחה שרוצים להוריש להם כסף, למשל בת זוג או בן זוג, ילדים או נכדים, אז שיקול תוחלת החיים והשיקול הבריאותי משמעותיים. זה נכון גם למקרים בהם הגימלאי יודע למי או לאיזו מטרה הוא מעונין להוריש את כספו גם כשאין מדובר בבני משפחה.

לצערנו, ולרוב יותר לצערם של גימלאים מסוימים, אין להם למי להוריש את הכסף. 
כאשר אין למי או למה להוריש את הכסף, צריך לנסות לבחור במסלול שבו גובה תשלום הגימלה החודשי הוא הגבוה ביותר. 
  
גם כאשר מעונינים להוריש כסף לבני משפחה לא תמיד זהו שיקול בעדיפות גבוהה. יש משמעות למצבו הכלכלי של הגימלאי ולמצבם הכלכלי של בני המשפחה. כך למשל, במצב בו בני המשפחה מבוססים כלכלית יהיו מצבים שההחלטה הסוביקטיבית לבחור במסלול ללא תשלום ליורשים היא החלטה סבירה ולפעמים יותר מסבירה. 
 
היסטוריה משפחתית
הגיל עד אליו הגיעו בני משפחה בדורות קודמים ובדורו של הגימלאי עשוי להיות אינדיקטור לתוחלת החיים של הגימלאי. נכון, התקדמות הרפואה וגורמים נוספים הביאו לעליה מתמשכת בתוחלת החיים. עדיין ההיסטוריה המשפחתית מבחינה בין אנשים.

כשרבים מבני הדורות הקודמים הגיעו לגיל מופלג, הסיכון שהגימלאי ילך לעולמו בגיל נמוך מתוחלת החיים המותנית הממוצעת, הוא בדרך כלל קטן יחסית.
זהו שיקול התומך בבחירת מסלול חיסכון ללא תשלומים לאחר פטירת הגמלאי.

לעומת זאת כשרבים מבני הדורות הקודמים מתו בגיל צעיר או צעיר יחסית, הסיכון שהגימלאי ילך לעולמו בגיל נמוך מתוחלת החיים המותנית הממוצעת, הוא בדרך כלל גדול יחסית.
מקרה זה הוא שיקול התומך בבחירת מסלול בו יקבלו יורשיו תשלום גבוה יותר.

אורח חיים
אורח חיים עשוי להשפיע על תוחלת החיים של הגימלאי. 
פעילות בכלל ופעילות ספורט בפרט עשויה להגדיל את תוחלת החיים.
שינה עמוקה וסדירה של מספר שעות נדרש עשויה אף היא להגדיל את תוחלת החיים.
אורח חיים פעיל, עבודה בהיקף כלשהו, פחות מתחים, אושר ותזונה מאוזנת עשויים גם הם לתרום להגדלת תוחלת החיים.

עישון מקצר חיים. תמונת ראי הפוכה של הגורמים שצוינו לעיל, למשל: מחסור בשעות שינה, חוסר פעילות ותזונה לקויה, עלולים להקטין את תוחלת החיים.  
   
האם הקטנת הסיכון שווה את המחיר הכספי?
גם אם תוחלת החיים של מישהו גבוהה על פי כל האינדיקטורים שצוינו לעיל, אף לא אחד חסין מתאונות וממחלות העלולות לקצר את חייו. 
איך שלא נבחן תוחלת כלשהי היא מתיחסת למספר רב של מקרים ופרט בודד עלול או עשוי לסטות ממנה בהרבה.

יהיו כאלה שיעדיפו להקטין את הסיכון שהם ילכו לעולמם בגיל צעיר יחסית ובני משפחתם לא יקבלו תשלום.
הם ישמרו על העדפה זו גם כשיבינו שהם יקבלו בכל חודש גימלה קטנה יותר.

זהו בדיוק מה שאנשים עושים כשהם מבטחים את עצמם: הם משלמים פרמיה חודשית נמוכה על מנת שיקבלו תשלום גבוה, אם חס וחלילה יתרחש אירוע סיכון.

אין תשובה חד משמעית לשאלה בכותרת פיסקה זו. הבחירה בין מיקסום הגימלה לבין הקטנת הסיכון של אובדן כסף במקרה של מוות מוקדם מהצפוי היא אישית. 
לשיקולים הכלכליים הטהורים מצטרפים שיקולים רגשיים ושיקולים נוספים. 


 

הסמכה בינלאומית בניהול סיכונים

החברה הקנדית PECB היא חברה מובילה בעולם בתחום של הדרכה והסמכה לסטנדרטים של ארגון הסטנדרטים הבינלאומי (ISO).

חברת PECB מיוצגת בארץ על ידי חברת A.H Training and Technology LTD. 

חברת .A.H Training and Technology LTD מבצעת תהליכי הסמכה בסטנדרטים של ISO מטעם PECB באמצעות קורסים ומבחנים של החברה הקנדית. הסמכה כזו תקפה במספר רב של מדינות בנוסף למדינת ישראל.

לאחר שסיימתי הכשרה מקפת של חברת PECB קיבלתי את שתי התעודות המצורפות לעיל.

התעודה הראשונה מסמיכה אותי ללמד קורסים של החברה בנושא של התקן ISO 31000 לניהול סיכונים.

התעודה השנייה מאשרת את היותי Lead Risk Manager היכול להוביל יוזמות לניהול סיכונים בחברות.

חברת  .A.H Training and Technology LTD מתעתדת לפתוח קורס להסמכה בתחום זה אותו אדריך.

לפרטים ביחס לקורס צרו קשר עם החברה באמצעות האתר שלה.

לכניסה לאתר של החברה לחצו כאן. 

מי צריך השתתפות בקורס להסמכה כזו?

1. יועצים עצמאיים העוסקים גם בניהול סיכונים. באופן מיוחד כאלה החושבים להרחיב את הפעילות שלהם לחו"ל.

2. ארגונים המעונינים לנהל את הסיכונים שלהם טוב יותר.

3. אנשים נוספים המעונינים לנהל טוב יותר סיכונים.

כמה פרטים על עצמי

1. מוסמך האוניברסיטה העברית בפסיכולוגיה (בהצטינות)

2. בוגר האוניברסיטה העברית בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה.

3. ניסיון של 40 שנה במחשבים ומערכות מידע. הניסיון כולל גם מספר רב של ייעוצים בניהול סיכונים במחשבים ובמערכות מידע בארגונים גדולים.

4. במהלך עבודתי במחשבים נתתי ייעוץ ליותר מ-40 ארגונים בארץ ובחו"ל. השתתפתי כיועץ Freelancer בפרויקטיי ייעוץ של חברות אנליסטים בינלאומיות (Gartner ו-Giga.  Giga נרכשה מאוחר יותר על ידי Forrester Research) ובפרוייקטים של חברות בינלאומיות גדולות.

5. במקביל לימדתי והרציתי על מחשבים במכלללות שונות (למשל: לימודי החוץ של הטכניון, קורס CIO של הטכניון וביט פלוס, המכללה למינהל, מכללת הדסה, אוניברסיטת דרבי, מכללת סיוון).

6. הרציתי על מחשבים גם בכנסים ובארגונים גדולים.

7. בשבע השנים האחרונות אני גם יועץ ומאמן בכלכלת המשפחה. כל ייעוץ כזה כולל ניהול סיכונים.

8. אני מרצה במסגרות שונות גם על כלכלת המשפחה ועל ניהול סיכונים.

  

מדוע אני מרבה לאחרונה לכתוב על ניהול סיכונים?

אני כותב בכמה מקומות. אני כותב שלושה בלוגים בשלושה נושאים שונים: 

SOA Filling the Gaps בלוג באנגלית על מחשבים וטכנולוגיית המידע. 

לכלכל בתבונה הבלוג שעכשיו אתם קוראים בו פוסט.

ברידג' שלא היכרתם בלוג על משחק הברידג'.

אני עורך של מדור הברידג' באתר JOKOPOST ולפעמים כותב בו גם על נושאים אחרים. למשל: דילמת האסיר ודילמת הבנק, להסתדר בסלובקיה עם עשר מילים בפולנית ובא לי לטוס לבאלי

בנוסף לכך אני כותב ערכים בויקפדיה העברית בעיקר בנושאי ברידג' ומחשבים אבל גם בנושאים אחרים. את רשימת הערכים שכתבתי תמצאו בדף המשתמש שלי.  

במקרים רבים, מה שאני כותב קשור למה שאני עושה. כשאני נותן ייעוץ במחשבים או קורא חומר מקצועי ולומד לעומק נושא, ייתכן שאכתוב עליו. ייתכן שאכתוב פוסט בבלוג על מחשבים וייתכן שאכתוב ערכים בויקיפדיה או אולי גם וגם.

כשאני משחק יד מעניינת בתחרות ברידג' או צופה באינטרנט ביד מרתקת באליפות עולם, ייתכן שאכתוב עליה פוסט בבלוג. כשאני קורא משהו בספרי ברידג' או אתרי ברידג 'מובילים ייתכן ש"יוולד" פוסט בבלוג.

אני נחשף למשהו סביב הברידג' או חושב על קישור בין ברידג' לעולמות אחרים בהחלט ייתכן שאכתוב מאמר או פוסט במדור הברידג' ב-JOKOPOST. 

אחרי נסיעה לארץ אקזוטית כמו בהוטן, מדגסקר או אינדנוזיה או לארצות אקזוטיות פחות כמו סין, סינגפור או ניו זילנד אני כותב פוסטים.

ייעוצים בכלכלת המשפחה או חשיפה לספרים ומאמרים בתחום עשויים להוביל לכתיבת פוסט בבלוג זה. 

התנסות צרכנית טובה או רעה שלי או של מישהו אחר עשויה להסתיים גם בפוסט שיתרום לאחרים.

כל אלה הן רק דוגמאות לקשר בין הכתיבה שלי והפעילות שלי. אפשר למצוא גם דוגמאות אחרות לקשר הזה.

ההתנסות שלי בניהול סיכונים

הפעם הראשונה שניהול סיכונים היה רלוונטי באופן בולט לעבודתי בתחום המחשבים הייתה באוקטובר 1999.

התקשר אלי בכיר במשרד האוצר וביקש שאבדוק האם המסקנות של גורמי ביקורת בכנסת ובמבקר המדינה נכונות? המסקנות שלהם היו, לא פחות ולא יותר, שב-1 בינואר 2000 מתמוטטות המערכות הממוחשבת של המיסים במדינת ישראל בגלל באג 2000. 

כפי שאתם מבינים, לא היה לי מספיק זמן על מנת לבדוק את כל המערכות של הארגון באופן יסודי. בלית ברירה בחרתי בגישה של ניהול סיכונים, על אף שבאותה תקופה לא היה לי ידע תיאורטי בסיסי בנושא.
הגישה שלי הייתה שצריך לטפל קודם במערכות שבעיה בהן היא סיכון חמור, למשל: מערכת המחשוב של מס הכנסה ומערכת המחשוב של מע"מ. המשמעות של תקלה קשה במערכות כאלה עלולה להיות אובדן הכנסות בסכומים גבוהים.
לעומת זאת השארתי לסוף מערכות המטפלות במיסים אזוטריים שההכנסות מהן זניחות. התעלמתי מחומרת הבעיות בקוד של המערכות.

אחרי הייעוץ הזה ביצעתי מספר ייעוצים בהקשר של סיכונים במערכות ממוחשבות של חברות גדולות וארגונים גדולים במגזר הציבורי.
כמעט בכל ייעוץ טכנולוגי שהיה כרוך בבחירת מוצר תוכנה ייעדתי סעיף במסמך ההמלצה שלי לנושא של ניהול סיכונים טכנולוגיים. 
בחלק מהייעוצים האלה כבר הכרתי את הצד התיאורטי של ניהול סיכונים והשתמשתי במודלים וטכניקות לזיהוי סיכונים, ניתוח סיכונים, הערכת סיכונים וטיפול בסיכונים.

כשלמדתי בקורס יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה למדתי גם על ניהול סיכונים בהקשר הכלכלי.
בייעוצים הכלכליים למשפחות שביצעתי כללתי ניהול סיכונים. כידוע לא חסרים סיכונים כאלה, למשל: סיכון שגמלת הפנסיה לא תספיק, סיכון שבטווח ארוך לא יוכלו להחזיר משכנתה ויאלצו למכור דירה, פיטורים, פטירה, צורך בתרופות מחוץ לסל וכיו"ב.  
אפילו הרצתי על ניהול סיכונים בהקשר של כלכלת המשפחה.

אז מדוע דווקא בתקופה האחרונה יותר פוסטים על ניהול סיכונים?
בחודשים האחרונים עברתי בהצלחה תהליך הסמכה בתחום של ניהול סיכונים. התהליך הוא מטעם החברה הקנדית PECB, חברה מובילה בעולם בתחום של הדרכת סטנדרטים של ארגון התקנים הבינלאומי (ISO).
התהליך כלל מבחן פשוט על תוכן מצגות שנשלחו אלי, הרצאה באינטרנט באנגלית לקבוצה של אנשים בארצות שונות ומבחן לא קל ולא פשוט (באנגלית) בנושא ניהול סיכונים וסטנדרט ISO 31000. בנוסף לכך הייתי צריך לפרט את הניסיון שלי בתחום ולהביא ממליצים.

למרות שכבר היכרתי מתודולוגיות וטכניקות לניהול סיכונים, נאלצתי לקרוא לא מעט על הנושא על מנת לעמוד בדרישות. למדתי הרבה דברים חדשים שלא ידעתי.

כפי שציינתי בפיסקה הקודמת, כשאני עוסק בנושא קורה לא מעט שאני גם כותב עליו. זהו גם מה שקרה בהקשר זה.

מה הלאה?
תהליך ההסמכה שלי הסתיים בהצלחה. יש לי תעודה על סיום קורס בתחום ניהול סיכונים והסמכה ללמד קורסים של החברה על ISO 3100.

אם תארגן הנציגה המקומית של PECB קורס בנושא תקן ISO 31000, אני אלמד בו.

ההרצאות שאני ממילא מעביר במסגרות שונות על ניהול סיכונים יהיו עשירות יותר. 
ניהול סיכונים אינו הנושא היחיד עליו אני מרצה בכל מסגרת שתרצה להזמין אותי. לרשימה חלקית של הנושאים עליהם אני מרצה קראו את הפוסט: על מה אני מרצה?

טיפול בסיכונים בכלכלת המשפחה לפי ISO 31000

הפוסט ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה על פי ISO 31000 ההיבט הדינאמי, היה הפוסט הראשון בסדרת פוסטים על סטנדרט ISO 31000. הסטנדרט הוא גנרי וכללי עם דגש על ניהול סיכונים בחברות או במדינות. למרות שבאופן עקרוני הסטנדרט תקף גם לסיכונים אישיים וסיכונים משפחתיים, אין כמעט דוגמאות המתיחסות אליהם.

ההנחיות בסטנדרט זה הן, שצריך קודם כל לקבוע את הקונטקסט הספציפי ורק אחר כך לנסות ליישם את הסטנדרט.

בפוסטים אלה הקונטקסט האו כלכלת המשפחה.

אחרי תהליך שבו מזהים סיכונים, מנתחים אותם ומעריכים את משמעותם מגיע השלב בו צריך לעשות משהו המטפל בסיכונים.

בפוסט השני בסדרה: סובלנות לסיכון (Risk Tolerance) וקבלת סיכון (Risk acceptance). חולקו הסיכונים לשלושה סוגים. מהסוג השלישי, סיכונים זניחים או סיכונים שמוכנים לקבל אותם (Acceptable), נתעלם משום שלגביהם לא נדרש לעשות דבר.

שני הסוגים האחרים נבדלים באפשרות לדחיית הטיפול בהם. 

ב-Unacceptable צריך לטפל מיד. את הטיפול ב-Tolerable אפשר לדחות.

בהמשך הפוסט אתאר את האפשרויות לטיפול ואביא דוגמאות מכלכלת המשפחה.

הימנעות

רצינו או תכנננו לעשות משהו. בחננו את הסיכונים והגענו למסקנה שהם גדולים מדי עבורנו. למונח "עבורנו" יש היבט אוביקטיבי המבוסס על מידע והנחות כלכליות ויש גם היבט סוביקטיבי של מידת הנכונות שלנו לקחת סיכון.

אחת האפשרויות היא להימנע מלעשות את מה שתכנננו. ההימנעות מונעת את הסיכון.

דוגמה לטיפול כזה היא משפחה הרוצה לקנות דירה. היא מגיעה למסקנה שהסיכון שלא תוכל לעמוד בתשלומים להחזר המשכנתה גדול.  היא מחליטה לא לקנות את הדירה.

היות שהמשפחה צריכה לגור במקום כלשהו, היא תבחר בחלופה של שכירת דירה או בחלופה של רכישת דירה זולה יותר, שהמשכנתה עליה נמוכה בהרבה. יש גם חלופה שלישית: לקנות דירה זולה יותר ולהשכיר אותה ובמקביל לשכור דירה אחרת.

דוגמה נוספת היא השקעת חסכונות במניות בבורסה. משפחה המחליטה להשקיע כספים בבורסה ובוחנת את הסיכונים. האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על רמת סיכון גבוהה. המשפחה עשויה להימנע מהשקעה במניות בבורסה וכך להימנע מהסיכון. את החסכונות היא יכולה להשקיע באפיק אחר, למשל: אג"ח ממשלתי הוא פיקדון.

הערה המתיחסת לכל הדוגמאות: הדוגמאות הן תיאורטיות ואין לראות בהן המלצה לבצע צעד כלכלי זה או אחר.

לקחת את הסיכון או להגדיל אותו

טיפול כזה נובע מההגדרה של סיכון, השונה ממהגדרה האינטואיטיבית הרואה בסיכון דבר שלילי.

ההגדרה של ISO 31000 רואה בסיכון משהו שיכול להיות שלילי, חיובי או ניטרלי. כל אירוע לא צפוי הוא סיכון. 

כשסיכון הוא גם הזדמנות, לפעמים כדאי לקחת אותו. מי שלא מסתכן עלול להשיג תוצאות טובות פחות.

דוגמה בכלכלת המשפחה היא החלפת מקום עבודה. עובד המחליף מקום עבודה יציב במקום עבודה חדש לוקח סיכון: הוא עלול להיכשל ולהישאר ללא הכנסות מעבודה.

מצד שני ייתכן שמקום העבודה החדש מציע לו הכנסה גבוהה יותר, עבודה מענינת יותר ואפשריות קידום טובות יותר. 

דוגמה נוספת היא שוב השקעה במניות בבורסה. יתכן שתפסידו אבל יתכן שזו הזדמנות להרוויח הרבה יותר ממה שתרוויחו, אם תפנו את החסכונות שלכם לאפיק אחר. 

סילוק מקור הסיכון

ייתכן שניתן לבצע את מה שרצינו ולסלק את מקור הסיכון.

דוגמה: לקחנו משכנתה בתנאים שהתבררו כגרועים במיוחד עד כדי חוסר יכולת לעמוד בתשלומים להחזרתה. יש אפשרות לסלק אותה ללא עמלת פירעון מוקדם ולקחת במקומה משכנתה בתנאים טובים הרבה יותר, שבתשלומים להחזרתה אנחנו צפויים לעמוד. אנחנו נעשה זאת ותמשיך להיות לנו משכנתה אבל ברמת סיכון נמוכה בהרבה.

שינוי ההסתברות

המונח האנגלי בסטנדרט הוא Likelihood. באנגלית יש הבחנה בין המונח הצר יותר והטכני יותר Probability לבין המונח Likelihood. בעברית יש רק מושג אחד: הסתברות.

יש מקרים בהם אפשר להקטין את ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון. למשל בהקשר של בטיחות בעבודה. עובד שינקוט בכל אמצעי הזהירות עשוי לחסוך מעצמו פגיעה שתמנע ממנו או תקשה עליו לעבוד לפרנסתו בעתיד.

שינוי התוצאות

לאירוע סיכון עלולות להיות השלכות או תוצאות. אפשר לשנות את התוצאות כך שיהיו מזיקות פחות.

כך למשל, לחדירה למחשב שלכם או במקרה קיצוני התקנת תוכנת כופרה בו, עלולות להיות השלכות.

אחת ההשלכות היא שינוי מידע או מניעת גישה למידע. תוכנות כופרה ימנעו מכם גישה למידע שלכם.

השלב הראשון בהתמודדות עם סיכון של תוכנת כופרה הוא מניעת התקנתה במחשב שלכם. נכשלתם ובכל זאת הותקנה תוכנה כזו.

אם גיביתם את כל המידע הקריטי לענן ציבורי או למדיה מגנטי חיצוני, למשל: Disk on Key, התוצאות הרבה פחות חמורות בהשוואה למצב בו לא גיביתם את המידע.

חלוקת הסיכון עם גורמים אחרים

כשנזקי מימון ההפסדים הכספיים בגלל התרחשות אירוע סיכון מתחלקים ביניכם ובין אחרים הסיכון שלכם קטן יותר.

זוהי בדיוק הפילוסופיה מאחורי ביטוח: הרבה אנשים משלמים פרמיות נמוכות יחסית. כשקורה, חס וחלילה, אירוע כמו פטירת אדם או גניבת מכונית חברת הביטוח משלמת למי שניזוק.

המקור הכספי לתשלום הם התשלומים של יתר המבוטחים, שלרובם לא התרחש אירוע כזה.

אגב, גם חברות הביטוח מחלקות את הסיכון שלהן ולא מסתפקות בחישוב אקטוארי, שיבטיח בהסתברות גבוהה שהפרמיות יכסו את התביעות וישאירו גם רווח לחברה.

הדרך שלהם היא חלוקת הסיכון עם מבטחי משנה: חברות ביטוח אחרות שלפעמים הן חברות בו"ל שהו גדולות הרבה יותר מהחבר המקומית המבטחת. 

השארת הסיכון בהחלטה מודעת ומדווחת

מדובר בסיכונים הזניחים או הקבילים. לא צריך לעשות דבר פרט לדיווח. בבדיקה תקופתית של הסיכונים יתכן שנגלה שמשהו השתנה. והסיכון הקביל הפך לנסבל או לבתי קביל (Unacceptable). כך למשל, רגולציה חדשה עשויה להפוך משהו שארגון הגדיר כסיכון זניח למשהו שהוא חיב לטפל בו תוך פרק זמן קצר ומוגדר.  

הקבוצה השנייה היא סיכונים נסבלים (Tolerable) שמסיבות שונות לא טיפלנו בהם. כך למשל, בסיכון הנסבל בגיל 25 שהפנסיה לא תספיק לקיום בתנאים טובים, אפשר לא לטפל כשאין לנו מספיק משאבים כספיים. צריך לרשום את זה לפנינו ולכשזה יתאפשר להגדיל את החיסכון הפנסיוני.

סובלנות לסיכון (Risk Tolerance) וקבלת סיכון (Risk Acceptance)

בכלכלת המשפחה, כמו בכל תחום אחר בחיים, יש סיכונים. בכלכלת המשפחה, כמו בכל תחום אחר, לא ניתן להימנע לחלוטין מסיכונים.

כשיש סיכונים, צריך לזהות אותם. צריך לנתח אותם (Risk Analysis) וצריך להעריך את משמעותם (Risk Assessment). לאחר שמבצעים את התהליך הזה מגיעים לשלב הביצוע: טיפול בסיכונים.

לא ניתן להגיע למצב בו טיפלנו באופן מלא בכל הסיכונים כך שאין בכלל סיכונים. קרוב לודאי שגם לא מוצדק להגיע למצב כזה. כך למשל, לא כדאי להשקיע הרבה זמן והרבה משאבים בטיפול בסיכון שהנזק הצפוי ממנו הוא קטן וזניח והסתברות התרחשות אירוע סיכון נמוכה.

התרשים בתחילת הפוסט מחלק את איזורי הסיכון לשלושה תחומים:

1. תחום בו לא מוכנים לקבל את הסיכון (Unacceptable)

2. תחום בו הסיכון נסבל (Tolerable)

3. תחום הסיכון הזניח (Negligible Risk)

 Unacceptable Risk
בקבוצה זו נכללים:

א. סיכונים העלולים להביא לנזק גדול 
כך למשל, מחלה שתחיב שימוש בתרופות מחוץ לסל, עשויה לגרום גם לתוצאות הרסניות לכלכלת המשפחה. ההוצאה החודשית על תרופה כזו עלולה לעבור את הסכום של 10,000 ש"ח לחודש. 

ב. אי עמידה בדרישות החוק או בדרישות הרגולציה
סיכונים מסוג זה מתייחסים בעיקר לחברות אבל בהחלט ניתן למצוא גם דוגמאות מכלכלת המשפחה. כך למשל, אדם המעלים מס בסכומים גבוהים לוקח סיכון. אם ייתפס, הוא עלול לשלם קנס כספי גבוה ואפילו "לבלות" תקופה מאחורי הסורגים.

ג. סיכונים שנזקם קטן יחסית אבל תדירותם גבוהה והנזק המצטבר שלהם גדול
אם  אתם מוציאים בדרך כלל פחות מההכנסות שלכם, לא נורא אם יהיה חודש אחד חריג בו תוציאו 1,000 שקל יותר מההכנסות שלכם. לעומת זאת, אם אתם מוציאים כל חודש 1,000 שקל יותר מההכנסות שלכם, קרוב לודאי שתיקלעו למצב של התרסקות כלכלית.

ד. סיכונים הפוגעים במוניטין באופן קשה
תדמית גרועה במיוחד קשה לתקן. עדיף להימנע מכך ולטפל באופן מידי בסיכון. חברה שתדמיתה המקצועית תגיע לשפל, תמכור הרבה פחות מחברה שהביצועים שלה דומים אבל תדמיתה נפלאה. במקרים הקיצוניים, החברה שהמוניטין שלה נפגע באופן קשה אולי לא תצליח למכור בכלל.
עובד שיש לו מוניטין של עובד גרוע, לא אחראי ולא ישר עלול להיות מפוטר ועלול להתקשות במציאת מקום עבודה אחר.

התמודדות עם סיכונים מסוג זה
חייבים לטפל בהם באופן מידי.

 Tolerable Risk
בתחום זה נכללים סיכונים שאין ספק שיש צורך לטפל בהם אבל ניתן לדחות את הטיפול בהם. כמובן שרצוי לטפל בהם מוקדם ככל האפשר, אבל אנחנו חיים תחת אילוצים. ייתכן שאין לנו כרגע מספיק משאבים של זמן או כסף או יכולת אישית להתמודד על מנת לטפל גם בסיכונים שהם Unacceptable וגם בסיכונים שהם Tolerable. דוגמה: משפחה, שמפרנסיה הם בתחילת שנות השלושים של חייהם, מגלה שהפנסיה העתידית של מפרנסיה עלולה להסתכם רק ב-30% מההכנסה הנוכחית שלהם. 

ההתמודדות עם הסיכון מחיבת חיסכון פנסיוני עצמאי או היערכות לרכישת דירה להשקעה. בשלב זה של החיים, התמודדות עם הסיכון באממצעות חיסכון פנסיוני נוסף תבוא על חשבון הוצאות על חינוך לילדים. לרכישת דירה להשקעה אין להם מספיק משאבים גם אם יקחו משכנתה ויעזרו בהורים.

התמודדות עם סיכונים מסוג זה
אם אפשר, כדאי לטפל מידית או לפחות במועד הקרוב ביותר שזה אפשרי.
אם המשמעות של התמודדות עם הסיכון היא פגיעה בדברים חשובים יותר (בראייה הסוביקטיבית של המשפחה), יש לרשום את מהות הסיכון ואת דרכי ההתמודדות האפשריות ולהתמודד עם הסיכון כשזה יהיה אפשרי.

Negligible Risk
הסיכון קיים אבל הוא זניח או מוכנים לקבל אותו (Acceptable). 
דוגמה: מכונת כביסה עלולה להתקלקל. טלפון סלולארי יכול להתקלקל או להיגנב. ביטוח הוא התמודדות עם הסיכון. 
אפשר לקבל החלטה שמוותרים על הביטוח ומשלמים עבור תיקון, אם וכאשר תתרחש תקלה או לחילופין מוכנים להחליף את המכונה או המכשיר במכשיר או מכונה חדשים.

זהו בדיוק מה שאני עושה באופן אישי. אני מבטח את עצמי ואת בני משפחתי מפני סיכונים שהם Unacceptable, כגון: ניתוחים בחו"ל, מבנה של הדירה ותרופות מחוץ לסל.
אני לא מבטח את עצמי מפני תקלות במכונות או במכשירים הנמצאים ברשותי.

הערות מתודולוגיות

1. סיכונים הם דינאמיים
סיכון שבמצב הנוכחי זניח או נסבל עשוי להיות בלתי קביל במועד אחר. לכן היערכות לסיכונים בכלכלת המשפחה, כמו גם בתחומים אחרים, היא מתמשכת.
דוגמה: הסיכון של פנסיה שהיא 30% מההכנסות הוא נסבל בתחילת שנות ה-30.
 בשנות ה-40 של החיים הוא עשוי להפוך לסיכון מהותי הדורש טיפול מידי. 
בתחילת שנות ה-60 הוא קרוב לוודאי סיכון שהוא Unacceptable. בתחילת שנות ה-60 יש בעיה בהתמודדות עם סיכון כזה: יכול להיות שכבר מאוחר מדי להתמודד איתו באופן אפקטיבי.

סיכון שהיום הוא Unacceptable היום יכול להיות זניח בעוד 25 שנה. כך למשל, סיכון של מות מפרנס הוא סיכון גדול למשפחה עם ילדים קטנים. 25 שנים אחרי זה הוא עשוי להיות סיכון זניח.
פיטורים הם סיכון קטן לאיש היי-טק בן 25. פיטורים הם סיכון מהותי לעובד טקסטיל בן 50. 
בפוסט ניהול סיכונים על פי ISO 31000 דנתי באריכות בהיבט הדינאמי.

המשמעות של דינאמיות הסיכונים והתלות שלהם בהקשר משתנה היא שגם המעקב אחריהם והטיפול בהם צריך להיות דינאמי.

הזווית האישית שלי
בגילי המתקדם אני מוותר על ביטוח חיים. עומדת לעיני הדוגמה של אדם שהכרתי ושילם ביטוח חיים עד שנפטר בשנות ה-80 של חייו. בחינה של עלויות תשלומי הפרמיה לעומת הסכום שקיבל תגלה, שגם בחישוב הלוקח בחשבון רק את תשלומי פרמיה, ששילם אחרי שילדיו עזבו את הבית ונכסיו הפיננסיים היו מכובדים, הוא שילם הרבה יותר ממה שקיבלו יורשיו.

2. סיכונים עשויים להיות סוביקטיביים ותלויי הקשר
המשמעות של אותו סיכון גנרי עשויה להיות שונה עבור שתי חברות או שתי משפחות. הסיכון של הקטנה זמנית בביקוש למוצר מסוים עלולה להיות סוף הדרך של חברה שזה המוצר היחיד שלה ואין לה מקורות מימון. 
היא שולית עבור חברה שמוצר זה הוא רק אחד מהרבה מוצרים שלה. היא עשויה להיות נסבלת עבור חברה שזה המוצר היחיד שלה אבל יש לה מקורות מימון. היא עשויה להיות Unacceptable  עבור חברה אחרת שזה המוצר היחיד שלה ויש לה מקורות מימון אבל התפיסה הסוביקטיבית שלה שונה.

מדוע זה פוסט בסדרת הפוסטים על ניהול סיכונים על פי ISO 31000?
בפוסט קודם: ניהול סיכונים על פי ISO 31000: ההיבט הדינאמי, ציינתי שהוא הראשון מסדרת פוסטים על ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה על פי ISO 31000.
בוודאי שמתם לב שהמונח ISO 31000 לא הוזכר בפוסט זה, עד לפסקה האחרונה. בכל זאת פוסט זה הוא הפוסט השני בסדרה הזו.
ISO 31000 מתאר באופן מפורט את תחומי הסיכון השונים וכולל הנחיות מפורטת כיצד להתמודד עם סיכונים מתחומים שונים.
הגישה היא גנרית, כלומר: לא ספציפית לתחום עסקי מסוים או למשפחות או אנשים בעלי מאפינים מסוימים.

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה על פי ISO 3100 : ההיבט הדינאמי

מי שעבד בחברה גדולה או בארגון גדול אחר יודע שניהול תקציב הוא דבר מסובך. את התקציב בונים אנשים עם ידע, הכשרה ורקע מקצועי בתחום של בניית תקציבים. כל מנהל בכיר צריך לבנות את התקציב שלו. המנהלים הבכירים מורידים את זה כלפי מטה. כפיפים בונים תקציבים בתחום היותר צר שלהם ובמעיבירים למנהלים הבכירים. התוצאה היא כמעט תמיד שההוצאות המתוכננות חורגות ממסגרת התקציב ולכן עושים איטרציות של קיצוץ.
כשיש כבר תקציב מתחיל החלק הקשה באמת: מימוש התקציב לאורך השנה ללא חריגות ועם התאמות נדרשות לתנאים משתנים.

גם בכלכלת המשפחה מנהלים תקציב. אפשר לקחת את המודלים המורכבים של ניהול תקציב של חברה, ארגון או מדינה וליישם אותם באופן הרבה יותר פשוט בבניית ובמימוש תקציב כלכלי משפחתי. כשזה יותר פשוט לא צריך להיות מקצוען בהניהול תקציבים ולמעשה כל אחד יכול לעשות את זה אחרי שיועץ בכלכלת המשפחה הדריך אותו. מה שמאפשר לנו להשתמש בגרסה פשטנית של מודלים המורכבים של ניהול תקציב בחברות, בהקשר של כלכלת המשפחה, הם עקרונות דומים וטכניקות דומות. 
כך למשל, גם בחברה וגם במשפחה אי אפשר להוציא לאורך זמן יותר מההכנסות, בחברה ובמשפחה צריך לנהל רישום של הוצאות והכנסות ולעקוב אחריהן בהשוואה לתכנון.  

פוסט זה והפוסטים שיבואו אחריו בסדרת הפוסטים אינם עוסקים בתקציב אלא בניהול סיכונים, אבל אנסה לעשות משהו דומה למה שעושים יועצים לכלכלת המשפחה ביחס למאזן ולתקציב: ליישם עקרונות ומושגים של מודל מורכב בחברות בהקשר של כלכלת המשפחה.

ISO 31000
(ISO (International Standards Organization הוא ארגון תקינה בינלאומי שהוציא תקנים במגוון רחב של תחומים. התקנים הידועים יותר מתייחסים למשפחת התקנים של ISO 9000. תקני ISO 9000 עוסקים בניהול איכות ומחייבים הסמכה. הסמכה כזו היא במקרים רבים תנאי חובה להשתתפות במכרזים התוצאה היא: ארגונים מתאמצים לקבל את ההסמכה.

משפחת תקני ISO 31000 עוסקת בניהול סיכונים. מאז יצא התקן בשנת 2009 הוא הפך לתקן החשוב ביותר בתחום בעולם. 
רשימה חלקית ומכובדת של מדינות שאמצו את התקן הזה כתקן לאומי רשמי לניהול סיכונים, תבהיר זאת: ארצות הברית, קנדה, גרמניה, צרפת, שוודיה, דנמרק, פינלנד, הולנד יפן, סין, הודו, רוסיה, אינדונזיה, דרום אפריקה וברזיל.
לידיעתכם, גם מדינת ישראל אימצה את התקן הזה כתקן הלאומי לניהול סיכונים.

התקן העיקרי במשפחה נקרא ISO 31000-2009. יתר התקנים הם תקני עזר המתלווים אליו. 
ISO 31000-2009 מגדיר עקרונות, מסגרת (Framework) ותהליך לניהול סיכונים. כמובן שיש קשר בין העקרונות, המסגרת והתהליך.

התקן הוא גנרי ולכאורה מיועד לארגונים וגם לאנשים פרטיים. כשיורדים לפרטים וקוראים גם דוגמאות, מגלים מהר מאד שהמוקד הוא חברות ולא יחידים. 

בפוסט זה אקח עיקרון אחד הנכלל בתקן, שאני קורא לו דינאמיות, ואייחס אותו לתחום של כלכלת המשפחה.

מבצעים בארגון תהליך של הגדרת Framework לניהול סיכונים על פי התקן או מבצעים תהליך של התאמה לתקן של Framework קיים לניהול סיכונים.
אחרי זה מבצעים תהליך של זיהוי סיכונים, ניתוח סיכונים (Risks Analysis) והערכת סיכונים (Risks Evaluation). אחרי זה מטפלים בסיכונים.
האם סיימנו את עבודתנו בהקשר של ניהול סיכונים? התשובה של ISO 31000 לשאלה הזו היא שלילית. על פי אחד העקרונות עלינו לבצע בדיקה תקופתית על מנת לודא שאכן מה שעשינו בעבר רלוונטי עדיין ותקף עדיין. במידה שאינו תקף, יש לבצע שינויים והתאמות.
תסריט נוסף הוא שינוי מהותי שהתרחש ועשוי להשפיע על אלמנט זה או אחר של ניהול סיכונים. במקרה זה חשוב לבצע בדיקה חדשה ולא לחכות עד למועד המתוכנן לבדיקה תקופתית. אם צריך לשנות, יש לבצע שינוי.

לזה בדיוק אני קורה ההיבט הדינאמי. בהמשך הפוסט אביא לכם כמה דוגמאות לניהול סיכונים בכלכלת המשפחה, המחיב בחינה תקופתית מחדש. 
רבים מאיתנו אינם מודעים לצורך הזה ויסתפקו בפעם אחת בה ביצעו סוג של ניהול סיכונים.

ביטוח חיים
אתם משפחה צעירה עם ילדים קטנים. שני ההורים עובדים. האם צריך להתייחס לסיכון שאחד המפרנסים ילך לעולמו? בודאי שכן. בהיבט הכלכלי, הוא כבר לא יביא את ההכנסות החודשיות שהביא בעבר. נדרש סכום דומה על מנת לענות על הצרכים הכלכליים של הילדים. אתם לא ממש רוצים להוסיף פגיעה כלכלית בהם, שתמנע מהם קבלת דברים שהיו רגילים להם, לאחר האסון של אובדן הורה.

בלא מעט מקרים תגלו שיש צורך בביטוח חיים. סוכן ביטוח ממוצע יעריך את גבוה סכום הביטוח על פי טבלאות שסיפקה לו חברת הביטוח. הטבלאות יביאו בחשבון פרמטרים כגון: גובה ההכנסה, הגיל, מספר הילדים וגיל הילדים וכיו"ב. 
במאמר מוסגר אציין כי לא בהכרח הוא יתחשב בפרמטרים מאד ספציפיים שיועץ לכלכלת המשפחה מכיר אותם וסוכן ביטוח אינו מכיר אותם, למשל: בן משפחה עשיר במיוחד המוכן לעזור בעת צרה. 

טיפלתם בסיכון ועברו חמש עשרה שנה. הילדים כבר התבגרו אולי עובדים. מצבכם הכלכלי השתפר השכר עלה ויש לכם לא מעט חסכונות. אולי אפילו רכשתם דירה להשקעה. 

האם אתם צריכים ביטוח חיים באותו סכום בו הייתם מבוטחים בעבר?
התשובה שלי היא חד משמעית לא. אם אתם צריכים בכלל ביטוח חיים משום שיש עדיין סיכון כלכלי מוגדר הקשור במות אחד המפרנסים, סכום הביטוח הנדרש קטן בהרבה.

אם לא תעשו בדיקה תקופתית, לא תגלו את זה ותמשיכו לשלם פרמיה גבוהה מדי. 
אני מעריך שאתם לא צריכים אותי על מנת להסביר לכם מה אפשר לעשות בסכומים שיחסכו מהקטנת הפרמיה.  

חיסכון פנסיוני נוסף
אתם מהמעטים שמבינים משהו בפנסיה. הבנתם שאתם לא יכולים לצפות לפנסיה בשיעור 70% מהשכר שקיבלו הוריכם. אם תגיעו לכ-50%, מצבכם טוב במיוחד. תוחלת החיים עלתה, יציבות התעסוקה ירדה ויהיו לכם תקופות ללא עבודה וללא חיסכון פנסיוני. בהחלט הגיוני שתחסכו לפנסיה גם באופן עצמאי.

בינתיים עברו הרבה שנים ואתם עברתם את גיל 60. יציבות ההעסקה ירדה אבל אתכם לא פיטרו והמשכתם לעבוד באותו מקום עבודה. שכרכם עלה ואחרי שהילדים גדלו הוספתם עבודה בחצי משרה נוספת. גם המעביד הנוסף מפריש לכם לחיסכון פנסיוני. 

אם אתם יודעים לעשות חשבון פנסיוני, תגלו שרק מהפרשות המעבידים תגיעו לקצבת פנסיה של כ-70% משכרכם. 
האם כדאי להמשיך להפריש לחיסכון פרטי לפנסיה?
התשובה היא לא חד משמעית. היא שונה בהתאם למאפינים של אנשים: הצרכים שלהם, הערכת התקופה בה ימשיכו לעבוד, נכסים פיננסיים נוספים, למשל דירה מושכרת. 
בלא מעט מקרים התשובה תהיה שאינכם צריכים להמשיך לחסוך באופן פרטי. במקום זה אולי כדאי לכם לתכנן טיול לחו"ל או לעזור לילדים. 

למשוך פיצויים?
כבר ראינו בסעיף הקודם שקיים סיכון ממשי שהפנסיה לא תספיק לענות על הצרכים אחרי הפרישה לגמלאות. 
משיכת פיצויים מגדילה את הסיכון כי כספי הפיצויים מהווים חלק לא קטן מהצבירה הפנסיונית שלכם.
שלא תהיה אי הבנה: כמעט תמיד ההמלצה שלי היא לא למשוך פיצויים משום שזה יקטין באופן משמעותי את גובה הפנסיה שתקבלו.
כמעט תמיד אבל לא תמיד.

עבדתם בהיי-טק. פוטרתם בגיל 45. אתם לא מצליחים למצוא עבודה חדשה כבר שנתיים או שלוש שנים. זה לא שהרקורד שלכם גרוע .הוא מעולה. זה לא שחסרים לכם ידע, הבנה, ניסיון או יכולת ללמוד דברים חדשים. לו היו מדברים עם הממליצים שלכם, היו שומעים דברים נפלאים וחד משמעיים עליכם.
אבל מה לעשות ולצערכם, וגם לצערי, יש אפליה בגלל גיל בתעסוקה. בקורות החיים שלכם קוראים (מחשב או קורא אנושי) רק את הסעיף של שנת הלידה. 

החסכונות מתכלים, עבודה לא נראית באופק. ייתכן שאין לכם ברירה ואת הטיפול בסיכון של פנסיה לא מספיק גבוהה, תדחו למועד מאוחר יותר, אם בכלל. בינתיים צריך לאכול ואין מנוס ממשיכת הפיצויים.